מבוא לפסיכולוגיה -סיכום חומרים של או"פ
או”פ - סיכומון מבוא בפסיכולוגיה
יחידה 1 – מודע – מחסן בו שמורים מחשבות זיכרונות ורגשות הניתנים לשליפה בכל עת . לא מודע – מחסן אליו מגיעים כל החוויות הלא נעימות / האסורות. סטרוקטורליזם – טיצנר – מטרתה – איתור וזיהוי מבנים מנטליים . – מבנה החוויה המודעת . ע”י פירוק המרכיבים החוויתיים היסודיים אפשר לעמוד על מהות התפיסה . 3 קטגוריות של מרכיבים – תחושות (ריח) , רגשות (שמחה) , דימויים (זיכרונות).בקשו למצוא את המשותף. שיטת מחקר – אינטרוספקציה- דיווח הנבדק על רגשותיו בעת ביצוע מטלה כלשהי פונקציונליזם – ויליאם ג'ימס – התודעה כמצבור פעולות המובילות לתוצאות מעשיות במציאות , התודעה אינה סטטית . בדקו את ההתנהגות , חפשו את המיוחד בכל פרט.ביהייביוריסטים – ווטסון תורנדייק פבלוב – תהליכים נפשיים אינם ניתנים למדידה ותצפית אובייקטיבית – לכן אינם שייכים לתחום המדע . התמקדו בהתנהגות הגלויה . הושפעו ממחקרים על בעלי חיים . גשטלט- ורטהיימר – השלם הוא יותר מסכום חלקיו. פירקו תבנית אינו עוזר בהבנתה. החוויה תלויה ביחסי הגומלין שבין האלמנטים הפשוטים ואינה תוצר פשוט של צירופם יחד .(אפקט פי).פסיכואנליזה – מטרת הגישה – יצירת טיפול בהפרעות התנהגות ומבנה האישיות תוך תצפית קלינית. אקזיסטיוניזם –הומוניסטית- במקום להכניס אנשים למסגרות תיאורטיות יש לבחון את האדם באופן פנומנולוגי – להבין את האדם ולא להסבירו.כל התנהגות הינה תופעה חד פעמית. אמפיריציזם- ג'ון לוק – האדם כלוח חלק שעליו מתביעה ההתנסות באמצעות חושים את עקביה.שוללת תכונות מולדות. משתנה- תכונה שפרטים בקבוצה יכולים להיבדל בה זה מזה. משתנה מסביר- אחראי לשינויים הנצפים בהתנהגות . משתנה מוסבר – זה שהשינויים חלים עליו.משתנה ייחוס – משתנה שהחוקר מקבל כנתון ואינו יכול לשנותו.משתנה מופעל – משתנה בלתי תלוי – משתנה מבסיר שעבר מניפולציה . דרישת רלוונטיות – יכולת חיזוי / ניבוי. דרישת הבחינות- טענה אשר לא עומדת במבחן הניסיון אינה יכולה להיות הסבר מדעי. מונח תיאורטי- מונח כללי אשר אינו ניתן לתצפית ישירה. הגדרה נומינלית- כמו במילון . הגדרה אופציונאלית – קובעת האם נתון מסוים שייך או לאו למונח מסוים. הגדרה תיאורטית- מערכת יחסים בין מונחים, הגדרות וטענות שמטרתה להסביר תופעות ולנבאן. מונח תצפיתי – מתקבל בעקבות ההגדרה האופציונלית. תיאוריה- כמה חוקים כלליים המקשרים בין תופעות רבות.בעיית המחקר – שאלה / בעיה ייחודית . השערת המחקר- ניסוח בעיית המחקר בצורת קביעה . מחקר גישוש – מחקר הנועד להכיר תופעה באופן כללי בכדי לגבש בעיית / שאלת מחקר למחקרים נוספים. מחקר תיאורי – איתור תכונות בדיקנות, תיאור מהימן של התופעה . מחקר מתאמי- החוקר בודק האם הקשרים בתאימים לנתונים הקיימים. מחקר ניסויי – מפעילים משתנה בלתי תלוי וכך משנים את תנאי הניסוי. קבוצת ביקורת – קבוצה שאת נתוניה משווים עם קבוצת הניסוי מטרתה להפריך/לאשש את הקשר בין התוצאות לניסוי. קבוצת הניסוי – הקבוצה עליה נערך הניסוי. קשר סטטיסטי – נובע מקשר סיבתי ישיר או עקיף , יכול להופיע גם במקרה בו אין קשר בין המשתנים.קשר סיבתי – Aגורם לB או להפך. קשר סיבתי מזויף C מתווח בין AלB. שיטת מחקר – דרך לחיפוש מידע 1)שיטת הדבקות 2)שיטת הסמכות 3) השיטה האינטואטיבית 4)השיטה המדעית. חוק כללי – מציין קשר בין 2 תופעות ניתן להכילו על תגובות שונות וטיפוסים שונים מכונה גם הסבר כללי –תיאוריה.יחידה 2 – שיטות רישום – אלקטרודה – החדרת אלקטרודה למוח בעל החיים לשם רישום תא בודד או מס' תאים סמוכים. EEG- רישום פעולות חשמליות באזורים נרחבים ע”י הצמדת אלקטרודה לגולגולת. PRT – טכניקה המבצעת רישום של פעולות מטבוליות.CT- טומוגרפיה ממחושבת לסריקת רנטגן. MRI- הדמיה באמצעות תהודה מגנטית . גרייה חשמלית – החדרת אלקטרודה דקיקה לשם העברת זרמים חשמליים חלשים אשר מחכה פעילות עצבית טבעית בגוף על מנת למצוא אזורים במוח האחראיים על שרירים מסוימים. גרייה כימית - מחדירים צינורית דקה לאזור במערכת העצבים דרכה מזריקים חומרים כימיים כך ניתן למצוא אזור ממוקד האחראי על הת' ספציפית. דנדריטים – קולטים מידע מתאי עצב אחרים ומעבירים אותו לגוף. גוף התא – מכיל גרעין , מאפשר תפקוד תקין, מקבל הודעות מנוירונים . אקסון – חוט ארוך בו עובר המידע . מיילין– מעטפת שאינה רציפה המסייעת להעביר את הדחף החשמלי באקסון במהירות רבה יותר . כפתורי הטרמינל– נמצאים בבועיות האקסון מהם משתחרר חומר כימי המשמש לתקשורת בין תאי העצב. בועיות סינפטיות – נמצאות בכפתורי הטרמינל מכילות את הנוירוטרנסמיטר. נוירוטרנסמיטר – כינוי של חומר המשמש כשליח בסינפסה ישנו רק סוג אחד בכל קצה אקסון, נקלט ע” יהרצפטורים בנוירון הבתר סינפטי . ישנם 3 דרכים לסלוק שאריות נוירוטרנסמיטר מהסינפסה 1) קליטה מחדש 2) נודד למרווח בין התאים 3) פירוק ע”י אנזימים. סינפסה – מרווח הקיים בין הנוירון הקדם סינפטי לנוירון הבתר סינפטי מעבר האינפורמציה הינו כימי. סינפסה מעוררת – הנוירוטרנסמיטר נקשר ע”י הקולטן המתאים וזה מסייע להגיע לסף הדרוש לתגובה . סינפסה מעכבת – התקשורת בין הנוירון לקולטן מרחיקה אותו מהסף הדרוש לתגובה. תגובה של הכל או כלום – אין תגובה חלשה . גירוי העולה על סף מסוים יצור תגובה גירוי חלש לא יצור תגובה כלל. פוטנציאל פעולה – הדחף החשמלי. אגוניסט – מחקה את פעולת הטרנסמיטר באמצעות התקשרות לרצפטור שלו. אנטגוניסט – חוסמים את הרצפטור בפני הטרנסמיטר ובכך מונעים תגובה.מערכת העצבים המרכזית – מח שדרה ומוח גולגולת . מערכת עצבים היקפית – מערכת עצבים מרכזית , מערכת העצבים האוטונומית הכוללת את מערכת העצבים הסמפתטית ומערכת העצבים הפראסמפתטית. מערכת העצבים הרצונית – מע' העצבים של שרירי השלד עצבי חישה אשר מעבירים אינפורמציה מהגוף למח השדרה ולמח הגולגולת. מערכת עצבים אוטונומית – אחראית על פעולת האיברים הפנימיים. מח השדרה – מסוגל לפעול גם ללא תיווך מח הגולגולת . פגיעה בו עלולה לגרום לאובדן תחושה . מערכת השער לבקרת כאב – הכאב מועבר למח השדרה ע”י תאים אפרנטים ראשוניים ע”פ ההשערה במח השדרה יש אינטרנוירונים המסוגלים לעקב את פעילות הנוירונים השניוניים ובכך למנוע את העברת המידע על כאב מוח הגולגולת-(20%מכמות החמצן)ניחן בפלסטיות כאשר איזורים נפגעים איזורים אחרים מקבלים עליהם את תפקידם ומסייעים לשיקום הפלסטיות פוחתת עם הגיל.המוח האחורי-בתחילתו המוארך,במוח זה מצטלבות מסילות העצבים, מורכבות מגשר המהווה ממסר בין חלקי המוח הקדמי והמוח הקטן.המוח התיכון-אחראי על הופעה של עירות.המוח המוארך הרדמות.המוח הקדמי-מחולק באופן סימטרי ל2 המיספרות, כל המיספרה מחולקת ל4 אונות:המצח,הקודקוד,עורף ורקה.תלמוס-קולט ומנתח את המידע החושי המגיע אל המוח הקדמי פרט לחוש הריח,אחראי לפיזור מידע חושי ומהווה תחנת ממסר ועיבוד תחושות.היפותלומוס-המרכזים בו אחראיים על תחושת רעב וצמא, ההתנהגות מינית ורגישות למצבי דחק.מע' לימבית-תפקיד נכבד בבקרת האכילה והשתיה לחימה הגנה עצמית פעילות מינית ותגובותינו הרגשיות.היפוקמפוס-נמצא במוח הקדמי ממלא תפקיד בפעולות זכירה אחסון לאורך זמן.קורטקס-קליפת המוח הקדמי.קורטקס מוטורי-אחראי על תנועות הגוף הרצוניות.קורטקס סנסורי-סומטי-תחושות הגוף ומגיעות להכרה.קורטקס הראיה-מידע חזותי מתמחה בתגובה לגירוי אור(תצלובת ראיה).קורטקס השמיעה-מעורב בניתוח האותות של השמיעה.איזור אסוציאציה-באמצעותו אנו קולטים את העולם הסובב.איזורי ברוקה וורניקה-איזור הנמצא באיזור הרקה, מעורב ביכולת הדיבור(ברוקה),הבנת הדיבור(ורניקה).קורפוסקליסום-2 המיספרות במח האדם קשורות זו לזו בצרור גדול של סיבי עצב.מערכת העצבית ההיקפית – כוללת את העצבים שמחוץ למח השדרה והגולגולת. מערכת העצבים הרצונית – אחראית לעצבוב שרירי השלד ואיברי החושים ההיקפיים מורכבת מטיפוסי עצבים עיקריים – 1) עצבים מוטוריים- מעבירים הוראות מהמח / מח השדרה לשרירי השלד – תנועות רצוניות בגוף. 2) עצבי חישה – מעבירים מידע מהגוף אל מוח השדרה / מח הגולגולת. מערכת העצבים האוטונומית – אחראית לפעילותם השוטפת של האיברים הפנימיים מערכת הסימפתטית – גורמת להגברת קצב הלב , המערכת הפראסמפתטית – גורמת להאטת קצב הלב (הומיאוסטזיס) . מערכת ההפרשה הפנימית – המערכת ההורמונית האנדוקרינית , מערכת ויסות הכפופה לפיקוח מערכת העצבים הורמון – מעוררי /מעקבי פעולה הנוצרים בבלוטת ההפרשה הפנימית ומופרשים מתוכן לדם דרכו מגיעים לתאים ומעוררים אותם לפעולה ספציפית. תא מטרה - רצפטור מתאים להורמון ספציפי . בלוטת ההיפופיזה – יתרת המח , במח הגולגולת נתונה לבקרת ההיפותלמוס המשפיע ב2 מנגנונים- אוקסידוקצין – הורמונלי- אדנוהיפופיזה , וואזופרסין- עצבי נוירוהיפופיזה . גנטיקה – מבנה צופן ופירוש החומר התורשתי מדור לדור . דנ”א – הצופן לבניית כל מרכיבי הגוף מסוגל להכפיל עצמו בדייקנות . כרומוזום – מבנה מורכב המביל דנ”א וחלבונים בכל תא מצוי כרומוזום ב2 העתקים סה”כ 46 כרומוזומים . גן – קטע דנ”א הנושא את הצופן הגנטי . גנום – מכלול הגנים של האורגניזם . תורשה מנדלית –בכינוי זה מציין תכונות המתבטאות חד משמעית בצורה אחת מתוך צורות חלופיות ברורות נקבעות ע”י אללים של גן 1. אלל- כל אחת מהצורות החלופיות לאותה תכונה . הומוזיגוט – אדם הנושא 2 אללים זהים של אותו גן . הטרוזיגוט – אדם הנושא 2 אללים שונים של אותו גן .איזורי ברוקה וורניקה – אזורים האחראיים על הדיבור והבנת הדיבו
פרק 4 – בשילה- שינויים פזיולוגים המאפשרים הופעת התנהגות חדש . ביהיי' – 2 סוגי התניות התניה קלאסית – גירוי ניטרלי ההופך לגירוי מותנה . גירוי מותנה - US- תגובה מותנית CR- פעולתם אינה טבעית ותלויה בתנאי מסוים . גירוי לא מותנה - UCS – תגובה לא מותנית – UCR- פעולתם אינה תלויה בלימוד וניסיון. שלב המבחן המקדים – בדיקת טבע הגירוי המותנה .רפלקס אוריינטציה – תגובת רפלקס מולדת. ביטואיציה – ביטול רפלקס אוריינטציה . שלב הרכישה- קישור הגרם הניטרלי לתגובה הלא מותנית כך שתהפוך למותנית הצגת 2 גירויים סמוכים. צעד למידה – זיווג הגירוי הניטרלי לתגובה. עקומת רכישה – היחס בין מס' צעדי הלמידה לעוצמת התגובה. גירוי אפטטיבי- גירוי הנחווה כנעים. גירוי אברסיבי- גירוי לא נעים. שלב המבחן בודקים את יעילות תהליך הרכישה הצגת הגורם הניטרלי ובדיקה האם מופיעה התגובה המותנית. זיווג מקדים- גירוי מותנה לפני הגירוי הלא מותנה . זיווג בו זמנית- 2 הגירויים מופיעים יחדיו. זיווג מאחר- מותנה לפני לא מותנה. על מנת ליצור התניה – גירוי מותנה לפני הגירוי הלא מותנה .התניה אופרנטית – התנהגות רצונית. ניסוי וטעייה – הלומד מנסה וטועה עד שמצליח. גירוי ותגובה – קשר בין מכלול הגירויים לבין תגובה מוטורית מסוימת. חוק ותוצאה – תוצאות התגובה הן שיקבעו הקשר בין המצב לתגובה. סקינר- התניה קלאסית כוללת תגובה אוטומטית הנגרמת ע”י גירויים חיצונים . תגובה מפעילה – תגובה שהאורגניזם מפעיל את הסביבה במטרה להשיג מבוקשו. התניה אופרנטית – סקינר –דגש על הגמול בלמידה .חיזוק חיובי – נתינת גמול לאחר ביצוע פעולה – מגדיל את שכיחות הופעתה. חיזוק שלילי – גירוי / ארוע שהפסקתו לאחר ביצוע התגובה מפסיקו . עונש – אירוע בלתי נעים המקטין את הסבירות להתרחשות תגובה מסוימת עליו לבוא תוך כדי או בסמוך לפעולה הלא רצויה ולהיות פרופורציונלי . חיזוק מלא – חיזוק הניתן בכל פעם שמתקבלת תגובה רצויה . חיזוק חלקי – חיזוק בניתן רק בחלק מהמקרים. תוכנית חיזוקים ביחס קבוע- חיזוק קבוע לאחר מס' תגובות לא מחוזקות. תוכנית חיזוקים ביחס משתנה – נתינת חיזוקים לאחר מספר לא קבוע של פעולות רצויות. תוכנית חיזוקים ברווח קבוע – נתינת חיזוק כל פרק זמן קבוע. תוכנית חיזוקים ברווח משתנה – נתינת חיזוק ברווח זמן לא קבוע. חיזוק ראשוני- חיזוק טבעי שאין ללמדו. חיזוק משני – חיזור הנלמד בהתניה קלאסית. עיצוב – טכניקה של לימוד התנהגות ע”י חיזוק חלקי תגובה קטנים המרכיבים אותה. קירוב הדרגתי – בהדרגה מתקרבים לתגובה הרצויה . כח נבואי – ניבוי התרחשות של אירוע אחר. הצללה – גירוי אחד צל על השני הבולט יותר הוא שיהפוך למותנה . חסימה – הגירוי המותנה ראשון חוסם את התנייתו של גירוי נוסף .למידת בריחה – באמצעות חיזוקים שלילים לומדים להחלץ ממצבים מכאיבים. למידת הימנעות – התראה על אירוע שלילי באמצעות הגירוי הניטרלי. תובנה-(קוהלר)- הבנת העקרונות הארגוניים העומדים בבסיס הפתרון . תאוריית הציפיות SOR – טולמן – האורגניזם כמטווח בין הקלט לפלט מפה קוגנטיבית – המבנה המרחבי של הסביבה . צפייה – בעקבות גירוי מסוים יבוא גירוי אחר. אפקט הניגוד – מעבר מחיזוק מועדף לחיזוק מועדף פחות – מפחית את קצב התגובות. העברה – יכולת ללמוד במצב מסוים חוק מופשט ולישמו מאוחר יותר. למידה חברתית – בנדורה – חיקוי – הכושר לתפוס התנהגות מסוימת אצל אחר ולשחזרה בהתנהגותנו. למידה מתווכת / אמצעית – למידה ע”י חיקוי מודל ללא ניסוי וטעייה. 3 מרכיבי תורת בנדורה – גורמים סביבתיים – גורמים מקדימים – גירויים –הגירוי מפורש ע”י האורגניזם – התגובה הינה פועל יוצא מפירוש זה. גורמי תוצאה – בנדורה סבור כי לתוצאות ההתנהגות יש השפעה רבה על הלמידה , הלמידה מתרחשת מצפייה בהצלחות וכישלונות אחרים . ויסות עצמי- יכולת שליטה עצמית – ביצוע התנהגות שאינה מקבלת גמול. תהליכים קוג'- הסביבה משפיעה על התנהגות הפרט באמצעות תהליכים קוגנטיביים העומדים בין גירויים סביבתיים להתנהגות . התנהגות – ההתנהגות הנלמדת לא רק כפונקציה של גורמים סביבתיים אלא היא עצמה משפיעה עליה. דטרמניזם הדדי- הסביבה הקוגניציה וההתנהגות משתתפים בהליך הלמידה – מדגיש את פעילות הגומלין בניהם .___
פרק 5 – הגישה המכניסטית – אבנגהאוז – מדידה כמותית של הזיכרון והגדרת מגבלותיו. ניסויים מבוקרים , גירויים סתמיים. שיטת החיסכון- בדק 2 דברים – איך מושפעת השכחה בין מרווח הזמן לזמן הלמידה ( ככל שעובר יותר זמן זוכרים פחות) גוש- יחידת זיכרון – מילה הברה מספרים. גישת היצירתיות –ברטלט- הזכרון כאמצעי לייצוג מידע . אין הברות תפל יכולות ללמדנו על טיב הזיכרון. זכירת סיפור- הנבדק קרא סיפור והיה צריך לשכתבו לאחר 15 דק' לרוב הסיפורים היו קצרים יותר ומעוותים 5 סוגי עיוות- השמטת פרטים , רציונליזציה , שינוי דגש, חילופים בסדר ועיוותים רגשיים. זכירת צורות- צורה פשוטה – כל הצורות נזכרו בשלמותן ושוחזרו . צורות מסובכות – הנבדקים נתנו להם שמות והצורה שוחזרה בהתא לשם שניתן לה . הזיכרון כמערכת עיבוד מידע- מבוסס על רעיון המחשב . קידוד- תהליך יצירת יצוגים סמליים. אחסנה – בכדי לשמור את המידע המקודד יש להשתמש בהליך אחסנה. שליפה – הגעה אל המידע בעת צורך. מודל שלושת המאגרים- 3 מאגרי מידע נפרדים. מאגר זיכרון חישתי- מן מסננת. המידע נשאר בו פחות משניה חלק מן המידע מועבר לזיכרון לטווח קצר. זיכרון איקוני זיכרון אקואי. זיכרון לטווח קצר- קוד דומיננטי – שמיעתי. האינפורמציה מוחזקת ל- 10 שנ' קיבולת פלוס מינוס 7 גושי אינפורמציה. התקה- זיכרון חדש במקום ישן. דעיכה – המידע מאוכסן בצורת עקבות ההולכות לנחלשות מעצמן. מודל רשת ההיררכיה - המידע מאורגן ברשת סמנטית המורכבת מסדרת שלבים מדורגים. כל תכונה מופיעה רק פעם אחת בשלב הגבוה ביותר – חסכוני. שכחה – בזיכרון לטווח ארוך – יכול להיות כי המידע כלל לא הגיע לזיכרון זה . דעיכה- אם לא משתמשים במידע הוא הולך ודועך . הפרעה- תהליכים אקטיביים המפריעים לנו לשלוף חומר (הפרעה לחדש הפרעה לישן). הדחקה – סוג של שכחה שמקורה נפשי. אפקט הראשונות / אחרונות –הנטייה לזכור את הפריט הראשון / אחרון בסדרה. שיכחון של מאוחר – אי יכולת הכנסת מידע חדש (מומנטו) שיכחון של מוקדם – אין זיכרון שקדם לפגיעה. השערת ההתגבשות- לעקבת זיכרון חדשה לוקח זמן להתגבש ולהיחקק בזיכרון, הפרעה לתהליך יכולה להסביר שיכחון של מאוחר. מודל רמות העיבוד- שלבי הזיכרון כרמות עיבוד שונות בתהליך רציף. עומק עיבוד הזיכרון קובע את זמן שהותו. נמוטכניקה – עזרי זכריה . שימוש קידוד מצמצם – צמצום החומר – מידע לא רלוונטי. קידוד מרחיב – למשל שירי א-ב הוספת מידע – עזרי מידע סמנטיים.
פרק 6 – תוצרי חשיבה – עמדות רגשות , דעות ואמונות שאנו מגיעים אליהם בעזרת חשיבה. חשיבה- פעולה המתרחשת כמעט כל הזמן- אינה צמית מכוונת למטרה ברורה. חשיבה בקול- דרך לחדור לקופסה השחורה – הנבדק מתאר את רצף מחשבותיו. חשיבה מכוונת למטרה – בפני החושב מטרה מסויימת . הגישה האסוציאניסטית - 3 חוקים המסבירים ה יווצרות אסוציאציה – 1) חוק הסמכות – נוצרת בין מאורעות /עצמים המופיעים באותו זמן / מרחב. 2) חוק הדמיון- אסוציאציות בין מאורעות/ עצמים דומים. 3) חוק הניגוד- אסוציאציות בין מאורעות/עצמים שונים. סטרקטורליזם- אסכולת וירצבורג- וונדט טוען כי ניתן לעקוב אחרי התהליך (בעקיפין) ב- 2 שיטות : אינטרוספקציה – דיווח הנבדק על תהליך פנימי בהתרחשותו. תצפית ישירה – על אירועים חיצוניים. פתרון בעיות - ביהייביוריסטים – לא ניתן לחקור ישירות את תהליך החשיבה היות והוא סמוי אך ניתן לחקור באמצעות התנהגות גלויה. כיוון וההתנהגות הינה אירוע נפשי עליה לבוא לביטוי במקום כלשהו. 2 גישות עיקריות: הגישה הפריפריאלית- ווטסון – החשיבה כתהליך דיבור עצמי לכן יהי לכך ביטוי בשרירים שפעולת החשיבה מכוונת אליהם. הגישה המרכזית- ניסיון לאתר ביטויים חשיבתיים במח . חלימה ופתרון בעיות – מקרה פרטי של ללמדה. מדרג משפחת ההרגלים – שילוב בין עקרון ניסוי וטעייה לבין עקרון האסוציאציה למידה מתרחשת כאשר תגובה מסוימת מובילה לתוצאה נכונה , התגובה מתחזקת ולכן תתפוס מקום גבוה יותר במדרג . אנגרמה – קב' אותיות מאפשרת חיבור מילים בעלות משמעות. אסכולת הגשטלט – ניסו להבהיר את העקרונות המשותפים לחשיבה ולתפיסה. תובנה – ארגון מחדש של נתוני הבעיה, הבנה לאחר ארגון מחדש של מרכיבי הבעיה (קוהלר ניסוי קופים) העברה חיובית- שימוש בידע קודם לצורך פתרון בעיות חדשות. העברה שלילית- מערך הרגל לפתרון הבעיה בדרך מסוימת , קבעון תפקודי, קושי לחשוב בדרכים לא שגרתיות על חפצים מוכרים, להתנסות בעבר עלולה להיות השפעה שלילית , צמצום ראיה שלילית. # ע”י פבלוב – התובנה הינה למראית עין בעצם מתבצע במח ניסוי וטעייה. חשיבה יוצרת – ארגון מחדש , פתרון חדש, שחזור פתרונות עבר. עיבוד מידע – חקר החשיבה , פסכ' קוג' , מטרה – הבנה טובה יותר של הפעולות הדרושות לפתרון בעיות - המח כמע' מחשב.TOTEמשוב ונק' החלטה- לקבלת פעילות תקינה ויעילה ,על המערכות להעביר משוב על תפקודם. מאהלר טען כי גם הת' פשוטות לא יכולות להתקיים ללא מע' זו. אלוגריתמים- נוסחה המורכבת מסדרה מדוייקת של פעולות. היוריסטיקה – שימוש בכללי עזר לקרוב פתרון בעיה . 1) הגדרת הבעיה 2) ייצוג פנימי3) דרך פתרון וביצוע4)הערכת פיתרון. סביבת מטלה- איזה מרכיבים רלוונטים לפתרון. המבנה המדרגי- לקיחת בעיה מורכבת ופרוקה לתתי בעיות קטנות יותר ( שעון) הפעלת אופרטורים- פעולות שבעזרתם עוברים ממצב אחד לאחר. שיטות קרוב(שאין בהם סטייה מהדרך) טיפוס במעלה ההר- כל צעד מקדם את הפותר לעבר המטרה. ניתוח אמצעים למטרות – ראיית הבעיה כפער בין המצוי לרצוי וחיפוש אמצעים לביטולו. שיטות פיצול בהם יש סטייה מהדרך- הגדרת מטרה חדשה או תתי מטרות שאינן מהוות דרך מהתוכנית אך מהוות תנאי להגשמתה. תיאוריית ההמשכיות אפיון רלוונטי למושג אשר מופיע בכל הגירויים ולכן הקשר בינו לבין המושג הולך ומתחזק עד לרכישתו. אסרטגיה שמרנית בדיקת מימד אחד. הימור מתמקד כמה מימדים בו”ז. פרוטוטיפקים – בחירת מקרה טיפוסי, אבטיפוס.היסק אינדוקטיבי- לא מתחייב מתוך ההנחות. היסק דדוקטיבי- מתחייב מ2 הנחות.
פרק7 – מניעים פיזיולוגיים- מבוססים על הערכים הביולוגים. מניעים נרכשים- צרכים פסכ' נרכשים. אינסטינקט- נטיה מולדת. צורך- מניעים אנושיים עיקריים.תיאוריית האינסטינקטים של מקדוגל – אינסטינקט – נטייה ספיכופיזיקלית מולדת . הביהייביוריסטים התנגדו לתאוריה זו כיוון שאינסטינקט הוא מושג משוער וכי אין הסברים ע”פ תורשה. אינסטינקט או התנהגות מייחדת למין- אתולוגים- שילוב בין למידה לתורשה. סדר באינסטינקט , ישנם 5 קריטריונים – פעולות מורכבות , בעלות דפוס נוקשה , פעולות אוטומטיות , אינן נלמדות ומהוות פעילויות מיוחדות למין מסוים.הטבעה – לורנץ- השפעת הבסיסה על התנהגותינו ( ניסוי האווזים). פסיכואנליזה- נפש האדם כמערכת אנרגיה מורכבת , האנרגיה לא נעלמת . 4 מאפייני היצר – מקור – תהליכים כימיים פיזיקליים בגוף היוצרים דרישות. אנרגיה- כח היצר הדוחף אותו להשגת הסיפוק. מטרה- סיפוק הצרכים והורדת המתח. אובייקט – אמצעי להורדת המתח. היצרים נובעים מהסתם איד – פועל ע”פ עיקרון העונג – סיפוק היצר. האני- אגו – אילוצים חיצוניים. 2 קב' יצרים מנוגדות יצר החיים יצר המוות . מנגנון הגנה – דרכים חלופיות לביטוי האני המסורס- הדחקה – אפיקים לא מודעים. התקה – סובלימציה – עידון הלבידו לפעולות מקובלות. הבהייביוריסטים- ההנעה נלמדת ע”י חיזוקים. תיאוריית הפחתת הדחף- כאשר האיזון הביולוגי מופר האורגניזם נמצא במצב של צורך אשר מעורר דחף לבטלו. רצון לחזור להומאוסטזיס. מסלאו – מדרג הצרכים- כל אדם נולד עם מס' צרכים בסיסים פסכ' ופז'. רק לאחר סיפוק הצרכים הבסיסיים יותר הצרכים הגבוהים יותר יבואו לידי ביטוי. 1) צרכים פיז' 2)צורכי ביטחון 3) צורכי השתייכות / אהבה 4) צורכי הערכה 5) הצרכים הקוגנטיביים 6) הצרכים האסתטיים 7) הצורך בהגשמה עצמית. צורך זה מתנוון כאשר לא מספקים אותו. צורכי חסר דוחקים יותר כשאינם מסופקים. מניעים פזיולוגים – הרעב כמניע , מרכזי הרעב והשובע במח- ההיפוטלמוס – היפוטלמוס צידי –מרכז רעב- אפגיה , היפותלמוס הנטרו מדיאלי – מרכז שובע היפרפגיה . מקורות מניע להישג – קיים קשר בין חינוך מוקדם לעצמאות . צפייה לעצמאות והתמודדות עם אתגרים והתייחסות חיובית מביאים להישגיות. התיאוריה של ג'יימס ולנגה – החוויה המודעת של הריגוש נובעת מהתגובה ההתנהגותית לגירוי המעורר ריגוש. (פוחדים בגלל שרצים). התיאוריה של קאנון ובארד – התחושה המודעת והתגובה של הריגוש הינם בו”ז. התלמוס מעורר גירוי ע”י שיחת אותות ל2 הכיוונים. התאוריה של שכטר וזילינגר- תיאוריה העשויה לשלב בין תפקודי המוח ותפקיד העוררות הגופנית במצבי ריגוש. ליצירת ריגוש צורך ב2 מרכיבים- עוררות גופנית והכרה שקיים מצב מעורר ריגוש.
יחי' 8 – התפתחות רציפה – תהליך ההתפתחות רציף מתמשך והדרגתי. קשה לאפיין כל נקודה על פני הרצף. התפתחות בשלבים- בכל שלב כישורים חדשים נוספים כל שלב נובע מקודמו סדר השלבים קבוע ואי אפשר לפסוח על שלב. מחקר אורך- עוקדים אחר קב' נבדקים במשך פרק זמן ממושך. מחקר רוחב – השוואת קבוצות נבדקים מגילאים שונים.ROOTHING REFLEX – הפניית הראש כלפי מקור הגירוי. . רפלקס בבונסקי- טפיחה על כף רגל התינוק מביאה לפרישת האצבעות לצדדים והבוהן למעלה . רפלקס מורו- נוכח שינוי קיצוני בסביבה התינוק יפרוש זרועותיו לצדדים יטיל ראשו אחורנית וימתח רגליו, ירפה ידיו לתנועת חיבוק. פיאז'ה – השווה בין התפתחות האינטיליגנצה להתפתחות הפיזיולוגית. הטמעה- האופן בו מפרש האדם גירויים בסביבתו, בהתאם למערכת החשיבה שלו. התאמה- שינוי המבנים המחשבתיים שלנו כדי להתאימם לסביבה. סכמות ואופרציות- פיאז'ה טוען כי הכוח המניע את ההתמקדות השכליתהוא המאבק המתמיד של האדם להעניק מובן לעולמו סכמה – מבנה קוגנטיבי במכתיב את אופן ההסתגלות על העולם. אופרציה - הסכמות הפשוטות של פעולה ישירה על המציאות הופכת לתבנית של פעולה מופנמת. השלבים של פיאז'ה- השלב הסנסורי מוטורי (0-2) – כישורים מוטוריים. השלב הקדם אופרציונלי (2-7)- רכישת שפה וסמלים. שלב האופרציות הקונקרטיות (7-11) זונח נק' ראות אגוצ' . שלב האופרציות הפורמליות (11-15)- חשיבה מופשטת , מדעית היפותטית. מנטליזם – חומסקי- הילד נולד עם יכולת לשונית בסיסית. דקדוק אוניברסלי האפשר לו ללמוד שפה פונולוגיה- נוסח הכללים של המותר ואסור בהצטרפותם למילים בשפה התפתחות השפה: עיצור מאופיין ע”י 3 תכונות – קוליות , מקום, אופן בו יותר האויר. מורפולוגיה – תחום העוסק החקר יצירת המילים משורשים, יח' המשמעות הקטנות ביותר. סמנטיקה – לקסיקלית- משמעות מילה בודדת , צרופית – הגדרת התנאים הבם משפט יחשב אמיתי/שקרי. תהליך רכישת השפה- תק' קדם לשונית, שלב המילמול (התפתחות הפונולוגיה), שלב המילה הבודדת (סמנטיקה לקסיקלית, טעויות נפוצות תת- הכללה , הכללת יתר). שלב הצרופים טלגרפי, הכללת יתר מורפולוגית הקצרים.חרדת זרים- הצמדות לאם 8-10ח'. הרלו – ערך ניסוי על קופיפים – אם מגברת אם תיל. העדיפו את אמא מגבת – מגע משרה ביטחון. מרי אנסוורת'- סוג ההתקשרות בין האם לתינוק בשנה הראשונה משמעותי להתפתחות הילד התקשרות בטוחה- אמהות שהיו רגישות וקשובות לצורכי הילד. התקשרות לא בטוחה- אמהות אשר לא היו קשובות לצורכי תינוקם . חיברות- תהליך השתלבות בחברה ורכישת ערכיה. סוכני חיברות- אנשים המעבירים לילד את דרישות החברה ומספקים לו כלים כדי למלאן. ביהייביוריסטים- שכר ועונש- תגובה רצויה – שכר, תגובה לא רצויה – עונש. אסכולת הלמידה החברתית – צפיה וחיקוי- בנדורה וולטרס. למידה תוך צפייה במודל חיקוי. 4 שלבים: תהליכי קשב , תהליכי אחסון (בטווח הארוך) תהליכי שחזור מוטורי, תהליכים הנעתיים (חיזוק / אין) . הזדהות – פרויד – אמונת הילד כי דומה לאדם אחר ושותף לכמה מתכונותיו, תנאי להזדהות הינו קשר רגשי בין הילד לסוכן. ההתפתחות המוסרית- קולברג- 6 שלבים למוסריות ע”י מחקר אורך. 1) מוסר קדם קונבנציונאלי- א. ציות ועונש(חשש מעונש) ב. אני אפסי ועוד(רצון בשכר). גיל 10 2) מוסר קונבנציונלי – ג. ילד/ילדה טובה (החשיבות שבציות לציוויים חברתיים , הילד מתבקש להצטייר כטוב בעיני החברה בקרובה) ד. לעשות את מה שצריך(רצון להצטייר כטוב בחברה כולה , קונפורמיות לסדר החברתי 16-22 ) 3) מוסר בתר קונבנציונאלי – ה. חוזה חברתי ( האדם מודע לכך שמערכת הציוויים החברתיים היא רק 1 מכמה מערכות אפשריות) ו. בחירה אישית של עקרונות אוניברסליים (ביצוע הפשטה של ערכי המוסר , מצפון אישי 10% מעל גיל 24) אריקסון- אורלי סנסורי- (0-1) אמון בסיסי לעומת חשדנות בסיסית , מוביל לתקווה . שרירי אנאלי- (1-3) – אוטונומיה לעומת בושה וספק. (תלוי באמון ההורים) מוביל לכח רצון. לוקומוטורי – גניטלי- (3-5) יוזמה לעומת אשמה . (תסביך אדיפוס) מביל להצבת מטרות. חביון (6-11) יכולת לעומת רגשי נחיתות , מוביל לפיתוח מיומנות . שלב גיל הבגרות (12-18) זהות לעומת בלבול תפקידים – מוביל לנאמנות אשר יוצרת קשרי חברות. הברות המוקדמת (19-35) אינטימיות לעומת בדידות , מוביל לאהבה . בגרות – (35-50) פוריות לעומת קפאון. מוביל לדאגה כפתיות. הבגרות המאוחרת (50+) אחדות האני לעומת יאוש. מוביל לתובנה.
יחידה 9 – תאוריית היחוס- האדם כמדען נאיבי המנסה לשאול על עצמו ואחרים. עיקרון ההשתנות המשותפת- הסיבה להתרחשות כלשהי נעוצה בגורמים הקיימים כאשר האירוע מתרחש. הפרט מפעיל חוק זה ע”פ 3 קריטריונים. 1)קרטריון מובחנות 2) קריטריון העיקביות 3) קריטריון ההסכמה. .עיקרון הניכוי- בטחוננו בסיבה האחראית להתרחשות פוחתת ככל שגדל מס' הסיבות האפשריות. עיקרון ההגברה- 2 סיבות יכולות להסביר התנהגות : האחת עולה בקנה אחד עם צפיות הצופה (סיבה מעודדת) והשנייה פותרת את ציפיותיו ( מעכבת) הטייה מוטיבציונית- מאופיינת ע”י הנטייה להסיק מסקנות המשרתות את צרכיו / רצונותיו של הפרט. הטייה קוג'- מגבלות הנכפות על הפרט בתהליך ההסקה הבולט יותר הוא הנגיש יותר (קשב סלקטיבי). גיבוש המידל להתרשמות כוללת- 1)תכונות מרכזיות שימוש מסגרת / עוגן לפירוש המידע,2) אפקט הראשוניות / אחרונות 3) השפעת ההילה – נטייה לראות את הזולת כבעל תכונות עקביות מודל הממוצע המשוכלל אנדרסון – הערכת אדם ע”פ סולם בין 1-10 מודל מתמטי העוזר בהבנת המוצר הסופי של התהליך. סכמות / מסגרות קוג' להבנת העולם החברתי – 1) סכמות אנשים (אבטיפוס) 2)סכמה חברתית (סטריאוטיפ) 3) סכמה עצמית (מיון וסיווג בנוגע לתכונתנו והתנהגותנו) 4) סכמות מאורעות (תסריטים). סכמות סיבתיות של קלי- אחראיות למרבית הטעויות בהסקה. עמדות ושינוי עמדות – עמדה כוללת בתוכה 3 מרכיבים – מרכיב רגשי מרכיב הכרתי ומרכיב פעולתי. # עמדות נרכשות ע”י חיזוקים. עיקרון העיקביות ההכרתית – התעקשות לדבוק בעמדות ודיעות אף שהן מנוגדות לעובדות האובייקטיביות. שיווי המשקל ההכרתי- הידר – מה שקובע את נוסחת האיזון הוא סימן או כיוון היחסים ולא סוגם או הקונטסט . דיסוננס קוג'- פסטינגר – ע”פ תאוריה זו האדם מחזיק באמונות וערכים שאינם עקביים והוא מתנסה המתח נפשי . ישנן 4 מקורות להיווצרות חוסר איזון זה: 1) חוסר עקביות לוגית בין קוגניציות (כדורסל) 2) חוסר עקביות בין התנסות בהווה להתנסות עבר 3) חוסר עקביות בין התנהגות למוסכמה חברתית. 4) חוסר עקביות בין דעות כלליות לדעה ספציפית. הפחתת דיסוננס 1)שינוי אחד המרכיבים ההכרתיים 2) הוספת קוגניציות 3) שינוי משקל / חשיבות הקוגניציה . דיסוננס קוג' מוביל להתנהגות לא רציונלית כאשר האמונה מוצקה / האמונה מוצהרת בפומבי / המידע שהפריחה הטענה הוא חד משמעי/ המאמינים נהנים מתמיכה חברתית. הסקה סיבתית– ככל שיחוס בטוח יותר דעתנו מוצקה יותר וכך אנו מחזקים / מחלישים עמדות ובכל מגבשים עמדה. עמדות והתנהגות- ככל השהעמדה ספציפית יותר הקשר בין התנהגות לעמדה חזק יותר . אייזן פישבן – 4 רכיבים יסודיים – פיעולות מבוצעת , המטרה , ההקשר , הזמן. משיכה בין אישית - הגורמים לחיבה: קרבה גאוג' , מוכרות ,דמיון בדעות. תיאוריית שיווי המשקל ההכרתי- אדם בדעתנו =חיזוק. משיכה פיזית – השערת ההתאמה – ניסיון לבחור/ להשיג את בן הזוג האטרקטיבי ביותר שאנו סבורים שעשוי לבחור גם בנו. אהבה – 3 תנאים הכרחיים להתאהבות רומנטית- 1) חינוך בתרבות 2) המצאות אובייקט מתאים 3) קיום עוררות אמוציונאלית. השפעות חברתיות- הקלה חברתית – נוכחות הזולת מהווה גורם ממריץ קונפורמיות (אש קונפליקט הקונפורמיוט). אפקט שבירת הרוב המוחלט- אדם אחד מקבוצת הרוב המפר את אחידות הדעין= ירידה שמעותית ברמת הקונפורמיות. קונפורמיות וציות(מלגרם) רמות השפעה חברתיות- שלושה תהליכים המתרחשים אצל אדם הנתון להשפעה חברתית. :התרצות , הזדהות, הפנמה (תגמול פנימי). גורמי שינוי עמדה- אמינות המקור ומומחיות המקור. טיב במסר- נקבע ע”י – מס' טיעונים , מסר חד/דו צדדי, סדר ההצגה (ראשונות אחרונות זמן) קבוצה – הומנס טען שכל קבוצה חברתית מורכבת מ2 תת-מערכות , המערכת החיצונית (קיום הקב' ומטרותיה) והמערכת הפנימית(פתירת בעיות). הגישה המצבית המנהיגות צומחת כפונקציה של פעילות גומלין בין תכונות המנהיג לנסיבות. 4 סוגי מנהיגים ע”פ רדין – מקדש מתבדל משלב מתייחס
יחידה 10- פרויד- העברה- העברת רגשות מטופל מטפל. רמת המודעות המודל הטופוגרפי- לא מודע(תה' ראשוניים) , סמוך למודע , מודע (תהל' משני). נוירוזה- הפרעות רגשיות כתוצאה של הדחקה לא מוצלחת של חוויות מיניות בתק' הילדות- מקור ההפרעה נעוץ במקרי פיתוי (דימיוניים או לאו ) מצד בני המשפ' (תיאוריית הפיתוי). חלום- תכנים לא מודעים המכילים משהו מאיים ומחשש להופעתם הגלויה מוסווים- מיזוג, התקה, וביטוי סמלי(תמימות). השלבים הפסיכוסקסואליים – (הגנטי)- אורלי, 0-2 – אנאלי 2-3 פאלי 3-5 (אדיפוס , קינאת פין ) , חוויון 5-11, גניטלי. התפת' תקינה – קבעון(טוב /רע מידי) , תסוגה – רגרסיה , המודל הסטרקטורלי – פרויד – סתם – איד , יצרים – עקרון העונג. אני – אגו – מפשר בין הלחצים- עקרון המציאות, אני עליון- סופר אגו- איסורי החברה אידיאל האני, מצפון. לבידו – מאגר האנרגיה הייצרית. מודל דינמי- קונפליקטים בין חלקי האישיות ומציאת פשרה בין הכוחות. מודלאקונומי- חלוקת האנרגיה הייצרית. אנה פרויד- הדחקה – אל הלא מודע. השלכה- ייחוס לאחר התקה- רגשות שחוששים לבטא לגבי אחד מעבירים לאחר. תגובת היפוך-הימנעות מחרדה שמעוררים רגשות מסויימים ע”י הפיכת למנוגדים,רציונליזציה- נסיון של הפרט לתת הסבר הגיוני להתנהגות בכדי להסתיר את המניע שמאחוריה, עידון(סובלימיזציה)-הפניית הדחפים לכיוון שיש בו תועלת. ספירה חופשית מקונפליקטים- תיאוריה של היינץ הרטמן הקוראת להרמוניה עולמית. המטפל כצופה משתתף(סאליבן)- המטפל גם כשותף למצב הבינאישי וגם מתבונן עליו מבחוץ. הזדהות עם תוקפן- רכישת כוח ע”י הזדהות רגשית עם התוקפן, 5 אוריאנטציות אישיות וחברתיות- 1)אוריאנטציה רצפטיבית—(עבדות),2)אוריאנטציה נצלנית(פאשיזם),3)אוראנטציה צברנית(ביטחון בכלכלה בורגנית ויציבה),4)אוריאנטציה של שוק(קפיטליזם)5)אוריאנטציה יוצרת(אידיאל-לא קיים בהווה) התפתחות נוירוטית עפ”י הורניי- תנועה לעבר אנשים(סיפוק הזולת), תנועה נגד אנשים(שליטה, צורך לשרוד), תנועה של התרחקות מאנשים(אף אחד לא מבין אותי- דגש על הגיון ואינטיליגנציה). שד טוב שד רע מלאני קליין- אי יכולת התינוק לתפוס את אימו כדמות שלמה, פיצול בין שני סוגי השד כמנגנון הגנה ראשוני, עמדה פרנואידית-סכיזואידית- חוויות הרדיפה והפיצול של הילד נגד השד הרע, חרדה דכאונית- הכעס על הצדדים הרעים באם והפחד מהפגיעה בטובים. רונלד פרברן הייצריות כאמצעי ליצירת קשר- אני ליבידינלי מחפש קשר לזולת עם ביטוי מיני כתגובה לצד המגרה שלהם. חבלן פנימי- מתפתח כתגובה לצדדים המתסכלים של האם. ויניקוט- השפעת הסביבה החיצונית התינוק כחלק מהצמד אמא-תינוק: אימהות לא מספיק טובה- האם אינה קשובה לצרכי התינוק הטיפול על בסיס אגואיסטי, התפתחות אני שקרי(הסוואת הצרכים האמיתיים), אובייקט מעבר- התנתקות מהאם. סביבה אוחזת- לפתח למטול סביבה משרת ביטחון וגילוי האני הפנימי. קוהוט- נרקסיזם- השקעת הליבידו בעצמי 2 תגובות ייחודיות: העברת ראי- המטפל כראי, העברת אידיאליזציה- שיבוח המטפל (אצל הנרקסיסטים העצמי חלש ומפורר כתוצאה מאם אפטית). מרגרט מאהלר- היפרדות ואינדיוידואציה, אישיות עצמאית ונפרדת של התינוק 2 שלבים מקדימים(שלב אוטיסטי נורמלי- דמוי שינה ועוררות עקב צורך פיזיולוגי וניתוק, שלב סימביוטי-ח' 2-מתחיל להבחין בעולם לא מבחין בינו לאימו –מע' 1) 4 תת שלבים: א. הבחנה (6-10ח')ירידה בתלות תיאום בתנועות חקר העולם קרבת האם. ב.האימון (10-15ח') ירידת התלות באם גוברת היכולת לחקר הסביבה. ג.התקרבות מחדש (14-24ח') הילד מגלה שהוא מסוגל להתרחק מאימו מחפש קרבתה באופן פעיל. ד. גיבוש העצמאות (2-3ש') השגת אינדבידואליות ומידה מסוימת של קביעות רגשית. אלפרד אדלר – האדם מפתח סגנון חיים משלו המבוסס על דרכי התגברות על תחושות הנחיתות שלו ומימוש מטרותיו. יונג- לא מודע קולקטיבי- מחסן בו משתמרות כל החוויות המועברות מדור לדור. ארכיטופים-דימויים דומים בתרבויות שונות. אינטרוברטי-מופנם, אקסטרוברטי-מוחצן, רייך-שיריון אופי- התקשחות מנגנוני ההגנה למעין קליפה שאינה מאפשרת מגע עם רגשות אמיתיים.סקינר-שום התנהגות אינה חופשית אלא מושפעת מחיזוקים, השפעה על הגורל ע”י בחירת הסביבה. בנדורה ווולטרס-למידה חברתית-הסבר עפ”י חיקוי מודל העדפה לאנשים הדומים לנו, האדם כתוצר של התנסויות ולמידה קודמת. קרל רוג'רס- (הומוניסטית) ייעוץ (=טיפול) לא מכוון וטיפול ממוקד בלקוח(=חולה), יחס חיובי- אהבה ואישור הסביבה, כאשר יחס זה אינו בנמצא הילד יאבק עליו במקום על מימושו העצמי, יחס חיובי מותנה- ההורים מתנים חיבה וחום בהתנהגותו, מונע מהתנהגויות רבות לבוא לידי ביטוי לעומתו יחס חיובי בלתי מותנה. שיקוף- חזרת המטפל על התכנים במילים אחרות. לאינג- הבנת השגעון ע”י הבנת המשפחה, לא נבין את הסכיזואידים/פרנים אם לא נבין את עולמם הפנימי, 3אפשריות: היבלעות(איבוד זהות לתוך אדם אחר), היפרדות(חשש שהריקנות תאפשר לסביבה לפרוץ פנימה ולגרום לאובדן זהות, איבון ודפרסונליזציה(אם לא יתיחסו אלי כאל ייחודי אאבד זהותי( תלו בשדה-התאמת עצמי לסביבה, לעומת ב”ת בשדה- שימוש בסימנים פנימיים
יחידה 11- שימושיים בכלי הערכה – מיון, אבחון ומחקר. ראיון – אמצעי מקובל לקבלת מידע. מבחן פסיכולוגי – עליו לעמוד בקריטריונים הבאים: (אנסטזי) מדידה – ייחוס מספרים למאפיינים או תכונות. אחידות - יצירת תנאים זהים. אובייקטיביות – מבחן אובייקטיבי אם הבדיקה וההערכה אינן תלויות בשיפוט הסוביקטיבי של הבודק. אי תלות כזו מושגת, בעזרת מפתח ברור ומוגדר. קב' התייחסות- לא ניתן לדעת משמעותו של ציון מסוים ללא קב' זו, ציון גולמי – ציון אשר לא עבר כל עיבוד ולא ניתנה לו משמעות. . ציון יחסי- השוואת ציוני אדם במבחנים שונים. מאון- מציין איזה אחוז מהנבדקים במדגם קבלו ציון זהה לציון הגולמי. ציון תקן- מאפשר השוואת הציון הגולמי להתפלגות הציונים במדגם, סטייה מהממוצע. איך נשיג? מהימנות – מדידה מהימנה -מדידת ערכי המשתנה בדייקנות מושלמת, *קבלת ערכים זהים לערכים האמיתיים, תנודות קלות הנוצרות תמיד,מכונות טעות. המשתנה הנצפה מורכב משניים: משתנה אמיתי+ משתנה טעות, ככל שמשתנה הטעות יקטן ערך המשתנה הנצפה קרוב לערכו של האמיתי. מהימנות כיציבות – מתאם גבוה בין 2 מדידות פירושו שהתנאים אינם משפיעים על ציוני המבחן והמדידות יציבות. מהימנות כאקוויולנטית – מתאם בין 2 ניסוחים מקבילים של אותו מבחן- השאלות מודדות אותו הדבר. אומדן המהימנות עפ”י עקביות פנימית – מבוססת על העברה אחת של מבחן אחד. תוקף – כדי לתת אמון בתוצאות מחקר המבוסס על כלי מדידה מסוים, עלינו להיות משוכנעים שהכלי בודק את אשר החוקר מבקש לבדוק. תוקף הניבוי – בדיקה בדיעבד אם המבחן הצליח לנבא התנהגות ( חישוב הקשר בין ציוני המשתנה הנמדד לבין הקריטריון). תוקף מקביל – ערכית השוואה באופן מיידי. תוקף תוכן – באיזו מידה השאלות שבמבחן משקפות את התכנים שנלמדו. תוקף מבנה –ההסבר להבדלים בביצוע הנבדקים במבחן. אפקט ברנום – קבלת הערכות אישיות כמתאימות , אף שמדובר בתיאורים כלליים המתאימים לכלל האוכלוסייה. סוגי מבחנים – מבחני הישג (מדידת ידע או מיומנות קיימים), מבחני יכולת (מדידת פוטנציאל. מבחני כושר – יכולת להתייחס לכשרים מיוחדים), מבחני אישיות (בדיקת היבטים רגשיים והנעתיים של התנהגות, לא נבדקת הצלחה אלא אופן התייחסותו) מבחן המשכל של בינה – פיתוח מבחן משכל ע”י ניסוי וטעייה אמפיריים (בעקבות חוק חינוך חובה וילדים מפגרים) המבחן מכונה מבחן סטנפורד-בינה. גיל שכלי MA נקבע עפ”י השלב אשר מגיעים בו בסולם, גיל כרונולוגי CA נקבע עפ”י תאריך לידה. מנת משכל IQ- חוקר בשם ויליאם שטרן הציע שימוש במדידת היחס שבין הגיל הכרונולוגי לשכלי נוסחה לחישוב: מנת משכל = גיל שכלי חלקי גיל כרונולוגי כפול מאה.מבחני המשכל של וקסלר – סיווג המטלות לשניים: מילולי וביצועי, בחר לבטא את הציונים במבחן שלו באמצעות סטייה מהממוצע (ציוני סטייה). הגישה הפסיכומטרית – ניתן להבין ממידת ההצלחה בביצוע מטלות שונות על הכושר האפשרי לביצוען (ניתוח גורמים). תיאורית המשכל של ספירמן – המשכל הוא כושר בסיסי גלובלי אחד G וגורם זה יבוא לידי ביטוי בכל פעולה אינטלקטואלית שהאדם עוסק בה. גישת ת'רסטון – כישורים שכליים ראשוניים: מהירות תפיסה, תפיסה מרחבית, חשיבה לוגית, זכרון, יכולת חשבונית, הבנה מילולית, שטף מילולי. גישת גילפורד- מודל קוביה אשר כל אחד ממימדיו מייצג מימד שונה של התפקוד השכלי. יצירתיות – חשיבה רב כיוונית ושטף רעיוני. גישת הרכיבים – (שטרנברג) הביצוע במבחני המשכל כרוך בהפעלת תהליכים פסיכולוגיים בסיסיים הקשורים לתהליכי עיבוד המידע, אתם כינה רכיבים וישנם חמישה: רכיבי על, רכיבי ביצוע, רכיבי רכישה, רכיבי זכירה, רכיבי העברה. פיגור- מנת משכל נמוכה אשר לא מאפשרת לאדם לתפקד בחיי היומיום. רמות של פיגור: פיגור קל (בר חינוך), פיגור בינוני (בר אימון), פיגור קשה (טיפולי), פיגור עמוק (סיעודי). גורמים- כל פגיעה מוחית. משכל והבדלי מין- אין הבדל בין אישה לגבר מבחינת מנת המשכל. אך אין שוויון אינטלקטואלי. משכל וגיל- ג'ונס וביילי- המשכל ככושר בסיסי שאינו משתנה ברמה נכרת עם הגיל.משכל וקבוצות אתניות- ישנה השפעה תורשתית ברורה ברמת המשכל אך גם לסביבה תפקיד חשוב. מבחני אישיות – כלים באמצעותם מנסים למדוד ולהערחך את המאפיינים הריגושיים / הנעתיים של האדם. מבחן מובנה- מגבית את תג' הנבדק. סוייג לטיפוסים היפוקרטוס- ע”פ 4 נוזלי הגוף. הסנגוויני- דם , המלנכולי – מרה שחורה, פלגמטי- מרה לבנה , כולרי- מרה צהובה. ויליאם שלדון- מתבסס על מבנה גוף האדם- אנדומורפי, מוזומורפי , אקטומורפי, אקטומורפי , 3 טיפוסי האישיות: היווסרוטוני- חברתי סובלני , סומטוטוני- פעלתן , חזק, סרברוטוני- בעל עכבות. אייזנק פיתח את תיאוריית האינטרו / אקסטרוברטיות של יונג , נירוטיות – האינטרוברט הנירוטי מתרחק מהחברה עקב פחד. תיאוריות של תכונות ומבחנים אובייקטיביים- 2 הנחות יסוד משותפות לכלל התיאוריות – כל התכונות קיימות אצל כולם , כל תכונה ניתנת לכימות. תכונת אישיות- נטייה קבועה של אדם להתנהג בצורה דומה במגוון מצבים. מבחן PF16 קאטל- 16 תכונות אישיות בסיסיות. 184 שאלות לכל שאלה 3תש' שערכה נע בין 0-2. מבחן MMPI – מבחן הכולל550 שאלות מנוסחות כקביעה (נכון/לא) ציון כל סולם מורכב מסכום הנק' שנצבר בשאלות המרכיבות אותו.ממוצע 50 ס.ת.10. תיאוריות דינמיות – מבחני השלכה- גישה דינמית – הסבר התנהגותי ברבדים עמוקים. מבחני השלכה- חדירה לתת מודע . הנבדק מארגן את החומר ומשליך את עולמו. 5 סוגים של מבחני השלכה – אסוציאציה , בנייה , השלמה , בחירה, הבעה. מבחני רורשך- כתמי דיו סמטריים. המבחן כולל 10 כרטיסים 5 שחור-לבן 2 עם אדום 3 צבעוניים.- סדר קבוע.ניקוד ע”פ מאפייני- מיקום, תנועה, תוכן וגורמים קבועים. TAT - חקר מחשבות וכלי איבחון. 31 כרטיסים עליהם תמונות שחור לבן. (חלק מיועדים לגברים/נשים) מבחן מלא כולל 20. הרב משמעותיות בתמונות מאפשר לנבדק חופש להקניית משמעויות- על הנבדק להמציא סיפור לכל תמונה.אין שיטת ניקוד אחידה. הגישה ההומניסטית – חוויות סובייקטיביות של הפרט, על חד פעמיותה של אישיותן ותפיסתה. ויליאם סטפנו Q-SOTT טכניקה לדרוג עצמי.הנבדק מתבקש למיין כרטיסים למס' קב' (7) ממאפיין ביותר ללא מאפיין כלל מס' כרטיסים שעליו לשים בכל קב' קבוע. (יוצר התפלגות נורמלית) וולטר מישל – (ביהייב')- המידע הרלוונטי לניבוי הוא זה הנוגע לנסיבות בהן מתרחשת ההתנהגות ולא עולמנו הפנימי.
יחידה 12- התפיסה הדמונולוגית – על טבעי , שליטה ע”י שדים. G.P – סיפליס- פצעים על אברי המין החודרים למע' העצבים וגורמים לאחר מס' שנים לשיתוק כללי. מסמריזם- נפשי – טיפול בהיסטרי ע”י מגנטים (איזון הנוזל המגנטי האוניברסלי. דמיות משפחתי – דמיון בין תופעות. מאופיינת ע”י מס' מרכיבים . ישנם מס' מרכיבים ותופעות שאר נוכחותם מהווה תנאי להגדרה אבנורמלית אך לא די במרכיב 1. המרכיבים: סבל, התנהגות בלתי סתגלתנית, התנהגות לא רציונלית, התנהגות חסרת שליטה ובלתי ניתנת לניבוי, התנהגות בלתי מקובלת ויוצאת דופן, אי נוחות מצד הצופה, הפרת אמות מידה ואידיאליים מוסריים,המודל הביו רפואי- אבנורמליות כמחלה פתולוגית גופנית. סינדרום- כלל הסמפטומים. אטולוגיה – הסיבה לסנדרום. טיפול ע”י תרופות. המודל הסביבתי- שאלת תורשה סביבה. – ביהייב' – מעוצבים ע”י הסביבה. ההתנהגות האבנורמלית נלמדת באמצעות תגמולים עונשים.פוביה- תג' פחד מתמשכת אשר אינה עומדת בפרפורציה לסכנה ממשית. (הקניית פוביה – התניה קלאסית) הגישה הקוג'-יש להתייחס למכלול הגורמים באדם. סבל – תהליכים קוג' לא תקינים – שיפור תחושה ע”י תיקון תהליכים. (חוסר אונים נרכש) המודל הפסיכואנליטי- מקור לאבנורמליות בתהליכים מנטליים, בסיס לא מודע. נוירוזה – קשיי תפקוד מתמשכים. שילוב הגישות. DSM3R – כלי מיון להפרעות נפשיות – מבוסס על קב' ותת- קב' של הפרעות לגביהן פירוט סמפטומים. 5 מימדים באמצעות מוערך כל מטופל בו”ז. 1) אבחנה פסכ' מרכזית. 2) הפרעות נפשיות נוספות למרכזית 3) מחלות גופניות 4) גורמי דחק פסכ' חברתי 5) רמת התפקוד הגבוהה אליה הגיע האדם בשנה האחרונה. סוגי הפרעות הפשיות- 1) הפרעות המופיעות ל1 בילדות, 2) הפרעות נפשיות אורגניות 3) הפרעות בעקבות בשימוש בחומרים 4) סכיזופרניה פגיעה בקשר ובתאום בין תהליכים מנטליים שונים(פריצה ביו15-40) הסמפטומים מחולקים ל3 קב'- הפרעות בחשיבה : אין הפרדה בין עיקר לתפל שיבוש ברצף ההגיוני. מחשבות שווא של רדיפה / גדלות/ יחס/שליטה, הפרעות התפיסה- הזיות הפרעות בהנעה ובריגוש- התחלה – רגישות יתר , אח”כ שטחיות רגשית – קהיית חושים. סוגים: סכיז' פרנואידית(מחשבות שווא), סכיז' קטטונית(הקפאה / דיכוי קיצוני של מער' ההנעה) סכז' בלתי מאורגנת (חוסר ארגוןבמחשבה) סכז' רנדואלית היעדר סמפ' בולטים טיפול-ביורפואי תורשה , השערת הדופמין (יתר )- תרופות –כלורופרומזין תר' נוירולפטיות (ויסות המער הדופאמינרגית)תופעות לוואי- יובש בגרו , השמנה הפרעה בראייה דכאון ותופעות דמוי פרקינסון. המודל ההתנהגותי – הפרעות בקשר המשפ' – העברת מסרים מבלבלים-טיפול גם במשפ' להשתלבותו בקהילה המודל הקוג'-אין סינון גירויים פסיכואנליזה- שלב אנאלי – התנתקות והסתגרות בתוך עולמו הפרטי. 5) הפרעה דילוזיאלית – (פרנויה) 6) הפרעה במצב הרוח. – חד קוטבי דו קוטבי (דיכאון , מאניה דיפרסיה)7) הפרעת חרדה- תחושה דיפוזית של סכנה מפני דבר בלתי נודע 5 סוגי הפרעות – פוביות , הפרעת דחק פוסט טראומטית, פניקה , הפרעת חרדה כלילית , אובססיות וקומפולסיות 8) הפרעה סומטופורמית – הפרעות שצורתן גופנית (היפוכונדריה) 9) הפרעה של ניתוק אמנזיה פסיכוגנית- אובדן פיתאומי סלקטיבי של הזיכרון. 10) הפרעות במינית 11) הפרעות בשינה 12) גורמים פסכ' המשפיעים על המצב הפיזי 13) הפרעות אישיות 14) הפרעות התפתחותיות 15) מצבים שאינם נובעים מהפרעה נפשית ומהווים מוקד התייחסות טיפולית.