שיטות מחקר - שחזורים

בחזרה לכלל החומרים

שחזור מבחן בשיטות מחקר 2010 מועד א

שחזור מבחן בשיטות מחקר 2008, מועד א'

חלק א'

אלון החליט לעשות מחקר שבודק את הקשר בין סגנונות נהיגה שונים לבין ערכים בחיי האדם, עלויות ותועלות של נהיגה ואישיות האדם. בנוסף, רצה לבדוק את ההבדל בין סגנונות הנהיגה של נשים וגברים.

סגנון נהיגה היא הדרך בה אדם נוהג באופן קבוע בהתחשב במהירות, שותפי דרך אחרים (ועוד כל מיני דברים שאני לא זוכרת).

את הערכים מדד בשאלון בעל 10 פריטים אשר הנבדק היה צריך לציין את חשיבותם מ-1 (כלל לא חשוב) עד 6 (חשיבות עליונה).

את התועלות והעלויות בדק בשאלון בעל פריטים הקשורים בעלויות ופריטים הקשורים בתועלות.

כדי לבדוק אישיות, אלון השתמש בשאלות נוירוטיות.

את סגנון הנהיגה אלון בחן בשאלון דרכו הוא סיווג את הנהגים ל-4 סוגים: נהג חרד, נהג זהיר, נהג עוין ונהג מסוכן.

הוא העביר את השאלון ל100 נשים וגברים (חצי חצי) בגילאים 17-19.

שאלות

  1. מהו המשתנה התלוי?
  2. מהי הגדרתו הנומינלית?
  3. מהם 4 המשתנים הבלתי תלויים? (פרטי ערכים וסולם מדידה של אחד מהם)
  4. נסח 2 השערות אפשריות.
  5. באיזה סוג מחקר הוא השתמש?
  6. לאחר שבדק את מהימנותו הפנימית של שאלון תועלות ועלויות, קיבל אלון מתאם נמוך (אלפא=0.33). מה תציע לאלון לעשות כדי להגביר את המהימנות?
  7. חיים, הבוס של אלון אמר לו שיש בעיה עם התוקף של שאלון הנוירוטיות. מה הבעיה?
  8. היה צריך לדווח על פלט של קורלציה.
 

תשובות

  1. סגנון נהיגה
  2. פיסקה שנייה: סגנון נהיגה היא הדרך בה....
  3. ערכים בחיי האדם, עלויות ותועלות של נהיגה, אישיות האדם ומין (זכר ונקבה, סולם נומינלי)
  4. יש מלא אפשרויות. דוגמאות: יימצא הבדל בין סגנונות נהיגה של גברים ונשים. נמצא כי נשים נוהגות יותר בסגנון זהיר מאשר גברים.  
    יימצא קשר בין אישיות האדם לסגנון הנהיגה. ככל שציון האישיות יותר גבוה הזהירות תהיה רבה יותר.
  5. מחקר מתאמי. יש פה בדיקה של מציאות קיימת ואין שום מניפולציה (שזה מאפיין מערך ניסויי). המחקר כמותי כמובן.
  6. מהימנות פנימית היא בדיקה שמתאימה לשאלון הומוגני והשאלון הנ"ל הוא הטרוגני (בודק שני עולמות תוכן, עלות מול תועלת). על כן הוא יכול לפצל את הפריטים ולבדוק שוב את האלפא. אפשרות נוספת היא לערוך בדיקה הטרוגנית שמתאימה לשאלון זה, retest או מקבילות / שאלונים חופפים.
  7. אלון ביקש לבדוק אישיות שאינה מסתכמת רק בבדיקת הנוירוטיות. עליו למצוא שאלון שבודק אותה באופן יותר מקיף. אין הלימה בין ההגדרה הנומינלית של אישיות לבין ההגדרה האופרציונלית.
  8. נמצא קשר שלילי מובהק בין נוירוטיות לסגנון נהיגה זהיר. ככל שהנוירוטיות גבוהה יותר כך הזהירות פוחתת. (r(98)= -0.85, p<0.05)
 

חלק ב'

אלון ערך מחקר המשך. הוא פנה לביה"ס בו למד בעבר ושם הוא העביר שאלונים לשלוש כיתות י"ב. במחקר זה הוא רצה לבדוק את השפעתם של ערכים ספציפיים על הנכונות לנטול סיכונים בנהיגה. כיתה אחת קיבלה לקרוא קטע שעוסק בערך "גרייה" (על אנשים שמרגישים לקחת סיכונים ויוצאים להרפתקאות). כיתה שנייה קיבלה קטע שעוסק בערך "אוניברסאליות" (על אנשים שעוזרים לאחרים ומנסים להתאים את עצמם למקום בו הם נמצאים). כיתה שלישית קיבלה לקרוא קטע נייטרלי. לאחר קריאת הקטעים כל כיתה ענתה על שאלון שבדק את הנכונות שלהם לקחת סיכונים בנהיגה. 

שאלות

  1. איזה מערך בא לידי ביטוי במחקר זה?
  2. יונת למדה השנה שיטות מחקר והיא אמרה לאלון שהוא היה צריך לבדוק האם יש בכיתות תלמידים שעברו תאונות דרכים או עברו עבירות תנועה בשנה הקרובה. על איזה איום היא מתריעה?
  3. סמדר הציעה לאלון להעביר את השאלון לתלמידים מבתי ספר ברחבי הארץ. למה היא מתכוונת ומה היית מציע לו לעשות להבא?
  4. באיזה תוקף נשתמש כדי לבדוק את כלי המדידה של אלון? כיצד?
  5. אלון השתמש בשאלון. ניתן היה להשתמש בתצפית. מנה חסרונות ויתרונות של כל כלי ונמק מדוע עליו לבחור באחד מהם.
  6. אילו בעיות אתיות עולות מהמחקר של אלון?
  7. דיווח פלט של t-test
 
 
 

תשובות

  1. מערך ניסוי שגוי (אין הקצאה מקרית, הוא הלך לביה"ס שהכיר): מערך אחרי, עם קב' ביקורת, ללא הקצאה מקרית. נערכו שתי מניפולציות על שתי קב' נפרדות ולאחר מכן נערכה מדידה. בקב' השלישית נערכה מדידה מבלי להפעיל מניפולציה, זוהי קב' הביקורת.
  2. יונת מנסה להזהיר אותו מאיום הברירה. ייתכן ובכיתה אחת יש הרבה נבדקים שחוו חוויות כאלה. לדעתי גם יש איום של היסטוריה ובשילה, זאת משום מאורעות חיצוניים ופנימיים שעברו נבדקים שחוו חוויות מסוג זה, עלולות להסביר את הממצאים ולהשפיע על תוצאות השאלון. כתבתי גם נשירה משום שייתכן שמי שעבר תאונות אולי לא שש לענות על שאלון מסוג זה.
  3. סמדר מציעה לו להשתמש בדגימה הסתברותית מסוג אשכולות. אלון השתמש בדגימה לא הסתברותית, מה שמאיים על התוקף החיצוני של המחקר (יכולת השלכה). דגימה הסתברותית תאפשר לאלון למפות את גבולות האוכלוסייה אותה ירצה לדגום וכן ייתן הזדמנות שווה לאנשים להיבחר או לא להיבחר למדגם. יכולת ההשלכה תשתפר. אשכולות היא שיטה שיכולה לחסוך לאלון במשאבים (כוח אדם, כסף וזמן). אם הוא יכול, רצוי להבא להשתמש בדגימה מקרית פשוטה כדי להגדיל את המדגם ואת יכולת ההשלכה שלו.
  4. תוקף מבנה. איננו בודקים כאן ניבוי, אלא מצב קיים, לכן נשתמש בתוקף מבנה שיענה על שאלת המיצוי ושאלת הבלבדיות. ניקח שאלון שבודק את אותו דבר ונשאף למתאם גבוה עם השאלון של אלון. זה מעיד כי אכן נבדק מה שרצינו לבדוק (השאלון ממצה). בנוסף, ניקח שאלון שבודק משהו אחר ונשאף למתאם נמוך עם השאלון של אלון. זה יעיד כי בדקנו רק את מה שרצינו לבדוק (השאלון מבחין / בלבדי).
  5. שאלון – קל להשוואה, בוחן תהליכים רגשיים וקוגניטיבים, לא רק התנהגות. החוקר לא חייב להיות מיומן. 
    עלול לא לשקף את המציאות של הנבדק או לא לבדוק מה מתאים לו בד"כ. שאלון יכול להיות מגביל עבור הנבדק. 
    תצפית – מציג התנהגות, מי שלא יודע שצופים בו מתנהג בטבעיות. 
                   מצריך יותר משאבים, החוקר עלול להשפיע על ההתנהגות אם הנבדק יודע שצופים בו. 
    הייתי ממליצה לאלון לשלב בין שני הכלים. אמנם זה מצריך ממנו יותר משאבים אבל כך הוא זוכה לתמונה הוליסטית (התנהגות אובייקטיבית ותחושות סובייקטיביות של הנבדק) יותר ומרוויח את כל היתרונות.
  6. קודם כל הוא לא ביקש הסכמה להשתתף במחקר מהתלמידים, מהוריהם או ממשרד החינוך, אלא רק מביה"ס. דבר נוסף, עליו לברר אם המניפולציה הזו אכן מוצדקת. עליו להתוודות על המניפולציה בסוף המחקר, לקבל מהתלמידים משוב ולוודא כי לא פגע בהם.
  7. כדי לבחון אם קיים הבדל בנטייה ליטול סיכונים בנהגיה, בין אנשים שנחשפו לגרייה לבין אנשים שנחשפו לאוניברסאליות ערכנו מבחן T לקב' בלתי תלויות. מצאנו כי קיים הבדל בין השתיים (t(df)=0.78, p<0.05). מי שנחשף לגרייה (m=8.7, sd=2.8) נוטה ליטול יותר סיכונים ממי שנחשף לאוניברסאליות (m=2.4, sd=2.3).
 

*קחו הכל בערבון מוגבל – בעיקר בגלל הניסוח של השאלות, אי אפשר לזכור במדוייק. כנ"ל לגבי המספרים בדיווח הפלטים.

שחזור שיטות מחקר 2008

שחזור מבחן – שיטות מחקר - מכללה

זה בערך מה שאני זוכרת, לא מדויק אבל נראה לי שיעזור... בהצלחה!!

1. מבחן מהימן הוא תמיד תקף:

נכון/ לא נכון

2. במחקר של הסרט איזה בעיות אתיות היו:

א. הוליכו שולל את הנבדק

ב. הנבדק לא יכל לעזוב מתי שרצה

ג. חוסר אנונימיות

ד. א+ב

ה. א+ב+ג

3. במאמר חבורת קרן הרחוב השתמשו ב:

א. קבוצת מיקוד

ב. תצפית

ג. ראיון

ד. ב+ג

4. כדי לבדוק מהימנות במחקר איכותני משתמשים ב:

א. במחקר כמותי לא בודקים מהימנות ותקפות.

ב. טריאגולציה

ג. רפלקטביות

ד. ב+ג

5. חוקר רצה לבדוק יעילות של תרופה על מצב הרוח. לשם כך דגם 30 נבדקים אחרי שנטלו את התרופה. תוצאות המבדק היו גבוהות – 4.5 (כשהסקאלה הייתה מ-1 עד 5).

מהו המשתנה הבלתי תלוי?

  1. יעילות התרופה
  2. נטילת/ אי נטילת התרופה
  3. מצב רוח משופר
  4. מצב רוח

6. חוקר רצה לבדוק יעילות של תרופה על מצב הרוח. לשם כך דגם 30 נבדקים אחרי שנטלו את התרופה. תוצאות המבדק היו גבוהות – 4.5 (כשהסקאלה הייתה מ-1 עד 5).

מהו המשתנה התלוי?

  1. יעילות התרופה
  2. נטילת/ אי נטילת התרופה
  3. מצב רוח משופר
  4. מצב רוח

7. חוקר רצה לבדוק יעילות של תרופה על מצב הרוח. לשם כך דגם 30 נבדקים אחרי שנטלו את התרופה. תוצאות המבדק היו גבוהות – 4.5 (כשהסקאלה הייתה מ-1 עד 5).

באיזה כלי ישתמשו כדי לבדוק מהימנות?

  1. מהימנות מבחן חוזר
  2. מהימנות כאקוולנטיות
  3. מהימנות אלפא של קרונבך
  4. מהימנות בין שופטים

8. חוקר רצה לבדוק יעילות של תרופה על מצב הרוח. לשם כך דגם 30 נבדקים אחרי שנטלו את התרופה. תוצאות המבדק היו גבוהות – 4.5 (כשהסקאלה הייתה מ-1 עד 5).

באיזה סוג מערך מחקר השתמשו?

  1. שגוי
  2. דמוי ניסוי
  3. תקין
  4. מתאמי

9. איזה מהבאים לא יכול להיבדק ע"י ניתוח חומר תיעודי?

א. שירי ערש

ב. חומר פרסומי שתלוי על קיר המכללה

ג. שטיח מתבלה מתחת לתמונה במוזיאון

ד.נראה לי- אף תשובה אינה נכונה

10. מה מהבאים אינו כלי מחקר איכותני?

א.ראיון עומק

ב. תצפית

ג.עוד משהו שהוא כן

ד. שאלון

ה. אף תשובה אינה נכונה




שחזור שיטות מחקר, מועד א' התשס"ז -2007

תודה לגלעד אורזך

הוספתי תשובות שלי, לא בטוח נכון, מוזמנים לשלוח הערות ותשובות

חנה עו"סית בפגיה בביה"ח ראתה מחקרים רבים המעידים כי תמיכת הסבים והסבתות בילדיהם ההורים לפג תורמת לרמת הטיפול של ההורים בילדם.

חנה החליטה לערוך מחקר ולבדוק את ההבדל בין סבים וסבתות במידת התמיכה אותה הם מספקים לילדיהם הורי התינוק הפג ובנוסף לבדוק את הקשר בין הערך העצמי והמשפחתיות על מידת התמיכה בילדיהם ההורים של הפג.

לשם המחקר העבירה חנה שאלון לבדיקת הערך העצמי (אני לא זוכרת את הפירוט-1 עד 5) כאשר ככל שהציון בשאלון יותר גבוה הערך העצמי יותר גבוה. בנוסף העבירה שאלון לבדיקת הלכידות המשפחתית (עם 4 ערכים בשאלון אם אני לא טועה) כאשר ככל שהציון יותר גבוה הלכידות יותר גבוהה.

לבסוף העבירה שאלון לבדיקת התמיכה כאשר השאלון מחולק ל2 חלקים: תמיכה אינסטרומנטלית ותמיכה אמוציונלית. ערכי השאלון 1. אף פעם לא ...וכו'.

1. מהו המשתנה התלוי? [תמיכה]

מה הערכים שלו? [הרבה מאוד... הרבה... וכו'..]

איזה סוג סולם של ערכים היא בחרה? [אורדינלי]

*מהי ההגדה התיאורטית למשתנה התלוי__________

*מהי ההגדרה האופרציונלית למשתנה התלוי____________

2. ישנם 3 משתנים בלתי תלויים מהם?

משתנה תלוי: [מגדר]

ערכיו: [זכר, נקבה]

משתנה תלוי: [משפחתיות]

ערכיו: [הרבה...]

משתנה תלוי: [העצמה אישית]

ערכיו: [הרבה...]

*מהי יכולה להיות השערת המחקר?

*באיזה מערך מחקר חנה השתמשה?

3. [בעצם שאלה 2] מה ההגדרה התיאורטית של המשתנה?

-מה ההגדרה האופרציונלית?

4. חנה בדקה מהימנות פנימית לשאלון שעסק בנושא התמיכה והאלפא יצאה 0.25

מה הסיבה לכך שהאלפא יצאה נמוכה וכיצד יכלה לבדוק את המהימנות?? ואיך הייתה משפר את המהימנות?

5. לפני הכנת השאלון היא רצתה לוודא את תקפותו. איך היית מציע לה לעשות את זה?

6. באיזה סוג מערך גילה השתמשה?

7. *גילה עו"סית בפגיה בבי"ח אחר הציעה לחנה לשפר את המחקר שלה ולחלק שאלונים גם ל50 סבים וסבתות הורים לילדים שילדו פגים אשר לא השתתפו בתוכנית שיצרה חנה.

האם המלצתה תשפר את המחקר? אם כן מדוע?

8. איזה מהבאים הוא משפט אמפירי? נמק.

-כדאי לתת לחיילי מילואים מלגות. [לא אמפירי.... המלצה]

-בעתיד הפנסיה תפשוט את הרגל. [לא אמפירי... עתיד]

-ככל שילדים לומדים יותר הם מצליחים יותר בבחינות.

-....

9. גילה גילתה שהעצמה אישית מחזקת את "התמיכה", כדי לבדוק את זה היא לקחה קב' של סבים וסבתות, בדקה את מצבם, ואז עשתה עליהם סדנת העצמה אישית ובדקה שוב את מצבם אחרי הסדנה.

איזה סוג מחקר גילה ערכה?

*חנה גילתה שהעצמה אישית מחזקת את "התמיכה", היא החליטה ליצור תוכנית של 3 חודשים לשיפור ההערכה העצמית. כדי לבדוק את הצלחת התוכנית ערכה מחקר בו העבירה שאלוני הערכה עצמית לפני התוכנית ובתום 3 חודשים (בסיום התוכנית) לקב' של 50 סבים וסבתות שהשתתפו בתוכנית.

באיזה מערך מחקר מדובר? (נמק)

מבחן לדוגמא - 2006

נעמי מנהלת מכון הכושר "בגוף חטוב", שמעה מחברתה דרורית מנהלת מכון הכושר "שרירים". שהתעמלות אירובית שלוש פעמים בשבוע עשויה לתרום למניעת מחלות לב ריאה בקרב נשים.

היא החליטה לבדוק זאת במסגרת המכון אותו היא מנהלת.

במכון מתעמלים חמש מאות אנשים מתוכם 300 הן נשים. 120 מתוכן מתעמלות רק אירובית. והשאר מתעמלות אחרת.

בקרב האירוביות 70 הן ילידות הארץ

דרורית אמרה לנעמי שתשמח לנדב למחקר גם מתעמלות שלה.

במכון שלה יש 150 נשים המתעמלות באירובית, 115 באחרת. כאשר 90 מהאירוביות הן ילידות הארץ.

המלצה ראשונה: קודם כל לסנן את כל השטויות הלא רלוונטיות בסיפור. אסור למרקר אבל אפשר בעפרון או בעט צבעוני לסמן את הדברים הרלוונטיים.

לקרוא את השאלות ולחזור לטקסט אחרי הסינון.

שאלות:

1) נסחו שתי השערות - (במקרה זה שירלי רמזה השערה של קשר השערה של הבדל)

פתרונות אפשריים (יש עוד):

אז אפשרות אחת היא " קיים קשר בין סוג ההתעמלות , למידת סיבולת לב ריאה"


המלצה של שירלי קודם לסמן את המשתנים במחקר ואת הערכים ואז יותר קל לענות.

חשוב לנמק כל פתרון מציעים לשאלות במבחן(לכולן)

2) מהו מערך המחקר האפשרי: יש שני סוגים במחקר כמותי - לעומת איכותני.

בכמותי אפשר לעשות מערך מחקר ניסויי או מתאמי.

נראה שכאן יותר מתאים כמותי אבל אם תנמקו היטב גם איכותני יתקבל. בכל אופן חשוב לפרט לגבי איך תערכו את המחקר בפירוט.

3) מה שיטת הדגימה שתבחרו? חשוב לנמק, ולהסביר את הפרוצדורה במלואה.

אקראי שיטתי = כל נבדק 3 או חמישי וכו'


כלומר "גוף חטוב" ו"שרירים" הם אשכולות.


4) כלי לאיסוף נתונים ? שאלון


5)כדי שהנבדקות תמלאנה אותן השאלונים, מזמינה אותן נעמי לשיחת משוב פרטנית לגבי רמת הכושר שלהן, ובסוף השיחה היא מבקשת שתמלאנה את השאלון.

איזה בעיות אתיות עלולות להיות כאן?



יהיה במבחן קריאה של הפלטים.

אם פלט של T יהיה מובהק:

צריך לדווח על T על DF (דרגות חופש), סיג, ממוצע וסטיית תקן של הקבוצה לעומת השנייה.

בפירסון צריך לדווח על הקשר(כיוונו) עוצמתו, והמובהקות

את הקשר מסמנים באות R.

שאלון שיטות מחקר

שאלה מס1'


מהם חמשת המאפיינים לגישה המדעית ?

  1. השערה, עניין ,סובייקטיביות ,ידע רב ,פרטניות
  2. סקרנות , מהימנות, כלליות, אימפריות ,אובייקטיביות
  3. סקרנות. ספקנות,אובייקטיביות,כלליות,אימפריות
  4. אף תשובה אינה נכונה

שאלה מס2 '


שאלת מחקר היא ?

  1. גירוי אינטלקטואלי הקורא לתגובה מדעית
  2. גירוי פיסי הקורא לבדיקה אימפירית
  3. גירוי שכלי הקורא לתגובה של חוקר כלשהו
  4. אף תשובה אינה נכונה

שאלה מס'3


שאלת מחקר צריכה להוות.......

  1. יחס בין המשתנים , ניתנת לבחינה אמפירית ,קצרה
  2. השקפה על המונחים הגדרות ,תשובות זמניות ארוכות ומפורטות
  3. הסברה של משתנים,קצרה וענינית
  4. אף תשובה אינה נכונה

שאלה מס'4


תפקיד סקירת הספרות הוא :

  1. תיאור של המשתנים ,מהימנותם ותקפותם
  2. רחשי ליבו של החוקר לנושא המחקר
  3. לסכם את התשובות שמציעה הספרות לעבודת המחקר
  4. לשער השערות ולהגדירם באופן אופרציונלי ונומינלי

שאלה מס' 5


התיאוריה מורכבת מ3 גורמים והם:

  1. מעקיבות כיציבות פנימית,תוקף תוכן.
  2. מערכת טענות על קשרים בין משתנים ,השקפה מסויימת על התופעה ,תפקיד הסבר וניבוי .
  3. מבטאת יחס בין משתנים ,מהימנות ותקיפות
  4. קשרים סיבתיים, הקצאה רנדומלית ,3 משתנים לפחות

שאלה מס' 6


מטרתו של..... מחקר זיקתי ...מחקר גישושי:

  1. אותו מחקר רק מחולק לשני חלקים זיקתי וגישושי
  2. מחקר זיקתי מתאר בדייקנות תכונות ושכיחות של תופעה ,מחקר גישושי מנסה להכיר תופעה בכלליות בכדי לנסח בעיית מחקר למחקרים נוספים שיערכו בעתיד .
  3. מח4קר זיקתי בעל זיקה אמפירית לסקירת הספרות מחקר גישושי תפקידו לגשש הקשרים בין הגדרות נומינליות לאופרציונליות.
  4. אף תשובה אינה נכונה

שאלה מס' 7


משנים תלוים ובלתי תלויים הינם:

  1. תלויים בהגדרה האופרציונלית ובלתי תלויים במטרת המחקר.
  2. תלוי במצב רוחו של החוקר ובלתי תלויים בסקירת הספרות .
  3. תלויים שאותם אנו מנסים להסביר במחקר בעוד שהבלתי תלויים בעזרתם נסביר את מטרת המחקר .
  4. תשובות 2+3 הם הנכונות

שאלה מס' 8


הגדרה נומינלית היא :

  1. הנה הגדרה שמית הנותנת לנו הסבר מפורט על אופן המחקר.
  2. הנה הגדרה המפרטת לנו את המהימנות והתקיפות של כלי המדידה.
  3. הנה הגדרה אובייקטיבית של החוקר למהימנות ותקיפות .
  4. הנה הגדרה מילונית המסבירה את המושג באופן מופשט

שאלה מס' 9


מחקר הבוחן השערות על סיבתיות צריך להקפיד על:

  1. תחילה א' צריך להתרחש ורק אחר כך השינוי בב'
  2. רק א' משפיע על ב' ולא שום דבר אחר
  3. עוצמת קשרים גבוה בין המשתנים
  4. כל התשובות נכונות
שאלה מס 10'

בהגדרה אופרציונלית אנו....

  1. מתארים תכל'ס מה החוקר הולך לבצע במחקר
  2. מתארים תכ'לס את תוצאות המחקר
  3. מתארים תכ'לס את תוקף תוכן ומתכנס
  4. מתארים את המערך הקלאסי

שאלה מס' 11


מהם הדרישות מכלי המדידה האימפירי?

  1. סמכותיות ועקביות
  2. מהימנות ותקיפות
  3. ספקנות ואימפיריות
  4. אימפריות וכלליות

שאלה מס' 12


מכשיר מדידה עשוי להיות תקף אבל לא מהימן ?

נכון /לא נכון

שאלה מס' 13


הבעייתיות של מהימנות כיציבות היא שלעיתים הפעלתו של א' משפיעה על ב'

נכון/ לא נכון

שאלה מס' 14


מהימנות כאקוולנטיות נוצר בכדי להתגבר על הבעייתיות של מהימנות כעקיבות פנימית.

נכון / לא נכון (הוא בה להתגבר על הבעייתיות של מהימנות כיציבות).

שאלה מס' 15


תוקף כלי המדידה הוא:

    1. מידת ההלימה בין המשתנה התצפיתי למושג התיאורטי.
    2. המידה בה החוקר הצליח לבסס את קיומו של קשר סיבתי.
    3. באיזו מידה כלי המדידה הוא מהימן.
    4. באיזו מידה ההגדרה הנומינלית ממצה.

שאלה מס' 16


התייחס להשערה הבאה: ככל שתלמיד משתתף בשיעורים בתדירות גבוהה יותר כך הישגיו בלימודים גבוהים יותר. בהשערה זו המשתנה התלוי הוא:

א. תדירות ההשתתפות בשיעורים

ב. הישגים לימודיים

ג. לא ניתן לדעת מהנתונים מהו המשתנה הבלתי תלוי.

ד. הגידול בהשתתפות הפוליטית

שאלה מס' 17


אם נגדיר רמת חרדה של אדם כקצב פעימות הלב שלו כפי שנמדד בבדיקות מישוש ידני בפרק כף היד, תהא זו:

א. השערה

ב. תיאוריה

ג. הגדרה אופרציונאלית

ד. הגדרה נומינלית

שאלה מס' 18


חוקר פיתח מבחן להערכת צפייה אובססיבית בטלוויזיה. המבחן מבוסס על שאלון המורכב מ- 30 פריטים שכולם יחד וכל אחד מהם מיועדים לבדוק את אותו משתנה (צפייה אובססיבית) אם נאמר כי המבחן הוא בעל עקיבות פנימית גבוהה נצפה לכך ש...

א. יהיה מתאם גבוה בין פרטי השאלון

ב. השאלון יוכל לנבא מי מהמשיבים הוא צופה אובססיבי

ג. אם אנשים יענו על השאלון בשתי פעמים שונות הציון שלהם בשתי הפעמים יהיה זהה

ד. השאלון אכן ימדוד את רמת הצפייה של האנשים.

שאלה מס' 19


השערה טובה תענה על אחד מבין התנאים הבאים:

א. ניתן להבין ממנה כיצד החוקר אסף את הנתונים

ב. ניתן להבין ממנה כי החוקר מצא שהמשתנים קשורים ביניהם באופן סטטיסטי

ג. ניתן להבין ממנה כי קיימים כמה הסברים יריבים למשתנה התלוי.

ד. ניתן להבין ממנה מהן ציפיות החוקר מתוצאות המחקר

שאלה מס' 20


סכום הכסף המוגדר בתקציב המדינה כהוצאות הממשלה הוא דוגמא למדידה ברמה:

א. נומינלית (שמית)

ב. אורדינלית (סדר)

ג. אינטרוולית (רווח)

ד. יחס (מנה)

שאלה מס' 21


רמת מדידה אינטרוולית מאפשרת לנו:

א. לסווג את ערכי המשתנה

ב. לדרג את ערכי המשתנה

ג. לסווג,לדרג,לקבוע בכמה ערך אחד גדול או קטן מערך אחר של המשתנה

ד. לסווג ולדרג בלבד את ערכי המשתנה

שאלה מס' 22


תפקיד סקירת הספרות בעבודת המחקר הוא:

א. לומר לחוקר האם שאלת המחקר נכונה

ב. לסכם את התשובות שמציעה הספרות המקצועית לשאלת המחקר

ג. לתאר כיצד החוקר מתכוון לחקור את שאלת המחקר

ד. להראות לקוראים כי החוקר בקיא בתחום המחקר שלו

שאלה מס' 23


אם נשאל את תלמידי המכללה מי מהמועמדים מועדף עליהם לראשות הממשלה, רמת המדידה שבה נמדוד את המשתנה היא:

א. נומינלית

ב. אורדינלית

ג. אינטרוולית

ד. יחס

שאלה מס' 24


בדיקת תוקף ניבוי בודקת את:

א. הקשר בין המשתנה התצפיתי לתיאוריה

ב. ההסכמה בין השופטים

ג. היכולת של קריטריון לנבא תוצאה אמפירית

ד. היציבות של המדידה

שאלה מס' 25


בהגדרה אופרציונאלית חשוב מאוד להקפיד על כך ש...

א. ניתן יהיה להבין טוב יותר את משמעות המושג

ב. כלי המדידה יהיה כמותי

ג. תהיה הגדרה מדויקת לגבי המדידה בפועל של המשתנה

ד. היא לא תגדיר את המושג באותן מילים כמו ההגדרה המילונית

שאלה מס' 26


איזה מבין הבאים הוא מושג תיאורטי ולא משתנה

א. מס' נעליים

ב. עוצמה פוליטית

ג. שנות השכלה

ד. צבע מכונית

שאלה מס' 27


המאפיין החשוב ביותר של שאלת המחקר מבין המאפיינים הבאים הוא:

א. שניתן יהיה לבחון אותה אמפירית

ב. שהיא מנוסחת בצורה החלטית

ג. השאלה צריכה להיות מאד קצרה

ד. השאלה צריכה להיות מאוד כללית

שאלה מס' 28


אם נגדיר את מידת התמודדות האישה עם כפל התפקיד יכולת העמידה של אישה לתפקד בשתי משרות שונות תהיה זו

א. הגדרה נומינלית

ב. הגדרה אופרציונאלית

ג. השערה

ד. שאלת מחקר

שאלה מס' 29


איזה מבין המשפטים הבאים הוא משתנה ולא מושג תאורטי ?

א. אי שפיות

ב. עוצמה פוליטית

ג. ליברליזם

ד. שנות השכלה

שאלה מס' 30


אם נשאל את תלמידי המכללה מי המועמד שלהם לראשות הממשלה. רמת המדידה שבה נמדוד את המשתנה היא:

א. נומינלית

ב. אורדינלית

ג. אינטרוואלית

ד. מנה- יחס

שאלה מס' 31


חוקר מעוניין לבנות מדד המודד את משתנה הליברליזם באמצעות שאלון המורכב מ-10 הצהרות. באיזה מהימנות נשתמש ?

א. מהימנות כיציבות

ב. מהימנות כאקוויולנטיות

ג. מהימנות כעקיבות פנימית

ד. מבחן חצוי

אוניברסיטת תל אביב

הפקולטה למדעי החברה

החוג לפסיכולוגיה 

מבחן בקורס שיטות מחקר א'

ד"ר נירה ליברמן, ד"ר דומיניק לאמי

סמסטר א', מועד א' תשס"ה

משך הבחינה: 3 שעות

 
 
 
 
 

המבחן שלפניכם כולל 9 עמודים. כל השאלות המופיעות במבחן הן חובה. עליכם לכתוב את תשובותיכם  במקום המיועד לכך בלבד, בשאלות הסגורות עליכם לסמן את התשובה הנכונה על ידי הקפתה בעיגול. כל הכתוב מעבר לשורות המסומנות לא ייבדק!!!

שאלות בזמן המבחן ייכתבו על דף השאלות המצורף. 
 

בהצלחה לכולם! 
שאלה 1 (28 נקודות)

מכיוון שקיים קשר בין חוש הריח לחוש הטעם, חוקרים שיערו כי גם זיכרון של ריח יכול להשפיע על חוש הטעם. הם ביצעו מחקר ובו שני ניסויים.

בניסוי הראשון השתתפו 100 נבדקים שחולקו באופן אקראי לשתי קבוצות, הוכנסו לחדר סגור, והתבקשו להריח ספוג שהיה ספוג בריח של בצל או בריח של תפוח בעוד עיניהם עצומות. מספר דקות לאחר מכן, הנבדקים התבקשו לטעום ולזהות מאכל מסוים כאשר עיניהם עצומות. בניסוי זה נמצא כי הריח מכתיב את הטעם: רוב הנבדקים שהריחו בצל דיווחו כי הם טועמים בצל גם כאשר הם טעמו תפוח, ורוב הנבדקים שהריחו תפוח דיווחו שהם טועמים תפוח גם כשטעמו בצל.  

בניסוי השני השתתפו 100 נבדקים אחרים. הם  חולקו באופן אקראי לשתי קבוצות, הוכנסו לחדר סגור, והתבקשו לחשוב במשך מספר דקות על ריח של בצל או  על ריח של תפוח בעוד עיניהם עצומות. לאחר מכן, בדומה לניסוי הראשון, התבקשו הנבדקים לזהות טעם של בצל או תפוח בעוד עיניהם עצומות. חצי מהנבדקים בכל קבוצה טעמו תפוח וחצי טעמו בצל. בהתאם להשערת החוקרים, נמצא כי זיכרון של ריח עשוי אף הוא להשפיע על חוש הטעם: רוב הנבדקים שחשבו על ריח של בצל דיווחו על טעם של בצל גם כשאכלו תפוח, ורוב הנבדקים שחשבו על ריח של תפוח דיווחו על טעם של תפוח גם כשאכלו בצל. 

א. לגבי כל אחד מהמשתנים בכל אחד מהניסויים, ציינו את שם המשתנה התיאורטי והאם המשתנה הוא תלוי או בלתי-תלוי, כתבו מהי ההגדרה האופרציונלית של המשתנה, וציינו בסוגריים האם ההגדרה היא ניסויית או נמדדת (4 נק'): 

בניסוי 1 משתנה בלתי תלוי  תאורטי– ריח. נתקבלו גם התשובות: חוש/סוג ריח, זכרון ריח. משתנה ב"ת, הגדרה אופ' – הרחת ספוג בריח תפוח או בצל בעיניים עצומות (הגדרה ניסויית).משתנה תלוי תיאורטי – טעם. נתקבלו גם התשובות חוש/סוג טעם. משתנה תלוי, הגדרה אופ' – טעימת מאכל (תפוח או בצל) וציון סוג הטעם (תפוח או בצל) (הגדרה נמדדת).

מי שפיצל את ההגדרה האופ' של המשתנה התלוי ל"משתנה בלתי תלוי נוסף - טעם, סוג המאכל הניתן לטעימה – תפוח או בצל, הגדרה ניסוית, ותלוי-הטעם המדווח, הגדרה נמדדת – התשובת נתקבלה. 

בניסוי 2 משתנה בלתי תלוי  תאורטי– זיכרון ריח. נתקבלו גם התשובות: חוש/סוג ריח, מחשבה על ריח. משתנה ב"ת, הגדרה אופ' – מחשבה על ריח תפוח או בצל בעיניים עצומות (הגדרה ניסויית).משתנה תלוי תיאורטי – טעם. נתקבלו גם התשובות חוש/סוג טעם.משתנה תלוי, הגדרה אופ' – טעימת מאכל (תפוח או בצל) וציון סוג הטעם (תפוח או בצל) (הגדרה נמדדת).גם כאן, מי שפיצל את ההגדרה האופ' של המשתנה התלוי ל"משתנה בלתי תלוי נוסף - טעם, סוג המאכל הניתן לטעימה – תפוח או בצל, הגדרה ניסוית, ותלוי-הטעם המדווח, הגדרה נמדדת – התשובת נתקבלה. 

ב. הציגו בצורה סכמאטית את מערך המחקר של הניסוי הראשון, וציינו במילים מה מבטאים הסימנים השונים (4 נק'): 

מערך המחקר הוא של 4 קבוצות: עם הקצאה רנדומלית (הופחתו נקודות למי שלא ציין זאת) כאשר הקבוצות מהוות ביקורת זו לזו (ללא קבוצת ביקורת בה ערך המשתנה הב"ת הוא אפס) וללא מדידה מוקדמת (הופחתו נקודות למי שציין)

בהן החלוקה היא ל: קבוצה שהריחה ספוג בריח בצל וק' שהריחה ספוג בריח תפוח (X1, X2).

כל אחת מהקבוצות הנ"ל חולקה שנית (בהקצאה רנדומלית, לא הופחתו נקודות למי שלא ציין זאת), וחצייה טעמה תפוח וחצייה השני בצל (X3,X4) נמדד דווח הטעם בכל אחת מהקבוצות (O1, O2, O3,O4))

לכן, התשובה הנכונה ביותר היא: 

R      X1       X3   O1 

R      X1      X4    O2 

R      2 X       X3  3 O 

R      2 X      4 X   O4 
 
 
 

ג. האם העובדה שנמצאו ממצאים דומים בשני הניסויים מחזקת את תוקף ממצאי המחקר? אם כן, באילו סוג/י תוקף מדובר (ציינו תוקף אחד) ? הסבירו (3 נק'). 

התשובה הנכונה ביותר: כן, מחזקת את תוקף המבנה. מדובר באופרציונליזציה מרובה – שתי הגדרות אופרציונליות שונות לאותו משתנה תיאורטי (זכרון של ריח), אשר מגדילות את המיצוי בהגדרה האופרציונלית ולכן מחזקות את תוקף המבנה. העובדה שהתקבלו ממצאים דומים בשני הניסויים מחזקת את הטענה שבשני המקרים תופעל אותו משתנה, והוא זה שגרם לתוצאות.

תשובות נוספות שהתקבלו כנכונות:

מחזקת את התוקף החיצוני, כי מאפשרת להכליל מעבר לתנאים הספציפיים של ניסוי מסוים או מעבר להגדרה אופרציונלית ספציפית.

לא מחזקת את התוקף, כיוון שמדובר בתפעול של שני משתנים שונים – ריח וזכרון של ריח. 

ה. חוקר ב' טוען שהיזכרות בריח מסוים יצרה אצל הנבדקים ציפייה למאכל מסוים, ולכן ההיזכרות בריח השפיעה על הטעם המדווח. לפי טענתו של חוקר ב', האם הקשר בין ההיזכרות בריח לבין הטעם המדווח הוא קשר מזויף, מתווך, או מותנה? נמקו (4 נק'). 

מדובר בקשר מתווך. ההיזכרות בריח גורמת לציפיה, והציפיה בתורה משפיעה על הטעם המדווח.

היזכרות בריח ==> ציפיה למאכל ==> טעם מדווח 

ו. חוקרת ג' טענה שכדי לאושש את השערת החוקרים שאכן ריח או זיכרון של ריח משפיעים על טעם חסרות בשני המחקרים קבוצות ביקורת שלא הריחו דבר לפני שטעמו את התפוח או הבצל. האם היא צודקת? נמקו (4 נק'). 

כל אחד מהניסויים כפי שהוא כבר כולל כמה קבוצות, שההקצאה אליהן מקרית ונבדקו בתנאים דומים. ההשוואה בין הקבוצות הקיימות כבר מאפשרת להסיק על השפעה של זכרון הריח על הטעם. כלומר – כל אחת מהקבוצות בניסוי כבר מהווה קבוצת השוואה ("ביקורת") עבור הקבוצות האחרות בניסוי, ולכן אין צורך בקבוצות ביקורת נוספות. 

ז. חוקר ד' טען שהיזכרות במראה משפיעה יותר מהיזכרות בריח. תארו ניסוי שניתן לבצע כדי לבדוק את טענתו של חוקר ד'. פרטו את מערך המחקר, המשתנים, מהלך המחקר והתוצאות הצפויות. (6 נק').   

שני משתנים בלתי תלויים: היזכרות (ריח/מראה) ופרי (בצל/תפוח) משתנה תלוי – דיווח הנבדק על הטעם. מערך הניסוי : חצי מהנבדקים יתבקשו להיזכר במראה תפוח/בצל וחצי יתבקשו להיזכר בריח תפוח/בצל. בכל קבוצה חצי מהנבדקים יטעמו תפוח וחצי בצל. על פי חוקר ד', שיוך הטעם להיזכרות -יהיה גדול יותר בקבוצה שנזכרה במראה מאשר בקבוצה שנזכרה בריח.

- התקבלו גם שני משתנים בלתי תלויים – היזכרות בריח (תפוח,בצל) והיזכרות במראה (תפוח,בצל). 

ח. חוקר ה' טען שבחירת המאכלים בהם השתמשו החוקרים היה מוטעה משום שריח של בצל חזק יותר מאשר ריח של תפוח. האם טענתו של חוקר ה' מחלישה את תוקף ממצאי המחקר? נמקו (3 נק'). 

להיפך, טענת חוקר ה' רק מחזקת את תוקף ממצאי המחקר. אם אכן טענתו הייתה נכונה היינו אמורים לקבל אפקט שונה בקבוצה שהריחה תפוח, אולם לא נמצא הבדל בגודל ובכיוון האפקט בין הקבוצות גם בתפעול הריח וגם בהיזכרות בריח. 
 
 
 

שאלה 2 (24 נקודות)

לגבי כל אחד מהסעיפים הבאים ציינו נכון/לא נכון על ידי הקפת התשובה בעיגול ונמקו בקצרה במקום המיועד לכך. בכל סעיף תינתן  1 נק' לבחירת התשובה הנכונה, ו-  2 נק' לנימוק נכון .  

א. הגדלת המדגם מחזקת את התוקף הפנימי.    נכון / לא נכון

נימוק: הגדלת המדגם אינה מחזקת את התוקף הפנימי, שכן גם במדגם גדול ייתכנו ארטיפקטים. הגדלת המדגם מחזקת את תוקף המסקנה הסטטיסטית  

ב. אם נמצא קשר בין לחץ לאכילת יתר אצל נשים, אך לא נמצא קשר כזה אצל גברים. ניתן לומר, שהקשר בין לחץ לאכילת יתר הוא קשר מזויף.  נכון / לא נכון 

נימוק: זוהי דוגמא קלאסית לקשר מותנה (אינטראקציה) – הקשר בין A ל – B רק ברמה מסוימת של משתנה C. (אם כתבתם שניתן לומר שזהו קשר מזויף כי יכול להיות משתנה C כגון הורמוני מין שקשור הן ללחץ והן לאכילת יתר קיבלתם נקודה אחת מתוך שלוש, כל עוד הזכרתם גם קשר מותנה בתשובה). 

ג. במערך שבו 2 משתנים בלתי תלויים, כאשר קיים אפקט למשתנה בלתי תלוי אחד, אזי בהכרח לא יתכן אפקט אינטראקציה.  נכון / לא נכון 

נימוק: אינטראקציה לא תלויה בקיומם של האפקטים העיקריים. יכולה להיווצר אינטראקציה כאשר מב"ת אחד משפיע על המשתנה התלוי אחרת בכל רמה של המב"ת השני (כלומר האפקטים הפשוטים שונים), ובמצב כזה יש אינטראקציה. אם הסברתם את תשובתכם בדוגמא (גרף או טבלה) קיבלתם את מלוא הנקודות. אם חזרתם על השאלה ("תתכן אינטראקציה כאשר יש אפקט עיקרי") בתור נימוק, לא קיבלתם נקודות על הנימוק. 

ד. עיקרון ההקצאה המקרית בא להקטין את השונות המקרית בתוך הקבוצות.      נכון / לא נכון

נימוק: עיקרון ההקצאה המקרית בא להקטין את השונות השיטתית (שאינה נובעת מהמשתנה הבלתי תלוי) בין הקבוצות. שימו לב שהקצאה מקרית לאו דווקא מגדילה את השונות בתוך הקבוצות.  
 
 
 

ה. במבחן שהמהימנות שלו כעקיבות פנימית שווה ל – 1.0, תיתכן טעות קבועה.     נכון / לא נכון

נימוק: מהימנות מושפעת מטעות מקרית ולא מטעות קבועה. כלי שהמהימנות כעקיבות פנימית שלו 1, עם טעות קבועה, פירושו שכל הפריטים בו מודדים אותו הדבר, עם סטייה זהה. 

מי שנתן דוגמא ממשקל, שתמיד מראה את אותו משקל, עם סטייה זהה מהמשקל האמיתי, נתן דוגמא למהימנות כיציבות ולא למהימנות כעקיבות פנימית ולכן, הורדה לו נקודה.

ו. ייתכן מבחן שתוקף התוכן שלו גבוה ותוקף המבנה שלו נמוך.      נכון / לא נכון

נימוק: אין תלות בין שני סוגי התוקף. תוקף תוכן הוא בדיקה סובייקטיבית, שמתבססת על משפט מיפוי או על תוקף לוגי ואילו תוקף מבנה מתייחס לבדיקה אובייקטיבית, כמותית של הקשר שבין המשתנה האופרציונלי והתיאורטי (בלבדיות ומיצוי). יתכנו מצבים שונים בהם אין התאמה בין שני התקפים. למשל – כשהשאלון נראה כמודד את מה שאמור למדוד, אך לא באופן בלבדי.

ז. מאה (100) נבדקים אשר נדגמו אקראית חולקו לשתי קבוצות על פי הציון שקיבלו בשאלון המודד חרדה. 50 נבדקים הוקצו לקבוצת "חרדה גבוהה" ו-50 לקבוצת "חרדה נמוכה". נמצא שנבדקים עם חרדה גבוהה מצליחים פחות במבחנים מאשר נבדקים עם חרדה נמוכה. תופעת הרגרסיה אל הממוצע מהווה איום במחקר זה.   נכון / לא נכון 

נימוק: במחקר המתואר, ציון החרדה היה דיכוטומי (גבוה, נמוך) ונקבע על פי הציונים בשאלון (לפי חציון או ממוצע). חלוקה כזו של ציונים מבטלת ערכי קיצון (לדוגמא, אם הממוצע היה 5 בשאלון החרדה, גם מי שקיבל ציון של  5.2 וגם מי שקיבל ציון של 9 בחרדה, שזה קצה הסקאלה, השתייכו לקבוצת הגבוהים) ולכן, לא היו ציוני קיצון בחרדה. תופעה של רגרסיה לממוצע רלוונטית כאשר יש ערכים קיצוניים (מעל ומתחת לממוצע* ובמקרה הזה אין.

סיבה של – אין שתי מדידות של אותו משתנה, כי נמדדה חרדה והצלחה במבחנים, אינה נכונה. רגרסיה רלוונטית במקרה של קשר בין שני משתנים ולא בהכרח בין שתי מדידות של אותו משתנה (ראו דוגמא במצגת של השיעור, על הקשר בין גובה אבות וגובה בנים). 

ח. הוצאה מן הניסוי של משתנה שהשפעתו מקרית משפרת את תוקף המסקנה הסטטיסטית.

נכון / לא נכון

נימוק: הוצאה של משתנה עם שונות מקרית מפחיתה "רעש"  - שונות אינדיבידואלית, או בתוך קבוצות ומאפשרת לחשוף שונות שיטתית, או הבדלים בין קבוצות וע"י כך מעלה את הסיכוי לקבל אפקט מובהק. לכן, מחזקת את תוקף המסקנה הסטטיסטית.  

 שאלות 3-18 הן שאלות סגורות. לכל שאלה תשובה אחת נכונה בלבד. סמנו את התשובה הנכונה בעיגול. לכל תשובה נכונה יינתנו 3 נקודות. 

שאלות 6 - 3

קראו את הכתבה הבאה שהתפרסמה באתר האינטרנט ynet:

ממחקר חדש  עולה כי דיכאון במהלך ההיריון יכול להעלות את הסיכון ללידה מוקדמת (לפני השבוע ה-31). המחקר התבסס על מדגם מקרי של 1,400 נשים אפרו-אמריקאיות בעלות הכנסה נמוכה, שהיו בהריון. הנשים נבדקו על ידי פסיכיאטר 5 פעמים במהלך ההיריון, על מנת לבדוק האם הן סובלות מדיכאון. עבור כל אחת מן הנשים, נרשם השבוע של ההיריון שבו התרחשה הלידה. הממצאים הראו שבקרב נשים שסבלו מדיכאון בשלב כלשהו במהלך ההיריון, 17% ילדו לפני השבוע ה-31, לעומת 8% בקרב נשים שכלל לא סבלו מדיכאון במהלך ההיריון. הבדל זה היה מובהק סטטיסטית. 

3. מהי מסגרת הדגימה של המחקר?

  1. נשים בהריון
  2. נשים אפרו-אמריקאיות בהריון בעלות הכנסה נמוכה
  3. נשים שילדו בלידה מוקדמת
  4. נשים שסבלו מדיכאון במהלך ההיריון
 
    1. האם ניתן להסיק מממצאי המחקר כי קיים קשר בין דיכאון במהלך ההיריון לבין התרחשות לידה מוקדמת?
  1. כן, כי בקבוצה שסבלה מדיכאון היו יותר לידות מוקדמות מאשר בקבוצה שלא סבלה מדיכאון
  2. כן, כי לא ניתן לטעון שהלידה המוקדמת גרמה לדיכאון במהלך ההיריון
  3. לא, כי לא חושב המתאם בין רמת הדיכאון לזמן הלידה
  4. לא, כי הדיכאון נמדד ולא תופעל
 

5. האם ניתן להסיק מממצאי המחקר כי דיכאון במהלך ההיריון הוא אחד מהגורמים ללידה מוקדמת?

  1. כן, כי היתה קבוצת ביקורת שלא סבלה מדיכאון
  2. כן, כי הדיכאון קדם בזמן את הלידה
  3. לא, כי ההבדל בין הקבוצות היה קטן
  4. לא, כי הדיכאון נמדד ולא תופעל
 

6. חוקרת א' טוענת ששיבושים ברמות ההורמונים בדם במהלך ההיריון עלולים לגרום לדיכאון וגם ללידה מוקדמת. לפי טענה זו, הקשר בין דיכאון לבין לידה מוקדמת הוא:

  1. קשר סיבתי
  2. קשר מתווך
  3. קשר מזויף
  4. קשר מותנה
 

שאלות 9 - 7

חוקרים ערכו מחקר לבדיקת השפעת סרטונים מפחידים על עמדות כלפי נהיגה במהירות מופרזת. במחקר השתתפו 100 נבדקים (50 גברים ו-50 נשים), אשר הוקצו באופן מקרי לשתי קבוצות. קבוצה אחת צפתה בסרטון מפחיד על תאונות דרכים, והקבוצה השניה צפתה בסרטון מצויר לא מפחיד על תאונות דרכים. לאחר הצפייה בסרטונים מילאו הנבדקים שאלון למדידת רמת הפחד ושאלון עמדות כלפי נהיגה במהירות מופרזת. הממצאים הראו שהעמדות כלפי נהיגה במהירות מופרזת היו יותר שליליות בקבוצה שצפתה בסרטון המפחיד מאשר בקבוצה שצפתה בסרטון המצויר. 

7. ההגדרות האופרציונליות של המשתנים במחקר היו:

  1. נמדדות, גם של המשתנה הבלתי-תלוי וגם של התלוי
  2. ניסוייות, גם של המשתנה הבלתי-תלוי וגם של התלוי
  3. ניסויית של המשתנה הבלתי-תלוי ונמדדת של המשתנה התלוי
  4. ניסויית של המשתנה התלוי ונמדדת של המשתנה ה בלתי-תלוי
 

8. חוקר ב' בדק את נתוני המחקר ומצא שהסרטון המפחיד הפחיד רק את הנשים, ולכן השפיע רק על עמדות הנשים כלפי מהירות מופרזת, ולא על עמדות הגברים. לפי ממצא זה, הקשר בין סוג הסרט שבו צופים לבין עמדות כלפי נהיגה במהירות מופרזת הוא:

  1. קשר מקרי
  2. קשר מזויף 
  3. קשר מתווך
  4. קשר מותנה
 

9. לאור הממצאים של חוקר ב', חוקרת ג' טענה שלפי הנורמות החברתיות, לא מקובל שגברים מביעים פחד. לכן הבדלים בתשובות גברים ונשים לשאלון הפחד מבטאים חוסר נכונות של גברים לדווח על פחד, ולא את רמת הפחד שגברים ונשים באמת חווים. חוקרת ג' מצביעה על בעיה ב:

  1. תוקף המבנה של מדידת הפחד
  2. מהימנות מדידת הפחד
  3. תוקף המבנה של תפעול סוג הסרט
  4. התוקף הפנימי של תפעול סוג הסרט
 

שאלה 10

חוקר פיתח שאלון שמודד בעיה בדחיית סיפוקים. בשאלון שש שאלות בזו הלשון: "עד כמה את נוטה לדחות שלא לצורך ביקורים אצל רופא שיניים", "האם את מעשנת או שעישנת בעבר" "האם את מתקשה לשמור על דיאטה", "האם את נוהגת לדחות דברים לרגע האחרון" "האם אי פעם נהגת אחרי שתיית משקה אלכוהולי", "האם קרה לך שסיפרת סוד שלא רצית לספר". איזה מדד מהימנות מתאים לשאלון זה.

  1. אלפא קרונבך. – גם התקבל
  2. מבחן חצוי.
  3. העברה חוזרת.
  4. מבחנים מקבילים.
 

שאלה 11

אילו מהמשפטים אינו נכון לגבי מערך 01 X   02 :

  1. חשוף לאיום של רגרסיה לממוצע
  2. חשוף לאיום של היסטוריה
  3. למשתנה הבלתי תלוי יש רק ערך אחד.
  4. אין קבוצת ביקורת.
 

שאלה 12

חוקרת בדקה את אחוז ההשתתפות בכתה בקרב נשים ובקרב גברים, בשני חוגים באוניברסיטה: פסיכולוגיה ומשפטים.  ממצאי הסקר העלו כי הן בחוג לפסיכולוגיה והן בחוג למשפטים, גברים נוטים להשתתף בכתה יותר מנשים. יחד עם זאת, כאשר החוקרת צירפה את נבדקי שני החוגים ביחד, מצאה שאחוז ההשתתפות בכתה גבוה יותר בקרב נשים מאשר בקרב גברים. כיצד זה יתכן?  

  1. אחוז הנשים גבוה יותר בחוג לפסיכולוגיה מאשר בחוג למשפטים, וגם בחוג למשפטים כל הסטודנטים משתתפים בשיעורים יותר מאשר בחוג לפסיכולוגיה. 
  2. אחוז הנשים גבוה יותר בחוג לפסיכולוגיה מאשר בחוג למשפטים, וגם בחוג למשפטים כל הסטודנטים משתתפים בשיעורים פחות מאשר בחוג לפסיכולוגיה. 
  3. אחוז הנשים נמוך יותר בחוג לפסיכולוגיה מאשר בחוג למשפטים, וגם בחוג למשפטים כל הסטודנטים משתתפים בשיעורים פחות מאשר בחוג לפסיכולוגיה. 
  4. המדגם של שני החוגים (שתי השכבות) לא היה שווה בגדלו, ולכן צירופם ביחד למדגם אחד נתן תוצאה שונה מאשר כל שכבה בנפרד.
 

 

שאלה 13

משמעות דרישת האמפיריות בחקירה המדעית היא:

  1. שליטה של החוקר בתנאי הניסוי
  2. הפרכת הסברים חלופיים
  3. הסבר תופעות על בסיס איסוף נתונים תצפיתיים
  4. אי תלות בין זהות החוקר לבין הממצאים
 
 

שאלה 14

שונות תוך קבוצתית קטנה:

  1. מקטינה את התוקף החיצוני
  2. מקטינה את הסיכוי לאתר את השפעת המשתנה הבלתי תלוי.
  3. מעלה את תוקף המבנה.
  4. שונות תוך קבוצתית אינה משפיעה, רק גודל ההבדל בין הקבוצות חשוב.
 
 

שאלה 15

נמצא ש-76% מן הספורטאים אשר נטלו ממריצים לאורך תקופה העולה על שנה אחת לקו במחלת לב. מנתונים אלה ניתן להסיק ש-

  1. יש קורלציה בין נטילת ממריצים לבין ליקוי במחלת לב.
  2. יש קורלציה בין נטילת ממריצים לבין ליקוי במחלת לב אך קשר זה מותנה בפעילות ספורטיבית אינטנסיבית.
  3. נטילת ממריצים גורמת למחלת לב אצל ספורטאים.
  4. לא ניתן להסיק על כל קשר בין ממריצים לבין ליקוי במחלת לב אצל ספורטאים.
 
 

שאלה 16

איזו מן הקביעות הבאות נכונה לגבי הגישה הנרטיבית של סקירה מדעית:

  1. הקריטריונים לבחירת מחקרים (inclusion / exclusion) מפורשים.
  2. מחקרים ללא תוצאות מובהקות נלקחים בחשבון.
  3. ישנה התייחסות למובהקות האפקט אך לא לגודלו.
  4. אין הנגדה בין מחקרים סותרים.
 

שאלה 17

נמצא שבנות לאמהות שמנות הן שמנות מן הממוצע של הבנות. ניתן לצפות ש-:

  1. לבנות שמנות במיוחד יש אמהות שמנות מהן.
  2. לבנות רזות במיוחד יש אמהות רזות מהן.
  3. לבנות שמנות במיוחד יש אמהות רזות מהן ורזות מממוצע האמהות.
  4. לבנות שמנות במיוחד יש אמהות רזות מהן אך שמנות מממוצע האמהות.
 

שאלה 18

שני חוקרים ערכו מחקר בו מדדו דימוי עצמי. כדי למדוד דימוי עצמי הציע חוקר א' להשתמש ביחס בין המשקל האמיתי של הנבדק (אשר נמדד בעזרת משקל אלקטרוני) לבין המשקל הרצוי בעיני הנבדק. לעומתו הציע חוקר ב' להשתמש בשאלון דיווח עצמי למדידת דימוי עצמי שפותח ע"י חוקר בתחום.

לפני העברת המחקר, לשם בדיקות מהימנות ותוקף של הכלים, נלקח מדגם מייצג של 500 איש. מהימנות הכלים נבדקה באמצעות מבחן חוזר, ותוקף הכלים נבדק באמצעות מתאם עם הערכות פסיכולוג לגבי רמת הדימוי העצמי של הנבדקים. בחר/י בתשובה הסבירה ביותר: 

  1. מהימנות ותוקף הכלי שהציע חוקר א' יהיו נמוכים יותר ממהימנות ותוקף הכלי שהציע חוקר ב'.
  2. מהימנות ותוקף הכלי שהציע חוקר א' יהיו גבוהים יותר ממהימנות ותוקף הכלי שהציע חוקר ב'.
  3. מהימנות הכלי שהציע חוקר א' תהיה נמוכה יותר ממהימנות הכלי שהציע חוקר ב', ותוקפו יהיה גבוה יותר.
  4. מהימנות הכלי שהציע חוקר א' תהיה גבוהה יותר ממהימנות הכלי שהציע חוקר ב, ותוקפו יהיה נמוך יותר.

אוניברסיטת תל אביב

הפקולטה למדעי החברה

החוג לפסיכולוגיה 

מבחן בקורס שיטות מחקר א'

ד"ר נירה ליברמן, ד"ר דומיניק לאמי

סמסטר א', מועד ב' תשס"ה

משך הבחינה: 3 שעות

 
 
 
 
 

המבחן שלפניכם כולל 9 עמודים. כל השאלות המופיעות במבחן הן חובה. עליכם לכתוב את תשובותיכם במקום המיועד לכך בלבד, בשאלות הסגורות עליכם לסמן את התשובה הנכונה על ידי הקפתה בעיגול. כל הכתוב מעבר לשורות המסומנות לא ייבדק!!!

שאלות בזמן המבחן ייכתבו על דף השאלות המצורף. 
 

בהצלחה לכולם! 
שאלה 1 (28 נקודות)

החוקרת ט. יששכר רצתה לבדוק את ההשערה כי אדם שמשוחח עם אדם אחר פנים אל פנים, יחקה את תנועותיו של בן שיחו יותר ככל שהסטאטוס של בן שיחו גבוה יותר. כדי לבדוק את השערתה, החוקרת ערכה מחקר בו אימנה שתי נסייניות ונסיין אחד להתחזות לנבדקים ולנהל שיחת היכרות עם נבדקים אמיתיים שבאו לניסוי. הנסיינים אומנו לעשות תנועות שונות בזמן השיחה (לדוגמא, שילוב רגליים, נגיעה בשיער, הפניית הגוף), כך שהשיחה תזרום והתנהגותם תיראה טבעית. בניסוי, נבדקים התבקשו לערוך שיחת היכרות עם נבדק אחר (שלמעשה היה הנסיין משתף הפעולה), שעמו, כך נאמר לנבדקים, יצטרכו לבצע משימה לאחר השיחה. הנבדקים חולקו רנדומאלית לשתי קבוצות. בקבוצה אחת, שהיוותה את תנאי הסטאטוס הגבוה, נאמר להם שהנבדק עמו ישוחחו הוא סטודנט בעל דוקטורט ברפואה, אשר משלים קורסים בחוג לפסיכולוגיה. בקבוצה השנייה, שהיוותה את תנאי הסטאטוס הנמוך יחסית, נאמר לנבדקים שהנבדק השני הוא סטודנט לתואר ראשון כמותם.  השיחה הוקלטה בוידיאו, והחוקרת ספרה את מספר הפעמים שהנבדקים חזרו אחרי התנועה המכוונת של משתף הפעולה. החוקרת מצאה שמספר החיקויים היה גבוה יותר בתנאי הסטאטוס הגבוה בהשוואה לתנאי הסטאטוס הנמוך.  

א. לגבי כל אחד מהמשתנים בניסוי, ציינו את שם המשתנה התיאורטי והאם המשתנה הוא תלוי או בלתי-תלוי, כתבו מהי ההגדרה האופרציונלית של המשתנה, וציינו בסוגריים האם ההגדרה היא ניסויית או נמדדת (4 נק'): 

ב"ת תאורטי: רמת הסטאטוס של בן השיחה

ב"ת אופרציונאלי (הגדרה ניסויית): מידע אודות התואר אקדמי של משתף הפעולה (סטודנט בעל דוקטורט ברפואה, סטודנט לתואר ראשון בפסיכולוגיה)

תלוי תאורטי: חיקוי תנועות האחר

תלוי אופרציונאלי (הגדרה נמדדת): מספר הפעמים שהנבדקים חזרו אחרי התנועות המכוונות של הנסיין/בן השיחה. 

ב. הציגו בצורה סכמאטית את מערך המחקר של הניסוי, וציינו במילים מה מבטאים הסימנים השונים (3 נק'): 

O1  X  R

O2  X  R 

R – הקצאה רנדומלית לתנאי הניסוי

X – תפעול משתנה הסטטוס (X1,2 – שיחה עם סטודנט בעל דוקטורט ברפואה, שיחה עם סטודנט לתואר ראשון בפסיכולוגיה)

O – מדידת מספר החיקויים בכל אחד מהתנאים (O1,2)   

ג. תלמיד שעובד עם ט. יששכר העלה את הנקודה שיתכן שהמשתתפים במחקר תפסו את משתף הפעולה בעל הסטאטוס הגבוה כמבוגר יותר ממשתף הפעולה בעל הסטאטוס הנמוך. האם טענתו של התלמיד מחלישה את תוקף ממצאי המחקר? נמקו (3 נק'). 

התלמיד מצביע על איום על תוקף המבנה. לפי טענתו, ייתכן שמלבד הסטאטוס של בן השיחה תופעל גם גילו הנתפס. לכן יכול להיות שהבדלי הגיל הנתפסים הם שגרמו להבדלים בין הקבוצות במידת החיקוי, ולא הבדלי הסטאטוס. כיוון שההבדלים בגיל הנתפס הם תוצאה של התפעול ולא של גורם חיצוני, זהו איום על תוקף המבנה (קונפאונד) ולא איום על התוקף הפנימי (ארטיפקט). 

ד. חוקר ב' חזר על הניסוי של יששכר והעביר שאלון המודד ביטחון עצמי לפני הניסוי. הוא מצא שהשפעת סטאטוס בן השיחה על החיקוי היתה מובהקת אצל נבדקים אשר קיבלו ציון נמוך בביטחון עצמי לפני הניסוי אך לא מובהקת אצל נבדקים אשר קיבלו ציון גבוה בביטחון עצמי לפני הניסוי. חוקר ב' הסיק שביטחון עצמי מתווך את אפקט הסטאטוס. התייחסו למסקנה זו (4 נק').  

המסקנה אינה נכונה. לפי הממצאים המתוארים משתנה הבטחון העצמי ממתן את הקשר בין סטאטוס בן השיחה לבין חיקוי תנועותיו ולא מתווך את הקשר, כיוון שהקשר מתקיים בערכים מסוימים של בטחון עצמי אך לא בערכים אחרים.

כדי לטעון שבטחון עצמי מתווך את השפעת הסטאטוס על מידת החיקוי צריך היה להראות שסטאטוס משפיע על בטחון עצמי, וזה בתורו משפיע על מידת החיקוי. מאחר ובמחקר שתואר בסעיף זה משתנה הבטחון העצמי נמדד עוד לפני תפעול הסטאטוס, לא ניתן לטעון שהסטאטוס השפיע על הבטחון העצמי, ולכן במחקר זה בטחון עצמי לא יכול להיות משתנה מתווך. 

ה. חוקר ותיק בתחום היחסים הבינאישיים כתב מאמר תגובה שבו טען שאין בממצאיה של ט. יששכר כל חידוש, שכן ידוע מכבר שאנשים מחקים אנשים שהם מחבבים יותר מאשר אנשים שאינם מחבבים. איזה מחקר על ט' יששכר לערוך כדי להפריך את טענתו של עמיתה הוותיק, כי ממצאיה אינם אלא חזרה על ממצאים ידועים בדבר הקשר שבין חיבה וחיקוי. פרטו את המשתנים התלויים והבלתי תלויים התיאורטיים והאופרציונליים (4 נק').  

יש צורך להוסיף למערך המחקר משתנה בלתי תלוי – חיבה. אופרציונלית ניתן למדוד משתנה זה באמצעות שאלון  או לתפעל באמצעות התנהגות שונה של משתף הפעולה (לדוגמא משפט נחמד/עוין בתחילת המפגש). שאר המשתנים כמו בסעיף א'.  
 
 
 
 
 

ו. ציירו בגרף את התוצאות שיפריכו את טענתו של החוקר הוותיק מהסעיף הקודם ( 3 נק').  

Your browser may not support display of this image.  
 

ז. אחת הביקורות על המחקר היתה על אופן ניתוח הסרטים. האם לדעתכם העובדה שיששכר ספרה בעצמה את מספר תנועות החיקוי היא אכן בעייתית? נמקו (3 נק'). 

מעבר לכך שרצוי היה ששני שופטים היו סופרים את תנועות החיקוי על מנת להימנע מטעויות מקריות, רצוי גם ששופטים אלו יהיו "עיוורים" לתנאי הניסוי בכדי להימנע מטעויות בלתי מכוונות שמקורן בנסיין. 

ח. כתב שסקר את הממצאים בעיתונו "קול הרחוב" הציע בכתבתו לבדוק אם האפקט שנמצא ע"י יששכר יכול לעזור לבדוק אם פוליטיקאים שחשים נחותים לעומת מראיינים שלהם נוטים לחקות אותם יותר, או לא. הוא אף הרחיק לכת וניתח מספר ראיונות מצולמים, וערך אינדקס "חיקוי" לכל אחד מן הפוליטיקאים. לשמחתו, הוא מצא קשר בין סטאטוס המראיין (מדד שהתבסס על ותק ופופולאריות) לבין מידת חיקוי תנועותיו ע"י הפוליטיקאי.

האם ניתן להסיק מתוצאות אלה שאכן סטאטוס משפיע על מידת החיקוי? נמקו (4 נק'). 

לא. במחקר המתואר בסעיף זה סטאטוס המראיין נמדד ולא תופעל, כלומר – מערך המחקר הוא מתאמי ולא ניסויי. לכן לא ניתן להסיק שהסטאטוס השפיע על מידת החיקוי. 
 
 
 
 

שאלה 2 (24 נקודות)

לגבי כל אחד מהסעיפים הבאים ציינו נכון/לא נכון על ידי הקפת התשובה בעיגול ונמקו בקצרה במקום המיועד לכך. בכל סעיף תינתן  1 נק' לבחירת התשובה הנכונה, ו-  2 נק' לנימוק נכון .  

  1. יתכן מבחן שתוקף המבנה שלו גבוה והמהימנות כעקיבות פנימית שלו נמוכה.   

נכון / לא נכון 

נימוק:  יש מקרים בהם המבחן תקף, אך התכונה הנמדדת היא הטרוגנית והמבחן מודד אספקטים שונים שלה ולכן המהימנות כעקיבות פנימית שלו  נמוכה.  

ב. המשתנה חרדה יכול לקבל גם הגדרה אופרציונלית ניסויית וגם הגדרה אופרציונלית נמדדת.

נכון / לא נכון 

נימוק: ניתן לתפעל חרדה מצבית (ע"י סרט, סיפור, סיטואציה וכו') ואז ההגדרה היא אופרציונלית ניסויית. ניתן גם למדוד חרדה (בשאלון או בכל מדד אחר) ואז ההגדרה היא נמדדת. 

ג. מהימנות מחושבת כהפרש בין השונות האמיתית והשונות הנצפית.    

נכון / לא נכון 

נימוק: מהימנות מחושבת כיחס בין השונות האמיתית והשונות הכללית 

ד. שונות מקרית בין נבדקים מגבירה את הסיכוי לטעות מסוג ראשון.      נכון / לא נכון 

נימוק: שונות מקרית ביו נבדקים מגדילה את הסיכוי לטעות מסוג שני. 

ה. חוסר הלימה בין מסגרת הדגימה לאוכלוסייה מאיים על התוקף החיצוני של המחקר.

נכון / לא נכון 

נימוק: תוקף חיצוני מוגדר כיכולת להכליל ממסגרת הדגימה לאוכלוסיה.

אם המדגם נלקח ממסגרת דגימה מצומצמת או לא מייצגת את האוכלוסייה עליה רוצים להכליל את הממצאים, התוקף החיצוני נפגע. 

ו. למרות היותן זעירות לרוב, הטיות ברישום התוצאות הינן בעייתיות יותר מהטיות בפרשנות התוצאות.     

נכון / לא נכון 
 

נימוק: הטיות ברישום התוצאות קשות לאיתור ותיקון יותר מאשר הטיות בפרשנות. הטיות בפרשנות הן סובייקטיביות ואם יש חשד בהטיה, ניתן לחזור לקובץ התוצאות הראשוני ולבדוק זאת. איתור הטיות ברישום מצריך בד"כ חזרה על הניסוי עצמו. 

ז. במחקר עם מערך פקטוריאלי A X B התקבלו התוצאות הבאות: 

B2
B1
  
2
4
A1
3
12
A2
 

יש אינטראקציה A X B ולכן אין משמעות לאפקטים העיקריים.    

נכון / לא נכון 

נימוק: לפי הטבלה ניתן לראות שקיימת אינטראקציה אורדינלית – פירושו שהאפקטים העיקריים משקפים את האפקטים הפשוטים בכיוונם. לכן יש משמעות לאפקטים העיקריים.

במצב בו קיימת אינטראקציה דיסאורדינלית, גם אם קיימים אפקטים עיקריים, אין להם משמעות מאחר וכיוונם אינו נשמר באפקטים הפשוטים. 

ח. הטיות שמקורן בנסיין הינן הטיות שיטתיות רק כאשר הן מכוונות.   

נכון / לא נכון 

נימוק: הטיות שמקורן בנסיין יכולות לקרות גם ללא כוונה או מודעות. למשל, כשהנסיין אינו עיוור להשערות המחקר ולתנאי הניסוי, הוא יכול באופן לא מודע להתנהג בצורה שונה לקבוצות הניסוי השונות ובכך להשפיע באופן שיטתי על ההבדלים בין הקבוצות במשתנה התלוי. 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 

שאלה 3

חוקר השווה את מהירות הקידום של מרצים לעומת מרצות באוניברסיטה. לשם כך בדק את מספר השנים שכל מרצה מבלה בכל דרגה אקדמית. הוא גילה כי בממוצע, מרצים (גברים) עולים בדרגה לעיתים נדירות יותר מאשר מרצות (נשים).  למרות זאת, החוקר חשב שנשים מקודמות באוניברסיטה לאט יותר מגברים. כיצד זה יתכן?

  1. אם הגברים תופסים, בממוצע, דרגות בכירות יותר מנשים, ובדרגות בכירות יותר הקידום הוא איטי יותר מאשר בדרגות זוטרות.
  2. אם הגברים תופסים, בממוצע, דרגות בכירות יותר מנשים, ובדרגות בכירות יותר הקידום הוא מהיר יותר מאשר בדרגות זוטרות.
  3. אם הגברים תופסים, בממוצע, דרגות בכירות פחות מנשים, ובדרגות בכירות יותר הקידום הוא מהיר יותר מאשר בדרגות זוטרות.
  4. באוניברסיטה, ולכן גם במדגם, יש הרבה יותר מרצים מאשר מרצות, והשכבות לא היו שוות בגדלן ולכן הפכו את תוצאות המדגם ללא מייצגות.
 

שאלה 4

חוקר פיתח שאלון שמודד נטייה אישיותית לאחר. בשאלון חמש שאלות בזו הלשון: "עד כמה את נוהגת לאחר", "עד כמה את נוטה לאחר", "באיזו מידה את מוצאת את עצמך מגיעה מאוחר מדי למקומות שונים", "עד כמה את מקפידה להגיע למקומות בזמן" "עד כמה חשוב לך להגיע בזמן לפגישות ואירועים". הוא בדק את מהימנות השאלון באמצעות אלפא קרונבך, וקיבל מקדם גבוה של 0.94. איזו ביקורת ניתן להעלות נגד השימוש באלפא קרונבך כמדד מהימנות בשאלון הזה:

  1. השאלון מודד תכונה שאינה יציבה בזמן, ולכן מופרת ההנחה של זהות בציון האמיתי בין הפריטים.
  2. השאלות מאוד דומות זו לזו, ולכן מופרת ההנחה של חוסר תלות של גורמי הטעות בפריטים השונים
  3. השאלות מאוד דומות זו לזו, ולכן מופרת ההנחה של זהות בציון האמיתי בפריטים השונים.
  4. בגלל חשש לרציה חברתית בחלק מהפריטים יותר מאשר באחרים, אלפא קרונבך יהווה הערכת יתר של המהימנות (היינו, יהיה גבוה יותר מהמהימנות האמיתית).
 

שאלה 5

רגרסיה לממוצע מהווה איום על :

  1. מהימנות
  2. תוקף פנימי
  3. תוקף המסקנה הסטטיסטית
  4. תוקף חיצוני
 
 

שאלה 6

על מנת לתקף מבחן מיון חדש לחברת היי-טק, הועבר המבחן לכל עובדי החברה ונמצא מתאם

של r = 0.30 בין ציוני עובדים במבחן ובין ציון הצלחתם בעבודה, שנתנו להם המנהלים שלהם. מה אפשר להסיק על מהימנות המבחן?

  1. מהימנות המבחן היא לפחות 0.09.
  2. מהימנות המבחן אינה עולה על 0.09.
  3. מהימנות המבחן שווה ל-0.30.
  4. לא ניתן להסיק מתוך נתונים אלה על מהימנות המבחן.
 

שאלה 7

אם המתאם בין משתנה בלתי תלוי X למשתנה תלוי Y גבוה, החזקת המשתנה X קבוע תגרום ל:

  1. הקטנת הטעות המקרית.
  2. הגדלת הטעות השיטתית.
  3. הקטנת המתאם בין X ל-Y.
  4. לא ניתן יהיה לחשב מתאם בין X ל-Y .
 

שאלה 8

נמצא שככל שמקבלים ציון טוב יותר במבחן זיכרון לטווח הארוך (LTM ) כך העמידה בפני היפנוזה טובה יותר (מתאם הפוך בין טיב הזיכרון לבין הנטייה להתהפנט). מתוצאות אלה ניתן להסיק ש-:

  1. ביצוע תרגילים המשפרים את ה-LTM ישפר את יכולת העמידה בפני היפנוזה.
  2. ביצוע תרגילים המשפרים את יכולת העמידה בפני היפנוזה ישפר את ה-LTM.
  3. לנבדק עם LTM גרוע סיכוי קטן יותר לעמוד בפני היפנוזה מאשר לנבדק עם LTM טוב.
  4. לא ניתן כלל לנבא את רמת ה-LTM על סמך יכולת העמידה בפני היפנוזה.
 
 


 

שאלה 9

בכוונת חוקר א' לדגום רנדומאלית קבוצת ילדים המונה 100 תלמידים בכיתה ב' ממספר בתי ספר בארץ  ולהעביר להם סידרת אימון קוגניטיבי חדשני. יעילות האימון תימדד ע"י השוואה בין הביצוע במספר מטלות אקדמיות (חשבון, קריאה...) לפני ואחרי הטיפול.  על איזה איום לא יוכל להתגבר החוקר בעזרת הוספת קבוצת ביקורת המונה 100 ילדים אשר ידגמו מאותן כיתות ובאותו זמן אך לא יעברו את סידרת האימון הקוגניטיבי?

  1. רגרסיה אל הממוצע
  2. בשילה
  3. אפקט הפלסבו
  4. היסטוריה
 

שאלה 10

חוקר העביר מספר שאלונים הבודקים את מידת הדיכאון, תפיסת הבעה רגשית חיובית, תפיסת הבעה רגשית שלילית, סיפוק מקשר עם בן / בת הזוג, תפיסת תכונות בן / בת הזוג ועוד. מתוך 24 מתאמים אשר חישב, מצא מתאם מובהק אחד, בין מידת הדיכאון לבין סיפוק מקשר עם בן / בת הזוג בתחום העזרה ההדדית. המחקר סובל מ-

  1. איום על התוקף החיצוני.
  2. ניפוח מקדם הטעות.
  3. עוצמה סטטיסטית קטנה.
  4. חשיפה לטעות מסוג שני.
 

שאלה 11

מערך O1 X   R טוב יותר ממערך O1 X O2 R :

          O3       R                           O3      O4 R

  1. אם יש סיבה לחשוש שההקצאה המקרית לא טובה מספיק.
  2. אם קבוצות הנבדקים קטנות במיוחד.
  3. כי הוא מאפשר למדוד את האינטראקציה בין הטיפול לבין המדידה.
  4. כי לא מתאפשרת בו אינטראקציה של הטיפול עם המדידה.
 

שאלות  12 - 15

מחקר חדש שנערך בסין מראה ששינה מועטה של בני נוער עלולה לגרום לניסיונות התאבדות, בשיעור גבוה משל אלה שישנים שינה מספקת. החוקרים ניתחו שאלונים שמולאו על ידי 1,362 תלמידים בחמישה בתי ספר במזרח סין. התלמידים נשאלו אודות הרגלי השינה והתנהגות אובדנית. בקרב אלה שישנו פחות מ-6 שעות בלילה בממוצע, 19.5% הודו כי ניסו להתאבד בזמן כלשהו בששת החודשים טרם המחקר, לעומת 6.5% בקרב אלה שישנו בממוצע 8 שעות בלילה או יותר. 

12. האם ניתן להסיק מהממצאים כי שינה מועטה גורמת לעליית הסיכוי לניסיון התאבדות?

  1. כן, כי היו יותר ניסיונות התאבדות בקבוצה שישנה מעט מאשר בזו שישנה הרבה
  2. כן, כי לא ייתכן שניסיון התאבדות יגרום לשינה מועטה
  3. לא, כי גם בקבוצה שישנה 6 שעות ויותר היו ניסיונות התאבדות
  4. לא, כי מספר שעות השינה נמדד ולא תופעל
 

13. חוקרת א' טוענת שהסיבה למציאת הקשר בין שינה מועטה וניסיונות התאבדות היא ששניהם סימפטומים של דיכאון: דיכאון עשוי להוביל לנדודי שינה ולניסיונות התאבדות. איזה מהתרשימים הבאים מתאר את הקשרים בין דיכאון, שינה מועטה וניסיונות התאבדות לפי טענתה של חוקרת א'?

  1. דיכאון ==> כמות שינה ==> ניסיונות התאבדות
  2. דיכאון ==> כמות שינה  וגם  דיכאון ==> ניסיונות התאבדות
  3. כמות שינה ==> דיכאון ==> ניסיונות התאבדות
  4. כמות שינה ==> ניסיונות התאבדות בתנאי דיכאון
 

14. חוקר ב' טוען שבחמשת בתי הספר שנבדקו לומדים תלמידים ממעמד סוציו-אקונומי נמוך, ובקרב תלמידים ממעמד סוציו-אקונומי גבוה יותר לא קיים קשר בין מספר שעות השינה לבין ניסיונות התאבדות. לפי טענתו של חוקר ב', הקשר בין מספר שעות השינה לבין ניסיונות התאבדות הוא:

  1. קשר סיבתי
  2. קשר מותנה
  3. קשר מתווך
  4. קשר מזויף
 

15. על איזה מסוגי התוקף של המחקר מאיימת טענתו של חוקר ב'?

  1. תוקף חיצוני
  2. תוקף מבנה
  3. תוקף פנימי
  4. תוקף המסקנה הסטטיסטית
 

שאלה 16

איזו קביעה אינה נכונה לגבי תופעת ה-placebo ?

  1. היא מהווה איום על התוקף הפנימי.
  2. היא יכולה לנבוע מהטיה שמקורה בנסיין.
  3. היא יכולה לנבוע מהטיה שמקורה בנבדק.
  4. היא מזהירה מפני שימוש בקבוצת ביקורת אשר אינה מקבלת טיפול כלל.


 

שאלות 17-18 

17. קבוצה של 100 ילדים טופלו בטיפול חדשני נגד אסטמה ונמצא שלאחר שלושה חודשים חלה אצלם ירידה של 50% במספר ההתקפים. מערך המחקר הוא:

  1. O2 X O1

      O4 X O3

  1. O1 X
  2. O2 X O1
  3. O2 X O1 R

      O4 X O3 R 
 

18. מניסוי זה אפשר ללמוד ש:

  1. יש קשר בין טיפול באסטמה לבין מספר התקפי אסטמה.
  2. יש קשר בין הטיפול החדשני באסטמה לבין מספר התקפי אסטמה אך קשר זה מותנה בגיל (הוא מתקיים רק עבור ילדים).
  3. הטיפול החדשני באסטמה גורם לירידה בהתקפי אסטמה.
  4. לא ניתן להסיק על כל קשר בין הטיפול החדשני באסטמה לבין מספר התקפי אסטמה.

אוניברסיטת תל אביב

הפקולטה למדעי החברה

החוג לפסיכולוגיה 

מבחן בקורס שיטות מחקר א'

ד"ר גלית יובל, ד"ר דומיניק לאמי

סמסטר א', מועד ב' תשס"ו

משך הבחינה: 3 שעות

 
 
 
 
 

המבחן שלפניכם כולל 9 עמודים. כל השאלות המופיעות במבחן הן חובה. עליכם לכתוב את תשובותיכם במקום המיועד לכך בלבד, כל הכתוב מעבר לשורות המסומנות לא ייבדק!!! בשאלות הסגורות עליכם לסמן את התשובה הנכונה על דף התשובות. במקרה של אי התאמה בין סימון על השאלון ודף התשובות, רק דף התשובות יחשב.  

שאלות הבהרה בנוגע לבחינה בזמן המבחן ייכתבו על דף השאלות המצורף. 
 

בהצלחה לכולם! 
שאלות פתוחות (28 נקודות)

חוקר א' שיער שדיכאון גורם לפגיעה בזיכרון האוטוביוגרפי. ע"מ לבחון את השערתו, העביר שאלון המודד דיכאון. מתוך 300 הסטודנטים אשר בדק הוא בחר את הסטודנטים שציונם שייך לעשירון העליון כקבוצה עם נטייה גבוהה לדיכאון ואת הסטודנטים שציונם שייך העשירון התחתון כקבוצה עם נטייה נמוכה לדיכאון. שתי הקבוצות התבקשו להפיק זיכרון אוטוביוגרפי אחד בזמן מוגבל ל-3 דקות עבור כל מילה ברשימה המונה 20 מילים. נסיין קידד תוך כמה זמן הנבדק התחיל לספר על הזיכרון בתגובה לכל מילה ומידת הפירוט של הזיכרון על סקאלה של 0 עד 5. הוא מצא שקבוצת הדיכאון הגבוה הפיקה זיכרונות עם רמת פירוט נמוכה יותר ותוך זמן ארוך יותר מאשר קבוצת הדיכאון הנמוך. 

1. לגבי כל אחד מהמשתנים של המחקר של חוקר א', ציינו האם הוא תלוי או בלתי-תלוי, מהי ההגדרה האופרציונלית שלו, והאם ההגדרה היא ניסויית או נמדדת (4 נק'): 

ב"ת: רמת דיכאון, הגדרה אופרציונלית: ציון בשאלון דיכאון, הגדרה נמדדת

תלוי: זיכרון אוטוביוגרפי, הגדרות אופרציונליות (יש שתיים): מהירות הפקה של זכרונות אוטוביוגרפיים בתגובה לרשימת מילים ומידת הפירוט של הזכרונות, שתי ההגדרות נמדדות

לא התקבלה הגדרה אופרציונלית של התלוי כ"הפקת זיכרון אוטוביוגרפי אחד בזמן מוגבל ל-3 דקות עבור כל מילה ברשימה המונה 20 מילים" – שכן אין בה התייחסות מלאה לשני חלקי ההגדרה: מהירות הפקת ומידת פירוט הזכרון. 

2. האם מממצאי המחקר ניתן להסיק כי דיכאון גורם לפגיעה בזכרון האוטוביוגרפי? נמקו. (3 נק'):

לא, כיוון שרמת הדיכאון נמדדה ולא תופעלה – המערך הינו מתאמי ולא ניסויי 
 

3. במחקר משלים הראה חוקר א' שבמבחן אשר בודק זיכרון שאינו אוטוביוגראפי (שליפת פסוק תנכי על סמך מילות מפתח) הראו קבוצת הדיכאון הגבוה והנמוך ביצוע דומה. האם ממצא זה מחליש או מחזק את המסקנה שקיים קשר בין דיכאון לבין זיכרון אוטוביוגראפי? נמקו (3 נק').

ממצא זה מחזק את המסקנה שקיים קשר בין דיכאון לבין זיכרון אוטוביוגראפי בכך שהוא מראה שהסובלים מדיכאון אינם סובלים מפגיעה בזיכרון באופן כללי אלא באופן ספציפי מפגיעה בזיכרון האוטוביוגרפי. ממצא זה מחזק את התוקף המבחין. 
 

4. הנסיין אשר קידד את תגובות הנבדקים וחילק את הנבדקים לקבוצות היה חוקר א' עצמו. מהי הבעיה העיקרית שעלולה להיגרם מכך? האם בעיה זו חמורה יותר עבור קידוד רמת הפירוט או עבור מדידת זמן התגובה? נמקו (3 נק'). 

הבעיה היא שהחוקר מודע להשערה ומודע לאיזו קבוצה שייך כל נבדק, וזה יכול להשפיע על האופן שבו הוא יקודד את התשובות. הבעיה חמורה יותר עבור קידוד רמת הפירוט, כיוון שזהו מדד שיש בו יותר מקום לשיקול דעת סובייקטיבי. 
 

5. חוקר ג' טוען שיתכן שהמחקר סובל מבעיה של רגרסיה אל הממוצע. האם צדק? נמק. (3 נק').   

לא. אמנם יש כאן קבוצות קיצוניות, אבל ראשית, כל אחד מהן נמדדה פעם אחת בכל משתנה, כך שלא היתה אפשרות לרגרסיה לממוצע. שנית, מאחר ומדובר בקבוצות שלקוחות משני קצוות מנוגדים של הרצף (הגבוהים ביותר והנמוכים ביותר), הרגרסיה לממוצע היתה צריכה, אם בכלל, לצמצם את ההבדלים ביניהן (התקרבות לממוצע), ומאחר ובכל זאת נמצאו הבדלים, רגרסיה לממוצע לא יכולה להוות הסבר חלופי. 
 


 

6. חוקר א' רצה לדחות את הביקורת לפיה חרדה ולא דיכאון מסבירה את הממצא. לשם כך, העביר גם שאלון המודד רמת החרדה. כיצד יבדוק את השערתו? איזו תוצאה תתמוך בהשערתו ואיזה תוקף היא תחזק (מבחין / מתכנס)? (4 נק').

צריך לבדוק את הקשר בין דיכאון לחרדה ובין חרדה לזכרון אוטוביוגרפי. אם ההשערה נכונה, לפחות אחד מהקשרים האלה צריך להיות נמוך, או שניהם. זה יחזק את התוקף המבחין. 
 

7. בבדיקה נוספת, במקום לבחור נבדקים על פי רמת הדיכאון, הקצה חוקר א' באופן רנדומאלי נבדקים ללא דיכאון לשתי קבוצות. קבוצה אחת צפתה בסרט עצוב מאוד והקבוצה השנייה בסרט ניטראלי.  לאחר הסרט, מדד את רמת הדיכאון בכל קבוצה ואז מדד את הזיכרון האוטוביוגרפי. למה משמשת העברת השאלון על דיכאון במחקר זה? איזה תוקף היא באה לחזק? (4 נק').

השאלון משמש לבדיקת מניפולציה, המחזקת את תוקף המבנה של תפעול הדיכאון. המטרה של בדיקת המניפולציה היא לוודא שהמניפולציה אכן תפעלה את מה שהיא היתה אמורה לתפעל, כלומר – שיש הלימה בין ההגדרה התיאורטית של המב"ת (דיכאון) לבין ההגדרה האופרציונלית הניסויית שלו (צפיה בסרט).

בדיקת מניפולציה נוגעת לשאלה האם המניפולציה עבדה או לא, כלומר – האם המניפולציה אכן יצרה רמות שונות של המשתנה הבלתי תלוי. בדיקת מניפולציה אינה קשורה לתוקף הפנימי של הניסוי, כיוון שתוקף פנימי מתייחס לשאלה האם היו בניסוי גורמים חיצוניים למניפולציה, שהם ולא המניפולציה יצרו את ההבדלים ברמות של המשתנה התלוי. גם אם המניפולציה עבדה והשפיעה על הדיכאון, עדיין ייתכן שלא הדיכאון הוא שהשפיע על הזיכרון אלא גורם אחר (למשל: אם בקבוצה שצפתה בסרט העצוב היו אנשים יותר מבוגרים מאשר בזו שצפתה בסרט הניטראלי). בדיקת המניפולציה אינה יכולה להתגבר על איומים כאלה על התוקף הפנימי (ההקצאה המקרית מתגברת עליהם). לכן הורדו נקודות למי שציין תוקף פנימי. 
 

8. מהו היתרון העיקרי של המחקר המתואר בסעיף 7 על המחקר המקורי? (4 נק').

היתרון העיקרי הוא שרמת הדיכאון לא נמדדה אלא תופעלה, כלומר – החוקר הוא שיצר את ההבדלים ברמות הדיכאון, מה שמאפשר להסיק על קשר סיבתי בין דיכאון לזיכרון אוטוביוגרפי (דיכאון גורם לפגיעה בזיכרון האוטוביוגרפי). יתרונות נוספים של המחקר, שנוגעים אף הם להסקת הסיבתיות, הם ההקצאה המקרית לקבוצות הניסוי וביסוס סדר הזמנים בין המשתנים, אך התפעול הוא היתרון העיקרי.


 


 

שאלות נכון / לא נכון (24 נקודות)

לגבי כל אחד מהסעיפים הבאים ציינו נכון/לא נכון על ידי הקפת התשובה בעיגול ונמקו בקצרה במקום המיועד לכך. בכל סעיף תינתן  1 נק' לבחירת התשובה הנכונה, ו-  2 נק' לנימוק נכון .  

1.  ידע שמקורו בסמכות הוא תמיד סובייקטיבי. נכון / לא נכון

נימוק: ידע שמקורו בסמכות יכול להסתמך על ידע שנאסף באמצעות שיטה אוביקטיבית או סוביקטיבית. 

2. שונות הציון הנצפה תמיד יותר גדולה משונות הציון האמיתי נכון / לא נכון

נימוק: שונות הציון הנצפה שווה לשונות הציון האמיתי כאשר המהימנות היא 1, ובכל שאר המקרים היא גדולה ממנה. 

3. נקבע כי התוקף המבחין של שאלון אמפטיות משאלון שמודד חברותיות גבוה, בשל מיתאם נמוך בין שני השאלונים. מכאן ניתן להסיק שהתוקף המתכנס של שאלון אמפטיות בהכרח גבוה. נכון / לא נכון

נימוק: לא ניתן להסיק על תוקף מתכנס ממצאים בנוגע לתוקף מבחין. שני סוגי התוקף אינם תלויים זה בזה 

4. מחקרים בפסיכולוגיה תרבותית (cultural psychology) מראים כי במקרים רבים ההסקה ממסגרת הדגימה לאוכלוסיית כלל בני האדם איננה תקפה נכון / לא נכון

נימוק: מחקרים רבים אשר נעשו על מסגרות דגימה שכללו פרטים מתרבות מסויימת (בדר"כ תרבות מערבית בה התפתחה הפסיכולוגיה הניסויית המודרנית) הכלילו את מסקנותיהם על כלל בני האדם. מסקנות אלא ניתגלו כשגוייות כאשר המחקר נעשה בתרבות אחרת (למשל אסיאתית).   

5. ניתן לדחות תחום מחקר כלא מדעי על בסיס בעיות אתיות בתחום זה.    נכון / לא נכון

נימוק: בעיות האתיקה אינן קשורות למדעיות/אי מדעיות. מדעיות מוגדרת לפי השיטה – אובייקטיביות ואמפיריות. 

6. מערך תוך נבדקי מבטל את הצורך להקצאה רנדומאלית של הנבדקים לתנאים השונים של המחקר. נכון / לא נכון 

נימוק: במערך תוך נבדקי, כל הנבדקים מקבלים את כל התנאים. לכן, אין משמעות להקצאה רנדומאלית כי אין קבוצות. לעומת זאת מתעורר הצורך ל-counterbalancing בסדר מתן התנאים.  

7. אם העוצמה הסטטיסטית נמוכה, הסיכוי לטעות מסוג I גבוה.  נכון / לא נכון 

נימוק: העוצמה הסטטיסטית והטעות מסוג I מתייחסות לשני מצבים שונים במציאות. עוצמה סטטיסטית מתייחסת למצב שבו השערת האפס אינה נכונה, וטעות מסוג I למצב שבו השערת האפס נכונה, ולכן אין תלות ביניהן.  


 

8. תופעת הרגרסיה אל הממוצע יכולה להתרחש רק כאשר המתאם בין המשתנים הינו גדול מ-0.8.  נכון / לא נכון

נימוק: רגרסיה לממוצע יכולה להתרחש בכל מצב שבו הקשר בין המשתנים אינו מושלם (מהימנות קטנה מ-1, מתאם קטן מ-1). 
 
 

שאלות סגורות (48 נקודות).

לכל שאלה תשובה אחת נכונה בלבד. סמנו את התשובה הנכונה בעיגול. לכל תשובה נכונה יינתנו 3 נקודות. 

1.  מה ההבדל בין מתמטיקה למחקרים בפסיכולוגיה קוגניטיבית

א. מתמטיקה היא אובייקטיבית ולא אמפירית בעוד פסיכולוגיה קוגניטיבית היא אוביקטיבית ואמפירית

ב. מתמטיקה היא אובייקטיבית ואמפירית בעוד פסיכולוגיה קוגניטיבית היא סוביקטיבית ואמפירית

ג. מתמטיקה היא סובייקטיבית ואמפירית בעוד פסיכולוגיה קוגניטיבית היא אוביקטיבית ולא אמפירית

ד. מתמטיקה היא סובייקטיבית ולא אמפירית בעוד פסיכולוגיה קוגניטיבית היא סוביקטיבית ואמפירית 

2. במסגרת מחקר בחוג לפסיכולוגיה נבדקה השפעת מין המרצה על מידת שביעות הרצון של הסטודנטים מרמת ההוראה. המחקר נעשה על סטודנטים הלומדים בקורס מבוא לפסיכולוגיה בשנת תשס"א. מחצית מהשיעורים בקורס מבוא לפסיכולוגיה בשנת תשס"א הועבר ע"י מורה ממין זכר והמחצית השנייה ע"י מורה ממין נקבה. בסוף הקורס הועבר שאלון שביעות רצון לסטודנטים אשר לומדים בקורס. 70% מהסטודנטים שרשומים לקורס נדגמו באופן אקראי להשתתף במחקר. סטודנטים הרשומים לקורס מבוא לפסיכולוגיה בשנת תשס"א הם:

      א. אוכלוסיית המחקר

      ב. מסגרת הדגימה

      ג. מדגם מייצג של האוכלוסייה

      ד. מדגם המחקר 

3. סקר בחירות על מדגם של 500 אנשים מצא כי "קדימה" תזכה ב 45 מנדטים בבחירות. מהי האוכלוסיה שהמדגם מנסה  לייצג?

א. אזרחי ישראל

ב. אזרחי ישראל הרשומים בפנקס הבוחרים 

ג. אזרחי ישראל אשר יצביעו בפועל ביום הבחירות (מרץ 2006)

ד. אזרחי ישראל אשר מתכוונים להצביע למפלגת "קדימה" 


 

4. שני מחקרים דיווחו תוצאות מנוגדות בנוגע לקשר בין מספר שעות עבודה בשבוע ושביעות רצון במקום העבודה. מחקר א' בוצע על 200,000 אנשים ומחקר ב' על 1000 אנשים. במידה והשונות במידת שביעות הרצון והשונות במספר שעות העבודה שווה בשני הניסויים, ניתן להסיק כי:

א. תוצאות מחקר א בהכרח נכונות יותר מתוצאות מחקר ב

ב. טעות הדגימה במחקר א קטנה יותר מטעות הדגימה במחקר ב

ג. טעות הדגימה במחקר ב קטנה יותר מטעות הדגימה במחקר א

ד. א + ב 

5. כאשר לשאלון יש מהימנות כעקיבות פנימית גבוהה אזי:

א. גם תוקף הניבוי שלו גבוה.

ב. גם תוקף הנראה שלו גבוה.

ג. גם המהימנות כיציבות ((test-retest שלו גבוהה.

ד. גם המהימנות מבחן חצוי שלו גבוהה. 

6. ככל שהפער בין ההגדרה האופרציונאלית למדידת אחראיות (שאלון שמודד אחראיות) להגדרה התיאורטית של אחראיות גדול יותר:

א. המהימנות של השאלון שמודד אחראיות נמוכה יותר.

ב. התוקף של השאלון שמודד אחראיות נמוך יותר.

ג. המהימנות של השאלון שמודד אחראיות גבוהה יותר.

ד. א + ב. 

7. על מנת לתקף שאלון חדש שמודד אופטימיות כלפי עתיד האנושות נבדק המתאם בינו לבין שאלון ידוע שמודד פסימיות כלפי עתיד האנושות. איזה מהמתאמים הבאים יעיד על תוקף מבנה גבוה של שאלון אופטימיות כלפי עתיד האנושות:

א. 0

ב. 0.9

ג. 0.8-

ד. 0.2- 


 

8. חוקר בדק האם "ניטור זמן" קשור ב"הערכת קושי העבודה". לשם כך נתן לנבדקים להמתין כשעתיים בחדר צדדי, ספר את מספר הפעמים בהן הציצו בשעון התלוי על הקיר, וחלק אותם ל"ממהרים" (הביטו בשעון 10 פעמים ויותר) ו"לא ממהרים" (הביטו בשעון 10 פעמים ופחות). אזי נתן לשתי הקבוצות למלא שאלונים בעלי דרגת קושי זהה, וביקשם להעריך את דרגת הקושי של השאלון לאחר פתירתו.

למשתנה "ניטור זמן" הגדרה אופרציונלית ______ ולמשתנה "הערכת קושי העבודה" הגדרה אופרציונלית ______:

א. ניסויית, נמדדת

ב. נמדדת, ניסויית

ג. שתיהן ניסוייות

ד. שתיהן נמדדות 

9. חוקר א' מצא שאנשים שאוכלים יותר בננות מדווחים על מצב רוח טוב יותר והסיק שאכילת בננות משפרת את מצב הרוח. על סמך אותם נתונים טוען חוקר ב' שמצב רוח טוב גורם למשיכה למאכלים צהובים, ולכן הקשר בין אכילת בננות למצב הרוח הוא קשר ------.  חוקר ג' טוען שהקפדה על אכילה בריאותית גורמת לאכילת בננות מוגברת ולמצב רוח טוב ולכן הקשר בין אכילת בננות למצב הרוח קשר ----------.

  1. מזויף  -  מתווך
  2. מזויף  - מותנה
  3. הפוך  - מתווך
  4. הפוך  - מזויף
 

10. ככל שדופק הלב שנמדד היה גבוה יותר כך דיווח הנבדק על תחושת איום גדולה יותר, באופן מובהק. ממצא זה:

  1. לא מעיד על קשר סיבתי כי ההגדרה האופרציונלית של המשתנה התלוי מעורפלת מדי.
  2. לא מעיד על קשר סיבתי כי קצב דופק הלב לא תופעל.
  3. מעיד על קשר סיבתי כי מדידה דופק הלב קדמה למדידת תחושת האיום.
  4. מעיד על קשר סיבתי כי הקשר בין שני המשתנים היה מובהק.
 

11.  חוקר קנה מכשיר המאפשר לו לשפר את דיוק ההזרקה של החומר אשר את השפעתו הוא חוקר מ-0.1 מ"ל ל-0.001 מ"ל. קנייה זו תשפר:

  1. את התוקף המבחין של המדידה.
  2. את התוקף הפנימי של המחקר.
  3. את רגישות התפעול.
  4. את עוצמת התפעול.
 
 
 

12. נמצא ששיטה חדשה ללימוד אנגלית מניבה תוצאות טובות יותר מאשר השיטה הישנה. ניסוי המשך הראה שקבוצה שלמדה על פי השיטה הישנה אשר נכתבה בחוברת עם עטיפה חדשה למדה טוב יותר מאשר קבוצה למדה על פי השיטה הישנה אשר נכתבה בחוברת עם עטיפה ישנה. ממצא זה משקף שבמחקר המקורי קיימת בעיה של:

  1. מהימנות המדידה.
  2. תוקף חיצוני.
  3. תוקף פנימי.
  4. תוקף מבנה.
 

13. במעבדת חוקר א' נסיין חביב ונסיין אנטיפת מריצים ניסוי על הקשר בין תחרותיות לבין זמן תגובה במטלה קשה. מה הייתם ממליצים לחוקר כדי להתגבר על השונות הקשורה להבדל בין הנסיינים?

  1. לא לגלות את מטרת הניסוי לנסיינים.
  2. לא לגלות לנסיינים אילו נבדקים שייכים לקבוצה "התחרותית" ואילו לקבוצה הלא תחרותית.
  3. שכל נסיין יריץ חצי מהנבדקים שבכל קבוצה.
  4. לא להתייחס להבדל זה כי הוא אינו יכול להשפיע בניסוי שלו.
 

14. 35% מהמשתמשים בתרופה חדשה נגד צרבת מביעים שביעות רצון של 4 בסקאלה מ-0 עד 5 ו-30% מביעים שביעות רצון של 4. זהו מערך: 

  1. לפני / אחרי ללא קבוצת ביקורת.
  2. ניתוח מקרה.
  3. מערך אחרי עם קבוצת ביקורת שאינה זהה.
  4. מערך מתאמי.
 

15. כשיש אינטראקציה דיס-אורדינלית:

א. לאף אחד משני האפקטים העיקריים אין משמעות.

ב. האפקטים הפשוטים עבור אחד מן המשתנים יכולים להיות זהים בכיוונם ובגודלם אבל לא האפקטים הפשוטים עבור שני המשתנים.

ג. עבור שני המשתנים האפקטים הפשוטים בהכרח בכיוון שונה.

ד. אף תשובה אינה נכונה. 
 


 

16.  חוקר בודק את הקשר בין חרדה לבין יכולת מרחבית. הוא מתפעל את רמת החרדה על מדגם של 200 אנשים  עם הקצאה רנדומאלית לשתי קבוצות החרדה. החוקר  בחר מערך ניסוי הכולל שני משתנים בלתי תלויים: רמת חרדה ומין. מהי המטרה העיקרית של הוספת משתנה המין למערך?

  1. להגדיל את התוקף החיצוני.
  2. להגדיל את תוקף המסקנה הסטטיסטית.
  3. להתגבר על בעיית חוסר מיצוי.
  4. להבטיח את בלבדיות תפעול החרדה.
 


 

מספר נבחן  ____________  בנין ________     חדר ______      שורה (מהלוח) _____     כסא         ______

ת.ז. _________________ 

שאלה ______________________________________________________________________________________________________________________________________________________________

_______________________________________________________________________________

תשובה ______________________________________________________________________________________________________________________________________________________________

_______________________________________________________________________________ 

שאלה ______________________________________________________________________________________________________________________________________________________________

_______________________________________________________________________________

תשובה ______________________________________________________________________________________________________________________________________________________________

_______________________________________________________________________________ 

שאלה ______________________________________________________________________________________________________________________________________________________________

_______________________________________________________________________________

תשובה ______________________________________________________________________________________________________________________________________________________________

_______________________________________________________________________________ 

שאלה ______________________________________________________________________________________________________________________________________________________________

_______________________________________________________________________________

תשובה ______________________________________________________________________________________________________________________________________________________________

_______________________________________________________________________________

אוניברסיטת תל אביב

הפקולטה למדעי החברה

החוג לפסיכולוגיה 

מבחן בקורס שיטות מחקר א'

ד"ר גלית יובל, ד"ר דומיניק לאמי

סמסטר א', מועד א' תשס"ו

משך הבחינה: 3 שעות

 
 
 
 
 

המבחן שלפניכם כולל 9 עמודים. כל השאלות המופיעות במבחן הן חובה. עליכם לכתוב את תשובותיכם במקום המיועד לכך בלבד, בשאלות הסגורות עליכם לסמן את התשובה הנכונה על ידי הקפתה בעיגול. כל הכתוב מעבר לשורות המסומנות לא ייבדק!!!

שאלות בזמן המבחן ייכתבו על דף השאלות המצורף. 
 

בהצלחה לכולם! 
שאלות פתוחות (28 נקודות)

חוקרים שיערו כי פעילות גופנית משפיעה על רמת הדיכאון. במחקר שנערך בקרב 500 בני נוער נבדק הקשר בין מספר שעות פעילות גופנית בשבוע, על סמך דיווח עצמי, וציון בשאלון פסיכולוגי סטנדרטי למדידת דיכאון. הממצאים הראו שבני נוער שמבצעים פחות פעילות גופנית נוטים יותר לדיכאון. המלצת המחקר הייתה שבני נוער צריכים להקפיד על מינימום 4 שעות פעילות גופנית בשבוע על מנת לשמור על בריאותם הנפשית.  

  1. "ציין/י את ההגדרה התיאורטית של המשתנים במחקר (התלוי(ים) והבלתי תלוי(ים)) (2 נק').
 

משתנה בלתי תלוי – פעילות גופנית

משתנה תלוי – דיכאון  

  1. מהי ההגדרה האופרציונלית של כל משתנה? ציין האם ההגדרה האופרציונלית היא נמדדת או ניסויית (3 נק').

פעילות גופנית – מספר שעות פעילות גופנית בשבוע – הגדרה אופרציונלית נמדדת

דיכאון – ציון בשאלון דיכאון – הגדרה אופרציונלית נמדדת 

  1. הצע/י הסבר תיאורטי אלטרנטיבי קצר לתוצאות המחקר המתאר קשר הפוך למסקנת החוקרים (3 נק').

       בני נוער מדוכאים נוטים לעסוק פחות בפעילות גופנית. דיכאון גורם לירידה כללית בפעילות ומוטיביציה, ולכן בני נוער מדוכאים פעילים באופן כללי פחות מבני נוער שאינם מדוכאים.

* הורדנו 1-1.5 נקודות במידה והתשובה לא כללה הסבר תיאורטי מינימאלי לממצא בעל כיוון הפוך

*קיבלנו גם תשובות של מספר אנשים שתיארו קשר בעל כיוון הפוך, פעילות גופנית יכולה לגרום לדיכאון  

  1. הצע/י מחקר ניסויי אחד שיאפשר לבדוק את תקפות מסקנות החוקרים שפעילות גופנית גורמת באופן סיבתי לדיכאון? הציגו בצורה סכמאטית את מערך המחקר שאתם מציעים וציינו במילים מה מבטאים הסימנים השונים (4 נק').

זוהי אפשרות אחת מיני רבות אשר התקבלו כתשובה נכונה:

הקצאה ראנדומאלית לשתי קבוצות , אחת פעילות גופנית גבוהה והשניה פעילות גופנית נמוכה. מדידת דיכאון תעשה בתחילת הניסוי (לא חובה) ולאחר מספר שבועות. המשתנה הבלתי תלוי – שינוי בציון דיכאון לפני ועומת אחרי

R O1 X1 O2

  R O3 X2  O4  

R מציין הקצאה רנדומלית

X מציין ביצוע פעילות גופנית N שעות בשבוע

O1 O2 מציינים מדידות של רמת הדיכאון בקבוצה אחת

O3 O4    מציינים מדידות של רמת הדיכאון בקבוצה שניה 

*הורדת נקודות על הטעויות הבאות:

- 2 נק' עבור מערך לא ניסוי (בלי קבוצת ביקורת, הקצאה לא רנדומאלית...)

- 0.5 נק' על קבוצת ביקורת שלא קיבלה טיפול כלל (בגלל אפקט הפלסבו)

- כשניתן המערך בלי הסברים

- כאשר ההסברים על הסימנים היו מוטעים (למשל: 1O = קבוצה במקום מדידה) 

  1. הצע דרך אחת לבדיקת מהימנות שאלון הדיכאון ונמק את בחירתך (3 נק).

צינון ניתן בהתאם להתאמה בין בחירת מדד המהימנות והנימוק להתאמתו.

 
  1. כיצד היית/ה בודק את התוקף המתכנס של שאלון הדיכאון? (3 נק).

מתאם עם מדד אחר לדיכאון, כמו ראיון פסיכיאטרי לאבחון דיכאון, או מדד שידוע כי הוא קיים בקו מורבידיות עם דיכאון. 

  1. מחקר נוסף שנעשה גם כן מצא כי בני נוער שביצעו פחות פעילות גופנית נוטים יותר לדיכאון, אבל רק שנה לפני גיוס, בעוד בני נוער צעירים יותר מראים תוצאה הפוכה. לפי ממצאים אלה, האם הקשר בין פעילות גופנית ודכאון הוא קשר מתווך, מותנה, או מזויף? נמק. (2 נק').

הקשר הוא מותנה, כיוון שהקשר משתנה בהתאם לרמות של משתנה שלישי, שהוא גיל הנבדקים או המרחק מהגיוס – הקשר הוא שלילי לפני גיוס אך חיובי אצל בני נוער צעירים יותר.

למי שציין כי קשר בין פעילות גופנית ודכאון קיים רק בקרב בני נוער לפני גיוס ולא קיים בקרב בני נוער צעירים יותר הורדה חצי נקודה, כיוון שגם בקרב בני נוער צעירים יותר קיים קשר בין פעילות גופנית ודכאון, אלא שכיוונו הפוך מזה שנמצא בקרב אלה שהם לפני גיוס.  

  1. תאר באופן גרפי דפוס תוצאות אפשרי אחד לפי ממצאים אלה (סעיף 7) כאשר ציון דיכאון בציר ה- Y ופעילות גופנית בציר ה- X. (2 נק').

   להלן שתי דוגמאות לגרפים מתוך כמה אפשריים:

   Your browser may not support display of this image. Your browser may not support display of this image.  
 
 
 
 

9. מה ניתן לומר על האפקט העיקרי וסוג האינטראקציה (אורדינאלית/ דיס-אורדינאלית) בין פעילות   גופנית וגיל בקרב בני הנוער בהתאם לממצאים אשר תיארתם בגרף? (3 נק).

התשובה תלויה בגרף שציירתם.

אם ציירתם גרף סימטרי (כמו הגרף השמאלי בשאלה הקודמת), התקבלו 2 תשובות:

למי שצייר גרף סימטרי וציין שיש בו אפקט עיקרי הורדו נקודות, כיוון שבגרף כזה אין כלל אפקטים עיקריים. 

אם ציירתם גרף א-סימטרי, שיש בו אפקט עיקרי (כמו הגרף הימני בשאלה הקודמת), התשובה המלאה היא שיש אפקט עיקרי לפעילות גופנית, אך בשל האינטראקציה הדיסאורדינלית הוא חסר משמעות, כיוון שהאפקטים הפשוטים שונים בכיוונם ברמות השונות של הפעילות הגופנית.

הורדו נקודות למי שציין שיש אפקט עיקרי מבלי להתייחס לכך שהוא חסר משמעות, ולמי שציין שאין בכלל אפקט עיקרי או שכלל לא התייחס לקיומו או העדרו של אפקט עיקרי (כיוון שבשאלה נשאלתם גם על האפקט העיקרי וגם על האינטראקציה). 
 

  1. חוקרים מצאו שהורמון X המשוחרר בזמן פעילות גופנית גורם לעליה במצב רוח ומפחית דכאון. איזה סוג קשר (מתווך/מזויף/מותנה) קיים בין פעילות גופנית ודיכאון בהתאם לתוצאות מחקר זה? האם ממצא זה פוגע במסקנה כי פעילות גופנית מפחיתה דיכאון באופן סיבתי? נמקו. (3 נק).

זהו קשר מתווך. איננו פוגע במסקנה שקיים קשר סיבתי.


 

שאלות נכון / לא נכון (24 נקודות)

לגבי כל אחד מהסעיפים הבאים ציינו נכון/לא נכון על ידי הקפת התשובה בעיגול ונמקו בקצרה במקום המיועד לכך. בכל סעיף תינתן  1 נק' לבחירת התשובה הנכונה, ו-  2 נק' לנימוק נכון .

      

1. תיאוריה מדעית המקובלת על מרבית החוקרים בתחום עשויה לעכב את ישומן הטכנולוגי/רפואי של תגליות אשר ממצאיהם סותרים את העקרונות הבסיסים של התיאוריה.  

   נכון / לא נכון

נימוק: ניסוי אשר תוצאותיו סותרות תיאוריה מקובלת בקהילה המדעית אינו מפריך את התיאוריה באופן מיידי, בהתאם לעיקרון ההפרכה של פופר, אלא בפועל התיאוריה תופרך והממצאים יאומצו ע"י הקהילה המדעית רק לאחר שיצטברו נתונים נוספים אשר יפריכו את תיאוריה (קון).  בשלב ראשון יעשו ניסיונות להמעיט בערך הממצאים הסותרים או לנסות לערער על תקיפותם. מסיבה זו יהיה עיכוב ביישום הממצאים. 

* במידה ורק אוזכרה הדוגמה שניתנה בכיתה (אולקוס) ללא נימוק – הורדו 1-1.5 נקודות 

   2. שאלון שהמהימנות שלו = 1, שונות הציון האמיתי שווה לשונות הציון הנצפה 

   נכון / לא נכון

נימוק: הגדרת המהימנות = שונות ציון אמיתי / שונות ציון נצפה. אם המהימנות שווה 1 אז השונויות שוות 

3. ככל שהמתאם בין שני מדדים (X, (Y קרוב יותר לאפס התוקף המבחין של X מ Y גבוה יותר  

   נכון / לא נכון

נימוק: בשל הבעיה במצגת שהוצגה בכיתה, כאשר הנימוק לשאלה הראה הבנה של מושג ה"תוקף המבחין" ניתן ניקוד מלא על השאלה, ללא קשר לבחירה נכון/לא נכון.  

4.  במסגרת דגימה הכוללתN אנשים, ככל שיחס הדגימה קטן יותר טעות הדגימה גדולה יותר 

   נכון / לא נכון

נימוק: ככל שיחס הדגימה קטן יותר, המדגם קטן יותר וככל שגודל המדגם קטן יותר, טעות הדגימה גדולה יותר. תשובה לא נכון התקבלה כאשר הנימוק טען שאם השונות = 1, יחס הדגימה לא משפיע   

  1. נסיין השווה שתי קבוצות א' ו-ב' על שמונה מדדים וניבא על סמך התיאוריה שלו שקבוצה א' תקבל ציון גבוה מקבוצה ב' בארבעת המדדים הראשונים וציון נמוך יותר בארבעת המדדים האחרונים. התוצאות תמכו בהשערתו: כל השוואה הראתה מובהקות של 5% בכיוון המצופה. השימוש בהשוואות רבות בעייתי במקרה זה בגלל ניפוח האלפא.
 

   נכון / לא נכון

נימוק: הנסיין ניבא דפוס תוצאות מאוד ספציפי וכיוון שדפוס זה נובא בהתאם לתיאוריה אין סיבה טובה לחשוש שהניבוי הומצא לאחר קבלת התוצאות. לכן, מדובר בהשוואות מתוכננות: הסיכוי לקבל את הדפוס הצפוי במקרה קטן בהרבה מ-0.05 להבדיל מניבוי בצורת "X או Y או Z" שבקשר אליו קיימת בעיית ניפוח האלפא.

* יש לציין שהמבחן כמובן בחן את החומר הניתן בקורס זה ולא בקורס ניתוח שונות.  
 

  1. בדיקת מניפולציה מגבירה את תוקף הפנימי של הניסוי.

 

   נכון / לא נכון

נימוק: בדיקת מניפולציה בודקת אם התפעול מתפעל את מה שהוא אמור לתפעל:  בודקים את ההתאמה בין ההגדרה האופרציונלית שנבחרה עבור הניסוי לבין ההגדרה התיאורטית בכך שבודקים אם התפעול משפיע באופן הצפוי על משתנה אחר (לא המשתנה התלוי שקשור להשערה). לכן היא קשורה לתוקף המבנה.

 
 
  1. במערך "אחרי עם קבוצת ביקורת", אין איום של אינטראקציה בין המדידה לבין המב"ת.
 

   נכון / לא נכון

נימוק: איום זה מתקיים כאשר למדידה לפני  יש השפעה על אפקט התפעול. כיוון שאין מדידה לפני במערך הנוכחי, האיום לא קיים. 

  1. יכול להיות ניגוד בין ניסיון להגביר תוקף חיצוני לבין ניסיון להקטין את הסיכוי לטעות מסוג II.
 

   נכון / לא נכון

נימוק: כדי להקטין את הטעות מסוג II רוצים להפחית שונות מקרית (ובכך להגדיל את תוקף המסקנה הסטטיסטית), לכן משתמשים באוכלוסיה הומוגנית (מצמצמים את מגוון האוכלוסיות שנכללות במדגם), וזה יכול לפגוע ביכולת ההכללה (תוקף חיצוני).

* מי שבחר "לא נכון" והסביר שעל מנת להגדיל את התוקף החיצוני מגדילים את מספר הנבדקים ובכך מגבירים את תוקף המסקנה הסטטיסטית טעה: לא מגבירים את התוקף החיצוני ע"י הגדלת מספר הנבדקים אלא ע"י הגדלת ההטרוגניות של הנבדקים.  


 

שאלות סגורות (24 נקודות).

לכל שאלה תשובה אחת נכונה בלבד. סמנו את התשובה הנכונה בעיגול. לכל תשובה נכונה יינתנו 3 נקודות. 

1. ה"מהפכה הקוגניטיבית" שהתרחשה באמצע שנות החמישים הראתה כי ניתן לחקור תהליכים קוגניטיביים (למשל חשיבה/זיכרון) באופן:

א.  סובייקטיבי ואמפירי

ב.  אובייקטיבי אך לא אמפירי

ג.  סובייקטיבי ולא אמפירי

ד.  אובייקטיבי ואמפירי 

2. מחקר בדק האם רמת הדיבור בגיל 3  טובה יותר אצל בנים או בנות. המחקר נעשה על קבוצה של 20 ילדים מתוך 30 הילדים הרשומים לגן פרטי בתל-אביב. 20 הילדים שנבדקו הינם:

   א.  אוכלוסיית המחקר

   ב.  מסגרת הדגימה

   ג.  מדגם מייצג של האוכלוסייה

  1. מדגם המחקר
 

3. בחר את הסעיף הנכון:

א.  במדגם אשכולות דוגמים אשכולות באופן שאינו אקראי, ודוגמים אקראית פרטים מתוך האשכול 

ב.  במדגם שכבות טעות הדגימה נובעת בעיקר מהשונות בתוך השכבות

ג.  במדגם שכבות, ליצירת השכבות מקפידים ליצור שכבות שיהיו דומות זו לזו ככל האפשר

ד.  במדגם אשכולות טעות הדגימה נובעת בעיקר מהשונות בתוך האשכולות 

4. ככל שהמדגם _____ יותר והשונות _____ יותר, טעות הדגימה קטנה יותר:

א.  קטן; גדולה

ב. קטן;קטנה

ג.   גדול; קטנה

ד.  גדול; גדולה 


 

5. יורם נשקל חמש פעמים בשבוע כאשר הוא הולך לחדר כושר על מאזני מכון הכושר ולאחר מכן כשהוא חוזר הביתה על המאזניים בביתו. בשבועיים האחרונים המאזניים בבית של יורם מראה שמשקלו של יורם גבוה בדיוק ב 3 ק"ג מהמשקל שמראים המאזניים בחדר הכושר. מהימנות מדידות של משקלו של יורם על פי 10 המדידות שנעשו בשבועיים האחרונים:

  1. 1
  2. 0
  3. 0.5 תרופה < 1
  4. 0 < 0.5
 

6. המתאם בין ציונים בשאלון מצב-רוח שנמדדו בשני מועדים שונים = 0.1. מכאן ש:

א.  המהימנות כעקיבות פנימית של השאלון נמוכה

ב.  תוקף המבנה של השאלון בהכרח נמוך

ג.  התוקף הניבוי של השאלון בהכרח נמוך

ד.  אף אחד מהנ"ל 

7. חוקר כתב שאלון לבדיקת "צורך בהישג". הוא מצא מתאם נמוך בינו לבין מבחן "צורך בהכרה" (האמור למדוד תכונה דומה) ומתאם גבוה בינו לבין מבחן "צורך בשקט ושלווה" (האמור למדוד תכונה שונה). לשאלון "צורך בהישג" שכתב החוקר:

א.  תוקף מתכנס גבוה

ב.  תוקף מבחין נמוך

ג.  תוקף ניבוי גבוה

ד.  תוקף מבנה גבוה 

8. על מנת להעריך את איכות ההוראה של מרצים בחוג לפסיכולוגיה, שתי נציגות מהמרכז לקידום ההוראה נכחו בשיעור הראשון של מספר מרצים אשר מלמדים את אותו הקורס לשתי קבוצות. הנציגות נכחו בשיעורים שנתן כל מרצה לכל אחת משתי הקבוצות שלימד. לאחר כל אחד מהשיעורים נתנו ציון לכל מרצה על פי חמישה מדדים שנקבעו מראש. המתאם בין ציוני שתי הנציגות מהמרכז לקידום ההוראה משקף מהימנות ________ והמתאם בין ציוני השיעורים בשתי הכיתות שלימד כל מרצה משקף מהימנות __________

  1. בין שופטים; מדידות חוזרות
  2. מבחנים מקבילים; עקיבות פנימית
  3. עקיבות פנימית; מבחנים מקבילים
  4. בין שופטים; מבחן-חצוי
 


 

9. לעומת מערך בין נבדקים, מערך תוך נבדקי:

  1. מצריך counterbalancing של סדר העברת תנאיי המחקר.
  2. מגדיל את השונות המקרית.
  3. מגדיל את השונות השיטתית.
  4. מאפשר חזרה מהימנה על הניסוי בתנאים זהים.
 

10. שונות שיטתית גבוהה הנובעת מגורם שאינו התפעול:

  1. חמורה פחות משונות מקרית גדולה.
  2. משמעותה שקיים confound במחקר.
  3. פוגעת בתוקף של המסקנה הסטטיסטית.
  4. פוגעת בתוקף הפנימי של הניסוי.
 

11. שונות מקרית גבוהה:

  1. מגבירה את הסיכוי לטעות מסוג II.
  2. משמעותה שקיים artifact במחקר.
  3. פוגעת בתוקף המבנה של הניסוי.
  4. פוגעת בתוקף הפנימי של הניסוי.
 

12. אם קיים artifact  בניסוי, הדבר:

  1. פוגע ביכולת להכליל את הממצאים מעבר להגדרות האופרציונליות בהן השתמשו בניסוי.
  2. פוגע ביכולת להכליל את הממצאים מעבר למצבים שונים מאלה בהם הניסוי נעשה.
  3. מעיד על בעיה בהגדרה התיאורטית.
  4. מצביע על כך שלא המשתנה הב"ת כפי שתופעל הוא שגרם להבדלים בערכים של המ"ת.
 

13. רופא מריץ ניסוי הבודק את יעילותה של תרופה חדשה. קבוצה א' של פציינטים מקבלת את התרופה החדשה וקבוצה ב' מקבלת את התרופה שהייתה בשימוש עד כה. נמצא שהתרופה החדשה יעילה יותר. תוצאה זו יכולה לנבוע מ-:

  1. עצם מתן תרופה לפציינטים.
  2. ציפיות הרופא.
  3. היסטוריה.
  4. רגרסיה אל הממוצע.
 


 

14. 35% מהמשתמשים בתרופה חדשה נגד צרבת מביעים שביעות רצון של 3 בסקאלה מ-0 עד 5 ו-30% מביעים שביעות רצון של 4. זהו מערך: 

  1. לפני / אחרי ללא קבוצת ביקורת.
  2. ניתוח מקרה.
  3. מערך אחרי עם קבוצת ביקורת שאינה זהה.
  4. מערך מתאמי.
 

15. תלמידים שעברו קורס לקראת המבחן הפסיכומטרי שיפרו את הציון ב-40 נקודות בממוצע במבחן השני (אחרי הקורס) לעומת המבחן הראשון (לפני הקורס):

  1. המערך חשוף לאיום ההיסטוריה.
  2. המערך חשוף לאיום אינטראקציה בין המדידה לבין התפעול.
  3. זהו מערך לפני אחרי ללא קבוצת ביקורת.
  4. כל התשובות נכונות.
 

16. חוקר בדק את הקשר בין ביטחון עצמי לבין דיוק בהערכת זמן. על מנת לבדוק תפעול אפשרי של ביטחון עצמי העביר החוקר ל-10 נבדקים מבחן הבחנה בין צבעים מאוד דומים זה לזה. לכל נבדק הוקצה ציון מ-0 עד 100 (ללא קשר עם ביצועו האמיתי).  אחרי שסיפר לנבדקים מה הציון שלהם בדק החוקר את רמת הביטחון העצמי בעזרת שאלון המפיק מדד בסקאלה של 0 עד 5. הוא מצא שכל הנבדקים שקיבלו ציון בין 0 לבין 50 במבחן הבחנה בין צבעים קיבלו ציון 0 בשאלון על ביטחון העצמי וכל הנבדקים שקיבלו ציון בין 50 לבין 100 במבחן קיבלו ציון 5.

  1. הבדיקה מראה שקיים קשר בין ביטחון עצמי לבין דיוק בהערכת זמן.
  2. הבדיקה מראה שלתפעול יש רגישות גבוהה.
  3. הבדיקה מראה שלתפעול יש עוצמה גבוהה.
  4. הבדיקה מראה שהתפעול אינו פועל.  


 

מספר נבחן  ____________  בנין ________     חדר ______      שורה (מהלוח) _____     כסא         ______

ת.ז. _________________ 

שאלה ______________________________________________________________________________________________________________________________________________________________

_______________________________________________________________________________

תשובה ______________________________________________________________________________________________________________________________________________________________

_______________________________________________________________________________ 

שאלה ______________________________________________________________________________________________________________________________________________________________

_______________________________________________________________________________

תשובה ______________________________________________________________________________________________________________________________________________________________

_______________________________________________________________________________ 

שאלה ______________________________________________________________________________________________________________________________________________________________

_______________________________________________________________________________

תשובה ______________________________________________________________________________________________________________________________________________________________

_______________________________________________________________________________ 

שאלה ______________________________________________________________________________________________________________________________________________________________

_______________________________________________________________________________

תשובה ____________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________


Locations of visitors to this page