מבוא לסוציולוגיה - סמסטר ב- 2008-9

Back to materials website

---

שיעור ראשון 15.03.09

הסוציולוגיה בייחודה מנסה לראות את ההיבט החברתי בהתנהגות הפרט. איך החברה משפיעה על הפרט.

גישת ההומוגמיה- גישה לבחירת בן זוג. היא טוענת שהדמיון ברקע קובעת. בבחירת בן זוג- החברה מנחה אותנו לבחור מתוך מסגרים ספציפיים לפי חוקים חברתיים- דמיון. ישנה חוקיות חברתית בבחירת בן הזוג- ההומוגמיה (דתיים, לאום דומה, גיל דומה...). עקרון זה הוא סוציולוגי המדגים בצורה ברורה את השפעת החברה על האדם. גם ביוצאים מן הכלל יש חוקיות חברתית של מתי מותר להיות “יוצא מן הכלל”. אנשים בעלי מעמד חברתי גבוהה מרשים לעצמם לצאת מהכלל משום שהאיום על המעמד החברתי שלהם הוא קטן יותר, והסיכוי שייספגו סנקציות הוא אפסי. גם אנשים “בשוליים”- ירשו לעצמם לצאת מן הכלל משום שאין להם מה להפסיד כי המעמד שלהם במילא נמוך. (נרקומנים, הומלסים וכד')

סוציולוגיה: תורת החברה. עוסקת בניתוח תהליכים חברתיים, חקר שיטתי של החברה והשפעתה על הפרט. פסיכו' קלינית, חברתית וסוציו' – הם מעגלים השלובים זה בזה ע”מ להסביר תופעות.

• פסיכולוגיה קלינית- מסתכלים על המאפיינים האישיים הנובעים מאישיות האדם כמכריעים.
• פסיכולוגיה חברתית- מסתכלים על הקבוצה והדינאמיקה שבה כמכרעת.
• סוציולוגיה- מסתכלים על החברה והשפעתה על הפרט כמכרעת.

גישת המתח החברתי- (מרטון) סטייה חברתית נובעת ממתח מסוים בחברה. מרטון טוען שהמתח נוצר בין מטרות חברתיות לאמצעים חברתיים של אנשים.

אצל אנשים בלתי סוטים- המטרות נמצאות בהלימה לאמצעים, התנהגות קונפורמית.

אצל אנשים סוטים-

• יש מטרות אך אין אמצעים. “חדשנים” (מביא לעבריינות)
• אין מטרות אך יש אמצעים. “ריטואליים” (מלשון טקס), לדוג' בירוקראטיים.
• אין מטרות ואין אמצעים. “הנסגנים”, לדוגמא נרקומנים.
• המורדים, המהפכנים- לא מקבלים מטרות ואמצעים אך מציעים מטרות ואמצעים חלופיים לעצמם.

השאלה בסוציולוגיה היא- מה הופך את האדם לסוטה?

הסוציולוגים מתמקדים בערכים ונורמות חברתיים ע”מ להסביר תופעות ולא מתמקדים בפרט.

גישת האנומיה- מצב שאין חוקים, נורמות בחברה באופן ברור. זה קורה במצבים של שפל חברתי או ההיפך. גישה זו באה להסביר את התופעה של סטייה חברתית.

לסוציולוגיה יש מספר בעיות הייחודיות/ משותפות לאחרים.

בעיות בסציולוגיה:

1. דיסציפלינה מופשטת- באה להסביר תופעות מופשטות עם מושגים מופשטים. בפסיכולוגיה, רמת המופשטות נמוכה יותר ולכן הבעייתיות קטנה יותר. קשה לציבור הרחב להבין ניתוח סוציולוגי משום ההפשטה הרבה.
2. בעיית הניבוי- המדע בא לתאר, להסביר ולנבא תופעות מסוימות. במדעים מדויקים, קל יותר לנבא תופעות (ע”י ניסויים).

במדעי החברה, ובפרט בסוציולוגיה קשה לנבא. אף פעם לא נגיע לניבוי של 100%:

• משום השוני בין אנשים כך שהמדגם לא מייצג את כלל החברה.
• הנסיבות החברתיות משתנות, אין תנאי מעבדה.

הסוציולוגיה פועלת בחברה שהיא דבר משתנה. מספיק שקורה משהו קטן וכל הניבוי יכול להשתנות. בפסיכולוגיה הקלינית הניבוי קצת יותר מדויק משום שהאישיות היא יחסית קבועה.

• השפעת החברה על תופעת ההתאבדות:

ההשפעות אינם נמצאים באדם הפרטי אלא בחברה.

השאלה המרכזית- מה יש במבנה החברתי בחברה הספציפית שגורם להתאבדויות?

(דרקהיים) עשה מחקר “על ההתאבדות”- בדק לאורך שנים את שיעורי ההתאבדות בחברות שונות במגזרים ספציפיים.

מסקנות:

• הפרוטסטנטים נוטים להתאבד יותר מהקטולים ומהיהודים.
• נשים נוטות להתאבד פחות מגברים.
• נשואים נוטים להתאבד פחות מאשר רווקים.
• במלחמה הנטייה להתאבד פחותה מאשר בזמן רגיעה.

החוקיות לא קשורה באדם או בקשרים חברתיים בין אישיים. בא לתת הסבר וחוקיות חברתית באשר לתופעה זו. מילת המפתח: לכידות חברתית.

• סביב הלכידות נוצר שיעור גבוהה של התאבדות.
• אנשים מתאבדים מסיבות שונות אך המשותף- הלכידות החברתית. כאשר הלכידות גבוהה בחברה- שיעור ההתאבדות נמוך יותר, ולהפך.

התאבדות אנומית- כאשר יש מצב של חוסר נורמות אין לכידות ולכן יש התאבדויות.

שיעור שני 23.03.09

במדעי החברה יש גם חוקרים פוזיטיביסטיים וגם קונסטרוקציוניסטים.

סוציולוגיה מתחלקת לכמה פרדיגמות(תיאוריות):

1. גישה פונקציונליסטית- מסתכלת על העולם כמכרעת הרמונית המדומה לגוף האדם. שיש בו איזון פנימי בין כל החלקים. הם טוענים שלכל פעולה יש תפקיד. הפונקציה יכולה להיות גלויה, שהאדם מודע לה, או פונקציה סמויה, שהאדם לא מודע לה. גם תופעות דיספונקציונליות לטענתם היא לטובת החברה. עצם זה שהדבר התקיים- סימן שהוא באיזשהו מקום כן פונקציונאלי.

לדוגמא- סטייה חברתית, (לדוגמא עבריינים) היא גם פונקציונאלית משום שהיא מגדירה את הגבול, מביאה לשינוי המביא לקידום החברה. זוהי גישה של קונצנזוס/ הרמוניה שלכל פעולה יש תרומה גלויה וסמויה גם אם היא שלילית. הפונקציונאליסטיים הם פוזיטיביסטיים. הם טוענים שאין כפייה והכול נעשה מרצון.

2. גישת הקונפליקט- החברה היא זירת התנגשות, מתח, ניגוד אינטרסים וכפייה. התיאורטיאנים מתמקדים במאבקי כוח בחברה (ריבוד חברתי...). לגישתם, החברה היא לא הרמונית אלא באופן טבעי האינטראקציות פועלות עפ”י ניגודי אינטרסים, זוהי גישת מאבק וכפייה. מנתחים את החברה מצד הריבוד החברתי, מאבקים חברתיים, שינה...

לדוג'- הפמיניסטיות נמנות עם גישת הקונפליקט.

• 2 גישות אלו (פונקציונליסטית וקונפליקט), הן גישות מקרו- מדברות על החברה עם קבוצות שונות, מעמדות...

3. אינטראקציה סימבולית- גישת מיקרו. הניתוח הוא על אינטראקציה מינורית. לא מבינים את החיים החברתיים כשל כלל החברה אלא כשל פרטים. פעילות הגומלין נקבעת לפי המשמעות שהאדם מייחס למצב שבו הוא פועל. (קונסטרצויניסטים). החוקרים מחפשים את הסימבוליקה של הדברים בעיני הנבדקים. המשמעות שאדם מביא ליחסי גומלין היא זו שמסבירה תהליכים. גישה זו לא מדברת על פונקציות או קונפליקטים חברתיים אלא על משמעויות שאנשים מביאים על מצבים חברתיים.

דוגמא- סטייה חברתית:

• פונקציונליזם- ממלא תפקיד בחברה ולכן ממשיך להתקיים.
• קונפליקט- מצבים שאנשים בעלי אינטרס מזהים אותם כפוגעים באינטרסים שלהם ולכן יש להלחם בהם. הקבוצה החזקה מזהה התנהגות מסוכנת להם ולכן הוקיעו אותה כ”סוטה”.
• אינטראקציוניסט- יזהה סטייה ע”י תיוג. יטען שאדם מסוים יכול להיות סוטה אך לא ייחשב כך עד שהחברה תזהה אותו כך . סטייה נוצרת מתוך פרשנות סובייקטיבית בהבניה של המציאות.

התאבדות אלטרואיסטית- כאשר רמת הלכידות יותר מדי גבוהה ואדם מזדהה עם המטרות החברתיות עד שמוכן להתאבד עבורן (יפן).

התאבדות אגואיסטית- מסביר למה הרווקים/ הגברים מתאבדים יותר מנשואים/ נשים. האדם מרשה לעצמו משום שאין לו מחויבות כמו לצד השני.

• ההסבר החברתי היא נלווה להסברים אחרים לתופעות חברתיות.

הסוציולוגיה מתמקדת בחקר שיטתי של החברה, עוסקת בהשפעת החברה על הפרט.

ללא ספק, לחברה יש השפעה מאוד חזקה על התנהגויות של הפרט.

למושגים המופשטים יש אינספור דרכי תיאור.

הפרספקטיבות העיקריות של הסוציולוג:

ישנם המון פרספקטיבות להסתכל על המציאות. העיקריות:

1. פרדיגמה פונקציונאלית
2. פרדיגמת הקונפליקט
3. פרדיגמת האינטראקציה הסימבולית.

פילוסופיה

מדעים אמפיריים מדעים לא אמפיריים

טבע רוח חברה

פוזיביסטים (מדעי הטבע) קונסטרוקציונליסטית

תיאוריות בסוציולוגיה.

פילוסופיה- אם המדעים. “אהבת החכמה”. בתקופת הפילוסופים הם עסקו במדע לפי רוח התקופה שלהם.

מדעים אמפיריים- מדע שהמסקנות מגיעות עפ”י איסוף נתונים שיטתי.

מדעים לא אמפיריים- המסקנות מגיעות בדרכים שונות. לדוגמא- לוגיקה, ממתמטיקה, החשיבה יותר הגיונית.

פרדיגמות:

1. פרדיגמה פוזיבסטית- טוענים שלעולם יש מהות מעבר לתפיסת האדם. החוקרים צריכים למצוא את המהות הזאת. בשיטת החשיבה שלהם מחפשים הסברים סיבתיים. בוחנים מציאות קיימת ומדברים על מושגים מופשטים (תודעה קולקטיבית). ישנה מציאות אובייקטיבית ממשית שהחוקרים מנסים למצוא אותה.
2. קונסטורקציוניסטית- טוענים שאין דבר כזה מציאות קיימת אובייקטיבית, אלא הכל סובייקטיבי. האדם מבנה את המציאות. תפקיד החוקר להבין את הבניית המציאות ע”י האדם. המציאות נבנית מאינטראקציות בינאישיות.

סוציאליזציה-

למידת הרך הנולד להיות אדם, דרך סוכנים חברתיים. תהליך המתבצע דרך סוכנים חברתיים. תהליך זה מתבצע ע”י למידה, צפיות בהורים ועוד. קשה לדעת מה היה קורה לאדם לולא היה עובר סוציאליזציה. כדי לדעת זו, היה צריך לגדל אדם בואקום, דבר שלא נחשב אתי, ולכן לא אפשרי. מהמקרים הבודדים שקרו, גילו שאדם שלא עבר תהליך של סוציאליזציה באופן מסודר ובריא...

סוציאליזציה ראשונית- למידה בסיסית של מיומנויות אנוש (הליכה, שפה, ניקיון...)

סוציאליזציה משנית- בהקשר חברתי מסוים (גן, תנועת נוער, אוניברסיטה, הורות, פרישה...)

הלמידה הראשונית מתבצעת בשנים הראשונות, והמשנית במשך כל החיים.

הפונקציונליסטים הם העוסקים בסוציאליזציה. מבחינת חקר הנושא. הסוציאליזציה אמורה להביא להרמוניה בחברה. הסוציאליזציה מעבירה את התרבות מדור לדור. לסוציאליזציה הראשונית יש תקופה קריטית שבה היא נקלטת הכי טוב, והיא בשנים הראשונות. אם בתקופה קריטית זו הדבר לא מתקיים, הדבר פוגע בהסתגלות האדם.

שיעור מס' 30.03.09

סוכן חיברות- האדם לומד במשך כל חייו. עיקרה של הסוציאליזציה הם סוכני החיברות. המעבירים את המידע לפרט.

תהליכי סוציאליזציה אצל חיות- ככל שהחיה מפותחת יותר היא גם מסוגלת ללמוד. קשה לומר שמתקיימת גם סוציאליזציה אצל החיות. תהליך זה של הלמידה החברתית והמורשת התרבותית, קשה למצוא אצל חיות.

מה מייחד את האדם שמתאפשרת סוציאליזציה אצלו? החוקרים טוענים שישנם כמה מאפיינים ייחודיים המאפשרים סוציאליזציה כאשר יש את כל מצרף המאפיינים.

1. העדר אינסטינקטים- אינסטינקט הוא התנהגות מורכבת ומתוכנתת המאפיינת זן מסוים והיא בעלת אופי אוטומטי (אין בה למידה). בנ”א לא נולדים עם התנהגות מתוכנתת. לאדם יש רפלקסים (תגובות פיסיולוגיות) אך הוא לא נולד עם אינסטינקטים.

הסבר האינסטינקטים ירד מכמה סיבות:

1. ריבוי אינסטינקטים- היה קשה לחקור
2. הסבר מעגלי- הסיקו על האינסטינקטים עפ”י התנהגות איך יכול להיות שהתנהגות מביאה את האינסטינקט (ביצה ותרנגולת).
3. האינסטינקט האימהי שונה מאחת לאחת. מכאן, שהאינסטינקט הוא לא כ”כ נכון וטכני לכולם. ככל שההתפתחות עולה אצל חיות, האינסטינקטים פוחתים. גם דפוסים מתוכנתים אצל חיות יש יכולת לשונות במעט.

2. צרכים- לאדם יש צורך חברתי המעודד את תהליך הסוציאליזציה. צורך זה מאוד מפותח. ניתן ללמוד על כך מהחרם המקשה על האדם מאוד. מכאן לומדים שצורך זה (שייכות לדוג'), מאוד חשוב לבנאדם.

צרכים הייחודיים לבנ”א:

הגישה המפותחת ביותר היא “פרמידת הצרכים של מאסלו”. צורך האהבה ושייכות היא מורכב????. שאר הצרכים נעלמים כאשר מספקים אותם ומציקים כשמסופקים במידה מוגזמת.

צרכי צמיחה- כשאר אדם עסוק בהם, הם צומחים עוד יותר. גם הצורך באהבה הוא בחלקו “צורך צמיחה”, וחלק ממנו הוא “צורך חסך”. ה”צורך באהבה” היא חסך, ואילו הצורך לתת אהבה הוא צמיחה. כלומר, אין גבול בנתינת אהבה. רואים בפירמידה שהצרכים החברתיים ממוקמים באמצע הפירמידה. למרות שהם לא קיומיים, קיבלו מקום “מכובד” בפירמידה.

ישנם צרכי משנה בתוך הצרכים החברתיים:

• הצורך בהוגנות חברתית- אדם לא אוהב לגלות חוסך הוגנות כלפיו ואף כלפי אחר.
• הצורך בהשוואה חברתית
• הצורך בהדדיות

האדם מנותב עפ”י הצרכים הנ”ל. תהליך הסוציאליזציה לא מתקיים רק משום הצרכים החברתיים אלא גם משאר הצרכים. כל הצרכים הם תלויי חברה ולכן תהליך החברות חשוב וקריטי לאדם.

3. השפה- דבר הייחודי לאדם. שפה היא מערכת צלילים שהתרבות מעניקה לה משמעות. ליצורים אחרים יש רק צלילים. רק האדם מסוגל לחשוב בצורה מופשטת ולכן יכול להשתמש בשפה. השפה מעודדת את תהליך החברות.
4. יכולת הלמידה /הקוגניטיבית- לאדם יש אינטלקט מפותח יותר מיצורים אחרים.
5. התלות הגדולה- תקופת התלות הגדולה ביותר היא של האדם. תלות האדם בהוריו ארוכה יותר משאר היצורים. תלות זו היא לא רק פיסית אלא גם נפשית. עצם התלות הגדולה מראה שההורים הם סוכני חברות משמעותיים והדבר מחזק את תהליך הסוציאליזציה.

חלק מהמאפיינים אינם בלעדיים לאדם, אך המצרף של הדברים מביא לקיום תהליך החברות.

20.04.09 שיעור מס'-

מושגים בתהליך הסוציאליזציה

• סוציאליזציה ראשונית- מיומנויות אנושיות בסיסיות (דיבור, ניקיון, תקשורת בסיסית...). מתרחשת כבר בילדות המוקדמת.
• סוציאליזציה משנית- מתרחשת בד”כ מאוחר יותר. תלוית הקשר חברתי. מיומנויות המיוחדות להקשר חברתי מסוים שאדם נקלע לתוכו. (סוציאליזציה לעבודה מסויימת, הגירה, הורות, חברות...)
• סוציאליזציה מקדמת, מטרימה- תהליך למידה המתרחש טרם הכניסה להקשר החברתי/ סטאטוס חברתי מסוים (לימוד מכין, קורס הכנה צבאית...). ברוב המקרים סוציאליזציה מטרימה מקלה על ההסתגלות, אך לא תמיד (כמו מגורים משותפים לפני החתונה...)
• דה- סוציאליזציה- ביטול של סוציאליזציה. לדוגמא- ארגונים טוטאליים.

המסר:

1. כולם בעלי סטאטוס שווה
2. הסוציאליזציה שונה מבחוץ.

• רה- סוציאליזציה- סוציאליזציה מחדש.

המסר: ללמוד סוציאליזציה חדשה.

• ארגון טוטאלי- ארגון כוללני (גופמן, שנות ה-70), בארגונים אלו מתקיימת דה/רה סוציאליזציה. מאפיינים :

• ארגון סגור. בד”כ יש חומה, גדר.
• יחסים היררכיים ברורים בתוך הארגון, סגל מול חוסים.
• כל פעילות החיים של האדם תחת קורת גג אחת.
• טקסי השפלה- החיים בארגון מסוג זה, מתרחשים ב”טקסי השפלה”.

גופמן טוען כי ניתן לקחת את כל הארגונים ולסדר אותם על “רצף הטוטאליות”. (לדוגמא: בית לחולי נפש- בית סוהר- פנימייה צבאית- בי”ס-....). טוטאליות קיימת בצורה זו או אחרת בכל ארגון.

איך מתרחש תהליך הסוציאליזציה?

ניתן להסתכל מ-2 פרספקטיבות:

1. תהליך של השפעה חברתית. סוכני סוציאליזציה משפיעים עלינו במהלך התהליך כדי שנהפך לבני תרבות.
2. למידה חברתית.

שתי הפרספקטיבות לגיטימיות ושלובות זו בזו.

השפעה חברתית- תהליך המתבסס על בסיסי כח. סוכנים משפיעים ע”י בסיסי כח.

כח חברתי- פוטנציאל להשפיע.

השפעה חברתית- שינוי ממשי של התנהגות ו/או עמדות. באינטראקציה חברתית אנשים יכולים להיות בעלי כח חברתי אך ללא עשיית שינוי ממשי. לא תמיד אנשים עושים בכוח שימוש בכוח שיש בידם.

כח חברתי- אנשים לא תמיד מוציאים מן הכוח אל הפועל מכנה סיבות: ערכים, חוסר מודעות לכוח,,,.

גישת בסיסי הכוח החברתי (פרנץ' ורייבן) 1954- חמישה בסיסי כוח קלאסיים:

1. שכר
2. עונש או איום בעונש.
3. זיקה
4. מומחיות
5. סמכות

מאוחר יותר חוקרים אחרים הוסיפו :

6. כוח המידע
7. חולשה

פירוט בסיסי הכוח:

1. כוח השכר- אנשים בעלי כוח לתגמל משפיעים על אחרים. השכר הוא לא הומוגני- חומרי, רגשי. יכול לבוא בצורות שונות: כסף, תשומת לב, מחמאה, פרס...

כדי שכוח זה ישפיע יש כמה מאפיינים הכרחיים לשכר: צריך להיות רלוונטי למקבל.

יתרון: סביבת ההפעלה נעימה (שלא כמו בעונש). אנשים המופעלים ע”י תגמול, יש להם פתיחות לאינטראקציה.

חסרונות:

1. העלויות הולכות ועולות עם הזמן (כסף, תשומת לב...)
2. שימוש בשכר לא יוצר הפנמה אלא השפעה בלבד כל זמן שהשכר קיים.
3. כדי שנפעל על בסיס שכר צריך השגחה של סוכן החברות.

2. איום בעונש- כוח ההרתעה. יש להקפיד ולממש את האיום ע”מ שכח ההרתעה לא ירד. אם אדם יודע שלא יוכל לממש את העונש במקרה הצורך, עדיף שלא יאיים.

עונש- מאפיינים:

1. שיהיה רלוונטי.
2. עקביות בענישה.
3. הוגנות בעונש- כדי שהעונש יועיל הוא צריך להתפשט כהוגן בעיני המקבל והסביבה.
4. בסיס רציונאלי.

חסרון:

1. יוצר סביבה לא נעימה
2. המושפע ירצה להימלט מהאינטראקציה.

יתרון:

1. יעיל, ברוב המקרים אף יותר מתגמולים/שכר.

3. כוח הזיקה- מתבטא בכך שהמושפע רוצה להידמות לסוכן ההשפעה מתוך זיקה שיש לו כלפיו.

מאפיינים:

2. בסיס רגשי
3. סוכן ההשפעה לא חייב לדעת על ההשפעה שלו וגודלה.
4. כאשר סוכן ההשפעה מועד, כוח הזיקה שלו יורד.
5. כריזמה

אהרונסון- לפעמים כאשר סוכני ההשפעה מועד מעט, כוח הזיקה שלו עולה משום שהופך לאנושי. ישנה תופעה שכאשר אנשים כריזמטיים הולכים לעולמם- השפעתם עולה אף יותר. כוח הזיקה יכול לרדת גם כאשר מגיע סוכן השפעה כריזמטי יותר מהקודם.

יופי- גם הוא כוח זיקה. יש היבט אוב ולציוני בכך שנמשכים ליופי. (יופי= בריאות).

תגמול- מאסלו מביא גם את הצורך האסתטי, כצורך גבוהה. אנשים המספקים צורך זה של אסטטיקה, מושכים אותנו משום שמספקים לנו צורך. מכאן שהם מתגמלים אותנו, דבר המהווה בסיס של כוח.

4. מומחיות- בסיס כוח משמעותי. מומחיות, ידע שנרכש באמצעות שני דברים:
1. למידה תוך השכלה ב. וניסיון.

הבחנה זו ברורה אצל רופאים- קודם לומדים אך חייבים גם ניסיון ע”מ להגדיר עצמם כ “מומחים”. ע”מ שייחשב מומחה לכל הדעות חייב את שני הדברים. ,

מתי מומחיות יורדת?

• המומחיות לא עומדת במבחן המציאות. מספיק פעם אחת שיטעה, בניגוד לזיקה שבה יש גם את מאפיין הרגש.
• חוסר התעדכנות במומחיות.

“אפקט הגלישה”- הרבה פעמים מומחים מאוד, תוך אימוץ “אפקט הגלישה” הם מנסים להשפיע עלינו גם בתחומים אחרים ולפעמים מצליחים. גם אם הדבר לא קשור למומחיות האישית שלהם נותנים להם קרדיט מעצם זה שהם מומחים, ולפעמים הם משתמשים בכך במודע.

27/04/09

5. כוח הסמכות- לפי הפרספקטיבה של הפונקציונליזם, יש רציונל להיענות ל לסמכות למען הסדר החברתי. מכיון ששואפים להרמוניה ומניעת כאוס, נענים לסדר החברתי גם אם אי- ציות לא יביא באותו מקרה לענישה.

• חמשת הבסיסים הללו הם הקלאסיים, בנוסף אליהם יש עוד שני בסיסים.

6. כוח האינפורמציה- פיסת מידע שיש לאדם לאו דווקא מניסיון או למידה, (לדוגמא- עד ראייה). הכוח נעלם כאשר אדם מוסר את המידע (בשונה ממומחיות). מכאן, שהרבה פעמים מעדיפים לא לתת את המידע ע”מ שלא לאבד את הכוח.
7. כוח החולשה- יכולים להשפיע נע”י הרחמים שהם מעוררים אצל אנשים אחרים. בסיס זה הוא מניפולטיבי במקרים מסוימים. לפעמים אנשים מסתירים את החולשה אך עדיין מרחמים עליהם אך יש פעמים שהדבר נעשה במניפולטיביות.

• בחיי היומיום אין כמעט מקרים שיש רק בסיס כוח יחיד, בד”כ יש שילוב.

סוגי השפעה

סוגי ההשפעה בסוציאליזציה לא שוווים בערכם ובגודלם.

עפ”י הטיפולוגיה של קלמן, קיימים 3 סוגי טיפוסים של השפעות:

1. הסכמה (התרצות)- רצון לקבל תגמול/ להימנע מעונש. תהליך בבסיס זה, משך הזמן מאוד קצר ותלוי בתגמול ובעונש. השפעה זו תלוית מצב ולא עמוקה עבור האדם.
2. הזדהות- ייחודה הוא בסיס הזיקה. כאשר מזדהים עם סוכן הסוציאליזציה, נענה לדרישותיו משום שאנו מזדהים, גם אם בצורה לא מודעת. השפעה זו היא על בסיס רציונאלי.
3. הפנמה- כל סוכן סוציאליזציה שואף להביא את המסר להפנמה. הפנמה מתבטאת בתהליך דו שלבי:

1. מקבל ההשפעה נוטל את המסר מסוכן ההשפעה ופועל לפי המסר.
2. המסר צריך לעמוד “במבחן המציאות” ורק אז האדם יאמץ אותו ללא הסוכן, ויפנימו. תהליך זה הוא בעל העוצמה הגדולה ביותר.

דרך נוספתץ לראותץ את תהליך הסוציאליזציה היא תוך למידה חברתית.

למידה חברתית- ישנם מספר מנגנוני למידה חברתית שונים.

שיטות למידה חברתית (מנגנוני למידה):

1. תצפית/ חיקוי
2. חיזוק חיובי/ שלילי- מעודדים / מאפשרים סוציאליזציה. גורמים הנאה- מגבירים את ההתנהגות הרצויה.
3. ענישה- הכחדת למידה. גירוי לא נעים- מפסיק את ההתנהגות. תהליך הסוציאליזציה יכול להתקיים דרך למידה כמו דרך תצפית... התהליך ניתן לראייה מפרספקטיבות שונות.

סוציאליזציה לתפקידי המינים/ מגדרית:

מגדר- הבדלים בתפקידי המינים כפי שהתרבות מגדירה אותם.

• משמעויות טמונות במילה- הגדרה- מה תפקיד כל מין. גדר- כיצד התרבות שמה גדר בין 2 המינים.

ברוב התרבויות נשים אחראיות על תחום הבית והגברים על החוף.

פרספקטיבות להסתכלות:

1. פרדיגמת הפונקציונליזם- חיונית כיוצרת סדר בחברה, תפקיד הסתגלותו לבנ”א.
2. פרדיגמת הקונפליקט- אמצעי לדיכוי הנשים ע”י הגברים מכיוון שברוב התרבויות הנשים במעמד נמוך יותר לעומת הגברים.

• סוציאליזציה בשלבים המוקדמים של החיים- ישנם עמדות מסוימות של ההורים המכוונות את הרך הנולד (צבע חדר, שם...)
• סוציאליזציה בעולם העבודה: בישראל לפני כמה עשרות שנים היתה קיימת סגרגציה (הפרדה) מקצועית. עם הכניסה האינטנסיבית של נשים לעולם העבודה חל שינוי – “דה סגרגציה” של עולם העבודה ביטול ההפרדה המינית בעולם העבודה. רואים זאת ע”י כניסת נשים למקצועות “צווארון לבן”, עד כדי כך שהמקצוע הופך ל- unisex . לדוגמא- עו”ד, רפואה. עם זאת תהליך הדה- סגרגציה איננו מוחלט. במקביל לתהליך זה קורה תהליך ה- “רה- סגרגציה”- הפרדה מחודשת. בא לידי ביטוי שאותם מקצועות ש “נפתחו”, הנשים נמצאים בנישה ספציפית מאוד, ללא מחויבות מקצועית כ”כ גדולה.

לדוגמא- ברפואת נשים בד”כ נמצאות הנשים ברפואת ילדים או משפחה.

בעריכת דין נשים בד”כ נמצאות במשרדי ממשלה ולא בפלילי.

הגורמים לכניסת הנשים לעבודה באינטנסיביות: (המהפכה הוורודה)

• מלחמת העולם השנייה: נשים נכנסו לשוק ע”מ להחליף את הגברים שהיו במלחמה.
• טכנולוגיה: השינויים היו בהמון תחומים שכל אחד מהם מסביר.
• הפך מקצועות פיסיים למקצועות קלים יותר (לדוגמא- דפוס)
• הקלה על עבודות הבית ובכך גם על הנשים. (לדוגמא- מכונת כביסה).
• הטכנולוגיה מאפשרת לנשים לעבוד מהבית, “ניהול גמיש”.
• שינויים אידיאולוגיים: הפמיניזם, חקיקה, שינוי בתודעה הציבורית לגבי שוויון מגדרי.
• טכנולוגיה רפואית: הגלילה אפשרה לתכנן את הלידות ובכך יכלו לארגן את הזמן.
• השכלה: המשתנה המנבא בצורה טובה ביותר את יציאת האישה לעבודה.
• איכות חיים: העלייה באיכות חיים המקובלת כיום מצריכה 2 משכורות לבית.
• הגשמה עצמית: רצון הנשים להגשים עצמן דרך העבודה. בנוסף, הם תורמות למשפחה הן מבחינה כלכלית והן מבחינת המיומנויות שרכשו בעבודה. בגילאי 16-65 אצל נשים, כיום 50% מתוכם עובדות בשנות ה- 70 היו רק 27%.

בגילאי 55- 24 ישנם 80% נשים עובדות. (אצל גברים 84% באותו הטווח).

פרנסה- בישראל הדפוס הרווח הוא של שני מפרנסים. מסתבר שדגם זה תלוי במוצא עדתי של בני הזוג.

-2 אשכנזים: 63% מקרים של 2 מפרנסים.

-גבר אשכנזי ואישה מזרחית: 53% של שני מפרנסים.

-גבר מזרחי ואישה אשכנזית- קצת יותר מ 63%.

“הדגם המסורתי”- הגבר הוא המפרנס העיקרי. 55%

10%- נשים מרוויחות יותר מהגברים.

35%- מרוויחים אותו דבר.

למרות תהליכי הסוציאליזציה, למגדר היתה “מהפכה ורודה”- נשים יצאו לעבודה, הגיעו לתפקידים בכירים (אך מוגבלים), לפעמים אף “המפרנס העיקרי”.

השינוי אצל הגברים: אחת הסיבות העיקריות היא המהפכה הדיגיטלית, מה שהוריד להם מהעומס, והפנה מקום לבית, לילדים...

המטרוסקסואלים- מטפחים את הצד הנשי שלהם.

הטרוסקסואלים- אלו החוזרים לאחור.

נשים מבחינה סטטיסטית , מקדישות 66% יותר מהגברים לעבודה בבית.

סוציאליזציה בתקשורת הבין- אישית בין המינים:

• תקשורת מילולית
• תקשורת לא מילולית (שפת גוף, פנים...)- 70% מהמסר עובר בתקשורת זו.

בשתי סוגי התקשורת יש הבשלים בין נשים לגברים.

תקשורת מילולית:

• השפה של נשים היא הרבה יותר צבעונית מהגברים.
• השפה של נשים היא הרבה יותר דרמטית מהגברים.
• כנראה תהליך הסוציאליזציה אחראי להבדלים. את הגברים מחנכים לדבר קצר וקולע.
• נשים נוטות לשאול יותר מגברים. במיוחד “שאלה נספחת”- בקשת אישור. הסוציאליזציה שחל הנשים לימדה אותן להקשיב, להתעניין.
• השפה של הנשים תקנית יותר מהגברים.

• יכול להיות שזה מסיבה מולדת
• יכול להיות שמשום שבנות עוסקות יותר בקריאה והבנים במשחקים.
• הנשים מלמדות ומחנכות את הילדים ולכן צריכות לאמץ שפה תקנית.
• נשים רוצות להיכנס ל”מועדון האקסקלוסיבי”. (עבודה, לימודים גבוהים, השפעה פוליטית...)

• נשים נוטות יותר להתנצל.

• נשים נוטות לדבר בשפה פחות גסה.
• אין הבדל בין המינים בכמות המלל. אך, נשים נוטות לדבר יותר בתחום הבית, גברים נוטים לדבר יותר מחוץ לבית.
• הבדלים פיסיים גם משפיעים על השוני בתקשורת בין אישית בין המינים. (כמו הבדלים במבנה המוח).
• הבדלים תרבותיים.
• אבולוציה.

• כנראה שהסוציאליזציה היא בעלת ההשפעה המכרעת בנושא זה, וכל השאר זה משני. נשים שואלות יותר מגברים, חלק טוענים שהדבר מעיד על חולשה/ חוסר ביטחון. אך הדבר לא תמיד נכון. השפה של נשים יותר “צבעונית”, ישנם הרבה צבעים שגברים לא יודעים עליהם. לסיכום, השינויים קשורים לסוציאליזאציה. ישנם תרבויות מסוימות שיש שפה נפרדת לגברים ונשיםמה שהבליט את המגדר יותר.

תקשורת לא מילולית: הבדלים-

• תפיסת מקום. גברים תופסים יותר מקום מכמה סיבות: נשים יותר עדינות ולכן מתכנסות ויושבות במרחב שלהם. הגברים יותר מפוסקים. הבדלים פיסיים – גברים בד”כ יותר גדולים, ולכן תופסים יותר מקום.
• צורת הליכה. נשים הולכות בצורה יותר עדינה וסימטרית.
• חיוך. נשים נוטות לחייך יותר מגברים, כשהחיוך לא מבטא מצב רגשי.
• כנראה שהחיוך נוטה לרצות אחרים לפי הסבר זה המקום של הנשים הוא מקום חלש.
• נשים הן בעלות התפקיד החברתי- לדאוג לאחר, ולכן מחייכות יותר ע”מ לגרום הנאה.
• נעיצת מבט. המשמעות הבסיסית שלך הדבר הוא איום. באותם מקרים עם אנשים מוכרים, נעיצת מבט מראה על עניין באדם ולא איום. ההבדל בין הגברים לנשים תלוי בסביבה, זירת ההתרחשות.

במקום פתוח- גברים נוטים להישיר מבט לנשים. (לאו דווקא לנעוץ מבט).

במקום סגור- נשים נוטות יותר להשתמש במבט בתקשורת בינן לבין גברים. ביצירת קשר עין ישנה הזמנה לתקשורת. מכיוון שהגברים הם “היוזמים” את הקשר עפ”י הסוציאליזציה. לכן, במקומות פתוחים הם אלו שמזמינים את הקשר הזה. לעומת זאת:

• נשים יוצרות יותר אינטימיות ולכן במקום סגור יהיו היוזמות.
• ביישור מבט יש נטייה לא לפספס שום אינפורמציה, ומשום שהאישה במקום נמוך, אסור לה לטעות וחייבת לקבל את האינפורמציה.
• נשים רוצות לדייק בתקשורת משום מעמדם ה”נמוך” למרות הגברים הנמצאים במעמד גבוהה ויכולים להרשות לעצמם לטעות מדי פעם.

• התנהלות במרחב. גברים נוטים יותר לגעת בנשים מאשר להיפך. גם דבר זה נגרם מהבדלי הסטאטוס בין גברים לנשים שהתרבות הקנתה להם.

• הבדלים אבולוציוניים. אפקט הפן הקולי – לנשים יש טון יותר גבוהה. ההבדל נובע מהבדלים הורמונאליים ומהבדלי סוציאליזציה- קול גברי יותר מאיים. הנשים נזקקו לצעוק לעזרה יותר מגברים ולכן בתהליך האבולוציוני התפתח הבדל זה.

תרבות:

מסכת של נורמות, ערכים , מוסר, דת ואוריינטציה המועברת מדור לדור. בעצם, כל מה שלא ברא הטבע- זה תרבות. התרבות משפיעה על כל חלק מהחיים שלנו. ישנם פסיכולוגיים הטוענים שגם האישיות של האדם היא תלוית תרבות. מכאן, אין תחום בחיים שהוא לא קשור לתרבות.

אתנוצנטריות תרבותית- היתה מקובלת במאה- 19. הערכת תרבות מסוימת מנקודת הראות של תרבות האדם עצמו. העמדת התרבות של האדם במקום מרכזי, וכל מה ששונה פחות טוב בהכרח.

יחסיות תרבותית- הערכת תרבות זרה מנקודת ראייה “נקייה” ולא עפ”י קנה המידה של תרבות האדם. הערכת תרומת הנורמות , ערכים...בהתאם לאותה תרבות. לדוג'- פוליאנדריה.(נישואים לכמה גברים). שבטים עם צורת חיים זו פעלו כך מכמה סיבות:

• מחסור בנשים. נהגו להרוג תינוקות בנות משום העוני, כך שנוצר מחסור בנשים.
• הגברים יצאו לזמן ממושך מהבית ע”מ להביא פרנסה, ולכן היה צריך עוד גבר בבית.

מכאן, שדפוס זה אכן תרם לאותה חברה לאיזון וקיום.

החוקרים שואפים למין “גישת ביניים“- עד כמה הנורמה/ ערך מזיק לתרבות. במידה והדבר תורם- ננהג ביחסיות תרבותית. יש לנהוג ביחסיות תרבותית בגבולות ולא באופן גורף- “יחסיות מאוזנת”. התרבות היא מסכת משולבת של מרכיבים, אנתרופולוגים מסרטטים את התרבות ע”י שני צורות גיאומטריות: בצל, פירמידה.

בצל- בנויה שכבות שכבות.

פירמידה- מבנה היררכי,כמו שבפירמידה יש שכבות “לא נראות”, כך בתרבות ישנם שכבות סמויות מן העין, כלומר לא מודעים להם. ככל שהשכבה יותר גבוהה, יש לה נראות יותר גבוהה. לדוג'- לטקסים יש תקשור רב ופרסים.

אוריינטציה בסיסית- שכבה העומדת בתשתית התרבות. תפיסת עולם/ יחס מסוים שיש לתרבות כלפי סוגיות מרכזיות בחיי האדם.

לדוג'- אנתרופולוגים מונים 5 אוריינטציות בסיסיות:

1. יחס התרבות לטבע (הטבע מעל האדם/ האדם והטבע משולבים)
2. יחס התרבות לזמן- (מה שהיה הוא שיהיה/ אכול ושתה כי מחר תמות), האופן של היחס לזמן תלוי גם בגיל האדם.
3. יחס התרבות לאדם (תפקידי המפתח אצל קשישים...)
4. יחס התרבות ליחסים בין אישיים.(טניס) גימנשפט- יחסים קהילתיים, תומכים וקוקטיבסטיים.

גיזאלשפט- יחסי תאגיד, אינדיבידליסטים, “תן וקח”.

5. יחס התרבות כלפי אישיות. דוגמא: TYPE A לעומת TYPE B. הטיפוסים הם תלויי תרבות , הטיפוס השכיח הוא האוריינטציה הבסיסית.

באוריינטציה בסיסית אין העדפה למה טוב ומה רע. זוהי תפיסת התרבות, ביחס זה, אין נקיטת עמדה (בניגוד לערכים).

ישנם 3 סוגי תת- תרבות:

1. תת תרבות נורמטיבית
2. תת תרבות ערכית
3. תת תרבות נגד- לא מקבלת שום דבר מתרבות האם.

התרבות משפיעה על כל התנהלות הן בצורה גלויה והן בצורה סמויה. התרבות משפיעה על כל החוויות הבסיסיות- למשל דרך השפה. מודעים לתופעה שבתרבויות שונות ישנם מילים שלא קיימות בכל התרבויות. כאשר מגדירים תופעה בעזרת מילה- יש ניתוב להסתכל על התופעה בצורה אחרת. הדבר מעצב את תפיסת המציאות ואת ההסתכלות עליה. אם אין מילה לחוויה מסוימת, האדם לא יראה במקרה כחוויה משום שלא מגדיר אותה כ “אחרת” ממקרים אחרים.

השכבות הנמוכות בפירמידה הן הבסיס שעליו נבנות יתר השכבות. יש לשכבות אלו חשיבות רבה הלמרות שלא תמיד יש להם את “הנראות” של השכבות הגבוהות.

האוריינטציות הבסיסיות- נקבעות עפ”י השכיח. חוקרים מגלים את השכיח עפ”י סקרים, ניתוחים... אנשים “פשוטים” בד”כ לא מודעים למה היא האוריינטציה הבסיסית של תרבותם.

ערכים- אמת מידה תרבותית המנחה אותנו לגבי מה טוב/ רע. יש נקיטת עמדה ברורה. הערכים הם מופשטים ומתורגמים להתנהגות ע”י הנורמות. (דוג' לערך- “והדרת פני זקן”).

נורמות- נתמכות ע”י הערכים. תרגום מעשי/ התנהגותי של הערכים. הנורמות הן אינסופיות.(לדוג'- “מפני שיבה תקום”.

ישנם שני סוגי נורמות:

על פי חומרת הסנקציה החברתית כלפי האדם שהפר את הנורמות.

1. מורס MORES- נורמה השומרת של המוסר החברתי. אם נורמה כזו תופר- החברה תתמוטט. לדוג'- לא תרצח, גילוי עריות... לכל תרבות יש את ה “mores” שלה. לא בכל תרבות/ תת תרבות הסנקציות דומות לאותה הפרה של נורמה. (לדוג'- צניעות בחברה החרדית נחשבת למוריס). נורמה שהיא ליבה של תרבות מסויימת היא מוריס.
2. פוולקוויס FOLKWAYS- מנהגי עם. נורמות המסדירות את החיים היומיומיים והפרתן לא תמוטט את החברה.

לדוג'- טקסי פרידה וברכה, אכילה עם סכו”ם... הסנקציות שיגיעו בעקבות הפרה הן לא חמורות.

הנורמות נעות על פני רצף בין מוריס לפוקוויס ויכולות להשתנות במקומן עם הזמן.

---