חזרה לאתר הראשי

---

סיכום מחברת:

2 תכונות למחקר מדעי:

• אובייקטיביות- מדידה נקייה ולא שיפוטית
• אמפיריות- אפשר לאשש ולהפריך בעזרת מחקר

2 סוגי משתנים:

# משתנה בלתי תלוי- נמצא ראשון בסדר הכרונולוג, הוא משפיע על התלוי.

# משתנה תלוי- מושפע מן הבלתי תלוי.

על פי נוסח ההשערה יקבעו תפקידי המשתנים.

הגדרה נומינלית: הגדרה מילונית תיאורטית.

הגדרה אופרציונאלית: האופן בו אנו עומדים למדוד ולבחון את המשתנה במחקר.

להגדרה זו 2 סוגים:

1) הגדרה אופרציונאלית נמדדת- מבחנים ושאלונים שונים (מושגים הניתנים למדידה).

2) הגדרה אופרציונאלית ניסויית- מפרטת את אופן התפעול שחוקר מבצע בניסוי.

2 סוגי מחקר:

# מחקר מתאמי- מלמד על קשר בין שתנים ללא התערבות של החוקר.

# מחקר ניסויי- מראה על קשר של סיבתיות בין התלוי לבלתי תלוי ולחוקר. החוקר מתפעל את הבלתי תלוי בניסוי (פועל עליו פעולה).

תיאוריה: מערכת של טענות על קשרים בין משתנים מציגה השקפה מסוימת על תופעה תפקיד התיאוריה להסביר ולנבא תופעות. תיאוריה שמפריכה תיאוריה אחרת במחקר ייתכן שאחת מהן אינה נכונה.

מתאמיות מול סיבתיות:

מחקר סיבתי קשה יותר לביצוע. מחקר מתאמי נפוץ יותר.

קשר סיבתי- מטרתו להוכיח שדבר אחד גורם להתרחשות המשתנה השני.

קשר מתאמי- כשלא ניתן להוכיח קשר סיבתי וישנו קשר- אז הוא קשר מתאמי

סוגי קשרים בין משתנים:

*קשר ישיר- A גורם ל-B ולהיפך.

*קשר עקיף- משתנה שלישי גורם לשינוי אצל 2 המשתנים האחרים. C גורם לA ולB.

*קשר מותנה- A גורם לB רק כאשר C קיים.

*קשר של תיווך- יש קשר בין המשתנים בתיווך משתנה נוסף A-C-B

שיטות לאיסוף נתנים:

תצפיות: # תצפית על התנהגות טבעית.

# תצפית על התנהגות מובנית.

שאלונים וראיונות: לא בכל דבר ניתן לצפות.

סוגי שאלונים: # שאלונים פתוחים- שאלות פתוחות ללא אפשרויות.

# שאלונים סגורים- סימון תשובה או דירוג.

סוגי ראיונות: # שאלון מובנה- שאלות לפי סדר קבוע ומבנה.

# ראיון חצי מובנה- השאלות קובעות אבל יש יותר גמישות.

איכות המראיין חשובה מאוד בראיונות עומק, לעומת שאלון מובנה שאותו יכול להעביר כל אחד.

ניתוח חומר קיים: ניתוח קבצים קיימים ונתונים שנאספו עבור מטרות אחרות.

4 סולמות מדידה:

1. נומינלי- שמי. מבדיל.
2. אורדינלי- סדר, אין רווח קבוע.
3. אינטרוולי- יש רווח קבוע, אין 0 מוחלט ואין מנה.
4. רציונאלי- יש 0 מוחלט ויש מנה.

מהימנות:

מטרתה לבדוק את כלי המדידה:

מהימנות מושלמת כאשר הערך הנצפה קרוב ככל האפשר לערך האמיתי. המהימנות מוגדרת כיחס שבין השונות האמיתית לשונות הנצפית ומבוטאת ע”י מקדם מתאם בין 0 ל-1. (1 מדוייק לחלוטין).

4 דרכים לבדיקת מהימנות:

1. יציבות מדידה- ניקח את אותו מבחן ונעביר שוב לאותו נבדק ונבדוק האם התוצאות קרובות. בעיות עם יציבות המדידה: אם יש בעיה בשאלון לא נעלה עליה, יכול להיות שבקשה נוספת תשפיע על אופן מתן התשובות, יכול להיות שישנה למידה או נסיון להיות עקבי.
2. אקווילנטיות- מקבילות. העברה של מבחן נוסף מקביל בתוכן אותו הוא בודק.

הבעייה: קשה מאוד לנסח מבחן נוסף מודד את אותו הדבר בדיוק.

3. עקביות פנימית/ מהימנות פנימית (אלפא של קרונביך)- הפופולארי ביותר במדעי החברה. אם כל שאלה בודקת את אותו משתנה, נצפה למצוא מתאם גבוהה בין השאלות ובין כל אחת מהן לציון המבחן הכללי. ניתן לעשות מהימנות פנימית לכל השאלון רק במידה והוא הומוגני (תחום אחד).

כאשר הוא יהיה הטרוגני, נחלק אותו לעולמות תוכן ונערוך מהימנות פנימית עבור כל עולם בנפרד.

היתרון הוא שניתן לעשות תוקף כזה בפעם אחת . החסרון הוא העברה חד פעמית ובמידה ולנבדק יש השפעה חיצונית, לא נדע שהייתה טעות.

מבחן חצוי- דרך נוספת לערוך מהימנות פנימית. נחלק את המבחן ל-2 באופן שרירותי ונערוך מתאם בין שני החלקים. ניתן לעשות זאת רק במידה והשאלות מתייחסות לאותו עולם תוכן ולא לפי סדר מסויים.

4. מהימנות בין שופטים- אם יהיה דמיון בציונים של מראיינים שונים שנתנו לאותו נבדק, זה אומר שהכלי הוא מהימן.

לא לכל סוג של מבחן מתאימה אותה בדיקת מהימנות. שהשאלון הומוגני עדי להשתמש בשיטה של עקביות פנימית. שהשאלון הטרוגני בשיטה של יצבות מדידה (או להפריד עולמות תוכן ולערוך מהימנות פנימית).

הסף התתון של מהימנות הוא 0.6 ומהימנות טובה היא 0.7 ומעלה.

תוקף:

התוקף הוא מידת ההלימה בין ההגדרה האופרציונאלית להגדרה הנומינלית.

3 סוגי תוקף:

1. תוקף ניבוי- התוקף יעיד שאכן המשתה המנבא מצליח לנבא. (דוג' פסיכומטרי).

תוקף ניבוי לאחר מעשה- כאשר הקרטירון נמדד לפני המשתנה המנבא. (ניתן למצטיינים לעשות שוב מבחן ונראה אם הם באמת הגשימו את הנבואה).

תוקף לפני מעשי- קלאסי.

תוקף בו זמנית- כאשר הקרטריון והמנבא נמדדים יחד- מעבירים 2 מבחנים חדש וישן ובודקים את המתאם בין התשובות (מבחן ישן שכבר הוכיח את עצמו).

2. תוקף תוכן- בודקים האם המבחן בודק את כל עולמות התוכן שהיו אמורים להיכלל בתוך המבחן.
3. תוקף מבנה- כשאין הסכמה בין החוקרים לגבי הגדרה אופרציונאלית בין החוקרים צריך הוכחה לתוקף מבנה. החוקר צריך להוכיח שמה שהוא מודד זה המשתנה שהוא מתכוון למדוד. בשביל זה הוא צריך תוקף מתכנס- מיצוי של כל מרכיבי המשתנה התיאורטי, ותוקף מבחין- השאלון לא בדק תכונה שאינו צריך בדוק אותה.

בכדי להוכיח תוקף מבנה צריך את 2 התוקפים.

בשביל להוכיח תוקף מתכנס אנו זקוקים למתאם גבוה במבחן אחר שבודק את אותה התכונה. בשביל להוכיח תוקף מבחין אנו זקוקים למתאם נמוך במבחן הבודק תכונה שונה אך מעולם תוכן דומה.