חזרה למאמרי מדיניות ב
חזרה לאתר הראשי

---

כתב עת "ביטחון סוציאלי" > גיליון 90 - טבת תשע"ג, דצמבר 2012

דצמבר 2012 - "מה שומר על השומרות? עובדים סוציאליים בעידן של הפרטה"- מאת:אמיר פז-פוקס, ענבל שלוסברג

---

תודה לניבה מנצור

---

 

1. מה שומר על השומרות?

הקדמה- בעידן של ההפרטה ניתן לראות כיצד בתחום הרווחה, תחום שבו המדינה אמורה להמשיך לעזור ולפקח, הדבר בפועל לא קורה, והעובדות הסוציאליות הן אלה הנמצאות בין הפטיש לסדן. הדבר מתבטא בכך שהעו"סיות לא מצליחות לבצע את התפקיד שלהן כפי הנדרש, תנאי ההעסקה שלהן נפגעים וזאת מפני שהמגזר הפרטי מעמיד בפניהן דילמה של נאמנות לארגון מול נאמנות למקצוע.  
 
1. תמונת מצב- 
א. תמורות בתפקיד ובאופן העסקת העו"ס בישראל 
במסגרת התפתחות מקצוע העו"ס לאורך השנים, צמחו גם עמותות למטרת רווח בתחום הרווחה. בנוסף לכך חלה עליה משמעותית במספר הנזקקים, וכך גדל מספר התפקידים של העובדים הסוציאליים. מנגד אלה, הושמעו קולות לצמצם את המגזר הציבורי, והמשמעות הדבר הייתה שהתפנה יותר מקום למגזר הפרטי לפרוח. בעקבות המצב , חל שינוי במבנה ההעסקה של העוסים: כ-30-40% מהם עובדים במגזר פרטי ו-75% מהחדשים נקלטים בהם. משמעות הקליטה אומרת שהם מועסקים בחוזים אישיים, בתנאים בעייתיים, ללא הגנה של ארגון העובדים והסכמים קיבוציים. עוד תהליך שקורה, שיש הפרטה בתוך המגזר הציבורי- במחלקות לשירותים חברתיים מועסקים דרך עמותות. 
בנוסף לאלה, יש השלכות להפרטה כמו שחיקה ע"י קיצוץ משאבים שמביאים לכך שהנזקקים ירצו להמשיך את השירות בדרך פרטית ואז העובד הסוציאלי יכול גם לעבוד באופן פרטי (למשל, כמו מורה שנותן שיעורים פרטיים). 
ב. השיטה: עמותות מערך הרווחה- הקבלנים של העבודה הסוציאלית 
השיטה בה השתמשה המדינה כדי לצמצם את מס' עובדי המדינה, היא בעצם ליצור גוף שלישי שדרכו יועסקו העובדים והוא הקבלנות. הדבר מביא לשינוי בתבנית ההעסקה ומכניס 3 גופים למערכת היחסים (במקום קשר ישיר בין העו"ס למשרד הרווחה, לעיריה),העובדים הסוציאליים נחשבים לעובדי קבלן (כמו קבלני ניקיון ועוד) ומצויים בקשרים חוזיים עסקיים. 
יש 3 נימוקים להעסקת עו"ס דרך הקבלנות: 
1) הנימוק הפורמאלי- מדובר בהגבלות פורמאליות שאילצו את המשרדים הממשלתיים לרכוש שירותים בכסף (לא היה להם יכולת לייצר את השירותים בעצמם ולכן הם קנו את זה). כתוצאה מכך, עובדי הקבלן אינם נרשמים כעובדי ארגון ומשכורתם אינה משולמת מתקציב כוח האדם של הארגון. 
בפועל, שהביקוש עלה והשירותים לא הצליחו לספק את הצרכים של הנזקקים להם לכן הפיתרון עבור הביקוש היה להעסיק בעמותות פרטיות. 
2) הנימוק הכלכלי- ההעסקה דרך מיקור חוץ מונעת מהרצון להוזיל את עלות העבודה למעסיקים על ידי עקיפת התחייבויות המעסיק המעוגנות בהסכמים קיבוציים. 
3) הנימוק האידיאולוגי- מיקור חוץ מוצדק בשל הרצון לשפר את השירות ב-2 דרכים: א. הקניית ביטחון תעסוקתי באמצעות החוזה( כלומר, קביעות) ומאפשר למדינה גמישות בהעסקת עוסים (עובד לא טוב-אפשר לפטר אותו). ב. ידע מקצועי משמעותי שיש לעמותות וחסר למשרדי הרווחה. 
 
2. ההיבט המוסרי של מיקור החוץ בעו"ס- אצילת שיקול הדעת ותפקיד העוסים 
א. אצילת שיקול דעת ופגיעה בזכויות האדם במדינת הרווחה המודרנית 
ישנה סוגיה בהפרטה שטוענת שהעברת סמכויות שלטוניות מובהקות (רחבות מדי) לגורמים פרטיים מחלישים את האוכלוסיה ואת זכויותיה. תחום ההחלטה שיש למדינה, מצד אחד מיטיבה עם האוכלוסיה שמעניקה לה רווחה, אך מצד שני היא יכולה גם לשלוט בחיי האנשים. 
חלקם של העוסים בהאצלת הסמכויות היא הסכנה שהם ישמשו כידו הארוכה של השלטון לטוב ולרע. 
ב. העובדות הסוציאליות כשומרות הסף של האינטרס הציבורי ושל זכויות המטופלים 
פיקוח להלכה פיקוח למעשה- בעיני המערכת המנהלית, הפיקוח מצדיק את העברת הסמכויות שהיא בעצם אפשרות אפקטיבית לפקח.  
*הקושי בתחום הטיפול הוא שקשה להגדיר ולהכתיב מראש את המטלות הנדרשות לביצוע, ולכן מתקבלות החלטות בשטח. 
*אובדן המומחיות והיפוך הכוח- כאשר הכוח מרוכז אצל גורמים פרטיים הם יכולים להכתיב ולערוך אותו כרצונם, וגם לקיים משא ומתן עם המדינה ולהכתיב לה סטנדרטים מתוך עמדה של כוח. 
*הפיכת הרגולטור לשבוי והימנעות מאספקת משאבים וכוח אדם נדרש. 
תפקיד העובדות הסוציאליות- עמידה על המשמר כשהקרקע רועדת- עצם קבלת חוק העובדים הסוציאליים ותקנות העוסים נותנים ומסבירים את גבולות הפעולה של גורמי הרווחה- הפרטיים או הציבוריים (מדובר בנורמות של צדק שמחזקות את הנאמנות למקצוע), אבל אדם יכול לעמוד על המשמר רק אם הקרקע תחתיו יציבה, אך לא כך המצב. 
 
3. מתנאי העסקה דרך איכות הטיפול ועד שמירה על סטנדרטים מקצועיים 
בחלק זה ניתן לראות את השלכות ההפרטה על עוסים ועל השירות שהם נותנים. 
א. בין מיקור חוץ של העבודה הסוציאלית ופגיעה בתנאי ההעסקה- מבט כולל 
הפגיעה בזכויות העובדים בשל ההפרטה היא עובדה ידועה, שכן לעובדי הקבלן תנאים נחותים יותר. בתחום העו"ס העובדים מוחתמים על חוזים לא חוקיים וההסכם הקיבוצי לא חל עליהם. 
הפיקוח על מסגרות החוץ לא אוכף את תנאי העסקה (שיטת הרף- בודקת תנאים אחרים, אך לא את תנאי ההעסקה). (בעקבות כך פרצה המחאה של מרץ 2011 העוסים רצו צו הרחבה לעניין זה- דרישה שלא נענתה). 
על רקע הפגיעה בתנאי ההעסקה ישנן נשים רבות במקצוע, מה שבמגזר הציבורי נחשב נוח יותר, ולכן מי שבמגזר הפרטי נפגע עוד יותר. הבעיה היא שאין ייצוג מספק והגנה של הקבוצה המוחלשת הזאת בהסכמים הקיבוציים. 
ב. מתנאי העסקה לאיכות השירות ושמירה על עקרונות המקצוע 
מאפייני ההעסקה של העוסים בשירותים המופרטים, הקשר בין איכות השירות לשמירה על העקרונות: *העדר ביטחון סוציאלי- במגזר הפרטי העוסים לא נהנים מביטחון תעסוקתי ויכולים לפטר אותם ללא סיבה מוצדקת. 
*שיטת הגמול של היזם ושל העו"ס- המדד להצלחת ההליך מושג כאשר הנזקק מסיים את הטיפול במסגרת, בגלל שהיזמים הפרטיים מקבלים תשלום מהכיס הציבורי עבור כל מטופל, יש תמריץ שמעודד את העוסים להשאיר אותם בתוך המסגרת. כך נכנס שיקול כלכלי ולא מקצועי למערכת היזמים ולחיי העוסים. כמו כן, יש שימוש בעוסים למטרות שיווק וגיוס לקוחות. 
סיכום ביניים: 
ניתן לתאר את המצב של העוסים כקונפליקט בין המדינה לבין העמותות כאינטרסים מנוגדים. החובה הפרופסיונלית והחוקית שלהם עשויה להטות את הכף ולאפשר את ראייתן כנציגות האינטרס הציבורי של המדינה. בפועל הדבר לא קורה, כי שיטת ההעסקה שכוללת תמריצים לא מאפשרת התמחות אמיתית.  
*מתנאי ההעסקה לעומס קשה והפגיעה הייחודית באיכות הטיפול בשירותים המופרטים 
עומס העבודה מהווה חלק מרכזי בהערכת תנאי ההעסקה. השחיקה בתקציבים ובתקנים, מקשה על העוסים למלא את תפקידם ולהתמקד בכיבוי שריפות (המערכת מחייבת מתוך שיקולים כלכליים, להפוך את מצבו החברתי של הפרט לפתולוגיה ולא כקורבן של מצב חברתי). גם בשירותים הפרטיים עומס זה ניכר. 
*מתנאי העסקה לתחלופה של כוח אדם והשלמת הכנסה 
שתי השלכות בולטות של תנאי העסקה נחותים: 1) אפשרות בריחה ומניעה של אנשי מקצוע איכותיים להישאר במקומות אלה. 
2) גורמים לעוסים להשלים הכנסה באופן פרטי. 
*פיקוח מוגבל ולא ממצה 
הפיקוח הממשלתי על השירותים אינו ממלא את ייעודו, לא ברמת הגדרת התפקיד ולא ביישום המדיניות בפועל. הפיקוח מוגבל למדי וקשור לתבניות העסקה של העוסים, כמו למשל, ניגוד עניינים כלכלי, ניגוד עניינים שהמפקחים רואים את עצמם כחלק מהעוסים, הכשרה ותנאי העבודה שמביא לתסכול שהם אינם מקבלים את הכלים הנדרשים לביצוע עבודתם, עומס עבודה, ביקורות פתע שנופלות- בגלל העומס קשה לתעד כראוי את התהליך. 
כל זה תוצאות של ההפרטה שגורמת לריבוי מסגרות שיש לפקח עליהן, וגם בהנחיות לתוכני הבדיקה אין פיקוח על תנאי ההעסקה של העובדים במסגרות.

 
4. סיכום ומבט לעתיד- 
לגבי העתיד- *אפשרות אחת היא להפסיק את מיקור החוץ וכניסה מחודשת של המערכת הציבורית(פחוץ ריאלי ע"פ המחברים). 
*אפשרות שנייה- הפרדה בין מסגרת ההעסקה של העוסים לבין מסגרת ההתקשרות (יחשבו כעובדי מדינה) (גם פחות ריאלי במצב זה). 
*אפשרות שלישית- כפי שעלתה במסגרת השביתה- צו הרחבה שיכלול ביטחון תעסוקתי (קביעות), שכר, קידום והטבות בהתאם לאינטרס הציבורי שישפר את השירות וימנע תחלופה מהירה. 
אם מדיניות ההפרטה תמשיך כפי שהיא ללא בחינה של השלכות ותוצאות, המחברים רואים בכך ביטוי להסרת האחריות של המדינה, התנערות ממחויבות המדינה ופגיעה בזכויותיהם של עובדי גופים מופרטים. 
חשוב לדאוג שדברים אלה (פיקוח, תנאים ושינוי אופי הקשר) יעשו גם בפועל.