אישיות תיאוריה ומחקר – סיכום הגישות
תודה לחגית
תיאוריות אקזיסטנציאליסטיות היידגר האדם האותנטי- פתוח למגוון אפשרויות, עסוק בלמצוא אותן ואמיתי ביחס לעצמו. לוקח אחריות תמידית על חייו. האדם הלא אותנטי- מצמצם את האפשרויות שלו, חי חיים של בריחה. מימדי העולם: 1. העולם שמסביב- הסביבה הפיזית. 2. העולם עם- הסביבה האנושית והיחסים המשמעותיים עם האנשים שסביבו. 3. העולם של עצמו- מחשבו ורגשות של האדם ביחס לעצמו. חופש בחירה- לאדם בחירה חופשית בכל מה הקשור לחייו. קרקע הקיום- הנתונים שהאדם לא יכול לבחור. תבנית העולם- האופן בו האדם תופס את העולם ומתנהג בו. האידיאל זה שיהיה לאדם מס' תבניות עולם. אשמה- כל אדם חווה אשמה. אשמה קיומית- האדם האוטנטי מודע לאינסוף האפשרויות ומרגיש אשמה על כך שלא יצליח לממש את כולן. אשמה נוירוטית- האדם הלא אותנטי יודע שהוא חי בשקר ולכן חש אשמה שגורמת לדיכאון ולאובדנות. (זו אשמה פתולוגית). חרדה- האדם האותנטי חווה 4 סוגי חרדה: 1. חרדת קיום- חרדה מהאפשרות של אי-קיום, שהמוות בלתי נמנע. חרדה בונה- שגורמת לאדם לחיות כל רגע בצורה אותנטית, חרדה משתקת- שגורמת לאדם להיות אדיש לקיום. 2. חרדה מפני חוסר וודאות בעתיד- האדם לא יודע אילו מהמטרות שהציב לעצמו יתגשמו. 3. חרדה מפני חוסר המשמעות של הקיום- אם המוות יקדים את השגת המטרות, אין משמעות לקיום האדם. 4. חרדת הבדידות- האדם האותנטי יודע שהוא אחראי לחיים שלו וביום המוות הוא יתייצב לבד.
טיפול: המטפל צריך לבוא ממקום נקי ופתוח. המטופל צריך לקחת אחריות על חייו, יש להעצים את האשמה הקיומית ואת האחריות של המטופל על הטיפול ועל חייו.
רולנד ליינג- פסיכיאטר שעבד עם חולים פסיכוטיים בהתאם לגישה האקסיטנצאליסטית והוא טען שגם פסיכוזה זאת לא מחלה אלא זו דרך התמודדות של האדם עם בלבול ועם איום. הוא איפשר לחולים לצאת מבית החולים והתנגד למתן תרופה בכפייה.
ויקטור פראנקל המניע הראשוני של האדם זה השאיפה למשמעות, כל אדם צריך למצוא לעצמו ייעוד ולמלא אותו. דרכי מציאת משמעות: 1. עשיית מעשה- עבודה משמעותית 2. התנסות בחוויה רגשית משמעותית. 3. מציאת משמעות לסבל שהאדם עובר.
טיפול: המטפל פעיל ע”י: 1. הצעת רעיונות למטרות ומשמעות למטופל. 2. כוונה פרדוקסלית- מצב בו יש חרדה ממה שהולך לקרות והחרדה עצמה מביאה את התוצאה ממנה פוחדים, ואז המטפל צריך לגרום למטופל לעשות את מה שהוא פוחד ממנו הרבה פעמים וכך ישתחרר מזה.
אריקסון:
| שם השלב+גיל | מאפיינים | דילמה | פתרון חיובי (מעלה נרכשת) | פתרון שלילי |
| אמון מול חשדנות גיל 0 עד שנה | הפה מרכז תחושתי ורגשי. אמא=העולם. | הצורך במתן אמון באמא. | אמון בריא בעולם. | חשדנות בסיסית עד פרנויות וסכיזופרניה. |
| אוטונומיה מול בושה גיל 1 עד 3 | פיתוח יכולות מוטוריות, מניפולציות ושליטה בסוגרים. חינוך לניקיון מההורים. | הרצון להגיע לעצמאות. | שליטה בצרכים, ריצוי הסביבה, פיתוח תחושת אוטונומיה ועצמאות. | תחושת בושה וספק בעצמו. |
| יוזמה מול אשמה גיל 3 עד 6 | חקירה וגילוי של העולם. | קביעת מטרות ועמידה בהן. | היכולת לקבוע מטרות ולהתמיד בהן בלי רגשות אשמה או פחד מענישה | איבוד היוזמה ותחושת אשם מתמדת. |
| יצרנות מול נחיתות גיל 6 עד 12 | שלב הלמידה, הילד נמצא במסגרת חברתית. | דרישות החברה ליצרנות מצידו. | היכולת ליצור ולעמוד במטרות | הרגשת נחיתות וחוסר מקום בחברה. |
| זהות מוגדרת מול זהות בלתי ברורה (ההתבגרות) גיל 12 עד 18 | הילד מגבש לעצמו אישיות וזהות שתואמת את מבנה האישיות שלו ואת תפיסת החברה בה הוא חי. | התנסות בדברים חדשים וניסיון לגבש זהות | היכולת לעקביות בזהות העצמית בתוך המסגרות החברתיות של האדם. | בלבול זהות, התחמקות ממחויבות ומהשתייכות למסגרת חברתית. “הילדים הנצחיים”. עבריינות וזהות שלילית. |
| אינטימיות מול התבודדות גיל 18 עד 25 | האדם מתבקש להגיע להחלטות חשובות בחיים (בן זוג, מקצוע) | הרצון להיות ייחודי מול הרצון להיות באינטימיות עם מישהו אחר | אהבה תוך שמירה על הזהות העצמית וחיזוק זהות בן הזוג. | קושי ביצירת זוגיות או קשרים לאורך זמן, בדידות. |
| פוריות מול קיפאון (בגרות) גיל 25 עד 50 | הולדת ילדים והדאגה לעתידם | הצורך להתעסק בעצמי מול הצורך לוותר על צרכים אישיים ולשים את הילד במקום הראשון. | פוריות, היכולת ליצור את הממשיכים הגנטיים ואת העתיד. היכולת לקחת אחריות אישית על כל תחומי החיים, כולל הילדים. | “משבר אמצע החיים”, חוסר עניין במסגרות חברתיות ובהולדת ילדים, או בכל אינטראקציה עם החברה. |
| שלמות מול ייאוש (זיקנה) גיל 50 עד המוות | האדם מתחיל לעשות סיכום של החיים- הצלחות מול כישלונות. | השלמה עם החיים שחלפו מול יאוש ממה שהוחמץ | הרגשת שלמות ושביעות רצון מהחיים | ייאוש, החמצה, קשה להשלים עם המוות. |
פיאז'ה
| התקופה | השלב | הגיל | המאפיינים | קביעות אובייקט |
| התקופה הסנסומוטורית | 2-0 | הכרת העולם דרך החושים והפעולות המוטוריות. תפיסה מוחשית. | ||
| רפלקסים | 0- 10 חוד' | תירגול ולימוד הרפלקסים גם ללא צורך | אין | |
| תגובות מחזוריות ראשוניות | חודש- 4 חוד' | שולט בהתנהגותו, מנסה ללמוד פעולות ומבצע אותן גם ללא צורך. | אין | |
| תגובות מחזוריות שניוניות | 4 חוד'- 8 חוד' | קשר עם הסביבה, תנועות מתואמות, לומד שפעולותיו יוצרות תגובות מהסביבה | אם מראים לתינוק חלק מחפץ הוא יזהה, אבל אם מעלימים אותו הוא ימשיך הלאה | |
| תיאום סכמות | 8 חוד'- שנה | מבצע פעולות שיטתיות ותכליתיות, צופה מראש שמשהו עומד להתרחש | מחפש אחר החפץ המוסתר אבל יחזור לחפש תמיד לאותו מקום | |
| תגובות מחזוריות שלישונית | שנה- שנה וחצי | חוקר את הסביבה ומחפש חוקיות | עוקב אחר שינויים במיקום החפץ, ברמת מורכבות קלה | |
| ראשית חשיבה ייצוגית | שנה וחצי- 2 | סימנים ראשונים של חשיבה, חיקוי מושהה. | הבנה מלאה, מסוגלת לדמיין את האובייקט גם כשאינו מולו. | |
| התקופה הקדם-אופרציונלית | 7-2 | סימנים ראשונית של חשיבה סמלית | ||
| טרום מושגי | 4-2 | חשיבה סמלית בשפה, במשחק ובחיקוי מושהה. החשיבה מוחשית, אגוצנטרית ואני מיסטית. | ||
| אינטואיטיבי | 7-4 | שופט לפי התרשמות ולא לפי היגיון. חוק השימור בהתרכזות בקריטריון אחד, באי הפיכות, ובתפיסת מושג הזמן. | ||
| התקופה האופרציונלית | 11-7 | חשיבה מפותחת, יכולת לוגית טובה, חוק השימור ברור יותר. | ||
| התקופה האופרציונלית-פורמלית | 11+ | מבין חשיבה לוגית מופשטת-סמלית. יכול לחשוב על מצבים תיאורטיים, לתכנן את העתיד, להתבונן פנימה ולהתעסק בתכנים נרחבים יותר. | ||
בולבי Att. Behaviors- התנהגות שנועדה ליצור קירבה בין הדמות המטפלת לתינוק. Att. Security- התנהגות שנועדה להגן על התינוק מחרדה וממצוקה. Secure Base- זמינות הדמות המטפלת לתינוק, מעבר לצרכים הפיזיים. Internal Working Model- התינוק מפנים את תגובת המטפל ומבטא אותה בקשרים ומערכות יחסים בעתיד.
סגנונות התקשרות / מצב הזר- איינסוורת'
| סגנון התקשרות | תגובה להיעלמות האם | תגובה לחזרת האם | התנהגות האם | התנהגות הילד בבגרות |
| בטוח | נרגעו אחרי זמן קצר, היו פעילים, יצרו קשר עם הדמות הזרה | התרפקו עליה | יחס חם, רגישות, נענות לדרישות הילד ומגיבות למצוקתו | תפיסה חיובית על עצמם ועל אחרים, במצבי לחץ אינם משותקים לגמרי, מסוגלים לחפש קירבה בעת הצורך. חוקרים את הסביבה, אמפתיים. |
| נמנע | אדישות | אדישות | פחד מנטישה, תופסים את הקשר בצורה שלילית | |
| חרד-אמביוולנטי | חרדה גדולה | חרדה וכעס | לא עקבית בקשר, לא נמצאת שם בשבילו. | עסוקים בצורה מוגזמת בתלות בסביבה, תובעניים,סבירות גבוהה לדיכאון, מסוגלות חברתית נמוכה, הפרעות אכילה. |
התפתחות ההתקשרות:
| שלב | גיל | מאפיינים |
| טרום התקשרות | 0 עד חודשיים | מגוון התנהגויות התקשרות, אין העדפה לדמות המטפלת |
| התפתחות התקשורת | חודשיים עד חצי שנה | מסוגל להבחין בין דמויות שונות, מחייך לדמויות שהוא מכיר. |
| שלב ההתקשרות | חצי שנה עד שנתיים | מגלה יוזמה ברורה לדמות המטפלת, חרדת פרידה, מוכן לעזוב את האמא כדי לחקור כל זמן שהוא יודע שהיא שם. |
| שלה האמון המלא | שנתיים ומעלה | ההתקשרות הופכת ליציבה, מכיר בכך שלדמות המטפלת צרכים משלה. |
AAI – שיטה לזיהוי סגנון התקשרות אצל מבוגרים ע”י הפרשנות שהאדם נותן לחוויות ילדות שלו.
| סגנון התקשרות | מאפיינים |
| אוטונומי, בטוח | מתאר את החוויות שלו בצורה ברורה, פתוחה וזורמת. מתאר את ההורים כדמויות אוהבות, מסוגל לתאר חוויות שליליות שעבר. |
| נמנע, מנותק | טוען שאינו זוכר דבר מהילדות, שיחסי ההתקשרות שלו לא משפיעים על חייו, מכחיש כל עדות לאירוע שלילי בילדותו. |
| מוטרד, לכוד | מוטרד מאד מיחסיו עם ההורים, לא מסוגל לתאר את חוויותיו בצורה ברורה ומסודרת, מוצף בזיכרונות ילדות. מבטא הרבה כעס ותלות בהורים. |
מרגרט מאהלר שלבי התפתחות:
| שלב+גיל | תת-שלב+גיל | מאפיינים |
| אוטיזם 0 עד חודשיים | התינוק הוא מע' פסיכו' סגורה לגמרי, נמצא במצב של כמעט דמוי שינה, מחקה את הבידוד שהיה לו ברחם. לא מפריד בין עצמו לסביבה. | |
| סימביוזה חודשיים עד חצי שנה | מתחילה מודעות לאובייקט חיצוני המספק את צרכיו אולם אין הפרדה בין העצמי לאובייקט חיצוני, הבחנה בין חוויה טובה לרעה. החיוך הספציפי. | |
| ספרציה-אינבידואציה חצי שנה עד שנתיים | |
|
| בקיעה חצי שנה עד 10 חוד' | מתחיל להתעניין באנשים אחרים, משווה את האמא לדמויות אחרות, חרדת זרים. אובייקט מעבר שעוזר לא להיפרד מהאמא. | |
| אימון 16-10 חודשים | יכולות פיזיות מתפתחות, האמא משמשת בסיס בטוח, תחושת “כל יכול” וחוסר גבולות. | |
| התקרבות מחדש (rapprochement) 16 חוד' עד שנתיים | התפתחות מוטורית וקוגניטיבית, מפריד בינו לבין האמא בצורה ברורה, סדקים בתחושת “הכל יכול”. תנועת מטוטלת- נצמד לאם ומתרחק לסירוגים. התקפי זעם כלפי האם כי הוא מבין שיש לה עולם משלה. מבדיל בין האמא הטובה לאמא הרע. | |
| גיבוש הזהות וקביעות האובייקט שנתיים עד שלוש | מפתח תחושה יציבה ובטוחה של הזהות שלו. יכולת לקביעת אובייקט, להיפרד מהאם לפרקי זמן ממושכים, תופס את האמא כמכלול של טוב ורע. |
מלאני קליין – יחסי אובייקט פוזיציה= ארגון פסיכולוגי של החוויות, לכל פוזיציה חרדות, מנגנוני הגנה ויחסי אובייקט.
| פוזיציה | מאפיינים | חרדה | מנגנוני הגנה |
| הפוזיציה הסכיזו-פרנואידית | האמא לא נתפסת כאובייקט שלם, אלא כשד טוב (כשהיא מספקת חום, הרגעה ואוכל) או כשד רע (כשהוא חווי עייפות, רעב וקור). | הרס עצמי, הפחד שהאובייקט הרע יתנקם בו, יהרוס אותו. | 1. פיצול- בין האובייקט הטוב לרע. 2. השלכה- התינוק משליך את החלק ההרסני שבו כלפי חוץ. |
| הפוזיציה הדיכאונית | התינוק תופס את האמא ואת עצמו כאובייקט שיש בו גם טוב וגם רע. | הוא פוחד שהוא יקלקל את האמא שלו, יגרום לה לדחות אותו והיא תנטוש אצלו, וזה יוצר אצלו דיכאון | הזדהות השלכתית- התינוק משליך על האמא רגשות שליליים. ואז או שהאמא מעבדת את הרגשות ומחזירה לו אותם בגרסה מעובדת (אופציה אולטימטיבית), או שהיא מתנהגת בהתאם לרגשות שהוא משליך עליה. |
דונלד וויניקוט
| שלב | מאפיינים |
| מושקעות אימהית בסיסית (או: דאגה אימהית ראשונית) | האמא מתמקדת בצרכים של הילד ופחות בעצמה, התינוק מרגיש כל יכול. |
| תלות יחסית | האמא יורדת ברמת המושקעות והתינוק מבין שהוא תלוי במישהו, אשליית ה”כל יכול” מתנפצת. |
| לקראת עצמאות | התינוק מפנים את הדמות של האמא ופחות צריך את הנוכחות שלה. |
- אמא טובה דיה כוללת 3 תפקידים עיקריים:
- מושגים נוספים:
- טיפול לפי וויניקוט:
הגישה ההומניסטית קרל רוג'רס – פסיכותרפיה מרוכזת באדם. הנטיה להגשמה- נטיה מולדת הדוחפת את האדם לפתח את הכישורים והיכולות שלו.
- הדחפים הפיזיולוגיים והפסיכולוגיים הם ביטויים של הנטיה להגשמה.
- נטיה זו מתרחשת גם ברמה הלא מודעת (כמו תינוק שלומד ללכת)
- נטיה זו קיימת אצל כל יצור בבריאה( אפילו צמחים)
- נטיה זו גורמת לאדם להיות במתח תמידי ולכן א”א להגיע לאיזון.
הערכה אורגניזמית- לאדם יש יכולת להעריך מה מקדם את ההגשמה ומה מעכב אותה. העצמי מורכב מ-3 חלקים: 1. תפיסות של האדם לגבי אפיונים שלו- כשרונות, שאיפות, יכולות, מיומנויות. 2. תפיסות שיש לאדם לגבי יחסיו עם אחרים, בעיקר עם אלו המשמעותיים. 3. תפיסות שיש לאדם לגבי היחסים שלו עם צדדים אחרים בחייו, כמו: מקצוע, תחביבים, בילויים וכו'. העצמי האידיאלי- איך האדם היה רוצה לראות את עצמו, איזה ציפיות יש לו לגבי עצמו.
- ככל שהפער בין העצמי לעצמי האידיאלי גדול יותר, הערך העצמי יהיה נמוך יותר.
- הערכה עצמית בלתי מותנית.
- יש לו יכולת ליצור יחסים בינאישיים מוצלחים כיון שהוא מעריך את האחר בהערכה בלתי מותנית.
- חופש חוויות- תחושה פנימית של בחירה, האחריות והחופש לבחור הם שלו.
- פתיחות לחוויה- האדם קשוב לרצונותיו, הוא מודע להם, ולא מנסה להכחיש אותם.
- קיום אקזיסטנציאליסטי- האדם מנסה לחוות כל רגע במלואו ולהפיק כמה שיותר מכול רגע.
טיפול: המטופל הוא המוקד בטיפול. התפקיד העיקרי של המטפל זה לשקף למטופל את הרגשות שלו וליצור מצב שהמטופל מרגיש שמבינים אותו ומקבלים אותו. וכך המטופל ילמד להבין ולקבל את עצמו. 3 מאפיינים שחייבים להיות בטיפול:
- כנות- המטפל צריך להיות כנה, ישר ופתוח.
- אמפתיה- לנסות להיכנס לנעליו של המטופל ולנסות להבין את מה שעובר עליו.
- ההערכה חיובית בלתי מותנית- המטפל צריך לבוא לטיפול בלי שיפוטיות ולתת למטופל תחושה שמקבלים אותו.
אברהם מאסלו אדם נולד עם נטיות ניטרליות או חיוביות אך לא שליליות, הטבע המולד הוא חיובי. הנטיות המולדות הם צרכים שמניעים את ההתנהגות שלנו. מניעי חסך- מניעים הפועלים בכדי למלא איזשהו חסך, פיזי ופסיכולוגי. כשיש מתח לא נעים בגוף בגלל החסך המניעים פועלים להשיג את החסך ולהביא לרגיעה (רעב-אכילה). מניעי גדילה- יוצרים מתח נעים בגוף, חוויות חיוביות. מניעי הגדילה אינם חיוניים לקיום האדם, אבל הם אלו שנותנים את התוכן לחיים שבשבילו שווה לחיות. וכיון שהם לא באים להוריד מתח לא נעים, הם לא מצמצמים התנהגות אלא להיפך הם יוצרים עוד התנהגות.(נגינה). טבלת הצרכים של מאסלו היא בצורה היררכית יש את הצרכים הבסיסים והצרכים הבאים יתעוררו רק אם השלב הקודם סופק כבר.
- צרכים פיזיים- אוכל, שינה, שתייה, חמצן, חום קור. במצב של מצוקה גדולה האדם עסוק רק בצרכים הפיזיים.
- צרכי ביטחון- הצורך בביטחון, בסביבה יציבה בלי סכנות, שגרה, המשכיות.
- צרכי שייכות ואהבה- המניע של האדם לחפש קשר קרוב עם האנשים שסביבו, משפחה, חברים, בן זוג.
- צרכי הערכה- צורך להרגיש ההערכה, מעמד, הישגים. צרכים אלו מספקים לאדם את הערך העצמי שלו.
- הגשמה עצמית- צורך פסיכולוגי לא מולד שמגיעים אליו רק אם מתמלאים כל שאר הצרכים. מאסלו אומר שיש מעט אנשים שמגיעים לשלב זה.