חזרה לאתר הראשי
גוף, א. (1999). נימוקים נורמטיביים ונימוקי תוצאה לטובת מדינת הרווחה, ביטחון סוציאלי, 56, 22-35
איאן גוף -נימוקים נורמטיביים ונימוקי תוצאה לטובת מדינת הרווחה
מבוא ניתן לחלק את הנימוקים לטובת מדינת הרווחה לנימוקים מוסריים ונימוקים של תוצאה. בשנים האחרונות הופנו שתי צורות ההצדקה לטובת מדינת הרווחה, נגדה. הביקורת המוסרית מתחלקת לשני מחנות: 1. מערער על עצם תרומתה של מדינת הרווחה לערכים המוסריים. 2. מכחיש שקיימים ערכים מוסריים קוהרנטיים כלשהם לפיהם ניתן להעריך אותה או הסדרים חברתיים אחרים. הביקורת של התוצאה טוענת שמדינת הרווחה פוגעת בעבודה, בחסכונות, בחדשנות ובהנעה.מטרת המאמר- “להגן”על מדינת הרווחה תוך הסתמכות על הטיעון המוסרי והן על הטיעון הנוגע לתוצאות. מדינת הרווחה היא- ערובה ציבורית לזכויות למשאבי הרווחה האנושית בכלל ולסטנדרטים מינימאליים של רווחה בפרט.
הטיעון המוסרי: צרכים אוניברסאליים ומדינת הרווחה
- תיאוריה של צורכי האדם
- אנו מזהים תנאים מוקדמים אוניברסאליים אלה כבריאות גופנית ואוטונומיה.
- אוטונומיה- היכולת לבצע הכרעות מתוך ידיעה על מה שצריך לעשות וכיצד לעשות זאת. האוטונומיה נפגעת כאשר יש חסר בבריאות הנפש, קשרים קוגנטיביים והזדמנויות להשתתפות בחיים החברתיים.
- מהם אותם מאפיינים של “מספקי צרכים”(אלו שמספקים אוטונומיה ובריאות גופנית)?
- כל אחד עשר “מאפייני ספקים אוניברסליים”שנכתבו למעה, הם חיוניים כדי להגן על הבריאות והאוטונומיה של בני האדם, על מנת לאפשר להם להשתתף בצורת החיים שלהם, תהיה אשר תהיה.
- ישנם גם תנאים מקדימים אוניברסאליים פרוצדוראליים וחומריים לשם שכלול מילוי הצרכים. אלה הן תכונות של מערכות חברתיות, לא של יחידים. תנאים מקדימים פרוצדוראליים נוגעים ליכולתה של קבוצה לזהות צרכים וסיפוקי צרכים נאותים באופן רציונאלי וקביעת קדימות לספקי צרכים וסיפוק הצרכים של קבוצות שונות.
- מדוע יש לעבור מן ה”יש”של צורך אנושי אל ה”הכרח” לספק אותו?
- חברות בקבוצה חברתית כלשהי מרמזת על חובות וזכויות
- לייחס חובות למישהו מניח מראש שהוא אכן מסוגל לבצע אות החובות האלו.
- הייחוס של חובה מקפל בתוכו, באופן הגיוני, שבעל החובה זכאי לרמה של סיפוק צרכים שתאפשר לו ליטול על עצמו חובה זו.
- במקרה שהקבוצה החברתית גדולה- הדבר ידרוש תמיכה בסוכניות היכולות לפעול כדי להבטיח את האמצעים הדרושים לסיפוק צורכיהם של זרים.
- הרעיון של צרכים אנושיים אוניברסאליים מובילה להבטחה גלובלית לסיפוקם- מתוך תפיסת העולם כולו כקהילה פוליטית פוטנציאלית.
- ביקורות והסתייגויות
- ביקורת ראשונה (מפי דרובר וקואנס)- הם תוקפים את הרעיון ה”רזה”של הכותב בדבר צורך אנושי ןמציגים אלטרנטיבה “עבה”.
- ביקורת שנייה (מפי טאו ודרובר)- תיאוריות של צורך אוניברסאלי מבוססות על מושג אינדיווידואליסטי של סוכנות. האינדיווידואליזם והאוטונומיה עלולים ליצור “אוטונומיה ביקורתית”, שעלולה להיות כרוכה בו עקירה של היחידים עצמם משורשיהם ויציאה נגד תרבות המוצא שלהם. בתור אלטרנטיבה הם מציגים שורה נוקשה של חמישה יחסים עיקריים של הקונפוציאניות (גישה פילוסופית ממזרח אסיה): “האב מצדיק ומגן, האם אוהבת ודואגת, האח הגדול ידידותי, האח הצעיר מגלה כבוד והבן- מגלה יחס של בן”עוד הם מוסיפים -”היחידים אינם מוכרים לעולם כישויות נפרדות”
- ביקורת שלישית- הטענה היא שהתיאוריה “רזה”מדי מכדי לשמש מדריך למדיניות. ניתן להשיג אובייקטיביות ואוניברסאליות רק במחיר של רמת הפשטה גבוהה כל כך של חברות, תרבויות וצורות מציאותיות של סיפוק, עד שהתיאוריה שוב אינה מסוגלת לשמש מנחה מעשי להספקת רווחה.
- ביקורת רביעית (מפי ות'רלי)- התיאוריה לא קוהרנטית כאשר היא מזהה את אמות המידה של סיפוק צורך בסיסי.
לסיכום: לאחר הביקורות ודחייתן טוען המחבר- קיומם של צרכים אנושיים אוניברסאליים מצדיק תמיכה במבנה- מסגרת מוסדי, המבטיח הספקה הולמת של משאבים כדי לתת את המענה האופטימאלי (המוגבל) שלהם. ככל שקשה לדמיין זאת במעשה, יש להכליל מחויבות זאת לגבי כל בני האדם בעולם, בכפוף רק להבטחת סיפוק הצרכים של הדורות הבאים.
הטיעון לטובת התוצאה: מדינת הרווחה משתלמת (לפעמים)
בחלקו השני של מאמר זה-ברצוני להתייחס לסוגיה של מדיניויות חברתיות וביצוע כלכלי, במיוחד לתחרותיות הניתנת להצדקה בין עמים. בכך אני מסיט את תשומת הלב לטיעון הדוגל בתוצאה – בעד או נגד מדינת הרווחה.
ההיבט של ביצוע כלכלי שאדון בו הו צמיחה. אם המטרה הכלכלית העיקרית של מדינה היא לייצר הכנסה ריאלית גבוהה וגדלה עבור אזרחיה, אז היכולת לעשות כן תלויה במידת פריון הייצור שבה משתמשים לגבי משאביה של המדינה (עבודה והון). השווינו זאת לתחרותיות המבנית או הבסיסית של אומות- יכולתן לספק הכנסות גבוהות וגדלות לנפש כאשר הן חשופות לתחרות זרה. ההשפעה של מדיניויות חברתיות לאומיות על היתרון התחרותי של מדינות היא חלק מכריע של הטיעון התוצאתי בעד או נגד מדינת הרווחה.
ניתן לעקוב אחרי ההשפעות של מדינות הרווחה על פריון וצבירה בשלושה ערוצים:
- מבחינת תוצאות הרווחה- אם מגדירים מדינות רווחה באופן גס כמוסדות להבטחת סיפוק צרכים אנושיים (אחדים) ברמה (כלשהי), אז תוצאות המשוערות שלהן הן בעלות משמעות.
- מבחינת השפעות של תוכניות חברתיות ספציפיות- הקשר בין מדיניות חברתית של מדינה ובין הכלכלה חשוב ובעל פוטנציאל לסכסוך. ברמה זו יש לתת את הדעת על התוצאות של תוכניות חברתיות אינדיווידואליות לגבי המשק.
- מבחינת המאמץ הכספי של מדינות הרווחה- דבר זה מצדו דורש תשומות כספיות נכבדות, אם בצורת מיסוי או באמצעות הלוואות. למאמצים כספיים אלה, כך מניחים במידה רבה של סבירות, יש השלכות נוספות על היצע ההון והעבודה ועל צמיחת הפריון של המשק.
כל הראיות ההשוואתיות הקיימות תומכות בתיאורית ההלימה, הקושרת צמיחה עם תוצאות גבוהות של רווחה.
אנו עומדים בפני חיזויים תיאורטיים מתנגשים: הקונסנזוס הוא , שהוצאות רווחה גבוהות עלולות להיות לא מועילות לתחרותיות, ואילו תוצאות גבוהות של רווחה עשויות להיות מועילות. לצד זה קיימים הממצאים מראיות חוצי מדינות- היתרון התחרותי של מדינה אינו קשור בדרך זו או אחרת למאמץ רווחה, בעוד שיש ראיות ברורות לקשר חיובי עם תוצאות רווחה.
בקצרה, ההשפעה הכלכלית של מערכות רווחה תהיה שונה לפי המשטר של מדינת הרווחה. ההשפעה של מדיניות חברתית על תחרותיות תלויה במוסדותיה של מדינת הלאום, במיוחד במוסדות שוק העבודה שלה ובמבנים המשפחתיים שלה. כל סוג משטר יוצר מערכת שונה של בעיות עבור , או איומים על , התפקוד הכלכלי הלאומי. אלה יוצרים פתרונות מדיניות מומלצים שונים, אבל אלה יוצרים מצדם דילמות או סתירות נוספות.
- במשטרי רווחה ליברליים , כגון ארה”ב, איומי הרווחה העיקריים של תחרותיות הינם אי שוויון והשפעותיו : אי יציבות בביקושים, בסיס השכלה מאיכות גרועה והתפוררות חברתית.
- הבעיות העומדות בפני משטרי רווחה שמרניים הן: תשלומי העברה גבוהים והולכים והשפעותיהם: היטלי ביטחון סוציאלי גבוהים ועלויות העבודה שהן אינן שכר, שלא תמיד ניתן לפצות עליהם בפריון גבוה; עידוד שלילי של מגזרי שירות חדשים, המביאים לשיעורי השתתפות נמוכים בתעסוקה, במיוחד בקרב נשים וצעירים; אי גמישות כלשהי בשוק העבודה; כלכלה סמויה נרחבת החותרת תחת גביית המס, גירעונות במגזר הציבורי וחוב גדל והולך.
- במדינות רווחה סוציאל- דמוקרטיות האיום על המשטר בא משיעורי מיסוי שהם כבר גבוהים ואשר עולים באופן מתמיד עקב גידול העלויות של שירותים המסופקים באופן קולקטיבי.
- יפן וכלכלות השוק החדשות של מזרח אסיה מייצגות משטר רווחה רביעי. האיומים הבסיסיים נובעים מהשפעותיה של הצמיחה על תעסוקת נשים, על תפקודי טיפול במשפחה ועל שיעור הילודה.
שלוש מסקנות עולות:
- משטרי רווחה שונים חושפים תצורות שונות של תוצאות על תפקוד ועל תחרותיות מבנית.
- המטרה הכללית שכולם צריכים לכוון את עצמם אליה היא מדינת רווחה המעניקה משקל הולם לשיקולים פרודוקטיביסטיים.
- בכל המשטרים קואליציות חזקות של אינטרסים תתנגדנה לצעדים לסיגול מערכת הרווחה שלהן לדרישות התחרותיות של מדינות במשק הגלובלי החדש.
סיכום- מוסריות לעומת תוצאתיות?
ניתן להסיק ארבע מסקנות:
- ההכרה בכך שקיימים צרכים אנושיים אוניברסאליים ושניתן לבנות טיעון חזק למען סיפוקם המשותף יוצרים בסיס מוסרי איתן למדינת הרווחה. אין חלופה מובנת מאליה לערובה של המדינה לרווחת אזרחיה, אף על פי שיימשך לעד הוויכוח על הדרך הטובה ביותר להשיג את הדבר.
- הטיעון התוצאתי לטובת מדינת הרווחה חזק יותר מכפי שמשערים. התיאוריה והראיות מציעים, שרמות גבוהות יותר של רווחה תורמות לתחרותיות כלכלית באמצעות הון אנושי וחברתי משופר.
- הטיעון התוצאתי תלוי בפעולת הגומלין שבין מדינת הרווחה ובין משטר הרווחה הרחב יותר. משטרי הרווחה מצליחים ביותר הם אלה המשלבים רמות נאותות של סיפוק מובטח של צרכים עם השקעה בהון אנושי וחברתי.
- את מערכות הרווחה התחרותיות המעשיות ניתן לדרג לפי הקריטריונים הנורמטיביים הקודמים שלנו- על פי מרבית המדדים המדינות הנורדיות הן הגבוהות ביותר (ביניהן שוודיה), ואילו ארה”ב היא הנמוכה ביותר. מבין המודלים השונים של מדינות רווחה תחרותיות, המשטר הליברלי מצליח פחות וכך גם מדינות דרום אירופה. יכולת ההתקיימות לטווח ארוך של מודל מזרח אסיה טרם נבחן.
הטיעון התוצאתי המשווה מעניק תמיכה לטיעון המוסרי שהועלה בחלקו הראשון של המאמר: שמדינות רווחה מקיפות וחזקות מתאימות יפה לסיפוק צרכים ורווחה אנושיים אובייקטיביים. מדינת הרווחה הפרודוקטיביסטית , שהמתקרב אליה ביותר הוא המודל הנורדי, נשארת הנעלה ביותר הן מבחינה מוסרית והן מבחינת התוצאות.