מין ומיניות -מחברת -2008/9

חזרה לכלל החומרים

תודה לשרה בלוך-אלקובי ושי שבתאי
1.3.09 

shaikeshabtai@gmail.com 

מה הגורמים בסביבה לפיהם אנו מעצבים את המיניות שלנו? 

בכל חברה, בכל תרבות, יש גורמים המשפיעים בצורה מאוד ברורה על מה שקורה לחברה הזו בנוגע למיניות.  

באופן עקרוני, יש שתי גישות שונות בנושא: 

  1. הנחות יסוד בנוגע למטרות הקשר המיני
 

כמה זה חשוב בחיים של כל אחד, נורמות (ערכים = אידאל החברה, מה הציפיות הכי גבוהות וטהורות של החברה – נורמות=הביטוי המעשי לערכים – לעיתים יש פער משמעותי בין האידאל למציאות ß בתחום המיני, לא כל מה שנתפס רצוי קרה ביומיום.

מה נתפס כמגע מיני?

   מי מקובל להיות פרטנר מיני ומי לא (למשל: קרובי משפחה  

  1. מה המבנה של כל גורם כזה? = למי יש סמכות לקבוע נורמות כאלה?
 

האם מרגישים מחוייבים לבעל הסמכות? ליחידם צריכה להיות מידה של תלות במי שקובע כדי שיקשיבו. מי שקובע יכול להיות מי שיושב בכנסת וכדו', או רב ßלא משנה איך הוא מגיע לדרגת סמכות הזו, העיקר היא שהיא מצויה בידו. 

יש קביעות בתסריטים מיניים = מהדקה שאחד מזמין את השני, ועד לסוף התהליך המיני, יש תחנות. למשל: בדיסקוטק – מההזמנה עד להסכמה שיוצאים ביחד ומגיעים לדירה ביחד, יש תחנות שלכל תרבות יש אחריות לקובען. התחנות האלה משרתות את הציבור.

מה נתפס כמותר ואסור, עם מי, מקומות מותרים ואסורים – למשל: בתרבות שלנו – לקיים יחסי מין מול קהל נתפס כאסור, לעומת זאת, נשיקה יותר מקובלת ולא תמיד חייבת להיות במקום צנוע. לעומת זאת ביפן נשיקה נתפסת כמגע מיני לכל דבר ועניין. 

סנקציות – מי שלא מקבל את הנורמות של החברה.  

חברה יהודית מזרח אירופה: היה מאוד מקובל שדוד מתחתן עם אחיינית. 

כעת נתייסח לכמה מהגורמים האלה: 

  1. דת = הגורם פר-אקסלנס שיש לו מה לומר על מיניות
 

(חפיפה בין יהדות לאסלאם בנוגע למיניות) 

כל דת שמה כערך עליון את הקשר בין מין לבין הימשכות הדורות או "פרו ורבו". יש דתות שקובעות שזו המטרה היחידה המקובלת. למשל: בעבר הכנסייה הצהירה על רוב ימות השנה כאסורים לקיום יחסי מין והימים שנשארו נועדו לרבייה בכלל. הנאה מינית נתפסה כאסור.  

בדתות אחרות הנאה הדדית של בני זוג נתפסת כמטרה לצד רבייה. 

בכל הדתות: מיניות מוגבלת למסגרת הנישואין. 

ומה נתפס כמיני?

ß בדתות מסויימות רר יחסי מין מלאים

ß בדתות אחרות, כל מגע בין מינים. 

מה שגורם להתחזקות מעמד הדת – מחלות מיניות כמו איידס, בהן משתמשת הדת כדי להצדיק בדיעבד את האיסור שהיא מטילה.  

  1. המשפחה
 

בזמננו, יש מבנים חדשים – זוגות בלי ילדים, למשל מערב אירופה.

 
 
  1. מערכת החינוך
 

לדעת המרצה שיערים המועברים על מיניות בבי"ס מזיקים יותר מאשר מועילים. אין בדיקה של מי מעביר את השיעור, מה המידע שלו ... בד"כ, זה המורה שיש לו מעמד נמוך בהיררכיית המורים, עליו מטילים להעביר את השיעור. בארה"ב הורים יכולים לסרב שהילד שלהם יהיה נוכח בשיעור.  

במערכת החינוך יש דגש על קשר, הדדיות, קשר יציב לכל הפחות גם אם לא במסגרת הנישואין. בד"כ ניסיון לחזק את המבגרת המשפחתית כמסגרת לקשר המיני.

בארה"ב: קונדומטים בשירותי התיכון. 

  1. עולם הרפואה
 

נכנס לתחום דרך נושא הפוריות.

עולם הרפואה מתייחס אך ורק לבריא ולא בריא, ולא למותר ואסור. מזווית את, הגישה הזו מתרפדת את הערכים של המשפחה, של הדת ... ומצד שני, עקב כך נושא ההנאה הועלה ליתר מודעות והועבר המסר שלכל אחד זכות להנאות ממין, ואם יש ליקוי ובעיות בתפקוד המיני, כאבים אצל האישה וכ', יש לטפל בכך.  

כל המחקרים המיניים הגיעו מתחום הרפואה. קינזי (שנות ה-50), מסטרס וג'ונסון (שנות ה-60) – בדקו זוגות המקיימים יחסי מין במעבדה – הבעיה מבחינת תיקוף היא שכל הנבדקים היו סטודנטים, ועוד ...  

בגלל שלעולם הרפואי אין אינטרס ערכי מלבד בריאות, היחיד מקבל חשיבות ß לגיטימציה לאוננות. (מחקר לפיו פליטת זרע רבה יותר מונעת סרן הערמונים).  

  1. מדיה – סרטים, מוזיקה, אינטרנט
 

האם נותנים לנות מונה של מי אנחנו או שקובעים עבורנו ואנו מושפעים?

מהמדיה מקבלים מסר חזק על מיניות:

ß אנו מאמינים בזה עד כדי שקשה לדמיין את הורינו מקיימים יחסי מין, ועוד יותר קשישים. כיום אנו יודעים שזה לא נכון.

 

אנו נוטים להאמין שבעקבות המדיה העולם הפך להיות יותר פתוח, אבל זה לאו דווקא נכון.

מעריב 93: דף עם נשים פתייניות "למה לפנטז לבד" – כיום כבר לא.  

מה ששינה את התמונה: אינטרנט – 40 % מהשימוש באינטרנט הוא שימוש מיני (לא רק פורנוגרפיה – go ask alice: אתר של האוניברסיטה לרפואה באיזה מקום בארה"ב, המספק אינפורמציה מינית מדוייקת.  

אבל, רוב אלה המשתמשים באינטרנט לצרכי מין עושים זאת כדי לקבל גירויים ולא לפתור בעיות.  

אתרים כמו פייסבוק, second life: אופציות לקשר אינטימי, ואפילו מיני ללא מגע פיזי. הקשר המיני יכול להיות קשר רגשי מיני לכל דבר. בספרות המטפלים והחוקרים המיניים, זה תופס הרבה מקום – עוד לא יודעים מה תהיינה ההשלכות, אבל על פניו זה מאוד בעייתי: אנו בנויים לקשר פיזי, זה חלק מההתפתחות, מההתקשרות.  

  1. בני הגיל
 

תקופת ההתבגרות: קבוצת בני הגיל היא גורם משמעותי להעברת מידע מיני. הבעיה היא שהמידע לא אמיתי, פנטזיות ... זו ההזדמנות הראשונה להתנסות במגע מיני. היום עד גיל 16 לרוב האנשים יש התנסות מינית.

בד"כ, התרחקות מההורים ותפיסת מתבגרים שהוורים הם לא מקור למידע בנוגע למין ß חסר מקור תמיכה בתקופה הנסערת של ההתבגרות.

ß תקופה זה אין מגלבה פיזית לפעילות מינית, אך עדיין אין את הכלים הנפשיים – רגשיים להתמודד עם הנושא.  

אוניברסיטאות בארה"ב – כיום רוב המעונות מעורבים וההזדמנויות המיניות הראשונות קיימות שם.

בארץ: אותו דבר עם הצבא, נתפס כמקום והזמן האידאלי להתנסות. 
 
 

 
 

שיעור 4  22.4.09 

הרצאה של זאב 

בביבליוגרפיה: פרק על נטייה מינית מספר “our sexuality”. 

הגדרת הומוסקסואליות 

בעייתיות בהגדרה – לפי איך האדם מגדיר את עצמו, תחושה שלו, פנטזיה ... 

כמה הומוסקסואלים יש? 

מיתוס: 10%. בקינסי אין התייחסות לשאלה.

ע"פ מחקרים אחרים, כ-5% מגברים ונשים בעולם הם הומוסקסואלים ולסביות לגמרי או בעיקר בתחושה שלהם.  

הסולם של קינסי:

  1. הטרוסקואלי לגמרי
  1. "       "           בעיקר
  2. ביסקסואל
 

מיהו ביסקסואל? 

בעיה עוד יותר גדולה בהגדרה ...

ß כל  אלה הגדרות אפשריות. 

הנטייה המינית בקרב גברים ונשים 

ע"פ הסולם של קינסי:

 

תורשה – סביבה ?  

הסברים להומסקסואליות: 

  1. התיאוריה הכי מקובלת פעם: התיאוריה של פיתוי. זו תיאוריה התנהגותית – האדם משחזר דפוסים שנתקל בהם, בעיקר דפוסים של ניצול מיני. כיום ידוע כי אין קשר בין השניים.
  2. הסבר פסיכואנאליטי: בעיה במשפחת המקור, שמובילה לפתרון לא טוב של התסביך האדיפאלי. גם הסבר זה לא מקובל כיום כי אין דפוס משפחתי אחיד בקרב המשפחות של הומוסקסואלים.
  3. ע"פ המחקר: יש בסיס גנטי ברור לנטייה מינית בקרב גברים, אך לא בקרב נשים.
  4. חקר המוח: קיימים הבדלים בנוירופסיכולוגיה של המוח ובתגובות פסיכולוגיות שונות בין הומוסקסואלים להטרוסקסואלים. את הסיבה להבדלים ממשיכים לחקור.
  5. כנראה שהנטייה ההומולסבית מתפתחת משילוב של גורמי תורשה וסביבה – כנראה ברחם האם.
 

התפתחות הזהות  

  1. מבוכת הזהות

הילד בגיל 7-9 מתחיל הלרגיש תחושה מוזרה, הוא לא יודע אם זה בסדר או לא, לא יודע אם זה תקין, אם זה יעבור, הוא מרגיש באופן סמוי שזה לא טוב. השוני הנוירופסיכולוגי גורם להתפתחות חריגה לגילם במשחקים – בנים יואהבו לשחק עם משחקים של בנות וכך הפוך.  

  1. השוואת הזהות

הילד תוהה אם מה שהוא מרגיש דומה למה שאחרים מרגישים, האם כולם עוברים את זה. הילד לא רוצה להיות "הומו" – כינוי הגנאי הנפוץ בקרב ילדים.

נוער הומוסקסואלי הינו קבוצת סיכון להתנהגות אובדנית ולהתפתחות חרדה, דיכאון, התמהכרות והתנהגויות של הרס עצמי. הדבר נובע לא מהנטייה המינית עצמה, אלא ממחסור של תמיכה חברתית ומשפחתית.  

  1. סובלנות של זהות

תחילת קבלת הזהות המינית כעבודה – "יציאה מהארון כפי עצמו". האדם מנסה ליצור קשר עם הומואים ולסביות אחרים, בניגוד לשלב הקודם בו הוא דווקא מתרחק מכל מה שדומה להומו-לסבי, משחק עצמו "גבר גבר" ... . 

  1. קבלה של הזהות

יציאה מהארון כלפי אחרים. חשוב שזה יקרה אחרי קבלה עצמית, כי לא תמיד יש קבלה מצד הסביבה, מה גם שעולות שאלות רבות שלא קל להתמודד איתן.

כאן מתחיל תהליך של אבל, האדם צריך להיפרד מחלום חייו ומזה של ההורים - לקיים משפחה, להביא ילדים ... כ

לפעמים מתחיל כאן בלבול. 

  1. גאווה של זהות

האדם לא מנסה בכלל להסתיר, לא מעסיק אותו אם ידעו או לא ידעו.  

  1. שילוב של זהויות

שילוב הנטייה ההומוסקסואלית לזהויות האחרות – מקצועית, שתית, עדתית, משפחתית ...  

היסטוריה 

 

מה זה אהבה אפלטונית? 

 

דתיים הומולסביים בישראל 

 
 

מין ומיניות שיעור 5  6.5.09

איבר המין הגברי

אין בו שריר אחד, הרבה עצבים, בעיקר בראש.

בתוך האיבר: ספוג. אשכים – יוצר זרע.

כשהגוף מקבל מסר מיני, למשל אישה מושכת ß המוח מכין את הגוף לפעולה מינית.

מה שגורם לזקפה: הזרמת דם לתוך האיבר.

הוייאגרה רק הופך את תהליך זרימת הדם ליותר יעיל ß לא מוסיף תחושה, רק עוזר למילוי איבר המין בדם.

בשלב הזיקפה יוצאות לפעמים כמה טיפות – לא ברור למה תורמות, אולי לרטיבות נרתיק האישה שתקל על החדירה. בכל מקרה אין זה זרע, גם אם יש כמה תאי זרע.  

החדירה –

גורמת לראש העצבים סביב הפין להגיב ßמאפשר את יציאת הזרע.

אורגזמה: תהליך שמוציא את הזרע דרך התכווצות השרירים שדוחפים את הזרע אחוצה – 6-7 התכווצויות, לוקח כשנייה.  

בזמן שהגוף מכין את הפין לאורגזמה, הוא גם סוגר את ה"דלת" של שלפוחית השטן, כך ששטן לא יכול לצאת אחוצה.  

איבר המין הנשי 

מבחינה אבולוציונית, היכולות של הנשים לשרוד יותר מפותחות, ובכלל זה המערכת המינית. 

חור הכניסה לנרתיק נמצא בין פי הטבעת וחור השטן.

שתי שכבות – שפתיים חיצוניות ופנימיות – עם הרבה עצבים.

דגדגן: 6000 ראשי עצבים (בראש פין הגברים – 3000 ראשי עצבים)

ßאצל האישה נושא ההנאה לא משרת דווקא כניסה להריון, לא ברור איזה תפקיד פיזיולוגי אמורה ההנאה למלא.  

מהזווית הפיזיולוגית, מטרת הפעולה המינית היא לאפשר כניסה להריון ß לאפשר לזרע להגיע כמה שיותר קרוב לרחם. הנרתיק הוא גם ספוג ßבנוי כך שיכול להכיל את כל גודל הפין.  

תנוחה הכי מקובלת בעולם – אישה על גבה ß כנראה גם בגלל סיבה פיזיולויגת – לאפשר כניסה להריון בגלל תנוחת הרחם שנמצא למטה ביחס לנרתיק ß מעבר הזרע קל יותר.  

בזמן עוררות מינית הנרתיק נרטב כדי לאפשר חדירה ביתר קלות.  

חווית האורגזמה אצל האישה – לא בטוח אם יש מטרה חוץ מההנאה מקיום יחסי מין. אורגזמה: התכווצויות שרירים סביב הנרתיק, פי הטבעת והרחם (אבל כמעט ולא שומעים על נשים שמרגישות את ההתכווצויות באזור הרחם). 

ß לאור כל אלה:

הצד הרגשי הוא שנותן מסר למוח להתכונן לפעולה המינית.  

מרסז וג'ונסון חילקו את הפעילות ל-4 שלבים

(חוקרים בשנות ה-60, היו הראשונים לחקור מה קורה בזמן קיום יחסים – הבעיה המחקרית היא שאוכלוסיית המחקר היא סטודנטית צעירים, שלא מייצגת את כלל האוכלוסיה) 

  1. גירוי

הרגשות ארוטיות ראשוניות. הורמונים מכינים את הגוף לפעילות אינטנסיבית, נותן מסר למוח שהולכת להיות פעילות אינטנסיבית ß עלייה בקצב הלב, הנשימה ...

כן גורם לזרימה של יותר דם לאזור איבר המין (של האישה ßמאפשר רטיבות פנימית) 

  1. "רמה"

יותר התעוררות, כלי הדם של הגבר מתמלא בדם ß זקפה. בזקפה גודל האיבר מגיע ל-10-12  ס"מ בממוצע. אצל האישה יש יותר רטיבות. 

  1. אורגזמה

דומה ל"אפצי" – התכווצות ושחרור פתאומי.

יש דקה, בה גם האישה וגם  הגבר מאבדים שליטה על התהליך הזה ß כבר לא יכולים לשלוט על האורגזמה, הגוף מפעיל את עצמו לבד ואי אפשר לחזור אחורה (ejaculatory enability).

אצל הגבר האורגזמה נובעת מההרגשות הטובות של ראש העצבים מסביב לפין ß נובע בד"כ כתוצאה מהחדירה. 

אצל האישה:

פרויד טען שיש 2 סוגי אורגזמה – של הנרתיק והדגדגן, וזה של הדגדגן יותר פרימיטיבית.

היום, רוב רובן של הנשים מגיעות לאורגזמה דרך נגיעה עדינה לדגדגן, אבל הרגשת האורגזמה היא בשרירים סביב הנרתיק. אבל יש נשים שמגיעות לזה דרך חדירה בלבד, ואף דרך חשירה אנאלית. ß לרוב אם אין מספיק גירוי לדגדן סביר להניח שלא תהיה אורגזמה.

70% מהנשים לא מגיעות לאורגזמה דרך קיום יחסי מין מלאים, כי אין מספיק התאמה בין הגוף שלו ושלה כדי שהדגדגן יקבל מספיק גירוי ß לכן נדרשת נגיעה כדי שהאישה תגיע לאורגזמה.

לשם כך הומצאו ויברטורים, כדי להגביר את הגירוי של הדגדגן. 

אחרי האורזמה, האם אפשר להגיע לאורגזמה שנייה?

יש גברים שיכולים אחרי 20 דקות, ויש שיכולים אחרי 24 שעות = refractory period זה לא פונקציה של משיכה או של יכולות גופניות.

אצל האישה יש יכולת להגיע לסדרה של אורגזמות בטווח זמנים קצר.  

  1. הרגעה

המצב חוזר לקדמותו. 

בעיות בתפקוד מינית

אם אחד מהתהליכים לקוי (מערכת כלי הדם, הורמונים, עצבים ...) זה משפיע על כלל התהליך.  
 

מה מביא להתעוררות מינית? 

מה שרואים ß מפעל ענק של לבנים, כדי לעורר את הגבר מינית. גם תעשיית הפורנו מבוססת על כך.

הגורם הוא המגע, ליטוף, נשיקה ... 

ß כל צד צריך להכיר בכך שמה שגורם אצלו להתעוררות שונה ממה שוגרם אצלה.

בושם – נתפס מלפני דורות כמעורר מינית.

"קול אישה" – נתפס ביהדות כמגרה מינית. 

הגורמים להתעוררות יכולים להשתנות מפרטנר לפרטנר, בין תקופות שונות בחיים.

בנוסף, נושא הפנטזיות גם משפיע על העניין. 

בעולם המערבי רוב הנשים טוענות שאין להן פנטיזיות מיניות בעוד לרוב הגברים יש. השאלה היא אם זה נובע מהתפקיד של פנטזיות, או מהתניה תרבותית לפיה לנשים לא צריכות להיות פנטזיות. 

פנטזיות מיניות

לגבר יש כ-6 פנטזיות מיניות בשעה. ככל הנראה יש פחות אצל נשים.  

בניית פנטזיה ביחד אצל זוג יכולה להיות כלי טיפולי. פנטזיה על משהו אחר ß לא מועיל. 

חרדות

חרדות יכולות להשפיע לרעה על מוכנות הגוף לפעילות מינית, על ההורמונים שמכינים את המוח לפעילות המינית, על התשוקה המינית ועוד. חרדות – היינו כל סוגי החרדות, כולל כלכליות ... 
 

הזמנת בן הזוג לקשר מיני

מההזמנה עד קיום יחסים מלאים, הגוף מתכונן. למשל, אצל הגבר יש זקפה. אבל, אם התקופה הזו ארוכה מידי יכולה הזקפה להיחלש ß גורם ללחץ. אבל אם ממשיכים בחיזור, הזקפה חוזרת.

לעיתים זקפה יכולה להתקיים בלי פליטת זרע, וגם הפוך. אצל גברים מבוגרים לעיתים קרובות יש יכולת להגיע לאורגזמה אבל הזקפה לא לגמרי תקינה.

הגבר יוצר תאי זרע עד יום מותו. אצל נשים זה שונה, יצירת ביציות נגמרת בשלב מסויים. 

באסום – פיתחה תיאוריה של מיניות האישה 

לדעתה אצל האישה, בשונה לגבר, השלבים שונים: המגע בעצמו גורם התעוררות מינית, ולא הפוך כמו אצל הגבר. אבל יש נשים שלא מסכימות עם זה, ואורמות שאצלן השלבים הם באותו סדר כמו אצל גברים. ß חשוב מאוד שהפרטנרים יודיעו זה על זה. חשיבות זו גבוהה במיוחד, לאור העובדה שהשינויים אצל הנשים הם פנימיים, לא נראים לעין. נוסף על כך, לנשים אין הרבה הזדמנויות לגעת בנרתיק, לעומת גברים שנוגעים באיבר שלהם כל פעם שנותנים שטן. 

הנרתיק

10 ס"מ לאחר פתח הנרתיק, ראשי העצבים מתמעטים.  

הפין

אין אפשרות לשנות את סדר הגודל של הפין. יש גברים שנולדים עם מחלה, לפיה הפין לא גדל ונשאר בגודל של פין של תינוק. יש גם גברים עם פין גדול – יש מקרים בהם נשים מתלוננות על כאב בחדירה בגלל זה. 

כמות תאי זרע

בהשוואה לעבר, פחות תאי זרע מיוצרים בכל אורגזמה.   

שיעור 7    13.5.09 
 

בעיות בתפקוד המיני 

גבר 

      1. בעיות זקפה
 

אחת ההשפעות של ההורמונים – מאפשרים זרימה קלה יותר של הדם לתוך הפין ß מה שמאפשר מילוי הפין וזקפה.

אחרי האורגזמה, ההורמונים מאפשרים לגוף לחזור למצב שקדם לזקפה.  

מה גורם לבעיה בתחום הזה? 

  1. בעיה ראשית - גבר שאף פעם לא יכל להגיע לזקפה – מאוד נדיר
 
  1. בעיה משנית – בעבר הגבר יכול היה להגיע לזקפה וכיום לא.
 

מה יכולה להיות הסיבה? 

30% מהמקרים: סיבות פסיכולוגיות –

חרדות מונעות מהגוף לתפקד, בייחוד בתחום הזה. ß חרדות ביצוע: מעגל קוסם – פעם הייתה תקלה, ולאחר מכן מפחד, וכל הזמן בודק את עצמו במקום לזרום עם החוויה המינית.

חרדות לא להיות "גבר" – אם הוא לא מצליח להגיע לזקפה, זה משפיע על הדימוי העצמי, עד כמה הוא גבר.

בעיות חיצוניות לתחום המיני – בעיות כלכליות, ביטחוניות, משפחתיות, זוגיות, קונפליקטים למיניהם ...

דיכאון – חוסר יכולת להגיע לזקפה יכול להיות סימטום לדיכאון, אך גם יכול להחריף את הדיכאון.

קונפליקטים מיניים בתת-מודע

ßלמשל בעקבות איסורים מיניים לפני החתונה, שחודרים עמוק לתודעה של הגבר ומונעים ממנו, גם אחרי החתונה, להגיע לזקפה)

ß משיכה לגברים

ß חוסר חשק מיני 

70% מהמקרים: פיזיולוגי 

דמנציה, אלזהיימר, סכרת, יתר לחץ דם (לא בגלל הלחץ דם כשלעצמו אלא בגל התרופה הנפוצה לטיפול בכך), אנמיה, בעיות הורמונאליות למיניהן, תרופות – בייחוד נגד דיכאון, ממשפחת SSRI, חומרים מסוימים – אלכוהול (במינון קטן יכול לעזור כי מוריד את הלחץ, מסייע להרגעה), סיגריות, סמים ... 

טיפול  

בד"כ קופצים לתרופות, אבל יש מקום לבדוק מה קורה עם הזוג ולנסות לפתור בדרך אחרת. יכול לקחת יותר זמן, אבל יכול להיות יותר טוב מבחינת המסר שזה נותן לגבר – לדעת שיצטרך לקחת תרופה לאורך כל החיים לא טוב לבריאות הנפשית.  

אם כן, מה צריך לעשות כשגבר מגיע בגלל בעיה בתפקוד המיני? 

  1. לבצע בדיקה פיזיולוגית אצל אורולוג.
  2. צריכים לאפשר לגבר מרחב כדי לדבר על איך הבעיה משפיעה על הדימוי העצמי שלו כגבר.
  3. חשוב שהפרטנר יהיה מעורב בסיפור.
  4. בזמן האינטייק, אחת השאלות החשובות היא האם הילד עבר איזו שהיא טראומה מינית בילדות. טראומה כזו לא משפיעה על הזהות המינית, אבל יכולה להשפיע על הרצון להיות בקשר מיני, ולכן זה נתון מרכזי שחשוב לשאול עליו.
  5. שאלות הנוגעות לאיכות החיים של הגבר – האם יש לו גוף בריא, איך מתפקדות מערכות הגוף? הרבה מחקרים מראים שיש קשר בין כושר גופני לבין תפקוד מיני (לא רק אצל גברים) – ההפך הוא גם נכון, חיים מיניים מהנים גם משפיעים לטובה על בריאות הגוף.
  6. חשוב לומר לו להפסיק את השימוש באלכוהול וכו'
  7. חשוב שהזוג ימשיך להיות בקשר אינטימי מיני, גם אם חדירות אינן אפשריות ß שהמיקוד המיני לא יהיה רק בחדירות. חשוב שהזוג ילמד ליהנות מחוויות המיניות אחרות.
  8. אם עולה שיש חרדות ביצוע, כעסים בין ביה"ז עקב אי-היכולת של הגבר, בעיות בזהות המינית ß חשוב לברר את הדברים האלה. בהקשר הזה שיפור התפקוד של הזוג
 

תרופות

בין 70%-80% מהמקרים, תרופות מועילות.

התרופות הנפוצות בשוק – ויאגרה, סיאליס, לויטרה.

התרופות הופכות את תהליך ההזרמה של הדם לתוך הפין ליעיל יותר. גם אם לוקחים את התרופות, יש צורך בגירוי כדי שהתהליך יתחיל ß מי שמסתובב בחוץ ולא חושב על משהו מיני לא יקבל זקפה באופן פתאומי. 

אין הבדל מהותי בין 3 התרופות האלה. מי שלא מגיב לא כ"כ טוב לויאגרה נותנים לו לויטרה.

בד"כ נוטלים את התרופה בין שעה לשעה וחצי לפני קיום יחסי מין. ההשפעה של התרופה נמשכת כ-4 שעות ואז יורדת.

רצוי שלא לשלב ארוחה שמנה עם נטילת התרופה, כי היא מצמצמת את יעליות התרופה.

לעיתים מופיעות תופעות לוואי עם נטילת התרופה, בעיקר כאבי ראש שעוברים אחרי כמה פעמים.

סיאליס – "תרופת סוף שבוע" השפעה של 18-40 שעות. בארה"ב משווקים את זה במינון קטן יותר, ולוקחים את זה על הבוקר.

ß חשוב להבין שזה לא פותר את הבעיה, אלא רק מעלים את הסימפטום.  

אחוז הגברים הנוטלים את התרופה הוא מהגבוהים בעולם. מעניין לחשוב למה? לדעת ד"ר ריבנר, כל גבר ישראלי תופס עצמו כ"יוצא סיירת מטכ"ל" וחושב שצריך שיעבוד כל הזמן, ואם לא יש בעיה. ולא כך הם הדברים – לפעמים יש כשלים בתפקוד המיני וזה נורמטיבי. ß אם הגבר יכול להגיע לזקפה רוב הפעמים, 60%, זה נחשב לנורמטיבי.

אצל רוב הגברים הצעירים, יש גורם פסיכולוגי. (ד"ר ריבנר מספר על ניסיונו כמטפל מיני שמקבל בעיקר חרדים – אצל רוב החרדים לא מדברים על מיניות עד יום החתונה, והם מתמודדים עם חרדות חמורות בליל החתונה, כי לא מכירים את בכלל את המיניות שלהם, את הגוף שלהם, ולא יודעים בכלל איך להתמודד עם זה). 

כיום מנסים לפתח תרופה שדי לנוטלה פעם בחודש. 

      1.  הגבר מגיע לאורגזמה מוקדם מידי
 

מהזווית הביולוגית, אין הבדל בין שפיכת זרע מיד אחרי החדירה לבין שפיכת זרע אחרי הרבה זמן ß שלא בדומה לבעיות זקפה, שפיכה מהירה לא מונעת על האפשרות להיכנס להריון. לכן מהזווית הביולוגית לא קיימת בעיה של שפיכה מוקדמת אלא אם כן היא מונעת חדירה, מרוב שהיא מהירה.

בכל זאת, נקרא לבעיה הזו שפיכה מוקדמת, אך חשוב להבין שכינוי זה אינו מגדיר את הבעיה בצורה מוקדמת.

10% מהגברים הסובלים משפיכה מוקדמת לא מגיעים לחדירה. ß מהזווית הביולוגית אין אפשרות להריון, ומבחינת החוויה המינית אין לאישה אפשרות להינות מהחוויה המינית.

אצל 90% מהגברים האורגזמה מגיעה מהר, כך שהאישה אינה מספיקה להגיע לאורגזמה.

מה הוא פרק הזמן לפיו מגדירים אם יש בעיה של שפיכה מוקדמת או לא?

ß הגדרה אחת: פחות מ-2 דקות

ß הגדרה אחרת: הנורמטיבי הוא שאפשר להחזיק בין 5 ל-10 דקות מהחדירה.

ß גבר שגומר 50% מהזמן לפני האישה. (הבעיה עם ההגדרה הזו היא שרוב הנשים לא מגיעות לאורגזמה דרך חדירה)

ß גבר שלא יכול לשלוט בעצמו (בעיה – באיזשהו שלב יש איבוד שליטה)

ß שליטה וולונטרית סבירה "reasonable voluntary control" – נחשבת כמקובלת יותר. 

רק אם שני ביה"ז דורשים מהמטפל עזרה בהארכת זמן הזקפה לפני אורגזמה, אז מגדירים את המצב כבעייתי ß אם אף אחד מהפרטנרים לא רואה בעיה במצב, אז אין בעיה – היינו, יכול להיות שלאישה מספיק להגיע לאורגזמה, ולאן אין חוויה של בעיה.

ß מדובר בבעיה סובייקטיבית, בניגוד לבעיות זקפה.  

כל פעם שיש הפסקה בקיום יחסי מין, יכולה להיות תופעה נורמטיבית לחלוטין של שפיכה מהירה יותר.  

לרוב, הבעיה הזו של שפיכה מוקדמת נתפסת כפסיכולוגית. 

גם חשוב להביא בחשבון את הגורם התרבותי – בתרבות המערבית יש נטייה לעודד הארכת יחסי המין. בתרבויות אחרות, פטריארכאליות יותר, שלא מאמינות כי גם לנשים מגיעה הנאה מינית, מי שנתפס כגבר הוא מי שגומר כמה שיותר מהר.  

לשנים יכול להיות טווח רחב של תגובות – תמיכה, הבנה, כעס, תסכול על זה שהוא נהנה והן לא ... לפני שמגיעים לטיפול, יש זוגות שמנסים לפתור את הבעיה באמצעות עזרה עצמית – למשל, הגבר נוטל אלכוהול שמאט קצת את התגובה המינית שלו.

שימוש בקונדום גם יכול להאט קצת את המהירות עד שמגיעים לשפיכה.  
 

שיעור 8  20.5.09 

תרגיל - מה למדנו מהבית ומהסביבה על מיניות. 

למה כל כך קשה לדבר על מין עם ההורים? 

שיעור 9 27.5.09 

מה הם הגורמים לשפיכה מוקדמת? 

  1. מסר שלילי אותו קיבל הילד, כך שכשהגבר מגיע לזה, יש לו איזה רצון לא מודע לסיים כמה שיותר מהר.
  2. פחד ביצוע
  3. פחד מאינטימיות – הוא מנסה להתרחק כמה שיותר מהמגע הפיזי.
  4. תקשורת לקויה
  5. יחסי כוח, שליטה – הגבר רוצה להיות זה ששולט בתהליך הזה.
  6. כעסים, חוסר אימון בין בני הזוג
  7. חוסר משיכה מצד הגבר
 

שני גורמים משמעותיים יותר

  1. הגבר קיבל מסר שלילי על אוננות ß בהתבגרות הוא ניסה לגמור כמה שיותר מהר באוננות על מנת להפחית את רגשות האשם. אם כן, זו תגובה נלמדת של הגוף שמחברת בין התעוררות מינית לבין אורגזמה ß הגבר מביא את זה איתו כשהוא מתחיל בקשר מיני. מאפיין ציבור דתי למשל.
  2. רגישות יתר של גוף האדם, בשלה הוא מגיב מהר יותר לכל גירוי.
 
 

טיפול בשפיכה מוקדמת 

יש שני סוגי טיפול: 

בעבר דיברו על טיפול פסיכולוגי – בחינת טראומות העבר המשפיעות. בסופו של דבר הגיעו למסקנה שטיפולים אלה לא כ"כ מוצלחים, גם אם ברור שבאופן כללי שיפור תפקוד הזוג משפר את מה שקורה במיטה.  

  1. בהביוריסטי
 

= ללמד את הגוף להיות רגיש לכל התהליכים שקוראים בין ההתעררות לשפיכה ß לגרום לגבר להכיר טוב יותר את הגוף שלו ולקבל עליו שליטה.  

  1. תרופתי

גילו שתרופות נוגדות דיכאון ממשפחת SSRI בעלות תופעת לוואי של צמצום התגובה המינית ß יש רופאים שנותנים אותה דווקא כדי לפתור בעיות של שפיכה.

תרופה חדשה באנגליה – מאותה משפחה, שנבנתה אך ורק כדי לטפל בבעיה הזו – גורמת לכך שסף הרגישות של הגבר תהיה נמוכה יותר.  
 
 
 

  1. בעיה שלישית אצל גברים mod orgasmic disorder
 

גבר שאין לו בעיה של זקפה, גם לא של חדירה, אבל אין אורגזמה – הוא לא גומר.

לפעמים זה לא קורה בכלל – כולל כשהוא מאונן.  

יש הטוענים שזה כרוך בהיסטוריה של הגבר הזה – גישות דתיות נוקשות שטוענות שמין זה דבר שלילי כך שתמיד יש אצלו הדים שליליים המונעים ממנו להגיע לסף של מקסימום אורגזמה. הסופר אגו שלו לא מאפשר לו להגיע לאורגזמה. אבל: אין בשדה אינדיקציה שגברים דתיים סובלים יותר מהאחרים מהבעיה הזו.  

טיפול

בספרות אין גישה טיפולית שאפשר לסמוך עליה – אולי כמה המלצות פה ושם אך לא יותר. 

ד"ר ריבנר פיתח הבנה של הבעיה ושיטה לטיפול בה: 

הבעיה היא סתירה בין שני ערכים, שני רצונות:

 

אצל רוב הגברים, או שאין דרך לשלוט, או שהאורגזמה נתפסת כלא סותרת את עיקרון השליטה העצמית.

אבל אצל הסובלים מהבעיה, אין דרך לצאת מהסתירה. 

גישה טיפולית

אם כן, צריך ללמד את הגבר להרגיש בשליטה גם בזמן האורגזמה.

שריר הפיסי (נשים מכירות אותו יותרמ טוב כי מתרגלים אותו לפני לידה) – מלמדים את הגבר להכיר את השריר הזה, לחזק אותו .. עד שהוא מרגיש שליטה. ואז אומרים לו שבזמן שהוא חודר לתוך נרתיק האישה, הוא צריך לנסות לשלוט על השריר ולשחרר, מה שנותן תחושת שליטה, וכשהוא משחרר הוא מצליח להגיע לאורגזמה.  
 

נשים  

  1. וגניסמוס
 

מסביב לנרתיק יש שרירים. בוגיניסמוס, יש תגובה אוטומטית של אותם שרירים ברגע שמשהו מתקרב לנרתיק – מתכווצים השרירים וסוגרים את הכניסה לנרתיק.

בעיה נפוצה במיוחד אצל זוגות צעירים.

פורמלית, כל הנשים רוצות לקבל עזרה, אך יש פרדוקס טיפולי בכך שהדבר הרצוי – הכנסת משהו לנרתיק, הוא שגורם לפחד ברמה מקסימלית. 

הבעיה הזו גורמת לא רק לכאב, אלא לכאב נורא ß בכל ניסיון עם הפרטנר יש צלקות פיזיולוגיות ופסיכולוגיות. גם גורם לרגיש פחד, הרגשה לא להיות כמו כולם, פחד שאין פיתרון, מבוכה כי זה אמור להיות משהו מהנה לכולם וכאן אין הנאה, מדאיג גם בקשר לפוריות, אכזבה ...

גם הגבר תופס את זה כבעיה שלו – שוה אלא יודע להנות את אישתו, לעורר אותה מספיק, לחדור כמו שצריך. 

תוצאה אחת – במודע או לא במודע ß להפסיק קשר מיני. לא לעשות יותר ניסיונות.

זוג שאינו מרגיש איזשהו דחף להביא ילדים לעולם יכול להסתדר עם זה. ככה מגיעים זוגות לטיפול לאחר שנים שהיו ביחד ואף פעם לא קיימו יחסים מלאים (ד"ר ריבנר ראה זוג כזה שחי יחד 7 שנים). 

אצל גבר, זה יכול לגרום לבעיה ביכולת להגיע לזקפה עקב פחד ביצוע.  

באופן כללי, כשיש בעיות בתפקוד מיני, הכתובת הראשונה היא רופא – כדי לבדוק אם קיימת בעיה פיזיולוגית.   

הגורמים לבעיה  

לפי פרויד – כתוצאה מקנאת הפין (ד"ר ריבנר אומר שלדעתו תופעת קנאת הפין בכלל לא קיימת – זה כנראה פנטזיה גברית).

לפי מסטרז וג'ונסון – שלוש סיבות:

תיאורטיקנים אחרים:

 

טיפול  

יש לקבל היסטוריה של טראומות מיניות (לא רק אונס אלא כל אירוע). יש לבדוק איזה מסר מיני קיבלה בבית, היסטוריה של אוננות, שימוש בטמפונים ...  

מהצד הפיזיולוגי צריך ללמד את השרירים מסביב לנרתיק לא להתכווץ בזמן החדירות.

מלמדים את האישה להכניס סט של חפצים דקים לתוך הנרתיק עם פיזיותרפיסטית/רופאה שמטפלת בזה. יש כמה מידות, ולאט לאט היא עולה במידה עד שהיא מכניסה את המידה שזהה לאיבר המין הגברי.

רצוי שהגבר יקח חלק בתרגיל ויכניס בעצמו את החפצים האלה. בהמשך רצוי שהאישה תכניס אצבע ושתי אצבעות שלה, ואז שהוא יכניס אצבעות שלו, ואז שיקיימו יחסי מין תוך שהיא מכניסה את איבר המין שלו. 

חשוב – שהקשר בין הזוג יהיה מספיק טוב, על הגבר להבין שהוא צריך לחכות עד שהיא תהיה מוכנה. גם חשוב שהאישה תשנה את הגישה שלה כלפי יחסי מין ותראה בזה דבר חיובי. 

אווירה טיפולית

חשוב שתהיה אווירה של עידוד, תמיכה, שהרבה נשים סובלות מזה והיא לא היחידה.

זה הזמן בשביל המטפל להיות כמה שיותר יצירתי וגמיש. דורש מהמטפל להשתחרר מכל הסטריאוטיפים המיניים, מכל הגישות הסטנדרטיות.

חייבים להיות כל הזמן עם אצבע על הדופק בנוגע למה שקורה נפשית, פסיכולוגית אצל האישה, ומה זה אומר ביחס לזוגיות. יכול להיות שיש צורך להפסיק את הטיפול אם עולה חומר פסיכולוגי שדורש עיבוד. 

שיעור 10   3.6.09 

גורמים לוגיניסמוס 

קשה להצביע על גורם אחד בלבד – ככל שאנחנו מבינים יותר את המורכבות של מיניות, כך אנחנו מבינים שאי אפשר לדבר על גורם אחד בלבד. 

  1. כאבים בנרתיק בזמן קיום יחסי מין
 

אין תמימות דעים אפילו בנוגע למינוח.

כ-60% מהנשים ירגישו את זה בתקופה מסויימת בחיים – אם בזמן הריון, אם אחרי לידה ...

לא מדובר דווקא לבעיה מינית, הכאב יכול להתעורר כל פעם שנוגעים באזור הנרתיק. 

הבעיה יכולה להיות פיזיולוגית – חיידק באזור הנרתיק. מדברים לפעמים על פטריות באזור הנרתיק, אבל למעשה מדובר בחוסר איזון ו 

Vestibilitus

כאבים בכניסה לנרתיק. נשים מדברות על כאבים ברמה של לידת תינוק.

ככל הנראה מדובר גם באיזה חיידק.

הטיפול הוא באמצעות אמבטיות, משכות. 

כמעט תמיד כשיש בעיה כזו, המטפל דורש מהזוג להפסיק כל ניסיון לחדירה, כי כל ניסיון יכול לגרום לעוד כאבים שלא עוזרים לתהליך הריפוי.  

לפעמים אפשר למצוא נקודה ספציפית שכואבת, לפעמים כל האזור כואב. 

לפעמים חומרים מסוימים יכולים לגרום לכאבים בנרתיק 

גם תפרים או צלקות אחרי לידה יכולים לכאוב. תפרים מבריאים לבד, צלקות מצריכות לפעמים ניתוח.

מי שמטפל בנושא זה רופאי נשים, אבל גם פיזיותרפיסטיות המתמחות בריפוי נשים לאחר לידה, להן יש אישור חוקי לבצע בדיקות פנימיות.

בנושא הזה יש הרבה חומר באינטרנט. 

טיפול: יש שמזריקים בוטקס לאזור הנרתיק. אבל כיום לא יודעים מהן ההשלכות לטווח ארוך ולכן לא רצוי לעשות טיפול כזה 
 

 

אחוז ניכר מנשים צעירות הבאות מהמגזר הדתי והחרדי, הנכנסות פתאום לעולם המיני, מבקשות לא להיות מעורבות בכלל בקשר מיני עם בעליהן – קשר פיזי עוד מסכימות, אבל בתנאי שאין למגע משמעות מינית. (כ-15% מהמטופלות של ד"ר ריבנר באות עם תלונה כזו). 

אחד הגורמים לציפיות בתחום המיני הוא הצניעות. במיכה דובר על צניעות – לא במובן של לבוד אלא של צורת דיבור, לא להראות כלפי חוץ את המשאבים שלך.  

יש מגזרים בתוך העולם החרדי, בהם מלמדים את הנשים שהגוף שלהן מסכן – אם הוא לא מספיק מכוסה, הוא יכול לגרום לגברים לעשות מעשים אסורים ß האחראיות מוטלת עליה לשמור על הגברים, שלא יגיעו לידי הרהורים שיובילו למעשה אסור.

לדעת ד"ר ריבנר, זה נותן דעה שלילית על הגוף. 

בנוסף, בעולם של חלק משומרי מצוות, אפילו במשפחה הגרעינית מצמצמים כמה שיותר מגע בין המינים – כמובן בין אחים ואחיות החל מהבת מצווה, כל מגע פיזי בין ההורים לא יהיה בפני ההורים, ואפילו בין הורים וילדים.

כמובן, יש מגע פיזי יותר טבעי בין האימא לילדים, בגלל ההנקה, והמגע יכול להימשך עד לגיל שנה, שנתיים. לאור הנטייה הטבעית הזו, מגע בין אימא וילד זכר נתפס כמובן מאליו עבור ילדים זכרים. אבל, מגע מגע בין אבות וילדים הרבה פחות מובן מאליו. יש גם שחושבים שצריך לצמצם את המגע בין אבות וילדות. 

נוסף על אלה, אבות לא כ"כ בטוחים אם מותר לגעת בגוף של בת מתבגרת, מתוך חשש שזה כבר גוף של אישה. מצד המתבגרות מגע זה בכלל לא נתפס כבעייתי. ß אצל הבנות ההפסקה הזו נתפסת כסימן שיש בגוף שלהן משהו בעייתי. ואף אחד לא מסביר לבנות מה קורה.

לאור זאת, נשים צעירות שמתחילות לצאת בשידוך לא יודעות מה זה חיבוק, מה זה נשיקה, שכיף לקבל את זה ... אין להן מפה של קשר פיזי להביא איתן לעולם הזוגיות.  

ד"ר ריבנר בדק אצל המטופלות שבאות עם תלונה שלא נהנות מחיי מין אם היה קשר פיזי בינן לבין האב, ורובן השיבו שלא היה כמעט.  

טיפול  

בבעיות האחרות, תיארנו טיפולים תרופתיים והתנהגותיים.

כאן יש טיפול קוגניטיבי. 

ראשית כל, ד"ר ריבנר מעביר "שיעור מוסר" לאישה – שבורא העולם לא ברא בגוף משהו שהוא לא בסדר. בנוסף, הקדמה לשולחן ערוך אומרת שמי שיכול היה להינות מהעולם הזה ולא נהנה חטא. לכן יש חובה להנות מחיי המין. 

יחד עם זה, ד"ר ריבנר נותן שיעור על אזורי הגוף, תרגילים לעשות בבית כדי להכיר יותר את הגוף – נגיעות בגוף – מתחיל עם לשים משכה על היד כדי להתחבר להרגשה של מגע בגוף, כולל באיברי המין + להשתמש במראה כדי להסתכל על איברי המין ... כל אלה כדי להגיע להכרת הגוף מלאה יותר. בזמן מסוים, האישה צריכה להזמין את בעלה לקחת חלק, לגעת בה, כדי להגביר את המוכנות שלה ליחסי מין.

לרוב הנשים משתפות פעולה ועושות את התרגיל, עד לשלב מסוים – לא מוכנות להכניס אצבע לנרתיק.  

בעיית התשוקה המינית היא בעיה כשלעצמה, אבל נדירה, בודקים את הרמה ההורמונאלית כדי לוודא, אבל זה נדיר.  

  1. פער בין שני בני הזוג בתשוקה המינית/ציפיות
 

במיתוסים, מספרים שהגבר רוצה יותר והאישה פחות. אבל לכל זוג האפיונים שלהם. 

הדבר הראשון שבודקים: התקשורת המינית בין בני הזוג.

אפילו ברמה הבסיסית, איך לקרא לחלקי הגוף?

ברמה מסובכת יותר, איך מדברים על פנטזיות מיניות, תשוקה ? זה יותר מסובך כי יש בזה חשיפה עצמית ("להוריד את הבגדים קל בהרבה מלהוריד את ההגנות).

לפעמים צריכים לעזור לזוג לרכוש אוצר מילים שיסייע להם לדבר ע מיניות.

כמו כן, חשוב ללמד אותם איך לדבר על מין – שיהיה תסריט מיני ברור: איך מזמינים את השני, מי מזמין, מה עושים באיזה שלב ... כל זה כדי שלא תהיה הפתעה. 

ההזמנה: 

אצל כמעט כל הזוגות, יש חלוקה של מי מזמין לרוב. אם המזמין עושה זאת כל הזמן, זה מטילך נטל כבד מידי על השני. צריך שיהיה איזון 60%-40%.

ההזמנה צריכה להיות ברורה. אצל זוג מסוים שד"ר רבינר הכיר, ההזמנה הייתה במילים: "אולי אתה/רוצה להיכנס למקלחת".

לפעמים לוקח לד"ר ריבנר כמה פגישות לבנות ניסוח של הזמנה. 

בהקשר הזה, גם צריך ללמד את בני הזוג איך לסרב. לכל אחד זכות להציע, ולכל אחד זכות לסרב.

חשוב ללמד אותם שהמילה "לא" לא צריכה להיות סוף פסוק – למשל: לא עכשיו, אבל אשמח מחר בבוקר ערב ..., או לא אבל אשמח לעשות איתך משהו אחר עכשיו. המשמעות היא שלא דוחים את הבן אדם אלא את הזמן המסוים או את הפעולה עצמה.  

הזוג גם צריך ללמוד שלפעמים יש צורך לשנות את ההזמנה – בבית לא תהיה אותה הזמנה כמו בחופשה בבית מלון.

מין ומיניות 18.3.09 (לא הייתי הושלם באדיבות יפעת)

מין – היבט פיזיולוגי, מיניות - היבט תרבותי.

למה קשה כל כך לדבר על מין?








הבדל בין אינטימיות למיניות – לעיתים משתמשים בהם כמושגים נרדפים:

אינטימיות מחייבת אדם נוסף, מיניות לא.

אינטימיות שכוללת בתוכה את הצד המיני. מה היא דורשת?








מהן בעיות מיניות – ומה נתפס כבעיה

הרבה מהבעיות נובעות מההבדל בין אינטימיות למיניות, ומההבדלים ביניהם. יש צורך בהבנה שכדאי שתהיה אינטימיות רגשית לפני הכנסת המיניות. קשה לבנות אינטימיות רגשית מתוך הקשר המיני. בעיה מינית יכולה להווצר על בסיס חוסר היכולת של הזוג לבנות את הבסיס של האינטימיות הרגשית.

בעיות בתפקוד מיני – אצל גברים, חוסר יכולת להגיע לזקפה או שפיכה מהירה, אצל נשים - חוסר רטיבות בנרתיק, כאבים בזמן קיום יחסי מין.

חוסר התאמה בציפיות - חוסר ידע של כיצד לבקש, חוסר רצון להיות ביחד, חוסר משיכה, בעיות שנובעות מחוסר ידע – מה אמור להיות קשר מיני. יש נטיה להתמקד בקשר מיני מלא ובאורגזמות – חוסר ידע בעניין פעילויות מיניות שיכולות לגרום להנאה.

מין ומיניות 25.3.2009 (לא הייתי הושלם באדיבות יפעת)

מין ומעגל החיים

  1. מיניות הילד

עובר ברחם מגיב מינית לגירויים כמו הורמונים – אפשר לראות זקפה אצל ולד זכר עוד ברחם.

יש מפה מינית – נוצרת דרך הקשר בין התינוק למטפל העיקרי. זו הופכת להיות מפה של האינטימיות במשך החיים – בעיקר הנושא של אהבה שלא תלויה בדבר.

כשהילד נכנס לעולם מעבר לארבע האמות של המשפחה הוא מקבל חיזוקים למה שהוא למד מהמשפחה. מה אמורה להיות ההתנהגות של אישה, של דבר – הוא בונה לעצמו את הזהות המינית. אם החוויות המוקדמות של התתינוק הן שליליות, זה ישפיע על היכולת שלו לתת ולקבל תזונה נפשית, על אלימות במשפחה ועל מערכת הקשרים שלו במהלך כל החיים.

טראומות – השפעת טראומות על כל החיים – טראומות מיניות מייצרות לפעמים PTSD, לפעמים תלות בסמים והתמכרות וכו'.

נגיעות של ילדים באברי המין שלהם, אוננות, מביאה אותם להבנה של איפה נעים לגעת – זה חלק מהווצרות המפה.

מבחינה בריאותית זה נחשב לבריא ולא מזיק – אלא אם זה קורה באופן תכוף מדי. יש למידה של הנאה ראשונית בכל מה שנוגע למיניות, ואת ההבדלים בין בנים לבין בנות.

  1. התבגרות

תקופה בה התפתחות הגוף קורית בקצב לא סדיר, האצה והפוגות. יש הזרמה של הורמונים לגוף שגורמים לשינויים. השינויים אנם רק פיזיולוגיים. לא תמיד יש קשר ישיר בין הופפעת המחזור לפוריות ולביציות – לעיתים אפשר להכנס להריון לפני שיש את המחזור הראשון.

בזמננו מחזור מתחיל בגיל יותר צעיר מבעבר. כנראה שזה תוצאה של הורמונים במזון. היום אין חפיפה בין ההתפתחות הפסיכו מינית להתפתחות הרגשית. אין קשר ביולוגי היום בין הציפיות של החברה ליכולת ללדת ולקיים משפחה.

השינויים המיניים מסתיימים בממוצע עד גיל 15 אצל בנים ו – 13 אצל בנות. יש נטייה להתעסק בתהיות בטרדות בנוגע לזהות עצמית – כולל השוואה מינית ביננן לבין החברים. יש מעבר לבני הגיל כאל קבוצת התייחסות, בעיקר תפיסות מיניות והתנהגויות מיניות. הקבוצה התמיכתית היא בני אותו המין. קבלת תמיכה מבני המין חשובה, יחד עם תחושה של “נורמליות”, חשוב לא להיות חריג.

אם יש טראומה מינית בגיל צעיר נראה קשרים מיניים מזדמנים, אי שימוש בקונדומים – ולכן סכנה להריון ומחלות מין, תלות באלכוהול ובסמים ועוד. ילד שתופס שאף אחד לא הגן עליו כשהיה ילד כשסבל מטראומה מינית, מרגיש שיש לו קושי לשמור על עצמו. יש עליה בשימוש באוננות לצורך קבלת סיפוק אישי, וכניסה לפעילויות מיניות עם אחרים, עד לקיום יחסים מלאים. בארה”ב – גיל ממוצע לקיום יחסי מין בארה”ב – 16 לבנים, 17-18 לבנות.

  1. בגרות

מיניות מאפשרת קשר אינטימי, זוגיות, חיים משותפים.

90% מהגברים רואים עצמם כהטרוסקסואלים, והם בעלי קשר מיני עם מישהי.

20% מספרים על התנסות הומוסקסואלית – אך אינם מגדירים עצמם כהומוסקסואלית.

מתחיל קשר בין מיניות לפוריות – בהשוואה למין לצורך הנאה גרידא. הקשר מתחיל להיות מושפע גם מהילדים ומהמשפחה. מתחיל תפקיד של העברת המסרים המיניים לדור הצעיר.

דור בייבי בומרס שינה קצת תפיסות כלפי מין. כשהגוף מזדקן – יש השפעה על תפקודיים פיזיולוגיים שקשורים למיניות – רטיבות ושרירי נרתיק אצל האישה, זקפה אצל גבר.

זקנה – גם אצל קשישים יש צורך למין, ובעיר למגע. מגע ומישוש – החוש היחיד שלא נחלש בגיל מבוגר. תחולת החיים השונה בין גברים ונשים משנה את מספר הפרטנרים הפוטנציאלי לקשישים. איכות הקשר האינטימי בגיל צעיר, קובעת את איכות הקשר האינטימי בגיל מבוגר. גם מערכות של פרק ב' תלויות באיכות המערכת הזוגית בפרק א' (אצל קשישים). נשים בגיל מבוגר פורחות ברמה המינית – בין ה שאר בגלל השחרור מעול הדאגה למניעת הריון. גברים כבר מתעייפים, יש פער ברמת הצרכים המיניים בגיל זה.

עד גיל 65 רוב הנשים מתאלמנות. בגיל 80 יש 4 נשים לכל גבר.

עם ההזדקנות יש ירידה בחשק המיני, ואינטרס המיני ואז יש ירידה ביכולת של אברי המין לתפקד, וזה משפיע על האינטרס והחשק.

בבתי אבות- חיי מין פעילים. אלצהיימר – פחות ריסון לדחף המיני.

השפעות על תפקוד מיני אצל צעירים כבר אינה רלוונטית (למשל חשש מהריון), אבל התהליכים הופכים להיות איטי יותר – היכולת להגיע לזקפה, היכולת להגיע לשיא. אמצעי מניעה – החשש להדבקה ולמחלות מין – עדיין קיים.

תקשורת – אין בדרך כלל הצגה של מין ושל אינטמיות אצל קשישים – וזה משפיע על התפיסות של אנשים לגבי תפיסות מיניות אצל קשישים.


שיעור 3 1.4.09

מה הגורמים בסביבה לפיהם אנו מעצבים את המיניות שלנו?

בכל חברה, בכל תרבות, יש גורמים המשפיעים בצורה מאוד ברורה על מה שקורה לחברה הזו בנוגע למיניות.

באופן עקרוני, יש שתי גישות שונות בנושא:

  1. הנחות יסוד בנוגע למטרות הקשר המיני

כמה זה חשוב בחיים של כל אחד, נורמות (ערכים = אידאל החברה, מה הציפיות הכי גבוהות וטהורות של החברה – נורמות=הביטוי המעשי לערכים – לעיתים יש פער משמעותי בין האידאל למציאות * בתחום המיני, לא כל מה שנתפס רצוי קרה ביומיום.

מה נתפס כמגע מיני?

מי מקובל להיות פרטנר מיני ומי לא (למשל: קרובי משפחה

  1. מה המבנה של כל גורם כזה? = למי יש סמכות לקבוע נורמות כאלה?

האם מרגישים מחוייבים לבעל הסמכות? ליחידם צריכה להיות מידה של תלות במי שקובע כדי שיקשיבו. מי שקובע יכול להיות מי שיושב בכנסת וכדו', או רב *לא משנה איך הוא מגיע לדרגת סמכות הזו, העיקר היא שהיא מצויה בידו.

יש קביעות בתסריטים מיניים = מהדקה שאחד מזמין את השני, ועד לסוף התהליך המיני, יש תחנות. למשל: בדיסקוטק – מההזמנה עד להסכמה שיוצאים ביחד ומגיעים לדירה ביחד, יש תחנות שלכל תרבות יש אחריות לקובען. התחנות האלה משרתות את הציבור.

מה נתפס כמותר ואסור, עם מי, מקומות מותרים ואסורים – למשל: בתרבות שלנו – לקיים יחסי מין מול קהל נתפס כאסור, לעומת זאת, נשיקה יותר מקובלת ולא תמיד חייבת להיות במקום צנוע. לעומת זאת ביפן נשיקה נתפסת כמגע מיני לכל דבר ועניין.

סנקציות – מי שלא מקבל את הנורמות של החברה.

חברה יהודית מזרח אירופה: היה מאוד מקובל שדוד מתחתן עם אחיינית.

כעת נתייסח לכמה מהגורמים האלה:

  1. דת = הגורם פר-אקסלנס שיש לו מה לומר על מיניות

(חפיפה בין יהדות לאסלאם בנוגע למיניות)

כל דת שמה כערך עליון את הקשר בין מין לבין הימשכות הדורות או “פרו ורבו”. יש דתות שקובעות שזו המטרה היחידה המקובלת. למשל: בעבר הכנסייה הצהירה על רוב ימות השנה כאסורים לקיום יחסי מין והימים שנשארו נועדו לרבייה בכלל. הנאה מינית נתפסה כאסור.

בדתות אחרות הנאה הדדית של בני זוג נתפסת כמטרה לצד רבייה.

בכל הדתות: מיניות מוגבלת למסגרת הנישואין.

ומה נתפס כמיני?

* בדתות מסויימות רר יחסי מין מלאים

* בדתות אחרות, כל מגע בין מינים.

מה שגורם להתחזקות מעמד הדת – מחלות מיניות כמו איידס, בהן משתמשת הדת כדי להצדיק בדיעבד את האיסור שהיא מטילה.

  1. המשפחה

בזמננו, יש מבנים חדשים – זוגות בלי ילדים, למשל מערב אירופה.



  1. מערכת החינוך

לדעת המרצה שיערים המועברים על מיניות בבי”ס מזיקים יותר מאשר מועילים. אין בדיקה של מי מעביר את השיעור, מה המידע שלו ... בד”כ, זה המורה שיש לו מעמד נמוך בהיררכיית המורים, עליו מטילים להעביר את השיעור. בארה”ב הורים יכולים לסרב שהילד שלהם יהיה נוכח בשיעור.

במערכת החינוך יש דגש על קשר, הדדיות, קשר יציב לכל הפחות גם אם לא במסגרת הנישואין. בד”כ ניסיון לחזק את המבגרת המשפחתית כמסגרת לקשר המיני.

בארה”ב: קונדומטים בשירותי התיכון.

  1. עולם הרפואה

נכנס לתחום דרך נושא הפוריות.

עולם הרפואה מתייחס אך ורק לבריא ולא בריא, ולא למותר ואסור. מזווית את, הגישה הזו מתרפדת את הערכים של המשפחה, של הדת ... ומצד שני, עקב כך נושא ההנאה הועלה ליתר מודעות והועבר המסר שלכל אחד זכות להנאות ממין, ואם יש ליקוי ובעיות בתפקוד המיני, כאבים אצל האישה וכ', יש לטפל בכך.

כל המחקרים המיניים הגיעו מתחום הרפואה. קינזי (שנות ה-50), מסטרס וג'ונסון (שנות ה-60) – בדקו זוגות המקיימים יחסי מין במעבדה – הבעיה מבחינת תיקוף היא שכל הנבדקים היו סטודנטים, ועוד ...

בגלל שלעולם הרפואי אין אינטרס ערכי מלבד בריאות, היחיד מקבל חשיבות * לגיטימציה לאוננות. (מחקר לפיו פליטת זרע רבה יותר מונעת סרן הערמונים).

  1. מדיה – סרטים, מוזיקה, אינטרנט

האם נותנים לנות מונה של מי אנחנו או שקובעים עבורנו ואנו מושפעים?

מהמדיה מקבלים מסר חזק על מיניות:

* אנו מאמינים בזה עד כדי שקשה לדמיין את הורינו מקיימים יחסי מין, ועוד יותר קשישים. כיום אנו יודעים שזה לא נכון.


אנו נוטים להאמין שבעקבות המדיה העולם הפך להיות יותר פתוח, אבל זה לאו דווקא נכון.

מעריב 93: דף עם נשים פתייניות “למה לפנטז לבד” – כיום כבר לא.

מה ששינה את התמונה: אינטרנט – 40 % מהשימוש באינטרנט הוא שימוש מיני (לא רק פורנוגרפיה – go ask alice: אתר של האוניברסיטה לרפואה באיזה מקום בארה”ב, המספק אינפורמציה מינית מדוייקת.

אבל, רוב אלה המשתמשים באינטרנט לצרכי מין עושים זאת כדי לקבל גירויים ולא לפתור בעיות.

אתרים כמו פייסבוק, second life: אופציות לקשר אינטימי, ואפילו מיני ללא מגע פיזי. הקשר המיני יכול להיות קשר רגשי מיני לכל דבר. בספרות המטפלים והחוקרים המיניים, זה תופס הרבה מקום – עוד לא יודעים מה תהיינה ההשלכות, אבל על פניו זה מאוד בעייתי: אנו בנויים לקשר פיזי, זה חלק מההתפתחות, מההתקשרות.

  1. בני הגיל

תקופת ההתבגרות: קבוצת בני הגיל היא גורם משמעותי להעברת מידע מיני. הבעיה היא שהמידע לא אמיתי, פנטזיות ... זו ההזדמנות הראשונה להתנסות במגע מיני. היום עד גיל 16 לרוב האנשים יש התנסות מינית.

בד”כ, התרחקות מההורים ותפיסת מתבגרים שהוורים הם לא מקור למידע בנוגע למין * חסר מקור תמיכה בתקופה הנסערת של ההתבגרות.

* תקופה זה אין מגלבה פיזית לפעילות מינית, אך עדיין אין את הכלים הנפשיים – רגשיים להתמודד עם הנושא.

אוניברסיטאות בארה”ב – כיום רוב המעונות מעורבים וההזדמנויות המיניות הראשונות קיימות שם.

בארץ: אותו דבר עם הצבא, נתפס כמקום והזמן האידאלי להתנסות.



שיעור 4 22.4.09

הרצאה של זאב שביידל

בביבליוגרפיה: פרק על נטייה מינית מספר “our sexuality”.

הגדרת הומוסקסואליות

בעייתיות בהגדרה – לפי איך האדם מגדיר את עצמו, תחושה שלו, פנטזיה ...

כמה הומוסקסואלים יש?

מיתוס: 10%. בקינסי אין התייחסות לשאלה.

ע”פ מחקרים אחרים, כ-5% מגברים ונשים בעולם הם הומוסקסואלים ולסביות לגמרי או בעיקר בתחושה שלהם.

הסולם של קינסי:

  1. הטרוסקואלי לגמרי
  1. “ “ בעיקר
  2. ביסקסואל

מיהו ביסקסואל?

בעיה עוד יותר גדולה בהגדרה ...

* כל אלה הגדרות אפשריות.

הנטייה המינית בקרב גברים ונשים

ע”פ הסולם של קינסי:


תורשה – סביבה ?

הסברים להומסקסואליות:

  1. התיאוריה הכי מקובלת פעם: התיאוריה של פיתוי. זו תיאוריה התנהגותית – האדם משחזר דפוסים שנתקל בהם, בעיקר דפוסים של ניצול מיני. כיום ידוע כי אין קשר בין השניים.
  2. הסבר פסיכואנאליטי: בעיה במשפחת המקור, שמובילה לפתרון לא טוב של התסביך האדיפאלי. גם הסבר זה לא מקובל כיום כי אין דפוס משפחתי אחיד בקרב המשפחות של הומוסקסואלים.
  3. ע”פ המחקר: יש בסיס גנטי ברור לנטייה מינית בקרב גברים, אך לא בקרב נשים.
  4. חקר המוח: קיימים הבדלים בנוירופסיכולוגיה של המוח ובתגובות פסיכולוגיות שונות בין הומוסקסואלים להטרוסקסואלים. את הסיבה להבדלים ממשיכים לחקור.
  5. כנראה שהנטייה ההומולסבית מתפתחת משילוב של גורמי תורשה וסביבה – כנראה ברחם האם.

התפתחות הזהות

  1. מבוכת הזהות
הילד בגיל 7-9 מתחיל הלרגיש תחושה מוזרה, הוא לא יודע אם זה בסדר או לא, לא יודע אם זה תקין, אם זה יעבור, הוא מרגיש באופן סמוי שזה לא טוב. השוני הנוירופסיכולוגי גורם להתפתחות חריגה לגילם במשחקים – בנים יואהבו לשחק עם משחקים של בנות וכך הפוך.

  1. השוואת הזהות
הילד תוהה אם מה שהוא מרגיש דומה למה שאחרים מרגישים, האם כולם עוברים את זה. הילד לא רוצה להיות “הומו” – כינוי הגנאי הנפוץ בקרב ילדים.

נוער הומוסקסואלי הינו קבוצת סיכון להתנהגות אובדנית ולהתפתחות חרדה, דיכאון, התמהכרות והתנהגויות של הרס עצמי. הדבר נובע לא מהנטייה המינית עצמה, אלא ממחסור של תמיכה חברתית ומשפחתית.

  1. סובלנות של זהות
תחילת קבלת הזהות המינית כעבודה – “יציאה מהארון כפי עצמו”. האדם מנסה ליצור קשר עם הומואים ולסביות אחרים, בניגוד לשלב הקודם בו הוא דווקא מתרחק מכל מה שדומה להומו-לסבי, משחק עצמו “גבר גבר” ... .

  1. קבלה של הזהות
יציאה מהארון כלפי אחרים. חשוב שזה יקרה אחרי קבלה עצמית, כי לא תמיד יש קבלה מצד הסביבה, מה גם שעולות שאלות רבות שלא קל להתמודד איתן.

כאן מתחיל תהליך של אבל, האדם צריך להיפרד מחלום חייו ומזה של ההורים - לקיים משפחה, להביא ילדים ... כ

לפעמים מתחיל כאן בלבול.

  1. גאווה של זהות
האדם לא מנסה בכלל להסתיר, לא מעסיק אותו אם ידעו או לא ידעו.

  1. שילוב של זהויות
שילוב הנטייה ההומוסקסואלית לזהויות האחרות – מקצועית, שתית, עדתית, משפחתית ...

היסטוריה


מה זה אהבה אפלטונית?


דתיים הומולסביים בישראל



מין ומיניות שיעור 5 6.5.09

איבר המין הגברי

אין בו שריר אחד, הרבה עצבים, בעיקר בראש.

בתוך האיבר: ספוג. אשכים – יוצר זרע.

כשהגוף מקבל מסר מיני, למשל אישה מושכת * המוח מכין את הגוף לפעולה מינית.

מה שגורם לזקפה: הזרמת דם לתוך האיבר.

הוייאגרה רק הופך את תהליך זרימת הדם ליותר יעיל * לא מוסיף תחושה, רק עוזר למילוי איבר המין בדם.

בשלב הזיקפה יוצאות לפעמים כמה טיפות – לא ברור למה תורמות, אולי לרטיבות נרתיק האישה שתקל על החדירה. בכל מקרה אין זה זרע, גם אם יש כמה תאי זרע.

החדירה –

גורמת לראש העצבים סביב הפין להגיב *מאפשר את יציאת הזרע.

אורגזמה: תהליך שמוציא את הזרע דרך התכווצות השרירים שדוחפים את הזרע אחוצה – 6-7 התכווצויות, לוקח כשנייה.

בזמן שהגוף מכין את הפין לאורגזמה, הוא גם סוגר את ה”דלת” של שלפוחית השטן, כך ששטן לא יכול לצאת אחוצה.

איבר המין הנשי

מבחינה אבולוציונית, היכולות של הנשים לשרוד יותר מפותחות, ובכלל זה המערכת המינית.

חור הכניסה לנרתיק נמצא בין פי הטבעת וחור השטן.

שתי שכבות – שפתיים חיצוניות ופנימיות – עם הרבה עצבים.

דגדגן: 6000 ראשי עצבים (בראש פין הגברים – 3000 ראשי עצבים)

*אצל האישה נושא ההנאה לא משרת דווקא כניסה להריון, לא ברור איזה תפקיד פיזיולוגי אמורה ההנאה למלא.

מהזווית הפיזיולוגית, מטרת הפעולה המינית היא לאפשר כניסה להריון * לאפשר לזרע להגיע כמה שיותר קרוב לרחם. הנרתיק הוא גם ספוג *בנוי כך שיכול להכיל את כל גודל הפין.

תנוחה הכי מקובלת בעולם – אישה על גבה * כנראה גם בגלל סיבה פיזיולויגת – לאפשר כניסה להריון בגלל תנוחת הרחם שנמצא למטה ביחס לנרתיק * מעבר הזרע קל יותר.

בזמן עוררות מינית הנרתיק נרטב כדי לאפשר חדירה ביתר קלות.

חווית האורגזמה אצל האישה – לא בטוח אם יש מטרה חוץ מההנאה מקיום יחסי מין. אורגזמה: התכווצויות שרירים סביב הנרתיק, פי הטבעת והרחם (אבל כמעט ולא שומעים על נשים שמרגישות את ההתכווצויות באזור הרחם).

* לאור כל אלה:

הצד הרגשי הוא שנותן מסר למוח להתכונן לפעולה המינית.

מסטרס וג'ונסון חילקו את הפעילות ל-4 שלבים

(חוקרים בשנות ה-60, היו הראשונים לחקור מה קורה בזמן קיום יחסים – הבעיה המחקרית היא שאוכלוסיית המחקר היא סטודנטית צעירים, שלא מייצגת את כלל האוכלוסיה)

  1. גירוי
הרגשות ארוטיות ראשוניות. הורמונים מכינים את הגוף לפעילות אינטנסיבית, נותן מסר למוח שהולכת להיות פעילות אינטנסיבית * עלייה בקצב הלב, הנשימה ...

כן גורם לזרימה של יותר דם לאזור איבר המין (של האישה *מאפשר רטיבות פנימית)

  1. “רמה”
יותר התעוררות, כלי הדם של הגבר מתמלא בדם * זקפה. בזקפה גודל האיבר מגיע ל-10-12 ס”מ בממוצע. אצל האישה יש יותר רטיבות.

  1. אורגזמה
דומה ל”אפצי” – התכווצות ושחרור פתאומי.

יש דקה, בה גם האישה וגם הגבר מאבדים שליטה על התהליך הזה * כבר לא יכולים לשלוט על האורגזמה, הגוף מפעיל את עצמו לבד ואי אפשר לחזור אחורה (ejaculatory enability).

אצל הגבר האורגזמה נובעת מההרגשות הטובות של ראש העצבים מסביב לפין * נובע בד”כ כתוצאה מהחדירה.

אצל האישה:

פרויד טען שיש 2 סוגי אורגזמה – של הנרתיק והדגדגן, וזה של הדגדגן יותר פרימיטיבית.

היום, רוב רובן של הנשים מגיעות לאורגזמה דרך נגיעה עדינה לדגדגן, אבל הרגשת האורגזמה היא בשרירים סביב הנרתיק. אבל יש נשים שמגיעות לזה דרך חדירה בלבד, ואף דרך חשירה אנאלית. * לרוב אם אין מספיק גירוי לדגדן סביר להניח שלא תהיה אורגזמה.

70% מהנשים לא מגיעות לאורגזמה דרך קיום יחסי מין מלאים, כי אין מספיק התאמה בין הגוף שלו ושלה כדי שהדגדגן יקבל מספיק גירוי * לכן נדרשת נגיעה כדי שהאישה תגיע לאורגזמה.

לשם כך הומצאו ויברטורים, כדי להגביר את הגירוי של הדגדגן.

אחרי האורזמה, האם אפשר להגיע לאורגזמה שנייה?

יש גברים שיכולים אחרי 20 דקות, ויש שיכולים אחרי 24 שעות = refractory period זה לא פונקציה של משיכה או של יכולות גופניות.

אצל האישה יש יכולת להגיע לסדרה של אורגזמות בטווח זמנים קצר.

  1. הרגעה
המצב חוזר לקדמותו.

בעיות בתפקוד מינית

אם אחד מהתהליכים לקוי (מערכת כלי הדם, הורמונים, עצבים ...) זה משפיע על כלל התהליך.

מה מביא להתעוררות מינית?

מה שרואים * מפעל ענק של לבנים, כדי לעורר את הגבר מינית. גם תעשיית הפורנו מבוססת על כך.

הגורם הוא המגע, ליטוף, נשיקה ...

* כל צד צריך להכיר בכך שמה שגורם אצלו להתעוררות שונה ממה שוגרם אצלה.

בושם – נתפס מלפני דורות כמעורר מינית.

“קול אישה” – נתפס ביהדות כמגרה מינית.

הגורמים להתעוררות יכולים להשתנות מפרטנר לפרטנר, בין תקופות שונות בחיים.

בנוסף, נושא הפנטזיות גם משפיע על העניין.

בעולם המערבי רוב הנשים טוענות שאין להן פנטיזיות מיניות בעוד לרוב הגברים יש. השאלה היא אם זה נובע מהתפקיד של פנטזיות, או מהתניה תרבותית לפיה לנשים לא צריכות להיות פנטזיות.

פנטזיות מיניות

לגבר יש כ-6 פנטזיות מיניות בשעה. ככל הנראה יש פחות אצל נשים.

בניית פנטזיה ביחד אצל זוג יכולה להיות כלי טיפולי. פנטזיה על משהו אחר * לא מועיל.

חרדות

חרדות יכולות להשפיע לרעה על מוכנות הגוף לפעילות מינית, על ההורמונים שמכינים את המוח לפעילות המינית, על התשוקה המינית ועוד. חרדות – היינו כל סוגי החרדות, כולל כלכליות ...

הזמנת בן הזוג לקשר מיני

מההזמנה עד קיום יחסים מלאים, הגוף מתכונן. למשל, אצל הגבר יש זקפה. אבל, אם התקופה הזו ארוכה מידי יכולה הזקפה להיחלש * גורם ללחץ. אבל אם ממשיכים בחיזור, הזקפה חוזרת.

לעיתים זקפה יכולה להתקיים בלי פליטת זרע, וגם הפוך. אצל גברים מבוגרים לעיתים קרובות יש יכולת להגיע לאורגזמה אבל הזקפה לא לגמרי תקינה.

הגבר יוצר תאי זרע עד יום מותו. אצל נשים זה שונה, יצירת ביציות נגמרת בשלב מסויים.

באסום – פיתחה תיאוריה של מיניות האישה

לדעתה אצל האישה, בשונה לגבר, השלבים שונים: המגע בעצמו גורם התעוררות מינית, ולא הפוך כמו אצל הגבר. אבל יש נשים שלא מסכימות עם זה, ואורמות שאצלן השלבים הם באותו סדר כמו אצל גברים. * חשוב מאוד שהפרטנרים יודיעו זה על זה. חשיבות זו גבוהה במיוחד, לאור העובדה שהשינויים אצל הנשים הם פנימיים, לא נראים לעין. נוסף על כך, לנשים אין הרבה הזדמנויות לגעת בנרתיק, לעומת גברים שנוגעים באיבר שלהם כל פעם שנותנים שטן.

הנרתיק

10 ס”מ לאחר פתח הנרתיק, ראשי העצבים מתמעטים.

הפין

אין אפשרות לשנות את סדר הגודל של הפין. יש גברים שנולדים עם מחלה, לפיה הפין לא גדל ונשאר בגודל של פין של תינוק. יש גם גברים עם פין גדול – יש מקרים בהם נשים מתלוננות על כאב בחדירה בגלל זה.

כמות תאי זרע

בהשוואה לעבר, פחות תאי זרע מיוצרים בכל אורגזמה.

שיעור 7 13.5.09

בעיות בתפקוד המיני

גבר

      1. בעיות זקפה

אחת ההשפעות של ההורמונים – מאפשרים זרימה קלה יותר של הדם לתוך הפין * מה שמאפשר מילוי הפין וזקפה.

אחרי האורגזמה, ההורמונים מאפשרים לגוף לחזור למצב שקדם לזקפה.

מה גורם לבעיה בתחום הזה?

  1. בעיה ראשית - גבר שאף פעם לא יכל להגיע לזקפה – מאוד נדיר

  1. בעיה משנית – בעבר הגבר יכול היה להגיע לזקפה וכיום לא.

מה יכולה להיות הסיבה?

30% מהמקרים: סיבות פסיכולוגיות –

חרדות מונעות מהגוף לתפקד, בייחוד בתחום הזה. * חרדות ביצוע: מעגל קוסם – פעם הייתה תקלה, ולאחר מכן מפחד, וכל הזמן בודק את עצמו במקום לזרום עם החוויה המינית.

חרדות לא להיות “גבר” – אם הוא לא מצליח להגיע לזקפה, זה משפיע על הדימוי העצמי, עד כמה הוא גבר.

בעיות חיצוניות לתחום המיני – בעיות כלכליות, ביטחוניות, משפחתיות, זוגיות, קונפליקטים למיניהם ...

דיכאון – חוסר יכולת להגיע לזקפה יכול להיות סימטום לדיכאון, אך גם יכול להחריף את הדיכאון.

קונפליקטים מיניים בתת-מודע

*למשל בעקבות איסורים מיניים לפני החתונה, שחודרים עמוק לתודעה של הגבר ומונעים ממנו, גם אחרי החתונה, להגיע לזקפה)

* משיכה לגברים

* חוסר חשק מיני

70% מהמקרים: פיזיולוגי

דמנציה, אלזהיימר, סכרת, יתר לחץ דם (לא בגלל הלחץ דם כשלעצמו אלא בגל התרופה הנפוצה לטיפול בכך), אנמיה, בעיות הורמונאליות למיניהן, תרופות – בייחוד נגד דיכאון, ממשפחת SSRI, חומרים מסוימים – אלכוהול (במינון קטן יכול לעזור כי מוריד את הלחץ, מסייע להרגעה), סיגריות, סמים ...

טיפול

בד”כ קופצים לתרופות, אבל יש מקום לבדוק מה קורה עם הזוג ולנסות לפתור בדרך אחרת. יכול לקחת יותר זמן, אבל יכול להיות יותר טוב מבחינת המסר שזה נותן לגבר – לדעת שיצטרך לקחת תרופה לאורך כל החיים לא טוב לבריאות הנפשית.

אם כן, מה צריך לעשות כשגבר מגיע בגלל בעיה בתפקוד המיני?

  1. לבצע בדיקה פיזיולוגית אצל אורולוג.
  2. צריכים לאפשר לגבר מרחב כדי לדבר על איך הבעיה משפיעה על הדימוי העצמי שלו כגבר.
  3. חשוב שהפרטנר יהיה מעורב בסיפור.
  4. בזמן האינטייק, אחת השאלות החשובות היא האם הילד עבר איזו שהיא טראומה מינית בילדות. טראומה כזו לא משפיעה על הזהות המינית, אבל יכולה להשפיע על הרצון להיות בקשר מיני, ולכן זה נתון מרכזי שחשוב לשאול עליו.
  5. שאלות הנוגעות לאיכות החיים של הגבר – האם יש לו גוף בריא, איך מתפקדות מערכות הגוף? הרבה מחקרים מראים שיש קשר בין כושר גופני לבין תפקוד מיני (לא רק אצל גברים) – ההפך הוא גם נכון, חיים מיניים מהנים גם משפיעים לטובה על בריאות הגוף.
  6. חשוב לומר לו להפסיק את השימוש באלכוהול וכו'
  7. חשוב שהזוג ימשיך להיות בקשר אינטימי מיני, גם אם חדירות אינן אפשריות * שהמיקוד המיני לא יהיה רק בחדירות. חשוב שהזוג ילמד ליהנות מחוויות המיניות אחרות.
  8. אם עולה שיש חרדות ביצוע, כעסים בין ביה”ז עקב אי-היכולת של הגבר, בעיות בזהות המינית * חשוב לברר את הדברים האלה. בהקשר הזה שיפור התפקוד של הזוג

תרופות

בין 70%-80% מהמקרים, תרופות מועילות.

התרופות הנפוצות בשוק – ויאגרה, סיאליס, לויטרה.

התרופות הופכות את תהליך ההזרמה של הדם לתוך הפין ליעיל יותר. גם אם לוקחים את התרופות, יש צורך בגירוי כדי שהתהליך יתחיל * מי שמסתובב בחוץ ולא חושב על משהו מיני לא יקבל זקפה באופן פתאומי.

אין הבדל מהותי בין 3 התרופות האלה. מי שלא מגיב לא כ”כ טוב לויאגרה נותנים לו לויטרה.

בד”כ נוטלים את התרופה בין שעה לשעה וחצי לפני קיום יחסי מין. ההשפעה של התרופה נמשכת כ-4 שעות ואז יורדת.

רצוי שלא לשלב ארוחה שמנה עם נטילת התרופה, כי היא מצמצמת את יעליות התרופה.

לעיתים מופיעות תופעות לוואי עם נטילת התרופה, בעיקר כאבי ראש שעוברים אחרי כמה פעמים.

סיאליס – “תרופת סוף שבוע” השפעה של 18-40 שעות. בארה”ב משווקים את זה במינון קטן יותר, ולוקחים את זה על הבוקר.

* חשוב להבין שזה לא פותר את הבעיה, אלא רק מעלים את הסימפטום.

אחוז הגברים הנוטלים את התרופה הוא מהגבוהים בעולם. מעניין לחשוב למה? לדעת ד”ר ריבנר, כל גבר ישראלי תופס עצמו כ”יוצא סיירת מטכ”ל” וחושב שצריך שיעבוד כל הזמן, ואם לא יש בעיה. ולא כך הם הדברים – לפעמים יש כשלים בתפקוד המיני וזה נורמטיבי. * אם הגבר יכול להגיע לזקפה רוב הפעמים, 60%, זה נחשב לנורמטיבי.

אצל רוב הגברים הצעירים, יש גורם פסיכולוגי. (ד”ר ריבנר מספר על ניסיונו כמטפל מיני שמקבל בעיקר חרדים – אצל רוב החרדים לא מדברים על מיניות עד יום החתונה, והם מתמודדים עם חרדות חמורות בליל החתונה, כי לא מכירים את בכלל את המיניות שלהם, את הגוף שלהם, ולא יודעים בכלל איך להתמודד עם זה).

כיום מנסים לפתח תרופה שדי לנוטלה פעם בחודש.

      1. הגבר מגיע לאורגזמה מוקדם מידי

מהזווית הביולוגית, אין הבדל בין שפיכת זרע מיד אחרי החדירה לבין שפיכת זרע אחרי הרבה זמן * שלא בדומה לבעיות זקפה, שפיכה מהירה לא מונעת על האפשרות להיכנס להריון. לכן מהזווית הביולוגית לא קיימת בעיה של שפיכה מוקדמת אלא אם כן היא מונעת חדירה, מרוב שהיא מהירה.

בכל זאת, נקרא לבעיה הזו שפיכה מוקדמת, אך חשוב להבין שכינוי זה אינו מגדיר את הבעיה בצורה מוקדמת.

10% מהגברים הסובלים משפיכה מוקדמת לא מגיעים לחדירה. * מהזווית הביולוגית אין אפשרות להריון, ומבחינת החוויה המינית אין לאישה אפשרות להינות מהחוויה המינית.

אצל 90% מהגברים האורגזמה מגיעה מהר, כך שהאישה אינה מספיקה להגיע לאורגזמה.

מה הוא פרק הזמן לפיו מגדירים אם יש בעיה של שפיכה מוקדמת או לא?

* הגדרה אחת: פחות מ-2 דקות

* הגדרה אחרת: הנורמטיבי הוא שאפשר להחזיק בין 5 ל-10 דקות מהחדירה.

* גבר שגומר 50% מהזמן לפני האישה. (הבעיה עם ההגדרה הזו היא שרוב הנשים לא מגיעות לאורגזמה דרך חדירה)

* גבר שלא יכול לשלוט בעצמו (בעיה – באיזשהו שלב יש איבוד שליטה)

* שליטה וולונטרית סבירה “reasonable voluntary control” – נחשבת כמקובלת יותר.

רק אם שני ביה”ז דורשים מהמטפל עזרה בהארכת זמן הזקפה לפני אורגזמה, אז מגדירים את המצב כבעייתי * אם אף אחד מהפרטנרים לא רואה בעיה במצב, אז אין בעיה – היינו, יכול להיות שלאישה מספיק להגיע לאורגזמה, ולאן אין חוויה של בעיה.

* מדובר בבעיה סובייקטיבית, בניגוד לבעיות זקפה.

כל פעם שיש הפסקה בקיום יחסי מין, יכולה להיות תופעה נורמטיבית לחלוטין של שפיכה מהירה יותר.

לרוב, הבעיה הזו של שפיכה מוקדמת נתפסת כפסיכולוגית.

גם חשוב להביא בחשבון את הגורם התרבותי – בתרבות המערבית יש נטייה לעודד הארכת יחסי המין. בתרבויות אחרות, פטריארכאליות יותר, שלא מאמינות כי גם לנשים מגיעה הנאה מינית, מי שנתפס כגבר הוא מי שגומר כמה שיותר מהר.

לשנים יכול להיות טווח רחב של תגובות – תמיכה, הבנה, כעס, תסכול על זה שהוא נהנה והן לא ... לפני שמגיעים לטיפול, יש זוגות שמנסים לפתור את הבעיה באמצעות עזרה עצמית – למשל, הגבר נוטל אלכוהול שמאט קצת את התגובה המינית שלו.

שימוש בקונדום גם יכול להאט קצת את המהירות עד שמגיעים לשפיכה.

שיעור 8 20.5.09

תרגיל - מה למדנו מהבית ומהסביבה על מיניות.

למה כל כך קשה לדבר על מין עם ההורים?

שיעור 9 27.5.09

מה הם הגורמים לשפיכה מוקדמת?

  1. מסר שלילי אותו קיבל הילד, כך שכשהגבר מגיע לזה, יש לו איזה רצון לא מודע לסיים כמה שיותר מהר.
  2. פחד ביצוע
  3. פחד מאינטימיות – הוא מנסה להתרחק כמה שיותר מהמגע הפיזי.
  4. תקשורת לקויה
  5. יחסי כוח, שליטה – הגבר רוצה להיות זה ששולט בתהליך הזה.
  6. כעסים, חוסר אימון בין בני הזוג
  7. חוסר משיכה מצד הגבר

שני גורמים משמעותיים יותר

  1. הגבר קיבל מסר שלילי על אוננות * בהתבגרות הוא ניסה לגמור כמה שיותר מהר באוננות על מנת להפחית את רגשות האשם. אם כן, זו תגובה נלמדת של הגוף שמחברת בין התעוררות מינית לבין אורגזמה * הגבר מביא את זה איתו כשהוא מתחיל בקשר מיני. מאפיין ציבור דתי למשל.
  2. רגישות יתר של גוף האדם, בשלה הוא מגיב מהר יותר לכל גירוי.


טיפול בשפיכה מוקדמת

יש שני סוגי טיפול:

בעבר דיברו על טיפול פסיכולוגי – בחינת טראומות העבר המשפיעות. בסופו של דבר הגיעו למסקנה שטיפולים אלה לא כ”כ מוצלחים, גם אם ברור שבאופן כללי שיפור תפקוד הזוג משפר את מה שקורה במיטה.

  1. בהביוריסטי

= ללמד את הגוף להיות רגיש לכל התהליכים שקוראים בין ההתעררות לשפיכה * לגרום לגבר להכיר טוב יותר את הגוף שלו ולקבל עליו שליטה.

  1. תרופתי
גילו שתרופות נוגדות דיכאון ממשפחת SSRI בעלות תופעת לוואי של צמצום התגובה המינית * יש רופאים שנותנים אותה דווקא כדי לפתור בעיות של שפיכה.

תרופה חדשה באנגליה – מאותה משפחה, שנבנתה אך ורק כדי לטפל בבעיה הזו – גורמת לכך שסף הרגישות של הגבר תהיה נמוכה יותר.



  1. בעיה שלישית אצל גברים mod orgasmic disorder

גבר שאין לו בעיה של זקפה, גם לא של חדירה, אבל אין אורגזמה – הוא לא גומר.

לפעמים זה לא קורה בכלל – כולל כשהוא מאונן.

יש הטוענים שזה כרוך בהיסטוריה של הגבר הזה – גישות דתיות נוקשות שטוענות שמין זה דבר שלילי כך שתמיד יש אצלו הדים שליליים המונעים ממנו להגיע לסף של מקסימום אורגזמה. הסופר אגו שלו לא מאפשר לו להגיע לאורגזמה. אבל: אין בשדה אינדיקציה שגברים דתיים סובלים יותר מהאחרים מהבעיה הזו.

טיפול

בספרות אין גישה טיפולית שאפשר לסמוך עליה – אולי כמה המלצות פה ושם אך לא יותר.

ד”ר ריבנר פיתח הבנה של הבעיה ושיטה לטיפול בה:

הבעיה היא סתירה בין שני ערכים, שני רצונות:


אצל רוב הגברים, או שאין דרך לשלוט, או שהאורגזמה נתפסת כלא סותרת את עיקרון השליטה העצמית.

אבל אצל הסובלים מהבעיה, אין דרך לצאת מהסתירה.

גישה טיפולית

אם כן, צריך ללמד את הגבר להרגיש בשליטה גם בזמן האורגזמה.

שריר הפיסי (נשים מכירות אותו יותרמ טוב כי מתרגלים אותו לפני לידה) – מלמדים את הגבר להכיר את השריר הזה, לחזק אותו .. עד שהוא מרגיש שליטה. ואז אומרים לו שבזמן שהוא חודר לתוך נרתיק האישה, הוא צריך לנסות לשלוט על השריר ולשחרר, מה שנותן תחושת שליטה, וכשהוא משחרר הוא מצליח להגיע לאורגזמה.

נשים

  1. וגניסמוס

מסביב לנרתיק יש שרירים. בוגיניסמוס, יש תגובה אוטומטית של אותם שרירים ברגע שמשהו מתקרב לנרתיק – מתכווצים השרירים וסוגרים את הכניסה לנרתיק.

בעיה נפוצה במיוחד אצל זוגות צעירים.

פורמלית, כל הנשים רוצות לקבל עזרה, אך יש פרדוקס טיפולי בכך שהדבר הרצוי – הכנסת משהו לנרתיק, הוא שגורם לפחד ברמה מקסימלית.

הבעיה הזו גורמת לא רק לכאב, אלא לכאב נורא * בכל ניסיון עם הפרטנר יש צלקות פיזיולוגיות ופסיכולוגיות. גם גורם לרגיש פחד, הרגשה לא להיות כמו כולם, פחד שאין פיתרון, מבוכה כי זה אמור להיות משהו מהנה לכולם וכאן אין הנאה, מדאיג גם בקשר לפוריות, אכזבה ...

גם הגבר תופס את זה כבעיה שלו – שוה אלא יודע להנות את אישתו, לעורר אותה מספיק, לחדור כמו שצריך.

תוצאה אחת – במודע או לא במודע * להפסיק קשר מיני. לא לעשות יותר ניסיונות.

זוג שאינו מרגיש איזשהו דחף להביא ילדים לעולם יכול להסתדר עם זה. ככה מגיעים זוגות לטיפול לאחר שנים שהיו ביחד ואף פעם לא קיימו יחסים מלאים (ד”ר ריבנר ראה זוג כזה שחי יחד 7 שנים).

אצל גבר, זה יכול לגרום לבעיה ביכולת להגיע לזקפה עקב פחד ביצוע.

באופן כללי, כשיש בעיות בתפקוד מיני, הכתובת הראשונה היא רופא – כדי לבדוק אם קיימת בעיה פיזיולוגית.

הגורמים לבעיה

לפי פרויד – כתוצאה מקנאת הפין (ד”ר ריבנר אומר שלדעתו תופעת קנאת הפין בכלל לא קיימת – זה כנראה פנטזיה גברית).

לפי מסטרז וג'ונסון – שלוש סיבות:

תיאורטיקנים אחרים:


טיפול

יש לקבל היסטוריה של טראומות מיניות (לא רק אונס אלא כל אירוע). יש לבדוק איזה מסר מיני קיבלה בבית, היסטוריה של אוננות, שימוש בטמפונים ...

מהצד הפיזיולוגי צריך ללמד את השרירים מסביב לנרתיק לא להתכווץ בזמן החדירות.

מלמדים את האישה להכניס סט של חפצים דקים לתוך הנרתיק עם פיזיותרפיסטית/רופאה שמטפלת בזה. יש כמה מידות, ולאט לאט היא עולה במידה עד שהיא מכניסה את המידה שזהה לאיבר המין הגברי.

רצוי שהגבר יקח חלק בתרגיל ויכניס בעצמו את החפצים האלה. בהמשך רצוי שהאישה תכניס אצבע ושתי אצבעות שלה, ואז שהוא יכניס אצבעות שלו, ואז שיקיימו יחסי מין תוך שהיא מכניסה את איבר המין שלו.

חשוב – שהקשר בין הזוג יהיה מספיק טוב, על הגבר להבין שהוא צריך לחכות עד שהיא תהיה מוכנה. גם חשוב שהאישה תשנה את הגישה שלה כלפי יחסי מין ותראה בזה דבר חיובי.

אווירה טיפולית

חשוב שתהיה אווירה של עידוד, תמיכה, שהרבה נשים סובלות מזה והיא לא היחידה.

זה הזמן בשביל המטפל להיות כמה שיותר יצירתי וגמיש. דורש מהמטפל להשתחרר מכל הסטריאוטיפים המיניים, מכל הגישות הסטנדרטיות.

חייבים להיות כל הזמן עם אצבע על הדופק בנוגע למה שקורה נפשית, פסיכולוגית אצל האישה, ומה זה אומר ביחס לזוגיות. יכול להיות שיש צורך להפסיק את הטיפול אם עולה חומר פסיכולוגי שדורש עיבוד.

שיעור 10 3.6.09

גורמים לוגיניסמוס

קשה להצביע על גורם אחד בלבד – ככל שאנחנו מבינים יותר את המורכבות של מיניות, כך אנחנו מבינים שאי אפשר לדבר על גורם אחד בלבד.

  1. כאבים בנרתיק בזמן קיום יחסי מין

אין תמימות דעים אפילו בנוגע למינוח.

כ-60% מהנשים ירגישו את זה בתקופה מסויימת בחיים – אם בזמן הריון, אם אחרי לידה ...

לא מדובר דווקא לבעיה מינית, הכאב יכול להתעורר כל פעם שנוגעים באזור הנרתיק.

הבעיה יכולה להיות פיזיולוגית – חיידק באזור הנרתיק. מדברים לפעמים על פטריות באזור הנרתיק, אבל למעשה מדובר בחוסר איזון ו

Vestibilitus

כאבים בכניסה לנרתיק. נשים מדברות על כאבים ברמה של לידת תינוק.

ככל הנראה מדובר גם באיזה חיידק.

הטיפול הוא באמצעות אמבטיות, משכות.

כמעט תמיד כשיש בעיה כזו, המטפל דורש מהזוג להפסיק כל ניסיון לחדירה, כי כל ניסיון יכול לגרום לעוד כאבים שלא עוזרים לתהליך הריפוי.

לפעמים אפשר למצוא נקודה ספציפית שכואבת, לפעמים כל האזור כואב.

לפעמים חומרים מסוימים יכולים לגרום לכאבים בנרתיק

גם תפרים או צלקות אחרי לידה יכולים לכאוב. תפרים מבריאים לבד, צלקות מצריכות לפעמים ניתוח.

מי שמטפל בנושא זה רופאי נשים, אבל גם פיזיותרפיסטיות המתמחות בריפוי נשים לאחר לידה, להן יש אישור חוקי לבצע בדיקות פנימיות.

בנושא הזה יש הרבה חומר באינטרנט.

טיפול: יש שמזריקים בוטקס לאזור הנרתיק. אבל כיום לא יודעים מהן ההשלכות לטווח ארוך ולכן לא רצוי לעשות טיפול כזה

  1. חוסר תשוקה מינית

אחוז ניכר מנשים צעירות הבאות מהמגזר הדתי והחרדי, הנכנסות פתאום לעולם המיני, מבקשות לא להיות מעורבות בכלל בקשר מיני עם בעליהן – קשר פיזי עוד מסכימות, אבל בתנאי שאין למגע משמעות מינית. (כ-15% מהמטופלות של ד”ר ריבנר באות עם תלונה כזו).

אחד הגורמים לציפיות בתחום המיני הוא הצניעות. במיכה דובר על צניעות – לא במובן של לבוד אלא של צורת דיבור, לא להראות כלפי חוץ את המשאבים שלך.

יש מגזרים בתוך העולם החרדי, בהם מלמדים את הנשים שהגוף שלהן מסכן – אם הוא לא מספיק מכוסה, הוא יכול לגרום לגברים לעשות מעשים אסורים * האחראיות מוטלת עליה לשמור על הגברים, שלא יגיעו לידי הרהורים שיובילו למעשה אסור.

לדעת ד”ר ריבנר, זה נותן דעה שלילית על הגוף.

בנוסף, בעולם של חלק משומרי מצוות, אפילו במשפחה הגרעינית מצמצמים כמה שיותר מגע בין המינים – כמובן בין אחים ואחיות החל מהבת מצווה, כל מגע פיזי בין ההורים לא יהיה בפני ההורים, ואפילו בין הורים וילדים.

כמובן, יש מגע פיזי יותר טבעי בין האימא לילדים, בגלל ההנקה, והמגע יכול להימשך עד לגיל שנה, שנתיים. לאור הנטייה הטבעית הזו, מגע בין אימא וילד זכר נתפס כמובן מאליו עבור ילדים זכרים. אבל, מגע מגע בין אבות וילדים הרבה פחות מובן מאליו. יש גם שחושבים שצריך לצמצם את המגע בין אבות וילדות.

נוסף על אלה, אבות לא כ”כ בטוחים אם מותר לגעת בגוף של בת מתבגרת, מתוך חשש שזה כבר גוף של אישה. מצד המתבגרות מגע זה בכלל לא נתפס כבעייתי. * אצל הבנות ההפסקה הזו נתפסת כסימן שיש בגוף שלהן משהו בעייתי. ואף אחד לא מסביר לבנות מה קורה.

לאור זאת, נשים צעירות שמתחילות לצאת בשידוך לא יודעות מה זה חיבוק, מה זה נשיקה, שכיף לקבל את זה ... אין להן מפה של קשר פיזי להביא איתן לעולם הזוגיות.

ד”ר ריבנר בדק אצל המטופלות שבאות עם תלונה שלא נהנות מחיי מין אם היה קשר פיזי בינן לבין האב, ורובן השיבו שלא היה כמעט.

טיפול

בבעיות האחרות, תיארנו טיפולים תרופתיים והתנהגותיים.

כאן יש טיפול קוגניטיבי.

ראשית כל, ד”ר ריבנר מעביר “שיעור מוסר” לאישה – שבורא העולם לא ברא בגוף משהו שהוא לא בסדר. בנוסף, הקדמה לשולחן ערוך אומרת שמי שיכול היה להינות מהעולם הזה ולא נהנה חטא. לכן יש חובה להנות מחיי המין.

יחד עם זה, ד”ר ריבנר נותן שיעור על אזורי הגוף, תרגילים לעשות בבית כדי להכיר יותר את הגוף – נגיעות בגוף – מתחיל עם לשים משכה על היד כדי להתחבר להרגשה של מגע בגוף, כולל באיברי המין + להשתמש במראה כדי להסתכל על איברי המין ... כל אלה כדי להגיע להכרת הגוף מלאה יותר. בזמן מסוים, האישה צריכה להזמין את בעלה לקחת חלק, לגעת בה, כדי להגביר את המוכנות שלה ליחסי מין.

לרוב הנשים משתפות פעולה ועושות את התרגיל, עד לשלב מסוים – לא מוכנות להכניס אצבע לנרתיק.

בעיית התשוקה המינית היא בעיה כשלעצמה, אבל נדירה, בודקים את הרמה ההורמונאלית כדי לוודא, אבל זה נדיר.

  1. פער בין שני בני הזוג בתשוקה המינית/ציפיות

במיתוסים, מספרים שהגבר רוצה יותר והאישה פחות. אבל לכל זוג האפיונים שלהם.

הדבר הראשון שבודקים: התקשורת המינית בין בני הזוג.

אפילו ברמה הבסיסית, איך לקרא לחלקי הגוף?

ברמה מסובכת יותר, איך מדברים על פנטזיות מיניות, תשוקה ? זה יותר מסובך כי יש בזה חשיפה עצמית (“להוריד את הבגדים קל בהרבה מלהוריד את ההגנות).

לפעמים צריכים לעזור לזוג לרכוש אוצר מילים שיסייע להם לדבר ע מיניות.

כמו כן, חשוב ללמד אותם איך לדבר על מין – שיהיה תסריט מיני ברור: איך מזמינים את השני, מי מזמין, מה עושים באיזה שלב ... כל זה כדי שלא תהיה הפתעה.

ההזמנה:

אצל כמעט כל הזוגות, יש חלוקה של מי מזמין לרוב. אם המזמין עושה זאת כל הזמן, זה מטילך נטל כבד מידי על השני. צריך שיהיה איזון 60%-40%.

ההזמנה צריכה להיות ברורה. אצל זוג מסוים שד”ר רבינר הכיר, ההזמנה הייתה במילים: “אולי אתה/רוצה להיכנס למקלחת”.

לפעמים לוקח לד”ר ריבנר כמה פגישות לבנות ניסוח של הזמנה.

בהקשר הזה, גם צריך ללמד את בני הזוג איך לסרב. לכל אחד זכות להציע, ולכל אחד זכות לסרב.

חשוב ללמד אותם שהמילה “לא” לא צריכה להיות סוף פסוק – למשל: לא עכשיו, אבל אשמח מחר בבוקר ערב ..., או לא אבל אשמח לעשות איתך משהו אחר עכשיו. המשמעות היא שלא דוחים את הבן אדם אלא את הזמן המסוים או את הפעולה עצמה.

הזוג גם צריך ללמוד שלפעמים יש צורך לשנות את ההזמנה – בבית לא תהיה אותה הזמנה כמו בחופשה בבית מלון.



שיעור 11 17.6.09

המשך נושא הפער בין בני הזוג מבחינת תשוקה מינית וציפיות -

הבעיה של תפיסות שונות בין בני הזוג היא נפוצה. לאו דווקא הגבר הוא המעוניין יותר.

דיברנו על תקשורת תקינה, מילים שמתאימות לתאר את חלקי הגוף, את הפעילויות המיניות, החשיבות ליצור שפה מתאימה לקשר המיני, הזמנות לקשר מיני – עד כמה חשוב שיהיו בשפה ברורה (גם אם מטפורית אבל הכוונה חייבת להיות מפורשת. זו בעיה נפוצה ופשוטה לפתור).

ד”ר ריבנר לא בעד פשרות. פשרה דורשת ויתור לטובת השני וזה לא כ”כ פשוט, כי יש נטייה אצל בני הזוג לערוך פנקס חשבונות של הוויתורים שעשה. אבל בכל זאת, לפעמים, היכולת להתקרב לעמדות של השני יכולה להיות חשובה לאיזון הזוגי.

* כאן אנו נכנסים לנושא הפנטזיות המיניות.

לעולם המערבי יש נטייה להאמין שלגברים יש אוצר עשיר של פנטזיות מיניות ולא לנשים. זה כנראה תוצר של תפיסה תרבותית ולא נגזר המציאות.

בתחום הפער בין ציפיות ותשוקה, הפנטזיות משחק תפקיד מרכזי – מאפשר לכל אחד לבטא את מה שהוא רוצה. פנטזיה לא חייבת להיות רחוקה מהמציאות או מאיימת. למשל: פנטזיה להיות לבד במקום שאף אחד לא מפריע בו.

אבל, מה שמסוכן, זה שיכניסו בן אדם שלישי לפנטזיה – למשל כדי להתעורר מינית לחשוב על משהו אחר אליו יש משיכה מינית חזקה יותר.

בגידה לא חייבת פיזית, חשיבה על משהו אחר יכולה להיות גם בגידה. כיום יש בעיה נפוצה של גברים שמשתמשים באתרי אינטרנט פורנוגראפיים. לא כל הנשים מגיבות באותה צורה לכך – יש נשים שתופסות את זה כבגידה ואחרות שהיו מעוניינות שהוא יזמין אותן לצפות בתמונות איתו.

ריבנר: אין קשר בין ההנאה מינית של הגבר עם אישתו לבין כניסתו לאתרי פורנוגרפיה – זה שהוא נהנה מהתמונות לא אומר שלא נהנה מחיי המין עם אישתו.

אפשר להכניס את הפנטזיות לעולם התקשורת בין בני הזוג, אבל בזהירות.

כן אפשר ללמד את הזוג שיש אלטרנטיביות מיניות. כתוצאה מהמדיה, יש רק יעד אחד ליחסי מין שהוא להשיג אורגזמה. אפשר ללמד את הזוגות שהעולם המיני הוא רחב, אפשר ליהנות מקשר מיני אינטנסיבי ללא אורגזמה. האלטרנטיבות יכולות להיות עוד אופציות, כך שחדירה לא תהיה האופציה היחידה.

תסריטים מיניים

דיברנו על החשיבות של תסריטים מיניים. אבל, יכול להיות שאצל זוגות מסוימים חשוב שתהיה אופציה להכניס דברים חדשים. אם כן, זה דורש תקשורת. אם זה משהו שהשני לא רוצה לעשות, חייבים להפסיק. השינוי אמור להיות מובנה בתוך התסריט ומדובר.

זוגות יותר מתקדמים יכולים לפתח תסריטים שונים. למשל – זוג עם ילדים יכול לפתח תסריט קצר לחיי היומיום ותסריטים ארוכים יותר להזדמנויות בהן יש יותר זמן (סוף שבוע ...).

קמה סוטרה

=ספר ענק שבו מספר פרקים על מיניות (רק אותם מכירים ...)

מדבר על 8 תנוחות מיניות, שלכל אחת 8 וריאציות – בסה”כ 64, אך דורשות מצב פיזי אולימפי ...

רוב הזוגות משתמשים בשתיים או שלוש תנוחות.

אם אין רצון לשני בני הזוג לאפשר לשני ליהנות מחיי המין, יש בעיה.

כאן עולה בעיה – אם יש בעיה מינית ובעיה זוגית במה צריכים לטפל קודם?

באמצעות טיפול במיניות אפשר לעזור לבני הזוג לבנות זוגיות טובה יותר, אפשר לרפא סדקים בזוגיות.

ריבנר אומר שלפעמים הגישה שלו היא שלא צריך לדבר יותר מידי וצריך שהזוג ינסה ויהיה ביחד.

מין ויהדות

ד”ר ריבנר מספר על זוג חסידי נשוי שנתיים והאישה עדיין בתולה כך שכמעט לא היה קשר פיזי ביניהם.

הגבר סיפר שבהתחלה היה ביניהם קשר טוב, אבל מאוד מהר אחרי חודש היא הפסיקה לתפקד – לא בישלה, לא טיפלה בבית.

כשריבנר רצה לדבר איתה לבד היא לא רצתה, וביקשה שבעלה יישאר בחדר. היא סיפרה שהיא נפגעה מינית ע”י האח מגיל 6-12. האח הכחיש את הכל. ריבנר שם לב שכשהוא מדבר על בית המקור היא התנהגה רגיל, וכששאל על התקופה הקשה היא נכנסה לרגרסיביות, דיברה כמו ילדה, בשפה ילדותית ...

* מה שקרה כשהתחתנה – הייתה ממנה ציפייה לקשר מיני, מנגנוני ההגנה שלה קרסו והיא חזרה לתקופה שלפני גיל 6.

יהדות על מיניות

הבה דעות, ואחת מרכזית: בספרות התלמודית – בהשוואה לדתות אחרות, יש ביהדות שני נושאים מרכזיים/עקרונות בתחום המיני שכל אחד מבוסס על דעות עתיקות:

  1. פרו ורבו – קיום יחסי מין כדי שהאישה תיכנס להריון הוא מצווה מן התורה
  2. הנאה מינית – חשיבותה זהה לזו של פרו ורבו. הגבר חייב לספק את הדרישות המיניות של האישה. למה כתוב ככה? כי מהזווית התרבותית מובן מאליו שהאישה צריכה לספק את הדרישות של הגבר, אבל החידוש, מזווית היהדות, הוא שגם הגבר צריך לספק את הדרישות של האישה.
אין כל כך התייחסות למה שעושים בחדר המיטות, למעט עם מי ומתי מותר לקיים יחסי מין:


מלבד זאת, ההלכה לא מתערבת במה שהזוג עושה.

זמן

בעולם הדתי יש איסור מוחלט לקיים יחסי מין לפני החתונה – כולל כל מגע והרהורים. * בני זוג מגיעים לחתונה לאחר שהוטמע מסר חזק מאוד במשך 20 שנה, ופתאום המסר הפוך – מה שהיה איסור מוחלט הוא היום מצווה.

לדעת ריבנר, זה שרוב הזוגות עוברים את זה בשלום הוא לא פחות מנס.

מהזווית הטיפולית – יש זוגות שלא מצליחים לעשות את המעבר הזה. יש זוגות אצלם ההדים של האיסור מלווים אותו אחרי החתונה.

שיעור אחרון 24.6.09

תפיסת היהדות לגבי מין

אין דעה אחידה שכן הספרות מתפרסת על פני דורות.

יחד עם זאת, בתקופת התלמוד ההתייחסות למין חיובית ובימי הביניים עקב השפעות חיצוניות נכנסו דעות שליליות בנושא.

קדושה

שתי גישות בעניין:

  1. עצם הקשר המיני הוא קדוש – הקדושה באה לזוג כתוצאה משיפור הקשר ביניהם – היינו העבודה שהזוג חייב לעשות זה לחיזוק הזוגיות. אם הזוגיות טובה, ושני בני הזוג חווים חוויה הדדית בה כל אחד נמצא שם בשביל השני ומנסה לגרום לו הנאה, הקדושה באה מעצמה.
  2. צריך להכניס קדושה לקשר המיני (הוראות לחשוב על דברים כמה שיותר קדושים בזמן קיום יחסי מין ... !!!). דבר כזה לא יכול לאפשר אווירה מינית.



נושא הצניעות

במיכה כתוב שחייבים תמיד להתנהג בצניעות. מנק' המבט של מיכה, מדובר בהתנהגות צנועה בכל תחומי החיים (לא להתגאות בנכסים ...)

מגוון דעות בנושא האם צריכה להיות צניעות גם בנוגע ליחסי מין:

ההלכה מבקשת לא להשתמש בשפה גסה בנוגע למין.

מצד שני ההלכה דורשת לקיים יחסים בעירום מלא – עד כדי שאם אחד מבני הזוג מתעקש על קיום יחסי מין לבוש, זו עילה לגירושין.

מאיפה הגיע מיתוס קיום יחסי המין דרך חור בסדין? ככל הנראה מסרט שדיבר על זוג צעיר קתולי במקסיקו.

צניעות גם באה לידי ביטוי בנושא כיבוי האורות בזמן קיום יחסי מין.

תדירות קיום יחסי מין

ליל הטבילה אמור להיות זמן מתאים (גם מזווית של פוריות). במגזרים מסוימים גם שבת נחשב לזמן מתאים במיוחד. מעבר לזה הדבר נתון לשיקול דעת בני הזוג.

אם אחד מבני הזוג לא רוצה לקיים יחסי מין בכלל זו עילה לגירושין.

ילדים

גם תופס מקום מרכזי. זוג חייב להביא לפחות ילד וילדה כדי שהגבר יעמוד במצווה של פרו ורבו.

הרבה פעמים החובה הזו להביא ילדים באופן מיידי מכניסה מתח ומתנגשת עם הרצון של בני הזוג להסתדר מינית וזוגית. במקרים רבים, ד”ר ריבנר פונה לרבנים ולדבריו תמיד מקבל אישור לאמצעי מניעה.

(לחץ חברתי חריף בארץ, במגזרים מסוימים. מעניין שפרק הזמן הדרוש להיות זכאי לטיפולי פוריות בארה”ב = שנתיים אך בארץ זה רק שנה. שנה היא פרק זמן מלאכותי לחלוטין שנובע מהחשיבות המיוחסת להבאת ילדים. הבסיס לקביעת שנה הוא, ככל הנראה, המחקרים הקובעים כי 90% מהזוגות הבריאים שמנסים להיכנס להריון מצליחים תוך שנה.

שאלות ותשובות

איך לשפר את המיניות בזוגיות

נושא האינטימיות תופס מקום מרכזי (היינו להנות להיות ביחד, לקרא ספר ביחד, לצאת למסעדה ביחד ...). בתקופה שלנו תופסים אינטימיות כמשהו שקיים רק בקשר פיזי, ולדעת ד”ר ריבנר זה חבל. אם היכולת להגיע לאינטימיות באופן כללי קיימת, זה מביא לפתיחות בין בני הזוג ומשפר את ההנאה מיחסי המין. לסיכום: שיפור הזוגיות הוא המפתח לשיפור המיניות.

התמכרות למין

יש הטוענים שיש כזה דבר התמכרות למין – מי שיושב מול המחשב וצופה בפורנוגרפיה לאורך היום, או מצהיר שאינו יכול לחיות מבלי לקיים יחסי מין כמה פעמים ביום.

אך מנגד יש הטוענים שאין התמכרות בתחום המין. מזווית ה-DSM, התמכרות היא רק בסמים ואלכוהול. מה שאומר ריבנר זה שברגע שיש צורך במין ואי אפשר בלי, זה כבר OCD רגיל כמו כל OCD וזו לא התמכרות – יש נפקות באשר לטיפול הנכון.

לדברי ריבנר, במקומות בהם הגישה לפורנוגרפיה חופשית, יש פחות התעללות מינית (.?)

ריבנר אומר שאין תשובה ברורה לכאן ולכאן.

אוננות

לא ידוע שאוננות גורמת נזקים – לא להיבהל כשילד מאונן, זו לא חוויה מינית אלא חוויה של הרגעה, כמו גם כלי טוב להכרת הגוף.


Locations of visitors to this page