חיברות - פרק
5
משוניס, ג. (1999). סוציולוגיה, האוניברסיטה הפתוחה
חיברות- ההתנסות החברתית המתמדת שבאמצעותה אנו מפתחים את הפוטנציאל האנושי הגלום בנו ולומדים את דפוסי התרבות שלנו. ההתנסות החברתית היא גם הבסיס להתהוות האישיות, דפוסי המחשבה, הרגש וההתנהגות היציבים יחסית של האדם. ההתנסות החברתית חיונית עבור החברה לא פחות משהיא חשובה ליחיד. החיברות במובנו הרחב הוא תהליך מתמשך של העברה תרבותית.
התפתחות אנושית:תורשה וסביבה:
התינוק האנושי נולד כיצור חסר ישע ותלוי באחרים שלא יוכל להתקיים ללא טיפול, מזון והדרכה.
עד תחילת המאה העשרים מרבית האנשים סברו שמרבית ההתנהגות האנושית מוכתבת ע"י אינסטינקטים ביולוגים. צ'ארלס דרווין טען שכל מין מתפתח לאורך אלפי דורות עקב שינויים גנטיים המשפרים את כושרו לשרוד ולהתרבות. רבים נטו להניח שבדומה לשאר צורות החיים גם לבני אדם "טבע" אינסטינקטיבי קבוע משלהם.
יש הטוענים כיום שאנשים מסוימים הם "פושעים מלידה" או שהנשים הן "מטבען" רגשניות וגברים הם "מעצם מהותם" יותר רציונאליים. אנשים עשו בעצם שימוש מוטעה בתורת דרווין גם כדי לנסות להסביר את הרב גוניות התרבותית. מאות שנים ייחסו אנשים את ההבדלים התרבותיים בין עמים שונים קשורים לביולוגיה ולא לתרבות וטענו שבני חברות בעלות טכנולוגיה פשוטה יותר מפותחים פחות מבחינה ביולוגית ועל כן אנושיים פחות. השקפות אלו סייעו להם להצדיק את מעשי ההשתלטות הקולוניאלית על קרקעות וסחר.
חוקרי מדעי החברה יצאו למתקפה נגד השקפה זו. ב. ווטסון פיתח תיאורה בם "ביהביוריזם"- דפוסי ההתנהגות האנושיים אינם אינסטינקטיביים נלמדים. בני האדם נבדלים זה מזה רק ברקעם התרבותי."הטבע האנושי" ניתן לחלוטין לעיצוב. אפילו הסוציוביולוגיה טוענת את אותה הטענה.
אך אין להניח כי הביולוגיה אינה ממלאת כלל תפקיד בהתנהגות האנושית. ילדים יורשים מהוריהם תכונות ביולוגיות רבות בעיקר סגולות גופניות, כמו כן אינטליגנציה ותכונות אישיות שונות גם כן מושפעות מהגנטיקה, אך סיכוייו של אדם לפתח נטיות תורשתיות תלויה בהזדמנויות שמזמן לו מעמדו החברתי .
בידוד חברתי-
הפסיכולוגים הארי ומרגרט הרלו ערכו ניסוי
אשר דרכו רצו לבדוק כיצד בידוד חברתי משפיע
על פרימיטים לא אנושים- ומכאן להשליך זאת
על בני האדם. צפו בהשלכותיהם של תנאי בידוד
שונים של קופים. גילו שבידוד חברתי מלא
של 6 חודשים פגע באורח חמור בהתפתחות הקופים.
כמו כן גילו שהתפתחות רגשית נורמאלית מצריכה
אינטראקציה בין הורה לתינוק (הכניסו חפץ
עם פטמה שממנה יצא חלב). גילו שהיעדר התנסות
חברתית ולאוו דווקא העדרו של הורה מסוים
הוא הגורם ההרסני. תקופות בידוד קצרות גרמו
למצוקה נפשית זמנית בלבד.
השפעתו של בידוד חברתי על ילדים- את המחקר היה ניתן לבצע רק על ילדות שעברו בידוד (אנה, איזבל וג'ני).
כל הממצאים מצביעים
על תפקידה המכריע של ההתנסות החברתית בהתפתחות
האישיות. בני האדם הם יצורים חסינים ביותר
המסוגלים להתאושש לעיתים אפילו מחוויות
קשות של בידוד והתעללות. אך ישנה נקודה
שממנה והלאה בידוד חברתי בילדות המוקדמת
יגרום לנזק התפתחותי חסר תקנה. בעיקר בדיבור
ובשפה.
הבנת תהליך
החיברות:
נציג את תפיסותיהם
של חמישה גברים ונשים להתפתחות האנושית.
זיגמונד פרויד | ז'אן פיאז'ה | לורנס קוהלברג | |
האמין שבני האדם מגבים
ל-2 צרכים כליליים: הצורך הבסיסי לקרבה –
אינסטינקט החיים והשני הוא הדחף התוקפני
– אינסטינקט המוות. = שני כוחות מנוגדים
אלו פועלים בעיקר במישור הבלתי מודע, מקור
מתחים עמוק שורשים.
ראה את האישיות האנושית כמורכבת מ- 3 חלקים: איד- מייצג את הדחפים הבסיסיים הטבועים בכל אדם מלידה – החיים והמוות. סופר אגו- הערכים והנורמות של התרבות במופנמים באדם. אגו- מיישב את הניגודים בין צורכי האיד לבין מעצורי הסופר אגו. התביעות המתחרות של האני והחברה מתיישבות בדרך של פשרה. תהליך זה נקרא עידון , הופך דחפים אנוכיים להתנהגות מקובלת מבחינה חברתית. |
האמין שההתפתחות
האנושית משקפת הן את ההתבגרות הביולוגית
והן את ההתנסות החברתית. תהליך החיברות
עובר 4 שלבי התפתחות של ההכרה:
שלב סנסורי-מוטורי (עד גיל שנתיים)- דרגת ההתפתחות האנושית בה פרטים מכירים את העולם רק באמצעות החושים. שלב טרום-אופרציונלי (גיל 2-6)- דרגת ההתפתחות האנושית בה פרטים מתחילים לראשונה להשתמש בשפה ובסמלים אחרים. שלב האופרציות הקונקרטיות (גיל 7-11)- דרגת ההתפתחות בה פרטים מתחילים להבחין בקיומם של קשרים סיבתיים בסביבתם.כיצד ומדוע קורים דברים.יכולים לשייך יותר מסמל אחד למאורע או עצם.מסוגלים לדמיין כיצד נראים בעייני האחר. שלב האופרציות הפורמליות (גיל 12+)- דרגת ההתפתחות האנושית בה אנשים מסוגלים לחשוב באופן מופשט וביקורתי. להבין מטאפורות. למעשה קבע שהכירתנו עם העולם מתפתחת בדרך הניתנת לניבוי כתוצאה מהתבגרות ביולוגית וצבירת ניסיון חברתי התרמה לנו להבנת תהליך החיברות. יש לומר שלא כל חברה "מאפשרת" לחבריה לעבור את כל ארבעת השלבים, לדוגמא חברה מסורתית תדכא את יכולת החשיבה המופשטת והביקורתית.. |
השתמש בתיאוריה
של פיאז'ה כקרש קפיצה לחקר החשיבה המוסרית.
איך שופטים בין טוב ורע.
השלב הטרום- קונבנציונאלי- טוב-מה שעונה על צרכי או נעים לי.ילדים צעירים שואלים שאלות של טוב ורע ע"פ צורכיהם האישיים בלבד. השלב הקונבנציונאלי- מתחילה בגיל ההתבגרות. אנשים צעירים מתחילים להגדיר טוב ורע לפי ציפיות הוריהם ולפי נורמות תרבותיות. מנסים להביא בחשבון בשיפוטם המוסרי לא רק מעשים אלא גם הכוונות המסתתרות מאחוריהם. השלב הפוסט- קונבנציונאלי- אנשים בוחנים את המשמעות הפילוסופית של מושגים ומסוגלים למתוח ביקורת על החברה. טען שהתפתחות מוסרית מתרחשת בשלבים מוגדרים. | |
קרול גיליגן | ג'ורג' הרברט מיד | ||
נקודת המוצא שלה הייתה
ביקורת על התמקדותו של קוהלברג בנחקרים
ממין זכר ושבעצם השיפוט המוסרי מושפע מג'נדר.
טענה שנשים מתעניינות בהשפעתן של החלטות על יחסי אנוש ונאמנויות אישיות, וגברים מתבססים יותר על עקרונות צדק מופשטים. טענה שחייהם של גברים במקום עבודה התנהלו מאז ומתמיד ע"פ כללים שיושמו ללא אבחנה אישית. ואילו נשים כרעיות אמהות ומטפלות התבססו על התחשבות רבה יותר ביחסים האישיים. |
תהליך החיברות
מבוסס על התהוות העצמי (מימד של האישיות
המורכב מן המודעות העצמית והדימוי העצמי
של הפרט) העצמי מתהווה מהתנסות חברתית-
חליפיו של סמלים. וכן כדי להבין את כוונתו
של אדם אחר עליך לשוות בדימיונך את המצב
כפי שהוא נראה מנקודת ראותו שלו.
המורכב מיסוד עצמאי- (ה-I) ומיסוד המונחה ע"י החברה (ה-me) האמין שהעצמי אשר ראשיתו בחיקוי הסביבה, מתפתח באמצעות משחקים פשוטים (plays) ובאמצעות משחקים מורכבים (games) ולבסוף מגיע לידי הכרה ב"אחר המוכלל"- ציון הנורמות והערכים התרבותיים הנפוצים המשמשים לנו כאמות מידה להערכה עצמית. "האני במראה"- צ'רלס הורטון קולי (אחד מעמיתיו של מיד) טבע מונח זה המדגיש שהעצמי מושפע מהאופן בו אנו חושבים שאחרים מגיבים כלפינו. הסביר בכך כיצד באינטראקציה סימבולית משמשת בסיס לעצמי ולחברה . |
סוכני חיברות:
המשפחה- בשל היותה מרכז עולמו של הילד היא סוכן החיברות החשוב ביותר. ילדים קטנים תלויים לחלוטין באחרים, והאחריות לסיפוק צרכיהם נופלת על כתפי הוריהם ובני משפחה אחרים. המשפחה היא המנחילה לילד את ערכיה, עמדותיה ודעותיה. חוקרים מדגישים את תרומת תשומת הלב של ההורים להתפתחותם החברתית והאינטלקטואלית של הילדים. המשפחה מביאה את הילד לא רק לעולם החומרי אלא גם מבחינת הגזע, האתניות, הדת והמעמד.
קבוצות השווים- זו בעצם קבוצה חברתית שחבריה בני אותו גיל ואותה עמדה חברתית ושותפים לאותם אינטרסים. בניגוד למשפחה קבוצת השווים מאפשרת לילדים להשתחרר מהשגחתם הישירה של המבוגרים. הילד מפתח זהות עצמית נפרדת ממשפחתו. יכול לדון בנושאים שהמבוגרים אינם מגלים בו עניין (סגנון לבוש, מוסיקה) או אינם רואים בעין יפה (סמים, מין). חשיבותה של קבוצת השווים מגיע לשיאו בגיל ההתבגרות כמתבגרים מתחילים לנת עצמם ממשפחתם ולראות את עצמם כמבוגרים אחראים . קב' השווים מטביעה את חותמה על בני נוער בעיניינים קצרי טווח .אנשים מושפעים גם מקבוצות השווים שאליהם שואפים להצטרף תהליך זה נקרא חיברות מטרים – לימוד חברתי שתכליתו השגת עמדה מיוחלת.
בית ספר- מרחיב את עולמם החברתי של הילדים ומפגיש אותם עם אנשים בעלי רקע חברתי שונה משלהם. מפגש זה מלמד אותם על המשמעות שהחברה מייחסת לגזעם ומינם של אנשים ולעיתים גם מכתיב את התנהגותם. במישור הרשמי בית הספר מלמד את הילדים קשת רחבה של ידיעות ומיומנויות. אך הם גם מטביעים בהם לקחים בלתי רשמיים רבים. בית הספר הוא גם מפגשם הראשון של הילדים עם מערכת כללים נוקשה.
תקשורת המונים-
אמצעים אימפרסונליים לשיגור מסרים לקהל
עצום. המדיה אמורה לקשור אנשים זה לזה. מדיית
ההמונים התפתחה כשטכנולוגיות התקשורת
(תחילה העיתונים ומאוחר יותר הרדיו והטלוויזיה
)החלו להפיץ מידע בקנה מידה המוני. אמצעי
התקשורת תורמים גם להבנת תרבויות שונות
ולליבונם של נושאים בוערים. אך בעת ובעונה
אחת כוחם בעיקר של הטלוויזיה- לעצב את מחשבותיהם
של בני האדם ממשיך לעורר מחלוקות בחזיתות
רבות.
חיברות ומסלול חיים
# תקופה
של שחרור מעולם הבגרות.
# השפעות מהסביבה לדוגמא ניתן לראות במדינות המזרח שם מותרת עבודת קטינים לעומת המערב שם היא אסורה. ההשקפה הזו קשורה גם ליכולות ביולוגיות גם לקשר החברתי, ניתן לראות שבחברות גבוהות בעלות הכנסה עשירה יכולים לפתור את הילדים מעבודה ובמדינות עניות אין זה ביכולתן לוותר על עבודת הילדים. # חברות עשירות טכנולוגית גם מעריכות כמה שיותר את תקופת הילדות, על מנת להעניק לילדים את תקופה ארוכה מספיק לרכישת מיומנויות אליהם יזדקקו בבגרות. # החברה המודרנית היום חברה בעלת שיעורי גירושין גבוה, תוכניות לא מוגנות בטלוויזיה וכו' מורידה את ההגנה שהייתה לנו על הילדים- נחשפים לעולם המבוגרים לפני בשלותם. נאלצים להתמודד עם מודעות לסמים, מין וכו' מבעוד מועד. = יש לציין כי המבקרים של השיטה הזו טוענים שאין הבדל דרמטי בילדות של היום. |
ילדות
– 12 השנים
הראשונות של חיינו |
# רכישת מידת
עצמאות ולומדים מיומנויות הדורשות לחייהם
כמבוגרים.
# מתאפיינת: מבוכה רגשית, עימותים עם ההורים, פיתוח זהות עצמית חדשה, התבגרות מינית הסערות משתייכות לשינויים פיזיולוגים. # ניתן לראות מסרים כפולים בתקופה זו: מותר להצביע/להתגייס אך אסור לשתות אלכוהול לדוגמא בארה"ב. # ניתן לראות הבדלי בתקופה זו על פי רק ע חברתי: מעמד הפועלים ידרוש מילדיו מיד בתום התיכון להיכנס לעולם המבוגרים-העבודה, ואילו משפחה אמידה תאפשר לימודים במכללה, המאריכים את שלב זה. |
התבגרות – תקופת המעבר בין ילדות לבגרות, בערך עד העשור השני לחיים. |
# תקופה המאופיינת
במרבית הישגי החיים, טיפוח קרירה, ילדים
וכו'.
# ראיה לאחור ובחינת השיגינו, האם אני מרוצה מהם או שמא לא... |
בגרות- העשור השלישי לחיינו |
# מאמץ להשגת
מטרות רבות שנקבעו קודם לכן בחיינו.
# משתחררים מהתלות בהוריהם ולמדים לנהל שגרת חיים עצמאית. # תמרון בין קדימויות מנוגדות: בן הזוג, ההורים, הילדים, העבודה ולימודים. בעיקר אצל הנשים ניתן לראות ניסיון לעשות הכול עקב הנורמות החברתיות. |
בגרות מוקדמת –שנות 24-40 |
# לאחר שבחנתי
את חיי עד כה נוצרת התחושה כי הסיכוי לשפר
את חיי הם קלושים.
# בריאות תקינה אינה מובן מאליו. # עבור נשים: הילדים גדולים, עזבו את הבית – דורשים פחות תשומת לב, בעליהן בעבודה ולהן נוצר חלל גדול. במקביל נשים שמתגרשות באמצע חייהן עלולות להקלע למצוקות כלכליות: מ-2 סיבות אלו מספר רב של נשים רואה בגיל זה הזדמנות לשינוי: לימודים, קריירה חדשה וכו'. # שינויים בלתי מחמיאים בהופעה החיצונית אצל נשים . |
גיל ביניים
שנות 40-60 |
# עמים טרום
תעשייתיים: מעניקים לזקנים יוקרה והשפעה
רבה.
חברות מסורתיות: הפקדת השליטה בידי הזקנים. ובשל חוכמת חייהם הרבה זוכים לכבוד רב. חברות מתועשות: עקב חוסר התלות הקיים בין הצעירים שיצאו לעבוד בחוץ למבוגרים, לעיתים הם הזקנים נתפסים בעיניהם כאנשים ש"אבד עליהם הכלח". אין ספק שדעה זו תשתנה ככל שתוחלת החיים עולה ויהיו יותר קשישים מצעירים למעשה. # השוני המרכזי בתקופה זו שהיא מתאפיינת בעזיבת תחומי האחריות והתפקידים שהיו לי לעומת שאר התקופות שככל שהזמן עובר אני לוקח על עצמי יותר תחומי אחריות.
|
זקנה- מתחיל באמצע שנות ה-60 |
# שלב המתאפיין
החמישה שלבים: הכחשה, זעם, מיקוח (אולי ניתן
למנוע את המוות ע"י עסקה עם ה'), הכניעה
(מלוות לעיתים בדכאון נפשי), ההשלמה (זה
יקרה ועלי לנסות למצות את חיי עד אז).
# ככל שיגדל מספרם של הזקנים כך ניתן לצפות שיחס החברה למוות יהפוך טבעי יותר. # ככל שהזמן עובר ניתן לשוחח על המוות יותר בקלות, ויש נטייה להעדיף את המוות על הסבל שלקראתו בבי"ח. |
מוות |
מסלול החיים- מבט כללי
1. למרות שכל שלב של החיים קשור לתהליך ההתבגרות (או ההזדקנות) הביולוגי. מסלול החיים הוא במידה רבה תוצר חברתי. מסיבה זו אנשים מחברות שונות יכולים לעבור את השלבים בצורה שונה.
2. כל שלב בכל חברה כרוך בבעיות ובשינויים אופייניים המחייבים לימוד דברים חדשים והשכחת שגרות ישנות.
לבסוף, חווית
חייהם של בני האדם משתנות גם ע"פ העיתוי
ההיסטורי שבו נולדו . קוהורטה – קטגוריה
של אנשים בעלי איפיון משותף, בדר"כ הגיל.
אנשים המשתייכים לאותה קוהורטה מאותן מגמות
כלכליות ותרבותיות ולכן יביעו השקפות וערכים
דומים.
חיברות מחדש- ארגונים כוללניים:
ארגון כוללני: מסגרת שבה אנשים מבודדים מן העולם החיצוני וחייהם מוכתבים ע"י סגל מנהלי. (איש בארגון זה נקרא חוסה).
מאפייניהם של הארגונים הכוללנים:
1. אנשי סגל המפקחים על כל תחומי החיים: זמן אכילה, לבוש, תעסוקה וכו'.
2. קיימת שיטה נוקשה המקצה לנוכחים באותו מוסד אוכל, תנאי שינה, לבוש: מי שנמצא שם מקבל הכל מהמוסד.
3. כללים פורמאלים ולוחות זמנים מוכתבים לנוכחים באותו מוסד, עוסקים בכל פרט בשגרת היומיום.
* המטרה שלשמה
כופים משטר חמור היא חיברות מחדש, שינוי
יסודי של אישיות השוכן או החוסה ע"י פיקוח
מכוון על סביבתו. תנאי בידוד מאפשרים להנהלת
הארגון להשתמש במלוא עולמו של השוכן כדי
לחולל שינוי בלתי הפיך באישיותו.
התהליך מתרחש ב-2 שלבים:
1. ניסיון לשבור את העצמאות והזהות של החוסה, ע"י הכללים החדשים שמכתבים לי איך לחיות ולוקחים לי את חופש הבחירה, התחביבים וכו'.
2. התרחשות מעשית של החברות מחדש- בניית זהות חדשה לחוסה.