מבוא לסוציולוגיה - סמסטר ב- 2008-9

Back to materials website


שיעור ראשון 15.03.09

הסוציולוגיה בייחודה מנסה לראות את ההיבט החברתי בהתנהגות הפרט. איך החברה משפיעה על הפרט.

גישת ההומוגמיה- גישה לבחירת בן זוג. היא טוענת שהדמיון ברקע קובעת. בבחירת בן זוג- החברה מנחה אותנו לבחור מתוך מסגרים ספציפיים לפי חוקים חברתיים- דמיון. ישנה חוקיות חברתית בבחירת בן הזוג- ההומוגמיה (דתיים, לאום דומה, גיל דומה...). עקרון זה הוא סוציולוגי המדגים בצורה ברורה את השפעת החברה על האדם. גם ביוצאים מן הכלל יש חוקיות חברתית של מתי מותר להיות “יוצא מן הכלל”. אנשים בעלי מעמד חברתי גבוהה מרשים לעצמם לצאת מהכלל משום שהאיום על המעמד החברתי שלהם הוא קטן יותר, והסיכוי שייספגו סנקציות הוא אפסי. גם אנשים “בשוליים”- ירשו לעצמם לצאת מן הכלל משום שאין להם מה להפסיד כי המעמד שלהם במילא נמוך. (נרקומנים, הומלסים וכד')

סוציולוגיה: תורת החברה. עוסקת בניתוח תהליכים חברתיים, חקר שיטתי של החברה והשפעתה על הפרט. פסיכו' קלינית, חברתית וסוציו' – הם מעגלים השלובים זה בזה ע”מ להסביר תופעות.

גישת המתח החברתי- (מרטון) סטייה חברתית נובעת ממתח מסוים בחברה. מרטון טוען שהמתח נוצר בין מטרות חברתיות לאמצעים חברתיים של אנשים.

השאלה בסוציולוגיה היא- מה הופך את האדם לסוטה?

הסוציולוגים מתמקדים בערכים ונורמות חברתיים ע”מ להסביר תופעות ולא מתמקדים בפרט.

גישת האנומיה- מצב שאין חוקים, נורמות בחברה באופן ברור. זה קורה במצבים של שפל חברתי או ההיפך. גישה זו באה להסביר את התופעה של סטייה חברתית.

לסוציולוגיה יש מספר בעיות הייחודיות/ משותפות לאחרים.

בעיות בסציולוגיה:

  1. דיסציפלינה מופשטת- באה להסביר תופעות מופשטות עם מושגים מופשטים. בפסיכולוגיה, רמת המופשטות נמוכה יותר ולכן הבעייתיות קטנה יותר. קשה לציבור הרחב להבין ניתוח סוציולוגי משום ההפשטה הרבה.
  2. בעיית הניבוי- המדע בא לתאר, להסביר ולנבא תופעות מסוימות. במדעים מדויקים, קל יותר לנבא תופעות (ע”י ניסויים).

החוקיות לא קשורה באדם או בקשרים חברתיים בין אישיים. בא לתת הסבר וחוקיות חברתית באשר לתופעה זו. מילת המפתח: לכידות חברתית.

התאבדות אנומית- כאשר יש מצב של חוסר נורמות אין לכידות ולכן יש התאבדויות.

שיעור שני 23.03.09

במדעי החברה יש גם חוקרים פוזיטיביסטיים וגם קונסטרוקציוניסטים.

סוציולוגיה מתחלקת לכמה פרדיגמות(תיאוריות):

  1. גישה פונקציונליסטית- מסתכלת על העולם כמכרעת הרמונית המדומה לגוף האדם. שיש בו איזון פנימי בין כל החלקים. הם טוענים שלכל פעולה יש תפקיד. הפונקציה יכולה להיות גלויה, שהאדם מודע לה, או פונקציה סמויה, שהאדם לא מודע לה. גם תופעות דיספונקציונליות לטענתם היא לטובת החברה. עצם זה שהדבר התקיים- סימן שהוא באיזשהו מקום כן פונקציונאלי.
  1. גישת הקונפליקט- החברה היא זירת התנגשות, מתח, ניגוד אינטרסים וכפייה. התיאורטיאנים מתמקדים במאבקי כוח בחברה (ריבוד חברתי...). לגישתם, החברה היא לא הרמונית אלא באופן טבעי האינטראקציות פועלות עפ”י ניגודי אינטרסים, זוהי גישת מאבק וכפייה. מנתחים את החברה מצד הריבוד החברתי, מאבקים חברתיים, שינה...
  1. אינטראקציה סימבולית- גישת מיקרו. הניתוח הוא על אינטראקציה מינורית. לא מבינים את החיים החברתיים כשל כלל החברה אלא כשל פרטים. פעילות הגומלין נקבעת לפי המשמעות שהאדם מייחס למצב שבו הוא פועל. (קונסטרצויניסטים). החוקרים מחפשים את הסימבוליקה של הדברים בעיני הנבדקים. המשמעות שאדם מביא ליחסי גומלין היא זו שמסבירה תהליכים. גישה זו לא מדברת על פונקציות או קונפליקטים חברתיים אלא על משמעויות שאנשים מביאים על מצבים חברתיים.

ייתכן שהדפדפן שלך אינו תומך בתצוגה של תמונה זו.ייתכן שהדפדפן שלך אינו תומך בתצוגה של תמונה זו.פילוסופיה

ייתכן שהדפדפן שלך אינו תומך בתצוגה של תמונה זו.ייתכן שהדפדפן שלך אינו תומך בתצוגה של תמונה זו.מדעים אמפיריים מדעים לא אמפיריים

ייתכן שהדפדפן שלך אינו תומך בתצוגה של תמונה זו.

ייתכן שהדפדפן שלך אינו תומך בתצוגה של תמונה זו.ייתכן שהדפדפן שלך אינו תומך בתצוגה של תמונה זו. טבע רוח חברה

ייתכן שהדפדפן שלך אינו תומך בתצוגה של תמונה זו.ייתכן שהדפדפן שלך אינו תומך בתצוגה של תמונה זו. פוזיביסטים (מדעי הטבע) קונסטרוקציונליסטית

תיאוריות בסוציולוגיה.

  1. פרדיגמה פוזיבסטית- טוענים שלעולם יש מהות מעבר לתפיסת האדם. החוקרים צריכים למצוא את המהות הזאת. בשיטת החשיבה שלהם מחפשים הסברים סיבתיים. בוחנים מציאות קיימת ומדברים על מושגים מופשטים (תודעה קולקטיבית). ישנה מציאות אובייקטיבית ממשית שהחוקרים מנסים למצוא אותה.
  2. קונסטורקציוניסטית- טוענים שאין דבר כזה מציאות קיימת אובייקטיבית, אלא הכל סובייקטיבי. האדם מבנה את המציאות. תפקיד החוקר להבין את הבניית המציאות ע”י האדם. המציאות נבנית מאינטראקציות בינאישיות.
  1. העדר אינסטינקטים- אינסטינקט הוא התנהגות מורכבת ומתוכנתת המאפיינת זן מסוים והיא בעלת אופי אוטומטי (אין בה למידה). בנ”א לא נולדים עם התנהגות מתוכנתת. לאדם יש רפלקסים (תגובות פיסיולוגיות) אך הוא לא נולד עם אינסטינקטים.
  1. צרכים- לאדם יש צורך חברתי המעודד את תהליך הסוציאליזציה. צורך זה מאוד מפותח. ניתן ללמוד על כך מהחרם המקשה על האדם מאוד. מכאן לומדים שצורך זה (שייכות לדוג'), מאוד חשוב לבנאדם.

צרכים הייחודיים לבנ”א:

הגישה המפותחת ביותר היא “פרמידת הצרכים של מאסלו”. צורך האהבה ושייכות היא מורכב????. שאר הצרכים נעלמים כאשר מספקים אותם ומציקים כשמסופקים במידה מוגזמת.

צרכי צמיחה- כשאר אדם עסוק בהם, הם צומחים עוד יותר. גם הצורך באהבה הוא בחלקו “צורך צמיחה”, וחלק ממנו הוא “צורך חסך”. ה”צורך באהבה” היא חסך, ואילו הצורך לתת אהבה הוא צמיחה. כלומר, אין גבול בנתינת אהבה. רואים בפירמידה שהצרכים החברתיים ממוקמים באמצע הפירמידה. למרות שהם לא קיומיים, קיבלו מקום “מכובד” בפירמידה.

ישנם צרכי משנה בתוך הצרכים החברתיים:

האדם מנותב עפ”י הצרכים הנ”ל. תהליך הסוציאליזציה לא מתקיים רק משום הצרכים החברתיים אלא גם משאר הצרכים. כל הצרכים הם תלויי חברה ולכן תהליך החברות חשוב וקריטי לאדם.

  1. השפה- דבר הייחודי לאדם. שפה היא מערכת צלילים שהתרבות מעניקה לה משמעות. ליצורים אחרים יש רק צלילים. רק האדם מסוגל לחשוב בצורה מופשטת ולכן יכול להשתמש בשפה. השפה מעודדת את תהליך החברות.
  2. יכולת הלמידה /הקוגניטיבית- לאדם יש אינטלקט מפותח יותר מיצורים אחרים.
  3. התלות הגדולה- תקופת התלות הגדולה ביותר היא של האדם. תלות האדם בהוריו ארוכה יותר משאר היצורים. תלות זו היא לא רק פיסית אלא גם נפשית. עצם התלות הגדולה מראה שההורים הם סוכני חברות משמעותיים והדבר מחזק את תהליך הסוציאליזציה.

גופמן טוען כי ניתן לקחת את כל הארגונים ולסדר אותם על “רצף הטוטאליות”. (לדוגמא: בית לחולי נפש- בית סוהר- פנימייה צבאית- בי”ס-....). טוטאליות קיימת בצורה זו או אחרת בכל ארגון.

איך מתרחש תהליך הסוציאליזציה?

ניתן להסתכל מ-2 פרספקטיבות:

  1. תהליך של השפעה חברתית. סוכני סוציאליזציה משפיעים עלינו במהלך התהליך כדי שנהפך לבני תרבות.
  2. למידה חברתית.

שתי הפרספקטיבות לגיטימיות ושלובות זו בזו.

השפעה חברתית- תהליך המתבסס על בסיסי כח. סוכנים משפיעים ע”י בסיסי כח.

כח חברתי- פוטנציאל להשפיע.

השפעה חברתית- שינוי ממשי של התנהגות ו/או עמדות. באינטראקציה חברתית אנשים יכולים להיות בעלי כח חברתי אך ללא עשיית שינוי ממשי. לא תמיד אנשים עושים בכוח שימוש בכוח שיש בידם.

כח חברתי- אנשים לא תמיד מוציאים מן הכוח אל הפועל מכנה סיבות: ערכים, חוסר מודעות לכוח,,,.

גישת בסיסי הכוח החברתי (פרנץ' ורייבן) 1954- חמישה בסיסי כוח קלאסיים:

  1. שכר
  2. עונש או איום בעונש.
  3. זיקה
  4. מומחיות
  5. סמכות
  1. כוח המידע
  2. חולשה

  1. כוח השכר- אנשים בעלי כוח לתגמל משפיעים על אחרים. השכר הוא לא הומוגני- חומרי, רגשי. יכול לבוא בצורות שונות: כסף, תשומת לב, מחמאה, פרס...

2. איום בעונש- כוח ההרתעה. יש להקפיד ולממש את האיום ע”מ שכח ההרתעה לא ירד. אם אדם יודע שלא יוכל לממש את העונש במקרה הצורך, עדיף שלא יאיים.

עונש- מאפיינים:

  1. שיהיה רלוונטי.
  2. עקביות בענישה.
  3. הוגנות בעונש- כדי שהעונש יועיל הוא צריך להתפשט כהוגן בעיני המקבל והסביבה.
  4. בסיס רציונאלי.

חסרון:

  1. יוצר סביבה לא נעימה
  2. המושפע ירצה להימלט מהאינטראקציה.

יתרון:

  1. יעיל, ברוב המקרים אף יותר מתגמולים/שכר.

  1. כוח הזיקה- מתבטא בכך שהמושפע רוצה להידמות לסוכן ההשפעה מתוך זיקה שיש לו כלפיו.
  1. בסיס רגשי
  2. סוכן ההשפעה לא חייב לדעת על ההשפעה שלו וגודלה.
  3. כאשר סוכן ההשפעה מועד, כוח הזיקה שלו יורד.
  4. כריזמה
  1. מומחיות- בסיס כוח משמעותי. מומחיות, ידע שנרכש באמצעות שני דברים:
  2. למידה תוך השכלה ב. וניסיון.

הבחנה זו ברורה אצל רופאים- קודם לומדים אך חייבים גם ניסיון ע”מ להגדיר עצמם כ “מומחים”. ע”מ שייחשב מומחה לכל הדעות חייב את שני הדברים. ,

“אפקט הגלישה”- הרבה פעמים מומחים מאוד, תוך אימוץ “אפקט הגלישה” הם מנסים להשפיע עלינו גם בתחומים אחרים ולפעמים מצליחים. גם אם הדבר לא קשור למומחיות האישית שלהם נותנים להם קרדיט מעצם זה שהם מומחים, ולפעמים הם משתמשים בכך במודע.

27/04/09

  1. כוח הסמכות- לפי הפרספקטיבה של הפונקציונליזם, יש רציונל להיענות ל לסמכות למען הסדר החברתי. מכיון ששואפים להרמוניה ומניעת כאוס, נענים לסדר החברתי גם אם אי- ציות לא יביא באותו מקרה לענישה.


  1. כוח האינפורמציה- פיסת מידע שיש לאדם לאו דווקא מניסיון או למידה, (לדוגמא- עד ראייה). הכוח נעלם כאשר אדם מוסר את המידע (בשונה ממומחיות). מכאן, שהרבה פעמים מעדיפים לא לתת את המידע ע”מ שלא לאבד את הכוח.
  2. כוח החולשה- יכולים להשפיע נע”י הרחמים שהם מעוררים אצל אנשים אחרים. בסיס זה הוא מניפולטיבי במקרים מסוימים. לפעמים אנשים מסתירים את החולשה אך עדיין מרחמים עליהם אך יש פעמים שהדבר נעשה במניפולטיביות.


סוגי השפעה

סוגי ההשפעה בסוציאליזציה לא שוווים בערכם ובגודלם.

עפ”י הטיפולוגיה של קלמן, קיימים 3 סוגי טיפוסים של השפעות:

  1. הסכמה (התרצות)- רצון לקבל תגמול/ להימנע מעונש. תהליך בבסיס זה, משך הזמן מאוד קצר ותלוי בתגמול ובעונש. השפעה זו תלוית מצב ולא עמוקה עבור האדם.
  2. הזדהות- ייחודה הוא בסיס הזיקה. כאשר מזדהים עם סוכן הסוציאליזציה, נענה לדרישותיו משום שאנו מזדהים, גם אם בצורה לא מודעת. השפעה זו היא על בסיס רציונאלי.
  3. הפנמה- כל סוכן סוציאליזציה שואף להביא את המסר להפנמה. הפנמה מתבטאת בתהליך דו שלבי:

דרך נוספתץ לראותץ את תהליך הסוציאליזציה היא תוך למידה חברתית.

למידה חברתית- ישנם מספר מנגנוני למידה חברתית שונים.

שיטות למידה חברתית (מנגנוני למידה):

  1. תצפית/ חיקוי
  2. חיזוק חיובי/ שלילי- מעודדים / מאפשרים סוציאליזציה. גורמים הנאה- מגבירים את ההתנהגות הרצויה.
  3. ענישה- הכחדת למידה. גירוי לא נעים- מפסיק את ההתנהגות. תהליך הסוציאליזציה יכול להתקיים דרך למידה כמו דרך תצפית... התהליך ניתן לראייה מפרספקטיבות שונות.

סוציאליזציה לתפקידי המינים/ מגדרית:

מגדר- הבדלים בתפקידי המינים כפי שהתרבות מגדירה אותם.

ברוב התרבויות נשים אחראיות על תחום הבית והגברים על החוף.

פרספקטיבות להסתכלות:

  1. פרדיגמת הפונקציונליזם- חיונית כיוצרת סדר בחברה, תפקיד הסתגלותו לבנ”א.
  2. פרדיגמת הקונפליקט- אמצעי לדיכוי הנשים ע”י הגברים מכיוון שברוב התרבויות הנשים במעמד נמוך יותר לעומת הגברים.

הגורמים לכניסת הנשים לעבודה באינטנסיביות: (המהפכה הוורודה)

למרות תהליכי הסוציאליזציה, למגדר היתה “מהפכה ורודה”- נשים יצאו לעבודה, הגיעו לתפקידים בכירים (אך מוגבלים), לפעמים אף “המפרנס העיקרי”.

השינוי אצל הגברים: אחת הסיבות העיקריות היא המהפכה הדיגיטלית, מה שהוריד להם מהעומס, והפנה מקום לבית, לילדים...

המטרוסקסואלים- מטפחים את הצד הנשי שלהם.

הטרוסקסואלים- אלו החוזרים לאחור.

נשים מבחינה סטטיסטית , מקדישות 66% יותר מהגברים לעבודה בבית.

סוציאליזציה בתקשורת הבין- אישית בין המינים:

תקשורת מילולית:

תקשורת לא מילולית: הבדלים-


תרבות:

מסכת של נורמות, ערכים , מוסר, דת ואוריינטציה המועברת מדור לדור. בעצם, כל מה שלא ברא הטבע- זה תרבות. התרבות משפיעה על כל חלק מהחיים שלנו. ישנם פסיכולוגיים הטוענים שגם האישיות של האדם היא תלוית תרבות. מכאן, אין תחום בחיים שהוא לא קשור לתרבות.

אתנוצנטריות תרבותית- היתה מקובלת במאה- 19. הערכת תרבות מסוימת מנקודת הראות של תרבות האדם עצמו. העמדת התרבות של האדם במקום מרכזי, וכל מה ששונה פחות טוב בהכרח.

יחסיות תרבותית- הערכת תרבות זרה מנקודת ראייה “נקייה” ולא עפ”י קנה המידה של תרבות האדם. הערכת תרומת הנורמות , ערכים...בהתאם לאותה תרבות. לדוג'- פוליאנדריה.(נישואים לכמה גברים). שבטים עם צורת חיים זו פעלו כך מכמה סיבות:

החוקרים שואפים למין “גישת ביניים“- עד כמה הנורמה/ ערך מזיק לתרבות. במידה והדבר תורם- ננהג ביחסיות תרבותית. יש לנהוג ביחסיות תרבותית בגבולות ולא באופן גורף- “יחסיות מאוזנת”. התרבות היא מסכת משולבת של מרכיבים, אנתרופולוגים מסרטטים את התרבות ע”י שני צורות גיאומטריות: בצל, פירמידה.

בצל- בנויה שכבות שכבות.

פירמידה- מבנה היררכי,כמו שבפירמידה יש שכבות “לא נראות”, כך בתרבות ישנם שכבות סמויות מן העין, כלומר לא מודעים להם. ככל שהשכבה יותר גבוהה, יש לה נראות יותר גבוהה. לדוג'- לטקסים יש תקשור רב ופרסים.

אוריינטציה בסיסית- שכבה העומדת בתשתית התרבות. תפיסת עולם/ יחס מסוים שיש לתרבות כלפי סוגיות מרכזיות בחיי האדם.

לדוג'- אנתרופולוגים מונים 5 אוריינטציות בסיסיות:

  1. יחס התרבות לטבע (הטבע מעל האדם/ האדם והטבע משולבים)
  2. יחס התרבות לזמן- (מה שהיה הוא שיהיה/ אכול ושתה כי מחר תמות), האופן של היחס לזמן תלוי גם בגיל האדם.
  3. יחס התרבות לאדם (תפקידי המפתח אצל קשישים...)
  4. יחס התרבות ליחסים בין אישיים.(טניס) גימנשפט- יחסים קהילתיים, תומכים וקוקטיבסטיים.
  1. יחס התרבות כלפי אישיות. דוגמא: TYPE A לעומת TYPE B. הטיפוסים הם תלויי תרבות , הטיפוס השכיח הוא האוריינטציה הבסיסית.

ישנם 3 סוגי תת- תרבות:

  1. תת תרבות נורמטיבית
  2. תת תרבות ערכית
  3. תת תרבות נגד- לא מקבלת שום דבר מתרבות האם.

התרבות משפיעה על כל התנהלות הן בצורה גלויה והן בצורה סמויה. התרבות משפיעה על כל החוויות הבסיסיות- למשל דרך השפה. מודעים לתופעה שבתרבויות שונות ישנם מילים שלא קיימות בכל התרבויות. כאשר מגדירים תופעה בעזרת מילה- יש ניתוב להסתכל על התופעה בצורה אחרת. הדבר מעצב את תפיסת המציאות ואת ההסתכלות עליה. אם אין מילה לחוויה מסוימת, האדם לא יראה במקרה כחוויה משום שלא מגדיר אותה כ “אחרת” ממקרים אחרים.

השכבות הנמוכות בפירמידה הן הבסיס שעליו נבנות יתר השכבות. יש לשכבות אלו חשיבות רבה הלמרות שלא תמיד יש להם את “הנראות” של השכבות הגבוהות.

האוריינטציות הבסיסיות- נקבעות עפ”י השכיח. חוקרים מגלים את השכיח עפ”י סקרים, ניתוחים... אנשים “פשוטים” בד”כ לא מודעים למה היא האוריינטציה הבסיסית של תרבותם.

ערכים- אמת מידה תרבותית המנחה אותנו לגבי מה טוב/ רע. יש נקיטת עמדה ברורה. הערכים הם מופשטים ומתורגמים להתנהגות ע”י הנורמות. (דוג' לערך- “והדרת פני זקן”).

נורמות- נתמכות ע”י הערכים. תרגום מעשי/ התנהגותי של הערכים. הנורמות הן אינסופיות.(לדוג'- “מפני שיבה תקום”.

ישנם שני סוגי נורמות:

על פי חומרת הסנקציה החברתית כלפי האדם שהפר את הנורמות.

  1. מורס MORES- נורמה השומרת של המוסר החברתי. אם נורמה כזו תופר- החברה תתמוטט. לדוג'- לא תרצח, גילוי עריות... לכל תרבות יש את ה “mores” שלה. לא בכל תרבות/ תת תרבות הסנקציות דומות לאותה הפרה של נורמה. (לדוג'- צניעות בחברה החרדית נחשבת למוריס). נורמה שהיא ליבה של תרבות מסויימת היא מוריס.
  2. פוולקוויס FOLKWAYS- מנהגי עם. נורמות המסדירות את החיים היומיומיים והפרתן לא תמוטט את החברה.


Locations of visitors to this page