חזרה לאתר הראשי
הפרדיגמה המרקסיסטית
המניפסט הקומוניסטי- מרקס ואנגלס (11 עמודים)
בן חורין ועבד, מדכאים ומדוכאים שרויים בניגוד גומלין מתמיד ונלחמו מלחמה שהסתיימה מידי פעם בשינוי צורה מהפכני של החברה או בשקיעת המעמדות הנלחמים. בהסטוריה מוצאים התפלגות של החברה למעמדות (ברומא- פטריצים, אבירים, עבדים.. בימי הביניים- אדונים, שוליות, צמיתים).
החברה הבורגנית המודרנית לא ביטלה את הניגודים המעמדיים אלא העלתה מעמדות ותנאי דיכוי חדשים. תקופת הבורגנות עשתה אותם פשוטים יותר. החברה מתפלגת לשני מחנות אויב: בורגנות ופרולטריון.
גילוי אמריקה והעולם הרחיבו את השוק וסחר החליפין ונתנו למסחר ולתעשייה תנופה- כל חוללו התפתחות מהירה של היסוד המהפכני.
השיטה הקודמת של ייצור תעשייתי לא הספיקה אז קמה מונופקטורה אך עם גידול בביקוש גם היא לא הספיקה ובמקומה באה התעשייה המודרנית אשר כוננה את השוק העולמי. השוק הביא להתפתחות הספנות והתחבורה שהשפיעה על התרחבות התעשייה וככל שזה המשיך, נפתחה הבורגנות ודחקה את המעמדות מיימי הביניים.
לכל אחד משלבי התפתחות הבורגנות מתלווה התקדמות פוליטית מתאימה (שדרה מדוכאה בפיאודלי, נושאי מיסים במונרכיה וכו') ממשל המדינה המודרני הוא ועד פועל המנהל את ענייני המעמד הבורגני.
הבורגנות הרסה את היחסים הפיאודלים פטריארכים אידיאלים. ניתקה קשרים, ואלו שנשארו נעדרי רגש. הכבוד הומר בערך חליפין, תחת חרויות כוננה את חירות המסחר נטולת המצפון. תחת ניצול עטוף אשליות כוננה ניצול גלוי.
היא ערטלה מזיו הקדושה את מעללי האדם (הפכה רופא, איש משפטים, כהן ופייטן לפועלים שכירים). קרעה מעל יחסי המשפחה את הצעיף הלבבי והעמידתם על יחסי ממון.
אין קיום לבורגנות בלי שתהפוך בלי הרף את מכשירי הייצור (שהם אמצעי הייצור- יחסים חברתיים). שמירה קפדנית על אמצעי הייצור היא תנאי קיום למעמד תעשייתי. הבורגנות נבדלת בכך שיש בה הפיכה תמידית וערעור ("כל המיוחד והקבוע והעומד מתנדף, כל הקדוש נעשה חולין")
הצורך בשוק מתרחב מריץ את הבורגנות על כל העולם- מוכרחה לבנות קן בכל מקום, לקשור קשרים. ע"י ניצול השוק שיוותה צורה קוסמופוליטית לייצור וצריכה. תעשיות לאומיות נהרסות ונדחקות ע"י חדשות שהקמתן משמעותית לכל העולם כי חומרי הגלם מקצה אחר וצריכת מוצריהן בכל העולם. תחת צרכים ישנים (שסופקו ע"י מוצרי הארץ) קמים חדשים (שתובעים מוצרים מארצות רחוקות). גם הייצור הרוחני הפך נחלת הכלל (ספרות עולם).
הבורגנות סוחפת את כל האומות גם הברבריות למעגל הציויליזציה (ע"י שכלול מכשירי ייצור ותחבורה). מחירים זולים הם הנשק שכופה על העולם לסגל את אופן ייצורה. היא יוצרת עולם בדמותה ובצלמה- הכניעה את הכפר לשלטון העיר- הפכה את המזרח למערב.
מבטלת את פיצול אמצעי הייצור, קניין ואוכלוסיה- הגדילה אוכלוסייה, מירכזה את אמצעי הייצור וריכזה את הקניין בידי מעטים והתוצאה- צנטרליזציה. הכל לוכד לאומה אחת (ממשלה אחת, אינטרס לאומי 1). העלתה כוחות ייצור עצומים (שעבוד כוחות טבע, יישום כימיה לחקלאות).
הבורגנות כאשף שאין לו שליטה על כוחות השאול שהעלה באוב- תולדות התעשייה והמסחר הם תולדות המרד של כוחות הייצור המודרנים ביחסי הייצור המודרנים. משבר מסחר מאיימים על קיום הבורגנות ומעמידים אותה בסימן שאלה. במשברים נהרסים מוצרים וכוחות ייצור ועימם פורצת מגפה חברתית- עודף הייצור והחברה חוזרת למצב של ברבריות. התעשייה והמסחר נהרסו כי יש לה ציויליזציה מעבר למידה. איך מתגברת על משברים? ע"י השמדת כוחות ייצור וכיבוש עוד שווקים.
ככל שהיא מתפתחת, מתפתח הפרולטריון שאין לו קיום אם אין לו עבודה והם בעצם סחורה לכל דבר. עם התרחבות המכונות וחלוקת העבודה, אין בעבודת הפרולטריון אופי עצמאי ומכך טעם בעיני הפועל. התעשייה הפכה בית מלאכה קטן לבית חרושת גדול. פועלים כחיילים הכפופים להיררכיה – עבדים.
ככל שמתפתחת התעשייה, נדחקת עבודת הדברים מזו של הנשים והילדים. הבדלים במין וגיל ללא חשיבות חברתית אלא אמצעי למדידת כלי עבודה שמחירו שונה בהתאם למשתנים.שכבות הביניים יעלמו.
הפרולטריון
עובר שלבי התפתחות- מרידה. תחילה הפועלים,
ואז פועלי בית חרושת אחד ואז ענף וכו'. הם
מתקיפים כלפי ייחסי ייצור ומכוון כלפי
מכשירי הייצור (משמידים סחורות). בשלב זה
הם המון מפוזר, ליכודם יהיה פרי התאחדות
הבורגנות. עם התפתחות התעשייה הפרולטריון
גדל וגם כוחו. שכלול המכונות מערער את יציבות
חייהם והם מתלכדים להגן על שכרם. לעיתים
הן מנצחים אך לזמן קצר. תוצאת הצלחתם היא
איחודם למעמד מלוכד (שמתפורר בעת תחרות
אך חוזר ומתחזק תמיד). הבורגנות שרוייה
במלחמה תמידית הנעזרת בפרולטריון ובכך
היא נשק נגד עצמה. כשמתקרבת מלחמת המעמדות
להכרעה, לפרולטריון מצטרפים מהמעמד השליט
והוא מעמד מהפכני בהחלט. נלחם בבורגנות
כדי להבטיח את קיומו כשכבת ביניים.
עוד סיכום:
סיכום מאמר
המניפסט
הקומוניסטי-מארכס ואנגלס
בכול תקופה בהיסטוריה ישנה התפלגות גמורה של החברה למעמדות שונים (לדוגמא-ברומא העתיקה יש פטריצים, אבירים, פלבאים ועבדים).
בתקופת הבורגנות ישנה התפצלות ברורה לשני מחנות אויבים: בורגנות מול פרולטריון. הבורגנות התפתחה מצמיתים של ימי הבניים שיצאו והפכו ליושבי הפרברים של הערים הראשונות ומתוכם צמחה הבורגנות.
עם התעצמות המסחר- גילוי אמריקה, הקפת אפריקה בדרכי הים, סחר חליפין עם המושבות והשוק ההודי המזרחי החלה הבורגנות לעלות והחברה הפיאודלית החלה להתפורר.
המנופקטורה (=שיטת יצור המרכזת מספר גדול של בעלי מלאכה שעל פי רוב קיפחו את משקם העצמי בסדנה גדולה) תפסה את המקום של השיטה הקודמת.
הביקוש הימשך לגדול וגם שיטת המנוקפרה כבר לא הספיקה, ובמקומה הגיעה התעשייה המודרנית הגדולה. שהביאה עימה את המיליונרים התעשייתיים =הבורגנים המודרנים.
ככול שהתעשייה התפתחה הבורגנות הגדילה את הונה ואף דחקה לפינה את כול המעמדות שנותרו מימי הבניים. (חשוב לזכור שהבורגנות היא פרי של תהליך התפתחות ממשוך- שינויים באוםן היצור והתחבורה).
הבורגנות הרסה את כל היחסים הפיאודלים הפטריארכאליים (=הכוונה כאן היא ליחס של המעבידים או של אנשי הרשות כאל אבות שהכול תלוי בטעמם וברצונם) ואף ניתקה את הקשרים הפיאודלים שבהם אדם שייך לאודונו באופן טבעי ,הקשר כעת היה "קשר מזומנים" והכבוד האישי הוא בעל ערך חליפי.
הרופא, איש משפט, איש דת וכו' כולם כעת פועלים שכירים המקבלים שכר.
הבורגנות הוכיחה לראשונה מה בכוחה של פעולת בני האדם לחולל. הבורגנות הורסת את יחסי היצור-היחסים החברתיים אך יחד עם זאת היא חייבת לשמר את המעמדות כתנאי קיום.
הבורגנות חייבת לתקוע יתד בכל מקום ולקשור קשרים בכול מקום. התעשיות הלאומיות העתיקות נהרסות יום יום על ידיד תעשיות חדשות שהקמתן היא שאלת קיום לכל האומות התרבותיות (משתמשות בחומרי גלם מאזורים מרוחקים) וכעת ישנם צרכים חדשים שסיפוקם נעשה ע"י מוצרים של ארצות ואקלמים רחוקים יותר ובנוסף היצירות הרוחניות הופכות לנחלת הכלל.
הבורגנות סוחפת אחריה את כול האומות גם את הברבריות לתוך מעגל הציוויליזציה. למעשה היא כופה על כל האומות לסגל לעצמן את אופן היצור שלה, אחרת הן יעברו מהעולם ובכך הופכת אותם להיות לבורגנים. "היא יוצרת לעצמה עולם בדמותה ובצלמה".
הבורגנות מכניעה את הכפר לעיר-מקימה ערים גדולות וצופפה את האוכלוסייה בהן. בנוסף מרכזת את אמצעי היצור והקניין בידי מיעוט. התוצאה היתה הצנטרליזציה המדינית-הכול הפך לאומה אחת לאינטרס מעמדי אחד.
כאן המחבר משבח את הבורגנות שמשך מאה שנה חוללה כול כך הרבה-כדוגמת מסילות ברזל, טלגרף, ספינות קיטור ועוד. החברה הפיאודלית בלמה את היצור והיה צורך לנפץ את הכבלים שהיא יצרה והם אכן נופצו.
אך, החברה מוצאת את עצמה מוחזרת למצב של ברבריות, רעב ומלחמות השמד כלליות, הכיצד? כיון שנוצרה ציוויליזציה מעל המידה והמצב שנוצר מסכן את קיומו של הקניין הבורגני. כעת הכלים שבהם השתמשה הבורגנות להכריעה את הפיאודלים מכוונים נגדה עכשיו, ולא רק זה, היא זו שיצרה את האנשים שעומדים מולה עכשיו-הפרוליטרים.
ככול שהתפתח ההון והבורגנות כן מתפתח הפרולטריון-מעמד הפועלים המודרנים. פועלים אלו הם סחורה לכול דבר והם נעשו ספח בלבד למכונה. ככול שמתרחבת מערכת המכונות כך צריך יותר עובדים. התעשייה המודרנית הפכה את בית המלאכה הקטן של האומן לבית חרושת גדול של בעל הרכוש התעשייתי. כעת אין הבדל בין עבודה של גברים לעבודה של נשים וילדים ואין עוד הבדלי גיל בנוסף גם שכבות הבניים כגון בעלי תעשיה, סוחרים, ואיכרים יורדים למעמד הפרולטריון בגלל שהונם המועט אינו מספיק לתעשייה הגדולה.
הפרולטריון עובר שלבי התפתחות שונים-מלחמת מעמד הפועלים בבורגנות-זה מתחיל בפועל הבודד אך בהדרגה עולה עד רמת פועלי ענף מסוים.והתוקפנות מופנית לא רק אל הבורגנים אל גם כלפי מכשירי היצור-הורסים מכונות, משמידים סחורה.
בשלב הזה הפועלים הם עדין המון מפוזר וליכוד המוני הפועלים הוא תוצאה של התאחדות הבורגנים.
בשלב זה נלחמים הפועלים באויבי אויביהם-שרידי המונרכיה האבסולוטית-בעלי הקרקעות, בורגנים שאינם בעלי תעשיה. דבר המחזק את הבורגנות.
כאשר התעשייה מתפתחת גם מעמד הפועלים גדל וכוחו הולך וגדל והוא חש זאת . הפועלים עצמם הופכים להיות יותר ויותר שווים. כעת מתפתח הסכסוך בין הבורגנות למעמד הפועלים והפועלים פותחים בכריתת בריתות נגד הבורגנות. מעמד הפועלים מנצח לפעמים אך המשמעות החשובה של הדבר היא ההתאחדות שלהם (למרות שלפעמים התאחדות זו מתפוררת).
יחד עם זאת, הבורגנות שרויה במלחמה בלתי פוסקת בתחילה באצולה ולאחר מכן בחלקים אחרים שלה עצמה- אלו שמתנגדים להתקדמות התעשייה. ובכול זמן נגד הבורגנות של כל ארצות החוץ. בכול המלחמות הללו היא קוראת לעזרה למעמד הפועלים וכך למעשה היא מושכת אותו לפוליטיקה-ונותנת למעמד זה את הנשק נגדה.
כאשר מתקרבת מלחמת המעמדות להכרעה, נוצר תהליך של התפוררות בתוך המעמד השליט וחלק מהבורגנות עובר לפרולטריון. מכל המעמדות שעמדו מול הבורגנות, הפרולטריון הוא המעמד המהפכני באמת. שאר המעמדות שקעו בשל התעשייה הגדולה וכול הזמן נלחמו בבורגנות על מנת להבטיח את קיומם כשכבות ביניים (הם היו שמרנים).
"התנועה הפרולטרית היא התנועה העצמאית של הרוב העצום למען אינטרס של הרוב העצום" מעמד הפועלים בכול מקום צריך להילחם בבורגנות שלו.
החברה מיוסדת על ניגוד של מעמדות מדכאים ומדוכאים, אך עם בעבר הצמית עלה מתוך הצמיתות לדרגת חבר בקומנה הפועל המודרני לעומת זאת, שוקע ושוקע כלפי מטה. הפועל נעשה עני ודבר זה מתפתח מהר מאוד בחברה לעומת התפתחות העושר וכך למעשה מתגלה לעין שהבורגנות אינה יכולה להמשיך להיות המעמד השולט והיא זו ששומטת את הקרקע שעליה היא עומדת. מעמד הפועלים הוא זה שמבטיח את ההון של הבורגנות אך היא מצדה אינה דואגת לתנאים הבסיסים של הפורלטריון.
"היא
מייצרת קודם כול את קברנה שלה. כיליונה
ונצחונו של הפורלטריון, משניהם כאחד אין
מפלט. פרולטרים של כל הארצות התאחדו"