חזרה לאתר הראשי
מקס ובר / הבירוקרטיה
מכס ובר / הבירוקרטיה
אופן הפעולה של הפקידות המודרנית:
1. ישנו עקרון של תחומי סמכויות ע"י חוקים או תקנות.
א. הפעולות הדרושות למילוי מטרותיו של המנהל הבירוקרטי מחולקות בתור חובות רשמיות.
ב. הסמכויות הדרושות למתן צווים למילוי החובות נעשות ע"י אמצעי כפייה פיסיים.
ג. לשם מילוי החובות ישנם אנשים בעלי הכשרה שפועלים ע"פ תכניות מדויקות.
שלשת האלמנטים האלו מהווים את הרשות הבירוקרטית, בשלטון הציבורי וגם במפעלים פרטיים. המובן הזה של הבירוקרטיה התפתח בגופים הפוליטיים רק במדינה המודרנית.
בעבר לא היו רשויות בעלות סמכויות קבועות ומוגדרות אלא השליט השליט את מדיניותו באמצעות נאמניו האישיים. שלתפקידיהם לא היו גבולות ברורים.
2 קיום עקרון של מערכת של רשות עליונה ורשות משנית שבה העליונה מפקחת על הנמוכה.
הרשות הגבוהה אינה מוסמכת לנהל את עניני הרשות הנמוכה.
3. המנהל המודרני מסתמך על מסמכים כתובים. כאשר ישנה הפרדה בין העניינים הפרטיים של הפקיד לבין עניניו המשרדיים.
.4. הניהול המשרדי מחייב התמחות מקצועית, יסודית (כיום גם במפעלים פרטיים מחייבים ידע מוקדם).
5. לתפקידי הפקידות השונים ניתנת חשיבות רבה, שלא כמו בעבר.
6. ניהול המשרד מבוצע בהתאם לתקנות כלליות קבועות. הפקיד רוכש את הידע לאחר לימוד בהתאם לתפקידו: תורת המשפט, יסודות הכלכלה, הניהול המשרדי.
צורתו המודרנית של הניהול המשרדי, קשורה בתקנות הניהול הכלליות עד כדי כך שהתאוריה המדעית המודרנית מניחה שהסמכות להוציא צו שניתן באופן חוקי מטעם הרשויות הציבוריות לא מקנה למשרד את הזכות להסדיר את הענינים ע"י פקודות, אלא לכוון אותם באופן תאורטי.
מה שבעבר גרם לטובות הנאה למקורבים לשלטון.
קיימת ביוקרטיה גם בתחום המחקר.
תוצאותיה הכלכליות והחברתיות של הבירוקרטיה:
לארגון הביוקרטי של המבנה החברתי והכלכלי תוצאות כלכליות רבות.
באנגליה ובארה"ב היו אנשים תורמים למפלגות בכדי שיוכלו להשפיע כאשר לא ניתן היה לתרום נוצר שוויון חברתי בתוך הארגונים הפוליטיים והממלכתיים.
כתוצאה מהבירוקרטיזציה ניתן לצפות למדיניות שמספקת את האינטרסים של הבורגנות הזעירה ולמדיניות סוציאליסטית ממלכתית שלא מאפשרת הזדמנויות לרווח פרטי.
התוצאות השונות של ארגונים מדיניים שהיו דומים מבחינה עקרונית במצרים בימי שלטון הפרעונים ובתקופת ההלניסטיות והרומאיות ממחישות את המובן הכלכלי השונה של הבירוקרטיזציה בהתאם למגמתם של הגורמים האחרים. קיומה של הבירוקרטיזציה אינו מאפשר לדעת את הכוון הממשי של התוצאות הכלכליות, והשוויונות החברתית.
היו מקרים שבהם השתמשו מנהיגים בבירוקרטיזציה לצרכיהם כאשר הם שמרו משרות לבעלי בריתם וכך לא היה פיקוח. לפיכך הדמוקרטיה משמשת בסיס נוח לבירוקרטיזציה למרות שלעיתים מעמידה הבירוקרטיה מכשולים לארגון הבירוקרטי.
עמדת הכוח של הביוקרטיה.
בכל מקום עוברת המדינה תהליך של בירוקרטיזציה. זהו אמצעי השלטון המפותח ביותר מבחינה טכנית. המשקל של הבירוקרטיה שונה בכל מבנה חברתי, לעיתים נוצר מצב שבו המנהיג מוצא את עצמו בעמדה של מקשיב לעצתו של "המומחה" פקיד אומן שמתמצא במנהלת הממשל. במצב כזה הבירוקרטיה משמשת את העם משום שהוא יכול ליזום חקיקות, להדיח פקידים או להצביע אי אמון בפרלמנט.
כל מנהל בירוקרטי מעלים את ידיעותיו מחשש לביקורות. ישנה מגמה של סודיות משום שכדי שיצליח ניהול הדיפלומטיה לא כל דבר יכול להיות נתון לפיקוח ציבורי.
המנהל הצבאי לדוג' חייב לשמור בסודיות על אמצעיו החשובים, וכן המדיניות המסחרית אינה מפרסמת מידע כדי לא ליצור תחרות בין מפעלים או לא לפגוע בהצלחות כלכליות.
"הסודיות הרשמית" היא המצאה ספציפית של הבירוקרטיה ואין להצדיק אותה מעבר לאותם תחומים שמצריכים סווג מיוחד. "תחקיר פרלמנטרי" הוא אמצעי שבו משתמש הפרלמנט כדי להשיג מידע באמצעות מומחים מתוך המסגרת הבירוקרטית.
המונארך האבסולוטי – שלטון היחיד עומד חסר מול יתרון הידע של המומחה הבירוקרטי לדוג': פרידריך הגדול נתן צווים אך הם לא בוצעו משום שהמנגנון הפקידותי התעלם מהם משום שהוא ראה בהם רעיונות טפשיים. לעומת מלך חוקתי שמשפיע יותר על מהלכי הממשל הוא יכול יותר לפקח על המומחים משום שיש אופי ציבורי לביקורת.
המונארך האבסולוטי תלוי בכל הנוגע למידע רק בבירוקרטיה. וכשצויו לא היו לרוחם של הפקידים הם דאגו שלא לבצעו. כעת כשהשלטון הוא חוקתי, נעשה בלתי נמנע ריכוז הכוח של הבירוקרטיה בידיו של העומד בראש המדינה, הפקידות עומדת תחת הנהגתו של רוה"מ. לבירוקרטיה ולשליט שותפות אינטרסים נגד שאיפותיהם של ראשי מפלגות לתפוס עמדות כוח בעזרת גופים פרלמנטרים. המונארך יכול להחליף פקידים שמתנגדים לו ולכן רק אם פקידיו בעלי מעמד וכסף הם יכולים להרשות לעצמם לאבד את משרותיהם. גם כיום גיוס פקידים מהשכבות החלשות מגביר את כוחו של השליט רק פקידים ששיכים לשכבות בעלות השפעה חברתית שאותם רוצה המונארך כתומכיו האישיים עשוי לגרום לו להתפשר על רצונותיו.
הידע של המומחים בקב' של האינטרסים הכלכליים פרטיים בתחומי העסקים עולה על הידע המומחים של הבירוקרטיה משום שהידע משפיע בשטח על החברה לעומת הפקיד שזה לא משפיע עליו ישירות.
הרציונליזציה של החינוך וההכשרה: הבירוקרטיה מקדמת את אורח החיים הרציונליסטי. יותר מכל צורות הממשל האחרים מקדמת הבירוקרטיה את התפתחותה של הרציונליות העובדתית ואת טיפוס האישיות של המומחה המקצועני. ישנו אלמנט חשוב של: השפעת הבירוקרטיה על אופי החינוך וההכשרה לתפקידים.
זה מאמר ממש קשה אז מצטערת
שהוא קצת לא מובן...מוריה