חזרה לאתר הראשי

---

שיטות מחקר - תרגול - מחברת 2008-9 - סמסטר א

שיטות מחקר- תרגיל 11.10.08

מבנה מאמר מדעי

1. כותרת- כותרת של מאמר מדעי צריכה לכלול את משתני המחקר ואת הכיוון הכללי. הכותרת צריכה להיות קצרה וקולעת אך בכל זאת עם פרטים חשובים.
2. תקציר
3. מבוא- סקירת ספרות על המשתנים שלנו הכוללת גם סקירה תיאורטית וגם ממצאים אמפיריים. מבוא צריך להיות בנוי בצורה משפכית- מתחיל ברחב ומצטמצם. כל תת פרק סוקר משתנה אחד.
4. השערות- צריכות להיגזר מסקירת הספרות במבוא.
5. שיטה- נבדקים, כלים, הליך.
6. ממצאים
7. דיון- דיון בממצאים הסטטיסטיים, מגבלות המחקר, סוגיות אתיות.
8. רשימה ביבליוגרפית

19.11.08

- הסקירה הספרותית צריכה לכלול סקירה על כל המשתנים הקיימים במחקר.

- השערות-כאשר המבוא כתוב טוב, נוכל לשער לבד את השערות המחקר.

השלב הראשוני בכתיבת מבוא הוא לחפש מאמרים על הנושא מאגרי מידע.

תרגיל:

הבדלים בין נערים לנערות במצוקה השוהים במסגרת חוץ ביתית כפויה/ מרים גולן.

חברה ורווחה, כ”ב, 4, 2002

עמ' 521- 530 מ”משפחות של בני נוער במצוקה” עד שיטת המחקר.

לרשום תרשים זרימה ופידבק על הסקירה- האם הצלחנו להבין את המשתנים ואת ההשערות.

2.12.08

השערות

ההשערות צריכות לנבוע באופן ישיר מהמבוא. השערה היא סוג של קביעה ולא שאלה. “יימצא קשר בין....” כל השערה מתייחסת לקשר/הבדל בין משתנה ב”ת למשתנה תלוי. המשתנה הב”ת מסביר את המשתנה התלוי.

לכל משתנה במחקר יש הגדרה נומינלית והגדרה אופרציונלית.

הגדרה אופרציונלית- כיצד אנו מודדים את המשתנה בפועל. הגדרה זו מופיעה בחלק השיטה. הגדרה נומינלית- מעין הגדרה מילונית, תפורט במבוא.

שני סוגי השערות:

• השערה שלילית- “לא ימצא הבדל...”- נדיר יותר
• השערה חיובית- “יימצא קשר חיובי בין...” – נפוץ יותר

ההשערה יכולה להיות מנוסחת בשתי דרכים:

1. השערה דו כיוונית- יימצא קשר או הבדל אך לא אומרת את כיוון הקשר. “יימצא קשר בין רמת הכנסה לבין השכלה”- אך לא אומרים לנו עם הקשר חיובי או שלילי ומה כיוון הקשר.
2. השערה חד כיוונית- יימצא קשר או הבדל וישערו גם באיזה כיוון. השערה כזו עדיפה על השערה דו כיוונית. “יימצא הבדל בין בנים לבנות במידת המעורבות בתאונת דרכים- בנים יהיו מעורבים יותר”.

יש כללים ברורים לניסוח השערות:

• הן חייבות להיות מנוסחות בצורה אמפירית.
• מנוסחות לא בצורה כללית מידי ולא בצורה ספציפית מידי .
• להמנע מהשערות שעוסקות בנושאי העדפות אישיות “הלבן של המילקי עדיף על החום”
• להמנע מניסוח מעגלי. “ככל שהזכרון נחלש, השכחה עולה”.
• להמנע מניסוח השערות עם זמן לא מוגדר “בעתיד המצב הכלכלי ישתפר”.
• להפריד בין השערות מתאמיות להשערות סיבתיות.

השערות מתאמיות- בודקות קשר או הבדל על דברים הקיימים במציאות.

השערות סיבתיות- החוקר יוצר שינויים במשתנה הב”ת וצופה בהשפעה של זה על המשתנה התלוי- “יימצא הבדל באיכות הזכירה של המילים בין אנשים שהקריאו להם קטע מהר לבין אלו שיקריאו להן לאט”. מחקר סיבתי מעמיק יותר אך יש פעמים בהם לא נשתמש בו:

1. הוא לא תמיד אפשרי כי לא תמיד ניתן לתפעל את המשתנה הב”ת.
2. לא נעשה זאת כי זה לא אתי. לדוגמא: השפעה של חיזוקים שליליים על דימוי עצמי של ילדים
3. כאשר החוקר משפיע על המחקר בעצם נוכחותו.

10.12.08

שיטת המחקר

כולל פירוט מפורט על מי הם הנבדקים, תיאור המאפיינים הדמוגרפיים של הנחקרים (טווח גילאים, גיל ממוצע, התפלגות בין המינים, מוצא, מידת דתיות, מצב כלכלי) מאפיינים דמוגרפיים שרלוונטים למחקר עצמו (רמת ותק, מצב משפחתי וכד'). יש לציין האם התנדבו למחקר, קיבלו על כך כסף וכד'.

תרגיל

מעבר להורות של הורים לתאומים שנולדו לאחר הפריה טבעית לעומת הורים לתאומים שנולדו לאחר הפריה מלאכותית/ חברה ורווחה כה 3 2005 . הגשה ב31.12

17.12.08

שיטה

א. נבדקים

דגימה לא הסתברותית-

1. כדור שלג- נבדק אחד נותן לנו שם של נבדק נוסף וכך הלאה. לדוגמא- מחקר על משתמשים בסמים- לא נקבל רשימה של מכורים אלא נקבל שמות בשיטת “חבר מביא חבר”.
2. מדגם מתנדבים- מדגם שמבוסס על משתתפים שהתנדבו להשתתף במחקר. הבעיה במדגם כזה הוא שיתכן שיש הבדלים אישיותיים משמעותיים בין אנשים שבחרו להתנדב לבין אלו שלא בוחרים להתנדב
3. מדגם מכסות- אוספים באופן שרירותי את כמות השאלונים שאנו צריכים. לדוגמא, לעמוד באוניברסיטה ולחלק 300 שאלונים, ברגע שיש לי 300 שאלונים- זה המדגם. הבעיתיות היא שיש משמעות להעדפות המחלק- יתכן והוא יחליט לחלק את השאלונים לאנשים מסוימים. בעיה נוספת היא שהמדגם הזה מאוד לא מייצג, כי יכול להיות שאם אני אחלק את השאלונים ב-9 בבוקר או ב-21 בערב באוניברסיטה, האוכולוסיה תהיה שונה.

דגימה הסתברותית- עדיפה על לא הסתברותית.

בדגימה הסתברותית, לכל אחד יש סיכוי להבחר. אין אדם שיבחר באופן ודאי ואין אדם שלא יבחר באופן ודאי (למעט קריטריון בסיסי עליו עושים את המחקר כמו – נשים/עובדים סוציאלים/ ניצולי שואה וכד').

1. דגימה מקרית פשוטה- שליפה מקרית של המשתתפים מתוך רשימה.
2. דגימה שיטתית- מחליטים על איזשהי חוקיות לפיה בוחרים אנשים מהרשימה. לדוגמא, יחס דגימה של כל 10 מקומות: בוחרים את האדם במקום הראשון, ה-10 , ה-20 וכן הלאה.

• יש לשים לב שהרשימה לא מסודרת לפי איזשהי סדר, לדוגמא לפי גובה המשכורת, גיל ...

• יש לשים לב שיחס הדגימה לא חופף למחזוריות הרשימה. ישנן רשימות שמסודרות ע”פ מחזוריות לדוגמא: רופא בכיר, זוטר, מתמחה, בכיר, זוטר, מתמחה... אם נבחר יחס דגימה של 3 נקבל קבוע רק את הזוטרים.

3. דגימת שכבות- כשיש תתי שכבות באוכלוסיה, נקפיד על כך שהמדגם ייצג באחוזים את תתי הקבוצה. לדוגמא במחקר על עו”סים, נקפיד על 20% גברים ו-80% נשים

4. דגימת אשכולות- משתמשים כאשר מאוד יקר וקשה להגיע לנחקרים. במקרים אלו, מתוך כל האשכולות דוגמים כמה ומתוך האשכולות שבחרנו, דוגמים את כל חברי האשכולות. לדוגמא במחקר על הבדלים בין ילדי קיבוץ לילדי עיר, במקום לקחת 10 ילדים מ-20 קיבוצים, ניתן לבחור שירותית 2 קיבוצים ומשם לקחת 50 ילדים.

ב.כלים

חלק זה כולל את ההגדרות האופרציונליות. בחלק זה צריכים להיות כלולים הדברים הבאים:

• שם הכלי, מחבר הכלי, שנה ומתרגם.
• מה הנבדק נדרש לעשות עם הכלי
• מה סולם התשובות
• דוגמא לפריט
• מידע לגבי מהימנות הכלי לפי מחקרים קודמים ובמחקר הנוכחי.
• כיצד חושב הציון ומה משמעותו.

שיעור שמיני 31.12.08

ממצאים ודיון

חלק זה כתוב בשפה סטטיסטית יבשה וישנה תבנית ידועה בה משתמשים כדי לדווח. כותבים איזה ניתוחים נעשו כדי לאושש ולהפריך את ההשערות. ישנם שלושה ניתוחים שאנו צריכים לזכור ולהכיר:

1. מבחן t הבודק הבדלים בין שתי קבוצות. למשל אם רוצים לדעת האם נשים מבזבזות יותר מגברים. המבחן משווה ממוצעים של שתי קבוצות ובודק את ההבדלים ביניהם. ישנו מבחן t למדגמים תלוי, כשבודקים קשר ותלות בין שני קבוצות, ניתן למשל לבדוק אותו נבדק בהזדמנויות שנות כמו אותו אדם ומבחן במתמטיקה ומבחן באנגלית, או לפני שהתכונן ואחרי. סוג אחר של מבחן תלוי הוא בין שני אנשים עם קשר ביניהם כמו אמא וילד או בעל ואישה. ישנו גם מבחן t לנבדקים בלתי תלויים, כלומר קבוצות שלא קשורות, הבדל בין גברים לנשים, הבדל בין ת”א וירושלים.
2. ניתוח שונות חד כיווני ANOVA כאש בודקים הבדלים בין יותר משתי קבוצות. למשל רוצים לבדוק הבדלים בין בעלי השכלה יסודית, תיכונית וגבוהה באשר לרמת הכנסה.
3. מבחני מתאם, הבודקים קשר בין שני משתנים או יותר. כאשר תוצאה של מתאם היא בין 1- לבין 1. במקרה זה יש לבדוק מובהקות ואם זה מתאם חיובי או שלילי. מסתכלים גם על העצמה של הקשר, בערך מוחלט כמה קרובה התוצאה ל1.

דוגמאות

1.חוקר בודק איזה סוג סם חשיש קוקאין או הרואין פוגע יותר ברמה הקוגנטיבית. - מבחן ANOVA

2. חוקר בודק את הקשר בין הערכה עצמית לדימוי עצמי. - מתאם

3. בודק ההבדל בהרגלי הצפיה של בעלים ונשותיהם. - T תלוי

4. בודקים הבדלי הכנסה בין שוטרות לשוטרים. - T בלתי תלוי

במאמר בו אנו משתמשים המשתנים הבלתי תלויים היו חשיפה ותק והדרכה והמשתנה התלוי היה טראומטיזציה משנית. השערה ראשונה אומרת שככל שהחשיפה עולה עולה הטראומטיזציה המשנית. ככל שעולה הותק יש פחות טראומטיזציה משנית. ואם יש או אין הדרכה זה ישפיע על טראומטיזציה משנית.

הממצאים שהתגלו :

1. ככל שיש יותר חשיפה יש יותר טראומטיזציה משנית
2. ככל שיש יותר ותק יש פחות טראומטיזציה משנית
3. עובדים שקיבלו הדרכה היה להם יותר טראומטיזציה משנית לעומת אלו שלא קיבלו הדרכה.

הדיון בממצאים יהיה על פי מחקרים קודמים ותיאוריות קודמות, ויהיה לאור סקירת הספרות. אם המחקר נעשה כמו שצריך, אין מה לדאוג גם אם כל ההשערות לא יצאו, אולם יהיה על החוקר להתמודד עם זה בדיון. בחלק של הדיון החוקר יותר מביא את עצמו, הבנתו והמחשבה האישית שלו, יש מקום ליצירתיות. בדיון צריך להופיע גם חלק של מגבלות המחקר והמלצות למחקרי המשך.

שיעור תשיעי 7.1.09

המשך דיון

תפקידו להסביר ממצאים ולדון בהשלכות, חשוב להתייחס למגבלות המחקר וכיוונים מומלצים לעתיד. אם הממצא עומד בסתירה, צריך לדבר על זה ומדוע זה קרה. הוא כתוב בלשון ספקולטיבית, מותר לחוקר להעלות השערות שונות שהן לפי דעתו בלבד, אלה הספקולציות של החוקר. לכן הוא יכול להיות יצירתי. ההסברים שהוא מביא יכולים להיות תיאורטיים, ויכולים להיות נקודתיים שמתאימים למתודולוגיה שלו.

חלקים מהדיון במאמר שלנו :

עמ' 175 פסקה ראשונה “כמה משתנים....” פה מדובר על הממצא הראשון הקשר בין חשיפה לטראומטיזציה, גילו שכשיש יותר חשיפה יש יותר טראומטיזציה דיברו רק על זה שזה מחזק מחקרים קודמים.

קשר בין הדרכה לטראומטיזציה, מוסבר בדיון שבגלל שיותר מדברים על זה הם פתוחים יותר לדבר על זה, והדבר השני הוא שהשאלה עסקה רק בהאם העו”ס עובר הדרכה או לא ולא עסקה במהות ההדרכה ואולי זה הגביל את המחקר.

ממצאים ממחקרים שונים :

1. נמצא בקרב מתבגרות עולות מאתיופיה כי ככל שהמצוקה הרגשית חמורה יותר, כך האמון בעו”סית היה נמוך יותר.

הסבר – המנטליות אצל העולות היא לשמור בבטן ולא לדבר עם אנשי מקצוע.

2. נמצא שנערות מסתבכות עם החוק פחות בהשוואה לנערים.

הסבר – לנערים יש יותר ACTING OUT מלנערות, וזה בגלל חינוך שהבנות מקבלות לעדינות לעומת הבנים שמחנכים להיות אמיצים תוקפניים.

3. בקרב נערים שגדלו בפנימיות, נערים שלא היו בקשר עם עו”ס בפנימייה דיווחו על הסתגלות טובה יותר לצבא.

הסבר – מי שהיה אצל עו”ס הוא כנראה מי שמראש היו לו יותר בעיות הסתגלות ובעיות נפשיות.

4. נמצא קשר חיובי בין זמן השהות במזרח לבין התנסות בסמים.

הסבר – בגלל שזה חלק מההווי התרבותי, מתוך שעמום, פחות יש מחויבות למשפחה.

5. בנות מדווחות על מספר רב יותר של תסמינים פוסט טראומטיים בהשוואה לבנים.

הסבר – כי הצד הרגשי יותר מוחצן אצלן, יותר רגילות לדבר , יותר מרשות לעצמן לחשוף.

בסקירת ספרות הולכים מהרחב לצר ובדיון הולכים מהצר אל הרחב, כלומר מה אפשר ללמוד מהמחקר שלי.

החלק הבא בדיון הוא מגבלות המחקר, יש מגבלות קלאסיות כמו ש99% השאלונים הם דיווח עצמי ולא נמדדו דברים בפועל, או שזה נעשה על אוכלוסייה ישראלית ולא בהכרח מתאים לכל העולם.

אנו סומכים על החוקר שיהיה נכון להגיד את מגבלות המחקר שלו.

דוגמא במאמר שלנו עמ' 177 למעלה.

אחר כך יש את החלק של השלכות מעשיות / פרקטיות.

הפסקה הבאה היא המלצות למחקרי המשך.

חלק נוסף שקיים לרוב בעבודות דוקטורט שמדבר על אתיקה במחקר, שמדבר על המפגש בין החוקר לנחקרים, יש עקרונות רבים, יש 3 בסיסיים :

• הנבדקים חייבים לתת הסכמה להשתתפותם במחקר.
• הנבדק יודע שמותר לו להפסיק את השתתפותו מתי שהוא רוצה.
• מודגש הנושא של אנונימיות, הוא מיודע שפרטיו לא יחשפו.

שיעור עשירי 14.1.09

שאלונים

שאלון הוא מערך של שאלות הנותן תמונה כללית על המשתנה אותו אנו בודקים.

מי שמחבר את השאלון דואג לניסוח ומיצוי. היום בדר”כ לא מחברים שאלון אלא משתמשים בשאלונים מוכרים, מהימנים ומתוקפים. לוקחים שאלון ונותנים לנבדקים, ואחרי זה מחשבים ציון, או ממוצע או מה שלא יהיה. בכל שאלון יש את השאלות ואת התשובות.

שאלות- ישנם כמה סוגים של שאלות. הסוג הנפוץ הם שאלות סגורות. ישנה טענה או קביעה, וישנה סקאלה קיימת של תשובות ביניהם צריך הנבדק לבחור. מבחינה טכנית יותר קל להתעסק עם שאלון סגור. אולם, מבחינת הנבדקים, לעיתים קורה שהם לא מוצאים עצמם על הסקאלה, וכופים על עצמם אופציה. שאלות פתוחות הן פחות נפוצות, ובהם ישנן מספר שורות בהם הנבדק ממלא את החוויה שלו. זה לעיתים יותר קל לנבדק, אולם מצד שני זה יותר מסובך מבחינת החוקר לנתח את התשובות. לעיתים גם קורה שהנבדקים מתקשים למלא את השאלות הפתוחות.

שאלות ישירות שואלות את הנבדק באופן ישיר על עצמו “אני בסך הכל מרוצה מעצמי” החסרון של שאלות אלה שהם עלולות להביך את הנבדק או להביא לתשובות מוטות. הסוג השני הן שאלות השלכתיות, בהן שואלים באופן עקיף, כמו למשל “אנשים בארץ חושבים ששימוש בסמים גורם לנזק קוגניטיבי” וכך ישנו יותר סיכוי שהוא יענה על שאלות שאחרת קשה לשאול אותו אולם ישנם חסרונות לכך.

יש לוודא שהשאלות מנוסחות כמו שצריך אחרת ידלגו עליהם או שלא יהיה ניתן להשתמש בה בצורה טובה בניתוח הסטטיסטי. ישנם כללים לניסוח שאלות:

1. הניסוח צריך להיות בלשון פשוטה וברורה, להיות מובן ובהיר.
2. להימנע משאלות שמתייחסות ליותר מהיבט אחד.
3. להימנע מלהציג אותה בתור דעה פופולרית ומקובלת כמו “רוב הציבור חושב שכדאי...”
4. להימנע משאלות המנוסחות על דרך השלילה
5. להקפיד על ניסוח כמה שיותר כשר
6. לעשות שחלק מהשאלות יהיו על דרך החיוב וחלק על דרך השלילה.

תשובות- כשמחברים את התשובות, אחת השאלות היא באיזו סקאלה להשתמש, 1-4, 1-5, 1-7. בדרך כלל משתמשים בסקאלה של 1-4 או 1-5. ישנם כמה כללים גם לתשובות:

1. התשובות צריכות להיות שונות זו מזו כדי שלא תהיה ביניהם חפיפה, לא להגיד למשל מסכים מאוד ומסכים בהחלט.
2. התשובות צריכות למצות את כל האפשרויות
3. צריך להיות איזון בין השאלות לכיוון החיובי לבין לכיוון השלילי.
4. להימנע מלתת אופציית אמצע, פרווה כמו “לא יודע” כי הכי קל לבחור את האמצע.

במחקר תמיד יהיו הטיות מכיוון שאנו אנשים שעורכים את המחקר. על חלק מההטיות אפשר לשלוט ולנטרל אותם, ועל חלק אי אפשר. לכן יש לתת את הדעת על כך, בחלק של הדיון וכו'. יש לדבר על ההטיות, והחסרונות של המחקר באופן כללי, יש הבדל אם זה יום שירד גשם, או אם זה יום שנהרגו בו חיילים וזה משפיע על התוצאות.

חלק מההטיות קשורות לנבדק וחלק לחוקר.

יש הטיות של הנבדק, שהוא עייף, זה היה בסוף היום, אם רואים שהנבדק מוטה מדי, יש לבדוק אם הנבדק לא ענה כמו שצריך ואם כן זורקים את השאלון. הטיה נוספת היא רציה חברתית. הטיה נוספת היא כאלה שחושבים שהם הבינו את המטרה של המחקר, והם עושים דווקא, הם עונים כמו שהחוקרים רוצים שהם יענו, או ההפך, כדי לדפוק את המחקר. סוג נוסף הוא כאלה שישר תופסים את השאלון כמבחן עליו מקבלים ציון, וזה מתקשר לרציה חברתית. הסוג האחרון הוא מערך תגובה, נבדקים שעונים בשוונג אותו ציון על כל דבר, הכל שלוש או הכל בקיצוניות.

ישנן הטיות של החוקר, עד כמה הוא משדר סובלנות ונחמדות ואז יותר משתפים פעולה לעומת חוקר תקיף ואגרסיבי איתו לא ישתפו פעולה. מצאו שהאישיות של החוקר מאוד משפיע על מילוי השאלון. המאפיינים הדמוגרפים של החוקר משפיעים, ככל שהנבדקים יותר דומים לחוקר, יהיה יותר שיתוף פעולה. הדבר השלישי הוא שהציפיות של החוקר מהמחקר עלולות להשפיע באופן לא מודע על הנבדקים.

ישנן דרכים שאפשר לשלוט בזה: להשתמש בעוזרי מחקר שלא יודעים על הציפיות של המחקר. אולם, זה לא תמיד מכסה על כל טווח ההטיות. (יש עוד מספר דרכים למנוע הטיות עליהם לא הספיקו לדבר בכיתה: שחוקר בעצמו לא יודע לאיזו קבוצה הוא ניגש. להעביר את השאלון על ידי הקלטה או במחשב. תצפית על נבדקים בלי שהם מודעים לכך) אבל הכי חשוב, זה שהחוקר יהיה מודע לכך שהוא עלול להטות את תוצאות המחקר.