תרגול שיטות מחקר - סמסטר 1, 2006

Back to studies website

תודה לגלעד אורזך

שיעור 1

שיטות מחקר - תרגול

25/10/06

שיטות מחקר (הגדרה): השיטות המשמשות לצורך מחקר במגוון תחומים.

למאמר מדעי יש כללים ומבנה קבוע:

1. כותרת ברורה שתרמז על המשתנים והכיוון של הממצאים.

2. תקציר: כמה פסקאות קצרות שמתמצתות את המאמר. חשוב שיהיה כתוב טוב וממצא. צריך לכלול את הנבדקים , מה עשו וכו'.

3. מבוא : סקירת ספרות. לכל משתנה צריך רקע תיאורטי וממצאים אמפיריים קודמים ועקרונות התיאורטיות. חשוב שהמבנה יהיה משפכי . מתחילים ממשהו רחב ובסיסי ואז מתמקדים בדברים יותר ספציפיים הקשורים למחקר. צריך לכתוב מה נעשה עד כה בשטח ומתוך זה מה נעשה במחקר הנוכחי. הסקירה צריכה להוביל להשערות.

4. ההשערות: צריכות להיגזר באופן ישיר מהתיאוריה.

5. שיטה: מתחלקת ל 3 חלקים:

א. תיאור הנבדקים: מאפיינים שרלוונטיים למחקר (בנים/בנות, גיל, ארץ לידה, וכו').

ב. הכלים : השאלונים או כלים אחרים. הרבה פעמים משתמשים בשאלונים שכבר השתמשו בהם בעבר. חשוב לתאר את השאלון, מי כתב אותו, תרגם , איך מחשבים וכו'. אם זה כלי חדש אז צריך לתאר את תהליך בניית הכלי .

ג. הליך : מתאר באופן תכני כיצד הועברו השאלונים (המטרה שיהיה אפשר לשחזר את המחקר).

6. תוצאות: מתאר את הניתוחים הסטטיסטיים ומה יצא במחקר בלשון סטטיסטית.

7. דיון : מדברים על משמעות של הממצאים (לא מבחינה סטטיסטית). מה המשמעות הרעיונית של התוצאות. מנסים להסביר ולהראות מה יצא ומה לא וכמה אפשר להכליל יותר.

8. רשימה ביבליוגרפית לפי אפא.

9. נספחים

מאמר לעוד שבועיים: " בין נערים ונערות במצוקה השוהים במסגרת חוץ ביתית כפויה". מרים גולן. חברה ורווחה, דצמבר 2002, כב', חוברת 29.

שיעור 2

שיטות מחקר - תרגול

חיפוש חומר בספריה ממוחשבת:

יש כמה מערכות חיפוש :

1.בארקט ( מחערכת חיפוש של כל הסיפריות בבר אילן)

2. מהמגר של מכון סאלד – אפשר להיכנס רק ממחשבים של בר אילן. רק מאמרים בעברית. גם ספרים וגם כתבי עת. מאגר של חומר בחינוך וחברה.

3. WEBSPIRS – באתר הספריות CDROM DATABASES . אפשר להתחבר רק מהקמפוס. מאגר ענק בכל מיני תחומים . צריך לסמן של את התחום של המאגרים שאני רוצים לחפש בהם. צריך להכניס מילות מפתח שאנו רוצים לחפש. מאגר חיפוש רק באנגלית. יש תקצירים .

מאגדת

תרגיל : על דף להגיש עוד שלושה שבועות.

שיעור 3

שיטות מחקר תרגול.

מאמר – מרים גולן "הבדלים בין......."

הכותרת : מכוונת אותנו למה שיהיה במאמר.

סיכום שמתר בכללי את המחקר.

מבוא : כדי לכתוב מבוא מחפשים חומר רלוונטי. קריאה מרפרפת ובדיקת החומר. בחירת המאמרים המתאימים. ארגון החומר לפי ראשי פרקים או נושאים, תרשימי זרימה. המבוא זה עד ההשערות.

ההשערות : ההשערות צריכות להתבסס על הסקירה. מדברות על הבדלים בין בנים ובנות. מדברת על 3 היבטים.

במבוא צריך לדבר על ההבטים הללו תוך התמקדות על הבדלים בין בנים ובנות.

יש בעיות במחקר , בחלק מההשערות לא ברור מאיפה נלקח הכיוון והן מפתיעות את הקורא.

שיעור 4

שיטות מחקר – תרגול

משתנה:

מושג שיכול לקבל יותר מערך אחד.

משתנה דיכוטמי – משתנה שיכול לקבל רק אחד משני ערכים (מין, כן/לא וכו'). לעיתים אפשר ליצור משתנה דיכוטומי.

משתנה מילולי – כאשר הנבדק עונה על שאלון שהוא כותב במילים או שיש שסקאלה , הכוללת תשובות מילוליות.

משתנה דמוגרפי – מין, גיל, מספר ילדים וכו'.

משתנה ייחוס – הנבדק מגיע איתו לשאלון ואין התערבות במשתנים אלו. לדוגמא משתנה דמוגרפי, אישיותי.

את כל המשתנים בודקים על ידי העברת שאלונים או בדיקת הנבדק. מודדים הכול בהתאם להשערות שלנו.

השערות :

חשוב שההשערה לא תהיה כללית מידי אבל גם לא ספציפית מידי שיהיה אפשר אחרי זה להכליל על האוכלוסייה.

לא נבנה השערות שמדברות על נטייה אישית או דעה אישית.

חשוב שהניסוח לא יהיה מעגלי אלא ברור.

ההשערה צריכה להיות מנוסחת בצורה כזו שניתן לבדוק אותה בהגדרת זמן מסויימת.

השערות צריכות להיות אמפיריות ומנוסחות בצורה אמפירית.

השערת אפס – לא ימצא קשר בין המשתנים .

השערה אלטרנטיבית – שכן ימצא קשר בין המשתנים. יכולה להיות מנוסחת בשתי דרכים:

1. השערה דו כיוונית – ימצא קשר או הבדל וזהו.

2. השערה חד כיוונית – מתארת את הכיוון של הקשר או ההבדל. סוג זה יותר טוב.

השיטה:

הפרק של השיטה כולל כמה חלקים :

1. תת פרק של הנבדקים – מתאר את הנבדקים, מי הם, כמה נבדקים, ממוצע גיל של נבדקים, באיזה מסגרת הנבדקים השתתפו במחקר.

2. תת פרק של כלים: הכלים שבהם השתמשנו כדי למדוד את המשתנים. צריך לפרט על מהימנות ותקפות, מאיפה השאלון, מי כתב אותו, לתאר את התשובות והסקאלות.

3. תת פרק של הליך – התהליך של העברת השאלונים וכיצד השתמשנו בכלי המדידה.

שיעור 5

שיטות מחקר - תרגול

22/11/06

דגימה: מדגם

יכולת הכללה תלויה בטיב המדגם.

יש שני סוגים שאפשר לעשות.

דגימה הסתברותית – כל אחד יכול להיבחר למדגם באופן תיאורטי. יש 4 סוגים:

דגימה מקרית פשוטה – כלומר יש רשימה גדולה של נבדקים ואנחנו באופן אקראי מוציאה 50 נבדקים, בלי שום תכנון מדוייק.
דגימה שיטתית – אם יש רשימה מסודרת של כל הנבדקים (לדוגמא ספר טלפונים), אני מחליטה שכל אדם עשירי יהיה נבדק. בדרך כלל זה מתחיל לאו דווקא ממקרה הראשון. יכולה להיות בעיה אם הרשימה מסודרת בסדר מסויים לדוגמא מהעובד הזוטר למנהל הראשי. עוד בעיה – אם קובעים יחס דגימה , למשל אחד לעשר והרשימה שממנה אני דוגמת מסודרת באופן מחזורי מסויים.
דגימת שכבות – כאשר עושים מחקר לדוג' בבית ספר ויש מספר שונה של בנים ובנות . משתמשים כאשר יש תת אוכלוסיות. אז דואגים שהמדגם יהיה לפי הפרופורציות של המצב באוכלוסייה.
דגימת אשכולות

עדיף להשתמש בדגימה הסתברותית. אך ישנם מקרים שאי אפשר לעשות דגימה כזאת ואז עושים מדגם לא הסתברותי.

דגימה לא הסתברותית – יש מס' סוגים:

מדגם כדור שלג – כאשר אין לי רשימה של אנשים ואי אפשר להגיע לרשימה . מגיעים לאחד ואז הוא מפנה לעוד מישהו וכך הלאה.
מדגם מכסות – כאשר צריך לעשות מחקר בזמן קצר.
מדגם מתנדבים – תולים מודעה שדרושים אנשים למחקר כזה וכזה.

שיעור 6

שיטות מחקר - תרגול

29/11/06

כללי רישום מקורות:

ציטוט- כאשר מביאים ציטוט בתוך הטקסט יש לרשום את שם המחבר , השנה והע"מ ממנו לקוח הציטוט. כהן (1990) מציין"...." (עמ'..). אם הציטוט הוא מע"מ אחד – (P.) אם מיותר מע"מ אחד

(PP.). בעברית אין הבדל.

רישום מקורות בסוף – רשימה ביבליוגרפית :

מתחילים עם מקורות בעברית ואח"כ באנגלית.

המקורות מסודרים לפי סדר א"ב. (של שמות משפחה).

צמוד יופיע שם משפחה מלא ואות ראשונה של שם פרטי.

אופן רישום המקור (דוגמאות):

מאמר – גולן, מ. (2002).הבדלים בין נערים .... חברה ורווחה, כ"ב, 544-519.

שם הג'ורנל/ספר/פרק מתוך ספר יופיע באותיות מוטות.

ניתן לראות את הכללים באינטרנט:

הספריות , אתר הספריות, STUDENT INFORMATION , WRITING A RESEARCH PAPER AND CIFATION RULES, APA כללי ציטוט ביבליוגרפיה במדעי החברה.

אתיקה במחקר:

פעמים רבות יש התייחסות לכך במאמר. זה מתייחס למה קורה במפגש בין החוקרים לנבדקים. תפקיד האתיקה הוא שמירה על כך שכל מחקר יתבצע ע"י שמירה על כבוד הנבדקים.

היום לא סומכים על מוסריות החוקרים ויש לכך כללים מסודרים אשר נכתבו אחרי מלחמת עולם השניה.

עקרון ראשון – הנבדק חייב לתת את הסכמתו המודעת להשתתף במחקר.

עקרון שני– אם במהלך המחקר נגרמת לנבדק אי נוחות ניתן להפסיק ולעזוב. (בדר"כ בכל שאלון יש דף פתיחה בו מציינים את התנאים והזכויות של הנבדק).

עקרון שלישי– חשוב להקפיד שבמידה והנחקרים הם גם מטופלים שלנו לא לגרום לזה להשפיע לרעה על הנבדקים כמטופלים.

חשוב לציין כי השאלון אנונימי ואין שימוש שמאפשר זיהוי של הנחקר. בכל גוף אקדמי יש ועדה פנימית אשר מאשרת את העברת השאלונים. הועדה יכולה למנוע את המחקר או להפסיקו באמצע במידה והוא חורג מנהלי האתיקה .

במחקרים ניסויים על החוקר להיות מודע להשפעת המחקר שלו, לנסות לצמצם עד כמה שניתן את ההשפעות השלילית ולאחר המחקר לוודא שלא נגרם נזק.

מחקר כמותי ומחקר איכותני :

במחקר איכותני כלי המחקר המשמעותי ביותר וצבירת הידע הוא החוקר עצמו ולכן הוא מבלה שעות רבות עם הנחקרים, בניגוד למחקר כמותי שבו מועברים שאלונים.

במחקר איכותני לא ניתן להשתמש בשאלון סגור אלא יש לשבת עם הנחקר זמן רב ולשאול שאלות פתוחות.

במחקר כמותי ברור כי החוקר אובייקטיבי לחלוטין לעומת זאת במחקר איכותני יש קושי רב יותר לחוקר להיות אובייקטיבי וזה גם פחות נדרש כי ברור שהפרשנות שלו תכנס לניתוח הנתונים.

במחקר כמותי יש שאיפה שהמחקר יהיה כמה שיותר מייצג. במחקר איכותני החוקר פחות מעוניין בהכללה ויותר מתמקד על חוויות אישיות של הנבדקים ואין צורך להיות מייצג.

במחקר איכותני יש דרכים שונות לאסיפת החומר:

תצפיות – בתצפיות יש שני קצוות וכל שטח בינייהם. קצה אחד הוא כאשר החוקר מצטרף והופך לחלק מאוכלוסיה בלי שיודעים ובקצה השני כאשר כולם יודעים שהחוקר נמצא וזה עלול לפגוע בהתנהגות הטבעית של הנבדקים.
ראיון – יש ראיון פתוח בלי שאלות וראיון מובנה. המוקד הוא שיחה בין חוקר לנחקר.
חומר קיים – החוקר מוצא תכנים מחומרים שקיימים (כמו יומנים, ספרים וכו') ומנתח אותם.
קבוצת מיקוד – מזמינים 15 אנשים ומעלים נושא לשיחה.

בכל השיטות האלו החוקר אוסף את כל החומר ומנתח אותו. בתחילה הוא מחלק את החומר ליחידות תוכן או לנושאים שחוזרים על עצמם. לאחר זיהוי הקטגוריות החוזרת החוקר מביא את הפרשנות שלו לממצאים שמצא ולכן האובייקטיביות של החוקר פחות מדוייקת ופחות קריטית. במחקר איכותני יש יותר גמישות עם הנתונים והניתוח שלהם. הממצאים יהיו תוכן מילולי (בניגוד למספרים במחקר כמותי). הניתוח במחקר כמותי הוא ניתוח סטטיסטי ובמחקר איכותני הניתוח הוא איכותי.

שיעור 7

שיטות מחקר : תרגול

06/12/06

ממצאים :

הפרק של הממצאים מפרט את הניתוח הסטטיסטי ואת תוצאות הניתוח. מפרט את הממצאים שהיו לנו לגבי ההשערות ששיערנו.

סדר הממצאים יהיה בד"כ לפי סדר ההשערות. מזכירים בקיצור את ההשערה. פעמים רבות הממצא לא כל כך מילולי אלא כולל גם תרשים כלשהו (גרף, טבלה וכו'). בנוסף לתוצאות הסטטיסטיות יש להסביר את הממצא ולכתוב במפורש האם ההשערה הופרכה או אוששה.

סוגי ניתוחים:

ניתוח T – משתמשים כאשר רוצים לבדוק הבדל ממוצעים בין שתי קבוצות.

יש שני סוגים של מבחני T.

1. שתי הקבוצות הן בלתי תלויות אחת בשניה.

2. שתי קבוצות שקשורות אחת לשניה , למשל , אמא וילד, אישה ובעל. או במצב שאני משווה את אותו נבדק בכמה מקרים, לדוג'- ציונים שונים שלו, עמדות נתונות שלו לעומת עמדות לפני שנה וכו'.

אחד הדברים שאנו מסתכלים זה מובהקות.

P קטן מ 0.05. רק אז זה מובהק. SIG

מתאם /קורלציות : מבחן שבודק קשר בין שני נבדקים. אם מוצאים קשר חזק אז אפשר לעשות ניבוי אחד על השני. ככל שהקשר יותר חזק נוכל לסמוך יותר על הניבוי.

קשר חיובי : ככל שאחד עולה השני גם עולה.

קשר שלילי: ככל שאחד יורד השני עולה.

: יכול להיות בין פלוס אחד למינוס אחד. (R)מתאם

פירסון : כאשר המשתנים הם מרמה אינטרוולית ומעלה.

ספירמן : כאשר לפחות אחד המשתנים אורדינלי.

אנובה : ניתוח שונות. משתמשים כאשר יש יותר משתי קבוצות. מסמנים באות F.

שיעור 8

שיטות מחקר – תרגול

13/12/06

מחקר איכותני :

חלקי המחקר זהים למחקר הכמותי אך התכנים עצמם שונים:

מבוא: סקירת ספרות. רקע כללי על מה שהמחקר מתעסק איתו. אין משתנים מדוייקים כמו במחקר הכמותי.

שיטה: ישנו הבדל באופן תיאור השיטה לעומת מחקר כמותי. בשיטה יסופר איך אספו את התוכן המילולי. תאור הנבדקים הינו שונה ממחקר כמותי מכיוון שמספר הנבדקים מצוצמם יחסית.

במחקר איכותני אין השערות מדוייקות אלא קשרים כלליים.

בהליך מתואר איך בנו את השיטה ואיך אספו את הנתונים וניתחו אותם.

ממצאים : לא תוצאות מספריות או כמותיות. ישנו חומר מילולי. מתואר מה עשו עם החומר. ישנו תהליך מסודר של איך ניגשים לחומר. מתוארות הסוגיות שעלו מתוך החומר. משולבים במאמר קטעי ציטוט מתוך החומר שנאסף.

דיון : מבט עמוק על הממצאים . אין הבדל משמעותי בין מחקר כמותי לאיכותני.

דיון:

מטרתו להסביר ולפרש את מה שהתקבל בפרק התוצאות. הדיון הוא גם מסגרת /תמונת על לכל המאמר / מחקר.

יש לעשות חיבור בין מה שיצא בתוצאות לבין הסקירה הספרותית שניתנה במבוא.

בדיון נאמר בעיקר מה קרה במחקר הספציפי שעליו נכתב, אך לא מנותק מהספרות. בדיון הקורא מחפש לראות את יצירתיות הכותב בהסברים ובסגנון כתיבה, יש יותר מקום לאמירות החוקר והוא צריך לבוא לידי ביטוי , בניגוד למבוא אשר צריך להיות אובייקטיבי.

יש מקום לחוקר בדיון להעלות ספקולציות או להפנות למחקרים עתידיים. בדיון צריך להתייחס גם למגבלות המחקר. מבנה הדיון יכול להיות במספר צורות:

כאשר יש מספר השערות וגם הממצאים תואמים אז הדיון יהיה תואם לפי סדר ההשערות והממצאים.
חיפוש ממצאי על לאוו דווקא לפי סדר מסויים. לא לדבר על כל השערה בפני עצמה אלא לדבר בצורה יותר רחבה ע"י קטגוריית על, שנמצאת בכל מחקר. הפרשנות צריכה להיות עם תובנות יותר כלליות וניתוחים עמוקים. לעיתים ישנו ממצא שלא עלה בהשערות. יש לדבר עליו גם בדיון.

שאלונים:

שאלון תמיד יהיה מורכב ממספר פריטים. ככל שיש יותר פריטים מתקבלת תמונה יותר כוללת על המשתנה. ישנם מס' סוגים של סולמות , כל סולם שונה באופן בחירת הפריטים , אופן חישוב ואופן מתן הציון.

סולם ליקרט – רשימה של פריטים אשר מנוסחים כמשפטים קצרים המשקפים עמדה כלשהי והנבדק צריך לציין עד כמה הוא מסכים או לא עם האמירה. לפני העברת השאלונים נותנים אותם לקבוצת ביקורת ע"מ להחליט איזה פריטים בעייתיים מסיבה כלשהי ויש צורך להוריד אותם. הציון נבנה לפי סכימה של כל הפריטים והתשובות של הנבדק.

יתרון – פשוט לעשייה ולחישוב התוצאות.

חיסרון – לכל הפריטים יש אותו משקל.

זהו הסולם הנפוץ ביותר.

שיעור 10

שיטות מחקר – תרגול

27/12/06

סוגי שאלות:

1. שאלה סגורה – לחוקר קל לנתח את התשובות ויש אחידות שזהו יתרון וגם חסרון מכיוון שפעמים רבות נבדקים לא מוצאים את עצמם בדיוק על הסולם.

2. שאלה פתוחה – נותנת לנבדק הרבה גמישות . יתרון לנבדק חסרון לניתוח השאלון ע"י החוקר ובנוסף פעמים רבות לנבדקים אין חשק לענות על השאלון בצורה רצינית אם בכלל.

3. שאלות ישירות – שאלה ששואלת את הנבדק בצורה ברורה לגבי עצמו. החסרון הוא שבמידה ושואלים על נושא מביך או לא פופולרי יתכן והנבדק יסלף קצת את האמת.

4. שאלות השלכתיות –כאשר מתעסקים בנושאים לא פופולריים (כמו שימוש בסמים ) שואלים את הנבדק לא באופן ישיר על עצמו אלא בצורה יותר עקיפה ויוצאים מתוך הנחה שהנבדק משקף בצורה מסויימת את עמדתו. סוג נוסף של שאלה השלכתית היא השלמת משפטים. לדוגמא : רוב הציבור חושב ששימוש בסמים זה...".

חשוב מאוד שהשאלות יהיו מנוסחות בצורה ברורה .

ישנן מספר בעיות שיכולות להיות בשאלות:

א. שאלה לא ברורה, נבדקים שונים יכולים לפרש את אותה שאלה באופן שונה וזה לא משקף. הסיבה יכולה להיות עקב ניסוח מעורפל , שפה גבוהה וכו'.

ב. ניסוח מוטה, השאלה צריכה להתאים לשני כיוונים.

ג. ניסוח השאלה ככאשר העמדה שהנבדק צריך להשיב עליה מנוסחת כמיוחסת לצד מסויים או לגישה מסויימת ולנבדק לא יהיה נוח להשיב בניגוד לכך.

ישנם מספר כללים לניסוח שאלות:

1. ניסוח בהיר של השאלה/ טענה – לא להשתמש בלשון גבוהה או להציג בצורה מתוחכמת.

2. לא לנסח שאלות שכוללות כמה היבטים . חשוב שכל טענה תתיחס לאספקט אחד.

3. שמירה על איזון בין אפשרויות, לנסח את השאלה כאשר היא מציגה את שני הצדדים.

4. אף פעם לא להציג את הדעה שאנחנו רוצים שהנבדק יתיחס אליה כנורמה , אלא בצורה אובייקטיבית.

5. יש להימנע מלנסח את השאלות על דרך השלילה.

6. לאפשר לאנשים אופציה שמראה על חוסר ידע (במקרה של ידע כללי לדוגמא).

7. לא להבליט גורם אחד לעומת האחרים.

8. להימנע משאלות שגורמות ל"אפקט ההילה" שגורם לשאלה מסויימת להשפיע על שאלות אחרות ולכן חשוב להקפיד בשאלון שאלות שעולולות להשפיעה אחת לשניה.

9. להקפיד על ניסוח קצר ותמציתי.

10. במידה ויש מס' שאלות שמתעסקות בנושא מסויים יש להקפיד שהשאלות יהיו לעיתים מהצד השלילי ולעיתים מהצד החיובי.

לפעמים יש השפעה של הנבדק על השאלון לדוגמא – הנבדק הגיע עייף , אין לו מצב רוח וכו'. לחוקר אין שליטה על כך. בעיה נוספת שיכולה להיגרם בגלל הנבדק היא רצייה חברתית. בעיה נוספת אצל הנבדקים היא "מערך תגובה" כאשר הנבדק מסמן תמיד אותו דבר בלי קשר לשאלה.

תשובות:

אחת ההיתלבטיות היא כמה אפשרויות בחירה יש לתת לכל שאלה . צריך שיהיו מספיק תשובות שיכסו את כל טווח הסולם. בדר"כ ינתנו 5 תשובות.

כללים:

1. התשובה רלוונטית לשאלה.

2. לשים לב שהתשובות לא חופפות בינן לבין עצמן.

3. לשמור על חלוקה שווה בין כיוון חיובי לכיוון שלילי.

4. לנסות להימנע לתת אופציה של תשובה של לא יודע כשמדובר בעמדות.

5. להפוך לעיתים את סולם התשובות מהצד החיובי שלילי.כאשר מעבירים ביחד מספר שאלונים ,לא באותו שאלון.

דרכים להעברת שאלונים:

1. שאלון טלפוני- יתרון- זול. אין קשר פנים אל פנים בין החוקר לנחקר. חסרון- סלקטיבי, תלוי במי שהסכים להשתף בשאלון.

2. שליחת שאלון בדואר – יתרון – זול , אין קשר בין הנבדק לחוקר. חסרון – לוקח זמן עד שהשאלון חוזר אם בכלל , במידה והנבדק לא הבין שאלה מסויימת אין לו את מי לשאול, אין שליטה על אופן בו הנחקר עונה.

3. שאלון אישי – הנבדק והחוקר יושבים ביחד. יתרון – הנבדק יכול לשאול את החוקר כל דבר שלא מובן, לחוקר יש שליטה מלאה. חסרון – יקר, לוקח הרבה זמן ופעמים רבות החוקר לא יכול להרשות לעצמו לעשות זאת, הטעיה עקב הקשר בין חוקר לנבדק.

4. העברה קבוצתית – יתרון – חוסך הרבה זמן. החוקר נמצא ויכול לענות על שאלות . חסרון –לא תמיד יש בקבוצה כזאת נגישה בהתאם לאוכלוסיה אותה רוצים לחקור.

שיעור 11

שיטות מחקר – תרגול

3/1/07

הטיות במחקר :

האידאל הוא שהמחקר יהיה אובייקטיבי וטהור אך מחקר שעוסק באנשים לא יכול להיות סטריץ לגמרי, תמיד יהיו איזשהן הטיות ולא תמיד הן ניתנות לשינוי. ישנם דברים שונים שיכולים להשפיע על תשובות של נבדקים – דברים חיצוניים כמו מזג אויר או מצבים פנימיים כמו מצב רוח.

ישנן הטיות שקשורות לנבדק וישנן הטיות שקשורות לחוקר:

הטיות שנמצאות בנבדק:

1. רצייה חברתית – הנבדק רוצה להרשים את החוקר ולהציג את עצמו באור חיובי ולכן לא תמיד יענה במדוייק על השאלון.

2. הנבדק מרגיש שהוא הבין מה המחקר בודק ומתאים את התשובות שלו בהתאם למה שהוא חושב שהמחקר בודק. הנבדק הבין את המטרות.

3. הנבדק מגיע למחקר עם ידע על מה הולך להיות וחשיבה על המחקר ומתאים את עצמו מחקר.

4. נבדק שבטוח שהמחקר בודק את העקביות שלו לכן הוא דואג לעקביות יותר ממה שנשאל באמת.

5. הנבדק רוצה להרשים את החוקר ועסוק במחשבה איזה תשובה יותר טובה ונכונה , ומה יחשב יותר טוב בעני החוקר.

דרכים לשינוי ההטייה:

ע"מ לצמצם את ההטיה ניתן לשנות את המטרה , להציג מטרה יותר מעומעמת וכללית לנבדק. (ניתן בסוף השאלון לתת את המטרה האמיתית. )

דרך נוספת היא הרחקה בין המשתנה התלוי לבלתי תלוי והנבדק לא מבצע את הקשר בין הדברים (ניתן לעשות זאת ע"י דוד זיהוי במידה ובודקים פעמים באותה קבוצה.

אפשרות נוספת היא לא לספר לנבדקים שהם משתתפים במחקר . בד"כ יש בעיה אתית מאוד חמורה ולכן זו אפשרות שלא מרבים להשתמש בה.

הטיות שנמצאות אצל החוקר :

1. משתנים דמוגרפים יכולים להשפיע – מין גיל , מקום מגורים וכו'.

2. תכונות אישיות שיכולות להשפיע על המענה של הנבדקים כמו הרגשת פתיחות לעומת הרגשת איום.

3. החוקר מגיע עם ציפיות והשערות שהוא רוצה לאושש ולפעמים גם בצורה לא מודעת. החוקר משדר מסרים שונים שעלולים להשפיע על הנבדקים .

4. הכרות מוקדמת בין החוקר לנבדקים. יש אפשרות לפגיעה בהטייה ולשיפור מענה על השאלון .

5. נסיון החוקר משפיע על אופן העברת השאלון והביטחון העצמי מול הנבדקים.

6. (קשור גם לנבדקים ) האינטראקציה בין החוקר לנבדקים.

דרכים לשינוי ההטיה :

לא ניתן לשנות הכול . דרך אחת היא שהחוקר לא יעביר את השאלון ע"מ שלא תהיה השפעה על הציפיות שלו מהמחקר על הנבדקים. אפשרות נוספת במקרה ויש קבוצת ניסוי וביקורת היא שהחוקר לא ידע לאיזה קבוצה הוא נכנס.

שימוש נוסף – העברת ההוראות בהקלטה או במחשב בלי דמות ממשית. ישנם מחקרים שהחוקרים עושים שימוש בנתונים בלי שהיה להם קשר ישיר עם הנבדקים או שימוש בנתונים קיימים.

אפשרות נוספת היא תצפית בלי ידוע של הנבדקים. לא תמיד זה מוסרי.

ישנן הטיות רבות שלא ניתן להתגבר עליהן וקשה לעשות את המחקר סטריץ לחלוטין. גם בעיות תקציב משפיעות על כך. חשוב שהחוקר יהיה מודע לבעיות האלו ולהשפעה שלו על הנבדקים. לשים לב לדברים קטנים ולעשות הכנה בינו לבין עצמו לגבי מה שתלוי בו. לגבי מה שלא תלוי בו הוא צריך לקחת זאת בחשבון בניתוח התשובות.

שלבים בתכנון מחקר:

1. שאלת מחקר גדולה. מתעסקת בקשר או הבדל או השפעה בין שני משתנים או יותר . חשוב שיהיה מנוסח בצורה אימפירית וברורה.

2. העברת השאלה לניסוח של השערת מחקר – כיוון וסוג הקשר. יותר ספציפי ומכוון.

3. הגדרת קהל היעד ואוכלוסיה עליה נבדוק את המחקר. איזה מדגם נבצע.

4. איך נבדוק את מה שאנחנו רוצים לבדוק – כלים.

5. הליך – הגדרת מערך שהחוקר ישתמש בו. מה צריך לעשות , הרשות המוסדית וכו'.

6. איסוף נתונים ע"י העברת שאלונים.

שיעור 12

שיטות מחקר – תרגול

10/1/07

כל אחד צריך להעביר 3 שאלונים. הדף הוראות הוא בשבילנו. צריך להגיש את כל השאלונים ודיסקט על כל הנתונים מקודדים.

קידוד:

שיטות מחקר- תרגול:

שאלונים- להעביר 3 שאלונים לנהגים חדשים על כלי רכב. בנוסף יש לקודד אותם בSPSS. 15 שורות מוקלדות ב- SPSS.

דף הוראות לשאלון- הנבדק אמור לקרוא יש דברים שכדאי להגיד בעצמנו.

גם במחקר זה נציג מטרה עמומה- מחקר בנושא הנהיגה בישראל.

חשוב להדגיש-

אנונימיות, אין סימן לזיהוי. יכולים לענות בכנות.

שאלון שבודק את עמדותיהם האישיות. אין תשובה נכונה ואין ציון. תן את האמת.

יש למלא את בל השאלון.

חשוב לשדר לנבדקים פתיחות, סבלנות, להסביר בקיצור בלבד. יש לענות כמו שמבינים. לא לשבת ליד הנבדק ולחכות שיגמור. תן לו זמן ורוגע.

חלק מההשערות יתייחסו לליווי כמשתנה בלתי תלוי. כמו כן יבדקו איך משתנה הליווי משפיע על תכונות ונטיות שונות של הנהג. האם יש הבדלים בין גברים לנשים בתפיסת חווית הליווי וכו'.

בסמסטר ב' נחזור על SPSS. להסתכל בחופשת הסמסטר היכן ייערך הקורס. לאחר החזרה נעבור על העבודה- ניתוח נתונים, סקירת ספרות וכו'..

חשוב לקידוד:

החומר של התרגול נכנס במבחן.

המבחן לא בקטע המתחכם. מבחן פתוח. צריך להבין את החומר. לדעת טוב. נצטרך לנתח מחקר שיביאו לנו לפי כל הנושאים של הסמסטר- תוקף, מהימנות, דגימה וכו'.