חזרה לאתר הראשי

---

שיטות מחקר לעבודה סוציאלית -סיכום מחברת סמסטר א - 2009-10

---

תודה לעדי אורה

---

שיטות מחקר/ אורית טאובמן ארי

מושגים:

מה מטרת המחקר במדעי החברה?

1. להסביר התנהגויות אנושיות- עבר
2. לנבא התנהגויות אנושיות- עתיד

חלק מהתחומים עוסקים בתופעות אישיות וחלקן בתופעות כלליות, כיום יש הרבה חפיפה בין התחומים. (מחקר אינטרדיצפלינרי- בין תחומי).

למשל מדוע תסכול מעורר תוקפנות?

משום שמדובר במדעי החברה שום מסקנה איננה ודאית אלא רק בעלת הסתברות גבוהה. המחקר מנסה לזהות חוקיות,דפוס שחוזר על עצמו.

שתי תכונות מאפיינות את המחקר המדעי:

1.אובייקטיביות. ללא שיפוט ערכי והעדפה של החוקר,כך שחוקר נוסף יגיע לאותן מסקנות- על כן יש צורך בפרק "השיטה" שמשקף את תהליך המחקר.

2. אמפיריות. אנו טענים טענה ומנסים לאושש או להפריכה- זה אמור להיות ע"י איסוף עובדות או נתונים שיטתי ובדיקתן.

דוג' לאמפירי- ככל שעולה החרדה כך פוחתת הילודה. טענה היא אמפירית גם אם היא לא נכונה.

דוג' ללא אמפירי-

1. טענה העוסקת בדברים מעל מציאותינו במציאותינו- שדים ורוחות אינם קיימים.
2. טענה ללא נקודת זמן חותכת- בסופו של דבר הסוציאליזם ייפול.
3. טענות שיפוטיות של העדפה אישית- פסלי שיש יפים מפסלי זכוכית.
4. משמעות שני חלקי המשפט זהה טֵאוֹטוֹלוֹגִיָה- מצב של תעסוקה מלאה אין מובטלים.

שיעור 2

28/10 י' בחשוון

שלבים במחקר:

1. ניסוח שאלת המחקר
2. ניסוח השערת מחקר- איזשהו קשר בין שני משתנים אמפיריים
3. ניסוח היקש- תרגום ההשערה לאופן בו זה ייבדק במחקר. לדוג': ילדים שמונעים מהם לשחק בצעצועים יגיבו בצעקות.
4. הסקת מסקנות-פרשנות התוצאות וניסיון להבין את השפעתן על המציאות.

משתנה= ביטוי שערכיו משתנים. (שמי, סדר, רווח, יחס)

בד"כ מנסים להגדיר משתנה מסביר ומשתנה מוסבר, לרוב מוצאים יותר קורלציה מאשר סיבתיות. (משום שיש דברים שמשתנים במקביל).

אפשר לבדוק סיבה ותוצאה בניסוי לצורך כך יש צורך בקב' ביקורת וקבוצת ניסוי שלה נותנים תנאים מסוימים הנקראים מניפולציה.

על מנת לדבר על משתנים יש צורך באמפיריות ובקורלציה.

משתנה מסביר- משתנה בלתי תלוי- מנבא

משתנה מוסבר- משתנה תלוי- מנובא

בד"כ המשתנה שהופיע קודם הוא הבלתי תלוי.

ישנן מילים המגדירות את הקשר בין המשתנים (משפיעים/ מגדילים/ מקטינים) בשאלה עצמה.

ישנם משתנים שהגדרתם אינה מוסכמת על כולם (לכידות של קבוצה, דפוסי התקשרות).

לכן יש צורך להגדיר באופן מדויק וחד משמעי את מהות המשתנים שלנו.

לכל משתנה 2 סוגי הגדרות:

1. הגדרה נומינלית- משמעות מילולית של המושג.

2. הגדרה אופרציונלית- תרגום ההגדרה הנומינלית למונחים אמפיריים- איך זה נבדק במחקר. כלל הפעולות שיש לבצע כדי למדוד את המונח המוגדר (הנומינלי).

ישנם 2 סוגים של הגדרה אופרציונלית:

1. הגדרה אופרציונלית נמדדת- למשל מבחני אינטליגנציה. התנהגות אוטנטית נצפית ללא התערבות החוקר.צריך לציין את שם הכלי ואת הפרטים המפורטים הקשורים למדידה- סוג השאלון, סקלת התשובות, איך נותנים ציון לכלי (אופן השכלול), השאלות, ההוראות, וכן הלאה.
2. הגדרה אופרציונלית ניסויית- מפרטת את התפעול (המניפולציה) שהחוקר מבצע בניסוי זו הגדרה הרבה יותר מצומצמת. התערבות החוקר בסיטואציה שמטרתה לבדוק את תגובת הנבדק. למשל- ניסינו לעורר חרדה באופן הבא...

דוגמאות:

נמדדת-מוטיבציה לשירות בצה"ל

אופרציונלית- שאלה הנכונות לשרת שירות צבאי מלא גם אם זה היה התנדבותי. או הנכונות לשרת שירות מלא.

שיעור 3

4/11/09 י"ז מרחשוון

תיאוריה- מערכת טענות על קשרים בין משתנים. מציגה השקפה

על התופעה שתפקידה הוא להסביר ולנבא. התיאוריה נותנת בסיס לעומק משמעות הקשר בין המשתנים. תיאוריה לא נבנית או מתבטלת ע"י מחקר אחד אלא ע"י הרבה מאוד מחקרים.

אם מחקר לא תאם את התיאוריה-

שחשוב לבדוק אותו.

או שיש בעיה במחקר שעשיתי או שעליתי על סדק בתיאוריה

צריך להשלים שיעור 4

שיעור 5

17/11/09 א' כסלו

מתאם וסיבתיות

1. A --> B

אכילת שוקולד גורמת לכאב ראש

2. B --> A

כאבי ראש גורמים לאכילת שוקולד

A

3. C מתאם מזוייף

B

עצבנות גורמת לאכילת שוקולד וגורמת לכאבי ראש

4. A -->B רק כאשר מתקיים C – קשר מותנה

עצבנות גורמת לאכילת שוקולד בקרב נשים בלבד

5. A--> C --> B – גורם מתווך

כאבי ראש גורמים לעצבנות שמעוררת רצון לאכילת שוקולד

בחירת המערך המחקר

מערך המחקר הוא האסטרטגיה שלו, התכנון העקרוני שלו או אופן הגדרת המטרות.

ישנם שני סוגים של מחקרים:

1. מערך ניסויי-

החוקר מתפעל משתנה בלתי תלוי ע"מ לבחון את התגובה במשתנה תלוי. יגרום תסכול ויבדוק תוקפנות. מערך זה נועד לתת לנו הסבר לסיבתיות.

משתנה מתופעל- שהחוקר עורר באנשים.

מספיק משתנה מתופעל אחד בכדי שהניסוי ייחשב כניסוי מתופעל.

2. מערך מתאמי-

החוקר מתייחס למצב קיים ובוחן אותו.

משתנה ייחוס- הוא משתנה שהחוקר לא מתערב בו. משתנה בלתי תלוי. גיל מין אינטליגנציה בד"כ יהיו משתני ייחוס, יש משתנים שלפעמים יהיו משתני ייחוס כמו חרדה מובנית באדם חרד.

משתמשים במערך מתאמי או כשלא רוצים לעורר תופעה או שאי אפשר לעורר אותם- למשל טרואמה או הבדלים בין המינים.

שיטות לאיסוף נתונים

ניתן לערוך:

1. תצפיות: החל באנתרופולוגים היום עושים תצפיות יותר מורכבות, נוכחות החוקר בד"כ משנה משהו בהתנהגות של הנצפים למרות שהוא לא מתערב
2. סקר-שאלונים וראיונות: יש יותר אינטראקציה בין הנבדק לחוקר, אפשר לראיין בטלפון, פנים אל פנים, שאלות פתוחות (יותר מאפיין ראיונות).

ההבדלים בין הסוגים השונים הם:

1. שאלות סגורות או פתוחות
2. רמת המובנות או הקיבעון של הראיון או יכולת של החוקר לזרום עם הנחקר.
3. שאלות ישירות (ספר לי על חייך) ושאלות השלכתיות (מה אדם מספר על תמונה מסוימת מלמדת על האדם- השלמת משפטים).
4. הבדל בין כמותי לאיכותני (מלל חופשי).
5. שיטות העברה שונות- מראיין מול מרואיין (פנים אל פנים), מילוי עצמי

3. ניתוח של חומר קיים- מחקרי מעבדה למיניהם, ספרות ילדים (במחקר על דימוי האם בחברה), כותרות בעיתונות, מגמה בעיתונים, חקיקה- היתרון הוא שהחומר לא מיועד למחקר ולכן חסר פניות- ללא משוא פנים- אוטנטי

ישנם כמה סוגים של מחקרים:

1. מחקר אתנוגרפי- של אנתרופולוגים. בד"כ איכותני. בעל אופי כוללני, פתוח, ללא השערות מראש- בכלים של תצפיות או שאלונים פתוחים. המטרה לחקור תופעה שלמה,הוליסטית בסביבה הטבעית שלה.
2. סקר- עושה שימוש כמעט בלעדי בשאלונים. בד"כ שאלות מובנות מראש, חסרת גמישות. פועלת בשיטתיות, שיטה זולה וקלה של מחקר.
3. ניסוי- לרוב נעשה בתנאי מעבדה, מאפשר לנו להסיק על סיבתיות, אך ההיסק (=ההבדל בין התוצאות לבין המציאות) הוא בד"כ גדול יותר, אך ניתן להתגבר על זה באמצעות ניסויים חוזרים.

ניסויים הם הנחשבים ביותר בעולם מדעי החברה.

שיעור 6

24/11/09 ח' כסלו

מדידה

מדידה= פעולת מדידה היא ייחוס של מספרים לאובייקטים או לאירועים בהתאם לחוקים מסוימים. המספרים משקפים תכונה של האובייקט- גודל, דרגה, עוצמה וכו'

הגדרת המספרים היא בד"כ שרירותית אך מוסכמת על כלל החברה. בתחומים שאינם אובייקטיביים יש קושי להגדיר את הדרגות השונות בסולם.

אפשר לאפיין מדידה ע"פ הסולם שבו היא מתאפיינת:

1. שמי (נומינלי)- A=/B

ניתן שם לאובייקט, היחידה מתארת זהות או שוני וחשוב לשמור על ההבדל בכל מספר. למשל צבע עיניים

2. סדר (אורדינלי)- A>B .

משתנה בו יש חשיבות לסדר בו מופיעים הערכים. למשל מעמד נמוך בינוני וגבוה, מידת שביעות הרצון

3. רווח (אינטרוולי)- A+B אין 0 מוחלט

יש משמעות לרווחים שבין כל ערך של המשתנה. ההפרש בן המשתנים מלמד על ההפרש בין התכונות. למשל טמפ'. 0 מעלות גם מייצגת מידת חום מסוימת.

4. יחס/מנה (רציו)- A\B

בו יש משמעות 0 היא אין- ולא ייצוג של מידה יחסית- ההפרש בין 30 ל50 הוא זהה להפרש בין 20 ל40. 20 זה פי שתיים בדיוק מ40.

ההחלטה באיזה סולם נשתמש נובעת מסוג התכונה שאנו מודדים. סולמות מדידה מכתיבים את הסולם הסטטיסטי שבו נשתמש.

צריך להגדיר את הסולם הכי גבוה האפשרי למשתנה שאותו בחרנו.

מהימנות-

המדידות ישקפו באופן מושלם את המציאות – כלומר את ערכיו האמיתיים של המשתנה.

מדידה מהימנה- ערכי המשתנה הנמדד נמדדים באופן מדויק

לרוב מה שנמדד הוא הערך הנצפה (ולא הערך האמיתי) בין הערך האמיתי לנצפה יש משתנה של טעות (כמה מדווחים על חרדה וכמה הם באמת חרדים)

טעות קבועה- תהיה אותה טעות בכל פעם שנבדוק

טעות מקרית- בכל מדידה הטעות שונה.

טעות מקרית היא כמעט בלתי נמנעת.

מהינות מתייחסת לטעות מקרית בלבד. ככל שהשונות בין מדידות שונות של משתנה תהיה גדולה יותר כך הטעות גדולה יותר והמהימנות קטנה.

המהימנות מוגדרת ביחס שבין המדידה למציאות (שונות אמתית לשונות נצפית)

יציבות המדידה-

המבחן יהיה מהימן ככל שהמתאם בין מדידות שונות שלו. נשתמש במבחן הטרוגני (מבחן חוזר)

כשמבחן מבוסס על מגבלת זמן אין טעם לבדוק עקביות פנימית משום שכל אחד עונה אחרת- עדיף להשתמש ביציבות המדידה.

אם ישנה תכונה שאנו משערים שאינה קבועה אין טעם לבדוק יציבות המדידה.

אקוויולנטיות- נוסחים מקבילים למשל הפיילוט בפסיכומטרי, קשה לבדוק את זה במשתנים פסיכולוגיים. מקדם מתאם

עקיבות פנימית- מהימנות פנימית אלפה של קורנבך

שיטה נפוצה במדעי החברה היא מסתמכת על הנחה ששאלונים הם מדגם של שאלות אפשריות שמייצגות את התופעה הנמדדת. צריך להיות מתאם גבוה בין כל השאלות וכך הוא יהיה מהימן יותר, המטרה שכל הפריטים יהיו רלוונטיות וקשורות זה לזה – יתרון-אפשר להעבירו פעם אחת ולחשב

שיטת החישוב שלה ממש נוחה

חסרון- מושפעת מתנאים שונים

מבחן חצוי-

מחלקים מבחן אחד לשניים ומודדים את המתאם בין שני החצאים- ספירמן בראון

מהימנות בין שופטים –

מתייחס למבחן לא אובייקטיבי נדרשת במבחנים השלכתיים- הטעות שנובעת מהשוני בין המעריכים ככל שיש מתאם גבוה יותר אז המחקר מהימן יותר.

נשתמש בזה כשהשאלונים הם הומגניים (בודקים תכונה אחת)

אלפא היא מדד למהימנות.

16/12/09 כ"ט כסלו

מהימנות

0.6-0.8 גבולות תחתיים של מהימנות טובה במדעי החברה- אם זה יותר נמוך לא נשתמש במחקר- אפשר לנסות לשפר את כלי המדידה.

דוג':

1.מבחן וקסלר- בוחן ציון אינטיליגנציה- זהו מבחן הטרוגני- מורכב מנושאים שונים עם ציון אחד.

במבחן זה נעשה יציבות המדידה כדי לבדוק מהימנות- נעשה זאת משום שאינטיליגנציה הוא מדד יציב בשונה מידע שניתן לרכוש

2. שאלון שחיקה לעובדים- שאלון הומוגני- מודד רק שחיקה על כן בוחן תכונה בודדת- רק שחיקה- יציבות.

3. מבחן שבו הנבחן צריך להשלים כמה שיותר ציורים- "כמה שיותר" מרמז על מס' שונה של ציורים לכן נשתמש ביציבות המדידה

תוקף של כלי מדידה-

המידה שבה המדידה שלנו מודדת את המשתנה התיאורטי, מידת ההתאמה בין המדידה התצפיתית (האופרציונלית- הדרך שבה אנו מודדים) למדידה הנומינלית (ההגדרה התיאורטית).

האם ע"י בדיקת ל"ד באמת בודקים את מידת החרדה.

האם שאלון ההתקשרות בודק את מידת ההתקשרות.

שאלת התוקף היא חשובה במיוחד.

התוקף תלוי בשאלה של מטרת הבדיקה. תקף למה?

ישנם שלושה סוגים של תוקף מדידה:

1. תוקף ניבוי/ תוקף תלוי קריטריון- כאשר מודדים משתנה אחד- המבחן ע"מ לנבא באמצעותו משתנה אחד אפשר להעריך את תוקף המדידה ע"פ מידת הצלחתו בניבוי-

לדוג' פסיכומטרי המנבא על הצלחה בתואר ראשון המנובא- או כממוצע הציונים בתואר הראשון

קריטריון- המשתנה המנובא

כדי לתת תוקף צריך לחשב מתאם בין הפסיכומטרי לתואר הראשון. והוא מהווה את התוקף.

קיצוץ של תחום- כדי להיות מדויקים צריך לבדוק את כל ציוני הפסיכומטרי- גם אלו שלא התקבלו לפסיכומטרי. לוגית ותיאורטית יש חסרון במתאם זה- אך ברמה הפרקטית לא ניתן לבדוק את זה.

ניתן לבחון את המתאם בכל סדר (מבחן לפני קריטריון להפך או במקביל).

1. תוקף לאחר מעשה- כאשר הקריטריון נמדד לפני המבחן. ניקח עובדים טובים ונבקש מהם לענות על מבחן שבא למדוד יכולת התאמה לעבודה.
2. תוקף בו זמני- הקריטריון והמבחן נמדדים במקביל- מבחן שיש עליו הסכמה עם מבחן חדש שרוצים לבחון את תוקפו
3. תוקף ניבוי- בודקים את המבחן ובדיעבד רואים אם הניבוי היה נכון

2. תוקף תוכן- זה מדד התרשמותי- לפעמים המבחן עצמו הוא מדד שלכשרון מסוים- מבחן בסיום קורס טייס בודק עד כמה החייל למד להטיס מבחן. אמור לבדוק הצלחה עד כה. מבחן ידע. במקרה זה צריך לבדוק באיזה מידה מייצגים פרטי המבחן את עולם התוכן שאותו מעוניין החוקר לבדוק. צריך לדעת מהו אותו עולם התוכן והאם פרטי המבחן מכסים את כל עולם התוכן. יש כל מיני שיטות לכך
3. תוקף מבנה- נדרש כאשר אין הסכמה מלאה בין חוקרים לגבי ההגדרה האופרציונלית של המשתנה הנמדד.

לדוג': איך מודדים מנהיגות, התקשרות וכו'. לכן על האדם המפתח כלי המדידה להוכיח שהכלי שלו באמת תואם להגדרה שלו.

כדי למדוד תוקף מבנה צריך לענות על 2 שאלות

1. באיזו מידה המשתנה התצפיתי ממצה את מרכיבי המשתנה תיאורטי- מיצוי
2. באיזו מידה המשתנה התצפיתי רק את משתני המשתנה התיאורטי ולא היבטים אחרים שאולי אינם רלוונטיים לו- בלעדיות

דוג'- בודקים מעורבות משפחתית-

הגדרה נומינלית= מידת הקשר בין הפרט למשפחתו

הגדרה אופרציונלית= כמה שעות הם מקדישים למשחק עם ילדיהם.

1. האם מס' השעות ממצה את ההגדרה הנומינלית- לוא דווקא משחק הוא רק סוג של הקדשת זמן, הוא רלוונטי רק לגילאים מסוימים.
2. האם זה לא שואל על דברים אחרים: אופי האדם, השעות שהם בבית, גיל הילד.

לתוקף מבנה יש שני מרכיבים:

1. תוקף מתכנס- מיצוי
2. תוקף מבחין- בלבדיות

23/12/09 ו' טבת

איך זה נראה בפועל-

מתכנס- עלינו להוכיח שיש מתאם גבוה בין מבחן אחר הבודק אותה תכונה אך עדיף בשיטות שונות. תצפית מול מדידה פיזיולוגית. לרוב זה לא קורה ובודקים שאלון מול שאלון

מבחין- עלינו להוכיח שיש מתאם נמוך בין שני מבחנים שמודדים משתנים תיאורטיים שונים אך קרובים. למשל אם רוצים לבדוק עמדות כלפי אב- נעבר את אותו שאלון כלפי דמות קרובה שאינה סמכותית כמו חבר ואותו שאלון כלפי דמות סמכותית שאינה קרובה כמו מורה.

ככל שיש יותר עדויות לאיכות הכלי זה יותר טוב. מהימנות בודקת דיוק והתוקף מודד האם היא בודק את מה שהוא אמור לבדוק.

מהימנות נמוכה מפחיתה מהתוקף של הכלי. אבל מהימנות גבוהה לא מחייבת תוקף.

על יוצר הכלי להוכיח את טיבו והחוקרים שמשתמשים בכלי מציינים את מהימנותו ותוקפו כפי שהוכחו ע"י החוקר היוצר.

3 דרכים למדוד מהימנות:

1. יציבות המדידה- א. המבחן החוזר- מבחן הטרוגני או מבחן עם מגבלות זמן.

ב. נוסחים מקבילים- לבדוק שני שאלונים דומים זה לזה.

2. עקביות פנימית- מתאימה לשימוש במבחן הומוגני שבודק תכונה אחת בלבד- מצפים למתאם בין הפריטים השונים לבין עצמם. אם מבחן בודק יותר ממימד אחד אך לכל אחד יש חלק נפרד ומובחן שהם עצמם הומוגניים אפשר לבדוק עקיבות פנימית.

תוקף מבנה מגיע כשאין הסכמה לגבי כלי מסוים. הרבה פעמים זה תיקוף של כלי קיים.

אם יש מבחן הטרוגני שבו ארבעה מדדים: אם נרצה להשתמש בכל מדד בנפרד- כדאי לעשות עקביות פנימית לכל מדד בנפרד אבל אם רוצים ציון אחד אז יש לעשות עקיבות המדידה.

אם יש שני מדדים שהם רחוקים זה מזה עדיף לעשות להם עקיבות פנימית

אלפה של קורנבך- עקביות פנימית.

בדפוסי התקשרות עושים עקביות פנימית ואז יציבות המדידה לכל דפוס בנפרד. יציבות נמדדת r –

העבירו יחד עם השאלון- גם שאלון חרדה ושאלון דיכאון כתוקף ניבוי.

אם המתאם היה גבוה מדי בין 2 מושגים תיאורטיים זה אומר שזה אותו דבר- או שזה מעיד על חולשת הכלי- כי אז כלי של התקשרות חופף לחרדתיות.

30/12/09 י"ג טבת

מבחן לא אמריקאי, תיאור של מחקר, מחולק להרבה שאלות קטנות יחסית- עלינו לנתח את הקטע מבחינה מחקרית. מבחן יישומי- יינתן פתרון ועלינו להבין למה הוא.

אפשר לקחת כל מחקר ולנסות לעבוד עם המושגים שאנו מכירים.

מערך הניסוי-

מערך ניסויי- תפעול של מצב קיים ע"י מניפולציה ע"מ לשנות משהו בנחקר ולמדוד את השינוי. מספיק שיש משתנה אחד שתופעל זה כבר נחשב מערך ניסויי- גם אם יש עוד מהלכים מתאמים.

אופרציה נמדדת תמיד תהיה. כי גם כשעושים מניפולציה יש צורך למדוד אותה. אנחנו תמיד מתפעלים משתנה בלי תלוי. מעוררים תסכול לאדם ומודדים את התוקפנות.

לרגש חיובי שתי פונקציות- הרחבה (כרגע) ובניה (לעתיד) של יכולות קוגניטיביות.

במחקר 1 מצאו שרגשות חיוביים יוצרים (משפיע על- בד"כ בניסוח כזה הכוונה היא לניסוי) גמישות ויצירתיות ומרחיבים את יכולת החשיבה וקבלת ההחלטות. מערך ניסויי.

במחקר 2 מצאו שאנשים שמרגישים רגשות חיוביים מאריכים ימים באופן מובהק ביחס לאלו שהיו תחת השפעה של רגשות שליליים.

מערך מתאמי.

במצב כזה שאלה ישירה לאדם- אם הייתה זוכה לציון לשבח האם היית מחליט אחרת? לא עוזרת כי אדם לא יעיד על עצמו שהיה מחליט אחרת כי הוא לא בהכרח מודע להשפעה של הרגש. וזה נובע גם מרצון להציג את עצמי בצורה טובה.

ניסוי יכול להביא נתונים שונים ממחקר מתאמי מכמה סיבות-

1. אנשים אוהבים להצטייר בצורה חיובית
2. אנשים לא מודעים להשפעת רגשותיהם על מעשיהם
3. הדיווח הוא לוא דווקא כנה
4. אם יש הבדל בסיטואציה שמשפיעה על ההתנהגות של הנבדקים. למשל האם אדם מגיש עזרה יותר כאשר יש אדם אחר נוכח אז נצטרך לעשות מניפולציה ולבדוק.
5. שליטה מרבית בתנאי המחקר- מותאם באופן ספציפי

תפעול יכול להיות בשינוי הסיטואציה שבניסוי על כל הבדל שיכול להיות

שליטה מירבית בתנאי המחקר

יכול ליצור תנאים שמתאימים ליווי שלו

לתפעל משתנה מסוים לפני שהוא בודק[

לבדוק השערות אלטרנטיביות לממצאים שהתקבלו

ניסוי מאפשר להוכיח קשר סיבתי בין משתנים

ניסוי הוא מערך מצויין אך הוא קשה להוכיח את הבעלידיות שלו

איך משיגים שליטה בניסוי?

1.עליהם להגדיר את המשתנה הבלתי תלוי- אנשים נוספים בסיטואציה- כמה אנשים נחשבים קבוצה?

2. ולהגדיר את המשתנה התלוי- מה נחשב הגשת עזרה

3.ולהחליט איך הם יכולים לממש סיטואציה כזו.

4. להגדיר מהי קבוצת הביקורת? קבוצת הביקורת מאפשרת לנו להפריך הסברים אלטרנטיביים. (פלסיבו- דמה תרופה שהיא זו שהשפיעה, מילות עידוד של רופא שמשפיעות, סתם קבוצה שלא לקחה את התרופה.) קב' ביקורת צריכה להיות זהה חוץ מהערכים של המשתנה הבלתי תלוי המתופעל. גם אם לא הפעלנו שום פעולה אז זה ערך 0 של המשתנה הבלתי תלוי.

אין ענייני תוקף במשתנה- כי זה לא כלי מדידה. כן יש שאלה חשובה – האם מה שאני חושבת, שיצרתי אצל האדם, זה באמת מה שעשינו. האם המניפולציה משפיעה על הנבדק כפי שחשבנו שהיא משפיעה. וגם אם מאוד נקפיד בבחירת מניפולציה מוסכמת- עדיין עשויות להיות אי הסכמות איתי סתם מעצם זה שמדובר במדעי החברה.

‏‏‏‏‏‏‏1. אחד היתרונות בניסוי הוא שאפשר להפריד בין המשתנים מסויומים שבמציאות הם לוא דווקא מובחנים- הוא עושה זאת ע"י קבוצת הביקורת. זה נקרא בילבדיות.

עם זאת יכול להיות שלא כל הנבדקים הגיבו כמו שהחוקר ציפה שיגיבו משום תפיסות שונות לגירוי זהה.ולכן השיטה לא מראה באופן מושלם את מה החוקר רצה לבדוק אך זה יותר מדוייק מהמציאות

2. רגישות ועוצמה של המשתנה הבלתי תלוי- החוקר בוחר באלו רמות/ עוצמות או ערכים הוא יבחן את המשתנה הבלתי תלוי. הוא יכול לבדוק פערים קטנים או גדולים בין הערכים. למשל לכידות קבוצתית: במציאות-תמצא לכידות ברמות שונות אך קשה למצוא לכידות ברמות מדורגות קל בינוני קשה. אבל כשעושים התערבות ניתן ליצור את רמות הלכידות לפי הרצון וכך לדעת מה היא מידת האופטימום.

רגישות של המשתנה הבלתי תלוי.- זה שליטה ברווחים קטנים

ניתן ליצור גם הבדלים גדולים(זה נקרא עוצמת המשתנה) [אפילו יותר מכפי שקיימים במציאות] גם משתנים בהפרש גדול מאפשרים לדעת את הדיוק- למשל העלאת שכר באופן משמעותי ויצירת תסכול של עובדים אחרים ובדיקה האם זה משפיע על תחושת ההערכה של העובד.

3. חזרתיות ושינויים שיטתיים- אפשר לחזורעל אותו דבר כדי להראות שממצאים תקפים (למשל במקום אחר), ושינוי חזרתי משמעו לשנות משתנה אחד באופן מדוייק כדי להבין מה משפיע על התוצאות. וכך ניתן ללמוד על הביט נוסף

החוקר יכול להוסיף קב' ביקורת שונות כדי לדייק את התובנה של המחקר.

4. שליטה על כיוון הסיבתיות- בשליטת החוקר- לדעת מה השפיע על מה אפשר רק ע"י ניסוי- משום שניתן לבודד להפעיל ולמדוד משתנים

קב' ביקורת מאפשרת לנו השפעה על המשתנים ואז לדעת שההתערבות שעשינו אכן השפיעה. שהיא באמת הגורם שהשפיעה - בלי קב' ביקורת אין למה להשוות- שינינו משהו- איך נדע שהוא טוב? נשווה אותו למשהו- בין בעבר בין בהווה ללא ההתערבות.

שתי סוגים של קב' ביקורת:

א. קבוצה בה ההתערבות היא 0 - מצב רוח טוב מול מצב הרוח שאיתו באו לניסוי

ב. קבוצה בה ההתערבות היא הפוכה מההתערבות הנבדקת. מצב רוח טוב מול מצב רוח רע.

התערבות 0 היא סוג של התערבות - ואפשר לעשות אין סספר קב' ניסוי.

על כל הקבוצות להיות זהות לחלוטין מלבד המשתנה הבלתי תלוי.

לפעמים ההתערבות החיובית כמו למשל הקרנת סרט משפיעה יותר מרק על המצב רוח- היא משפיעה גםעל הגיבוש- ואז הקבוצות אינן זהות!

למשל להקרין סרט נייטרילי. השאלה היא מה מהות ההתערבות- ליצור מצב רוח טוב ע"י סרט- נוצרים הבדלים נוספים אפילו במשך הזמן שהנבדקים היו בניסוי.

בניסוי אנו מנסים שההבדל בין הקבוצות יהיה יותר גדול מההבדלים הבינאשיים בתוך הקבוצה. between - -בין הקבוצות within- בתוך אותה קבוצה. T לתלויים

זה מתוך הנחה וציפיה שהקבוצות יהיו פחות או יותר דומות.

תנאי המתחייבים כדי ליצור זהות בין האוכ' בכל הנתונים מלבד המשתנה המתופעל.

1. נבדקי קב' הניסוי והביקורת ידגמו מאותה אוכלוסיה

2. נבדקי קב' הניסוי והיביקורת יבחנו באותו זמן- לא חייב ממש במשרד אחר אלא בו זמנית יהיו בניסוי גם אנשים מהקב' ניסוי וגם מהקב' ביקורת.

3. כל ההתייחסות לשתי הקבוצות צריכה להיות זהה- שניהם ישבו, לשניהם יחייכו וכו'.

אנו משפיעים על הנבדקים במשתנה הבלתי תלוי ובודקים את תגובתם שהיא המשתנה התלוי.

אבל מראש אנו לוקחים בחשבון שיש ביניהם שונות מובנית. בשביל זה צריך שההבדלים (השונות- S בריבוע) בין הקבוצות יהיו יותר גדולה מההבדלים בתוך הקבוצות.

בתוך- אישיות, מצב רוח, מצב סוציואקונומי, מוצא וכו'.

א. השונות בתוך הקבוצות נקראת שונות מקרית - נובעת ממשתנים חיצוניים (לא מהמשתנה הבלתי תלוי שמתפעלים במחקר) שהשפעתם הממוצעת זהה בכל תנאי (קבוצות) המחקר. דברים שהם לא בשליטת החוקר= שונות טעויות

זה יכול להיות גם דברים כמו מזג אויר,מישהו חולה. היינו רוצים שהם לא ישפיעו כדי שנראה רק את השונות השיטתית אבל זה בלתי אפשרי.

ב. השונות בין הקבוצות נקראת שונות שיטתית- רוצים שהיא תהיה גדולה מהמקרית.

היא השונות שננסה למצוא היא מוכיחה שהשונות היא לא מקרית אלא נובעת מהמשתנה הבלתי תלוי שתיפעלנו. נרצה שהיא תהיה מובהקת.

20/1/10

זה שתיפעלנו משתנה לא אומר שהוא היחיד שהשפיע. יכול להיות שהשונות נובעת מ"טעות שיטתית". כל עוד אנו יכולים לזהות אותה אנו יכולים לשלוט בה.

למשל: הקשר בין לחץ חברתי לציות לפקודות- סביר להניח שיש משהו באישיות של כל מי שמציית לפקודות- למשל קונפורמיות. כך שגם אם תפעלנו לחץ חברתי- זה לא הכרחי שרק הוא משפיע על הציות אלא גם מידת הקונפורמיות של הנבדק. לכן אם

יש בקב' ביקורת הרבה אנשים קונפורמיסטים אז לא יהיה הבדל בין קב' הניסוי לקב' הביקורת למרות התפעול של לחץ חברתי.

אם החוקר מודע לזה ויבחן גם את מידת הקונפורמיות אז הוא ינטרל את ההשפעה המבלבלת של תכונה זו על המחקר.

טעות שיטתית= השונות שנובעת ממקורות ידועים או לא ידועים שמטים את התוצאות לכיוון מסוים.

מה עושים כדי להתגבר על טעויות שאינן ניתנות לחיזוי מראש

1.הקצאה מקרית (רנדומיזציה)-

להקצות באופן מקרי נבדקים ותנאי ניסוי- ההחלטה האם כל נבדק יהיה בקב' הניסוי או בקב' ביקורת היא החלטה אקראית. ההנחה הסטטיסטית היא שאם מחלקים מקרית אז הקבוצות שוות בהרכבן.

2. אנחנו יכולים לנסות לשלוט בשונות המקרית:

א. החזקת משתנה קבוע:

אם נניח שמין הנבדקים הוא משתנה בעל משמעות שיכול להשפיע על המשתנה התלוי- למשל יודעים שנשים עוזרות יותר מגברים.

אם נקבע שיהיו רק נבדקות ולא נבדקים נצמצם את השונות המקרית. המשתנה מין הוא קבוע- רק נשים.

החסרון הוא שזה מצמצם את משמעות המחקר.

ב. להפוך משתנה שהשפעתו מקרית למשתנה שהשפעתו שיטתית:

להכניס את המשתנה, שעשוי להשפיע על הטעות השיטתית, למחקר- לבחון גם מין כמשתנה בלתי תלוי במחקר. זה נקרא מחקר דו-משתני.

אם יודעים מראש איזה משתנה ישפיע אפשר לבדוק את זה כבר במחקר הראשון אבל אם מגלים את זה כתובנה- כשמנסים להבין למה לא הייתה שונות שיטתית

אז אפשר להכניס את ההשערה במחקר הבא.

לדוג'

חוקר הישווה את יעילות ההוראה החוויתית להוראה פרונטלית. השערתו הייתה שהחוויתית תפיק תוצאות טובות יותר . הוא דגם אקראית אבל לא מצא שום הבדל. ואז חשב שאולי הבטחון העצמי משפיע- ואז תלמידים עם בטחון עצמי מצליחים יותר בלמידה חוויתית ותלמידים עם בטחון עצמי נמוך מצליחים יותר טוב בלמידה פרונטלית.

אפשרות אחת היא לבדוק מראש את האנשים ולקחת רק כאלה עם בטחון עצמי גבוה אבל אז הוא יכול להוכיח רק לגביהם.

אפשרות יותר טובה היא שהוא יוסיף את הבטחון העצמי כמשתנה- ויבדוק את יעילות כל שיטת הוראה בכל אחת מקב' הבטחון העצמי

אז יהיו 4 קב': בטחון עצמי גבוה נמוך ושיטה חוויתית פרונטלית