חזרה לאתר הראשי

מדיניות ורווחה א -2012-2013 --סמסטר א

 מדיניות רווחה ושירותים סוציאלים      22/10/12

 

הנושא: הקשר בין מדיניות רווחה לעבודה סוציאלית?

מטרות מקצוע עבודה סוציאלית:

  1. הגברת איכות החיים של האנשים, לצמצם עוני, דיכוי וצורות אחרות של אי צדק.
  2. הגברת התיפקוד החברתי
  3. עיצוב ויישום מדיניות חברתית, שירותים ותכנים אשר עונים על הצרכים של העניים ועוסקים בהתפתחותו של האדם.
  4. קידום מדיניות, שירותים ומשאבים באמצעות סנגור, פעולות אשר מבטיחות קידום צדק חברתי וכלכלי.

ההקשר בו פועלת הע"ס:

מדיניות כלכלית-חברתית פוגעת בפרט, באוכלוסיות מסוימות כגון, אנשים החיים בעוני, בעלי מוגבלויות, משפחות חד הוריות.

כתוצאה מהמציאות הקיימת נוצר מתח חריף בין המציאות בשטח לבין הערכים הבסיסיים של המקצוע, צדק חברתי והגדרה עצמית.

מדוע דווקא העובדים הסוציאלים?

מיקום העובדים הסוציאלים הינו בין הממסד לבין הפרט. מהמקום הערכי האישי והמטרות הייחודיות של כל עובד סוציאלי. ידע ומיומנויות שנרכשים בזמן התואר.

היכרות קרובה בלתי אמצעית עם מצבי המצוקה הנוצרים בעקבות מדיניות.

קשר עם אנשים הסובלים מהשלכותיה של המדיניות המאפשר פעולה משותפת לשינוי. (כמו למשל "התנתקות", משפחות מגורשות ממקום מגוריהם בעקבות מדניות כלכלית, ביטחונית מדינית.)

 

 

 

29/10/12

הנושא: מדיניות רווחה, הגדרה, מטרות, דרכי פעולה מאפיינים וסוגים

מקורות למענים בחברה: אנחנו לעצמנו, הרווחה, גופים פרטיים, מתנדבים, קהילה, מערכת הבריאות, עמותות, משפחה, חברים, אנשי מקצוע, האינטרנט.

מקורות פורמליים: ארגונים במגזר השלישי (גופים רשמיים פרטיים לא מטעם המדינה אך נתמכים ע"י המדינה, כמו אקי"ם, אפרת וכו) ארגונים בשוק הפרטי עסקי, המדינה.

מקורות בלתי פורמליים: רשתות חברתיות בקהילה (דמות בקהילה, מפגש חברתי בקהילה, רב וכו) המשפחה, האדם עצמו.

 

מהי מדינת רווחה?

מדינה שקיים בה שוק כלכלי חופשי, אך המדינה מתערבת בפעולותו על מנת לספק מענים לתושבים. ביטחון סוציאלי, המדינה רוצה להבטיח את הביטחון הסוציאלי של התושבים. סיפוק מינימלי של שירותים, הכנסה, טיפול רפואי, דיור, תעסוקה, תזונה, חינוך ושירותי רווחה אישיים. צימצום העוני והפערים החברתיים בין התושבים. זכות לגיטימית בסיסית שמגיעה לכל תושב ולא בחסד.

**במדינת ישראל קיים פער בין ההצהרות המדיניות לבין מה שקורה בשטח ובמציאות. למרות שמדינת ישראל קוראת לעצמה "מדינת רווחה" קיים פער בין מה שהיא מציגה לבין מה שקיים במציאות.

דרכים מרכזיות באמצעותן פועלת מדינת רווחה?

  1. תשלום ישיר של גמלאות, מערכות להבטחת הכנסה.
  2. אספקה ישירה של שירותים במחירים מוזלים או בחינם, סבסוד מוצרים. (אוכל, מעונים וכו)
  3. רווחה פיסקלית מערכת המס. משפחות לילדים נכים מקבלים הנחה במס הכנסה וכו.
  4. פעולות התערבותיות במשק ובשוק העבודה: שכר מינימום, יצירת מקומות עבודה, תוכית לשילוב מובטלים בשוק העבודה.

קומודיפיקציה (מסחור)

תהליך מסחור האדם תלוי לחלוטין בשוק החופשי. בחברה שמבוססת על מסחור מוחלט השוק הוא הגורם הבלעדי לחלוקת משאבים. הפרט תלוי לחלוטין בערך השוק של עבודתו, על מנת לספק את צרכיו.

דה קומודיפיקציה (אי מסחור)

המדינה לוקחת על עצמה אחריות להספקת משאבים כספיים לפרט ובכך היא משחררת אותו מתלות מוחלטת בהכנסותיו מעבודה. רמת ההכנסה של הפרט קובעת במידה הולכת וקטנה את נגישותו לשירותים ומשאבים. המדינה יוצרת יותר רשת ביטחון לאדם ובכך האדם יכול לחיות ללא תלות מוחלטת בעבודתו.

מאיפה הכסף שהמדינה משתמשת לסיפוק הצרכים?

גביית מיסים מהתושבים, חלוקת התקציב של המדינה לטובת החברה.

 

משטרי רווחה (אספינג אנדרסון 1990)

  1. מדינת רווחה ניאו ליברלית: (למשל: ארה"ב)

אידיאולוגיה של עוינות לרווחה, דומיננטיות של אתיקה עבודה. עידוד כוחות השוק. המדינה פחות מתערבת והשוק מתנהל לבד. האדם יתמודד עם המצוקות שלו עם מעורבות מינימלית של המדינה. מיקוד באוכלוסיות בעלות הכנסה נמוכה, לרוב מעמד העובדים. מאמינים שאם האדם יהיה תלותי מידי במדינה הוא לא יסתדר לבד ולא יעבוד כי יסתמך כל הזמן במדינה. דומיננטיות של עזרה המותנית במבחן אמצעים, תנאי זכאות קפדניים ומלווים לרוב בסטיגמה. המדינה תסכים לעזור לאדם אחרי שיציג הוכחות ויעבור מבחן נזקקות. להראות תלושי משכורת, להראות אי תפקוד וכו. רמת הגמלאות לא גבוהה, מאוד מצומצמת. חולשת הארגונים החברתיים, אין שיח על הרצון להגיע לצדק חברתי. מידה נמוכה יחסית של אי מסחר, הגבלה של זכויות חברתיות ורמה גבוהה של פערים חברתיים ואי שיוויון.

  1. מדינת רווחה הסוציאל-דמוקרטית:

אידיאולוגיה של אהדה ושאיפה לשיוויון מעמדי. קיומן של מערכות רווחה מקיפות ואוניברסליות על בסיס אזרחות וזכויות חברתיות. תפקוד שולי לשוק העסקי.

 

סיכום:

מטרות מדינת הרווחה הן כאמור:

1. הבטחת ביטחון סוציאלי לאזרחים, מניעת עוני.

2. שמירת רמת חיים מסוימת של האוכלוסייה, מניעת ירידת תלולה ופתאומית ברמת החיים.

3. ליצור פיזור שווה של ההכנסות על פני מסלול החיים. גיל הפנסייה יוכל האדם להתקיים גם אם לא יעבוד.

4. צמצום אי שיוויון בין האוכלוסיות.

5. ליצור אינטגרציה חברתית, אנשים ירגישו ערבים אחד לשני, חיבור בין האנשים.

 

משרד הרווחה בישראל נוטה יותר למדינת רווחה סוציאל דמוקרטי.

 

מדיניות רווחה, מדיניות ציבורית ודעת קהל: ישראל 2008/ כהן, מזרחי, ויובל 2010

מטרת המאמר: להציג את דעת הקהל באשר לנושא של מדיניות רווחה המצויה והרצויה.

מסקנות עיקריות מהמאמר:

המרכיבים אותם בדקו:

מידת המעורבות המצויה של המדינה בכלכלה ובחיי הפרט

מדד הצדקת מדינת הרווחה

מדד אחריות המדינה באוכלוסיות החלשות

מדד המוכנות לשאת בהוצאות.

פער בין רמת הרצונות וההצהרות לבין הנכונות לשאת בנטל! 

 

 

 

 

 

נושא: שלבי התפתחותה של מדינת הרווחה בעולם המערבי   29/10/12

טרום התהוות (מאה ה14 עד שליש האחרון של המאה ה19)

ראשית התהוות (מהשליש האחרון של המאה ה19 עד מלחמת העולם הראשונה)

המיסוד (בין שתי מלחמות העולם)

הצמיחה: פריצה, התרחבות ביסוס (סוף המלחמה עד שנות ה70)

ספקנות, משבר (משנות ה70 ועד אמצע שנות ה90)

התגבשות הקונסנזוס החדש (מאמצע שנות ה90 ועד היום)

 

תקופת טרום התהוות:

דאגה לנזקקים: בידי המשפחה, הכנסייה. היו מגמות של עיור ותיעוש, ולכן מגמת העוני הוחרפה וגדלה. תחושת בדידות וניכור, איבוד הקהילה במעבר לערים. מגפות ואסונות טבע יצרו גם הן עוני. חוסר העבודה, הנוודות, הרעב גרמו להפרעות לסדר הציבורי, גניבות, קבצנות ומהומות. התעוררות המודעות של השלטון.

חוק העוני: (שנת 1601) אנגליה, מלכה אליזבת הראשונה. הרצון להשיג שקט כלכלי ולתת מענה לעוני ולמסכנים. גבו מס דרך הקהילות וחילקו לעניים. העני היה תלוי וכבול ישירות לקהילות בגלל מצב זה. קהילות עשירות הסתייגו מכניסת עניים לקהילה.

המרכיבים של החוק:

  1. דגש על אחריות הכלל לעניים
  2. אחריות מקומית: דרך הקהילה
  3. אחריות קרובים: המשפחה צריכה לעזור ולתמוך
  4. חיוב לעבוד, כל אחד חייב לעבוד
  5. סיוע מינימלי
  6. הבחנה בין "עניים ראויים" לבין "עניים לא ראויים"

כשמשפחה הגיעה למצב ניזקקות, הגיעו ההורים לבתי עבודה נפרדים לגברים ונשים וגם את הילדים לעבודות יזומות שונות. היו דרישות מחמירות לקבלת עזרה. בגישה כלפי העוני והעניים כאל תחמנים, חשדנות. המסר הכללי לעניים הם שהם נכשלו במיסוד הכלכלה המשפחתית. המדינה בנתה מערכת סיוע לעניים המבוססת על עבודה, סיוע מהמדינה, קצבאות, כללים, מערכת פורמלית לסיוע.

רעיון הדרוויניזם החברתי: סוף המאה ה19 תחילת ה20

התמיכה בעניים היא הגורמת לגידול במספרם, בעוד רק החזק צריך לשרוד. דחו את רעיון מדינת רווחה, בעד תחרות בלתי מוגבלת. סילוף הדרוויניזם שהחזק שורד, חיי הג'ונגל, והשלכתו על החברה. ההשקעה בחלש הינה בזבוז זמן, משאבים.

תיקון בחוק העוני 1834 בעקבות הרוחות, והאידיאולוגיה שרווחה, החמירו את הסיוע בעניים. ביטול את הסיוע בבית, החמירו את התנאים בבית העבודה, הפיכת הסיוע לברירה הפחות רצויה.

12/11/12

תקופת ראשית ההתהוות:

בתחילת התקופה בלטה המדיניות הליברלית, גורסת שתפקיד המדינה להגן על חירות וקניין הפרט, מתנגדת למעורבות המדינה בקידום יעדים חברתיים וכלכליים. באותה תקופה התחילו לבוא לידי ביטוי השפעות של הגישה הסוציאל דמוקרטית, נתינת כבוד לזכות האדם לחירות אישית ולקניין, הוספת זכויות חברתיות, זכאות לאיכות חיים סבירה והתערבות המדינה בצורה נרחבת. בתקופה זו בלט גידול בחקיקה החברתית. תכניות ראשונות לביטוח סוציאלי (גרמניה), חוקים בתחום הבריאות והחינוך (בריטניה 1870), הקמת לשכות עבודה (בריטניה 1905), ארוחות בבית ספר (בריטניה 1906), סעד לקשישים (בריטניה 1908).

ביסמרק וביטוח סוציאלי: ביסמרק היה קנסלר גרמניה בשנות ה80 של המאה ה19. לדעת רבים החקיקה החברתית שלו באותה תקופה בגרמניה הקיסרית הניחה את היסודות למדינת הרווחה המודרנית. היתה התייחסות לגורמים שונים, חינוך, טיפול בחולי נפש, סיוע למובטלים. המקום הראשון שבו הונהג ביטוח סוציאלי מטעם המדינה.

מהם הגורמים לראשית ההתהוות של מדינת הרווחה?

היה שיח אינטלקטואלי שהניע את הלך הרוחות, שיקולים פוליטים, וכו.

  1. המהפכה התעשייתית: הביאה לריכוז של המוני פועלים בערים ונוצרה התרופפות של המרקם החברתי בחברות המסורתיות. נוצרה בעיה חברתית, מציאות שמחייבת התייחסות מדינית.
  2. התארגנות מעמד העובדים: האזרחים הקימו איגודים מקצועיים, הוקמו מפלגות שונות כמו: מפלגות פועלים, מפלגת הלייבור 1900. נוצר זכות בחירה לפועלים: 1867 לעירוניים, 1884 לכפריים. התגבר הכוח של ארגונים במדינות שונות.
  3. התפתחו רעיונות סוציאליסטים: ביקורת על הגישה הקפיטליסטית, שאיפה לשינוי במבנה החברתי. תיקון פני החברה.
  4. מחקרים על העוני: הגיע רעיון חדש מאנגליה של בות'. הוא עשה חקירות לגבי עוני, עניים, מצב חברתי, מצוקות של החברה העובדת. מחקרים מחוברים למציאות שסיפקו נתונים אמפיריים (שניתן להשתמש בהם) על היקף העוני וכו. המחקרים הביאו את ההתייחסות לעוני למודעות ולסדר היום הציבורי.

 

תקופת המיסוד:

תקופת המיסוד הינה בין שתי המלחמות. הגורמים לתקופת המיסוד הייתה השפל כלכלי בעיקר בארה"ב בשנות ה30 וגם שאר המדינות המתועשות. המשבר הכלכלי גם היה סיבה לכך שהמדינה הייתה צריכה להתערב ולעזור.

גורם שני לתקופת המיסוד הייתה תורתו של ג'ון מיינרד קיינס, שהיה כלכלן בריטי. הוא תרם בחיזוק מדיניות רווחה בכך שהעניק לגיטימציה לגישה התערבותית. תמך בכלכלת שוק אך סבר שבזמן שפל כלכלי קשה, התערבות הממשלה היא הכרחית ורצויה. עפ"י תפיסה זו המדינה צריכה ויכולה לטפל באופן יעיל בבעיות החברה והכלכלה.

רוזוולט, שהנשיא ארה"ב באותה תקופה הנהיג את הניו דיל New Deal, 'המערך החדש'. הוקמה מערכת של ביטחון סוציאלי ופותחו תוכניות ליצרת מקומות עבודה.

 

תקופת הצמיחה, הפריצה:

סוף מלחמת העולם השניה ועד שנות ה70. גברה מאוד השפעת הגישה הסוציאל דמוקרטית. הגורמים שהניעו את הפריצה של מדיניות הרווחה:

  1. חווית המלחמה: אחרי מלחמת העולם השנייה, התחושה הייתה שעל חורבות המלחמה שהותירה טראומות, יש להקים עולם חדש. בעלי ערכי צדק חברתי.
  2. תחושת סולידריות חברתית, קרבה לאחר, החזרת המוסר ודאגה לחלש. וגם התערבות המדינה בבעיות.
  3. הזיכרון החרות עמוק של סבל המשבר הכלכלי הותירו צלקות עמוקות.
  4. דוח בוורידג': ב1942, בלב המלחמה מינתה ממשלת בריטניה ועדה בראשות וויליאם בוורידג', והטילה על הוועדה לפתח תוכניות חברתיות שיתנו פתרונות למצוקות חברתיות. התפיסה הבסיסית שקבע הדו"ח שהאחריות לסיפוק שירותים חברתיים לאזרחים מוטלת על המדינה.

הדו"ח כלל את הנושאים הבאים: א. ניתן להילחם במחסור ולחסל את העוני, ב. יצירת תעסוקה מלאה והקמת מערכת כוללנית של ביטחון סוציאלי, ג. מבית היולדות לבית הקברות (מרגע היוולדות עד המוות), ד. דגש על אוניברסליות כולם משלמים וכולם זכאים.

  1. התחזקות הכוח הפוליטי של מעמד הפועלים: ממשלת הלייבור בבריטניה
  2. המלחמה הקרה: היה רצון של המדינות האחרות "הלא קומוניסטיות" הדמוקרטיות להתמודד עם האתגר הביטחוני והחברתי שהציגו המשטרים הקומוניסטים (הגישה סוברת שמדינת הרווחה הקפיטליסטית, שוק חופשי שמניע רווח, לא תפתור את בעיות הנזקקים, של הניצול הדיכוי, אלא הגישה הקומוניסטית תהיה אחראית על העברת הבעלות של הכל לידי המדינה היא הגישה הנכונה והטובה ביותר לטובת האזרח).
  3. צמיחה כלכלית, רמת תעסוקה גבוהה, שיעור נמוך של זקנים, פחות מעמסה על המדינה.

 

בתקופת הצמיחה היו ביטויים לצמיחה כמו: חוק חינוך חובה, קצבאות ילדים, חוק בריאות ממלכתי (חובה על כל אדם להיות מבטוח ולקבל סל בריאות), חוק ביטוח לאומי (פרישה, מחלה, אבטלה), עקרון האוניברסליות (קצבאות שכולם מקבלים), פיתוח שירותים אישיים וקהילתיים.

 

תקופת הספקנות, המשבר, הבלימה:

משנות ה70 ועד אמצע שנות ה90. בתקופה זו התעוררה הגישה הליברלית, צמצום המעורבות, הכינוי החדש שלה היה ה'ימין החדש'. חזרו למורשת של צמצום המעורבות.

הסיבות לתקופה זו:

  1. משבר כלכלי, הצמיחה שנבלמה מהתקופה הקודמת.
  2. דור שלא זוכר, אדם שהיה בעל מעמד סוציו אקונימי נמוך וכתוצאה מהתערבות המדינה תוגמלו ותוחזקו ונחלצו ממעמד נמוך בזכות המדינה. אותו אדם שוכח מאיפה הגיע ואיך הוא הגיע למצב החזק יותר, המבוסס יותר. כדי לתחזק מדיניות חברתית רחבה יש צורך בתמיכה של הציבור, והציבור באותה תקופה שכח כבר איפה הם היו לפני התערבות המדינה.
  3. עול המימון: גידול בשיעור הקשישים ובאבטלה, נוצר עול על המדינה ועל אזרחיה שצריכים לממן את חייהם.
  4. החלשות הסולידריות החברתית, כדי שמדינה תקבל גושפנקה יש צורך בתחושת הדדיות בין האזרחים למדינה.
  5. שינוי בחשיבה הכלכלית, מדינת הרווחה צריכה להתמקד בפיתוח כלכלי, בהכשרה מקצועית, ולעודד כלכלת שוק ופחות ללכת על מיסים גבוהים וחלוקת קצבאות גבוהות. ככל שהמדינה תלך לשוק חופשי זה יעזור ויטיב לנזקקים.
  6. תחושת מיאוס מהביורוקרטיה, הנזקקות לארגונים שפיתחה מדינת הרווחה הפכו למסורבלים ולעבודת כפילויות, ונותרה תחושת מיאוס אצל האזרחים מהבירוקרטיה. נוצרה ספקנות רבה מגופים אלו.
  7. תהליכי גלובליזציה, התרחבות של גשרים פוליטיים, תרבותיים וכלכליים בין מדינות, חברות ויחידים מכל העולם. האזרחים ראו מדינות אחרות, גישות אחרות. יש תחרות מתמדת בינך לבין מדינות סביב, מדינות מסוימות היו צריכות להגביל את מימון המשאבים החברתיים.
  8. סיום המלחמה הקרה, התרסקות הקומוניזם (התערבות מקסימלית של המדינה), "אמרנו לכם", התערבות טוטאלית של המדינה לא מולידה דברים טובים.
  9. עלייה של כוחות פוליטיים שמרניים (ניאו ליברליזם). התחזקו טענות של הגישה הליברלית שמדינת הרווחה יצרה אוכלוסיה פסיבית, אדישה, שמקבלת המון שירותים וסיוע וזו מציאות לא רצויה. אזרחים שיושבת על הקופה הציבורית. אותם אנשים נשארים נתמכים ולא מועצמים. מדיניות רווחה מחלישה גופים, מערכות חברתיות מאוד חשובות, כמו משפחה וקהילה.

מרגרט תאצ'ר, הייתה ממובילי ה'ימין החדש' הגישה הניאו ליברלית, הייתה ראש ממשלת בריטניה ב1979 כונתה "אשת הברזל", היא ביקשה לשנות את פניה של מדינת הרווחה הבריטית. הצטרף אליה רונלד רייגן מארה"ב ב1980. הם אמרו במילים פשוטות 'אנחנו נוריד את הממשלה מגב האזרחים'.

ביטויים לתקופה זו: קיצוצים או ניסיונות לקצץ בהוצאות לרווחה, בלימה והקפאה של חקיקה חברתית, צמצום בסיס אוניברסלי, מדיניות של הפרטה (הפקדת האחריות לאספקת שירותים בידי אירגונים לא ממשלתיים).

האם המדיניות הרווחה קרסה? לא!

הייתה התנגדות של ארגונים ואיגודים, ארגוני אזרחים, ארגוני רווחה, שלא נתנו למדינת הרווחה לקרוס. סקרים מראים שהייתה תמיכה במדינת רווחה למרות המצב. מדינת הרווחה הכתה שורשים.

 

תקופת התגבשות הקונסנזוס החדש:      19/11/12

עדיין בתקופה זו יש צמצום של ההוצאה הציבורית לשירותים החברתיים, החשה ניכרת של הפרטה, תהליכי הפרטה מואצים, שילוב מקבלי סיוע בעבודה. שילובם בעבודה יחלץ אותם ממעגלי העוני והנזקקות.

"מדיניות הרווחה הרבה יותר מתונה ומוגבלת מבחינת היעדים החברתיים שהיא מבקשת לממש, אך היא עדיין ממשיכה למלא תפקידים מרכזיים בתחום החינוך, הבריאות, הביטחון הסוציאלי ושירותי הרווחה האישיים". (קטן, 2000). מדינת רווחה שנותנת רשת ביטחון לתושבים.

 

שירותי תמיכה לעניים טרם הקמת המדינה

עיקרי המאמר: מחסד לזכות/ מוניקנדם, 2005

טרם הקמת המדינה מדובר על השנים 1905-1948, המעבר בין השלטון האוטומני לשלטון הבריטי, התייחסות לעניים, שירותי תמיכה וצדקה.

מסר המאמר התפתחות שירותי התמיכה בעניים לפני הקמת המדינה על רקע ארבע גישות מתחרות של עוני ועבודה שאפיינו את השינויים של אותה תקופה. והשינוי בהתייחסות לעני מאותה תקופה ועד היום בשירותים השונים והמעבר מחסד לזכות.

באותה תקופה היו מספר מוסדות אירגוניים, שלטוניים שנשלטו ביישוב הישן והחדש.

ארבע גישות מתחרות של עוני ועבודה:

  1. תורתו אומנותו, לימוד תורה שווה לעבודה. לפרנס את הלומדים כאילו הם עובדים. הקהילה מחוייבת לפרנס את הלומד, נעזרו בעיקר מתרומות, מוסדות צדקה וחסד.
  2. עבודה לשם פרנסה, חובת העבודה על כל אדם, במידה ואתה לא מצליח לפרנס את עצמך והפכת לעני, זו בעיה שלך, של הפרט. כישלון אישי של האדם שהגיע למצב הזה. אך עדיין יתנו לו כסף ויתמכו בו למרות שאינו עובד.
  3. שירותים על בסיס יצרני/ שיקומי, מי שיכול חובתו להשתלב בשירותים יצרניים, וזכות העניים לתמיכה. העניים זכאים לתמיכה וסיוע. העני לא תמיד מצליח להיות יצרני למרות שהוא רוצה. הוקמה באותה תקופה המחלקה לעבודה סוציאלית. הבינו שיש צורך במתן תמיכה ומענה מובנה לאזרחים שיותר קשה להם.
  4. שירותים על בסיס עקרונות של ביטוח סוציאלי, רלוונטי לאיגוד ההסתדרות הכללית של העובדים, הגישה מתייחס בעיקר לעובדים היצרניים ולבני משפחותיהם. אדם העובד שייך לארגון ההסתדרות, משלם מס וכשנזקק לעזרה מקבל סיוע שמוגדר מראש.

 

המסר העיקרי של המאמר: בשנים הללו חל שינוי מהותי בשירותים לעניים, בא לידי ביטוי בכך שהעוני אינו נתפס כבעיה האישית של הפרט אלא בעיה חברתית שהפתרון שלה מוטל על הכלל. מכאן מגיע פתיחת המאמר שהתמיכה היא זכות ולא חסד. העבודה אינה חזות הכל. צריך לתמוך גם במי שאינו יכול לעבוד. העוני אינו מצב רצוי, אך הוא מצב לגיטימי שכל אחד יכול להיקלע אליו והוא מקנה זכות לסיוע.

 

ההתפתחות בישראל שונה עפ"י קטן, 2000 ישראל התקיימה דווקא בתקופה שבה נבלמה התפתחות שירותי הרווחה בעולם המערבי, אולם בישראל באופן מוזר דווקא הייתה התפתחות חיובית בשירותים חברתיים. דוגמאות: ב 1988 חוקק חוק משמעותי, חוק ביטוח סיעוד. (חוק המעניק שירותי טיפול ביתי לקשישים שהם זקוקים לסיוע ביתי). המציאות בישראל שונה משאר העולם, ולאו דווקא היו תהליכי בלימה וקיצוצים. עם זאת ניתן להרגיש בישראל את הגישה הניאו ליברלית, קיצוץ בקצבאות, תהליכים מואצים של הפרטה, מוסדות המדינה אל מול מערכת פרטית, לחץ כבד על מובטלים להשתלב בעולם התעסוקה. כלומר מצד אחד חקיקה פרו חברתית ומצד שני גישה פרו ניאו ליברליסטית.

מה בישראל שונה משאר המדינות?

גיל המדינה הצעיר. מבנה חברתי ודמוגרפי, אוכלוסיות שמצריכות עזרה, עולים ממדינות שונות. סולידריות חברתית ועזרה הדדית.

יש באופן יחסי הסכמה פוליטית רחבה גם בימין וגם בשמאל למעורבות מדינה למתן שירותים חברתיים.

המסגרת הכי טובה לאזרחים היא תמיכה מהקהילה המקומית ושלילת שתי הגישות האחרות (ליברלית וסוציאל דמוקרטית). ולכן הגישה הקהילתית עומדת בסתירה לשתי גישות אלה.

 

 

 

 

 

נושא: גישות ערכיות       19/11/12

מאז שנראו ניצני התפתחות מדינת הרווחה היו ויכוחים עזים בין הוגי דעות, פוליטיקאים, כלכלנים ועוד על שאלות יסוד. מזו חברה צודקת ומוסרית? האם אחריות המדינה לספק מענים? האם המדינה צריכה לספק צדק חברתי? מה חובות האזרחים? ועוד.

התפתחו גישות שונות: הגישה הליברלית, הגישה הסוציאל דמוקרטית, הגישה הקהילתית, הגישה הפוסט מודרנית והגישה היהודית.

 

הגישה הליברלית

גורסת שתפקיד המדינה הוא להגן על חירות הפרט, על הקניין שלו. הגישה ככלל מתנגדת למעורבות רחבה של המדינה בקידום יעדים חברתיים וכלכליים. הנחת היסוד היא האזרחים צריכים לדאוג לעצמם ולקדם את רווחתם האישית. נקלעת לצרה אז הקהילה, המשפחה, חברים וגורמים חברתיים אחרים יעזרו לך. מעורבות מקיפה חורגת מגבולות העיסוק של המדינה. זה לא תפקידה של המדינה. מעורבות מקיפה מאיימת על מעורבות האזרחים. מעורבות מקיפה מחבלת בנכונות של האזרחים לסמוך על עצמם, כי הם כל הזמן נתלים במדינה, היא מחבלת ומקשה בפעילות של ארגונים אחרים. המדינה לא זכאית ומסוגלת לקבוע צרכים של אנשים. מיסוי (גביית מס) הוא אינו מוסרי ופוגע בחירות האזרחים. מחבל במוטיבציה לעבוד וכו. לסיכום, הגישה בעד מעורבות מוגבלת, תפעיל רשת ביטחון רק למי שהמדינה תגדיר כחסרת אונים. שמירת חירות הפרט, הדגשת זכויות הקניין, טיפוח אחריות ויוזמה אישית וקיום כלכלת שוק הכוללת תחרות.

 

הגישה הסוציאל דמוקרטית

בעד חירות וזכויות הפרט, אבל תומכים בזכויות היסוד החברתיות. זכויות אלה כוללות, איכות חיים סבירה, הכנסה מספקת לאנשים, בריאות תקינה (במידה ולא תקינה, יקבלו סיוע מהמדינה), סיוע וגיבוי בנושא חינוך, דיור סביר. המדינה תדאג לקשת הרחבה של הסיוע ע"י הקצאת שירותים ומשאבים חברתיים ע"י מיסים. מעורבות מקיפה ורחבה של המדינה בנושאים הללו. רק כך הזכויות תובטחנה. לא מוצדק ולא אפשרי להטיל על הפרט ועל המשפחה לדאוג לכל ההיבטים. מכיוון שהיקף הצרכים הוא עצום. יש המון בעיות שנובעות מסיבות חברתיות, כלכליות שלא קשורות לפרט אלא לחברה עצמה. מעורבות של המדינה דווקא תאפשר לאוכלוסיות שונות להשתלב, תתרום לסולידריות חברתית, תחזק יציבות פוליטית. לא פוסלים את הקפיטליזם (הגישה הליברלית) אלא רוצים למתן אותו ולתקן אותו מעט. לסיכום, אחריות המדינה לרווחת האזרחים, מעורבות המדינה, סולידריות, והומניזציה של המשטר הקפיטליסטי (הפיכתו לאנושית יותר).

 

הגישה הקהילתית

אינה גישה מדינית אלא גישה שחלחלה למדינות שונות. היא מציבה את הקהילה המקומית כמסגרת שבה אנשים מקבלים מענה לצרכים. הקהילה כמסגרת האידיאלית לקבלת מענה לצרכים שונים. הכוח שיש לקהילה היא הכרות בין התושבים לארגונים הקהילתיים, תחושת אחריות, מעורבות הדדית, סולידריות.

 

הגישה הפוסט מודרנית

מהותה הטלת ספק במידת העליונות של הערכים, של דפוסי התנהגות, של אמיתות. הגישה מדגישה את ההרכב המגוון של החברה ואת השוני. מאפשרת קיום אמיתות שונות, גם אם הדעות מנוגדות. הגישה עשויה להיות הטלת ספק לגבי אמיתות שמאוד ברורות לנו, כמו למשל השגת צדק חברתי ושיוויון חברתי. היבט נוסף המחבר גישה זו למדיניות היא שהגישה מדגישה את הגיוון של דעות שונות, המדינה לא יכולה לתת מענה אחיד ושווה לכולם. יש לבנות מערך של מענים שיתאים לכל תת קבוצה. מענים שונים לאוכלוסיות שונות.

 

לסיכום, הגישות שונות זו מזו בכמה היבטים:

  1. תפקיד המדינה, היקף המעורבות בהיבטים השונים.
  2. אחריות הפרט והמשפחה, עד כמה האחריות מוטלת עליהם.
  3. תפקיד הקהילה והארגונים שפועלים
  4. הגדרת זכויות היסוד של האזרחים

 

הגישה היהודית         26/11/12

עפ"י תפיסה זו ניתן לראות שאין מציאות של שיוויון מוחלט ואין אידיליה כזו. היהדות מכירה בקיומם של מעמדות שונים, יש לגיטימציה לקיום חברתי שבו יש חזקים, חלשים, עשירים ועניים. יחד עם זאת יש דאגה מאוד גדולה לעני ולנזקק, דאגה שיש לה עיגון מעשי בדמותן של המצוות השונות, כמו צדקה. תהליך העצמה שבו אתה הופך את האדם מולך מפסיבי לאקטיבי, שליטה על גורלך. התהליך הזה יכול לבוא לידי ביטוי בשמונה מעלות הצדקה של רמב"ם. עפ"י דבריו יש לעזור לאדם הנזקק ונשאף שהוא לא יגיע למצב של נזקקות ושל חלות. דעה נוספת בגישה זו ע"פי מסכת ברכות היא שזהו תפקיד הקהילה ובמידת הצורך יש לפנות לשלטונות לקבלת עזרה. אך לקהילה יש תפקיד מרכזי במציאת פתרון לעני.

 

שלוש דוגמאות מהשטח להתערבות של עובדים סוציאלים שעובדים בפרויקטים קהילתיים:

יש לא מעט תועלות לעסקים מחיבור זה:

  1. האפקט השיווקי אל מול הקהילה, פרסום, שיפור הדימוי העסקי. כיוון נוסף הינו חיבור למוקדי כוח פוליטים, הזמנה לעולם הפוליטי, קבלת טובות הנאה, מעבר של אנשי עסקים לעולם הפוליטי.
  2. האווירה בארגון משופר וטוב יותר, אדם טוב לו בארגון אז התפוקה יותר טובה, ויש יותר הצלחות. אקלים ארגוני טוב יותר.

מה הרווח שלנו כקהילה:

  1. כסף או שווה כסף, ציוד (מחשבים ועוד). כסף מביא כסף, אם אחד תורם אז אחרים ירצו גם לתרום ויהיה יותר כסף.
  2. ידע,כוח ועוצמה. יש למידה מאוד גדולה של הקהילה מהחברות עסקים. קשרים עם חברות עסקיות.
  3. שפה ותרבות עסקית, התנהלות מקצועית ברווחה שהיא לפעמים יותר מידי תהליכית, לעומת ההלך רוח העסקי שניתן ללמד מהם ולצמוח מהם, מפגש בונה, שניתן ללמוד כיצד לשווק וכו.

יש כאן המון סיכונים, וזו ברית לא קדושה. פגיעה בסוגיות אתיות, פרסום העסק על חשבון האנשים והחיים הפרטיים של הקהילה. המפגש מוליד דילמות אתיות לא פשוטות. חוסר הבנה של העסקים את הלקסיקון של הקהילה. הסיפור הזה הינו אתגר שצובר תאוצה ועם זאת לראות את הסיכונים הקיימים בו. הביקורת הגדולה על עסקה זו היא שזה מחזק את התפיסה הקפיטליסטית, החזק נותן והחלש מקבל, עולם הישרדותי, הנצחת החזק והחלשת החלש. לראות שהברית הזו משרתת את הלקוחות שלנו ותורמת להם.

מזכיר את דברי הרמב"ם, לתת מלאכה לאדם כדי שיוכל לעסוק בה. מתאים למדיניות היהודית. היזמות העסקית מתאימה לכל הגישות ואפשר לקשר אותה לכולם.

יש כמה סיבות לטענה זו:       3/12/12

  1. אנשים בעלי אופי קונפורמיסטי, לא אוהבים קונפליקטים, לא עם אופי מחאתי.
  2. המוסדות המכשירים, אוניברסיטאות ומכללות, לא מדברות ומחנכות מספיק על שינוי מדיניות.
  3. עובדים סוציאלים לא אוהבים להתפלש בביצה הפוליטית.

אם זאת, יש גם עו"ס שכן לוקחים חלק פוליטי ושינוי מדיניות. עובדים סוציאלים שמצליחים לעשות שינויים חוקתיים. לדוגמא בית איזי שפירא העוסקת באנשים בעלי צרכים מיוחדים הצליחו לחולל שינוי שבו הקימו קואליציה, התאגדות של כמה ארגונים, שפועלת למען ילדים עם צרכים מיוחדים. מטרתה לצבור כוח מול קובעי המדיניות. ככל שהקואליציה גדולה ורחבה יותר היא יותר משפיעה. מוביליה הן עו"ד ועו"ס בתחום. שימוש מושכל במומחים שמבינים בתחום. הגיעו להשיגים ושינויים ולהשיג שיפור בהשגם של ילדים עם צרכים מיוחדים.

גישה זו מתחברת לעולם התוכן של הגישה הסוציאל דמוקרטית, שבה אספקה של צרכים היא בתפקיד המדינה. ולכן הובלת שינוי הינה עוסקת בגישה זו.

 

כיצד ניתן להתערב יותר בסוגיות חברתיות כלכליות?

  1. התערבבות בעולם התקשורת, למידת הסוגיה, המצדדים, המתנגדים והבעת דעה בנושא.
  2. לקרוא מאמרים מחקריים אקדמים בנושא זה. כעו"ס בשטח ניתן למצוא זמן לקרוא מאמרים והיחשף לתאוריות חדשות ולהתעדכן כל הזמן.
  3. בישיבות צוות מציגים מקרה, ואפשר גם לקיים דיונים ושיח על סוגיות כלכליות חברתיות שונות.
  4. הערכה פסיכו סוציאלית, (דו"ח הנכתב על המטפל, כסיכום) בתוך הדו"ח ניתן לשלב היבטים חברתיים פוליטים. למשל אם מדובר בעולה חדש ניתן להכניס היבטים כללים יותר המאפיינים את המטופל בהקשר הכללי יותר.
  5. הכרה וחשיפה לתוכניות קהילתיות וארגונים חברתיים בסביבת העבודה. חשיפה לפרויקטים הקורים בסביבת העבודה והעיר בה אני עובד.
  6. פורום של שיח ודיון גישות שונות, תפיסות אישיות, פיתוח דעה ביקורתית על נושאים שונים בתחום הסוגיות.

 

נושא: סוגיות יסוד        3/12/12

אוניברסליות מול סלקטיביות

לסיכום, בישראל ניכרת מגמה של המרת האוניברסליות בסלקטיביות.

 

המגזר הלא פורמלי

מדובר בעיקר על המשפחה. המגזר כולל רשתות חברתיות שונות ובהן המשפחה, חברים, שכנים, קהילה. כל אותן מסגרות מסייעות לפרט בעת מצוקה. בשנים האחרונות יש מגמה הולכת וגוברת גם במדיניות הרווחה בהכרה בחשיבות המגזר. נתפס כגורם משמעותי, גורם בעל מחויבות גבוהה לעזרה לפרט.

יתרונות: מחויבות, זמינות, מידת הכירות רבה, אינטימית, מגוון סוגי סיוע (כסף, שיחה, אינפורמציה, אוכל, טיפול אישי, טיפול רגשי), אין צורך בהוכחת נזקקות ועוד. יש ניסיון להחזיר את התפקיד הדומיננטי של המשפחה שהיה בעבר להווה.

יש דאגה שככל שנגביר את תפקיד המשפחה כך תפקיד המדינה ילך ויצטמצם.

חסרונות: לעיתים קיים חוסר במשאבים, חוסר רצון , חוסר ידע, לא תמיד למשפחה יש משאבים או יכולת לעזור ואין על מי להיתמך ויש צורך בגורם חיצוני שיעזור, יחסים לא תקינים ושחיקה. במשברים ארוכים יש שחיקה מתמדת בגלל העומס שנופל על המשפחה והזמן הארוך שבו שרויים במשבר. יש רצון עז לחזק את מקום המשפחה אך יש חשש ודאגה שאם נחזק את מקום הקהילה במידה רבה נחזור לתקופת טרום ההתהוות. מקום בו הרשות המקומית פחות לקחה חלק במעורבות.

בעולם המערבי מתחזקת המגמה של קרובים והמשפחה, המדינה שואפת לחזק את המגזר הבלתי פורמלי.

 

 

הרצאת חוץ: שינוי מדיניות הלכה למעשה     10/12/12

סיפור אישי של ורד בראון

שינוי מדיניות בחוק המזונות למפרנסות יחידות.

נשים חד הוריות שהגרוש אינו רוצה לשלם מזונות מקבלות סכום זעום מביטוח לאומי. נשים שלא עובדות מקבלות יותר כסף מאשר נשים שעובדות. ולכן נשים העדיפו לא לעבוד כדי לקבל יותר כסף מביטוח לאומי. ולכן חוק זה עומד בסתירה גמורה לעידוד נשים לצאת לתעסוקה ולשיקום.

עו"ס שולי ביתן מנהלת המחלקה לעבודה קהילתית באגף הרווחה פתח תקווה. הובילה את התוכנית לשינוי חוק המזונות כמנוף תעסוקתי לנשים.

התוכנית לשינוי כללה:

גיוס נשים חד הוריות שלא מקבלות מזונות מהגרוש שלהן

הכשרת נשים חד הוריות ליציאה לעבודה ותעסוקה

הקניית הידע בנושא של סבסוד מביטוח לאומי

תוכנית לשינוי התרחבה לערים נוספות:

גיוס נשים חד הוריות מערים שונות בקואליציה ועבודה משותפת

הכשרת הנשים כולן לנושא הדחיקה של נשים לתעסוקה

עמיר פרץ לקח על עצמו את הנושא וקידם את הנושא.

משולש האנשים בנושא:

שיתוף לקוחות בתהליכי שיקום

עמותת ידי"ד

ורווחת פתח תקווה

ההצעה עלתה לכנסת, ומחכים לחוק שיעלה.

העו"ס הוא זה שמזיז את הגבינה ראשון, הוא זה שקולט מהשטח את המצוקות מאנשים שונים והוא זה שצריך לעשות את הקשר ביניהם ולהציף אותם. בעקבות יוזמות של עובדים סוציאלים אפשר לקדם שינוי מדיניות ושינוי חברתי.

חוק מזונות של ביטוח לאומי אומר: יש בחוק מזונות שמגיעים לילדים, כסף שאמור להגיע לילדים בלבד. אם אישה מרוויחה בחודש 600 ש"ח, אז ביטוח נותן את הסכום 3280 ש"ח. אם מרוויחה מעל 601 ש"ח יורדים מהמזונות 60 אגורות, כלומר הסכום יורד משמעותית ולא מספיק לסבסוד הילדים בכלל. כל הכנסה שנכנסת לאותה אישה לחשבון נחשבת כהכנסה גם אם נכנס מההורים, ומצמצמת את תגמול ביטוח לאומי.

אישה שמרוויחה מעל 5000 ש"ח לא מקבלת תגמול מביטוח לאומי בכלל.

אם האישה לא עובדת היא מקבלת הטבות גבוהות וטובות כמו חוגים חינם לילדים, הכנסה, הטבות בארנונה ועוד. ובכך מונעים את התפתחות האישה וקידום התעסוקה.

עמותת ידי"ד מלמדת את הנשים:

את החוקים במדינה, את תפקיד השרים בכנסת, מה תפקיד השרים, מי מטפל בנושאים שיכולים לקדם את החוק, איך לדבר מול קהל, איך משנים חוקים במדינה.

 

החוק שהם רוצים שיקרה הוא שלא משנה מה המשכורת שמקבלת האישה היא תקבל את התגמול המלא שמגיע לה בסכומו המלא!

חוק לרון: החוק מאפשר לנכים לעבוד בתעסוקה עד 7000 שח ולקבלת את הקצבה המגיעה לו בביטוח לאומי. אם עוברים את השכר הזה אז מתבטלת הקצבה.

 

"החוקים במדינה נועדו לשרת את החוקים ולא את האזרחים במדינה"

 

המשך סוגיות יסוד        17/12/12

הפרטה

הפרטה זהו תהליך שהמדינה מעבירה את האחריות לאספקת שירותים שונים לגופים לא ממשלתיים. כשהמניע המרכזי של גורמים פרטיים הוא מניע רווחי כספי, עלולה להיות סכנה כי המטופל לא נמצא במרכז.

(סרט על עובדות סוציאליות שעובדות בדיור מוגן לקשישים עולים. מקבץ הדיור שנראה בסרט נועד לקשישים עולים והפרויקט שנעשה הוא בבעלות פרטית ולא ממשלתית. אחת המטרות החשובות שהיו בסרט לחזק את הקשר בין הדיירים לבין בעל הבניין)

דו"ח ועדת רווחה וביטחון סוציאלי, קיץ 2011

הנושאים: ביטחון סוציאלי, שירותים חברתיים ואישיים, מדיניות רווחה ידידותית למשפחה, עוני, בניית חיזוק קהילות והפרטה.

"שינויים דרסטיים בתהליכי ההפרטה של השירותים החברתיים ונטילת אחריות מחודשת של המדינה על השירותים החברתיים.." (צוות מומחים אלטרנטיבי, יונה/ספיבק)

לא היה ניתן להגיע להסכמה ולפשרה לגבי ההפרטה ולכן נכתבו שני מסמכים.

יש רמות שונות של הפרטה:

העדר הפרטה= המדינה מממנת, שולטת ומבקרת על כל השירותים.

הפרטה חלקית= יש שיתוף פעולה בין המדינה לארגונים לא ממשלתיים. כמו כן המדינה מממנת שירותים, האספקה היא מארגונים לא ממשלתיים והבקרה נעשית ע"י המדינה או ע"י גופים לא ממשלתיים.

הפרטה מלאה= המימון והשירותים הם באחריות הצרכנים והשקעות פרטיות. קביעת השירותים היא הסדר בין ספקים וצרכנים והבקרה היא של הצרכנים, רשויות ממשלתיות, מניעת מונופול.

לדוגמא בחוק הסיעוד: אספקת שירותים לבתי קשישים תעשה ע"י גופים לא ממשלתיים, המימון והפיקוח יעשו ע"י מערכות הרווחה של המדינה (הפרטה חלקית)

המניעים להפרטה:

  1. ניסיון להגדיל את חופש הבחירה של האזרחים
  2. מגדיל את התחרות ומגדיל את השוק, יוצר שירות יעיל יותר.
  3. צמצום הוצאות הרווחה של המדינה

במידה ואדם זקוק לעזרה הוא יכול לפנות לגופים שונים כגון:

  1. המדינה, גופים ממשלתיים
  2. המגזר הפרטי עסקי
  3. המגזר העוסק בעמותות, מתוך רצון לסייע ללא מטרות רווח

מה חלוקת העבודה בין שלושת המגזרים הנ"ל?

בפועל שלושת המגזרים נותנים מענה, ומעורבים במערכת השירותים החברתיים. מכאן שאם שלושת הגופים נותנים מענה אז יש הרגשה שהמדינה תוציא עצמה מהתמונה כי אין צורך בה. מצב כזה מדאיג מבחינתינו מכיוון שהמגזר הפרטי עסקי דואג לרווח שלו והוא יגבר מטובת הלקוחות. במצב האקטואלי לא תמיד המגוון של הבחירה בשירות הוא אקטואלי עבור הלקוח.

יש ביקורת גם כלפי המדינה וגופים ממשלתיים (ביטוח לאומי, משרד הבריאות) בניהול כושל, עלויות גבוהות והתנהלות לא יעילה. מנגנונים בירוקרטיים מנופחים, מסורבל ולא יעיל. יצירת אוכלוסיה תלותית ופסיבית ושליטה מוגזמת של המדינה על גורל האדם הקטן והפשוט. ההפך מהפרטה נקרא הלאמה.

יש חשש מתהליכי הפרטה, חשש שההפרטה תיצור מערכות שירות שונות לאוכלוסיות שונות (שירותי בריאות לעשירים ושירותים לעניים), תיפגע בסולידריות החברתית, כל אותן מגמות ההפרטה מכשירות את הקרקע מנסיגה מוחלטת של המדינה מתפקידיה המסורתיים ומאחריות שלה. עניין הפיקוח מאוד קשה, קשה למדינה לפקח על שירותים פרטיים. חשוב לשמור על נוכחות מתמדת של המדינה בתמונה ופיקוח מתמיד.

 

ריכוז מול ביזור         24/12/12

ריכוז: מצב זה הממשלה היא למעשה האחראית על הענקת שירותים חברתיים שונים והמושכות אצל המדינה. אחריות המדינה, חקיקה חברתית מקיפה, יש הקצאת משאבים מאוד נרחבת, מנגנוני פיקוח ממשלתיים הדוקים אחר הפעילויות השונות. חשיבות מעורבות המקיפה בקביעת מדיניות חברתית ובהפעלתה, שאיפה לשיוויון ואחידות, מניעת פערים העשויים להיווצר כתוצאה ממעורבות מקומית. בשירותים הניתנים מלמעלה, מהמדינה נוצרת אחידות בחלוקת המשאבים בין הרשויות.

ביזור: השירותים ניתנים ע"י ארגונים מקומיים יותר, הממשלה מאצילה סמוכויות למקומיים לספק את השירותיים. הדגש הוא על רשויות מקומיות, גופים אזוריים, שהם מתכננים שירותים ומממנים שירותים. היכרות טובה יותר של הצרכים, הכרה בשוני שבין הקהילות השונות, הבנה שהאחידות יכולה לפגוע ושיש שוני בין הרשויות. עידוד וטיפוח יוזמות מקומיות.

בישראל למרות המגמות השונות יש מידה לא מועטה של ריכוזיות. בריאות, המדינה מחליטה על הרכב סל הבריאות של האזרח. חינוך, המדינה אחראית על תחום החינוך. ביטחון סוציאלי, המוסד לביטוח לאומי הינו ממסד מדיני.

לסיכום, מדינות הרווחה בעולם המערבי נוטות לביזוריות, כמו כן גם בישראל.

 

הבטחת הכנסה מול תעסוקה

כמדינת רווחה שואפים להקנות לאזרחים תחושת ביטחון, רמת חיים סבירה, במיוחד לאנשים שמתקשים לפרנס עצמם מסיבות שונות ולכן קיימת הבטחת הכנסה.

עלה קושי במימון הקצבאות בגלל העלייה בכמות האנשים שהיו צריכים לקבל תמיכה.

הבטחת הכנסה: חשש מיצירת אוכלוסיה פאסיבית, דלות, שוליות.

שיקום האנשים בהכנסה למעגל התעסוקה, מציאת מקומות עבודה בשבילהם. יצירת מקומות עבודה, שילוב אנשים בשירותים הציבוריים וקבלת הטבות בנושא, תמיכה בילדים במעונות כדי שההורים יוכלו לעבוד, ועוד.

הביקורת לשילוב במעגל התעסוקה: לתוכניות הללו יש מרכיבים כפייתיים, התעסוקה המוצעת לעיתים שולית ומוגבלת ואינה תורמת להתפתחות האישית ולהיחלצות מהמצב, לעיתים נוצרת עמדה שלילית כלפי האוכלוסיות הללו ועוד.

 

חקיקה חברתית

חקיקה בתחומים חברתית רחבה מבוססת על תפיסה לפיה זכויות חברתיות הן חלק בלתי נפרד מזכויותיך כאזרח. יש הבדל די משמעותי בין מדינות רווחה שונות, גם בהיקף החקיקה החברתית וגם בתחומים שהחקיקה נוגעת.

בישראל ניתן לראות חקיקה חברתית לא מועטה, למשל חינוך, הבטחת הכנסה, בריאות, רווחה ועוד. עם זאת יש שירותים רבים שמעניקים תמיכה אך אין להם עיגון בחוקים המדיניים. דבר זה יוצר חוסר שיוויוניות, חלק מהאנשים מקבלים וחלק לא.

מצדדי החקיקה הנרחבת: לאזרחים זכות לקבל שירותים חברתיים, חקיקה שמבטיחה הקצאה ותעשה זאת באופן שיוויוני.

מתנגדי החקיקה הנרחבת: חקיקה רחבה מגבירה את מעורבות ושליטת המדינה, מגבירה שימוש בשירותים, יש קושי ביצירת אחידות בחברות הטרוגניות.

מוקדי התייחסות בהתפתחות מדינת הרווחה

תשתית חוקית     רחבה    מוגבלת

הקצאת שירותי רווחה  אוניברסליות   סלקטיבית

מדיניות ריכוזית   גבוהה    נמוכה

הפרטה    מועטה    רבה

אחריות משפחתית  מועטה    גבוהה

דגש על עבודה   חלש    חזק

 

שני טיפוסים של מדינות:

  1. מייצג מדינת רווחה שהתפתחה מתום מלחמת העולם השנייה ועד שנות ה70. מייצג את החזון של מעצבי מדיניות הרווחה, מעורבות המדינה, צמצום אחריות המשפחה, תשתית חוקית רחבה, מדיניות ריכוזית ואוניברסלית, הפרטה מוגבלת אם בכלל, ומדיניות של תעסוקה והבטחת הכנסה למי שאינו עובד.
  2. מייצג מדינת רווחה שהתפתחה מאמצע שנות ה70 עד היום. צמצום חקיקה חברתית, מדיניות סלקטיבית, הגברת ההפרטה, ביזור סמכויות, חיזוק תפקיד המשפחה, וחיוב מקבלי הטבות להשתלב בעבודה

 

זוית נוספת..

פיטרסן (1998), כשהמדינה לוקחת על עצמה את האחריות, הפרט האחר מסיר מעצמו את האחריות לאותו נזקק. קיימת סכנה של שחרור האדם מלקיחת אחריות אישית על אחרים. חשוב שהמדינה תהיה מעורבת ותיקח אחריות אך צריך לראות איך הפרט עוזר גם הוא ולוקח גם הוא אחריות.

מטרת המאמר: עוסק בשני נושאים עיקריים וביחסי הגומלין שביניהם. הנושא הראשון הוא היסוד המוסרי של מדינת הרווחה, הן הפרטית והן הקיבוצית, של המשלמים מכספם למדינת הרווחה ושל הנהנים ממנה. העילמותו מסכנת את עמידתה של המדינה. הנושא השני הוא פגיעותה של מדינת הרווחה שניתן לייחסה לכך שהיא ממוקמת בשדה של מתחים בין כוחות מניעים מנוגדים. (בין קבלת ההחלטות הקולקטיבית לבין האידיאה המוסרית של חברת הרווחה.) טמונה הסכנה של כרסום הדרגתי בערכים המושרשים בלב לבה של מדינת הרווחה.

 

עקרונות מנחים במדיניות הרווחה ושורשיהם במשנתו של הרמב"ם/ זנבר 2012

מטרתו המרכזית: לסקור סוגיות מרכזיות במדיניות רווחה ולבדוק האם יש להן שורשים במשנתו של הרמב"ם.

נעשה ניסוי ע"י דיון השוואתי, לקיחת אלמנטים מסויימים ומשווה אותה לדברים אחרים.

האם הסוגיות שקיום נמצאות בלב השיח נעוצות במשנתו של הרמב"ם? התשובה היא כן!

סוגיות במאמר:

  1. התפיסה המנחה את הסיוע לנזקקים
  2. מערך המיסוי
  3. סיוע בעת אבטלה ועידוד השיבה לעבודה
  4. מהגרי עבודה (עובדים זרים)
  5. מהות הסיוע הסוציאלי

מסקנת המאמר: הדברים שכתב הרמב"ם מהווים גם היום אבן יסוד.

התפיסה המנחה את הסיוע לנזקקים: הרמב"ם מדגיש בדבריו את הצו האלוקי לסייע לנזקק. מדגיש בפרטיו את ההיבט המוסרי, ואת החמלה כלפי האחר. יש דמיון רב בין תפיסות הרמב"ם לתפיסות המודרניות, בחמלה, במוסריות. אך יש גם שוני בכך שיש גישות מודרניות המדברות על הכדאיות והתועלתניות בעזרה לאחר, "אני אסייע כי ביום מן הימים אולי אני אזדקק לעזרה".

מערך המיסוי: מיסוי פרוגרסיבי= מיסוי שיוצר מצב בו החזק תומך בחלש. עשירים משלמים יותר ממי שמרוויח פחות. העני גם משלם פחות וגם נתמך יותר. מצב זה יוצר סולידריות חברתית. הרמב"ם מדבר על "קופה של צדקה", איסוף כספים מאלה שיש להם, ציפייה לקחת מכל אחד ממה שהוא ראוי לתת ומתוך כך לחלק לעניים, אלמנט פרוגרסיבי.

סיוע בעת אבטלה ועידוד השיבה לעבודה: היחס כלפי הלא מועסקים. הרמב"ם מדבר על החובה להשיב על האדם המובטל את רמת החיים הקודמת שלו. גם הרמב"ם בהקשר לעידוד השיבה לעבודה, מעודד לעבוד בכל עבודה, כל עבודה מכבדת את בעליה, לא להיות למעמסה על הבריות.

מהגרי עבודה: אין הכרעה חד משמעית לגבי זה, יש אנשים שאומרים שיש חובה לשלב את המהגרים כמו את הישראלים האחרים, ואילו יש גישה ההפך שהישראלים צריכים לקבל קדימות. הרמב"ם אומר הנחייה גורפת שיש להעדיף את האוכלוסיה המקומית חד משמעית.

מהות הסיוע הסוציאלי: מתן תמיכה רגשית לעני הנלווה למתן הסיוע החומרי. הרמב"ם מדבר על מתן תמיכה נפשית, דברי פיוס וניחומים, הכלה.

לסיכום, לסוגיות הליבה של מדיניות הרווחה יש התייחסות תואמת ומקיפה במקורות היהודים ברמב"ם.

 

מדיניות הרווחה לפתחה של מאה חדשה חלק ב' /קטן

האם השגנו את מטרות מדינת הרווחה שהוגדרו בחוק? הערכת מצב מצביעה על השגת חלקית של מטרות שהוצבו.

מדינת הרווחה נכשלה ב:

הישגים בולטים למדינת הרווחה:

המאמר בסיכומו מעלה שאלות האם מדינת הרווחה תתפתח, תישאר כמו שהיה היום או תקרוס ותיעלם?

 

 

 

נושא: מערכות שירות ממשלתיות      24/12/12

המוסד לביטוח לאומי: הגוף המרכזי במדינה האחראי על הביטחון הסוציאלי, הוא מופקד בתשלום מגוון גימלאות לאוכלוסיות שונות במדינה. מטרתו להבטיח רשת ביטחון בפני סיכונים כלכליים וחברתיים, גרעין מרכזי למדינת רווחה בת זמננו.

פיטרסן (1998), מדבר על אמפתיה כלפי החלש והעני, אולי מצבנו בטוח היום אך בעתיד יכול להיות שנהיה תלויים באחרים. מעורר את החשיבות שבתמיכה הדדית.

התוכנית הראשונה להקמת מערכת ביטוח סוציאלי הקים גוף הנקרא "המכון לחקר הסוציאלי של ההסתדרות". הם כתבו תוכנית ראשונה, תוך כדי מלחמת העצמאות, והיא פורסמה ב1948. מערכת זו נבנתה על בסיס עקרונות ביטחון סוציאלי עפ"י הסקירה ההיסטורית. התקווה הייתה שהתוכניות הללו יכניעו את "חמשת הענקים"= עוני, חולי, בורות, דיור רחוב ואבטלה. חמשת הפרמטרים המגדירים את המצוקה.

31/12/12

"הביטוח הלאומי הוא אחד מעמודי התווך שעליהם נשענת מדיניות החברה והכלכלה בישראל. הוא פועל מתוקף חוק הבינלאומי שהתקבל בכנסת בנובמבר 1953. מטרתו להבטיח רשת ביטחון בפני שיכונים כלכליים וחברתיים. נועד להבטיח לאוכלוסיות החלשות ולמשפחות שנקלעו למצוקה זמנית או ממושכת בסיס כלכלי לקיומן. נותן גמלאות בכסף. למשל: נכות, וגם שירותי שיקום והכשרה מקצועית לנכים, אלמנות ועוד.."

 

העקרונות הכללים של מערכת הביטוח הלאומי מבוסס על גביית כסף מאנשים ואז בהמשך אם הם נזקקים המערכת מחזירה להם. יש זיקה בין התשלום לקבלת הגמלאות, שילמת קיבלת. הגמלאות הללו הן זכות חוקית אינדבידואלית ובלתי תלויה, לא נתון לשיקול דעת של המוסד המשלם.

גביית דמי ביטוח הינו מס ייעודי, הכסף שאתה משלם מיועד לתשלום הקצבאות, הגמלאות שהמוסד משלם.

חלוקת נטל דמי הביטוח גם המבוטחים משלמים, גם המעסיקים בענפים מסוימים, וגם הממשלה, יש חלוקה של הנטל.

הזכאות לגמלאות הכסף מגיע למבוטחים, לאנשים שכלולים בתוכנית.

התנאים לקבלת גמלה צריכים להתקיים שני תנאים: –

1. מילוי חובת דמי הביטוח במהלך השנים.

2. היווצרות של אירוע מסוים שמזכה אותי הגמלה (הגעה לגיל מסוים, תאונת עבודה ועוד)

היתרונות:

 

בבסיס התפיסה החברה כחברה לא יכולה לפטור את עצמה מלסייע לאנשים במצוקה. המדינה חייבת להגיש סיוע בדרך של נתינת קצבאות או בדרכים אחרות.

 

שימוש לרעה והונאה במערכות הביטוח הלאומי/ דורון א 2010

עפ"י דורון, ככל שקבוצות רואות את הייחודיות והצרכים שלהם כך הן פחות פתוחות ותומכות בתוכניות אוניברסליות. אם השחיקה במעמד הביטוח הלאומי תמשיך עלולים להגיע למצב שבו הסיוע יינתן רק לאנשים החלשים ביותר ותהיה סטיגמה על מקבלי הקצבאות, מצב בלתי רצוי. השימוש לרעה/ הונאה של הביטוח הלאומי הוא סוגייה משמעותית שמעסיקה את הממשלות, האוכלוסיה בישראל. האנשים מקבלים גמלאות תוך שימוש באמצעים פסולים. הבעיה היא שלפעמים, לדעת דורון, מה שאנחנו מפרשים כתחמנות, רמאות, בעצם נובע מתנאים מורכבים ואפילו בלתי אפשריים לקבלת קצבה. כמו למשל מבחני זכאות מאוד מורכבים, חוק הסיעוד. לפעמים יש טעויות מנהליות, גישות פוגעניות באוכלוסיה, הסיטואציה הזו יוצרת תחושה למראית עין של הונאה.

דורון אומר שנכון שיש תחמנים, גם תמיד יהיו תחמנים אך ההתעסקות בתחמנים מסיטה אותנו ממי שבאמת צריך את הסיוע הקצבאות.

בנוסף כל ההקשחה לחיפוש האנשים שמרמים את המערכת לא מועילה, ופוגעת באלו שבאמת מגיע להם.

זה לא שלא צריך לפקח על העבודה, אבל צריך לעשות זאת בפרופורציות.

מה זה שימוש לרעה? הונאה של המערכת

מסירת פרטים לא נכונים, לא מתאמץ מספיק כדי לקבל עבודה, גם מעסיקים יכולים לרמות את המערכת.

הקשיים כלפי העיסוק המופרז בסוגייה הזו:

לעיתים קיימת רטוריקה (אופן ניסוח) מתלהמת כלפי מקבלי הקצבאות "כולם רמאים, כולם מנסים לתחמן את ביטוח לאומי", מתחזים, מתחמקים מעבודה. השימוש ברטוריקה מאוד בולט אצל פוליטיקאים, אמצעי התקשורת. גם אם אין ביסוס, כדי להשיג הון פוליטי הם מצהירים הצהרות שווא.

המסר המרכזי: בעיית השימוש לרעה וההונאה היא בעיה חברתית, אם נתעלם זה עלול לפגוע בלגיטימציה של הביטוח הלאומי. יש להתייחס לזה באופן ממוקד, בפרספקטיבה נכונה, אין צורך לתת לזה הכללות, לא לתת לקבוצה קטנה שמנסה לרמות את עיקר העניין. אמצעי ענישה קשים יותר לא ימנעו את התחמנות. לפעמים אין כאן הונאה בכוונה תחילה אלא בגלל תנאי קבלה מסובכים, מערכת לא אפקטיבית בנושאים מסוימים, הבעיה נעוצה בלקוחות.

 

מאמר: פרקטיקה של מדיניות/ עידית וייס

מטרת המאמר: הגדרות השונות שניתנו לפרקטיקה של מדיניות, זיהוי הכישורים הנדרשים כדי לעסוק בה.

2 שאלות מרכזיות: מדוע פרקטיקה של מדיניות מוזנחת ע"י עובדים סוציאלים במדינות שונות וגם בישראל? ומהם כיווני הפעולה האפשריים למעורבותם של עובדים סוציאלים בפרקטיקה בישראל?

יש שתי אסכולות מרכזיות:–

ההנחה היא שקיים חוסר צדק מובנה בחברה והוא המקור לקשיים. ולכן עו"ס הרוצה ליצור שינוי חייב לעשות עבודה מערכתית סביבתית, ולא רק תוך אישית.

 

שתי גישות לפרקטיקת מדיניות: -

ג'נסון 1999, פעולות של עוס"ים לשינוי מדיניות המתבטאות בחקיקה, כמו גם מדיניות של אירגונים וקהילות, על ידי יצירת מדיניות חדשה, שיפור מדיניות הקיימת או מאבק נגד מדיניות המוצעת ע"י אחרים. כלומר שעו"ס נתפסים כתפקיד שפועל גם במישור הנוגע לחקיקה.

וואיירס 1991, העו"ס מבין את השפעותיה של המדיניות החברתית על לקוחותיה ומנתחה, משתתף בשינוי מדיניות חברתית אשר השפעותיה פוגעות בלקוחותיו, פועל לאימוץ מדיניות חדשה ונוטל חלק פעיל בצמצום ליקויים במדיניות. העו"ס מבין את ההשלכות של המדיניות על לקוחותיו, ופועל לצמצום ליקויים במדיניות. יכול להיות גם במרחב הקטן שלי לאו דווקא ברמה הרחבה של הכנסת.

 

הבדלים בין פרקטיקה ישירה לפרקטיקה של מדיניות    14/1/13

עידית מנסה לעשות הבחנה בין עבודה סוציאלית ישירה (פרקטיקה ישירה) לבין פרקטיקת מדיניות.

ההבדלים השונים:

פרקטיקה של מדיניות

פרקטיקה ישירה

ההבדלים

מחוץ למקום העבודה, מהפנים החוצה, שינויים חיצוניים

מול המטופלים, הלקוחות, תוך ארגונית

"מקום העבודה"

לעיתים נדירות נתייחס למימד האישי, התוך פנימי. אלא יהיה דגש על המרחב החברתי. חתירה לרפורמה במדיניות, מגוון רחב של אנשים.

המטרה המרכזית להשפיע על צרכני השירות. שיפור תפקודם, הדימוי העצמי, שיפור יחסים עם הסביבה וכו

מטרה

בכלל לא נטרליים, מאוד שיפוטיים וביקורתיים כלפי המדיניות.

גישה ניטראלית, לא שיפוטיים כלפי המטופלים.

ניטרליות

מאוד רלוונטי ומשמעותי. יחסי כח בו האדם עומד מול מקבלי ההחלטות, קובעי המדיניות.

פחות בא לידי ביטוי כי זה עבודה מול מטופל

יחסי כוח

 

פרקטיקה של מדיניות מודלים (1991):

  1. העובד הסוציאלי כמומחה מדיניות: אדם שמבצע באופן שוטף מחקרי מדיניות, מסייע לעיצוב מדיניות חברתית. אדם המספק ידע לקובעי המדיניות.
  2. העובד הסוציאלי כסוכן שינוי בסביבת העבודה חיצונית: מחוץ למקום העבודה שלו, ביומיום הוא עובד סוציאלי שעושה את העבודה השיגרתית, אך מחוץ לעבודה הוא בוחר לעשות שינוי מדיניות.
  3. העובד הסוציאלי כסוכן שינוי בסביבת העבודה הפנימית: בתוך סביבת העבודה הפנימית, בתוך המקום בו אני עובד לטובת הלקוח.
  4. העובד הסוציאלי כ"צינור של מדיניות" וכמתריע חברתי: מעביר ידע לקובעי המדיניות, תפקיד ממקום של העברת ידע ולא ממקום של מומחה ידע. עו"ס שעולה על סוגייה מסוימת שמשפיעה על החברה. משמש כמתריע חברתי של הציבור בפני קובעי המדיניות. "מוליך מדיניות"

אסטרטגיות "כיצד עושים את הדברים?":

  1. סנגור בבית המחוקקים (הכנסת): פגישות עם נבחרי ציבור, מכתבים, מתן עדות בוועדות בכנסת
  2. רפורמה באמצעות בתי המשפט
  3. הפעלה חברתית: עבודה עם קבוצת לקוחות שיחד איתם משנים מדיניות, מלמטה למעלה. "בניית מודעות ציבורית"
  4. ניתוח מדיניות חברתית: עובד סוציאלי מנתח מדיניות קיימת ואת השלכותיה, ולאור ממצאיו יפעל בהתאם.

כישורים הנדרשים לעו"ס העוסק בשינוי מדיניות:

הסברים לתופעה, למה אנחנו מזניחים מעט את פרקטיקת המדיניות?

 

מדוע אנו ממעטים לעסוק בשינוי מדיניות/ בשינוי חברתי? בליט כהן, 2012

  1. פוליטיקה: העובדים הסוציאלים מבינים הבנה שגויה של המושג פוליטיקה. כלל הציבור והעובדים הסוציאלים תופסים את הפוליטיקה לתפקידם של הפוליטיקאים. אך לא כך הדברים, פוליטיקה הוא דבר חשוב ליומיום ולא רק לפוליטיקאים. פוליטיקה היא דבר שבא לשנות סדרי עדיפויות, ולכן זהו תחום עיסוק חשוב של עובדים סוציאלים. יש צורך להתערב בפוליטיקה,בקבלת החלטות, לקחת חלק בהשפעת אופן חלוקת המשאבים. שינוי נראה רחוק מעיני העובדים הסוציאלים. 
  2. ניטרליות: מלמדים את העו"ס במוסדות להיות נטרלים בשני מובנים: הראשון, לא לגלות את עמדותינו הפוליטיות. הבעייתיות בנטרליות הינה בחיזוק ותמיכה של המצב הקיים. הדבר השני, היבטיים רגשיים אנושיים, מלמדים אותנו שאל לנו לגלות את רגשותינו, עלינו לשלוט על כל סוגי הרגשות במיוחד על כעס. הבעייתיות היא שכעס זה "דרייב" לעשייה, אם אנחנו לא כועסים אין לנו מניע, מוטיבציה לשינוי והשפעה. כעס הוא דבר לגיטימי וניתן לשנותו במקצוע.
  3. עוצמה/ כוח: בדומה לפוליטיקה גם את העוצמה אנחנו מבינים באופן שגוי, רואים בכוח כדבר רע, כדיכוי, שליטה אך עוצמה היא בהחלט גם מסוגלות. ניתן לבטא מסוגלות, משא ומתן למקום בונה.
  4. זמן: שינוי חברתי שכרוך במיגור עוולות חברתיות שגובה המון זמן, שהזמן הוא מצרך יקר בעולמנו. חשוב לזכור שנדרש זמן כדי ללמוד את הסוגיות לעומק, ללמוד את המערכת, את שלבי השינוי, בניית שותפויות. כל המערך הזה גובה זמן גדול ולכן זה לא פשוט.

 

שירותי רווחה אישיים מכוח החוק/ דן שניט

המחלקות לשירותים חברתיים ברשויות המקומיות מופקדות על מתן שירותי רווחה אישיים, כמענה על צורכיהם של יחידים, משפחות וקבוצות אשר אין להם מענה במסגרת הסדרים מועדפים אחרים (ביטוח לאומי, משרד הביטחון..)

מסקנת המאמר: בתנאים הקיימים היום בישראל יש מחסור תקציבי כרוני המוליד דחיית פניות לעזרה או המתנה ארוכה עד לקבלת שירות.

 

 

 

 

 

מבחן:

לקרוא את המחברת!

ההיסטוריה של התפתחות מדינה הרווחה בעולם רק עפ"י המחברת (המצגת)

33 שאלות, אמריקאיות

אגף השיקום אוכלוסיות המרכזיות, מטרות האגף.


View My Stats
Locations of visitors to this page