חזרה למאמרי מדיניות ב
חזרה לאתר הראשי

---

גדרון, ב. , ולזר, א. (1998). הזיקה בין רמות דתיות לדפוסי התנדבות ותרומה בישראל. ביטחון סוציאלי, 51, 44-56

---

הזיקה בין רמת דתיות לדפוסי התנדבות ותרומה בישראל

מבוא:

בשנים האחרונות צובר מחקר על התנדבות ותרומה תאוצה.

סיבות:1. מס' גדל והולך של קבוצות וארגונים חדשים ללא מטרת רווח.

2. היחלשותה של מדינת רווחה והכורח לענות על צרכיהם של האזרחים.

קיים העדר עניין אקדמי בתופעות של התנדבות ותרומה בישראל בגלל 2 גורמים:

1. בדגם מדינת רווחה שהתפתח בישראל,לא נתפסה התנדבות כחלק אינטגראלי של מערכת הרווחה ולעיתים נתפסה כאיום עליה

2. האידיאולוגיה הדומיננטית שרווחה בישראל עיצבה את התפיסה לפיה תרומות מצויות בתחום האחריות של יהדות הגולה.

בגלל הצמצום בשירותים שהמדינה המספקת וצמצום התרומות של יהודי הגולה, גובר בשנים האחרונות, עניין בהבנתן של תופעות ההתנדבות ותרומה.

הטענה היא שמרבית הדתות מעודדות ערכים והתנהגות אלטרואיסטים. בתרבות היהודית, רווחים מושגים של צדקה ותיקון , ביטוי "השומרוני הטוב"-מסייע לאחר ולזר. קיים קשר לינארי בין רמת הדתיות לנכונות לתרום ולהתנדב.

אולם קיימות מחלוקות לגבי היקף שיעורי תרומה לארגונים דתיים או למטרות דתיות

מטרת המחקר: לעמוד לראשונה על דפוסי התרומה והתנדבות של הציבור היהודי בישראל.

כמו כן ערכה השואה בין ממצאי המחקר לממצאים אחרים

השיטה:

סקר טלפוני על מדגם מקרי מייצג של אוכ' יהודית בוגרת. השתתפו 427 נשאלים שהתבקשו לציין האם תרמו בשנה הקודמת(1996)

הגדרת התרומה במחקר: מתן כסף או מוצרים בשווי הכסף.

הגדרת התנדבות במחקר:עבודה שאדם עושה בלי לקבל שכר, במסגרת ארגונית או אחרת, המסייעת לאנשים שאינם בני משפחה וחברים.התבקשו להשיב באיזו מסגרת פעלו(ארגונית פורמלית או סיוע לאדם/משפחה) ומה היה מס' השעות שהתנדבו בחודש

קטגוריות ששימשו לניתוח יעדי ההתנדבות שעשו החוקרים:1 שירותים חברתיים 2. חינוך 3. בטחון 4. פעילות לא פורמלית 5. פעילות דתית 6. אחר

קטגוריות ששימשו לניתוח יעדי התרומה: 1. שירותים חברתיים 2. חינוך 3. פעילות לא פורמלית 4. פעילות דתית 5.בריאות 6. שינוי חברתי 7.רווחת החייל 8. אחר

ממצאים:

72% מהמשיבים אחרו שתרמו, 20% מהם ציינו שהתנדבו.

היה קשר עקבי בין רמת הדתיות לבין שיעורי המתנדבים והתורמים

חרדים/דתיים תרמו והתנדבו בשיעורים הגבוהים ביותר בהשואה למסורתיים וחילוניים.

מוצא: שיעורי תרומה גבוהים ביותר בקרב בני הדור השני בארץ ממוצא המזרחי.

שיעור התנדבות הנמוכים ביותר היו בקרב ילידי הארץ.

הכנסה: שיעורי תרומה גבוהים ביותר בקרב בעלי הכנסות ממוצעות ומעלה

שיעורי התנדבות גבוהים ביותר בקרב בעלי הכנסות נמוכות

נשואים: תרמו יותר מלא נשואים

מין, תעסוקה,גיל והשכלה: לא היה הבדלים

יעדי התרומה: לרוב לשירותי הרווחה.

חרדים ודתיים-מפנים תרומותיהם לפעילות דתית.

מסורתיים וחילוניים- מפנים תרומותיהם לשירותי רווחה, בריאות

הכנסה:

הכנסה מתחת לממוצע-תרמו בעיקר לפעילות דתית

מבוססים-תרמו לשירותי רווחה ובריאות

שיעורי התרומה מן ההכנסה:

רוב החרדים(מעל 61%) הקדישו אחוז אחד או יותר מהכנסותיהם לתרומות לעות 30% בקרב הדתיים ו3% בקרב החילוניים.

השפעתו של המשתנה "רמת הדתיות" בולטת עוד יותר לאור הממצא לפיו להכנסתו של המשיב יש רק השפעה מעטה על שיעור התרומה מהכנסה- 40% מהמשיבים שהכנסותיהם הרבה מתחת לממוצע תרמו למעלה מ-1% של הכנסותיהם, ורק 7% מבין בעלי הכנסה גבוהה הרבה מהממוצע תרמו למעלה מ-1%.

ממוצעי התרומה:

יש שונות בין משיבים דתיים ולא דתיים.

ממוצע: 251 ש"ח

חרדים תורמים הרבה יותר כסף מהממוצע התרומה (942 ש"ח)

מסורתיים תורמים 473 ש"ח

חילונים תורמים 126 ש"ח

בעוד שמרבית המדדים של תרומה הצביעו על קשר עקבי בין רמת דתיות, התמונה מורכבת יותר כשבוחנים את ההתנדבות.

20% מהמשיבים התנדבו במגוון התחומים.

2 תחומים בולטים- שירותי רווחה ופעילות לא פורמלית

אחריהם- בטחון, פעילות דתית ובריאות

אחריהם- חינוך ועולים.

יעדי התנדבות

נמצאה שונות ביעדי ההתנדבות בין הקבוצות

כל הקבוצות התנדבו בהספקת שירותים חברתיים

חרדים-העדיפו להתנדב בתחום הדת

דתיים ומסורתיים- התנדבו בפעילות לא פורמלית

חילוניים-בטחון.

ממוצע שעות בחודש

היה גבוה יותר בקרב המשיבים החרדיים והמסורתיים בהשוואה לדתיים ולחילוניים.

קיים קשר בין רמת ההשכלה וממוצע התרומה

קיים קשר בין מצב משפחתי ותעסוקתי לרמת פעילות ההתנדבות

לא נשואים התנדבו יותר מנשואים

סיכום וממצאים

תרומה- משתנה עיקרי המסביר את ההבדלים במדדי התרומה השונים הוא רמת הדתיות.

הוא גם משפיע על יעדי התרומה, ממוצעי התרומה ובשיעור התרומה מסך ההכנסה.

התנדבות- רמת הדתיות קשורה להעדפת תחום הדת בקרב החרדים, פעילות לא פורמלית בקרב הדתיים והמסורתיים ובטחון בקרב החילוניים.

לא נמצאה קשורה באופן מלא לממוצע שעות ההתנדבות

דיון:

1. רמת הדתיות וההבדלים בדפוסיהן של תופעות תרומה והתנדבות

שיעור המתנדבים קטן משיעור התורמים ודפוסי התנדבות שונים מדפוסי התרומה.

בדיקת דפוסי התרומה מצביעה על קיומם של שני אופני התנהגות הנגזרים ככל הנראה מרמת הדתיות של התורם-בקרב החרדיים והדתיים מתן תרומה נקשר לאורח חיים, להרגל ובעיקר לציווי הדתי ולמסגרת הקהילתית התומכת בהתנהגות זו. אנשים רבים באוכ' זו תורמים.

שיעור התרומה מסך ההכנסה וממוצע התרומה גבוהים מהמסורתיים והחילוניים.

דגש המושם על יעדי התרומה שונים-מסורתיים וחילוניים החלטה מושפעת משיקולים הנוגעים למאפייני היחיד ומשפחתו, ז"א החלטה לתרום ולאיזו מטרה קשורה ליכולת כלכלית.

בדיקת דפוסי ההתנדבות מורכבת יותר,רמת הדתיות גם כאן מצביעה על קשר חזק עם שיעורי התנדבות אך לא עם יעדי ההתנדבות.

חלק מדתיים מתנדבים פועלים בחלק ממסגרות חילוניות.

שיעור מתנדבים גבוה בא מקרב בעלי הכנסה נמוכה, אולי מעין "פיצוי" על הקושי לתרום.

2. השוואת ממצאי הסקר למחקרים רלוונטיים אחרים

א) השואה הסטורית

השואה למחקרים מוקדמים מראים שאותם תחומי התנדבות ממשיכים לשמש מוקד לפעילות זו. ותחומי העיסוק אלה(רווחה חברתית, עליה, בטחון, בריאות) ממשיכים לשקף את הבעיות המרכזיות בחברה הישראלית.

ב) השפעתה של המסורת היהודית

יש דמיון בין ממצאי מחקר זה למחקר שבדק דפוסי תרומה של יהודים המשתייכים לזרמים שונים בארה"ב על בסיס המושג "היהודי הטוב"

יש 2 השקפות מרכזיות על הקשר שבין התנהגות אוכלוסיה היהודית ובין עקרונות הדת.

המסורת הרבנית מנחה את האדם לפעול עפ"י המודל הדתי של המצוות והלכה ואילו המסורת הנשענת על ספרי הנביאים מנחה אותו לפעול עפ"י מושג של "צדק חברתי".

ביהדות אין הבחנה ברורה בין קיום המצוות לבין מעשי הצדקה. אולם קיום המצוות, חיים עפ"י ההלכה , שמירת כשרות ולימוד התורה נתפסים בזרם האורתודוקסי כאמצעים שבמסגרתם האדם ממלא את חובתו.

לעומת זאת הדגישו הנביאים את מתן הצדקה כפעולה שבאמצעותה העניים מקבלים חלק מן העושר המצוי בידי בני מעמדות המבוססים בחברה.

השקפה זו מדגישה משקל בולט לחובתו של האדם לתרום לכל ולא רק ליהודים.

זרמים שונים בניו יורק חוץ מהזרם האורתודוקסי, יהודי טוב זה יהודי שפועל למען הצדק החברתי(רעיון הנביאים)

אולם בפועל אורתודוקסים הם אלה הנוקטים פעולות מקדמות רעיון זה יותר מאחרים, אבל רק בתוך הקהילה היהודית. לעומת זאת שאר הזרמים תורמים ומתנדבים יותר לארגונים כלל חברתיים.

ועוד נמצא שתרומה והתנדבות גבוהים יותר בקרב המשכילים, בעלי הכנסה גבוהה ומבוגרים יותר, חוץ מאורתודוקסים, ששם לא היה קשר בין רמת ההכנסה למידת התרומה.

למרות שנושא זה לא נבדק ישירות במחקרנו, שדפוסים של תרומה והתנדבות מושפעים מתפיסות שונות של "צדק חברתי". חילונים ומסורתיים פועלים במסגרת כלל חברתית ודתיים מפנים פעולותיהם לקהילתם פנימה.

ג) השואות בינלאומיות

תרומה- שיעור התורמים בישראל דומה לזה שבארה"ב, גבוה מגרמניה ובצרפת.

(ישראל ,ארה"ב------גרמניה וצרפת)

אולם ממוצע התרומה ושיעור התרומה מן ההכנסה בישראל נמוכים מארה"ב,גרמניה וצרפת.

כמו בישראל רמת הדתיות(ביקורים בכנסיה) נתגלה כמשתנה המבחין בין תורמים ללא תורמים.

התנדבות- התנדבות בישרל דומה לצרפת, גבוה מגרמניה ומנוך מארה"ב

(ארה"ב----ישראל וצרפת-----גרמניה)

יש דמיון בממוצע שעות ההתנדבות

רמת הדתיות והשכלה התגלו כמבחינות בין מתנדבים ללא מתנדבים ב-4 המדינות.

סיכום:

יש דמיון בין ישראל לארה"ב בשיעור התרומה.

הבדלים בין ארה"ב לאירופה מוסברים בתפיסות שונות של תפקידי המדינה במדינת הרווחה ושל תפקידי האזרח בה. לאירופה תפקיד דומיננטי במימון והספקת שירותי הרווחה ולאזרח תפקיד שולי ולכן הוא לא חש מחויב לתרום ולהתנדב כמו בארה"ב שבה התפיסה שונה.

בהקשר ישראל דומה לארופה וזה לא מסביר את שיעור התרומה בישראל. ולכן ניתן לייחס זאת להשפעות תרבותיות ייחודיות הרווחות בחלקים הגדולים של הציבור היהודי.