5.11.08
מדיניות רווחה ושירותים סוציאליים – שיעור 1
הקשר בין ע"ס למדיניות רווחה
מטרות הע"ס
מדיניות רווחה
הע"ס נגזרת ממדיניות הרווחה, המתקיימת במדינה שלוקחת על עצמה להתערב בפעולת השוק החופשי, על מנת לספק צרכים בסיסיים לתושבים: הכנסה, תזונה, טיפול רפואי, חינוך, תעסוקה ועוד, ע"י חקיקה, מיסוי ותכניות תעסוקתיות, וכן מתן שירותים ע"י אנשי מקצוע, דוגמת עו"סים.
מדיניות הרווחה וע"ס קשורים בכמה היבטים:
12.11.08
מדיניות רווחה ושירותים סוציאליים – שיעור 2
מדינת הרווחה
המאמרים הרלוונטיים:
מקורות סיוע ותמיכה:
מדינת הרווחה = מדינה בעלת משטר דמוקרטי בדרך כלל שקיים בה שוק כלכלי חופשי (בעלות פרטית על רכוש ועל אמצעי יצור, מניע הרווח הוא המניע העיקרי מאחרי הפעילות הכלכלית), אך המדינה מתערבת בפעולת השוק החופשי על מנת לספק מענה לתושבים, וזאת כחלק ממימוש זכויותיהם החברתיות. מדינת הרווחה תשאף להבטיח את בטחונם הסוציאלי של כל התושבים ולספק רצפה (מינימום) של הכנסה, תעסוקה, תזונה, טיפול רפואי, חינוך ודיור, ובכך לצמצם את היקף העוני והפערים החברתיים. מדינת הרווחה מבטאת עקרון לפיו הכלל מקבל על עצמו אחריות לדאוג לבטחון החברתי והכלכלי של התושבים.
מאפייני מדינת הרווחה על פי דורון (1995):
מטרות מדינת הרווחה:
שש תקופות בהתפתחות מדינת הרווחה (המצגת באתר ע"ס – קבצים להורדה):
19.11.08
מדיניות רווחה ושירותים סוציאליים – שיעור 3
ב – 24/12 מרצים אורחים – ברברה אפשטיין – מנכ"לית סינגור קהילתי + פעיל בעמותה.
סילבוס מפורסם
באתר – הורדו מאמרים לקריאת חובה.
תקופות בתהוות מדינת הרווחה –
בספרות מופיעה חלוקה לארבעה שלבים – ההבדל אינו מהותי.
טרום התהוות
כתוצאה ממגמות שונות - צומח חוק העוני באנגליה. מטרתו – השגת שקט כלכלי וחברתי. נגבה מס דרך הקהילות מהעשירים, הכסף חולק לעניים. העניים היו קשורים לקהילות שלהם. בפעם הראשונה היתה התארגנות של המדינה ולקיחת אחריות על העניים – למרות שהסיוע היה מתוך גישה סטיגמטית והיה מינימלי ביותר. היתה גישה שחלק מהעניים היו "בלתי ראויים", כי נתפסו ככאלה שיכולים לעבוד ולא רוצים - כלפי אלו היו קריטריונים מחמירים ביותר.
דרוויניזם חברתי – נפוצה באנגליה במאה ה – 19 – תחרות זה מצב טבעי, החזק שורד, השקעה בחלש היא בזבוז – היא גורמת לגידול במספרם, רק החזק צריך לשרוד.
חל תיקון בחוק העניים (1834) – החמרת תנאים בבית העבודה – הפיכת הסיוע לאפשרות הפחות רצויה.
ראשית ההתהוות – (מאה 19 ועד מחלה"ע הראשונה) –
בתקופה הזו בלטה השפעת הגישה הליברלית – גישה הגורסת שתפקיד המדינה להגן על חירותו וקניינו של הפרט, ולפיכך מתנגדת למעורבות המדינה בקידום יעדים חברתיים וכלכליים. עם זאת התחילו לבוא לידי ביטוי השפעות של הגישה הסוציאל דמוקרטית. לפי הגישה הסוצאיל דמוקרטית יש כבוד לזכות האזרח לחירות אישית, לחופש התארגנות ולהבטחת הקנין האישי, אבל לכך מוסיפים את זכויות היסוד החברתיות (הכנסה, בריאות חינוך וכו'). תפקיד המגדינה להבטיח את הזכויות האלה ע"י הקצאת משאבים. התקופה הזו בלטה על ידי תוכניות ראשונות של תוכניות רווחה.
ביסמרק – היה קנצלר גרמניה בשנות ה – 80 של המאה ה – 19. לדעת רבים החקיקה החברתית של ביסמרק הניחה את התשתית למדינת הרוווחה המודרנית.
היו כמה גורמים לראשית ההתהוות – היו מספר שיקולים פוליטיים אינטלקטואלים ועוד שהובילו לראשית ההתהוות –
תקופת המיסוד – בית שתי מלחמות העולם
מדינת הרווחה מתחילה להתבסס.
השפל הכלכלי תורם למיסוד.
תורות כלכליות – קיינס - כלכלן בריטי שהעניק לגיטימציה לגישה התערבותית: בתקופות משבר התערבות ממשלה היא הכרחית ורצויה. על פי גישה זו המדינה צריכה ויכולה לשמש כאחראית יעילה לטיפול בבעיות החברה והכלכלה.
רוזבלט והניו
דיל 1933 – במסגרת תוכנית הניו דיל
הוקם מערך בטחון סוציאלי ותוכנית ליצירת
מקומות עבודה למיתון השפל הכלכלי.
תקופת הפריצה
גורמים לתקופת הפריצה
סוף מלחמת העולם השניה ועד שנות ה – 70
בתקופה זו גברה השפעת הגישה הסוציאל דמוקרטית, הדוגלת בהגדלת מעורבות המדינה בתחומים חברתיים שונים.
חוויות מלחמה"ע השניה הובילו לתחושה שיש להקים חברה חדשה וטובה יותר, ועולה תחושת סולידריות חברתית.
כוחן של מפלגות הפועלים עולה.
המלחמה הקרה – מעלה את רצון המפלגות הדמוקרטיות להתמודד עם האתגר הבטחוני החברתי והכלכלי של המפלגות הקומוניסטיות.
צמיחה כלכלית.
דו"ח בוורידג' –
ממשלת בריטניה ממנה ועדה והטילה עליה משימה לפתח תוכניות חברתיות שיספקו מענה למצוקות. הדו"ח קבע שהאחריות לספק לאזרחים את השירותים הללו מוטלת על המדינה.
ניתן להלחם במחסור ולחסל את העוני.
על ידי יצירת תעסוקה מלאה והקמת מערכת של בטחון סוציאלי.
תפקידה של המדינה ללות אותנו מבית היולדות לבית הקברות.
דגש לאוניברסליות – כולם משלמים וכולם זכאים.
תקופת הספקנות, המשבר,
הבלימה
משנות ה – 70
ועד אמצע שנות ה – 90.
הגורמים
26.11.08
מדיניות רווחה ושירותים סוציאליים – שיעור 4
תקופת הספקנות
שנות ה – 70 עד
אמצע שנות ה – 90
גלובליזציה - התרחבות של קשרים פוליטיים חברתיים ולכליים בין מדינות קבוצות ויחידים בכל העולם:
טענות נגד מדינת הרווחה:
התעוררות של הגישה הליברלית המסורתית – הגישה הניאו ליברלית, הימין החדש – אימוץ המורשת של צמצום המעורבות.
*הפרטה: הפקדת האחריות לאספקת שירותים שונים בידי אירגונים לא ממשלתיים.
למרות הספקנות מדינת הרווחה מכה שורש:
התגבשות הקונצנזוס החדש
השלב השישי והאחרון, מאמצע שנות ה – 90 ועד היום:
קטן (2000):
מדינת הרווחה הרבה יותר מתונה ומוגבלת
מבחינת היעדים החברתיים שהיא מבקשת לממש,
אך עדיין מרכזית בנואים שונים כמו חינוך
בריאות וכו'.
לגבי ישראל (קטן, 2000): התהליכים בעולם המערבי לא לחלוטין תקפים בישראל. בתקופה בה נעצרת מדיניות הרווחה בעולם המערבי בישראל מתפתחת מדינת הרווחה בתחומים מסויימים: לדוגמה: ביטוח סיעוד, ביטוח זקנה לנשים עקרות בית וכו'.
עדיין אנו רואים
ברמת היום יום השפעות של הגידה הניאו ליברלית:
הצעות לקיצוץ בקצבאות ילדים, קצבאות זקנה
וכו'. למרות שהנסיונות לא מצליחים, הלחץ
ממשיך. מתרחש בישראל תהליך מואץ של הפרטה
חלקית או שמתפתחת מערכת מקבילה למערכת
השירותים הממשלתית, במקביל למערכת הממשלתית.
השכלה גבוהה ומכללות, ביטוחים רופאיים
פרטיים, שירותי כח אדם ליד לשכות התעסוקה.
בנוסף הלחץ על המובטלים למציאת עבודה מוגבר
מאוד.
ישראל מעט שונה
כי יש הסכמה פוליטית רחבה יחסית, שמחייבת
מעורבות של המדינה בתחום השירותים החברתיים,
ויש הסכמה גם מימין וגם משמאל באשר למעורבות
של המדינה והתנגדות לקיצוצים מחד רואים
מגמה של קיצוצים ומאידך הרבה של שירותים.
מוניקנדם (2005):
שירותי התמיכה בעניים טרם הקמת המדינה: 1905 – 1948: בתקופה הזו היה מעבר משילטון העותומאני שלשטון הבריטי. סיוע לעניים בצורת גמ"חים וצדקה. גם בישראל, כמו בכל העולם, עלו אותם שאלות. גם בישראל שאלו את עצמם אנשים מה מצדיק אי-עבודה, מיהו עני "ראוי".
1920 – הוקמה אסיפת
הנבחרים – רשות מחוקקת והועד הלאומי. הוקמו
מוסדות נוספים, אירגוניים ושילטוניים של
היישוב הישן והיישוב החדש. כל אותם גופים
שאפו לתת מענה לעניים.
גישות שונות
לעוני ולטיפול בו:
תורתו אומנותו – גישה שסוברת שבעבור לימוד תורה הקהילה מחוייבת לקיים את הלומד. חיו מלימוד תורה לא כחסד אלא בזכות. זו היתה התארגנות מקומית וקהילתית, ולא מדיניות מכוונת.
עבודה לשם פרנסה – הציבור יסייע לעני, אך הוא רואה בו ככשלון. ההסתכלות על העוני היתה שננזדקקות מהווה נטל על הציבור, הפרט הוא כשלון – הבעיה לא נעותה בחברה כי אם בפרט.
שירותים על בסיס יצרני שיקומי – חובת ההשתלבות בעבודה יצרנית עבור המסוגלים, וממול זכות העניים לתמיכה. עידוד למלאכה. 1931 – הוקמה המחלקה לעבודה סוציאלית (הנרייטה סאלד) – נסיון להסדיר את התמיכה לעניים.
שירותים על
בסיס עקרונות של ביטוח סוציאלי -
גישה שבאופן עקרוני הגבילה את ההתייחסות
שלה לעובדים היצרניים. הסתדרות העובדים
– מסייעת לאנשים עובדים שנקלעו למצוקה
ולחולי.
על פי מוניקדם חל שינוי מהותי בתקופה הזו במה שקשור בשירותים לעניים. העוני עם הזמן והשנים לא נתפס כבעיה בלעדית של הפרט, אלא כבעיה חברתית שהכלל מחוייב לתת עליה את הדעת, מכאן שקבלת התמיכה היא זכות ולא רק חסד. העבודה אינה חזות הכל: יכול להיות מצב שבו אדם ישאף לעבוד ובגלל בעיות מבניות ואחרות הוא אינו מסוגל לעשות כן. היום אנו רואים אנשים עובדים, שעדיין סובלים ממצוקה ומקושי.
הסיוע הוא גם
עניינו של השלטון – ולא רק של הפרט.
נוצרה הכרה בצורך
באחידות ובמערכת קריטריונים במתן הקצבאות
ובמתן הסיוע במנותק מהטיפול של העובדים
הסוציאליים.
החידוש המהותי
שקרה בתקופה זו היא ההתייחסות לעוני כאל
מצב לגיטימי, למרות שלא רצוי, שיכול לקרות.
3.12.08
מדיניות רווחה ושירותים סוציאליים – שיעור 5
גישות ערכיות
שונות
מאז שהתחילה להתפתח מדינת הרווחה – המאה ה – 19, התחילו להתפתח ויכוחים עזים בין הוגים לגבי שאלות שונות:
הגישה הליברלית
גורסת שתפקידה
המרכזי של המדינה הוא להגן על חירות הפרט
וקניין הפרט ומתנגדת באופן עקרוני למעורבות
של המדינה בקידום יעדים חברתיים וכלכליים.
הטענה הבסיסית של הטענה הזו היא שהאזרחים
אמורים לדאוג לעצמם ולרווחתם האישית. במדית
הצורך יש להסתייע במשפחה, באירגונים וולונטריים
וכדו'. על פי הגישה הזו חורגת מגבול העיסוק
הלגיטימי של המדינה, מאיימת על חירות האזרחים,
מחבל בנכונות האזרחים לסמוך על עצמם, ומקשה
על אירגונים אחרים לפעול. לדעת הגישה, המדינה
אינה זכאית, ואפילו אינה מסוגלת, לקבוע
צרכים של אנשים. אין מקומה של המדינה לקבוע
מה אנשים צריכים, ולמה הם זקוקים.
הגישה הליברלית מתייחסת לענין המיסוי, וטוענת שמיסוי נרחב הינו דבר לא מוסרי, מאחר שהוא פורט בחופש הכלכלי של אזרחיה. מיסוי גבוה פוגע בחירות אזרחיה. המיסוי גם מחבל במוטיבציה של אזרחיה לעבוד. הגישה גורסת שיש להפעיל רשת בטחון לאנשים שהוגדרו כ"חסרי אונים", ואינם מסוגלים לדאוג לעצמם ובזה יסתכם תפקיד המדינה.
שירותי רווחה
המדינה כזאת יהיו מוגבלות, ויתרכזו בתוכניות
לעידוד יוזמה אישית.
הגישה הסוציאל
דמוקרטית
על פי גישה הזו יש כבוד לזכות האזרח לחירות אישית, אבל מוסיפים לרשימה זכויות יסוד חברתיות.
זכויות יסוד
חברתיות:
המדינה תבטיח את אותן זכויות באמצעות הקצאת משאבים ופיתוח שירותים חברתיים. לפיכך אנו מדברים על מעורבות מאוד מקיפה של המדינה בתחומי כלכלה וחברה. רק בדרך זו, תובטחנה אותן זכויות. על פי הגישה הזו זה בלתי אפשרי ולא מוצדק להטיל על הפרט ועל משחתו לדאוג לכל הצרכים שעליהם דברנו. דרישה לעמוד בכל המטלות האלה אינה הוגנת משום היקף הצרכים ומשום שמצוקות רבות נובעות מגורמים חברתיים שאינן תלויות בפרט (למשל: אבטלה). מעורבות של המדינה תאפשר לאוכלוסיות שונות להשתלב בחברה.
מצדדי הגישה יאמרו שזה עשוי לתרום לחיזוק הסולידריות החברתית, ואפילו הם יטענו שזה יתרום אקלים נוח לצמיחה כלכלית.
לסיכום הגישה
מקפידה על אחריות המדינה לרווחת האזרחים,
על זכויות יסוד חברתיות, סולדריות חברתית
ועוד.
הגישה הקהילתית
הגישה הזאת תציב
את הקהילה המקומית שהאנשים משתייכים אליה
כמסגרת שבה אנשים יקבלו מענה לצרכיהם. על
פי הגישה הזו יש להחזיר את הכח לקהילה שמכירה
את תושביה ואת צרכיהם.
הגישה השמרנית
דומה לגישה הקהילתית
אך שמה את המשפחה במרכז במקום הקהילה.
הגישה הקומוניסטית
גישה זו לא האמינה
שאפשר "לאלף" את הקפיטליזם ולמתן את
השפעותיו. היא שללה את הקמת מדינת הרווחה
במשטרים בעלי צביון קפיטליסטי. השיטה דוגלת
בחיסול הבעלות הפרטית על קנין, ובהעברת
לבעלות לידי המדינה – והציפיה שהמדינה
תדאג בכל לרווחת האזרחים.
שוני בין הגישות:
הגישה היהודית
למדינת הרווחה:
מה תפקידה של המדינה ושל השלטון המרכזי ביחס לקהילה?
10.12.08
מדיניות רווחה ושירותים סוציאליים – שיעור 6
המשך – גישות ערכיות
פרוייקטים בע"ס לאור הגישות הערכיות השונות
שלוש ההתערבויות הנ"ל הינן דוגמאות לפעילויות של עו"סים במישור החברתי-כלכלי. .
17.12.08
מדיניות רווחה
ושירותים סוציאליים – שיעור 7
גישות ערכיות
וסוגיות יסוד
סוגיות בסיסיות
מול מדיניות רווחה
הגישה הסלקטיבית
מתמקדת בפיתוח שירותים המתמקדים באוכלוסיות חלשות, ובמבחני הכנסה.
הגישה האוניברסלית
תתמקד במתן שירותים אוניברסלים לכלל האוכלוסיה.
שירותים אוניברסלים ניתנים לאזרחים כולם. בישראל – למשל מערכת החינוך.
על פי הגישה הזו תהייה חקיקה מאוד רחבה, תהיה המנעות ממגבלות, והמנעות מסלקטיביות.
חקיקה חברתית
קיים הבדל בין מדינות רווחה שונות בהתייחס לחקיקה חברתית. ההבדלים בין המדינות השונות באים לידי ביטוי גם בהיקף החקיקה, וגם בתחומים שבהם החקיקה נוגעת. בישראל, יש שירותים רבים שעאין להם עיגון בחוק אך בכל זאת מקבלים אותם, למשל: סיוע במימון של זקנים במוסדות, השמה של ילדים במוסדות ובפנימיות. את אלה שהם בעלי העוגן החוקי המדינה חייבת לספק, אלה שאינם תלויים בבסיס חוקי ניתנים לשינוי באופן תדיר יחסית.
בתקופות של צמצומים, קל יהיה לקצץ במקומות שאין להם בסיס חוקי. אפשר לקצץ גם באלה שאין להם בסיס חוקי.
המצדדים בחקיקה
המתנגדים לחקיקה
מהזוית של אנשי המקצוע –
אם יש חקיקה
רחבה, ואחידה ונותנת מענה כוללני, יש פחות
מקום לעובד הסוציאלי לפתח מקום יותר ספציפי
שמתאים לאוכלוסיות ספציפיות.
ריכוז או ביזור
גישה ריכוזית מתייחסת לראית הממשלה כמי שהיא יד מכוונת מלמעלה, היא האחראית על פיתוח שירותי רווחה, ועל הקצאת המשאבים, ובנוסף תקצה מנגנוני פיקוח גם לאירגונים בקהילה.
31.12.08
מדיניות רווחה ושירותים סוציאליים – שיעור 9
נקודות שעלו מהמפגש עם ברברה:
סוגיות יסוד - המשך
רכוז מול ביזור - המשך
ביזור – הדגש הוא על גופים איזוריים ורשויות מקומיות שעוסקים בתכנון שירותים ובמימונם. בישראל באופן כללי יש רמת רכוזיות גבוהה – תחום החינוך משרד החינוך אחראי על מימון מורים, קביעת תוכנית לימודים, משרד הבריאות - סל תרופות. לאחרונה יש מגמה שדוגלת בהעברת האחריות למרכזים עירוניים.
יתרונות וחסרונות
על פי הגישה הרכוזית תודגש אחריות המדינה, מעורבות מקיפה של המדינה בקביעת מדיניות ובאכיפתה. מדיניות של רכוז היא מדיניות שתשאף לשוויון ולאחידות בין גישות שונות.
רכוז – מביא לשוויון, מבטל פערים.
ביזור – גורמים מקומיים יכירו טוב יותר את הצרכים, אוטונומיה מקומות שסייעו לפתח מענים לאוכלוסיה מקומית, ושירותים ייחודיים. יכול לחזק ולפתח יוזמות מקומיות, מתוך מעורבות של התושב ים וקירוב התושבים לאוכלוסיה
הפרטה
תהליך שבו ממשלה מעבירה את האחריות לאספקת שירותים לגופים לא ממשלתיים.
ג'וני גל כותב הרבה על הנושאים הללו – נסיגת המדינה מאחריות קודמת שנטלה על עצמה,
לדוגמה:
חוק הסיעוד – באמצע שנ ות ה – 80 החוק קבע שאספקת שירותי סיעוד בבתי קשישים תעשה על ידי גורמים פרטיים וולונטרים.
שלושה מגזרים שמעורבים בפעילויות הרווחה
יש חשש שהמדינה תדחוק עצמה אט אט מעיסוק בנושאים החברתיים.
ביקורות וקשיים בתוך המגזרים השונים
המגזר הממשלתי
אל מול חסרונות המגזר הממשלתי עומדים יתרונות ההפרטה
חסרונות ההפרטה
לאור הבעיות בפיקוח חשוב לשמור על נוכחות מתמדת של המדינה בהקמה והפעלה של שירותים חברתיים.
המקום של המגזר הלא פורמאלי – בעיקר משפחה
בשנים האחרונות אנחנו רואים שיש רצון לתת מקום גדול יותר למשפחה, ולרשתות חברתיות: משפחה, קהילה, שכנים. כל אותן מסגרות ומערכות תמיכה בלתי פורמליות מסייעות לאוכלוסיות עימן אנחנו עובדים, לבעלי מגבלה; גם במצב בו יש סיוע נרחב של גופים פורמאליים, האספקט הזה קיים.
בשנים האחרונות יש מגמה הולכת וגדלה של הכרה במשפחה כגורם משמעותי ובמחוייבות של המשפחה כלפי החברים בה.
יתרונות המסגרת המשפחתית הבלתי פורמאלית
21.1.09
מדיניות רווחה ושירותים סוציאליים – שיעור
המוסד לביטוח לאומי
המוסד פועל מתוקף חוק
תשלום גמלאות לזכאים, הבטחת הכנסה באמצעות תשלום דמי ביטוח.
נתון לפיקוחו של שר הרווחה
המטרה העיקרית של המוסד להבטיח הכנסה מינימלית למי שאין הכנסה –
אגף השיקום
מטרת מחלקת השיקום – השתלבות מחודשת במעגל העבודה:
תהליך השיקום
תוכניות השיקום
אפשרויות:
שכר לימוד
דמי מחיה
נסיעות
שיעורי עזר
תמיכה לנכים קשים
השמה שיקומית
שילוב מוסדות וגופים אחרים
(אלוין וכו')
עקרונות