משפט ועבודה סוציאלית -2009

בחזרה אתר החומרים

---

תודה לאפרת

18.03.2009 כ' אדר התשס”ט

עו”ס ומשפט - שיעור ראשון

הסילבוס מחולק לראשי פרקים: חקיקה (רשות),וכוכבית הם רשות. צריך פסיקה.

מערכת המשפט בישראל:

• למה יש חיבור בין עו”ס ומשפט?
• מדוע חשוב שיהיה לעו”ס ידע משפטי בסיסי במקום להתייעץ עם עורך דין בעת הצורך?

הרבה נוער מגיע למשפט, בגלל שמערכת הרווחה לא הצליחה או לא ניסתה לעזור להם . ישנם חצי מכמות הנצרכת של קציני מבחן לנוער בגלל בעיות תקציביות.

עולם המשפט הוא חלק מהסביבה של העו”ס. העו”ס צריך להכיר את תפקידו של בית המשפט, העו”ס צריך לדעת מה תפקיד פקיד הסעד ומיהו, מתי לפנות לפקיד סעד מחוזי, מתי יש לפנות לסיוע משפטי, מה זכויות המטופל. הכרות עם תחומי המשפט הנושקים עם העו”ס מאפשרים לעו”ס ניצול מלא של השירותים המשפטיים הציבוריים. הכרות עם הליכים משפטיים,סנגור, אתיקה, יחידות הסיוע למשפחה. עליו גם להבין בחובת שמירה על סודיות, חובת דיווח, כיצד מיישבים בין המשפט לטיפול. הקשר בין עורכי דין לעו”ס יכול לחזק את הטיפול. עורך דין כאדם חיצוני יכול לשמש כמגשר בין הצדדים השונים. ניתן להשתמש בהליך המשפטי ע”מ לקדם את התהליך הטיפולי. (הסיפור על הילד בן 8 שלא בבי”ס כי ההורים לא מוכנים שילך לחינוך מיוחד כפי שהמדינה שיבצה אותו. העו”ס נכנס לתמונה....)

חקיקה- המשפט נועד להסדיר את היחסים בין הפריטים בחברה, בינם לבין עצמם ובינם לבין מערכת השלטון. נהוג לחלק את המשפט לשניים:

1. המשפט ציבורי- מתייחס לתחומים בין השלטון לאזרח: דיני אזרח, חוק מע”מ, דיני עונשין, המשפט החוקתי.
2. המשפט הפרטי- מתייחס לתחומים שבין האזרחים: נזיקין, חוזים, דיני עבודה וכו'.

בחקיקה קיימת היררכיה :

• חוקה- מסדירה את מבני הרשויות במדינה, נושאי זכויות האזרח וכללי פרשנות של חוקים. קיים בהרבה מדינות אך בישראל יש קושי ביצירת חוקה כי יש מחלוקות לגבי נושאים רבים במיוחד כל מה שקשור לדת ומדינה.כפיתרון זמני שנמשך 60 שנה בחרה הכנסת לחוקק חוקי יסוד המהווים גיבוש הדרגתי של חוקה למדינת ישראל. רוב חוקי היסוד שנחקקו עד כה עוסקים במוסדות המדינה: חוק יסוד הכנסת, הממשלה, נשיא המדינה. שני חוקים חשובים שנחקקו ב 90 ועוסקים בזכויות האדם: כבוד האדם וחירותו וחוק יסוד חופש העיסוק. (חוק יסוד כבוד האדם וחרותו- כולו חובה למבחן ).

כבוד האדם וחירותו וחוק יסוד חופש העיסוק

ההבדל בין חוק יסוד לבין חוק רגיל. חוק יסוד- קשה הרבה יותר לשנות או לבטל, כדי לבטל או לשנות צריך רוב מיוחד של חברי כנסת כלומר לפחות 61 אנשי כנסת ויש חוקים יסודיים הדורשים 80 חברי כנסת. חוק משוריין וחוק יסוד עובר על חוק רגיל. אם נמצא סתירה בין חוק יסוד לחוק רגיל יגבר חוק יסוד.

(אדם מסוים מועמד לחוק פלילי, בית משפט קבע שלא כשיר לעמוד לדין, מוציא צו אשפוז, וקבל 3 שנים מעצר. לאחר 14 שנות אשפוז פלילי, (כשאשפוז שלילי הרבה יותר חמור מאשר אשפוז אזרחי), בהסתמך על חוק האדם וחירותו עו”ד עזר לשחרר אותו).

• חקיקה ראשית- פועלה המרכזי של כנסת ישראל. העבודה העיקרית של חברי הכנסת. עבודה יומיומית של חקיקת חוקים. כל חוק מתחיל בהצעת חוק שיכולה להיות:

1. ממשלתית ע”י ממשלה או אחת מועדות הכנסת
2. פרטית הצעה ע”י חבר כנסת.

אחוז גבוהה של הצעות לא מגיע לגיבוש החוק. רוב החוקים שמתקבלים הוא פרי של הצעת חוק ממשלתית. רוב עיסוקם של חברי הכנסת הוא גיבוש הצעות חקיקה ודיונים עליהם. הצעת חוקר ממשלתית, הממשלה מגבשת הצעת חוק בנושא מסוים ומציגה אותו פני הממשלה. ההצעה מועברת בשלב זה לאחד מועדות הכנסת עפ”י נושאים (לדוג' ועדת חינוך, זכויות הילד,,,). כל ועדה בתחום העיסוק שלה מקבלת הצעות חוק מגורמים מקצועיים וגם הועדה יכולה לגבש לעצמה הצעת חוק ולהציגה לפני הכנסת. השלב של הצגת החוק לפני הכנסת בפעם הראשונה נקרא “קריאה ראשונה”, אם יש רוב בהצבעה עוברת לוועדה, ואם היא אינה מקבלת רוב היא יורדת מסדר היום. בוועדה לאחר שמקבלים את הצעת החוק עושים דיונים על כל סעיף בעזרת הגורמים המקצועיים. בוועדה דיון ספציפי לגבי כל סעיף, יש סעיפים שיורדים והם תמיד משתנים,בסוף מתגבשת הצעת חוק שמגיעה לחברי המליאה, וזו “הקריאה השנייה”- הצבעה של כלל חברי הכנסת על כל סעיף וסעיף . לפעמים ישנם הסתייגויות ואז בקריאה שנייה יש גם הצבעה בין הנוסח שבחרה הוועדה לבין בקשת ההסתייגות שהציע חבר כנסת. אחר כך יש “קריאה שלישית“ שבה יש הצבעה על החוק כולו. בד”כ יש הפסקה ארוכה בין “קריאה ראשונה” ל “קריאה שנייה” אבל לא עובר הרבה זמן בין הקריאה השנייה לבין הקריאה השלישית, הרבה פעמים אפילו קריאה ראשונה ושנייה הם באותה פגישה..

• חקיקה משנית- מתחלקת לתקנות וחוקי עזר.

תקנות- כלי שנועד לזרז את תהליך החקיקה ויישום החוק בגלל היקף החקיקה שנדרש., בגלל הדינמיות של החיים אנו דרושים לקצב מהיר יותר של חקיקה מאשר התהליך של התהליך של חקיקה ראשית. השר האחראי על ביצוע החוק אחראי לקבוע תקנות שיאפשרו את יישום החוק. החוק מאפשר לפעול דרך השר, אך לא תמיד נרצה שאותו שר בעל אינטרסים מסוימים יחליט. תקנות אינם יכולות לסתור חוק אלא בשיני מקרים:

1. שנקבע מפורשות בחוק , שהחוק והתקנות שייקבעו מכוחו יגברו על כל חוק אחר.
2. בתקנות לשעת חרום , ניהול המדינה בשעת חרום , בד”כ זמן לחימה.

25.03.09

עו”ס ומשפט- שיעור שני -

מערכת המשפט בישראל בנויה מ3 ערכאות:

1. בית משפט שלום
2. בית משפט מחוזי
3. בית משפט עליון.

החוק שמסדיר את הדיונים וסמכויות של בתי המשפט הוא חוק בתי המשפט מ84.

בתי המשפט מחולק למחוזות וע”מ שבית משפט ידון בנושא מסוים דרוש סמכות מקומית.

בית משפט שלום

הערכאה הנמוכה ביותר היא בית המשפט השלום ושם מתקיימים רוב ההליכים המשפטיים.

קיימים כ-30 בתי משפט שלום מאילת ועד קריית שמונה.

בתחום הפלילי בית משפט שלום ידון בכל תיק שבו נעשתה עבירה שהעונש שלה לא עולה על 7 שנים. בחוק העונשין כתוב כמה שנות מאסר יש על כל עבירה. כל עברה שהעונש עבורה הוא עד 7 שנות מאסר ידונו עליו בבתי משפט שלום.

בתחום האזרחי, כל החובות האזרחיות (תביעות ניזקות,,,) כל עוד שסכום התביעה קטן מ2 וחצי מליון שקלים המשפט יתקיים בבית משפט שלום.

ישנם כמה סוגי בתי משפט שלום מיוחדים, המייחד כל אחד הוא הנושא שבו דן:

• בית משפט לענייני משפחה (ירושה, אימוץ,,,) Family
• בית משפט לתביעות קטנות (דן בתביעות קטנות) ניתן לדון בהם כל עוד הסכום לא עולה על 17800 שח.
• בית משפט לנוער : לבית משפט זה שני תפקידים:Teens

1.לדון בתיקים שהוגשו כנגד קטינים (עד גיל 18)

2. טיפול בקטינים בסיכון ( ילדים מגיל 0 עד 18, זקוקים לעזרה בגידול שלהם)

• בית משפט לעניינים מקומיים- דנים על עברות בניגוד לחוקי עזר של רשות מקומית, דוח שנרשם ע”י פקח מקומי
• בית משפט לתעבורה- קשור לעבירת נהיגה ורכב אך לא קשור לעבירות פליליים שקושרים לרכב, כמו הרדיפות בנגב (?).

• בית הדין לענייני עבודה- מערכת ייחודית של בית משפט שדנה בתחומים של משפט העבודה וביטוח סוציאלי .

אדם שלא מרוצה מפסק דין שנקבע בבית משפט שלום יכול להגיש ערעור תוך 45 ימים לבית משפט מחוזי, זהו ערעור בזכות .

בית משפט מחוזי

ערעור בזכות- בשני מקרים בקשת ערעור נחשבת “בזכות”

:

1. ערעור תיק שהתחיל בשלום ואפשר להעביר למחוזי.

2. ערעור שהתחיל במחוזי ואני לא מרוצה, ניתן להגיש ערעור בבית המשפט העליון.

ערעור ברשות- בעיקרון א”א להעלות תיק מהמחוזי לעליון אחרי שעלה מבית משפט שלום חוץ ממקרים חריגים ובמקרים אלו צריך לבקש מבית משפט עליון רשות לערער. רשות ערעור ניתנת במקרים חריגים משני סוגים:

1. כשמדובר בסוגיה משפטית מיוחדת, מורכבת או חדשה המצריכה דיון.

2. כשמדובר בסוגיה מצפונית אנושית חריגה. (?)

Cases

דן בכל מקרה שלא בסמכות של בית משפט שלום וגם בערעורים של בית משפט שלום ובערעורים על החלטות של גופים מנהליים אחרים (אסיר מגיש תלונה על כך שלא יוצא לחופשה, חולה המאושפז בבית חולים פסיכיאטרי ומגיש ערעור נגד המקום שבו מאושפז)

.

קיימים שישה בתי משפט מחוזיים: ירושלים, חיפה ,ת”א, נצרת, באר שבע,פ”ת.6 of them

בית משפט מחוזי ידון בתביעות כספיות בסכומם שמעל 2 וחצי מליון שח ועל כתבי אישום של עברות פליליות שהעונש שלהם הוא מעל 7 שנות מאסר. רוב התיקים נמצאים בשלום, הסמכות השיורית היא של המחוזית למעט עניינים שבסמכות בית המשפט העליון. בעברות פליליות חמורות שהעונש הוא מעל 10 שנות מאסר ידונו 3 שופטים ולא 1. עקב מצוקת כח אדם ראש בית המשפט אך בערעור תמיד יישבו שלושה שופטים, ובערעור על המחוזי ישבו בבית המשפט העליון 3 שופטים. ע”מ להרשיע אדם בישראל אם 2 קבעו שביצע את העברה ללא ספק ו1 קבע שישנו ספק, ההחלטה היא עפ”י הרוב של השניים. שיעור ההרשעות בישראל גבוהה מאוד ביחס למדינות אחרות בעולם. רוב ההרשעות הם בעקבות הודאה של הנאשם. הערעורים על בית משפט מחוזי הם ערעורים בזכות לבית משפט עליון.

אדם שנעצר שמגיע לבית משפט שלום, מותר לו להגיש ערעור לעליון ,לדלג על המחוזי, כי מדובר בבנאדם שחשוד בלבד ורוצים לשלול ממנו חופש וחרות.

בית משפט עליוןSupreme Court

לבית משפט עליון שני תפקידים. Two Jobs

1. בית משפט לערעורים על תיקי מחוזי או על ערעורים של החלטות מחוזי על ערעורים של השלום

Dבג”ץ- בית משפט גבוהה לצדק שתפקידו לתת סעד למען עשיית צדק. שם מדברים על עתירות של אזרחים כנגד הרשות, גופים ציבוריים. הוא נמצא בירושלים.

(דוג'- (מופיע ברשימת הקריאה) עליס מילר מול שר הביטחון, היא בחורה שעלתה בדרום אפריקה התגייסה לעתודה צבאית, לקראת סוף קורס קצינים הגישה בקשה להתקבל לקורס טייס, והיא קיבלה תשובה שלילית רק בגלל היותה אישה. היא טוענת שההחלטה פוגעת בכבודה ומנוגדת לערכים שמעוגנים בחוק זכות האדם לכבוד וחירותו.

סעיפים 6-11. הצבא טען שני דברים

שלא משתלם לצבא כלכלית להכשיר נשים

1. בעיות של מגורים של נשים וגברים

הצבא גם אמר: שאישה מיועדת יותר לתקיפות.וטען שמדובר על הפליה בין שונים ולא בין שווים ועובדה שיש תקופות שירות שונים.

בית משפט עליון קיבל את העתירה של עליס מילר, וחייב את הצבא לגייס אותה לקורס טייס.

)באופן בסיסי ידונו 3 שופטים בבית משפט העליון, אך לפעמים יורחב. (

בית המשפט דחה את הטיעונים של הצבא ואמר שתקופות שירות שונות רק כדי להקל על הנשים, ובית משפט קובעי שהנזק בסגירת קורס טייס לכלל הנשים עולה על התועלת שבשיקולים הטכניים, סגירת קורס טייס לנשים פוגעת בכבוד של הנשים, הצבא הוא ראיש של החברה, והנורמות שנקבעות בצבא משפיעות על שאר המדינה,ולכן יש להקפיד דווקא בצבא על זכויות ......בית משפט לא פוסל שנשים לא יתקבלו לקורס מסוים אך זה רק כאשר סיבת הדחייה קשורה לעניין. כיום קורס טייס פתוח לכלל הנשים, אך יש מעט מאוד טייסות.

דוג' נוספת של בג”ץ- עתירה שהגישו מספר גופים נגד משרד הרווחה שאין מעון נעול לנערות ערביות. זה נצרך בגלל צורך לעיתים להגן על החברה מפניהם, ולעיתים כדי להגן עליהם מפני אנשים בחברה ויש להסתיר אותן במקום נעול ומוסתר. צריך להתאים את הטיפול במקומות כמו מעונות,לרב תרבותיות הקיימת בישראל. יש פה שימוש בכלי משפטי ע”מ לקדם עניין חברתי, לאחר כמה שנים נפתח מעון לנשים ערביות . קשה מאוד להגיע לדיון בבג”ץ .

ישנם מספר קריטריונים להגשת בג”צ:Need Specific Criteria to appear in the BAGATZ

מיצוי הליכים- צריך לפנות לכל הגורמים שאמורים לטפל בבעיה ולהרתיע בפניהם, ורק אם לא נענה מותר לפנות לבג”ץ. הרבה מאוד בקשות נדחות על הסף בגלל העניין של מיצוי הליכים.

1. שיהוי – אם האדם התמהמה יותר מדי זמן מזמן מיצוי הליכים, האדם מאבד את האפשרות לפנות לבג”צ.
2. החלטה שהנושא שפיט- זהו מוקד למחלוקת בשנים האחרונות בישראל. הכוונה שבית משפט רואה עצמו זכאי להתערב בננושא.

לדוג' במלמחת העולם השניה הוגש בג”צ , והוא קבע שהנושא שלא שפיט ואלו שיקולי ביטחון שהמדינה אחראית להתערב בהם. אך בנושא גדר ההפרדה היא כן מתערבת. בזמן ברק היתה התייחסות שהכל שפיט, והיתה להם סמכות רחבה ביותר. הרבה פעמים מגיעים לבג”צ להורות לרשות לבצע פעולה מסוימת, זכויות לגבי זוג מאותו המין. יש מחלוקת אם 3 שופטים שאינם מייצגים את כל המדינה, יש דיון להקים בית משפט אחר, המדינה משתדלת לקבוע חוקים שיעקפו את בית המשפט העליון.

בס”ד 01/04/2009

שיעור שלישי- עו”ס ומשפט

• בית משפט לענייני משפחה Court and Family

עוסק בכל התחומים בענייני משפחה למעט בהליכי גירושים ונישואים שהם בסמכות בתי הדין הרבניים. את הגט ניתן לאשר רק בבית הדין הרבני/ הדרוזי/ המוסלמי. (בהתאם לדת הפונה).

תחום בית המשפט לענייני משפחה:

1. ענייני מעמד אישי- מזונות, אפוטרופסות.

Pתביעה אזרחית בין אדם לבין משפחתו שהעילה היא סכסוך בתוך המשפחה- יש סכסוך כספי בתוך המשפחה, הכל מרוכז בביהמ”ש לענייני משפחה. אין הגבלת מחיר. גם אם התביעה מעל 2.5 מליון ₪ היא תנוהל על ידו על אף שהיא מבתי משפט שלום.

2. תביעות לאבהות/ אימהות- כאשר יש ספק לגבי הורות/ תביעה להכיר באדם כהורה.

3. החזרתו של קטין חטוף לישראל.

תביעות נוספות: חוק גיל הנישואים, חוק הכשרות המשפטית מהאפוטרופסות (משמורת...), חוק קביעת גיל, חוק למניעת אלימות במשפחה, חוק אימוץ ילדים.

הדיונים מתנהלים בדלתיים סגורות ללא קהל.

מע' בתי הדין:

רק הם יכולים לדון בענייני נישואין וגירושין. כל בית דין דתי ממונה על בני דת מסויימת ומוסמך לדון רק בענייני אותו בני דת. לכל עדה נוצרית בית דין משלה. כאשר אדם מגיש תביעת גירושים לבית דין רבני, אותו אדם יכול לבקש גם מבית הדין לדון בנושאים אחרים כמו רכוש...ועניין שנכרך בתביעת גירושים ביהמ”ש לענייני משפחה לא יכול לדון בו. (“מרוץ סמכויות”). יש שוני גדול בין הפסיקה של בי”ד רבני לבית משפט לענייני משפחה בכל העניינים .

דוגמאות:

• משמורת ילדים- לרוב בית דין מחליט שיישארו אצל בן הזוג השומר מצוות

• רכוש- בימ”ש לענייני משפחה – הכלל הבסיסי( בחוק) כל הרכוש שנצבר במהלך הנישואים מתחלק בין בני הזוז שווה בשווה, לא משנה על שם מי רשום. בית דין רבני – שוקל שיקולים נוספים ומחליט עפ”י הנסיבות. אם התביעה לגירושים מוגשת בעקבות בגידה למשל, יינתן לכך משקל לגבי חלוקת הרכוש.

מי שהגיש את התביעה ראשון- הוא הקובע היכן זה ידון. דבר זה מנציח את הסכסוך משום שכל צד ממהר להגיש תביעה במקום ללכת לגישור. אם זוג פונה ליחידת סיוע בבקשה לגישור בעצם מעוכב “מירוץ הסמכויות”, ובכך תיקנו במקצת בעיה זו.

t.

מזונות הילדים:

כל ילד זכאי למזונות מההורים (עד גיל 21). הסמכות לקבוע מזונות לילדים נתונה לבימ”ש לענייני משפחה. יכול להיווצר מצב שההורים הסכימו שזה הכריך בבי”ד רבני. בכל זאת הילדים רשאים לפנות לבימ”ש לענייני משפחה למרות שביה”ד לקח לעצמו סמכות, מקרה זה הוא חריג.

משמורת ילדים:

כשההורים מתגרשים שניהם נשארים אפוטרופוסים של הילדים.

אפוטרופסות כוללת- את החובה והזכות לדאוג לצרכי הקטין לרבות חינוכו, לימודיו, הכשרתו לעבודה וכן שמירת נכסיו, קביעת מקום מגוריו והסמכות לייצוגו. (סעיף 15 לחוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות)

יש לקבוע בחזקת מי יהיו הילדים- מי יהיה “ההורה המשמורן”. לרוב ההורים מחליטים בעצמם, במידה ולא הגיעו להסכם, ביהמ”ש לענייני משפחה או ביה”ד הרבני יחליטו. כשבימ”ש נדרש לכך – העיקרון המנחה שלו הוא טובת הילד, וזאת בהתאם לתזכיר הנכתב ע”י פקידת סעד שהיא עו”ס שמונתה ע”י ביהמ”ש/ ביה”ד לבחון את הנושא וללמוד את המע' המשפחתית ובעקבות כך לדווח על דעתה. ישנם פעמים שיש צורך במינוי מומחה שיקבע היכן טובת הילדים להיות עפ”י “מסוגלות הורית” שעורך. נושא המשמורת הוא לפעמים תהליך ארוך הפוגע בנפשו של הילד.

פקידי סעד לסדרי דין:

פקיד סעד לסדרי דין- עו”ס העובד ברשות המקומית.

בימ”ש פונה לפקיד הסעד ע”מ שיבצע הערכה מקצועית לסוגייה של הורות בטובתם של קטינים וכן בדילמות הקשורות להגנה קורבנות באלימות משפחתית. פקיד הסעד נותן חוות דעת ובימ”ש נותן משקל רב, כמעט מוחלט, לחוות דעת זו.

סוגיות נוספות שבהם מעורב פקיד סעד:

1. מינוי אפוטרופוס לקטין, חולה נפש או מפגר. יש לפעמים צורך לקבוע מי יהיה האפוטרופוס.
2. מתן היתר לנישואים לפני גיל 17.
3. המלצות לגבי מתן צו הגנה לפי החוק למניעת אלימות במשפחה.
4. כשקטין מבקש לשנות את שמו

.

5. העברת מידע על קטין חטוף.

רצון הילד בעניין המשמורת:

נשאלת השאלה אם יש משמעות להעדפה של הילד עם מי הוא רוצה לגור והתשובה תלויה בגילו.

Asking the child who his preference of guardian is and who he wanted to live with is connected to the child’s age.

• עד גיל 6- קיימת “חזקת הגיל הרך” (קיים הן בביהמ”ש והן בביה”ד)

סעיף 25 לחוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות- קובע שההורים הם אלו המחליטים מי המשמורן ואם לא הגיעו להסכמה – בית משפט יחליט. אבל הסעיף קובע בסוף כלל לגבי ילדים עד גיל 6 ובלבד שילדים אלו יהיו אצל אימם אלא אם כן יש סיבה מיוחדת להורות אחרת. ההנחה של המחוקק היא שעדיף לילד להיות עם אימו בגיל זה ובמשך שנים רבות בית משפט מסתמכים על כך וכן במקרים נדירים מוצאים נימוק לשלילת החזקה מהאם. לעומת זאת בשנים האחרונות גם בביהמ”ש ובעיקר בספרות המקצועית של אנשי טיפול נשמעים קולות לביטול “חזקת הגיל הרך”. חזקה זו משפיעה בד”כ גם על הגדולים יותר ע”מ לא להפריד אחים. החזקה מבטאת נורמה חברתית מגדירה שלפיה תפקיד גידול הילדים מוטל על האם ולה האחריות המרכזית לכך. המבקרים חזקה זו מציעים במקום זאת לקבוע: “חזקת ההורה העיקרי”- המשמורת תוענק להורה שנשא את עיקר נטל גידול הילדים עד לגירושים. ההצעה נהיא לקבוע מבחן גמיש יותר. בדרך כלל בגיל צעיר מאוד יינתן משקל מועט לרצון הילד, במידה ויש. בגילאים מאוחרים יותר אין טעם לכפות על הנוער שום דבר.

.

• בגילאי ביניים (8-12), הם הגלאים הבעייתיים יותר.

במדינת ישראל התחילו בפיילוט הנועד לייצג את הזכות של ילדים להשתתף בהחלטות הנוגעות להם בבימ”ש לענייני משפחה.

.

המטרה- שלכל ילד הרוצה בכך תהיה הזכות להביע את רגשותיו, עמדותיו, ורצונו בכל עניין הנוגע לו כדי שלרצונו יינתן משקל ראוי בהתאם לגילו ומידת בגרותו.

ההנחה- שיתוף הילד שכולל גם יותר הסברים ומתן מידע לילד, יסייע לילד להתמודד בצורה טובה יותר עם המשבר המשפחתי ויקדם החלטות המתאימות לצרכיו.

קריטריונים לפיילוט:

1. גיל הילדים 8-12
2. התבצע בתיקים של משמורת, הסדרי ראייה, חינוך והגירה.
3. הגורמים הטיפוליים המעורבים- מחלקה לשיתוף ילדים שתוקם ביחידת סיוע זה פעילים סוציאליים ופסיכולוגיים.

• ילדים שלא רוצים להשתתף בפיילוט- לא חייבים.

.

• ילדים שירצו לדבר עם השופט יוזמנו יחד עם עו”ס גם אם לא בנוכחות ההורים.
• ילדים שיעדיפו לדבר רק עם עו”ס – יאופשר להם והעו”ס תעביר את המידע לשופט.

בס”ד 22/04/09

שיעור רביעי- עו”ס ומשפט

יחידות הסיוע

יחידות הסיוע הוקמו ב 97. סעיף 5 לחוק בית המשפט לענייני משפחה הוא קובע את תפקידה של יחידת הסיוע. לפי הסעיף על היחידה לתת בעצמה או באמצעות אחרים שירותי אבחון, ייעוץ וחינוך בענייני משפחה. לרבות העמדת מומחים לבית המשפט. בעמם תפקידה של לעזור לבית שמשפט למלא את התפקיד המיוחד שלו למלא מעצם התכנים שנמצאים בו. שבית המשפט ייקח בחשבון לא רק שיקולים אלא גם פסיכולוגיים, חברתיים הקשורים לסכסוך המשפחתי. פרויקט יחידות הסיוע הוא תחילתה העיקרית של שילוב עו”ס במשפט. לכל שופט נצמד עו”ס. עו”ס כחלק ממערכת משפטית. אנו שואפים לשלב בתוך המשפט אנשים המבינים יותר בעניינים חברתיים ופסיכולוגיים. התקנות של חוק לענייני משפחה קובע שמס' העו”ס לא יפחת ממספר השופטים. מלבד עו”ס ישנם פסיכולוגים ופסיכיאטרים בעלי מומחיות בנושאי משפחה וילדים.

והצוות הרב תחומי נועד לתת לבית המשפט יכולת להתייחס בצורה רב ממדית למקרה המובא לפניו. כל התהליכים הטיפוליים שנעשים ביחידות הסיוע יש עליהם חיסיון,ולבית המשפט תגיע השורה תחתונה ולא הכל.

מבחינה ארגונית שייכים לבית המשפט, אך מבחינה מקצועית שייכים למשרד הרווחה. תפקידם לא לטפל אלא אבחון, הפניה לגורמי טיפול בקהילה והעו”ס לא מחליפים את פקידי הסעד. הפקידי סעד הם עובדים של הרשויות המקומיות ומקבלים לאחר קורס הסמכה מיוחדת, כאשר יש צורך בהעמקת האבחון או טיפול בית המשפט יעביר את הנושא לפקיד סעד.

ניתן לחלק את התפקיד של יחידות הסיוע לשני תפקידים מרכזיים: Two main jobs of a yechidat hasiyua

1. הערכה ודרכי טיפול:

• אבחון ראשוני של המשפט
• סיוע למשפחות ע”י תהליכי גישור
• ייעוץ ממוקד והבחנת המשפחות במקרה הצורך בטיפול, לאבחון, לייעוץ, גישור או פישור בקהילה.
• ההבדל בין ב' וג'- ישנם פעמים שהתהליכים הנדרשים הם קצרי מועד, התערבות מקצועית קצרה תספיק לטיפול. וישנם פעמים שאפילו לצורך האבחון צריך יותר גורמים ויש לפנות לקהילה המכירה את הצרכים של המשפחה וכשדרוש תהליך ארוך יפנה בית המשפט לפקיד סעד והוא ייתן את ההמלצות.

2. ייעוץ לבתי משפט: ייעוץ בנושאים מקצועיים כדי לזהות את מוקדי הסכסוך ולגבש המלצות בנושאים הנוגעים בעניינים טיפוליים.

• ייעוץ והמלצות לגבי ענייני משמורת והסדרי ראיה.

השתתפות בדיונים כדי לתת חוות דעת תוך כדי הדיון, לפעמים גם דרוש החלטת ביניים. (לדוג' איפה ילדים ישנו באותו הלילה עד שיגיעו להחלטה סופית)

• השתתפות בראיון ילדים בלשכת השופט ועיבוד התכנים מאוחר יותר עם השופט.

החוק למניעת אלימות במשפחה:

החוק למניעת אלימות במשפחה, נחקק בתשנ”א, 1991. עפ”י החוק רשאי בית משפט שלום או בית משפט לענייני משפחה או ביד דין דתי לתת צעד שמטרתו להגן על אדם שקורבן לאלימות מצד בני משפחתו. החוק נועד לתת מענה לנשים וילדים (יש גם גברים- אך הם המיעוט) ולהרחיק את בן המשפחה האלים מבני משפחתו , מהבית, ממקומות עבודה. זהו החידוש הגדול בחוק. עד כה הרחיקו את המוכים, את אותם בני המשפחה שהיו בסכנה. החוק מרחיב בן זוג, הורה או בן זוג של הורה, הורה של הבן זוג, בן או בת של בן הזוג, אח,אחות,גיס,גיסה,דוד,אחיין.

משמעות ה”צו” צו ההגנה – בית המשפט מטיל על בן המשפחה האלים מגבלות. בין היתר הוא רשאי לתת צו שאוסר : להיכנס לבית או להיות במרחק מסוים ממנו.

1. להטריד את בן משפחתו בכל דרך ובכל מקום.

לפעול בכל דרך שמקשה על שימוש בנכס שישמש כד

2. אוסר על הבנאדם האלים לשאת נשק, גם אם הוא שוטר או חייל. במידה והוא לא הוציא צו כזה הוא צריך לפרט למה הוא לא הוציא אותו.

שאלת האכיפה- אם האדם שעליו בוצע הצו, מפר את צו ההגנה, שוטר רשאי לעצור אותו. גם אם האישה הרשתה לבעלה להפר את צו ההגנה, עדיין מותר לשוטר לעצור אותו.

הצו יינתן- את הבקשה למתן צו יכול להגיש בן משפחה, יועץ בית המשפט או נציגו או פקיד בעד לחוק נוער.

.

בית משפט ייתן את הצו באחד מהמקרים הבאים:

1. בסמוך לפני הגשת הבקשה נהג אותו אדם באלימות כלפי בן משפחתו או ביצע בו עברת מין או כלא אותו כלא בדין.

.

2. התנהגותו של אותו אדם נותנת בסיס סביר להניח שמהווה סכנה גופנית ממשית לבן משפחתו או שעלול לבצע בו עבירת מין.
3. אותו אדם התעלל בבן משפחתו התעללות נפשית מתמשכת או התנהג באופן שאינו מאפשר לבן משפחה ניהול סביר ותקין של חייו.

איך קובעים אם זו סכנה גופנית ממשית – החוק הוא חוק חד צדדי, ניתן לתת אותו ללא שמיעת הגבר, ושמיעתו רק לאחר שבוע. עצם האפשרות לתת את הצו במעמד צד אחד זו אפשרות שנותנת כח רב לצד המבקש, ולאחרונה גם עבר החוק תיקון הקובע שבית משפט לא ידחה בקשה למתן צו הגנה אלא לאחר שנתן למבקש או לבא כוחו הזדמנות להשמיע את טענותיו בעל-פה, לא מספיק בכתב. אלא אם יש נסיבות חריגות ואז צריך בית המשפט לפרט אותם. הגברים טוענים לעיתים קרובות שהתלונות הם עלילות שווא, והזכות שהחוק נתן להם מפלה אותם. אך המחוקק מעדיף לא לקחת סיכון ולתת מעצר זמני עד שיהיה משפט בנוכחות שני הצדדים.

שיעור עו”ס ומשפט- שיעור חמישי 06/05/09

צו הגנה- החוק נועד לתת מענה לאלימות בתוך המשפחה. המושג של בן משפחה הוא רחב. (פורט בשיעור הקודם). הצו יכול להטיל ערבות להתנהגות טובה או לתת כל הוראה אחרת

מתי יינתן הצו? כשיש אלימות פיזית, אלימות נפשית מתמשכת או כשיש סיכון פיזי.

בימ”ש רשאי לתת צו במעמד צד אחד בלבד.האישה מגישה בקשה לבית משפט. במרץ 2008 תיקנה הכנסת שבית משפט לא יכול לדחות את בקשת האישה בלי לשמוע אותה.אך זו יכולה להיות מניפולציה. בית המשפט חייב לקיים דיון במעמד שני הצדדים תוך 7 ימים. הצו בתוקף עד 3 חודשים, בית משפט רשאי בסוף 3 חודשים להאריך בעוד 3 חודשים, ובנימוקים מיוחדים מאוד ניתן להאריך עד שנה. ההנחה שח”כ אם ישנה סכנה ממשית הנמשכת כ”כ ארוך אולי צריך סנקציה משפטית יותר רצינית. ישנם מקרים בהם הגבר מגיש בקשה, ברוב המקרים האישה היא זאת שבסיכון ומגישה את הבקשה.

מניפולציות- בחודש אוקטובר 2007, הוקמה ועדה בכנסת שהיא ועדת משנה של ועדת העבודה ורווחה.הועדה הוקמה לצורך בדיקה של הטענות הללו בדבר פגיעה בזכויות הגברים בהליכים האלה. כמרחיקים מישהו מהבית, מקשים עליו לראות את הילדים. צו הגנה נותן הגנה מוחלטת לנשים ופוגעת בגברים. הטענה שהרבה בקשות להוצאת צו הגנה הוא צד טקטי בהליך של גירושין, של נתינת מזונות. לעיתים קרובות מדובר בטענות שווא שאין להם כל בסיס. כשהגברים מגישים טענה נגד הנשים במשטרה 40% נסגרים, ואילו כשנשים מגישות רק 10% נעלם. כלומר ישנה אפליה נגד הגברים.

כעבור שבוע מתקיים דיון במעמד שני הצדדים. בפועל, מה שקורה בד”כ, כבר עם הצו הראשוני , בית המשפט מערב את יחידת הסיוע. את יחידת הסיוע לענייני משפחה, ובלפחות חצי מהמקרים המשפחה להחלטה עוד לפני הדיון. היתרון הגדול בהתערבות של יחידות הסיוע הוא שהמפגש בין בני הזוג הוא בסביבה טיפולית ולא בבית משפט. כך יושבים איתם לחוד וביחד ומנסים ובד”כ מחליטים להסכם.הדרכים ליישוב הסכסוך הם רבות ומגוונות.

ישנם מקרים בהם הורה מגיש צו הרחקה נגד ילד קטין שהוא האלים. לאחרונה תוקן החוק וניתנה בו התייחסות ספציפית למקרה כזה, סעיף 3 א' לחוק למניעת קובע שהבקשה תוגש לבית משפט לענייני משפחה בלבד. בד”כ בקשה לצו הגנה יכולה להיות גם לבית דין רבני או בית משפט שלום. זה נובע מכך שיש רצון שבמקרה זה תהיה התערבות של יחידות סיוע הנמצאת כיום רק בבתי משפט לענייני משפחה.בית המשפט יפנה את המבקש והקטין ליחידת הסיוע בזמן הבקשה שתנקוט התערבות טיפולית ותודיע לבית משפט אם הצליחה לפתור את העניין ואם לא הקטין יכול להיות מיוצג ע”י עו”ד, כי יש ניגוד אינטרסים בין הילד להורה וההורה אינו יכול לייצג את הילד. אם צריך צו הגנה לא יינתן צו הרחקה מהבית אלא לאחר שקיבל תסקיר מפקיד סעד ורק אם מצאו לקטין מקום מגורים, חלופי סידור חוץ ביתי שממתאים לקטין. השופט רוצה למנוע מצבים בו קטין יחפש לישון אצל חבר או יישן ברחוב.

חובת היידוע - החוק למניעת אלימות במשפחה קובע חובה נוספת שהיא חובת היידוע. סעיף 11 א' בחוק. עו”ס שבמהלך הטיפול, במסגרת העיסוק במקצוע, התעורר אצלו יסוד סביר לחשוב שנעברה במטופל עבירת אלימות מצד בן משפחה/ בן זוג/ בן זוג לשעבר צריך ליידע אותו שבאפשרותו להודיע למשטרה או למחלקה לשירותים חברתיים או למרכז למניעת אלימות במשפחה וחייב לתת לו את הכתובת ומספר טלפון של המקום הקרוב למקום מגוריו.

שיעור שישי 13.05.2009

.........

השירות למען הילד מטפל ... וגם במשפחות מאמצות, בנשים בהריון שמתלבטות אם למסור את הילד לאימוץ. הפקידים הם פקידי סעד לחוק האימוץ. הם עו”סים שהוסמכו על ידי משרד הרווחה ולא של .... והחוק מחייב מעורבות של פקידי סעד בכל תהליך, בכל יוזמה ובכל שלב משלבי אימוץ . לפעמים ההורים הביולוגיים הם היוזמים את תהליך האימוץ ופונים לפקידי סעד, חייב לעבור דרכם. לפעמים ההורים מתנגדים לאימוץ, אך בגלל מידע שמגיע לרשויות הרווחה פקידי סעד יוזמים דרך בית המשפט. לפקידי סעד יש סמכות חירום להוציא את הילד מחזקת ההורים גם ללא צו של בית משפט, ואז צריך להשיג צו תוך שבועיים. סמכות החירום להוציא ילד מיידית במקרה של סיכון מוקנת בחוק נוער טיפול והשגחה. חוק 16 לחוק האימוץ- האימוץ מפסיק את הקשר בין הילד להוריו הביולוגיים ויוצר יחס של ילד והורים ... אומנה לא נכנס במסגרת חוק זה.

כללים לאימוץ:

1. אדם יכול לאמץ רק ילד שבן דתו.
2. ניתן לאמץ רק אדם שלא מלאו לו 18, ומאמץ חייב להיות גדול מהמאומץ לפחות ב 18 שנה.(ישנו יוצא מן הכלל כאשר המאמץ הוא בן זוג של הורה ביולוגי. )
3. אימוץ יהי ע”י איש ואשתו ביחד. שני יוצאים מן הכלל: אם הורה מאמץ הוא בן זוג של הורה ביולוגי, או כשההורים נפטרו והמאמץ הוא קרוב משפחה ביולוגי. (בינואר 2007 קבע... אימוץ של זוג חד מיני. )

ישנו קושי במציאת הורים לאימוץ ילדים גדולים וילדים עם מוגבלויות. בישראל כ- 120 ילדים מאומצים בשנה. כשאין הסכמה של ההורה הפקיד סעד פונה לבית משפט.

בית משפט רשאי להכריז על ילד כבר אימוץ, גם אם אין הסכמה של ההורה, אם התקיימו אחת מהעילות הבאות: (סעיף 16 לחוק):

1. אין אפשרות סבירה לזהות את ההורה, למצוא אותו או לברר את דעתו.
2. ההורה הוא אבא של הילד אך לא היה נשוי לאם, לא הכיר בילד כילדו וגם אם הכיר בו הילד לא גר איתו וסירב ללא סיבה סבירה לקבל אותו לביתו.
3. ההורה מת או הוכרז כפסול דין או שהאפוטרופסות על הילד נפסלה (אנשים עם פיגור קשה וכד').

ההורה הפקיר או נמנע ללא סיבה סבירה מלקיים במשך חצי שנה קשר אישי עם הילד.

4. ההורה נמנע ללא סיבה סבירה מלקיים במשך חצי שנה את חובותיו כלפי הילד, כולם או עיקרם.
5. הילד היה מוחזק מחוץ לבית הורה שלו, במשך שישה חודשים שתחילתם לפני שמלאו לו 6 שנים וההורה סירב ללא הצדקה לקבלו לביתו.
6. ההורה לא מסוגל לדאוג לילדו כראוי בשל מצבו או התנהגותו ואין סיכוי שהתנהגותו או מצבו ישתנו בעתיד הנראה לעין למרות עזרה כלכלית וכספית כמקובל ברשויות הסעד.

7. הסירוב לתת את ההסכמה בא ממניע בלתי מוסרי או למטרה בלתי חוקית.

בכל החלטה של רשויות רווחה להוציא ילד מהבית חייבת לעבור דרך וועדת החלטה. וועדת החלטה היא ועדה מקצועית בו משרד רווחה והיא מכנסת את הרלונטים לאותה משפחה. יש עו”ס המטפל בילד ומשפחה, נציג שירותי חינוך מקומי- יועץ,מורה,פסיכולוג,קצין ביקור סדיר, ילדים מתחת לגיל 6:יהיה מפקח של השרות לילד ונוער, נציג השרות למען הילד, אחות מתחנה לבריאות משפחה. הועדה בוחנת מה דרכי הטיפול האפשרויות, מחליטה על דרך הטיפול ועוקבת אחר ביצוע של ההחלטה שלה, יהיו פעמים שההחלטה של ועדת החלטה תהיה להעביר את הילד ל.... כלומר הכיוון הוא אימוץ. לגבי עמדת הילד, כשאנו . המגמה של ... היא לשתף את הילד בקבלת החלטות הנוגעות אליו. ( ב8 ליולי סיור....).חוק האימוץ קובע מאפורשות שאם הילד גדול מ9 לא ייתן את צו האימוץ אלא אם כן הילד רוצה שהמיועד הוא זה שיאמצו. וזה כדי לאפשר לילד והורים לבחון את המצב משפחתי חדש שנוצר. אם הילד קטן מ9 אך מסוגל לבטא את רצונו....

???????????????????????????????

1. כשהמאומץ אינו יודע שהמאמץ אינו הורהו.
2. כל הסימנים מעידים שהמאומץ רוצה בהמשך הקשר עם המאמץ .
3. טובת המאומץ דורשת שלא לגלות לו את בר האימוץ.

פרשת תינוק המריבה:

חודש לפני הלידה פונה אישה לרשויות הרווחה ומבקשת למסור את הילד שיולד לאימוץ . כעבור שבוע מהלידה היא חותמת מכתב הסכמה למסירת הילד לאימוץ, ולא מוסרת פרטים על האב רק שהוא יהודי ולא קרוב משפחה. בהיות התינוק בן 10 ימים עובר לרשות הוריו המאמצים, ולא חולף חודש והיא מתחרטת. היא פונה לבית משפט לענייני משפחה ע”מ לבטל את הבקשה לאימוץ ומעדכנת את האבא הביולוגי בכל הפרשה.האבא פותח בהליך נפרד משלו לביטול ההכרזה על הילד כבעל אימוץ בהליך משלו, נפרד. בית המשפט לענייני משפחה מורה לבטל את ההחלטה כבר אימוץ אך ההורים המאמצים מערערים לבית משפט מחוזי ומבקשים להצטרף לצד בהליך . בזמן הערעור הוא אצל ההורים המאמצים. התברר שהאב חולה במחלת כליות, מטופל בדיאליזה. עפ”י חוות דעת רפואית נותנים לאבא 7 שנים. בית משפט מחוזי מחליט להחזיר את הילד להוריו הביולוגיים אך קיבל את הדעה שהניתוק מההורים המאמצים יכול לגרום לתינוק נזק בלתי הפיך. אבל, שניים מתוך 3 השופטים קובעים שבגלל מצב בריאותו של האבא המאמץ תתכן סכנה גדולה יותר לילד בעתיד. ההורים המאמצים מבקשים בקשת ערעור ברשות מבית המשפט העליון. והשאלה היא האם טובת הילד דורשת את השבתו להורים הביולוגיים או השארתו אצל ההורים המאמצים. בית משפט עליון מקבל אצת בקשת הערעור של ההורים המאמצים ומחליטים שהעתיד לוקה בערפל אצל ההורים הביולוגיים לא רק בגלל המצב הבריאותי אלא גם בגלל יציבותו של הקשר בין ההורים הביולוגיים.

בית משפט העליון קובע שישנם 3 שיקולים כשמבטלים החלטה של אימוץ :

1. טובת הילד, קטין אינו....אלא בר אנוש עם צרכים ורצונות משלו. ובית המשפט אומר.....

זכות ההורה הביולוגי לגדל את ילדו היא זכות טבעית , והמדינה אינה רשאית להוציא ילד מהוריו רק בגלל שטובתו דורשת זאת....

2. אינטרס של הילד שמעומדים לאימוץ ...בית משפט קובע שטובת הקטין תקבל מעמד בכורה. אין אפשרות לקבוע ולדרג מראש את ההורות הביולוגית מול ההורות הפסיכולוגית וחשיבות הקשר בין הילד לבין ההורים השונים תקבע בכל מקרה לגופו. הכרעת בית משפט תתקבל לאחר חוות דעת של אנשי מקצוע שייפגשו עם הילד, ההורים ויעבירו לבית משפט את התרשמותם. צריך להימנע ככל האפשר.

הצעת החוק החדשה...הסכמה לאימוץ לא תינתן לפני הלידה, תינתן לא רק בפני פקיד סעד אלא גם שופט או עו”ד. ההסכמה תינתן אחרי הלידה. היא באה לנקוט יותר זהירות ביכולת המסירה אך גם מצמצמת את אפשרותו להתחרט... הצעת החוק יוצרת שינוי של ממש. החוק מדבר היום על זה שבית משפט רשאי לבטל הסכמה שניתנה לפני הלידה או עד שהתקבל צו האימוץ. לוקח חצי שנה עד שמתקבל צו האימוץ ולכן בפועל יש להם חצי שנה לבטל. אם להורים הביולוגיים נולד ילד נוסף,

שיעור שביעי

המשך אימוץ:

הוצאת הילד מרשות הוריו הפסיכולוגיים תפגע בילד ותחזיר אותו למצב של קטין בסיכון.

שני שיקולים שגורמים להחלטה:

1. הנזק הקשה והבלתי הפיך שייגרם לו אם יחזירו אותו להורים הביולוגיים

Irreחוסר היכולת של ההורים הביולוגיים לספק לו את ההורות המיוחדת הדרושה לילד בסיכון, ילד במצבו.

???ההחלטה בתיק אימוץ פלונית נגד היועץ המשפטי למדינה.

פלונית, אמא ביולוגית של הקטין ובעלה התחתנו לפני 20 שנה ויש להם 6 ילדים.

הקטין נולד במאי 2006, ונשאר בבית חולים באחריות פקיד סעד כי ההורים לא הציגו תוכנית ברורה עבור מגורי ההורים והתינוק. (שאר הילדים היו בפנימיות). הוא שוחרר למעון לתינוקות . וביוני בגיל חודשיים לא מצליחים לאתר את ההורים שלו והוא מוכרז כקטין נזקק. במשך 7 חודשים ראשונים לחייו, ההורים אינם מב קרים ומתעניינים בו ואינם נותנים לו שם. ובדצמבר 2006, לאחר חצי שנה האבא נעלם והאימא ממשיכה לבקר אותו. בפברואר 2007, מגישים גורמי הטיפול באמצעות היועץ המשפטי לממשלה בקשה להכריז עליו כבר אימוץ. היא כותבת שאינה רואה את ההורים כבעלי יכולת לטפל בילד, אין להם מסוגלות ויכולת לספק לו את צרכיו הגופניים ונפשיים שנדרשים לו וכותבת שאין סיכוי שהמצב ישתנה בעתיד. האמא הגיבה שזה משהבר זמני במשפחה ולפני 5 שנים היה אירוע שעבריינים פרצו לבית ואיימו לחטוף את הבנות שלהם,וטענו שעד אותו הזמן חיי המשפחה התנהלו כרגיל. בית משפט דוחה את גרסת ההורים. ומכריז על הקטין כבר אימוץ, תוך שקובע שטובת הקטין מחייבת שימסרו אותו לבית חם וקבוע ותספק לו את הצרכים הנחוצים לו לצורך התפתחותו הקטינה. אמא של הקטין מערערת לבית משפט מחוזי והם דוחים את הערעור. ???היא לא מתאימה לגדל את הילד שלה, היא כבר שנתיים בבית תינוקות, לא מצאו לו משפחה שתקלוט לחצי שנה כאומנה ואולי תהפוך לאימוץ ונגרם לו נזק התפתחותי.בית משפט ממנה מומחית מטעמו הנפגשת עם הילד והאמא, וצופה במפגש ביניהם. המומחית קבעה כי לטובת הילד להחזיר את התינוק להורים הביולוגיים תוך שמירת קשר רציף עם גורמי הרווחה. לא ברור אם יש לה איפה לגור) המומחית מסכמת את חוות הדעת “לא זה המקרה שעורר בי חשש לגורלו של הילד”.

וההחלטה: בית המשפט מקבל את הערעור ולא ישלח לאימוץ אלא לאם בפיקוח מקצועי. ההחלטה רק מתייחסת לאמא ולא לאבא. צו השגחה- התינוק מוכרז כתינוק נזקק, בבית המשפט ממשיך לעקוב אחר טיפול בקטין ופקידת סעד מלווה את המשפחה, ומפקחת על תהליך גידולו. בית משפט מתייחס לקשיים שהיו במהלך הדרך, העובדה שחצי שנה לא טרחה לראות את הילד וההתנהגות שלה עם שאר ילדיה. אך כיום כאשר שואל את עצמו:

1.

2.

התשובה היא לא, כי חוות דעת של המומחית

לקראת הדיון, בודקים אופציות שתגור בחולון, בית משפט חוזר ואומר שבודקים לא רק עילות להוצאתו מהבית אלא בגם בית משפט צריך לשקול ולהכריע מה טובת הקטין. ואם טובת הקטין מחייבת את הכרזתו כבר אימוץ צריך לזכור תמיד שנקודת המוצא במערכת השיוט הישראלית שיש חשיבות לקשר אדם, ישנה חשיבות להותיר את הילד למשפחתו הטבעית.

גורמים שהשפיעו על האימוץ:

מול האמא לא היתה משפחה מאמצת או מועדת לאימוץ, שהתנגדה מול האמא על אימוץ.

(איך מגיעים להכרזה כ”כ נחרצת של אימוץ? לעיתים יש מצב המצדיק אימוץ אך טובתם אינה מצדיקה. כאן היה עניין של מצב המצדיק ובנוסף טובת הילד )

שיעור שמיני:27.05.09

קטינים נזקקים,חוק הנוער טיפול והשגחה-

לבית משפט לנוער שני תפקידים:

1. שיפוט של נוער עובר חוק, גילאי 12-18 שביצעו עבירות פליליות. החוק המסדיר הוא “חוק הנוער(שפיטה, ענישה ודרכי טיפול).
2. טיפול בקטינים נזקקים. גילאי 0-18. החוק המסדיר:”חוק הנוער (טיפול והשגחה)

I

בית המשפט לנוער הוא ברמת בית משפט שלום, שופטי הנוער עוברים הכשרה מיוחדת בשביל התפקיד. חשוב מאוד שלשופטים תהיה הכשרה, לא רק בהיבטים ה אלא גם בהיבטים פסיכולוגים, חברתיים, וטיפוליים הקושרים לטיפול בנוער וילדים הנמצאים בסיכון.

כל הדיונים בבית משפט לנוער מתקיימים בדלתיים סגורות ע”מ לשמור על הפרטיות של קטינים. אסור למישהו שאינו קשור לתיק להיות בדיון, ולעיתים אפילו מדובר על מבנה המפורד מבית משפט רגיל, או לפחות אולם מבודד בתוך בית המשפט. אסור לפרסם שם של קטין או כל פרט מזהה אחר, כאשר הפרסום נוגע לאחד מאלה:

1. הקטין הובא לפני בית משפט.
2. פקיד סעד פועל לגבי הקטין.
3. הקטין ניסה להתאבד, או התאבד.
4. אסור לפרסם דבר שיש בו כדי לייחס לקטין עבירה או שבן משפחתו ביצע עבירה.
5. עניין המקשר את הקטין לגילוי איידס (לדוגמא שעבר בדיקה)
6. עניין המקשר אותו לטיפול פסיכולוגי

ואוסר לאמצעי התקשורת או כל גורם אחר לפרסם עניינים הקשורים לקטין, יש להגן על הפרטיות של הקטין.

לשמור על שלומו של הקטין וזכותו לפרטיות, הסנגוריה יחד עם משרד הרווחה ועם?? ממשיכה להילחם על אכיפה של חוק זה ואפילו להרחיבה, כדי שלא יפלו לעניין הטלוויזיוני. (פגיעה בשמו הטוב של אדם, יכולה לגרום נזק בלתי הפיך).

קטין נזקק- הוא קטין שנמצא בסכנה, בשל חוסר מסוגלות הורית והמדינה למעשה מעבירה את האחריות על הקטין מההורים לפקיד סעד. ההליכים שפקיד סעד נוקט לפעמים מהווים נקודות בלתי הפיכות על הקטין כמו אישפוז בבי”ח פסיכיאטרי, הוצאה כפויה למסגרת חוץ ביתית. במקרים מסוימים הפקיד סעד יכול לנקוט צעדים אלו במקרי חירום עוד לפני קבלת החלטה של בית משפט.

קטין נזקק-

1. לא נמצא אחראי על הקטין
2. האחראי על הקטין לא מסוגל לטפל בו ולהשגיח עליו ארו שמזניח את הטיפול בו.
3. הקטין ביצע עבירה פלילית ולא הועמד לדין. לדוג' ילד בן 9 שגנב חוק פלילי לא חל עליו ויועבר לפקיד סעד. הרבה מאוד קטינים 10-12 עוברים עבירות שחלקם חמורות מאוד ונמצאים בטיפול אצל פקידי סעד.
4. הקטין נמצא משוטט, פושט יד או רוכל בניגוד לחוק עבודת נוער. ישנו חוק המסדיר עבודות של נוער אך מקבצי נדבות וכד' יכולים להגיע לפקיד סעד.

The minor

5. הקטין נתון להשפעה רעה או שהוא חי במקום שמשמש דרך קבע מקום עבירה.

שלומו הגופני או נפשי של הקטין נפגע או עלול להיפגע מכל סיבה אחרת. (זהו סעיף סעד הכולל הרבה מאוד מצבים)

6. הקטין נולד כשהוא סובל מתסמונת גמילה. (נולד לאישה המכורה לסמים, והתינוק נולד עם הצורך לקבל את אותם חומרים שהאימא צרכה בזמן ההיריון. בד”כ זה מזוהה בשלבים מאוחרים של ההיריון.)

קטין העונה על אחד מהקריטריונים שנאמרו לעיל מוכרז כ “קטין נזקק”, ובית משפט יכול להורות על שורה של צעדים:

1. בית משפט יכול לתת לקטין או לאחראי עליו כל הוראה לצורך טיפול או השגחה בו. כולל הוראה שילך לבית ספר.
2. בית משפט יכול להעמיד לקטין חונך.

Thבית משפט יכול להעמיד את הקטין בהשגחה של פקיד סעד.

T

3. אם בית משפט מתרשם שהאחראי על הקטין אינו מסוגל לטפל או להשגיח עליו הוא יכול להוציא את הקטין למשמורת חוץ ביתית כגון: מוסדות, פנימיות, משפחות אומנה.
4. בית משפט יכול לתת צו לבדיקה או טיפול שהקטין ייבדק ע”י פסיכיאטר פסיכולוג, ואף אם יש צורך אשפוז בית חולים פסיכיאטרי.

החלטות אלו ניתנות ע”י שופט נוער עפ”י בקשת פקיד סעד. פקיד סעד הוא המכריז על הקטין כנזקק ומגיש בקשות לבית המשפט.

הליכים חילופיים:

הליכים חילופיים נועדו להסיט את הטיפול לנוער עובר חוק מאפיק פלילי לאפיק חינוכי, טיפולי.

הסרט שהוצג בכיתה מציג את הפרויקט הנ”ל. פרויקט קד”ם.

פרויקט קד”ם הוא הליך רצוני המותנה בהסכמת שני הצדדים. בישראל, הוא מבוצע לרוב במקרים יותר “קלים”, חד פעמיים ולא בעבירות מין. המעמד הזה מאוד קשה עבור הנפגע. בהליך רגיל בבית משפט, אין שום התייחסות לנפגע, וקד”ם קודם כל מתחשב בנפגע, ואפילו רשימת המטלות עבור הפוגע די כבדה ושלט התנדבות. הפוגע מתחייב למהלך מאוד משמעותי מבחינתו, והיתרון הגדול שיש התערבות של המשפחה, שההליך מחייב את המשפחה, מערב את ההורים להוות חלק מהתהליך. ישנם מצבים מסוימים בהם ילדים הוריהם אינם מוכנים לבוא לקראת, ואז תתבצע פגישה ללא נוכחות ההורים. אך, כן ישנה מטרה חשובה לערב את ההורים, ולחזק את התקשורת בין הילד להורים וכן בין בני הזוג. לרקע עבירה בד”כ ישנו רקע משפחתי לא פשוט.

שיעור תשיעי 3.06.09 :

המשך קטינים נזקקים:

אמצעי חירום:

עפ”י חוק הנוער טיפול והשגחה כשיש מקרה דחוף בו נשקפת סכנה לקטין. פקיד הסעד רשאי לנקוט באמצעי חירום- נתינת טיפול רפואי גם ללא רשות הקטין. במקרים קיצוניים במיוחד ניתן להוציאו מהבית עוד לפני שהייתה החלטה של בית משפט לשבעה ימים. בחלוף שבעת הימים, הוא צריך לפנות לבית משפט ע”מ לקבל צו של בית משפט שהקטין נזקק ומאשר להוציאו מהבית.

(על פקידי סעד המעורבים בהוצאת ילדים מהבית יש ביקורת רבה וחריפה על העבודה, על המהירות שמוציאים ילדים מהבית. כשיש גוף הזוכה להרבה ביקורת, אפילו אם הביקורת איננה נכונה, כנראה שמשהו שם לא עובד כמו שצריך. בית המשפט בד”כ מקבל את דעת הפק”ס ולכן יש להם הרבה כוח. הורים שמוציאים להם את הילד מהבית, לפעמים אין להם יכולת לשכור עו”ד, ואז יש להם הרבה תחושות מאוד קשות, כי מרגישים שאין להם שום ייצוג, כוח ,מול הפקיד סעד. ישנו עומס מאוד גדול על פקידי סעד, וצריך כחלק מהתערבות ושינוי שיטת העבודה לקבוע בכמה ילדים מותר לו להיות אחראי. יש פחות הוצאות מהבית מבעבר, אך התחושה שההורים ובעיקר הגברים מופלים לרעה, ולכן הדברים דורשים בדיקה.)

תקופת ההחלטה, על הכרזת הילד כקטין נזקק, של בית המשפט היא עד 3 שנים , אך בד”כ במהלך השנים הללו ניתן לבטל או לשנות את ההחלטה בין אם ע”י החלטת הפק”ס או ע”י בקשת הילד והוריו. הערעור של החלטה של בית המשפט לנוער בתיק של נזקקות ,הוא ערעור בזכות.

חוק הנוער-שפיטה ודרכי טיפול

חוק הנוער הזה עוסק בר עוברי חוק. הגישה של מערכת המשפט היא שיפוטית, ניסיון לתת לנער להשתקם, להציע לו טיפול מסוגים שונים ע”מ לחזור לדרך הישר. עפ”י רוב, ואם לא מדובר בעבירה חמורה הקטין יישלח למאסר רק אם בוצעו כל הליכי הטיפול או במצב שלא משתף פעולה עם גורמי הטיפול.

ישנם מס' הוראות המיוחסים לנאשמים קטינים (לעומת בגירים) :

1. קטין מתחת לגיל 14 אי אפשר להטיל עליו מאסר.
2. אם יש בהוראות מסוימות בחוק עונשי חובה- חוקים אלו לא יחולו על קטינים. לדוג' על תקיפת שוטר יש עונש חובה של מאסר, ועל קטין אין חובה להטיל עליו מאסר. השיפוט הוא אינדיבידואלי בהתאם למצב הקרטין.
3. כאשר בגיר מבצע עבירה ונקבעה אשמתו בבית משפט, בית משפט ירשיע אותו בביצוע העבירה. זהו כתם היכול להפריע מבחינה תעסוקתית ועוד היבטים.קטין שביצע עבירה ונמצא אשם, בית משפט לא חייב להרשיע אותו ויכול לנקוט באחת מ3 אופציות:

1. הרשעה. בד”כ לצד הרשעה יש מאסר או עבודות שרות או מאסר על תנאי או צו מעון נעול במקום מאסר.

2. דרכי טיפול. דרכי טיפול יכולים להיות התנדבות, תרומה לקהילה לעמותה כל שהיא, פיצוי לנפגע, קנס, שהייה במסגרת חוץ ביתית (הוסטל, מעון), פיקוח של ש. מבחן
3. פטור ללא צו. הקטין מגיע לבית משפט, הבית משפט מוציאו באזהרה, נזיפה בלבד. אלו בד”כ מצבים של קטינים שעשו עבירה אך אינם בעלי דפוסי התנהגות עבריינים, והמטרה הושגה מעצם ההגעה לבית משפט והרתעה.

המקום של העו”ס בהליך הפלילי,העו”ס הוא קצין המבחן לנוער שעובד בשרות מבחן לנוער כגוף של משרד הרווחה. הוא מקבל הודעה על כל קטין שנחקר במשטרה. קצין המבחן מתחיל בהתערבות טיפולית כבר בשלב ראשוני זה, ומזמין את הקטין והוריו, לעיתים יוצר קשר עם בית הספר או גורמי טיפול אחרים הקשורים למשפחה. תפקידו של קצין מבחן לבדוק את מצבו של הקטין ולהגיש לבית המשפט תסקיר ובו מתייחס ולרקע המשפחתי, נסיבות ביצוע העבירה, התייחסות הקטין לעבירה, המלצות ביניים או המלצות לפני גזר הדין לגבי העונש הכוללות:

1. האם להרשיע את הקטין או לא להרשיע
2. מה העונש, מה דרכי הטיפול שעליהם ממליץ, אם מדובר בהתנדבות- איפה תבוצע וכו'.

רישום פלילי הוא כתם המלווה את האדם לאורך שנים ארוכות.כיום יש ועדה שמנסה לצמצם את תקופת הרישום או להגביל את הזכאים להיחשף אליהם. לגבי קטינים תקופת ההתיישנות של הרישום הפלילי קצרות יותר ועדיין מפריעות מאוד, מכיוון שמדובר בשנים קריטיות של האדם. (אם קטין ביצע עבירה ויש לו רישום פלילי בגיל ). הסנגוריה פתחה בבתי ספר בהסברה, כי הילדים ומורים אינם מבינים את משמעותו והשפעתו של הרישום הפלילי היכול להשפיע לאורך זמן.

מיקוד בעו”ס ומשפט:

-כל הפרק של מוגבלות ירד.

-מאמר של סולחה ירד.