מבוא לספיכולוגיה - הילגרד פרק 8

חזרה למאמרי מבוא לפסיכולוגיה

חזרה לכלל החומרים

  • פרק 8 – זיכרון

    הזיכרון נותן לנו תחושה של המשכיות, בה תלוי מושג העצמי.

      1. הקדמה - 3 הבחנות חשובות

    1. שלבי הזיכרון: קידוד, אחסון ואחזור
    2. סוגי זיכרון שונים לטווח קצר וארוך
    3. סוגי זיכרון שונים לסוגים שונים של מידע (עובדות, מיומנויות)
    שלושת האבחנות האלה מסתייעות גם באבחנה של מבנים שונים במוח שאחראים לחלקים שונים של הזיכרון.

        1. שלושת שלבי הזיכרון
    קידוד – הפיכה של מידע פיזיקלי למידע חושי, ומשם קידוד של המידע בזיכרון.

    אחסון – אחזקה של המידע שנלמד בזיכרון

    אחזור – שליפה ממאגר האחסון את המידע

    הזיכרון יכול להיכשל בכל אחד מהשלבים. הרבה מחקר מתמקד בהבנה של כשל בזיכרון בכל אחד מהשלבים.

    לפי מחקרים עכשוויים שלבי הזיכרון השונים מבוצעים באזורים שונים של המוח, לפי PET. בשלב הקידוד פעילה ההמיספרה השמאלית, ובעת האחזור רוב הפעילות בימנית.

        1. Working Memory Vs. Long Term Memory

    Working memory - לטווח קצר (עד דקות), אחזור מידע מזיכרון זה מיידי יותר, המידע נמצא במודעות עדיין.

    זיכרון לטווח ארוך – לזמן ארוך יותר (עד שנים)

    מערכת נוספת – Iconic memory - זיכרון חושי לטווח קצר מאד – כמה מאות מילי שניות. מאמינים שיש מערכת כזו לכל חוש בנפרד. משחקת תפקיד פחות חושב בתהליכים קוגניטיביים.

    ההיפוקמפוס הכרחי לזיכרון לטווח ארוך אבל לא לטווח קצר. נראה שאזור הקורטקס הפרונטלי אחראי לזיכרון לטווח קצר. (ניסויים על חיות שפגעו להם בחלקים אלה של המוח, אנשים שנפגעו במוח). לאנשים שנפגעים בהיפוקמפוס יש medial temporal lobe amnesia – נכות בזיכרון לטווח ארוך אבל זיכרון לטווח קצר נורמלי. אנשים שסובלים מבעיה בזיכרון לטווח קצר נפגעים באזורים אחרים – לא באונה הטמפורלית-מדיאלית.

    מחקרים מראים שנוירונים הממוקמים מאחורי המצח, באונה הפרונטלית, מחזיקים מידע לטווח קצר. הם משמשים כ-RAM. תאים אלה יכולים גם לשלוף מידע מאזורים אחרים בקורטקס ולהחזיק אותו לצורך משימה מסוימת.

        1. סוגי זיכרון שונים לסוגי מידע שונים
    יש לנו סוגי זיכרון שונים לאחסון מידע ועבודות ולאחסון מיומנויות.

    Explicit memory – כאשר אדם נזכר באירוע מן העבר, שמקושר לזמן ומקום. זה המוקד של הפרק הזה.

    Implicit memory – זיכרון של מיומנויות.

    (נקראים גם declarative, non-declarative)

      1. Working memory

    שלב הקידוד – יש להפנות קשב למידע, ז”א שרוב מה שאנו נחשפים אליו לא נכנס כלל לזיכרון לטווח קצר. הרבה בעיות זיכרון הן למעשה בעיות קשב.

    זיכרון לטווח קצר הוא פונולוגי – שמיעתי, לרוב.זיכרון שמיעתי נפוץ כאשר אנו חוזרים על מידע על מנת לשמור בזיכרון (כמו מספר טלפון). טעויות נפוצות הן טעויות זיכרון פונטיות – (זוכרים טית במקום בית, T במקום B). קל יותר לזכור שש אותיות ששמן נשמע שונה מאשר כאלה ששמן דומה.

    זיכרון ויזואלי לטווח קצר – בעיקר כאשר צריכים לזכור מידע לא מילולי/מספרי. יש אנשים שיש להם זיכרון תמונתי. נקרא eidetic imagery. מאוד נדיר, בערך ל-5% מהילדים יש, וככל שמקשים על המשימה יש פחות (נניח לקרוא דף מלטה מלמעלה).

    קיום שתי השיטות הובילו חוקרים להשערה שיש שתי מערכות נפרדות - phonological buffer ו-visual-spatial buffer. נראה שלכל אחד מבנה מוח שונה: סריקות PET מראות שהשמיעתי בהמיספרה השמאלית והויזואלי בהמיספרה הימנית.

    שלב האחסון – זיכרון לטווח קצר הוא מוגבל בגודל – בד”כ סביב 7 פריטים. זה כמעט נכון לכל האנשים – הבדלי הזיכרון תלויים בעיקר בזיכרון לטווח ארוך. מי שגילה זאת היה הרמן אבינגהאוס. מילר כינה זאת “מספר הקסם 7”, וכעת ידוע שזה חוצה תרבויות.

    Memory span – מספר הפרטים המקסימלי שאדם זוכר בזיכרון לטווח קצר (5-9).

    ניתן להשתמש בזיכרון לטווח ארוך כדי לסייע לזיכרון לטווח קצר – בתהליך שנקרא chunking: מאגדים יחד פריטים ומסתמכים על ידע קודם כדי לזכור אותם תחת משמעות מסוימת.(149217761996 קשה לזכור, אבל 1492-1776-1996 כבר קל).

    שכחה – אנו שוכחים פריטים בזיכרון לטווח קצר תוך מספר שניות – הם או “נרקבים” או מוחלפים על ידי פריטים חדשים. קשה לנו יותר לזכור מלים שמשך ההגייה שלהם ארוך – ההתחלה שלהם נעלמת לנו.

    שלב האחזור – ככל שיש יותר פריטים בזיכרון לטווח קצר, כך משך האחזור ארוך יותר. הוכחות לכך בניסוי של סטרנברג על רשימות מלים. זהו קשר ליניארי – כל פריט מוסיף בערך 1/25 שניה. האחזור הוא מעבר על כל הפריטים אחד אחד. אפשרות אחרת להסתכל היא אפשרות של אקטיבציה – יש כמות אקטיבציה מוגבלת, ככל שיש יותר פריטים, כל אחד מהם פעיל פחות, ולכן לוקח יותר זמן לגשת אליו.

        1. זיכרון לטווח קצר וחשיבה
    אנו משתמשים בזיכרון לטווח קצר בעת חשיבה ופתרון בעיות. הדימוי – לוח שעליו אנו כותבים את נתוני השאלה, מבצעים את החישוב ומאחסנים את תוצאות הביניים. זה נכון לא רק לגבי חישובים, אלא גם לאנלוגיות גיאומטריות. זה נכון גם לגבי מחשבים.

    זיכרון לטווח קצר הכרחי גם לשיחה וקריאה. ככל שזיכרון לטווח קצר טוב יותר, כך הבנת הנקרא טובה יותר.

        1. העברה מזיכרון לטווח קצר לזיכרון לטווח ארוך
    עד כה ראינו שזיכרון לטווח קצר משמש לאחסון מידע לתקופות קצרות וכשולחן עבודה לתהליכים קוגניטיביים שונים. בנוסף – הוא תחנת מעבר לזיכרון לטווח ארוך.

    דרך חשובה למעבר זה היא חזרה rehearsal.

    Maintenance rehearsal – חזרה לצורך שמירת מידע בזיכרון לטווח קצר

    Elaborative rehearsal – המאמץ לקודד את המידע בזיכרון לטווח ארוך.

    הוכחות – ניסויי free recall: הסיכוי לזכור נכון מילה מושפע ממיקום המילה ברשימה. זוכרים הכי טוב את המילים האחרונות (הן עדיין בזיכרון לטווח קצר), וגם את המילים הראשונות – אשר נכנסו לזיכרון לטווח קצר “ריק” ושוננו עד לכניסת הבאות אחריהן. ככל שעבר הזמן האפשרות לשנן קטנה וכך פחות נכנס לזיכרון לטווח ארוך.

      1. זיכרון לטווח ארוך

    Autobiographical memory – זיכרון לטווח של שנים של חוויות אישיות.

    שלב הקידוד – לפריטים מילוליים הזיכרון לטווח קצר הוא של משמעות. אנו משתמשים גם באספקטים אחרים – ניתן לשנן, לדוגמא, שירים שלמים (ואז זוכרים את המילים ולא רק את המשמעות). בנוסף – אנו מזהים קולות, ריחות, תמונות ועוד, שאגורים אצלנו בזיכרון.

    יש הרבה פעמים שהם אין קשר ממשי בין פריטים שעלינו לזכור. במקרה כזה עדיף ליצור קשרים, אפילו מלאכותיים. דרך טובה ליצור קשרים היא להרחיב את המשמעות. ככל שההתעמקות גדולה יותר, כך הזיכרון יהיה טוב יותר. כאשר מוסיפים את הסיבה – קל לנו יותר לזכור. בקיצור – ככל שמבינים טוב יותר את החומר קל יותר לזכור אותו, כי קל לנו לראות יותר קשרים.

    שלב האחזור – הרבה פעמים אנו שוכחים לא כי המידע נעלם מהאחסון אלא כי אנו לא מצליחים לגשת אליו. תופעת “על קצה הלשון”, עליה של זיכרונות בפסיכותרפיה, וכד'. זה מסביר מדוע אנו מצליחים יותר במבחני זיהוי מאשר מבחני recall – יש לנו יותר רמזים וקל לנו לגשת אל המידע.

    Interference – אם אנו מקשרים פריט מידע מסוים לפריט אחר, ולפריט האחר יש עוד פריטים מקושרים, כאשר ננסה להיזכר פריטים אלה יצוצו גם ויבלבלו אותנו. (נניח – לזכור את המספר הישן של חבר, כאשר יש אנו זוכרים כבר את המספר החדש).

    Retroactive interference – כאשר מידע חדש מפריע לאחזור של מידע ישן

    Proactive interference – כאשר מידע ישן מפריע לאחזור של מידע חדש.

    בשני המקרים אנו מסתמכים על אותו “רמז” כדי לגשת למידע הישן והחדש,ולכן יש הפרעה. ככל שרמז יהיה עמוס פריטים – כך הוא יהיה שימושי פחות – מהירות האחזור תקטן וכן איכותה.

    זה יכול להיות הסבר לירידה באיכות הזיכרון עם הזמן – כל מילה ורמז הופכים להיות עמוסים יותר עם הזמן.

    מודלי אחזור: חלק בנויים על תהליכי חיפוש וחלק על תהליכי אקטיבציה “מתפשטת”. בשניהם – ככל שיש יותר קישורים כך ייקח יותר זמן לאחזר את המידע.

    שלב האחסון – נראה שיש מידע שהולך לאיבוד גם מהאחסון. הוכחות – טיפול ב-ECT של חולי דיכאון גורם לחוסר זיכרון של אירועים מסוימים. השוק לא מפריע לתהליכי האחזור – כי אז הפגיעה הייתה כללית יותר, אלא יותר הגיוני שפגע בתהליכים שמגבשים זיכרונות חדשים, ומה שלא מתגבש – נשכח.

    מבנה במוח שקשור בגיבוש זיכרונות הוא ההיפוקמפוס והקורטקס שסביבו. זו מעין מערכת cross referencing בין חלקי זיכרון שונים שפזורים במוח. פגיעה בהיפוקמפוס תביא לפגיעה חמורה יותר בזיכרון.

    מחקר על קופים מראה שההיפוקמפוס מגבש זיכרונות טריים יחסית. זיכרונות קבועים וקדומים יותר מאשר כמה שבועות נמצאים בקורטקס עצמו, באזורי פירוש המידע חושי.

        1. קשר בין קידוד לאחזור
    תהליכי קידוד שמקלים על אחזור – הרחבת המשמעות, ארגון לקטגוריות בעת הקידוד, וקידוד בקונטקסט שצפוי להיות זה שבו נאחזר את המידע. הקונטקסט יכול להיות גם פנימי ולא רק חיצוני, ואז זה מכונה state-dependant learning – המצב שלנו מהווה רמז לאחזור המידע.

        1. השפעות רגשיות על שכחה
    1. חזרה – אנו חושבים וחוזרים, וכן מארגנים במחשבה, אירועים בעלי ערך רגשי גבוה, ולכן נזכור טוב יותר מה שקרה במסגרתם.
    2. Flashbulb memories – זיכרון חי וקבוע של הנסיבות שבו אדם למד על אירוע טעון רגשית במיוחד (איפה היית כשקנדי מת). יש השערה שאירועים מיוחדים מפעילים מכניזם זיכרון אחר, ש”מצלם” את הרגע. לא ברור אם זה נכון - יתכן שמדובר בזיכרון רגיל, אבל בגלל שמדברים על הדברים, וחוזרים עליהם כל כך הרבה (בעיקר בטרגדיות לאומיות) אנחנו משמרים זיכרון חי שלהם.
      בכל אופן – זיכרון שיש לו מאפיין רגשי משתמש בנוירוטרנסמיטר אדרנלין ונוראדנלין, וזיכרון רגיל לא. לכן נראה שיש אמת בכך שיש תהליך זיכרון אחר לזיכרונות טעונים רגשית. גם האמיגדלה מעורבת.
    3. הפרעה באחזור בשל חרדה – חרזה מעוררת רגשות ומחשבות שליליים, שחוסמים את האחזור ב-Interference.
    4. השפעות קונטקסט – מצב רגשי הוא חלק מהקונטקסט. נזכור יותר טוב אירועים שהקונטקסט שבו נחקקו בזיכרון מתאים למצבנו הרגשי כרגע.
    5. הדחקה – של פרויד. היא שונה מהקודמות שכן יש חסימה של ממש בדרך לזיכרון.

      1. Implicit Memory

    עד כה דיברנו על explicit memory, זיכרון של העבר באופן מודע. יש סוג נוסף של זיכרון – שיפור של מיומנויות מוטוריות, תפיסתיות, או קוגניטיביות, ללא זיכרון מודע של החוויות שמובילות לשיפור זה. לכן זה נקרא implicit memory – משתמע.

    הרבה ממה שיודעים על זיכרון זה הוא תוצאה של מחקר על סובלים מאמנזיה: סימפטום עיקרי הוא חוסר יכולת לזכור אירועים יומיומיים, ולפיכך חוסר יכולת ללמוד מידע חדש (anterograde amnesia). HM – המקרה המפורסם ביותר, עבר ניתוח למניעת התקפי אפילפסיה בו הסירו לו חלקים מהאונה הטמפורלית ומהמערכת לימבית. הוביל לסימפטום כמו בסרט ממנטו. HM יכול היה לזכור פריט מידע כל עוד התרכז בו והפעיל נמוניקות שונות. (נמוניקה – טכניקה לשיפור הזיכרון). יש גם retrograde amnesia של אירועים מן העבר הקרוב, לפני המחלה או הפגיעה.

    לא כל סוגי הזיכרון נפגעים באמנזיה – כל הזיכרון ה-Implicit נשאר שלם. מהווה הוכחה לכך שזזו מערכת נפרדת. הם לא יזכרו את חווית הלמידה, אבל הם ילמדו את המיומנות החדשה. גם בניסוי של priming – כאשר גירוי מוצג מהווה סיוע לתגובה לגירוי שבא אחריו, חולים באמנזיה מגיבים בדיוק המו אנשים בריאים (לדוגמא – מראים רשימת מילים, אחר כך מראים מילים שהן חלקים של המילים ברשימה ומבקשים להשלים, וגם מראים מילים שלא היו ברשימה, וכמובן שקל יותר להשלים את אלה שנחשפנו אליהן רק עכשיו. אבל אם ביקשו מהם לזהות אילו מילים היו ברשימה המקורית – הפעילו את הזיכרון בצורה גלויה – החולים נכשלו). זאת אומרת – בכל משימה תלוי אם דורשים הפעלה מודעת של הזיכרון.

    כולנו סובלים משכחת ילדות – חוויות עד גיל 3 לערך, כולל אירועים מאוד חשובים. פרויד דן בזה ראשון וקרא לזה childhood amnesia. גם מי שזוכר משהו קדום יותר – יכול להיות שבפועל הוא זוכר שסיפרו לו על זה או תמונות. הסבר: קידוד המידע בשלב הילדות המוקדמת שונה מאוד, אין קטגוריות וסכמות, בנוסף – התפתחות השפה וצורת החשיבה שנלמדת בבי”ס מספקת דרכים שונות לארגן את המידע, ולכן המידע ילך לאיבוד ברגע שנתחיל לזכור בצורה אחרת. הפן הביולוגי - זה נובע מכך שההיפוקמפוס מתבגר בערך באותו זמן.

    גם מחקרים אצל אנשים נורמלים מראים על סוגי זיכרון שונים לסוגי מידע שונים: כאשר נותנים משימה של explicit memory שמערבת אחזור – מעורבים ההיפוקמפוס והאזורים הקדמיים של ההמיספרה הימנית. במשימה של implicit memory יש ירידה בפעילות הנוירונים, כאילו שהם “משומנים”.

        1. מודלים של מקומות אחסון מידע שונים
    תחת ה-implicit יש אבחנה בין מיומנויות מוטוריות תפיסתיות לבין priming (יש חולי אלצהיימר שיש להם זיכרון למיומנויות אבל לא מושפעים מ-priming, ויש חולי הנטינגטון שהן בדיוק ההפך). בנוסף יש התניה ולמידה לא אסוציאטיבית.

    תחת ה-explicit יש זיכרון אפיזודי (אירועים אישיים) וסמנטי (משמעויות כלליות).

      1. שיטות לשיפור הזיכרון

    בעיקר מדובר על explicit memory, ובעיקר על הטווח הארוך.

    יש גם תרופות טבעיות – דיברו על עץ ה-Ginkgo, יש לו המון סגולות, ביניהן גם טיפול באובדן זיכרון. מה שהוא עושה זה לדלל את הדם ולשוט על אלסטיות של כלי דם. לכן יעילה רק כאשר חוסר השיכרון נגרם מחוסר זרימה סדריה של דם למוח.

    Chunking and memory span - אנו לא יכולים לשנות את מספר ה”מנות” ב-working memory אבל אנחנו יכולים לשנות את גודל כל מנה. דוגמא – SF, סטודנט שרץ ריצות ארוכות, זכר רביעיות של מספרים בתור תוצאות ריצה, וכך הצליח להגביר את הזיכרון שלו ל-28 מספרים רנדומליים. אח”כ בנה את המספרים האלה בצורה היררכית: כל מנה ייצגה שלושה מספרים. כך הצליח להגיע לזיכרון של 80 מספרים רנדומליים.

    הדמיה מנטלית יכולה להיות כלי חזק ליצור קשר בין דברים לא קשורים ועשויה לעזור לנו לשפר את הזיכרון. לכן זו טכניקה מרכזית בקרב נמוניקות.

    שיטה אחת – loci (מקום) – אתה יוצר בראש רשימה של מקומות שקל לך לזכור לפי הסדר – נניח כל המקומות שאתה עובר בדרך מחדר השינה בתוך הבית שלך. ברגע שיש לך כזה mental walk צריך לקשר לכל מקום פריט מהרשימה שאתה רוצה לזכור. יוצרים תמונה של הפריט במקום, גם אם זה לא המקום הטבעי עבורו. ברגע שעשינו זאת, יהיה לנו קל לזכור כי נלך במסלול שלנו והפריטים פשוט יהיו שם.

    שיטה אחרת – מילת מפתח – טובה במיוחד ללימוד שפה זרה. בשלב ראשון מוצאים חלק במילה הזרה שדומה למילה בשפת האם, אח”כ יוצרים תמונה מנטלית של משמעות המילה בשפה הזרה יחד עם המילה המוכרת, וזה ייצור קשר בין המילה בשתי השפות.

    שיטה שלישית – elaboration – כבר הוזכר. בעיקר קשרים של סיבה ותוצאה עוזרים.

    שיטה רביעית – קונטקסט – לשחזר את הקונטקסט שבו ביצענו את הלמידה.

    שיטה חמישית – ארגון - לתוך סיפור, עץ היררכי, חשוב שמי שמארגן יהיה מי שצריך לזכור.

    שיטה שישית – אימון באחזור – לשאול שאלות על מה שלומדים ולאמן את אחזור המידע.

    שיטה שרלבנטית ל-implicit memory – mental practice.

    שיטת PQRST - Preview, Question, Read, Self-recitation, Test. מסתמכת על ארגון של החומר, הרחבה של המשמעות, ואימון של אחזור.

      1. זיכרון קונסטרוקטיבי

    תהליך Bottom up – מתחיל מהקלט

    תהליך top-down – מתחיל מהידע המוקדם והציפיות של האדם

    כעת מדברים על תהליך top-down של יצירת זיכרונות קונסטרוקטיביים – זיכרונות שבנויים ממסקנות בנוסף למידע עצמו. אנו מערבים את הידע הקודם שלנו כדי להשלים סיפורים. זה תוצר לוואי של הצורך שלנו להבין את העולם.

    יש מסקנות פשוטות שאנחנו מסיקים תוך כדי קליטת מידע – בעיקר בקריאת טקסט, כי לפעמים מצפים ממנו להשלים מידע ולא תמיד הכל כתוב במפורש. לרוב יהיה לנו קשה לזכור מה היה כתוב במפורש ומה הפרשנות שלנו.

    מסקנות יכולות להשפיע גם על זיכרון ויזואלי. זה מוכיח גם suggestibility של זיכרונות (כאשר שאלו אנשים כמה מהר שתי מכוניות נסעו לפני שהתרסקו אחת לתוך השניה, אמרו שיותר מהר מאלה ששאלו אותם כמה מהר המוכניות נסעו לפני שפגעו אחת בשניה, למרות שכולם ראו אותה תאונה. שבוע אחר כך אלה שנשאלו על ההתרסקות גם זכרו שברי זכוכית, שלא היו בסרט המקורי).

    זה משמעותי כאשר עורכי דין שואלים עדים, או כאשר דנים אם זיכרונות טראומטיים שחוזרים לתודעה אחרי שנים הם אמיתיים או בנויים מחדש.

    שיטה נוספת לבנות זיכרונות היא סטריאוטיפים. הזיכרון שלו בנוי בחלקו מהמידע הספציפי שנחשפנו אליו, ובחלקו מהסטריאוטיפ שהדבקנו לזיכרון. לפעמים זה ממש מעוות את הזיכרון שלנו.

    סכמות – ייצוג מנטלי של קבוצת אנשים, אובייקטים, אירועים או מצבים.סטריאוטיפים הם סוג של סכמה. סכמות מאפשרות לנו לעבד כמות מידע גדולה במהירות. גם כאן יש סכנה של עיוות הזיכרון אם הסכמה שלנו לא מספיק מתאימה.


    Locations of visitors to this page