חזרה למאמרים של לסוציאולוגיה/אדם בסביבתו
חזרה לאתר הראשי

---

משוניס, ג. (1999). סוציולוגיה, האוניברסיטה הפתוחה

סיכום פרק 8-סטייה

סטייה היא הפרה מזוהה של נורמות חברתיות.

אחת הקטגוריות המוגדרות של סטייה היא הפשיעה.

• יש פיקוח חברתי על הסטיות. הוא מתבטא באופן בלתי רשמי- תגובות מהסביבה (מחמאות או ביקורות), או במקרים חמורים יותר ישנה תגובה של מערכת אכיפת החוק (משטרה, בית משפט, בתי כלא).
• המחקר הביולוגי עדין לא תרם רבות להבנת גורמי הפשיעה.
• תיאוריות פסיכולוגיות מסייעות להסביר סוגים מסוימים של סטייה. הם מייחסים סטייה לליקוי באישיות שמקורם בגורמים ביולוגיים או סביבתיים.

כל התנהגות בין אם סוטה או קונפורמית (שמרנית)- מעוצבת ע"י החברה.

הסטייה מאופיינת ב-3 היסודות החברתיים הבאים:

1. הגדרת הסטייה משתנה בהתאם לנורמות התרבותיות.
2. אנשים נהפכים לסוטים כשאחרים מגדירים אותם כך. (איך שהחברה תופסת את ההתנהגות, מגדירה אותה ומגיבה כלפיה)
3. עוצמה חברתית דרושה הן לשם קביעת הכללים והן לשם הפרתם.

הפרדיגמה הסטרוקטוראלית-פונקציונאלית

אמיל דירקהיים הגיע למסקנה שהסטייה ממלאת 4 פונקציות חברתיות חיוניות:

1. הסטייה מאשרת נורמות וערכים תרבותיים.
2. תגובתה של החברה לסטייה מבהירה את הגבולות המוסריים.
3. תגובתה של החברה לסטייה מגבירה את האחדות החברתית.
4. סטייה מעודדת שינוי חברתי- אנשים הסוטים מן הנורמות מזיזים את גבולותיה המוסריים של החברה ומעודדים ששינוי.

לפי תיאורית המתח של מרטון- חוסר היכולת להשיג הצלחה באמצעים נורמטיביים עשוי להצמיח סטייה כגון פשיעה, או נסגנות- שלילת המטרות התרבותיות והאמצעים להשגתן גם יחד (כמו אלכוהוליסטים ונרקומנים). תגובה נוספת היא המרדנות-שהיא כמו הנסגנות ובנוסף לה ישנה גם קריאה לחולל מהפך פוליטי או דתי בחברה.

פרדיגמת האינטראקציה הסימבולית

תיאורית התיוג- סטייה וקונפורמיות (שמרנות) נובעות בעיקר מן האופן שבו אנשים מגיבים להתנהגותנו, ולא מהתנהגותנו עצמה.

ולכן סטיותיה של חברה אחת יכולות להיות מנהגיה המקובלים של חברה אחרת.

סטייה ראשונית ומשנית:

סטייה ראשונית-מעוררת תגובה קלת ערך של הסביבה המשפיעה השפעה מעטה על דימויו העצמי של האדם (לדוג' שתיית אלכוהול לפני הגיל המותר)

סטייה משנית- הפרת הנורמות נעשית לתופעה של קבע, והאדם מאמץ לעצמו זהות סוטה (לדוג': אדם ששותה וכולם קוראים לו "שיכור" הוא מתמלא מרירות, שותה כתוצאה מכך יותר ומתחבר לאנשים שמתייחסים בסלחנות להתנהגותו).

סטיגמה- הסטייה המשנית מציינת את ראשיתה של הסטיגמה- תיוג חברתי שלילי רב-עוצמה, המשנה בקיצוניות את דימויו העצמי וזהותו החברתית של האדם.

תיוג רטרוספקטיבי- פירוש עברו של אדם לאור סטייתו הנוכחית. לאחר שאנשים מדביקים לאדם סטיגמה הם עשויים להצמיד לו תיוג זה.

תיוג ומחלת נפש- הפסיכיאטר סאס טוען שאנשים משתמשים בתוויות שיגעון לתיאור מה שבאמת הוא בעצם "שוני", לכן הוא טוען שאין כזה דבר מחלת נפש.

מדיקליזציה של הסטייה- תרגום בעיות מוסריות וחוקיות למושגים רפואיים. תיאורית התיוג סייעה להסביר תמורה חשובה בתפיסתה של החברה את הסטייה.כך למשל האלכוהוליסטים שבעבר נתפסו כאנשים בעלי בעיות מוסריות כיום מוגדרים כ"חולים".

חשיבותן של התוויות:

יש 3 השלכות להחלטה כיצד להגדיר סטייה- כעניין מוסרי או רפואי.

• מי מגיב לסטייה- אנשים רגילים והמשטרה או הרופאים?
• איך מגיבים?- טיפול או עונש?
• מי אחראי על המעשה?- האדם אחראי על מעשיו (מבחינה מוסרית) או לא (חולה)?

תיאורית ההתחברות הדיפרנציאלית של סאתרלנד: ההתנהגות שלך תלויה בחברה- אם היא מעודדת אותך לסטייה או לקונפורמיות.

תיאורית הפיקוח של הירשי- קונפורמיות נובעת מ-4 סוגים של פיקוח חברתי:

1. קשר- קשרים חברתיים חזקים מעודדים קונפורמיות.
2. הזדמנות- אדם שסיכויי הצלחתו בעתיד מוטלים בספק נסחף ביתר קלות לסטייה.
3. מעורבות- מעורבות רבה בפעילות לגיטימית- כגון משרה מסודרת, לימודים בבית ספר או טיפוח תחביבים- מונעת סטייה.
4. אמונה- אמונה חזקה במוסר המקובל וכבוד כלפי דמויות סמכותיות מרסנים נטיות לסטייה.

פרדיגמת הקונפליקט החברתי:

תיאורית הקונפליקט החברתי קושרת את הגדרות הסטייה למידת העוצמה בשלוש דרכים:

• הנורמות והחוקים של כל חברה תומכים בד"כ באינטרסים של העשירים ובעלי העוצמה.
• אנשים בעלי עוצמה מסוגלים לנער מעצמם תווית שלילית גם כאשר התנהגותם מעוררת ביקורת.
• האמונה שנורמות וחוקים הם טובים וטבעיים מסתירה ממנו את אופיים הפוליטי.

סטייה וקפיטליזם:

תוויות של סוטים מוצמדות לאנשים המשבשים את תפקודו של הקפיטליזם מכיוון ש:

1. קפיטליזם מבוסס על בעלות פרטית על נכסים, אנשים המאיימים על רכושם של אחרים מתויגים כסוטים.
2. קפיטליזם תלוי בכוח הייצור. אנשים שאינם מסוגלים לעבוד יתויגו כסוטים.
3. קפיטליזם מושתת על יחס של כוד כלפי בעלי סמכות. אנשים המתנגדים לסמכות נתפסים כסוטים.

פשיעת צווארון לבן: פשעים המבוצעים ע"י אנשים בעלי עמדה חברתית גבוהה במהלך עיסוקיהם. בדרך כלל פשיעה זאת לא מוגדרת כפשע פלילי ע"י החברה המציאות מלמדת שגם כאשר עברייני צווארון לבן מורשעים בדין הם אינם מגיעים לבית כלא.

סיכום על הפרדיגמות:

פשיעה- הפרת חוקים פליליים שחוקקו רשויות הממשל.

מרכיבי הפשיעה- המעשה עצמו והכוונה הפלילית (כוונה זדונית, רשלנות).

סוגי פשיעה: פשעים נגד אדם- שימוש באלימות או איום באלימות כנגד אחרים (רצח, אונס, תקיפה), עברות רכוש- גזילת רכוש השייך לאחרים (פריצה, גנבה), פשעים ללא קורבן- הפרות חוק שאין בהן קורבנות מידיים וברורים (סמים, הימורים, זנות).

הסטטיסטיקה הרשמית מלמדת ששיעורי הפשיעה מגיעים לשיאם בשנות ההתבגרות המאוחרות, ויורדים בהתמדה לאחר מכן. רוב הנעצרים הם ממין זכר.

אנשים בעלי עמדה חברתית נמוכה מבצעים יותר "פשעי רחוב" משאר האנשים. פער זה בפעילות הפלילית הכוללת מצטמצם כאשר מביאים בחשבון גם את פשעי הצווארון הלבן.

יותר לבנים מאמריקנים-אפריקנים נעצרים בארה"ב בשל "פשעי רחוב" אך האמריקנים-אפריקנים נעצרים יותר מן הלבנים יחסית לשיעורם באוכלוסיה. שיעורי המעצר בקרב האמריקנים-האסיאנים נמוכים מהממוצע.

מערכת אכיפת החוק:

מערכת אכיפת החוק היא תגובתה הפורמאלית של החברה לפשיעה.

המשטרה:

נקודת המפגש העיקרית בין האזרח לבין מערכת אכיפת החוק.

עקב ריבוי המקרים ומיעוט השוטרים המשטרה מתירה לעצמה מרחב ניכר של שיקול דעת בהחלטותיה. המחקרים מלמדים שגורמים כגון חומרת העבירה, נוכחות עדים בשטח והיותו של החשוד אמריקני-אפריקני מגדילים את הסיכוי למעצר.

בתי המשפט:

לאחר המעצר בתי המשפט קובעים את אשמתו/חפותו של החשוד. שיטה אדבסרית (תהליך של התמודדות בין צוותים של עורי דין) אמורה להתבסס בין הגנה לבין תביעה בבית משפט, אך מרבית התביעות בארה"ב מסתיימות בעסקות טיעון. לשיטה זאת יתרונות מעשיים (חוסך זמן והוצאות משפט), אך היא מקפחת את החלשים.

4 צידוקים לענישה: