טבלת סיכום שלבי התהוותה של מדינת הרווחה

שלב	תקופה	גורמים	מאפיינים	אירועים מרכזיים
טרום התהוות	מאה 14 עד השליש האחרון של המאה ה-19	התמוטטות הפיאודליזם עקב מגמות של עיור ותיעוש הוחרפה בעיית העוני, הרעב והנוודות. החלו הפרעות לסדר הציבורי כמו גניבות וקבצנות. דרוויניזם חברתי - דווקא תמיכה בעניים היא הגורמת לגידול במספרם, בעוד רק החזק צריך לשרוד	העזרה לנזקקים בידי המשפחה והכנסיה	חוקי העוני באנגליה משנת 1601 – תכנית כלכלית-חברתית להסדרה מתוכננת של הממסד של סיוע לעניים. גביית מס דרך הקהילות המקומיות וחולק לעניים. תיקון בחוק העניים- 1834- ביטול סיוע בבית, החמרת תנאים בבית העבודה, הפיכת הסיוע לברירה הפחות רצויה
ראשית ההתהוות	מאה 19 ועד מלחה"ע הראשונה	ביסמרק –קנצלר גרמניה בשנות ה – 80 - לדעת רבים החקיקה החברתית של ביסמרק הניחה את התשתית למדינת הרוווחה המודרנית המהפיכה התעשייתית – עיור, מערכת היחסים בחברה המסורתית מתרופפת. התארגנויות של מעמד הפועלים (מפלגת הלייבור באנגליה, מפלגות פועלים, זכות בחירה לפועלים). התפתחות רעיונות סוציאליסטיים מחקרים בתחום העוני – בות' – ספקו נתונים אמפיריים בעניין בעיית העוני ותרמו להעלאת מודעות ציבורית	בולטת השפעת הגישה המתנגדת למעורבות המדינה בקידום יעדים חברתיים וכלכליים. מתחילות לבוא לידי ביטוי השפעות של הגישה הסוציאל דמוקרטית - כבוד לזכות האזרח לחירות אישית, לחופש התארגנות ולהבטחת הקנין האישי, אבל גם זכויות היסו ד החברתיות (הכנסה, בריאות חינוך וכו'). תפקיד המדינה להבטיח את הזכויות האלה ע"י הקצאת משאבים. תוכניות רווחה ראשונות קמות	תכניות ראשונות לביטוח סוציאלי (גרמניה) חוקים בתחום הבריאות והחינוך (בריטניה, 1870) הקמת לשכות עבודה (בריטניה- 1905) ארוחות בבית הספר (בריטניה, 1906) סעד לקשישים (בריטניה, 1908) .
תקופת המיסוד	בין שתי מלחמות העולם	השפל הכלכלי של שנות השלושים תורות כלכליות-תורת קיינס: כלכלן בריטי שהעניק לגיטימציה לגישה התערבותית: בתקופות משבר התערבות ממשלה היא הכרחית ורצויה. המדינה צריכה ויכולה לשמש כאחראית יעילה לטיפול בבעיות החברה והכלכלה.	מדינת הרווחה מתחילה להתבסס	רוזבלט  והניו דיל   1933 – במסגרת התוכנית הוקם מערך בטחון סוציאלי ותוכנית ליצירת מקומות עבודה למיתון השפל הכלכלי.
תקופת הפריצה	סוףמלחמת העולם השניה ועד שנות ה – 70	חוויות מלחמה"ע השניה:\ הובילו לתחושה שיש להקים חברה חדשה וטובה יותר עליה בתחושת הסולידריות החברתית. השפל הכלכלי – זכרון של הסבל בתקופת המשבר. בתקופה זו גברה השפעת הגישה הסוציאל דמוקרטית, הדוגלת בהגדלת מעורבות המדינה בתחומים חברתיים שונים. כוחן של מפלגות הפועלים עולה. המלחמה הקרה – מעלה את רצון המפלגות הדמוקרטיות להתמודד עם האתגר הבטחוני החברתי והכלכלי של המפלגות הקומוניסטיות. צמיחה כלכלית.	כוחה של מדינת הרווחה עולה.	דוח בוורידג': ועדה שמשימתהלפתח תוכניות חברתיות שיספקו מענה למצוקות. הדו"ח קבע: האחריות לספק לאזרחים את השירותים הללו מוטלת על המדינה. ניתן להלחם במחסור ולחסל את העוני, באמצעות יצירת תעסוקה מלאה והקמת מערכת של בטחון סוציאלי. תפקידה של המדינה ללוות אותנו מבית היולדות לבית הקברות. אוניברסליות–כולם משלמים וכולם זכאים. ביטויים (בריטניה) 1944- חוק חינוך חובה 1945- קצבאות ילדים 1946- חוק בריאות ממלכתי 1946- חוק ביטוח לאומי-פרישה, מחלה, אבטלה- עיקרון האוניברסליות פיתוח שירותים אישיים וקהילתיים
תקופת הספקנות, המשבר, הבלימה	משנות ה–70 ועד אמצע שנות ה–90	התעוררות מחודשת של הגישה הליברלית המסורתית:הימין החדש. דור שלא זוכר את תקופת המשבר – מדינת הרווחה לא נתפסת כתומכת, נשכחת חשיבות הרווחה. משבר כלכלי - גידול בשיעור קשישים ובאבטלה, מגדיל את עול המימון. החלשות הסולדריות החברתית – נוצר מעמד חדש כתוצאה מהיחזקות מדינת הרווחה. הוא מרגיש פחות סולדריות חברתית, ופחות מחוייב. שינוי מדינויות כלכלית – קשר בין צמיחה כלכלית להוצאות חברתיות גבוהות. תחושת מיאוס מהבירוקרטיה תהליכי גלובליזציה: קשרים פוליטיים, חברתיים וכלכליים בין מדינות קבוצות ויחידים בכל העולם: תחרות גדולה יותר תום המלחמה הקרה, נפילת הקומוניזם.	טענות נגד מדינת הרווחה: חינוך לקבלת קצבאות. מייצרת אוכלוסיה פסיבית. מחלישה מערכות חברתיות קהילתיות, גופים מסורתיים שבעבר תמכו באנשים. התעוררות של הגישה הליברלית המסורתית, הגישה הניאו ליברלית: הימין החדש – אימוץ המורשת של צמצום המעורבות. בלימה והקפאה של חקיקה חברתית, צמצום משאבים לרווחה מדיניות הפרטה	מרגרט תאצ'ר נטייה להפרטה: הפקדת האחריות לאספקת שירותים שונים בידי אירגונים לא ממשלתיים. קיצוצים למעשה או ניסיונות לקצץ בהוצאות לרווחה בלימה והקפאה של חקיקה חברתית צמצום הבסיס האוניברסלי   למרות הספקנות מדינת הרווחה מכה שורש: התנגדות אירגונים ואנשי מקצוע כנגד הצמצום סקרים שונים שמראים שרוב האוכלוסיה מתנגדת לפגיעה בשירותים הבסיסיים
התגבשות הקונצנזוס החדש	מאמצע שנות ה – 90 ועד היום		קטן (2000): מדינת הרווחה הרבה יותר מתונה ומוגבלת מבחינת היעדים החברתיים שהיא מבקשת לממש, אך עדיין מרכזית בנושאים שונים כמו חינוך בריאות וכו'.	החשה ניכרת של תהליכי הפרטה צמצום ההוצאה הציבורית לשירותים חברתיים, עדיפות לתכניות הנשענות על המימד הביטוחי שילוב של מקבלי הסיוע בעבודה

טבלת סיכום שלבי התהוותה של מדינת הרווחה

t

שלב	תקופה	גורמים	מאפיינים	אירועים מרכזיים
טרום התהוות	מאה 14 עד השליש האחרון של המאה ה-19	התמוטטות הפיאודליזם עקב מגמות של עיור ותיעוש הוחרפה בעיית העוני, הרעב והנוודות. החלו הפרעות לסדר הציבורי כמו גניבות וקבצנות. דרוויניזם חברתי - דווקא תמיכה בעניים היא הגורמת לגידול במספרם, בעוד רק החזק צריך לשרוד	העזרה לנזקקים בידי המשפחה והכנסיה	חוקי העוני באנגליה משנת 1601 – תכנית כלכלית-חברתית להסדרה מתוכננת של הממסד של סיוע לעניים. גביית מס דרך הקהילות המקומיות וחולק לעניים. תיקון בחוק העניים- 1834- ביטול סיוע בבית, החמרת תנאים בבית העבודה, הפיכת הסיועלברירה הפחות רצויה
ראשית ההתהוות	מאה 19 ועד מלחה"עהראשונה	ביסמרק –קנצלר גרמניה בשנות ה – 80 -לדעת רבים החקיקה החברתית של ביסמרק הניחה את התשתית למדינת הרוווחה המודרנית המהפיכה התעשייתית – עיור, מערכת היחסים בחברה המסורתית מתרופפת. התארגנויות של מעמד הפועלים (מפלגת הלייבור באנגליה, מפלגות פועלים, זכות בחירה לפועלים). התפתחות רעיונות סוציאליסטיים מחקרים בתחום העוני – בות' – ספקו נתונים אמפיריים בעניין בעיית העוני ותרמו להעלאת מודעות ציבורית	בולטת השפעת הגישה המתנגדת למעורבות המדינה בקידום יעדים חברתיים וכלכליים. מתחילות לבוא לידי ביטוי השפעות של הגישה הסוציאל דמוקרטית - כבוד לזכות האזרח לחירות אישית, לחופש התארגנות ולהבטחת הקנין האישי, אבל גם זכויות היסו ד החברתיות(הכנסה, בריאות חינוך וכו'). תפקיד המדינה להבטיח את הזכויות האלה ע"י הקצאת משאבים. תוכניות רווחה ראשונות קמות	תכניות ראשונות לביטוחסוציאלי (גרמניה) חוקים בתחום הבריאותוהחינוך (בריטניה, 1870) הקמת לשכות עבודה(בריטניה- 1905) ארוחות בבית הספר(בריטניה, 1906) סעד לקשישים (בריטניה, 1908) .
תקופת המיסוד	בין שתי מלחמותהעולם	השפל הכלכלי של שנות השלושים תורות כלכליות-תורת קיינס: כלכלן בריטי שהעניק לגיטימציה לגישה התערבותית: בתקופות משברהתערבות ממשלה היא הכרחית ורצויה. המדינה צריכה ויכולה לשמש כאחראית יעילה לטיפול בבעיות החברה והכלכלה.	מדינת הרווחה מתחילה להתבסס	רוזבלט  והניו דיל   1933 – במסגרת התוכנית הוקם מערך בטחון סוציאלי ותוכנית ליצירת מקומות עבודה למיתון השפל הכלכלי.
תקופת הפריצה	סוףמלחמת העולם השניה ועד שנות ה – 70	חוויות מלחמה"ע השניה:\ הובילו לתחושה שיש להקים חברהחדשה וטובה יותר עליה בתחושת הסולידריותהחברתית. השפל הכלכלי – זכרון של הסבל בתקופת המשבר. בתקופה זו גברה השפעת הגישה הסוציאל דמוקרטית, הדוגלת בהגדלת מעורבות המדינה בתחומים חברתיים שונים. כוחן של מפלגות הפועלים עולה. המלחמה הקרה – מעלה את רצון המפלגות הדמוקרטיות להתמודד עם האתגר הבטחוני החברתי והכלכלי של המפלגות הקומוניסטיות. צמיחה כלכלית.	כוחה של מדינת הרווחה עולה.	דוח בוורידג': ועדהשמשימתהלפתח תוכניות חברתיות שיספקו מענה למצוקות. הדו"ח קבע: האחריות לספק לאזרחים אתהשירותים הללו מוטלת על המדינה. ניתן להלחם במחסור ולחסל אתהעוני, באמצעות יצירת תעסוקהמלאה והקמת מערכת של בטחוןסוציאלי. תפקידה של המדינה ללוות אותנו מבית היולדות לבית הקברות. אוניברסליות–כולםמשלמים וכולם זכאים. ביטויים (בריטניה) 1944- חוק חינוך חובה 1945- קצבאות ילדים 1946- חוק בריאותממלכתי 1946- חוק ביטוח לאומי-פרישה,מחלה, אבטלה- עיקרון האוניברסליות פיתוח שירותים אישיים וקהילתיים
תקופת הספקנות,המשבר, הבלימה	משנות ה–70 ועד אמצע שנות ה–90	התעוררות מחודשת של הגישה הליברליתהמסורתית:הימין החדש. דור שלא זוכר את תקופת המשבר – מדינת הרווחה לא נתפסת כתומכת, נשכחת חשיבות הרווחה. משבר כלכלי - גידול בשיעור קשישים ובאבטלה, מגדיל את עול המימון. החלשות הסולדריות החברתית – נוצר מעמד חדש כתוצאה מהיחזקות מדינת הרווחה. הוא מרגיש פחות סולדריות חברתית, ופחות מחוייב. שינוי מדינויות כלכלית – קשר בין צמיחה כלכלית להוצאות חברתיות גבוהות. תחושת מיאוס מהבירוקרטיה תהליכי גלובליזציה: קשרים פוליטיים, חברתיים וכלכליים בין מדינות קבוצות ויחידים בכל העולם: תחרות גדולה יותר תום המלחמה הקרה, נפילתהקומוניזם.	טענות נגד מדינת הרווחה: חינוך לקבלת קצבאות. מייצרת אוכלוסיה פסיבית. מחלישה מערכות חברתיות קהילתיות, גופים מסורתיים שבעבר תמכו באנשים. התעוררות של הגישה הליברלית המסורתית, הגישה הניאו ליברלית: הימין החדש – אימוץ המורשת של צמצום המעורבות. בלימה והקפאה של חקיקה חברתית, צמצום משאבים לרווחה מדיניות הפרטה	מרגרט תאצ'ר נטייה להפרטה: הפקדתהאחריות לאספקת שירותים שונים בידי אירגונים לא ממשלתיים. קיצוצים למעשה או ניסיונות לקצץ בהוצאות לרווחה בלימה והקפאה שלחקיקה חברתית צמצום הבסיס האוניברסלי   למרות הספקנות מדינת הרווחה מכה שורש: התנגדות אירגונים ואנשי מקצוע כנגד הצמצום סקרים שונים שמראים שרוב האוכלוסיה מתנגדת לפגיעה בשירותים הבסיסיים
התגבשות הקונצנזוסהחדש	מאמצע שנות ה – 90 ועד היום		קטן (2000): מדינת הרווחה הרבה יותר מתונה ומוגבלת מבחינת היעדים החברתיים שהיא מבקשת לממש, אך עדיין מרכזית בנושאים שונים כמו חינוך בריאות וכו'.	החשה ניכרת של תהליכי הפרטה צמצום ההוצאה הציבורית לשירותים חברתיים, עדיפות לתכניות הנשענות עלהמימד הביטוחי שילוב של מקבלי הסיוע

---

View My Stats