סיכום הילגרד - מבוא לפסיכולוגיה -פרקים 1-2, 4-8

חזרה לכל החומרים

פרק 1

תודה לאיריס!

גישה סביבתית/ אמפירצסטית- התכונות נלמדות.

גישה תורשתית/ נייטביסטית- התכונות מולדות.

 

הקשר בין גישות פסיכולוגיות וביולוגיות

 Reductionism הפחתת רעיונות פסיכולוגיים לרעיונות ביולוגיים.

ממצאים ועקרונות פסיכולוגיים מכוונים את החוקרים הביולוגיים.

הביולוגיה תמיד עובדת בהתאם לנסיבות העבר והסביבה הנוכחית.

 

כיצד נעשה מחקר פסיכולוגי

  1. ניסוח ההשערה -משמעותו של המושג מדעי מתייחס לאובייקטיביות – לא מעדיפים השערה אחת על פני אחרת.  ומהמינות – אנשים אחרים יוכלו לחזור על התצפיות ולקבל את אותן תוצאות.
  2. ניסויים –היכולת לשלוט במשתנה (משהו שיכול לקבל ערכים שונים) באופן מלא מבחינה בין השיטה הניסויית לבין שיטות אחרות של הבחנה מדעית.

     

קורלאציה (מתאם)

מחקר מתאמי הינו סוג של מחקר שבו נבדק האם ישנו מתאם (correlation) בין משתנים שונים. מחקר מסוג זה מבוצע בדרך כלל כאשר אין אפשרות לתפעל (לבצע מניפולציה) את המשתנים הנחקרים, בין אם משום שהדבר אינו אפשרי מסיבה גנטית, כספית או אתית.

 

אתיקה של מחקר פסיכולוגי על נבדקים אנושיים כוללת: סיכון מינימלי , הסכמה מודעת שלו ומידע עליו חסוי.  

תת-תחומים עיקריים בפסיכולוגיה

פסיכולוגיה ביולוגית

פסיכולוגיה ניסויית –מחקרים כדי לברר כיצד אנשים ובע”ח מגיבים לגירויים סנסוריים

פסיכולוגיה התפתחותית- עוסקת בגורמים שמעצבים התנהגות מהלידה לזקנה.

פסיכולוגיה חברתית- מתעניינת כיצד אנשים תופסים ומפרשים את עולמם החברתי

פסיכולוגיה של האישיות מתעניינת בהבדלים בין אינדיבידואלים

פסיכולוגיה קלינית וייעוצית – הפסיכולוגיה הקלינית מאבחנת ומטפלת, הייעוצית אותו דבר רק בעיות פחות חמורות. 

פסיכולוגיה חינוכית – פסיכולוגיה זו עובדת עם ילדים להעריך בעיות לימודיות ורגשיות/ חוקרת שיטות הוראה.

פסיכולוגיה תעשייתית והנדסית – פסיכולוגיה תעשייתית/ארגונית עוסקת בבחירת האנשים המתאימים לתפקידים שונים.  פסיכולוגיה הנדסית מנסה לשפר את הקשר בין אנשים למכונות.

____________________________________________________________________________

פרק 2

הנוירון/ תא עצב:

מבנה: גרעין (בתוכו ד.נ.א), דנדרטים, אקסון, טרמינל, ממברנה, המרווח הסינפטי.

"פוטנציאל פעולה", "פוטנציאל מנוחה" עיכוב (לא על ירי נוירון יפעיל את האחר), תעלות הממברנה

- אחרי שהנוירון נורה ריאפטייק או פירוק במרווח הסינפטי.  

סוגי תאי עצב:

 

נוירוטרנסמיטורים: מעוררים/ מעכבים בהתאם לרצפטור בו נקלטים.

נפוץ בעיקר בהיפוקמפוס (חוסר--> אלצהיימר)

עודף ---> קוקאין ואמפטמינים

חוסר ---> ליתיום מזרז את הריאפטייק ומוביל לאיזון (אצל חולי מניה דפרסיה).

חוסר  בדופמין---> פרקינסון.

עודף בדופמין---> סכיזופרניה.

חוסר ---> דיכאון.

גורם  לדה פולריזציה לנוירונים שעליהם משוחרר.  נוכחותו הכי נפוצה במערכת העצבים המרכזית

מחסור בגלוטומט--->סכיזופרניה.

פגיעה/מחסור---> חרדה ואפילפסיה.

 

מערכת העצבים:

מרכזית- נוירונים במוח ובעמוד השדרה.

היקפית- א. סומטית/רצונית: מעבירה מידע באמצעות תאי עצב מוטוריים וסנסוריים.

             ב. המערכת האוטונומית: פעולות שוטפות של איברים פנימיים ובלוטות.

                                                  מווסתת תהליכים כמו נשימה, עיכול, קצב לב.

             מתחלקת ל- 2 מערכות :

פרא  סימפטתית- פועלת שהגוף במצב רגיעה(אישונים מצטמצמים, כמות רוק גדולה, נשימה איטית )

סימפטתית- פועלת בזמן שהגוף במצב "עוררות" ומכינה אותו לפעולה (אישונים מתרחבים, כמות הרוק קטנה)

מבנה המוח:

המוח האחורי:

  1. גזע המוח- כולל: מדולה (תפקודים אוטונומיים חיוניים: נשימה, קצב לב, בליעה) ופונס ( מקשר בין האזורים הנמוכים והגבוהים שבמוח,  מנגנון של ערות ושינה. פגיעה---> קומה).
  2. צרבלום - (תנועה, שיווי משקל קורדינציה , עיבוד הזיכרון המרומז. פגיעה---> תנועות קופצניות פתאומיות).
 

המוח המרכזי:

  1. תלמוס- חושים---> תחנת ממסר תלמוס---> קורטקס. + בקרת שינה וערות.
  2. היפותלמוס- מידע מאיברים פנימיים (צרכים גופניים : רעב, דחף מיני) ---> היפותלמוס---> קורטקס קידמי.

     פגיעה בהיפותלמוס ---> ביטול תחושת הרעב/שובע.

  1. היפוקמפוס- "גיבוש זיכרון", העברה מזיכרון קצר לארוך.

      פגיעה בהיפוקמפוס ---  >  קושי ביצור זיכרונות חדשים 

  1. אמיגדלה-  עיבוד רגשות זעם,דחפים תוקפניים,פחד וחרדה. קשור במערכת ה fight or flight. 

נזק לאמיגדלה  ---  > לא מצליחים לזהות הבעות פנים של פחד וזעם.

המוח הקדמי/ הקורטקס/הצרברום:

  1. אוקסיטופלית- קורטקס הוויזואלי ---> שולח מידע לאונה רקתית.

נזק לאזור הוויזואלי של ההמיספרה השמאלית יתבטא בשטחים עיוורים בשדה הראייה השמאלי של 2 העיניים.

  1. רקתית/טמפורלית - קורטקס האודיטורי. זיהוי דיבור, זיהוי פרצופים וזיהוי מילים.
  2. קודקוד/פריאטלית- קורטקס הסומטו- סנסורי (עיבוד מידע תחושתי) ---> אונה קדמית. קשב, תזוזת עיניים.
  3. האונה הפרונטלית- קורטקס המוטורי,שליטה על זיכרון עבודה, חשיבה אבסטרקטית, גמישות מחשבתית.
 
 

קורפוס קולוסום: מעביר מידע בין ההמיספרות.

- חשוב לציין כי התמונה הופיעה לעשירית השנייה , אם תופיע לזמן יותר ארוך האדם יזיז את עיניו כך 

  התמונה תעבור גם להמיספרה השמאלית  

שיטות מחקר והדמיות:

 

המערכת האדוקרינית: פועלת לאט יותר ממע' העצבים.

________________________________________________________________________

פרק 4: 

חוש הראיה:

גלי אור נכנסים לאישון-->מתפקס בעדשה--> מוקרן לרשתית (נקלט ברצפטורים הופך לפולס חשמלי)--> עצב אופטי---> קורטקס ויזואלי. 

 

חוש השמיעה:

גלי קול-->ויברציות מתעלת השמע--> מרעידות את עור התוף-->מאחוריו 3 עצמות השמע-->שבלול-->עצב שמע ---> קורטקס אודיטורי.

חוש הריח: 

מולקולות של חומרים בעלי ריח נכנסים לאף--> רקמה רירית בה מאות סוגי רצפטורים---> מוח.

      אולם נמצא כי אנו מסוגלים לזהות פרומונים דרך האף (נשים במחזור יחד נובע מפרומונים אלו).  

חוש הטעם:

תאים אלו חיים כשבועיים ומוחלפים באחרים, אולם במשך השנים מספרם יורד.

 

חוש המגע/מישוש

 

סינסתזיה:

מצב נוירולוגי בו גירוי של מערכת חושית מעוררת מערכת חושית אחרת.

אין עיכובים במעברים בין הקורטקס הויזואלי והאודיטורי שאופיינים למוחות בריאים.  

רגישות יתר חושית- תחושת הצפה שיש מס' גירויים בו זמנית

_________________________________________________________________________ 

פרק 5 :

תפיסה:

                                                

  1. מיקום האובייקט:

א. הפרדת האובייקטים הבחנה בין דמות לרקע.

עקרונות קיבוץ האובייקט/ גשטאלט חוקי הקיבוץ: עיקרון הסגירות, הקרבה, הדמיון, והמשכיות טובה.  

תפיסת מרחק/עומק רמזי מרחק:

גדול יותר---> רחוק יותר.       גבוה יותר---> רחוק יותר.       מטושטש---> רחוק יותר

מוסתר---> רחוק יותר.          פסי רכבת קרובים---> רחוקים יותר (פרספקטיבה ליניארית ) 

  1. זיהוי האובייקט:
  2. זיהוי מאפיינים בסיסיים (צבע צורה וכד'..)
  3. איחוד של המאפיינים הנפרדים, ואיתור בזיכרון אובייקט זהה, במידה ולא נמצא ייתפס כאובייקט חדש. 
 

זיהוי המאפיינים(מלמטה)  --->          מעבר למוח (ללמעלה)

 

קביעות תפיסתית- חזות האובייקט נשאר קבוע למרות רשמים שונים על הקרנית (פחית ביום ובלילה).

ניתן להתייחס ל- 5 קביעויות של מערכת הראיה: בהירות, צבע, צורה, מיקום וגודל.  

קביעת גודל: גודלו של עצם נשאר קבוע בתפיסתנו לא משנה מרחקו מאתנו. (לדוג' המקרן בכיתה).

אמרט קבע את עיקרון " אי השתנות של גודל מרחב" .

_________________________________________________________________________ 

פרק 6 

     ההכרה כמצב של שליטה- לתכנן, ליזום ולכוון את פעולותינו.

      וכמעקב ובדיקה של העצמי והסביבה- עיבוד הגירויים מסביב.

 

שינה וחלימה:

שלב 1- גלים לא אחידים, האטת הנשימה, חלומות קצרים דמויי ערות ולעיתים תנועות גפיים פתאומיות.

שלב 2-  בהתפרצויות של פעילות מוח מהירה .

שלב 3- שלב מעבר קצר לשינה עמוקה , גלי מוח איטיים (גלי דלתא).

שלב 4- שינה עמוקה שקשה להתעורר ממנה. לעיתים הליכה ודיבור מתוך שינה. בדר"כ נטולת חלומות.  

REM- שינה עמוקה, (גלי בטא , בזהה לערות), דופק עולה, נשימה מהירה ולא אחידה, שרירים משותקים, לחץ דם גבוה, תנועת עיניים מהירה,  חלומות דמיוניים ומפורטים בעלי מרכיבים רגשיים.  

תפקידי השינה: להטעין מצברים, לגדול ולסייע בתהליך גיבוש זיכרונות.  

ויסות מחזורי שינה וערנות: דחף הומיאוסטאטי לשינה ומנגנון ביולוגי שגורם להפסקת יצור מלוטונין.  

הפרעות שינה:

חסך בשינה, נקרולפסיה (התקפי שינת REM פתאומיים ), דום נשימה/אפנה (הפסקת נשימה בשנה ללא מודע, אדם מתעור. נפוץ לבעלי משקל כבד, מלווה בנחירות), הליכה משינה  (גנטי/עייפןת/חום), נדודי שינה (סובייקטיבי).

הסבר החלום:

-  פרויד- דרך לספק משאלות לא מודעות ודחפים אסורים.  מנגנון הצנזורה נחלש, אם יעלו תכנים מאיימים האדם   

  יתעורר. מנגנונים להסוואת התוכן החבוי: עיבוי, התקה, הסמלה ושיקולים של ייצוג חזותי.

-  אבאנס- בשנת הREM המוח מתנתק מהעולם כאשר מופיע חלום המוח מתחבר ורואה את ארגון המידע

-  הובסון- מצב בלבולי.

-  יונג- התיאוריה: מודע , לא מודע ולא מודע קולקטיבי. הארכיטיפים משותפים לכולם.

   הצל  והפרסונה (מזכיר את האיד וסופר אגו), אנימה ואנימוס.

    החלום הוא פתח ללא מודע . תמרור אזהרה שבא להאיר בפניי האדם את הצדדים המוזנחים  של אישיותו  

היפנוזה:

מאפיינים: אדם מהופנט לא אוהב ליזום, מוכן לקבל עיוות מציאות, בעל תשומת לב סלקטיבית מהרגיל, נפוץ אמנזיה אח"כ.

תגובה פוסט-היפנוטית – אנשים יגיבו לאות שנקבע במהלך ההיפנוזה לביצוע פעולה מסוימת גם אחריה. 

הזיה חיובית - האדם רואה אובייקט או שומע צליל שאינו קיים במציאות

הזיה שלילית– האדם אינו תופס משהו שבמצב נורמלי כן היה נתפס (לדו' כאב)  

הצופה הסמוי: מבנה מנטלי שעוקב אחרי כל  שקורה, כולל אירועים שהמהופנט אינו מודע לכך שהוא תופס אותם.  

מדיטציה – mindfulness- צפייה במחשבות וברגשות בצורה לא שיפוטית 

Mindfulness Based Stress Reduction תרגול מיינדפולנס שמטרתו לעזור להתמודד עם לחצים, כאב כרוני וכטיפול משלים לטיפול תרופתי.  

סמים פסיכו- אקטיביים:

 

מדכאים (אלכוהול, ברביטוראטים -סמי הרדמה, בנזודיאפינים -כדורי הרגעה)

      כמויות גדולות: פגיעה בתהליכי חשיבה וזיכרון.   בשימוש נרחב פוגע בכבד, לב ואף מוביל למוות.  

אופיאטים: (אופיום והחומרים הנגזרים ממנו, הרואין, קודאין, מורפיום ועוד.. ).

 

ממריצים: (אמפתמינים, קוקאין, ניקוטין, קפאין, חגיגת).

שימושך ממושך- סימפטומים דמויי סכיזופרניה.  

סמי הזיה: (מריחואנה, LSD, PCP, קקטוסים ופטריות למיניהם).

 
 

תופעת ה- psi היא נושא הפאראפסיכולוגיה – תופעות שהן מחוץ לפסיכולוגיה ואינן ניתנות להסבר מדעי, כמו טלפתיה , חוש שישי וניבוי .

ביקורת שנשמעו על התחום: לא ניתנים לשחזור, שליטה לקויה ו"בעיית ארון התיוק".  

___________________________________________________________________

פרק 7: 

1. למידה לא אסוציאטיבית

א. הביטואציה- התעלמות מגירוי מוכר ולא מזיק (לדוג': אזעקה של מכונית בחוץ)

ב. סנסיטיזציה- עליה בתגובה לגירוי חזק ולרוב לא נעים (לדוג' אעזקת מכונית בסמטה חשוכה).

2. למידה אסוציאטיבית הכוללת: התניה קלאסית, התניה אופרנטית ולמידה מורכבת.  

ע"פ הגישה הביהבוריסטית

א. כל למידה, מורכבת מאסוציאציות פשוטות , יש להבין את הלמידה כתגובה לגירויים ולא כהליך מחשבתי, מנטלי פנימי ותהליכי למדית האסוציאציות זהים אצל כל האורגניזמים.

הניסוי של איבן פאבלוב מדגים התניה קלאסית.  

א.  התניה קלאסית

התניה מסדר ראשון: תהליך שבו גירוי ניטרלי (שבאופן טבעי לא מעורר תגובה) מזווג עם גירוי בלתי מותנה (שבאופן טבעי מעורר תגובה בלתי מותנית) יוצר תגובה מותנית וכך נהפך לגירוי מותנה.

התניה מסדר שני: גירוי שעבר התניה מסדר ראשון ,יכול בעצמו ליצור התניה לגירויים אחרים שיובילו לאותה תגובה.  כך יכולות להיווצר שרשראות של התניות. - דוגמא לכך ניתן לראות בפרסומות. (ברוס ויליס והוודקה).   

עקרונות בהתניה הקלאסית: שלב הרכישה ושלב ההכחדה ("החלמה ספונטנית).  

 
 

למידת הכללה היכולת שלנו ללמוד להגיב בצורה דומה לגירויים חדשים המזכירים גירויים דומים אחרים.

לדוג:  אלברט הקטן הכליל את תגובת הפחד גם לחיות פרוותיות אחרות.

למידת הבחנה  היכולת שלנו ללמוד להבחין בין גירויים ולהגיב אליהם בצורה שונה.  

פוביה- היא תהליך של התניה אברסיבית (לא נעימה).

ההימנעות/בריחה לא מאפשרת להתניה לעבור תהליך של הכחדה.

טיפול בפוביה ע"פ הגישה ההתנהגותית

דה-סינסטיזציה שיטתית- פותחה ע"י וולפ. 

דעות הגישות השונות על התניה קלאסית:

      הניסוי של ברנסטיין עם גלידה.

 

ב. התניה אופרנטית/ אינסטרומנטלית:

חוק התוצאה של טורנדיק (thorndike 1911)

התנהגויות המלוות בתוצאה חיובית יבוצעו בתדירות גבוהה יותר

ואילו התנהגויות המלוות בתוצאה שלילית או ללא תוצאה, יכחדו. 

הניסוי של סקינר.  

חיזוק חיובי- גירוי נעים שבא בעקבות התנהגות ומגביר את הסיכוי שההתנהגות תחזור על עצמה.

חיזוק שלילי- הסרת גירוי בלתי נעים שבא בעקבות התנהגות ומגביר את הסיכוי שההתנהגות תוגבר.

לדוג': סיום הריתוק.

עונש חיובי - גירוי לא נעים לאחר התרחשות התנהגות לא רצויה, מקטינה את הסיכוי שההתנהגות תחזור .  

עונש שלילי- הסרת גירוי נעים לאחר התנהגות לא רצויה , מקטינה את הסיכוי שההתנהגות תחזור על עצמה. לדוג', לקיחת ממתק מהילד

בגדול חיזוק מגביר התנהגות, עונש מחליש התנהגות 

עיצוב התנהגות (יצירת התנהגויות חדשות, גם כאלו שלא חלק מהרפרטואר הטבעי: דב על אופניים).

.

 

חיזוק מלא - החיזוק מופיע בכל פעם שהפעולה מבוצעת.

תהליך הרכישה מהיר אך ברגע שהחיזוק יעלם, הכחדת הפעולה תהייה מהירה גם היא.

חיזוק חלקי - החיזוק אינו מופיע בכל פעם שהפעולה מתבצעת, אלא רק לעיתים.

רכישת ההתנהגות תיקח אמנם יותר זמן, אך הכחדתה תהיה הרבה יותר איטית. (מכונת הימורים). 

חיזוק מותנה \מחזק שניוני –גירוי שהוצמד באופן עקבי למחזק ראשוני . 

מתן חיזוקים שרירותיים על מנת לשלוט בהתנהגות יכול לפגוע במוטיבציה הפנימית.

ניסוי של לפראטל עם הטושים. 

לוחות זמנים של חיזוק

לוח יחס קבוע: מספר התגובות קבוע בכדי לקבל חיזוק חיובי. 

לוח יחס משתנה: מספר התגובות משתנה באופן לא צפוי.

לוחות מרווח : החיזוק זמין רק לאחר  שרווח זמן מסוים עבר

                    לוח מרווח קבוע- הזמן בין חיזוק לחיזוק קבוע

לוח מרווח משתנה – משך הזמן בין חיזוק לחיזוק משתנה באופן בלתי צפוי 

התניה אברסיבית מובילה  ללמידת בריחה(פעולה לסיים ארוע לא נעים) או ללמידת הימנעות (פעולה שמונעת את התחלתו של אירוע לא נעים).   

 

השוואה בין התניה קלאסית להתניה אופרנטית 

התניה קלאסית   התניה אופרנטית
למידת אסוציאציה קישור בין גירוי – לגירוי תגובה- חיזוק
לא משפיעה על הופעת החיזוק-

החיה פסיבית.

 התנהגות החיה משפיעה על תדירות החיזוק-

החיה אקטיבית

רפלקסיבית, לא רצונית, נשלטת ע"י מערכת העצבים האוטונומית התגובה הנלמדת מוטורית, רצונית, נשלטת ע"י מערכת העצבים הרצונית
לא נלמדות תגובות חדשות   נלמדות תגובות חדשות
 

ג.  למידה מורכבת 2 ראיות לכך:

יצירת "מפה קוגנטיבית"

הניסוי של תולמן עם העכברים הוכיח שלמידה יכולה להתרחש גם ללא חיזוק.

למידת תובנה

מחקר של קוהלר – הראה כי למידה היא גם תוצר של חשיבה. (ללא ניסוי וטעייה אלא "הברקה").

____________________________________________________________________________ 

פרק 8: 

תהליכים המעורבים בזיכרון

  1. קידוד  ( ההמיספרה השמאלית פעילה)

אקוסטי/ויזואלי/סמנטי (קידוד של משמעות).

  1. אחסון/שמירה  (המיספרה ימנית פועלת בעיקר).
  2. שליפה

זיכרון סנסורי

מודל של אטקינסון ושיפר:

אינפורמציה חושית-->זיכרון סנסורי (3 שניות), אם מקבלת תשומת לב--> זיכרון טווח קצר (20 שניות) אם ישונן

---> זיכרון לטווח ארוך.  

 

זיכרון לטווח קצר/ זיכרון עבודה (אזור הקורטקס הפרונטלי אחראי )

שלבים בזיכרון לטווח הקצר

  1. קידוד פונולוגי (ייצוג כצלילים- המיספרה שמאלית)/ ויזואלי (ייצוג כתמונות- המיספרה ימנית).
  2. אחסון- הקיבולת  הממוצעת של היא 7 פריטים- (2 +/-).  ניתן "להרחיב" זאת ע"י שימוש ב"צ'אקינג".
 

חשוב לציין כי בהשפעה לאורך זמן, אפקט האחרונות נעלם  (כיוון שאחרי שעוברות 20 שניות, הזיכרון הזה נעלם) ונשאר אפקט הראשונות (אלה שחזרנו עליהם הכי הרבה פעמים – שינון) 

זיכרון לטווח הארוך ( ההיפוקמפוס אחראי).

 

סוגי הזיכרון לטווח הארוך

מפורש (מודע) : זיכרון סמנטי ( עובדות), וזיכרון אפיזודי (אירועים וחוויות מהעבר).

מרומז (לא מודע): זיכרון הליכי (מיומנויות שנרכשו), וזיכרון מוטרם.( חשיפה לגירוי מאיצה את התגובה לגירויים מאוחרים יותר הקשורים אליו) 

הסיבות לשכחה

"דהיית הזיכרון"- דעיכה של חומר לא בשימוש, להבדיל מהדחקה.

בעיות בקידוד ראשוני של החומר

בעיות בשליפה- הפרעה פרואקטיבית (ידע ישן מפריע לחדש) ורטרואקטיבית (ידע חדש מפריע לישן).

חרדה- חוסמת את האזורים שאחראים על השליפה. 

עזרי שליפה

"עומד" על קצה הלשון- רמז לאות הראשונה או לצליל של המילה- בקונטקסט בו התרחשה הלמידה.

דה ז'ה וו , הוא לעיתים בעקבות רמזי זכירה שעולים למודעות באופן "עצמאי".  

שכחת הילדות- מכמה סיבות בעיה בקידוד, היעדר רמזי זכירה והדחקה.  

הבניית הזיכרון:

 
 

      מראיין מוחצן- נבדק מופנם.  

אמנזיה אנטרוגרדית  – חוסר יכולת ליצור זיכרונות חדשים. מה שהיה בעבר זכור.

      הם אינם זוכרים שעשו זאת כבר בעבר, וכל תרגול מרגיש להם כאילו זה התרגול הראשון ,אך ניכר שיפור

      דומה לשיפור אצל אנשים נורמלי. 

 

אמנזיה רטרוגרדית: מה שהיה בעבר נמחק, לרוב הזיכרונות שלפני הפגיעה.