תקציר החומר למבחן - סמסטר א

חזרה לאתר
תודה לנופר

---

בחירת מקצוע עזרה.

צרכים אופייניים של אנשים הבוחרים במקצוע סיוע:

(ע"פ קורי & קורי)

1. הצורך להשפיע- שאיפות אלטרואיסטיות, הרצון לעשות את העולם טוב יותר. יתרונות: טוב להרגיש חשוב ומשפיע חסרונות: חשוב שהערך העצמי כעוזר, לא יישען על זה. במצב של אי הצלחה בטיפול- שלא יוביל לייאוש.
2. רצון \ צורך להשיב טובה- אנשים שבעבר נעזרו, חוו מפגש חיובי עם דמות מקצועית משמעותית שסייעה בחיינו, ומרגישים צורך להשיב טובה, לחכות אותם.
3. הצורך לדאוג לזולת- עוזרים טבעיים, מרפאים מלידה. אותם אנשים ירצו "לשייף", לשכלל ולמקצע נטייה זו. חסרונות: לעיתים הצורך להעניק ולתת הוא כ"כ דומיננטי, שתהיה לאדם כזה נטייה לשכוח את עצמו. עסוק בלהיות קשוב לצרכים של אחרים. (לילדים עם נטיה כזו למשל, יש יכולת לחוש צרכים של אחרים.)
4. הצורך לעזור לעצמי- צורך לעבוד על סוגיות אישיות לא פתורות. יתרונות: מאפשר הבנה ואמפתיה חסרונות: ישנה סכנה בהשלכת סוגיות לא פתורות כאלה, על נעזרים.
5. הצורך לחוש נדרש- אחד הדברים המתגמלים זה הסיפוק המופק מתחושת הנדרשות. חסרונות: חשוב לא להגזים בצורך כזה, כדי לא להאפיל על צרכי הלקוחות, ולהיות דומיננטי יתר על המידה ולגרום להם לפתח תלות.

כעובדים מסייעים עלינו לבדוק שאנחנו לא צריכים את המטופלים יותר מאשר הם זקוקים לנו. להיזהר מלהיהפך להיות תלויים בעבודה כמקור סיפוק עיקרי.

6. הצורך בכסף- נכון שבשלבים הראשונים אין תגמול כספי גדול, אבל בהמשך ישנן אפשרויות טובות יותר. חסרונות: חשוב לא למשוך מטופלים ולהחזיקם יותר מהנדרש.
7. הצורך ביוקרה- צורך במעמד, שם טוב. יוקרה מקצועית מושגת בד"כ רק לאחר כברת דרך מסויימת, וותק ונסיון. מותר להיות גאה בהישגים אל יש לשמור על צניעות.
8. הצורך לספק תשובות- לא אחת לעוזרים יש רצון לתת פתרונות, "מתכונים". חשוב לזכור, שבמקצוע זה לא אמורים לעשות זאת, אלא לתת כיוון,לסייע למטופלים לזהות את אופן הפעולה שמתאים להם. תשובות שנכונות לי- לא בהכרח נכונות עבור המטופל. – ללכת בקצב של המטופל, להיות איתו, במקום שלו.
9. הצורך בשליטה- שליטה בחיי ובחיי אנשים אחרים. יתרונות: שליטה היא דבר חשוב בחיינו, חסרונות: היא עלולה לצמצם את הספונטניות. האם יש לנו צורך לשנות התנהגות של אנשים הקרובים לנו?

שאלות לסיכום:

• מדוע בחרתי במקצוע זה?
• עד כמה אני מודע לצרכי ומניעי?
• האם אני יכול גם לספק את צרכי מחד, ומאידך לספק את צרכי המטופלים שלי?
• האם אני מרגיש אשם, או מתנצל על צרכים אלה?
• האם לדעתי על המטפל להיות אלטרואיסט מושלם?
• האם בחיי האישיים, מעצם אישיותי, אני נוטה לקחת אחריות על אחרים?
• האם אני יכול בכנו, להתעניין בזולת ובצמיחתו האישית?

חשוב לזכור:

• המניעים והצרכים שלנו שלובים אחד בשני ומשתנים במהלך ההתפתחות המקצועית שלנו. חשוב לבחון ולבדוק מידי פעם את עצמינו.
• זו אשליה מצידינו לצפות ממטופלינו להשתנות מהר כהוכחה ליעילות שלנו כמטפלים.
• עלינו לאזן בין נתינה לאחר, לבין היכולת לבקש עזרה.
• ובכלל, ספקות זה דבר חשוב מאוד לאורך הדרך.

סיכום תיאורטי

(רוזנהיים)

• אנחנו הכלי איתו אנו מגיעים לעבוד, לכן עלינו לבחון כל הזמן את הכוחות והחולשות שלנו.
• באופן עקרוני, אי אפשר לבקש מהמטופלים לעשות דברים שאנחנו מסרבים לעשות בחיינו. למשל: כשאני לא מטפל בעצמי, אי אפשר לדרוש מהמטופל לעשות זאת.
• הכשרה ולמידה לעולם אינה מסתיימת במקצוע שלנו.
• חשוב שתהיה לנו היכולת להיות בעולם של המטופל, להיות מסוגל להיכנס לנעליו, אך מבלי לכפות עליו את תפישותינו וערכינו.
• לזכור- קשה מאוד להוציא לפועל שינוי בחיי הזולת.
• כבוד לשונות בין תרבותית.
• גם כשאני נתון בהתמודדות אישית, עלי להשתדל לא לתת לקושי לפלוש לטיפול. מצד שני, אפשרי להתייחס לניסיון חיים אישי, במידה ורלוונטי.

תכונות חשובות למטפל.

(רוזנהיים)

• רגישות- מידת העניין שאני מפגין בזולת ורווחתו.
• יכולת לחמלה ואמפתיה- להגיב לצרכי הזולת בדאגה והבנה.
• גמישות- ונכונות לקבל משוב.
• הגינות.
• דוגמא אישית (MODELING)- מתן דוגמא להתנהגות אנושית מתמודדת ומתפקדת.
• תובנה- הכישורים והיכולת לתפוש, להבין ולהכליל ממקורות מקצועיים ואישיים.

נכונות לקרב ולהתקרב, הכרה עצמית, ישירות (דוגריות), ספונטניות, אמינות ואמונה בשינוי.

(ברמר)

מודעות ל"אני", יכולת העוזר לנתח את רגשותי, יכולת לשמש דוגמא ולהשפיע, אלטרואיזם, אחריות.

1. מודעות לערכים המנחים אותי- לפיו אנו צריכים להכיר את העמדות המנחות אותנו, מי אני ומה חשוב לי בחיים?
2. מודעות להתנסות תרבותית- כאשר יש יחסים של עזרה עם אנשים שבאים מרקע שונה לחלוטין משלנו- אנו צריכים להכיר את תרבותם.
3. יכולתו של העוזר לנתח את רגשותיו, מה אני מרגיש מול המטופל, ואם יש רגש כזה- האם הוא שייך למטופל (למשל, תחושת אכזבה כי המטפל מאוכזב, או שאני מרגיש תסכול כי אני לא מצליח להגיע אליו) או שהרגש שייך לי.
4. יכולת לשמש דוגמא ולהשפיע- למשל, עמידה בזמנים.
5. אלטרואיזם- אנו עובדים סוציאלים כי אני רוצים לעזור לזולת- אך גם רוצים לעזור לעצמנו/ להרגיש שליטה / לתקוון עוולות מהעבר.
6. תחושת מוסריות חזקה- עלינו להיות בעלי קווים אתיים מנחים לפעולה. ארגונים מסודרים של עוזרים לוקחים את קני המידה בהם הם מאמינים, ומכנסים לקוד אתי.
7. אחריות- מהי מידת האחריות שעובדים לוקחים על עצמם.

עוד 2 דברים כלליים יותר, עליהם הוא מדבר:

• עוזר צריך לפעול כמו חוקר מלומד- עליו לקרוא ספרות מקצועית, להתעדכן במה שחדש בתחום בו הוא עוסק, כמו כן, עליו לפתח ישיבה בקורתית.
• העוזר צריך לקדם את הצמיחה של הנעזר ע"י אמפתיה- יחס שנותן כבוד, וחשוב לפתח מיומנות תקשורתית.

עבודה סוציאלית מהי?

בהגדרת איגוד העובדים הסוציאליים האמריקני, מצד אחד יש דגש על אקטיביות, רמת התערבות גבוהה של המקצוע ונגיעה בתחומים רבים, זה מעורר קושי וניתן לראות מצד שני נטייה להתמקצעות במהלך השנים.

מהו יעוד המקצוע

(דורון 1989)

האם יש לנו דימוי ברור למקצוע? דורון טוען שבמקום לספק צרכים חברתיים חיוניים בתחומי החינוך, בריאות וכו'... יש נסיון להתמקד בטיפול קליני, נפשי, הוא סובר שישנו פעם בין מה שהפונים צריכים לבין מה שאנו מציעים להם.

העובדים הסוציאלים עומדים בחזית ופוגשים את ה"אנשים", ולא תמיד עונים על צרכיהם., ומנסים לתת להם משהו אחר, יותר נפשי מאשר קונקרטי.

דורון מתרעם על תהליכים אלה, וחושב שלב המקצוע הוא תיקון עוולות חברתיות וזהו ייחודו של מקצוע העבודה הסוציאלי, עלינו להיזהר מלהיטמע במקצועות אחרים.

(גיבלמן Gibelman)

החיפוש אחר סטאטוס וזהות מלווה את המקצוע מראשית קיומו. בהקשר זה, ננסה למצוא מהי עבודה סוציאלית, מה מאפיין את המקצוע. העבודה הסוציאלית מסתכלת על הפרט, משפחתו, סביבתו.. גיבלמן: המקצוע שלנו מושפע כל הזמן מההקשר החברתי כלכלי. היא ממשיכה ושואלת האם עבודה סוציאלית היא פרופסיה בפני עצמה? האם זה מקצוע שיש לו גוף ידע מקצועי בפני עצמו? או שהוא שואב כל הזמן ממקצועות ותחומים אחרים.

במהלך השנים צמחו מספר הגדרות, גיבלמן סוברת שהדבר המשותף לכולן הוא המיקוד על האדם והסביבה. היא אומרת: מעניין לראות שיש הגדרות מעודכנות לגבי המקצוע, כמו מ- 1996, בהן יש דגש רק על שכבות עניות, מדוכאות, בעוד שבשנים האחרונות ישנה עליה מתמדת במספר העובדים הסוציאליים שעוסקים בפרקטיקה פרטית, ועובדים יותר עם בני המעמד הבינוני.

מתחילת היווסדו של המקצוע היו קיימות 2 תפישות מרכזיות שבבסיסן עמדה השאלה היכן המקצוע מתמקד- בחברה או בפרט. זרם אחד הדגיש את צרכי הפרט, המשפחה והקבוצות. והזרם השני הדגיש רפורמות חברתיות וצדק חברתי.

מקצוע העבודה הסוציאלית רחב מאוד: בתחומי התערבות (פרטני, קבוצתי, קהילתי), במקומות העבודה (בתי ספר, בתי סוהר, בתי חולים, רווחה, פרטי), ברמת ההכשרה (תואר ראשון, שני, התמחויות, דוקטורט), באוכלוסיות המטופלות (מכורים, קשישים, חולים), במטרות הפרקטיקה (תוכניות מניעה, פתרון בעיות), סוג השירות (טיפול זוגי, ניהול מקרה), לכן- ההגדרות הן גמישות, נזילות ומשתנות.

שונות המקצוע משקפת את השונות בחברה, ומאפשרת התערבות מקצועית בהתאמה.

לסיכום, הטענה היא שכל נסיון לקבוע הגדרה חד משמעית ולקבוע את גבולות המקצוע, לא יהיה מוצלח- וזאת בגלל התהליכים והשינויים בחברה. לכן, חשוב שהמקצוע יגדיר את עצמו בהתאם לשינויים.

התפתחות מקצוע העבודה הסוציאלית.

העבודה הסוציאלית היא תוצר של החברה המודרנית- מצד אחד עלייה באיכות החיים, וממול התפתחות של בעיות בתחומים שונים למשל, אבטלה. לטיפול בכל אותן מצוקות צמחו כל מיני מקצועות סיוע, ובינהן העבודה הסוציאלית.

תחילתה של העבודה הסוציאלית הוא סוף המאה ה- 19. שמאופיין במעבר מחברה מסורתית משפחתית תומכת, לסביבה עירונית, מנוכרת ותעשייתית. בחברה הכפרית הקהילה דאגה לכל, אך עם המעבר לערים החל תהליך של ניקור, חוסר שייכות, עוני ועוד. (סוגי עוני שונים: עוני מוחלט, עוני יחסי ןעוני סובייקטיבי.).

בסוף המאה ה- 19 התרחש תהליך העיור בארה"ב ואנגליה, שגרמו לפערים , תחושת חוסר שייכות ועוד. כתוצאה מאותה מציאות מורכבת שנוצרה בערים התחילו להתפתח מענים.

• באנגליה למשל, המדינה ניסתה לפנות את העניים מהרחובות לבתי מחסה, באמצעות חוק העוני.
• התפתחות של ארגונים התנדבותיים באנגליה וארה"ב, שהגיעו בגישה מעט פטרונית, ופעלו על מנת לסייע, חיו בשכונות העוני, ופעלו לצמצום שעות העבודה. בכך עוררו את המודעות לצורכי האוכלוסיה.

אז התעוררה שאלה- האם די בהמצאות "אנשים טובים" או שיש צורך באיזושהי התמקצעות?

• החלה פעילות לטובת הפיכת העבודה ההתנדבותית למשהו מקצועי יותר. התמקצעות העזרה.
• מרי ריצ'מונד- פעילה חברתית באנגליה (1920) "אם העבודה הפרטנית", הראשונה שטענה שצריך להפוך את העשייה למקצוע אקדמי- "צדקה מדעית". היא דיברה על: ארגון הידע והאינפורמציה, איסוף עובדים ואיתור נזקקים. ואכן, מאותה התקופה החל תהליך של התמקצעות, ידע, תיאוריות, מחקר ושיפור הסטאטוס.
• העבודה הסוציאלית הושפעה מהפסיכולוגיה, פרויד בעיקר, וכן, מהרפואה.
• בשנות ה- 60 בארה"ב חלו התפתחויות נוספות, החלו לדבר על התמודדות עם עוני, סוגיות חברתיות, והדבר כמובן השפיע גם על ישראל.
• נורמליזציה- עם השנים החלה מגמה של שילוב והפיכה של אוכלוסיות נזקקות (נכים, פיגור) ל"נורמלים" ולשילוב שלהם בקהילה.

צרכים אישיים וסוגיות חברתיות.

תיאורית היררכית הצרכים של מאסלו.

מה זה נותן למטפל:

1. הבנת מערך הצרכים של המטופל.
2. קיימת השפעה של צרכים מסויימים על אחרים, לכן לפעמים נפעל בקטגוריה אחת כיד להשפיע על קטגוריה אחרת.
3. חשוב להבין, שכולנו מתפתחים ומשתנים כל הזמן במהלך החיים, ובהתאם לכך הצרכים משתנים.
4. צורך הופך להיות מורגש כאשר יש חוסר. רק אז נהיה מונעים לעשות שינוי.

באילו מצבים לא ניתן לספק צורך, אלא בהתערבות חיצונית.:

• מוגבלות פיזית, מחסומים אישיים ומוגבלות נפשית.
• חוסר מיומנות וחוסר ידע של המטופל בתחום מסויים. – אז כמטפלים העבודה תהיה על הקניית ידע ומיומנויות.
• מחסום סביבתי חברתי, במצב אפלייה מובנית בחברה למשל.

מתי בעיה אישית הופכת לחברתית.

• כאשר ההיקף גדול והבעיה הופכת להיות של אנשים רבים.
• כאשר הבעיה מאיימת על החברה. (פשיעה)

סוגיה חברתית מתייחסת ל-2 היבטים:

• תהליכים חברתיים כלכליים תרבותיים- כמו למשל, גלובליזציה.
• מצבי אנוש אוניברסאליים. למשל- זקנה, הגירה.

לסיכום, עובדים סוציאלים נכנסים לתמונה כשעולים צרכים אישיים ברמות השונות. אז שואפים העובדים הסוציאליים לבצע את אותו שינוי.

ערכים ואתיקה מקצועית.

ערך: עקרון בסיסי שעל פיו נקבעים כללי התנהגות בחברה. אותם עקרונות מובילים אותנו להתנהגות. השימוש במוני ערך מעניק עדיפות להתנהגות אחת על פני אחרות.

הערכים בעבודה הסוציאלית מהותיים וחשובים לא פחות מאשר הידע והמיומנות של העובד.

(גוטמן) "היות ראוי": משהו שהוא ראוי ועדיף, סטנדרט, נורמה שמשפיעה על הבחירות שני אדם עושים בין בחירות שונות. לכולם יש ערכים איתם אנחנו מתנהלים במהלך חיינו.

(גוטמן) ערכים שמקושרים למקצוע העבודה הסוציאלית:

כבוד האדם וחירותו, שיוויון הזדמנויות, היעדר אפליה, ערכי הדמוקרטיה: בחירה והחלטה עצמית, צנעת הפרט, שיתוף הפרט בהחלטות הנוגעות לחייו, שאיפה להשגת צדק חברתי.

חלוקה של הערכים:

• ערכים המתייחסים לאמונה בערכם של אנשים, יכולת האדם להשתנות: שיתוף האדם בהחלטות למשל.
• ערכים המתייחסים לחובת החברה לספק הזדמנות לצמיחה ולהתפתחות אישית, סיפוק החברה של משאבים על מנת לענות על צרכים כמו: שיוויון הזדמנויות.

השפעת הערכים בשטח על:

• יחסי המטפל עם המטופלים, לדוגמא: אם כבוד האדם הוא ערך שמנחה אותנו, נכבד שוני תרבותי.
• הערכים ישפיעו על התפקוד החברתי שאנו מבצעים. אם אני מאמין בשיוויון הזדמנויות, אפעל לביטול אפליה.
• יחסינו לקולגות ועמיתינו לעבודה. למשל, שיתוף פעולה עם אנשי מקצוע נוספים לטובת הלקוח.
• יחסינו עם המעסיקים, לדוגמא- התראה על התנהגות לא אתית במקום העבודה.
• האחריות כלפי המקצוע, נאמנות כלפיו.
• האופן בו נעבוד עם מטופלים- שיטות התערבות.
• פתרונן של בעיות אתיות- כמצפן פנימי.

דילמות ערכיות

ערכי המקצוע מוצגים באופן שיטתי בקוד האתיקה של העובדים הסוציאליים, כמחויבות לביצוע נכון וראוי של הפעילות המקצועית.

(גוטמן): "אתיקה- פילוסופית המוסר.. עוסקת בלימוד האטב והרע, הנכון והלא נכון..." האתיקה היא יישומית במהותה.

(מתיסון 2000)

הקוד האתי מציג מערכת של ערכים, עקרונות, שמשמשים אותנו לקבלת החלטות, בזמן שבו לנו, כעובדים מקצועיים, יש דילמה.

• אבל, חשוב להדגיש- אין בקוד האתיקה מערכת כללים מובנית המסדירה את דרך הפעולה של העובד הסוציאלי בכל המצבים.
• בנוסף, אין היררכיה או הצעה לגבי עדיפויות.

מתיסון מדברת על תהליך אתי של קבלת החלטות. במאמר מוצגות שתי גישות פילוסופיות עיקריות המשפיעות על תהליכי קבלת החלטות במודע או שלא במודע.

הגישה ההקשרית / יחסית. (תלאולוגית)

גישה בה מפעילים שיקול דעת בדבר ההשלכות הצפויות לפעולה המסוימת. ההחלטות ייתקבלו על סמך ההסתברות להשלכות חיוביות. כאשר נתקל בדילמה אתית נחליט על סמך האמונה שיוסגו המטרות הרצויות, ושהפעולה שבה ננקוט תצדיק את האמצעים. גישה זו אופיינית מאוד לעבודת שטח. העו"ס העובד על פי גישה זו ייתמקד כל הזמן בהשלכות הצפויות.

הגישה המוחלטת / אבסולוטית. (דאונטולוגית)

גישה זו תטען שחוקים מוסריים קבועים, ואינם תלויי תוצאה, כלומר, החוקים הם אלה שצריכים להכתיב בין אם פעולות טובות או רעות, (החוקים מגדירים טוב ורע.) כביכול ללא קשר לתוצאה. לפי גישה זו יש לציית לחוקים מרגע שנקבעו. שום גורמי מצב לא יצדיקו פעולה שלא לפי הכללים. לדוגמא: כעובדת סוציאלית אציית לחובת הסודיות גם אם התוצאות תהיינה הרות אסון.

לסיכום, איך מחליטים:

• שילוב בין ידע תיאורטי, לערכי המקצוע.
• יש הנצמדים לכללים ויש שיחליטו על פי ההשלכות הצפויות.
• חשוב לקחת בחשבון: גורמי מצב (תפקידי בארגון), תנאי הפונים (תנאי חייהם), ערכים ועקרונות אישיים, איסוף אינפורמציה מקיפה מלאה ומצב הפונה (הרקע התרבותי).
• חשוב לפתח תובנות אישיות על דפוסי קבלת החלטות אתיות. – לפתח מודעות עצמית של מקבל ההחלטות, להתבונן איך פתרתי בעבר- וללמוד מכך.
• להבחין בין המרכיבים הערכיים, למעשיים.
• העובדים הסוציאליים הם חסרי משען- אין במה להיאחז בניסיון להכריע בדילמות אתיות.
• תמיד כשאפתור דילמה ערכית, אגדיר את העדיפויות בערכים ובמחויבויות.

קוד האתיקה.

(גוטמן) לא מספיק שיהיו לעובדים הסוציאלים ערכים המעוגנים בחוק האתי. הוא מדבר על ערכים בפעולה, שיגידו לעו"ס איך להתנהג בפועל, לכבד את האדם.

הקוד האתי מגדיר ערכים אלו:

1. עצמאות ואחריות אדם לניהול חייו ובחירת תנאי קיומו.
2. שיוויון בהזדמנויות לקיום חיים חופשיים ממחסור בצרכים בסיסיים באופן שמקדם יחסי גומלין חיוביים בין האדם לזולתו.
3. העדר אפליה בין אנשים על פי מאפיינים מולדים או התפתחותיים.
4. חשוב לשתף את האדם בתהליכים והחלטות הנוגעים לרווחתו ולתת לו אפשרות להשפיע עליהם.
5. לעשות כל מאמץ לא לדחות לקוח ולא להיות אדיש לסבלו.

חוק העובדים הסוציאליים.

(גולדשטיין ורוזנר)

ישנן זכויות שמעוגנות לא רק בחוק העו"ס (כמו קבלת מידע), אלא גם בחוק כבוד האדם וחירותו, וחוקים נוספים. (לזכור באיזה חוקים מעוגנת כל זכות). החוק מכיר במעמד המקצועי הייחודי של העובדים הסוציאליים, זה מקנה לעו"ס מעמד מיוחד, ומעמד יוקרה למקצוע.

• החוק אוסר במפורש על מי שאינו עו"ס לעסוק במקצוע.
• החוק קובע בדיוק מי יכול לעבוד במקצוע- בוגר למוסד להשכלה גבוהה בארץ ובחו"ל המוכשר ללימודי עו"ס ומי שרשום בפנקס העוסי"ם.

2 סעיפים חשובים בחוק

1. סעיף 7 העוסק בקבלת מידע- הסעיף קובע שאדם זכאי לקבלת מידע מעו"ס בדבר דרכי הטיפול בעניינו. (מותר לו לראות את החומר הטיפולי.)

• רישומים זה כל מה שעו"ס רושם אודות הלקוח- כולל שיחות, אבחנה, התכתבות עם גורמים בארגון או ומחוץ לו.

• רישומי אישיים זה רישום שלא יכולים להיחשף בפני הלקוח.

עו"ס רשאי לא למסור מידע עם לדעתו עקב מסירת המידע תיגרם פגיעה חמורה למבקש המידע/ לאדם אחר. למשל פגיעה פיזית/ נפשית שעלולה לסכן אותו / להביא להדרדרות דרמטית בתפקודו. עו"ס רשאי לפנות לבעל דעת שיגיד לו מתילמסור מידע ומתיח לא.

2. סעיף 8 עוסק בשמיר על סודיות- סוד מקצועי: כל מידע על אדם שהגיע לעו"ס במסגרת מקצועו. מידע זה הוא מחוייב לשמור בסוד. גם עצם העובדה שאדם מקבל שירות- היא מידע סודי, כך גם מידע אובייקטיבי וסובייקטיבי שהוא מספר (גם חולשותיו, כוחותיו, אישיותו.)

סודיות היא מרכיב מרכזי ביצירת יחסי אמון בין המטפל למטופל. אמון הוא דבר בסיסי במערכת יחסים שבין המטפל והמטופל.

מתי כן אפשר לגלות סוד מקצועי:

• במידה והאדם חתם על טופס ויתור סודיות (כמובן ורק אם הבין על מה הוא חותם ולמי ויתור הסודיות.).
• סוד מקצועי אפשר לגלות כאשר מדובר בטיפול בקטינים וחסרי ישע. טובת הקטין קודמת לזכות ההורה לסודיות.
• כאשר מדובר במניעה של פגיעה באדם.
• למטרות פיקוח והדרכה מקצועיים.

הזכות לשמירת סודיות מעוגנת בחוקים נוספים: חוק הגנת הפרטיות, קוד האתיקה, חוק יסוד כבוד האדם וחירותו.

ערכים ורגישות בין תרבותית.

(בוסטין)

עובדים סוציאליים אמונים ומחוייבים לרגישות מירבים לצורכי הלקוחות, הקושי בולט במיוחד בקרב עולים מארצות שלא היו בהם שירותים במתכונת מערבית.

בהתייחס למטופלים הדבר מקשה כבר ברמת הציפיות.לפעמים המטופלים מלאים וטעונים בדעות קדומות, שמועות, משקעים קודמים. לעיתים המטופלים מגיעים מחוסר ברירה, ולכן המפגש הראשוני הוא קריטי. נושא בניית האמון הוא מאוד קריטי, במיוחד כשמדובר באוכלוסיות שמגיעות עם תפיסות אחרות.

עוד לפני ההתערבות ניתן לעשות עבודת הכנה בכמה מישורים, וברמות שונות.

• הערכה ברמת הקהילה- ללמוד על מאפייני העולים/ האוכלוסייה, והארגונים שרלוונטים להם.
• ברמת הפרט והמשפחה- להכיר את נסיבות החיים, והצרכים השונים.

המישורים דרכם נוכל לזכות בשיתוף פעולה:

1. התמודדות עם סטיגמות- חשוב שכאנשי מקצוע נתמודד עם הסטיגמות שקיימות כלפי אותה קבוצה.

• התייעצות עם עובדי סמך מקצועיים- עובדים שבאים מאוכלוסיית היעד.

• היחשפות לפעילות קהילתית, כדי לאמוד על מאפיינים הקהילתיים, תרבותיים חברתיים . על מנת שלא נהיה ניזונים משמועות, הכללות, סטיגמות- ונכיר מנהיגות קהילתית.

2. רכישת ידע- מנסיון העבר, מהספרות, אנשים בקהילה, עובדי סמך, קריאה, ימי עיון. תהליך רכישת הידע משדר כבוד כלפי האוכלוסיה, בונה אמון, מסייע לא לפגוע ברגשות.

3. המישור המעשי- ליישם לפגישות עצמן את הידע שנרכש לגבי האוכלוסיה. טפסים מתורגמים, לא לרשום בפגישה..

(אלקרנאווי)

מדבר על רגישות לתרבות בטיפול בחברה הערבית. לטיפול המערבי יש קושי בטיפול באוכלוסייה עם מאפיינים לא מערביים, לכן הדבר מוביל לנטישה של הטיפול או שלא מוביל להצלחה.

חשוב להכיר את הקודים החברתיים, ולהתייחס למערכות בלתי פורמליות כמשלימות את הפורמליות (ולא כמתחרות).

(ברגר)

מדברת רבות על ההגירה כמשבר, ומציינת מאפיינים ייחודיים של עולים מחבר העמים.

• יחס מורכב כלפי סמכות- מצד אחד תלות ומצד שני חוסר אמון ומניפולציות.
• ריבוי דגמים חלופיים למשפחה.
• כמו כן, לא אחת העלייה נכפתה ויוצרת התנגדות ובעיות רבות בנוגע לכך.

(ויצטום וגוטמן)

מדברים על התערבות רגישת תרבות בקרב חרדיים, ומדגישים את החשיבות שבהבנת המאפיינים בהתייחס לביטויים של מצוקה נפשית. ישנם ביטויים למצוקה שמאופיינים לתרבות זו- למשל אמונה בתופעות ניסיות, או קשר סובל עם דמויות על- טבעיות.

(Swell Coker )

המאמר מתייחס לעו"ס העובד עם קבוצות מהגרים מאיי הודו המערבית. במאמר זה מתוארים קשיי ההסתגלות של המהגרים, וכתוצאה מכך מגיעים לשירותי הרווחה.

איך התמודדו עם כך שירותי הרווחה- פיתחו סדנאות, סמינרים לצוות הטיפולי כדילחזק רגישות תרבותית (שנעשו בשיתוף עם אוכלוסיית היעד), טיפול פרטני ומשפחתי ע:י אנשים מאותה קהילה, ופיתחו תוכניות על התפתחות חיי משפחה במתכונת של מפגשים קבוצתיים שהונחו ע"י 2 עוסי"ם, האחד מקומי והשני בן הקהילה.

קשר מקצועי ותפקידי העובד הסוציאלי.

ההבדלים בין קשר חברי למקצועי- הגישה הקלאסית.

1. בקשר מקצועי העובד הסוציאלי אמור לשים את צרכיו האישיים בצד, ולהתמקד בצרכי הפונה. המטפל אמור לטפל במטופל מבלי לתת לצרכיו לאהבה, קבלה, הערכה עצמית ועוד, להשפיע על התערבותו. מדוע זה חשוב: משום שאם נפחד / נחשוש שלא יאהבו אותנו, לא נאמר דברים כואבים אך חשובים לפונה (כי שלא יכעס), והדבר עלול לפגוע באובייקטיביות שלנו, פרויד: "על המטפל להיזהר ולהיות מודע לתסביכיו.."
2. בקשר מקצועי אנו נשים בצד את הערכים האישיים שלנו, הנורמות, והתפיסה התרבותית- כדי להימנע משיפוטיות. כל קשר מקצועי בנוי על הניסיון להיות אמפתי לפונה, לערכיו, לרגשותיו, גם אם בחיינו האישיים לא היינו בוחרים בו לחבר.
3. בניגוד לקשר חברי- בקשר מקצועי אין שיוויוניות. יש עוזר ונעזר. אין יחסי גומלין של עזרה הדדית. העובד הסוציאלי הוא בעל הסמכות המקצועית, נעסה שימוש כל הזמן בידע מקצועי, וברורים מראש התפקידים של כל צד.
4. העובד הסוציאלי שומר על מרחק מקצועי, מפעיל משמעת עצמית כדי להימנע משיבוש הגבולות המקצועיים בין הפונה לבינו. בקשר חברי שני הצדדים נחשפים, בעוד במקצועי רק המטופל. פרויד: "יש שירצו לשתף את המטופל, ושיאפשרו להציץ אל תוך פגמיו האישיים והקונפליקטים שלהם כדי לפתח יחס שיוויוני, כמו שמי שדורש אינטימיות חייב להוכיח שמוכן לכך בעצמו. אלא ביחסים טיפוליים הדברים מתנהלים שונה...."

בניגוד לקשר חברי, בקשר מקצועי ישנן מטרות מוגדרות. הקשר הוא לא מטרה בפני עצמה. המטרה המרכזית היא לעזור לפונה ולקדם איזשהו שינוי בגללו הגיע. כשהמטרות מושגות, הקשר מסתיים. גם בטיפול בית, למרות האינטימיות, יש לשמור על "חוזה" מטרות מוגדרות.

לסיכום, במפגשים אלה קיימים שני אנשים שונים ונפרדים, הפונה מביא איתו לתוך הקשר את הידע לגבי עברו, מצבו, את תפיסותיו, רצונותיו, והעובד הסוציאלי מביא לתוך הקשר ידע לגבי הבנת בני אדם, מצבים ותופעות חברתיות שונות, מיומנויות מקצועיות כישורים לאבחנה, ואמורים להיות גם כישורים לגייס כוחות של הפונה, לשינוי הסביבה וגיוס של משאבים בתוך המערכת ובקהילה.

חשוב לזכור- אי אפשר לרפא, להציל אנשים לגמרי, אפשר לשפר במידה ניכרת איכות חיים, ובעיקר לסייע לזולת להגיע להבנה עצמית טובה יותר, לסייע לצאת מאיזשהו מבוי סתום, לגלות כישורים ולהגשים את הפוטנציאל הגלום בתוכו.

(וודס והוליס)

טכניקות להתערבות ישירה:

הכלה- הבעת עניין, הבעת רצון לעזור, הבנה, אמונה ביכולות המטופל, בכדי להפחית תחושות של חרדה ואשמה (לשדר את זה). עובר ברמה הוורבלית והלא וורבלית- על מנת לשכנע את המטופל שאנו דואגים לו ורוצים את טובתו.

לכל אורך הדרך אנו מעבירים מסר של התעניינות וחשוב לא לשדר עליונות (על אף שברור שאני בעל סמכות). חשוב להעביר מסר- שמדובר בכך ששני אנשים, שמקדמים יחד נושא זה, כבוד הדדי חשוב.

קשב, הבעות פנים, אמירות כמו: "אני יכול להבין כמה זה בטח קשה לך..." "הרגשות האלה מאוד טבעיים...", להעביר מסר של תקווה. ככלל זוהי העבודה הכי בסיסית בעבודתינו- להעביר תחושה של קבלה ועידוד.

Reaching out- לעיתים האדם שמגיע מאוד מיואש, חסר אמון במערכות, באנשים, וצריך יותר ממילים כדי להוכיח לו אכפתיות. נצטרך משהו אחר, מעבר למילים כדי לבנות אמון. (לתת זמן נוסף לפגישה, ביקור בית..)