| הטרוסטזיס
- הומאוסטזיס |
תגובה - פעולה |
אוביקטיביות-סוביקטיביות |
אינו בר-שינוי – בר-שינוי |
סביבה-תורשה |
חלקים-שלמות |
חוסר הגיון-היגיון |
דטרמיניזם-חופש |
הנחות יסוד על טבע האדם
תיאוריה |
| ההתנהגות
נובעת מהנטייה להקטין את הגירויים (תיאוריית
הפחתת הדחף) |
מקור הסיבתיות להתנהגות
האנושית,נמצא בתוך האדם, באנרגיה הזורמת מהסתמי
ומדחפיו. התנהגות האדם מוכתבת מפנימיותו
ולא כתגובה לגירויים חיצוניים |
בני-אדם חיים בעולם סובייקטיבי
של רגשות,תפיסות ומשמעויות. לתנאים האוביקטיבים
בילדות יש השפעה, אך הם מתורגמים לתפיסות
סוביקטיביות |
אישיות האדם נקבעת בלידתו
ויכולתה להשתנות מזערית.היא מעוצבת ע”י התנסויות
בילדות המוקדמת, ומתפתחת בשלבים ביולוגיים
קבועים |
לסביבה אין השפעה על
התפתחות הדחפים. הסתמי מורש, האגו חייב
להתחשב בדרישות הסביבה, והאני-העליון
הוא תוצר של העולם החברתי, אך אלה משניים
להשפעת האינסטינקטים המולדים |
יש לחקור את האדם בשלמותו,
למרות האמונה בשלושת מרכיבי האישיות הבלתי-תלויים,
הפועלים תוך אינטראקציה |
התנהגות האדם מוכתבת
ע”י דחפים לא-רציונלים |
בני-אדם נטולי חופש פעולה
ורצון . כל מה שקורה לאדם נשלט ע”י אינסטינקטים.
בני-אדם הם מכניסטים |
פרויד- התיאוריה הפסיכואנליטית
(הטבע האנושי ידוע במונחים
מדעיים, בני-אדם מתנהגים לפי חוקי הטבע כמו
אורגניזמים אחרים) |
| עיקרון
2: “תנועה לכיוון של גידול והרחבה”
–הטרוסטזיס: האדם חותר לשלמות, להצלחה,לעליונות ובכך
משתחרר מתחושת האין-אונים והנחיתות |
בני-האדם פועלים מתוך
הצורך להגשמה עצמית. בני-אדם אינם רק תוצר
של תורשה
וסביבה, הם יצירתיים ופעלתנים הפועלים
על הסביבה ואינם רק מגיבים עליה |
עיקרון 5”התנהגות האדם
היא ביטוי של תפיסתו הסובייקטיבית את המציאות”
סגנון החיים ,אירגון אורח החיים מבוסס על
הפירוש המיוחד שנותן הפרט לנחיתותו. |
אישיות האדם אינה ברת-שינוי.
כבר בילדות המוקדמת, מתחיל האדם להציב לעצמו
מטרות, באופן בלתי מודע, והן הדרך לזכות
בהגשמה עצמית |
עיקרון 4 : אין להבין או
להסביר את ההתנהגות האנושית במנותק מן הסביבה.
כל התנהגות מופיעה בהקשר חברתי. מעורבות
חברתית ועניין חברתי, הם כשרים מולדים |
עיקרון 1”האדם הוא
ישות מושלמת שאין להתיחס לחלקיה בנפרד“ (אינדיוידואל
פירושו אינו בר-חלוקה) |
הצורך בהגשמת מטרה סובייקטיבית,
הוא המכוון את התנהגות האדם. |
עיקרון 3”האדם הוא
ברייה יצירתית,בעלת חופש בחירה” סגנון
החיים הוא תוצר של האישיות היוצרת הנוטה
להתגבר על תחושת הנחיתות, “בני האדם הם
מה שהם עושים מעצמם“ |
אדלר-פסיכולוגיה אינדיוידואלית
(לעיתים מסווגת כתיאוריה הומניסטית בגלל
העיקרון השלישי: “האדם..ברייה..חופש בחירה“) |
| כל אדם
נולד עם השאיפה להרמוניה פנימית, להתפתחות
שיויונית ומלאה בין כל מרכיבי האישיות.שאיפתו
של האדם, להגיע לארגון פסיכולוגי מאוזן
של כל הניגודים
בנפשו.תהליך הגשמת המטרה הזו נקרא איניווידואציה |
החיים אינם מתנהלים באורח
מקרי, יש להם מטרה: מתן ביטוי לכל חלקי האישיות
ויצירת הרמוניה ביניהם, להגיע לייחודיות
ולפיתוח עצמי הממזג בקרבו את כל מרכיבי האישיות, המטרה הזו,
היא תכלית החיים, והיא המעצבת אותם. |
האמונה של הפרט, מעניקה
לו את היכולת להגיע לשלמות. שאיפתו להגיע לאיזון
כל הניגודים שבו, אחידותו וייחודיותו של
האדם, מתבטאת בעצמי שלו. |
האישיות לעולם אינה חדלה
להתפתח ונמשכת כל החיים. היא מתפתחת בשלבים.
בניגוד לפרויד ואדלר, טען כי האישיות ברת-שינוי. |
הלא מודע הקולקטיבי-
הארכיטיפים, מועברים בתורשה במשך דורות,
והם שמעצבים
את אישיות הפרט. |
בדומה לפרויד ואדלר,
טען יונג כי יש לחקור את האישיות בשלמותה. |
בדומה לפרויד, טען יונג
כי התנהגות האדם מונעת ע”י דחפים לא מודעים.בשונה
מפרויד טען יונג כי הליבידו היא אנרגיה
פסיכית ולא מינית.ומקור הלא מודע הוא הוא באדם עצמו וגם
בנטיות מורשות מהעבר של התרבות בה נולד. |
יונג טען כי האדם מונע
ע”י דחפים לא מודעים, אך גם המטרה של האדם להגיע
לשיוויון בין כל מרכיבי האישיות שלו, מנחה
את התנהגותו. לאדם יש צורך בהגשמה עצמית,
וכוח זה מניע אותו. |
יונג- פסיכולוגיה אנליטית
תיאוריה דומה
לזו של פרויד, גם היא מייחסת חשיבות רבה
לניתוח (אנליזה),של תהליכים לא-מודעים,ולהשפעתם
על האישיות וההתנהגות |
| הטרוסטזיס:
האני העצמאי הוא הבסיס להתנהגות האנושית,
שני תהליכים מרכזיים בו הם פיתוח הזהות
ושליטה בסביבה. זהות האדם מתגבשת במשך החיים,
מתוך סדרת המשברים וההתמודדות איתם |
האני העצמי הוא הבסיס
להתנהגות האנושית, ותפקידיו העיקריים הם: יצירת
זהות ושמירה עליה, ושליטה בסביבה. האני
מתמודד עם המשברים בכל שלב בחיים, ומתגבר
עליהם (או לא). |
אובייקטיבי: הנתונים
הסביבתיים הנכונים, הגירויים השונים שהסביבה צריכה
לספק, מאפשרים את התפתחות הנתונים התורשתיים,
את הפוטנציאל המורש, ומאפשרים להם לבוא לידי ביטוי. |
האישיות מתפתחת במשך
כל החיים ומתרחשת בסדר מוגדר ע”פ המשימות הפיסיולוגיות,
הפסיכולוגיות והחברתיות שהאדם צריך לעמוד
בהם בכל שלב. |
האישיות מעוצבת בהשפעת
ההורים, והחברה בכלל מנהגיה וערכיה. החברה מסיעת
בעידוד והכוונה להתפתחותו ותפקודו של האדם.
גיבוש הזהות מתרחש תוך קבלת תמיכה ואישור
חברתיים |
יש לחקור את אישיות האדם
בשלמותה. |
ההתפתחות הפסיכו' קיימת
כפוטנציאל בלידה,ומתגלה לאט ע”פ התוכנית המולדת
(התפתחות אפיגנטית). כל שלב בחיים מאופיין
במשבר תוצאה חיובית/שלילית משפיעה על
עיצוב האישיות |
דטרמיניזם: כפי שההתפתחות
הפיסיולוגית מתרחשת ע”פ סדר זמנים קבוע, גם
ההתפתחות הפסיכולוגית קיימת כפוטנציאל
בלידה, ומתגלה לאט בתהליך של הבחנה גוברת ע”פ
התוכנית המולדת |
אריקסון-הפסיכו' של האני |
| הטרוסטזיס:
מטרת הפרט היא צמיחה ואושר אישיים.דרישות
החברה מתנגשות לעיתים עם שאיפה זו ויוצרת
תיסכול,חוסר אונים ובדידות והפרט צריך
למצוא פיתרון לקונפליקט זה. |
האדם פועל מתוך הצורך
בדחפים הביולוגיים ואלו שאינם ביולוגיים
ולא אינסטנקטיביים.
הוא זקוק לסיפוק צרכים אלו כדי לתפקד ברמה
האישית וברמה החברתית |
סובייקטיביות: המודעות
החברתית מסייעת לאדם בתיפקודו. היא כוללת
את גישתו
לחיים,האופן שתופס את המציאות סביבו ,והיחסים
הבין-אישיים שמפתח. |
אישיות האדם ברת-שינוי
שינויים ותהליכים שונים חברתיים, גורמים לתחושות
שונות ולהתמודדויות חדשות |
לסביבה בה חי האדם יש
השפעה על עיצוב האישיות של האדם. התהליך הסוציולוגי-כלכלי,
השפיע על הפסיכו' של דורות שלמים,ודרש מהאדם
להתמודד עם מימדים חדשים בחייו. |
יש לחקור את אישיות האדם
בשלמותה. |
|
מאז שהפרט השתחרר מהמשטר
הטוטליטארי,הוא נאלץ להתייחס למימדים של עצמאות,
חופש ,הישגים ואחריות אישית למעשיו. |
פרום- גישה בינאישית-חברתית
גישתו מושפעת
מפרויד ומהרעיונות הקומוניסטים של קרל
מרקס (שילוב של גישה פסיכולוגית עם גישה סוציולוגית) |
| |
|
החוויה של התינוק מתרחשת
בעיקר במציאות הנפשית הפנימית,המורכבת מפנטזיות
ומתחושות פנימיות של התינוק. |
הכשרים האינטלקטואלים
(כישורי חשיבה,דמיון,תפקוד חושי-תנועתי,זכירה,הבחנה וכד'),קיימים
החל מהלידה |
סביבה: הסביבה מספקת
לתינוק את הדרוש לו, ובכך תומכת בו ומאפשרת גיבוש
של גרעין האני, והגעה למודעות של “אני
קיים“. |
שלמות: |
חוסר הגיון: כתינוק, פועל
מתוך המציאות הפנימית שלו,כילד פועל מתוך משחק
ודמיון ועורך מניפולציות על הסביבה,וכבוגר
האשליה באה לידי ביטוי באמונות |
דטרמיניזם: |
וויניקוט-תיאוריית יחסי
אובייקט (כהסתגלות למציאות) |
| לא ישים:
מימד זה מתייחס לדחפים פנימיים המניעים
את האורגניזם לפעולה, ולכן אין לסקינר כל
אמירה בהקשר זה. |
האדם מגיב יותר מאשר
פועל. פעולות האדם נקבעות בד”כ ע”י
גירויים חיצוניים. |
התיחסותו לפנימיותו
של האדם כאל “קופסא שחורה”,מלמד על
גישתו האוביקטיבית.ניתן להסביר
כל התנהגות במונחי קשר בין גירוי לתגובה.
מתנגד לסוביקטיביזם. |
השינוי באדם אפשרי, ומתרחש
עקב שינויים בסביבה . שינויים התפתחותיים,משקפים שינויים
בתבניות החיזוקים שבסביבה לאורך מחזור
חייו של האדם. |
דבק בגישה הסביבתית,
למרות שטען כי הבדלים אינדיבידואלים בהתנהגות(באישיות),הם
תוצר של מטען תורשתי שונה ושל היסטוריית
חיזוקים שונה. |
האישיות היא מאגר של
התנהגויות אופיניות והחלקים הם העינין המרכזי.ע”מ
להבין את ההתנהגות,יש להבין את היסטוריית
החיזוקים של התגובות המרכיבות אותה |
לא-ישים: הרציונליות,כמו
גם האי-רציונליות,קשורות בתהליכים פנימיים היפוטתיים,
לא ניתן לצפיה ולמדידה (“הקופסא השחורה“) |
הסביבה והיסטוריית החיזוקים
של האדם,מעצבות את התנהגותו.הילד הצעיר, בעל
מאגר תגובות,וסוכני החיברות בסביבתו מעצבים
את אישיותו. |
סקינר-ביהביוריזם (התנייה
אופרנטית) |
| מטרת
פעילותו של כל אורגניזם היא הפגת המתח הנובע
מדחפים שלא באו על סיפוקם.
בתהליך החיזוק
חלה תמיד הפחתה בדחף |
הדחף מניע את האדם לפעולה,אך
אינו מכוון אותה.הרמז,הוא גירוי המנחה את
התנהגות האדם. כלומר,האדם מגיב לדחפים ולרמזים
מהסביבה. |
אובייקטיביות: דולרד
ומילר רואים את התפתחות הילד, בהקשר החברה הסובבת
. החברה או התרבות שהילד חי בה,באה אליו
לעיתים בדרישות העלולות לגרום קונפליקטים והפרעות רגשיות. |
בר-שינוי: התינוק נולד
עם נטיות מולדות לתגובה,עם הזמן והניסיון
הוא צובר
מגוון עצום של תגובות(לדחף משני ותגובות
הקשורות בתהליכים הכרתיים) |
כדי להבין את ההתנהגות
האנושית,יש להתחשב בסביבה החברתית שהאדם
חי בה.
לבד מהתהליכים הפסיכו' והביו' קימים גם
תנאים חיצוניים (גירוי,עונש, תרבות) ופעולות
גומלין בין היחיד לסביבה (חיזוקים). |
חלקים: |
(אמצע:)
הרגלים רבים הם אוטומטיים ופועלים באורח לא-מודע. |
האישיות היא סכום הרגליו
הנלמדים של האדם.למידה מתרחשת בעקבות חיזוק הקשר
בין גירוי(רמז) לתגובה בעקבות חיקוי התנהגויות
של דמויות משמעותיות,לומד הילד כיצד להגיב במצבים חברתייםשונים |
דולרד ומילר-תיאוריית
הלמידה החברתית (תיאוריית החיזוק)
שילוב בין התיאוריה
של פרויד והתיאוריה של הל
(ניאוביהביוריסט) |
| לא ישים |
(אמצע:)
מדברים בתיאוריות שלהם גם על דחפים , וחיזוקים
המשפיעים על ההתנהגות, אך גם על תהליכים
קוגנטיביים, ועל חשיבות הדימוי העצמי. בנדורה
התיחס גם לרכישה של ציפיות, מטרות,תפיסות
עצמיות ומנגנון ויסות עצמי. |
(אמצע:)
רוטר טען כי לא רק אופי החיזוק וערכו הסוביקטיביים,הם הקובעים
אם התנהגות מסוימת תתבצע, אלא גם הציפייה
שהביצוע יניב חיזוק, שהיא תוצאה של התנסויות קודמות ואפשר
למדוד אותן. |
בר-שינוי: בנדורה: ע”מ לשנות התנהגות,עלינו
לגרום לשינוי בתחושת היעילות העצמית של
האדם(שינוי באמונתו כי מסוגל לבצע התנהגות
מסוימת) רוטר: ע”מ לשנות התנהגות יש לשנות
את תחושת חופש התנועה (אמונה ביכולת לספק צורךמסוים) |
סביבה: בנדורה טוען כי
דפוס התנהגות יישמר רק אם התנהגות זו מביאה לקבלת
חיזוקים חיוביים (גם חיזוקים עצמיים). |
חלקים: רוטר: כדי לנבא
התנהגות כלשהי, עלינו לדעת מהי היסטוריית החיזוקים,
או את מגוון החיזוקים החיוביים או השליליים
שהפרט מצפה לקבל בעקבות כל התנהגות , ואיזה ערך הוא מייחס
לכל אחד מהחיזוקים האלו. |
הגיון: בנדורה טוען כי
התנהגות תתבצע רק אם קיימת ציפיה שהביצוע
שלה יוכל
לקבל חיזוק חיובי. רוטר טען כי התנהגות
מכוונת למטרה. אפשר ללמוד על מטרה מתוך צפייה
בהשפעת חיזוקים על התנהגותה |
(אמצע::)
בנדורה סבור,כי תיאוריות המסבירות את התנהגות
האדם רק במושגים : דחף,גירוי,תגובה,חיזוק,
הן מצומצמות מידי,וקימים תהליכים קוגנטיביים וסמליים
כמו: זכירה,חשיבה ולא ניתן להסביר את ההתנהגות
האנושית בלעדיהם. |
רוטר/בנדורה-למידה חברתית-קוגנטיבית |
| לאדם
נטייה להגשמה עצמית (מצב של הטרוסטזיס).
הנטייה להגשמה מאופיינת בהיותה דחף המביא
להעלאת המתח. באדם קיים כוח הדוחף אותו
לעבר גירויים חדשים תוך התמודדות ומאבק. |
האדם פועל מתוך הנטייה
להגשמה, למימוש הפוטנציאלים המולדים ולהביא לידי
ביטוי את כל האפשרויות הגלומות בפוטנציאל
הגנטי שלו. |
ראיית האדם היא סוביקטיבית,
והוא מפרש את סביבתו. החוויה שהאדם חווה בכל
רגע,היא סך כל ההתרחשויות בשדה הפנומלי(עולמו
הפנימי): תחושותיו,רגשותיו, מחשבותיו, שאיפותיו, רצונותיו,
צרכיו ועוד. |
האדם בר-שינוי. התינוק
חווה את כל העולם כשדה פנומלי אחד,אין לו מודעות
בנוגע לקיומו כנפרד מהסביבה.במהלך ההתפתחות
מפעילה הנטייה להגשמה את ההבחנה. |
רוג'רס מדגיש את הנטיות
המולדות, כמו הנטייה להגשמה עצמית, אך האמין כי
הן יכולות להשתנות |
האמין בהסתכלות על האדם
כשלם. איש מלבד האדם עצמו יכול להבין אותו |
רוג'רס מדגיש את הרציונליות
שבהתנהגות האדם |
רוג'רס מדגיש את חופש
הבחירה . כל התנהגות אנושית,מבוססת על הנטייה להגשמה. |
רוג'רס-הפסיכולוגיה ההומניסטית |
| הטרוסטזיס:
ההנעה העיקרית של האדם,היא לגדילה, לחיפוש
גירויים ולהגשמה עצמית. |
פעולה: “האדם פועל
יותר מאשר מגיב“. |
סוביקטיביות: כדי לספק
את מניעי הגדילה, שואב האדם כוחות פנימיים ואינו
תלוי במקורות חיצוניים. צורכי ההגשמה העצמית
ייחודיים לכל אדם, ואין בינהם היררכיה. |
בר-שינוי: האדם נולד עם
מערכת צרכים המניעה את התנהגותו. ההגשמה העצמית
אינה סטטית, היא מאופיינת בתנועתיות ובשינוי,
הנובעים מדחף פנימי לצמיחה ולגדילה. |
|
שלמות: |
הגיון: |
חופש: נטיותיו המולדות
של האדם, מנוסחות במונחים של צרכים המניעים את
התנהגותו. מניעי הגדילה בשונה ממניעי החסך,
שונים מאדם לאדם, כי הם כרוכים בהגשמת טבעו הייחודי של הפרט. |
מאסלו-תיאוריית ההגשמה
העצמית |
| הטרוסטזיס: |
פעולה: |
סוביקטיביות: היידגר:יש
לחקור את העולם רק ע”פ אופן ההתיחסות
שלנו אליו.”אין
אפשרות להתייחס למציאות מבלי להעניק לה
משמעות. התנהגות האדם מושפעת מתבנית העולם שלו. |
בר-שינוי: קיומו של האדם,
הוא תהליך בלתי פוסק של התהוות והשתנות. האדם
הוא היצור היחיד שמודע לתהתליך זה, ולכן
גם אחראי לו. |
(אמצע:) |
שלמות: האדם והעולם הם
יחידה אחת. העולם מתגלה בפני האדם, והוא
מממש את
עצמו ע”י פעולותיו בעולם. |
(אמצע:)
ליינג: “התנהגות משוגעת הופכת להיות
מובנת כאשר מנסים לראותה דרך עולם החוויות של
המטופל“ |
לאדם יש חופש בחירה המוגבל
ע”י קרקע הקיום, המסגרת לתוכה נולד , אך החופש
הוא אינסופי, כי האדם יכול ליצור אינסוף
משמעויות ואפשרויות. החופש הבלתי מוגבל,
מטיל על האדם אחריות בלעדית לחייו. |
בינסוונגר/בוס/מאי/ליינג
/ פרנקל-הפסיכולוגיה האקסיסטנציאליסטית |