חזרה למאמרים של לסוציאולוגיה/אדם בסביבתו
חזרה לאתר הראשי

תרבות - פרק 3
משוניס, ג. (1999). סוציולוגיה, האוניברסיטה הפתוחה

תרבות - מסכת הערכים, האמונות, דרכי ההתנהגות והעצמים החומריים המהווים את אורח חיו של עם.

על מנת להבין תרבות יש להבחין בין מחשבות לעצמים חומריים :

תרבות בלתי חומרית - הוא העולם הערטילאי של רעיונות שנבראו ע"י אנשים הנמנים עם החברה.

תרבות חומרית - כוללת את העצימם המוחשיים שנוצרו ע"י אנשים הנמנים עם החברה.

התרבות אינה מעצבת רק את יצירותינו הרוחניות והחומריות, היא מסייעת לנו גם לגבש את אישיותינו – הטבע האנושי.

הלם תרבות – מבוכה ואי התמצאות עקב מפגש עם אורח חיים בלתי מוכר.

אף מאפייין תרבותלי אינו תכונה טבעית, תכונתו הטבעית של המין שלנו היא עצם היכולת ליצור תרבות בחייו הקולקטיבים. רק בני אדם מבססים את הישרדותו של מינם על התרבות ולא על האינסטינקטים.

התרבות והאינטליגנציה האנושית :

הפרימיטים הם היצורים הראשונים שהיו בעלי אינטליגנציה המבוססת על מוחותיהם הגדולים . לפני כ 2 מיליון שנה אבותינו פיתחו סממנים תרבותיים. השגי תקופת האבן היוו את נק' הזינוק של המסלול האבלוציוני והפכו את התרבות לאסטרטגיית הקיום העיקרית של המין האנושי.

התרבות האנושית היא תופעה חדשה משלב זקיפת הקומה של אבותינו מוחנו המשיך לגדול ועמו השתפרה היכולת של האדם לעצב לעצמו אורח חיים. התרבות דחקה את האינסטינקטים והקנתה לאדם את היכולת ההשכלית לעצב את הסביבה ע"פ צורכיהם. לעיצוב זה יש דרכים רבות המסבירות את הרב גוניות התרבותית.

תרבות, אומה וחברה :

תרבות – אורח חיים משותף. אומה- ישות פוליטית עם גבולות מוגדרים. חברה- אינטראקציה מאורגנת של האנשים בגבולותיה של האומה או גבולות אחרים.יש בערך כ5000 שפות שונות, וכך בערך גם מספר התרבויות.

טכנולוגיית התקשורת, ההגירה והכלכלה הגלובלית גרמו להקטנת הרב גוניות התרבותית.

כתוצאה מאירועים פוליטיים פחת ועלה מספר האומות בעולם.

מרכיבי תרבות :

1. סמלים – אנו לא קולטים את המציאות רק ע"י חושים אלא גם ע"י משמעויות שנבנו בין האנשים. כל דבר המייצג משמעות מסוימת המוכרת לאנשים הנמנים עם אותה תרבות. המצאות בסביבה בלתי מוכרת זה מקור חאי הבנות מרובות. משמעויות הסמלים משתנים מחברה לחברה ובתוך אותה חברה . סמלים תרבותיים משתנים עם הזמן. הקיום האנושי היה חסר משמעות ללא סמלים,שימוש נכון בהם מאפרש תקשורת טובה , ושימוש מוטעה עלול לגרום למבוכה , דבקות בסמל אחד תוך התנגדות לאחר עלולה לעורר קונפליקט.

2. שפה – המפתח לעולם התרבות , מערכת של סמלים המאפשרת לאנשים הנמנים עם חברה להידבר זה עם זה .שלושת השפות המדוברות בעולם הם סינית, אנגלית וספרדית. האנגלית הפכה ללשון כלל עולמית.

השפה משמשת עבור בני האדם כמכשיר של העברה תרבותית – תהליך שבאמצעותו כל דור מעביר את תרבותו לבא אחריו .

השפה הופכת אותנו ליצורים בעלי תודעה עצמית, מכירים במגבלותיהם ומודעים להיותם בני תמותה אך יכולתנו להשתמש בסמלים מאפשרת לנו גם לחולם, לחזות עולם טוב יותר ולפעול כדי להפוך את החלום למציאות.

האם השפה היא נחלתם של בני אדם בלבד?

יצורים שונים משגרים זה לזה קולות, ריחות ותנועות גוף ברוב המקרים סימנים אלה הם אינסטנקטיבים, אך יש לפחות כמה בעלי חיים שמשתמשים בסמלים כדי להידבר זה עם זה . אך יכולתם הלשונית היא בסופו של דבר מוגבלת אך זה לא אומר שתרבות היא רק נחלתם של בני אדם.

האם השפה מעצבת את המציאות?

כל שפה כוללת סמלים מיוחדים לה המשמשים גם כאבני הבניין של המציאות.כל הלשונות מעמיסות על סמלים שונים גם מטען רגשי .

השערת ספיר וורף טוענת שבני אדם רואים את העולם מבעד למשקפיים התרבותיים של השפה.

היכולת ליצור שפה ולחולל בה שינויים מאפשרת לבני אדם גם לשנות את המציאות שאותה הם חיים .

המערכת הלשונית מכוונת את האופן שבו אנחנו מבינים את העולם אך אינה מגבילה את אפשרותינו.

ערכים ואמונות

ערכים- אמות מידה המוגדרות ע"י התרבות שבאמצעותן אנחנו שופטים את הרצוי , הטוב והיפה, והמשמשות כהנחיות כלליות בחיינו החברתיים. ערכים קובעים כיצד הדברים צריכים להיות.

ערכים הם עקרונות רחבים העומדים ביסודן של

האמונות- טענות מוגדרות שאנשים רואים כנכונות. הן טענות ממשיות שאנשים רואים כאמיתיות או כשקריות.

הערכים והאמונות מעצבים גם את אישיותינו. אנו לומדים לחשוב ולפעול ע"פ עקרונות מוסכמים\ לשאוף למטרות ראויות, להאמין בשורה של אמיתות תרבותיות ולכפור באמיתותן של חלופות אחרות.

ערכי המפתח של התרבות האמריקנית : שיוויון הזדמנויות, הישגיות והצלחה, מוחות חומרית, חריצות ועבודה, מעשיות ויעילות,קידמה, דמוקרטיה ויוזמה חופשית, מדע, חירות, גזענות ועליונות קבוצתית.

נורמות

כללים וציפיות שהחברה מנחה באמצעותם את התנהגותם של חבריה. יש נורמות של אל תעשה – מה שאסור לעשות. ונורמות של עשה – מה שצריך לעשות.

הנורמות החשובות ביותר הן אלה החלות בכל מקום ושעה. נורמות רבות תלויות בהקשר .

ויליאם גרהם טען שנורמות מסוימות ממלאות תפקיד מכריע יותר מאחרות. סאמנר כינה אותם בשם MORES כללי מוסר – אמות מידה של החברה להתנהגות מוסרית. כוללים את כל הנורמות החיוניות לקיומו של אורח החיים, יש המפתחים אליהם יחסי רגש ומגינים עליהם בציבור . הם חלים על כל אדם בכל מקום ועת. הפרה שלהם מעוררת תגובה חריפה ומהירה.מבדילים בין טוב לרע .

FOLKWAYS מנהגים עממים – נורמות שמשקלן המוסרי קטן יותר , מנהגים חברתיים המשמשים לצורך אינטראקציה שגרתית. נורמות החלות על תחומים כמו לבוש, מנהגי שולחן, אדיבות . מבדילים בין נימוס לגסות רוח . החברה מתירה ליחיד מידה של שיקול דעת בינהם ומתייחסת ביתר סלחנות להפרות שלהם.

פיקוח חברתי

אנו לומדים להגיב על התנהגותם של אחרים בסנקציות .שכר ועונש מכלול הסנקציות היא תשתית שעליו מבוססת מערכת הפיקוח החברתי – האמצעים השונים שבעזרתם החברה מעודדת ציות לנורמות.ע"י הפנמת הנורמות של התרבות אנו מפתחים יכולת להגיב באורח ביקורתי על התנהגותנו שלנו. מעשה רע עלול לעורר בנו בושה, ותחושת אשם או הרשעה עצמית.

תרבות אידיאלית ותרבות ממשית

חברות מפתחות ערכים ונורמות כהנחיות מוסריות לחבריהן. אומרים לנו כיצד אנו צריכים להתנהג.

התרבות האידיאלית – הדפוסים החברתיים המתבקשים מן הערכים והנורמות .

תרבות ממשית – הדפוסים החברתיים הממשים העונים רק בקירוב על ציפיותיה של התרבות.

תרבות חומרית וטכנולוגיה

מלבד עקרונות מופשטים ישנן יצירות אנושית גשמיות – חפצים . חפצים של החברה משקפים בדר"כ את ערכיה . התרבות החומרית של החברהמלמדת על הטכנולוגיה שלה כלומר הידע שהחברה מיישמת לצורך החיים בסביבתה הפיזית. הטכנולוגיה היא החוליה המקשרת בין עולם הטבע לעולם התרבות.

תרבויות בעלות טכנטלוגיה פשוטה נתפסות בעינינו כפחות מתקדמות.

רב גוניות תרבותית : צרורות חיים רבות בעולם אחד

ארה"ב הצטיינה תמיד ברב גוניות תרבותית, היא הצטיינה בפלורליזם דתי, במסורות אתניות רבות ובמספר עצום של יחידים המנסים להיות שונים מכל אחד אחר .

סוציולוגים רבים מכנים את המרקם התרבותי של ארה"ב בשם "שמיכת טלאים" .

תרבות גבוהה ותרבות פופלרית

דפוסי תרבות רבים נגישים לחלק מהאוכלוסיה אך לא לכולה .

תרבות גבוהה – דפוסי תרבות האופיינים רק לאליטה חברתית.

תרבות פופלרית – דפוסי התנהגות הרווחים בחברה כולה.

התרבות הגבוהה עולה על הפופלרית, יתרונה של הראשונה אינו כה ברור מאליו, וזאת בשל 2 סיבות:

א. הן חברי האליטה והן האנשים הפשוטים אינם עשויים מקשה אחת בשתיהם ישנם אנשים בעלי טעמים ואינטרסים שונים.

ב. לעיתים אנו מעלים את הגבוהה על הנס בזכות כספם, עוצמתם ויוקרתם של נציגיה.

תת תרבות

דפוסים חברתיים המייחדים מגזר מסוים של אוכלוסיית החברה.כמעט כל אדם משתייך בעת ובעונה אחת למספר רב של תת תרבויות. ובמקרים רבים השתייכות זו אינה כרוכה במחויבות רבה .

עם זאת מאפייני תרבות חשובים מרחיקים בני אדם זה מזה ולעיתים התוצאות עלולות להיות טראגיות.

רב גוניות תרבותית פירושה לא רק גיוון כי אם גם היררכיה . מה שנחשב בעינינו תרבות שלטת או גבוהה היא זאת האופיינית לשכבות חזקות בחברה ואילו את אורח חייהם של השכבות המקופחות אנו מטאטאים אל התת תרבות.

רב תרבותיות

תוכנית חינוכית המכירה ברב גוניותה של החברה האמריקנית בעבר בהווה ומקדמת את השיוויון בין כל המסורות התרבותיות.

אירוצנטריות – דומיננטיות של דפוסי התנהגות אירופאים- בעיקר אנגלים.

אפרוצנטריות - דומיננטיות של דפוסי התנהגות אפריקאים. האמורה לפצות על מאות שנים של זלזול בהישגים התרבותיים של חברות אפריקאיות. גישה זו זוכה לתמיכה רבה אך גם קנתה לה מתנגדים . המבקרים מבקרים בעיקר את השפעתה המפלגת ורואים בעובדה שהיא מעודדת אנשים

בסופו של דבר טוענים המבקרים, לא תצמח למיעוטים תועלת מהרב תרבותיות. זה מחדש את אותה הפרדה גזעית שנאבקים נגדה

- אין הבדלים בין התרבויות. הן יכולות להיות שונות אבל שוות. הרב תרבותיות עומדת כנגד הטיעון אשר אומר שככל שהחברה מתפתחת מבחינה טכנולוגית (חומרית) מתפתח המימד המוסרי. ככל שאדם יודע הוא יותר מוסרי. הרב תרבותיות מתנגדת להנחה זו. כיום במאה ה-21 מהגרים שונים המגיעים מרחבי העולם טוענים שהתרבות שלהם צריכה להיות חלק מהתרבות הכללית. אחד הנושאים הבעייתיים ביותר עימם מתמודדות המדינות הדמוקרטיות כיום.





תרבות נגד

דפוסי תרבות העומדים בניגוד גמור לאלה המקובלים בחברה. בחברות רבות תרבויות נגד צומחות בקרב נוער מתבגר. לדוגמא תרבות הנגד של הנוער בשנות ה60 – ההיפים. תרבות נגד מוצאת לעיתים את ביטוייה לא רק בערכים בלתי מקובלים אלא גם בהתנהגות חריגה ובמוזיקה.תרבויות נגד ממשיכות לשגשג גם היום , תרבות הנגד המשמעותית ביותר בארה"ב של שנות ה90 היא קבוצות מיליטריסטיות .

שינוי חברתי

כל שינוי באחד מממדי התרבות מלווה בדר"כ גם בשינויים אחרים.

אינטגרציה תרבותית – הזיקה ההדוקה בין מרכיביה השונים של מערכת תרבותית. אך מרכיביה של המערכת אינם משתנים כולם באותו קצב .

השהייה תרבותית – ההשתנות הבלתי אחידה של מרכיבי התרבות השונים עלולה לגרום להתפוררות מערכת תרבותית.הטכנולוגיה מתקדמת ויוצרת מרכיבים חדשים של תרבות חומרית בקצב שהתרבות הבלתי חומרית אינה מסוגלת להדביק.

שינויים תרבותים מתחוללים בשלוש דרכים:

1. המצאה- התהליך של יצירת מרכיבי תרבות חדשים.תהליך ההמצאה הוא בלתי פוסק . (מטוס, טלפון)

2 . תגלית – אבחון או הבנה של דבר שלא הובן די צורכו קודם לכן . תגליות רבות נובעות ממחקר מדעי. או גם באורח מקרי . (מחקר מדעי, איבחון).

3 . דיפוזיה – התפשטות מרכיבי התרבות מחברה אחת לשנייה היכולת הטכנולוגית לשגר מידע סביב העולם תוך שניות מעידה שהדיפוזיה התרבותית הגיעה למימדים חדשים.

החברה האמריקאית תרמה ללא ספק יסודות חשובים לתרבות העולמית .(מחשבים, מוזיקת ג'אז...)

אתנוצנטריות ויחסיות תרבותית

בארצות עניות ברחבי העולם מחייתן של משפחות רבות תלויה בהכנסת ילדיהן דבר הנראה כצודק וטבעי בחברות אחרות נראה כמטריד ולא מוסרי . אין כמעט מנהג חברתי שלא חלים בו שינויים.מאחר שכל אדם מבסס את המציאות על תרבות מסוימת אין זה אומר שבכל מקום אנשים נוטים לאתנוצנטריות- שיפוט תרבות אחרת באמות מידה של התרבות שלהם. מצד אחד מידה מסוימת של אתנוצנטריות היא הכרחית ונובעת מהצורך של כל אדם בקשר רגשי עם המערכת התרבותית שלו.ומצד שני אתנוצנטריות היא מקור של אי הבנה וקונפליקט.

הפתרון ההגיוני הוא לנסות להסתכל במאפיינים תרבותיים זרים לנו מנקודת הראות שלהם במקום משלנו. גישה חלופית זו מכונה יחסיות תרבותית – שיפוט כל תרבות ע"פ אמות המידה שלה עצמה. זו גישה קשה לאימוץ משום שמחייבת לא רק להבין את הערכים והנורמות של חברה אחרת אלא גם להשעות את אמות המידה שהדריכו אותנו כל חיינו.

תרבות גלובלית

דפוסי התנהגות דומים בתרבויות שונות בעולם.

1. כלכלה גלובלית : זרימה של מוצרים – הכלכלה הגלובלית הפיצה מספר עצום של מוצרי צריכה זהים בכל קצוות העולם.

2. תקשורת גלובלית : זרימה של מידע – תקשורת הלווינים מאפשרת לאנשים לראות ולשמוע אירועים המתרחשים במרחקים רבים ובזמן אמת.

3. נדידה גלובלית : זרימה של אנשים – רצון לשיפור החיים גורם לנדידת אנשים לארצות שונות . אמצעי התחבורה האוירית מאפשרים לנו לנוע בקלות ממקום למקום.

קשרים גלובליים אלו עשו את התרבויות השונות דומות זו לזו באופן שטחי. אך ישנן 3 מגבלות עיקריות:


ניתוח תיאורטי של התרבות

ניתוח סטרוקטורלי – פונקציונאלי : חשיבותם של מרכיבי התרבות השונים היא בפונקציה שהם ממלאים בפעולתה הכוללת של החברה .

הסיבה ליציבות תרבותית לטענתם היא תרומתם של ערכי היסוד שלה לגיבוש אורח חיים. ההנחה שרעיונות הם הבסיס של המציאות האנושית משייכת את גישה זו לאידיאליזם. ההנחה שערכי התרבות מקובלים על כל חברי הקהילה.

מאחר שהתרבויות נועדו לענות על צרכיו של המין האנושי ניתן לצפות למצוא בחברות בעולם יסודות משותפים.

אוניברסליזמים תרבותיים – מתייחס למרכיבים הקיימים בכל תרבות ידועה . למשל משפחה .

ניתוח בקונפליקט החברתי : מתמקד בקשרים שבין תרבות לאי שיוויון חברתי וחושף כיצד מאפיינים תרבותיים מיטיבים עם חברים מסוימים על חשבונם של אחרים. המצדדים בתיאוריה זו מושפעים בעיקר מקרל מארקס וטוענים שערכים משקפים את מערכת הייצור הכלכלי של החברה . השקפתם מושתת על מטריאליזם הטוענת שהאופן שבו אנשים מספקים את צורכיהם החומריים משפיע על ממדים אחרים של התרבות שלהם.

ניתוח ע"פ גישה זו רואה את ערכי התחרות כנובעים מכלכלה קפיטליסטית . בסופו של דבר לחציו של האי שיוויון מעוררים תביעות לשינוי חברתי.

סוציוביולוגיה

פרדיגמה תיאורטית החוקרת את הדרכים שבהן תכונותיו ביולוגיות משפיעות על דרכי יצירת התרבות כלומר , שורשיהם הביולוגים של דפוסים תרבותיים. זו שיטה המבוססת על התיאוריה האבולוציונית. התרבות היא זו שהפכה לטבע האנושי כלומר, במקום לפתח תכנות ביולוגי להתנהגות מסוימת בני אדם פיתחו אינטליגנציה ומיומנות חברתית המאפשרת להם להמציא דרכי חיים רבות.

הסוציוביולוגיה טוענת שלדפוס תרבותי יש ביו לוגיקה משלו כדוגמאת "המוסר הכפול" (גברים יותר מנשים חושקים ביחסי מין עם שותפים רבים. משום שלגבר יש אינסוף זרעונים ואילו אישה מוגבלת ועליה גם ללדת, לטפל ולגדל את התינוק ולכן אסטרטגיית הרבייה של הזכר היא מתירנות מינית ונוגדת את של האישה ), הוא התפתח בכל העולם משום שאסטרטגיית ההתרבות של הגברים שונה מזו של הנשים.

ביקורת:

- עלולה להחיות טיעונים ביולוגים בדרב עליונות גזע אחד על משנהו, של גברים על נשים . טענותיהם כתגובה הם ששני המינים חיונים להמשך הקיום האנושי ושלכלל בני האדם רקע אבולוציוני משותף.

- אין מספיק ראיות לטעוניהם, ממצאים רבים מראים שההתנהגות האנושית נלמדת .

תרבות וחירות אנושית

תרבות כגורם מגביל – איננו יכולים לחיות ללא תרבות והעודה שהיותינו בני תרבות כוולת גם חסרונות.

עקב השימוש בסמלים כמו שמות אנו טועמים גם את טעם הניכור . התרבות מושתת על הרגלים וזה דבר המגביל את בחירותינו וגורם לחזרה בכל דור על דפוסים פסולים.(דעות קדומות, גזענות...) לדוגמא בחברה האמריקנית מעודדת את חבריה להצטיינות דבר שגם גורם לריחוק בינהם

תרבות כגורם משחרר – לכאורה אנו אסירי תרבות אך התרבות מאפשרת לנו ליטול אחריות לעצב בעצמנו את עולמנו. על כן אם נדמה לעיתים שהתרבות מגבילה את חיינו היא מגלמת גם את התקווה, היצירה והבחירה האנושית כמו כן התרבות משתנה כל הזמן , ככל שאנו לומדים יותר על אופן פעולתה של התרבות כך גוברת יכולתנו להנות מן החירות הגלומה בה .


Locations of visitors to this page