חזרה לאתר הראשי
פוגל-ביז'אוי, ס. (1999). משפחות בישראל: בין משפחתיות לפוסט-מודרניות. בתוך: ד. יזרעאלי, א. פרידמן ועמיתיהן, מין מיגדר ופוליטיקה, תל אביב: קו אדום
משפחות
בישראל-סילביה פוגל
תקציר התקציר
משפחות פוסט מודרניות-המשפחה עברה שינויים רבים לאח רמלחמת העולם השנייה ובהם:
1.שינויים כלכליים-החברה אחראית גם על שירותים בסיסיים כמו אוכל כביסה..
2. שינויים מדעיים: השליטה ברבייה.
3.שינויים ערכיים פוליטים:התגבר המאבק למען זכויות הפרט.
המשפחה עברה תהליך אינדיבידואליזציה, ודמוקרטיזציה, כלומר מרכז התא המשפחתי הוא הפרט ורצונותיו, מה שאפשר:
1. הפרדה בין מוסד הנישואין למוסד ההורות
2. ניתוק ההורות הביולוגית מההורות החברתית
3. ניתוק שותפות חיים משותפים לשותפות משק בית.
רבגוניות המשפחות:
1.הבט מבני: גיל נישואין עולה, גיל נשים בלידה ראשונה עולה, שיעור גירושין עולה ויש סוגים שונים של משפחות כמו משפחות עם 2 מפרנסים, חד הוריות חד מיניות.
2.חלוקת תפקידים:בצד החלוקה המודרנית עם אב מפרנס מתקיימת חלוקה שוויונית יותר
3. עמימות הגבולות: יש חוסר בהירות בהגדרת הקשר והמחויבות שבין ההורים.
זוהי המהפכה של המשפחה הפוסט מודרנית, שמתאפיינת בשבריריות מבנית של משפחה! כי היא יוצרת גם מתחים רבים.
#ישראל היא חברה פמיניסטית עדיין , עם כל השינויים, שהמשפחה היא קודם עניין ציבורי פוליטי ואח"כ פרטי –אישי. הסטטוס האישי מובנה במושגים דתיים ולא אזרחיים.
הגדרת סילביה למשפחה: התארגנות לגיטימית של מבוגרים לטיפול בילדיהם ובחינוכם.
משפחות פוסט מודרניות בישראל- שיעור הנשים בכוח העבודה עלה, דגם שני המפרנסים נהיה יותר שכיח , וזכויות הפרט נעשו מרכזיים יותר. שינויים אלה השתקפו בחקיקה .אלו יצרו מצב חדש, שיעור הגירושין עלה! למה?
- עצמאות כלכלית של הנשים עלתה
- הקשר האישי נעשה חשוב ולא עצם קיום המסגרת המשפחתית
- עלייה מחבר העמים העלה שיעור זה
תהליכי אינדיבידואליזציה של מוסד המשפחה:
1.נישואין כעיניין הפרט-.א-הנישואין הפכו להיות עניין הפרט ולא עניין ציבורי. יש בחירה בסוגי נישואין שונים ולאו דווקא דתית. (ירידה בשיעור הנישואין.)
ב-.צורת חיים של "ביחד אבל לחוד"-מאפשר קיום קשר, צאצאים וכו ללא קשר נישואין תקף
ג-. הכרה משפטית בזוגיות חד מינית
ד-.המשפחות השניות- נישואין שניים וגידול יחד ילדים מנישואין קודמים.
2.הזכות להיות הורים-יש ירידה בשיעורי ילודה , עליית טווח גילאי היולדות, זה קשור לעלייה בהשכלה של נשים, בשליטה הרפואית ללידות, ובאימוץ.
3. חלוקת תפקידים- אמנם ישנם שינויים רבים אך עדיין נשים נושאות מטלות בית רבות .(הודות למכשורים החדשים זה לוקח פחות זמן)
4.האב החדש-הגבר החדש-הגברים שותפים היום יותר לגידול הילדים
5.מעמדו של הילד- הראייה היום היא שהילד בפני עצמו עומד וטובתו היא חלק ברכזי בכל דיון משפחתי
5.עמימות הגבולות-
אין הגדרה ברורה של זכויות וחובת בין הפרט
למשפחה,דבר שיוצר מתחים.
(כאן ישנו חלק
המשווה ממדי משפחתיות אצל המוסלמים נוצרים
ודרוזים שלא סיכמתי)
ממדי משפחתיות בקרב היהודים- בתוך קבוצות שונות באוכלוסייה היהודית ישנם שלוש סוגי משפחות:
- משפחות חרדיות- יצרו חומת מגן המבדילה אותם מהעולם החדש. אולם גם שם יש כניסה של נשים לעולם העבודה וזה משפיע על חלוקת תפקידים בבית.
- משפחות ניאו –מודרניות- משלבות היבטים הלכתיים עם הבטים פוסט מודרנים. הן המשפחות הנורמטיביות והשכיחות בישראל. בניהזוג נשואים כדת וכדין ושניהם עובדים. האבות מעורבים בגידול, ויש שימוש בטכנולוגיה הרפואית , האישה היא קודם אם ,מטרת הנישואין זה ילדים, וגירושין נתפסים ככישלון
- משפחות פוסט מודרניות- במרכזן עומד הפרט, בדרך כלל אינם דתיים כפי שמקובל בארץ אלא לפי דרכם או שהינם אתאיסטים. חיות במרכזים עירוניים ונגישות לכלכלה קפטליסטית, ברובם יהודים מערביים,אשכנזים.
מדיניות הרווחה-
תורמת לכינונן של מסגרות משפחתיות שונות.
לעיתים פועלת בכיוון ההפוך ומנציחה את
התלות הכלכלית של האישה בגבר. מדיניות זו
תורמת בכינון משפחות "ניאו מודרניות"
בציבור היהודי. ואחת התוצאות של גישה זו
היא איוםן של מצוקה כלכלית אצל משפחות חד
הוריות.
הירידה בממדי
המשפחתיות היא צנועה ומאפיינת בעיקר את
היהודים. שכבות אוכלוסייה עם ממדי משפחתיות
גבוהים הן בד"כ בפריפריה עם נגישות נמוכה
להזדמנויות.
מחשבה לעתיד:
- יש לראות במדיניות הרווחה מדיניות המבוססת על זכויות האדם והפרט
- פחות פמליסטיות ויותר אינדיבידואליסטיות תאפשר פחות תלות של האישה בבו זוגה
- הדיון בנישואין אזרחיים בישראל נראה דחוף משום שזהו נושא הקשור לזכויות האדם והפרט
- אפשר שיהיו משפחות רב גוניות כל עוד יכובדו זכויותיהם של כולם.