אדם בסביבתו/סוציולוגיה - מחברת, 2008-9

חזרה לכלל החומרים

תודה לזאב כהן

מבוא לסוציולוגיה

סוציולוגיה- תורת החברה. מסבירה את השפעת החברה על הפרט. מדע הסוציולוגיה עוסק באדם ובחיי היומיום שלו.

קונפורמיות- שינוי התנהגות בהתאם לנורמה של הכלל.

גם בהפרת נורמה ניתן לגלות סדר מסוים. הסוציולוגים מחלקים את מפרי הנורמות לשני סוגי אנשים:

אנשים שנהנים ממעמד גבוה מבחינת החברה- זוכים להכרה מהסביבה בתחומים רבים ולכן כבר לא אכפת להם מהפרת נורמה בתחום מסוים.
אנשים שוליים- נפלטו מהחברה וסוטים מהנורמות בתחומים רבים. הם הפרו כבר כל-כך הרבה נורמות חברתיות שהם יכולים להרשות לעצמם להפר עוד נורמה.

מיקום הסוציולוגיה במדע

יש מספר דרכים להסתכלות על העולם ולמתן הסברים לתופעות:

גישה דתית
גישה אסתטית
גישה מדעית. הסוציולוגיה נחשבת לגישה מדעית, אם כי זה מעלה מס' בעיות:

המושגים בסוציולוגיה הם מושגים מופשטים כשקשה לנו לראות אותם. (לדוגמא, דמוקרטיה).
חלק גדול מהמושגים שמשתמשים בהם הסוציולוגים, משתמשים בהם גם אנשים מן השורה. כמו למשל: תת-תרבות- בחיי היומיום מדובר על דבר נחות. בסוציולוגיה-חלק מתרבות האם. מוסד-ארגון, בחיי היומיום. בסוציולוגיה-קובץ נורמות שמגדיר צורת ביטוי בתחום מסוים.
למדע יש 3 מטרות: תיאור, הסבר וניבוי. לסוציולוג לעומת איש מדעי הטבע קשה יותר לנבא מכיוון שקשה מאוד לנבא באופן מוחלט איך תופעה חברתית תראה או תתרחש. טבע האדם הוא מאוד מורכב וקשה מאוד לניבוי.

פילוסופיה- אם כל המדעים, ממנה נגזרים כל המדעים.

מדעים לא אמפיריים- החשיבה היא לא דרך איסוף נתונים אלא בדרכים אחרות. לדוגמא לוגיקה.

מדעים אמפיריים-בחינה ע"י איסוף נתונים.לדוגמא:

מדעי רוח
מדעי הטבע
מדעי החברה

הסוציולוגיה היא חלק ממדעי החברה:

פרדיגמה פוזיטיבית- יש מהות אובייקטיבית ובלתי תלויה ותפקיד החוקר הוא למצוא את אותה מהות. (לדוגמא: סטייה חברתית- ניתן למצוא ממצאים אובייקטיבים באנשים סוטים חברתית)
פרדיגמה קונסטרוקציוניסטית- אין דבר כזה מציאות אובייקטיבית,החוקר חוקר את תפיסות האדם לגבי התופעה. (לדוגמא:סטייה חברתית נקבעת ע"פ תפיסות חברתיות ואין לה פרמטרים אובייקטיבים).

פרדיגמה= תפיסת העולם של החוקר.

תיאוריה= מסגרת מושגית שיוצרת סדר במשתנים מסוימים.

התיאוריה מחלוקת ל-3 חלקים: תיאוריה גדולה, תיאורית ביניים ותיאוריה קטנה- תיאורמה. תיאורית הביניים והתיאורמה נובעות מהתיאוריה הגדולה.

רמת ההפשטה של התיאוריה היא הקובעת אם היא תהיה תיאוריה גדולה, ביניים או קטנה (תיאורמה). ככל שהתיאוריה מופשטת יותר כך היא גדולה יותר.

אנו מזהים מס' תיאוריות גדולות:

פונקציונליזם- שייכת לגישה הפוזיטיבית. מסתכלת על החברה כמערכת שיש בה סדר, לכידות וסולידאריות. ספנסר מדמה את החברה לגוף האדם. כמו שבגוף האדם יש מס' איברים שתלויים זה בזה ועובדים יחדיו בכדי לתפקד, כך גם בחברה. בחברה יש מס' מערכות שעובדות באופן משולב וסולידארי בכדי לאפשר לחברה לתפקד. לכל דבר שקורה בחברה יש מטרה פונקציונאלית. לדוגמא: קונפליקט בחברה תורם להתפתחות החברה כי הוא מקדם אותה. סטייה חברתית רצויה בחברה כי היא מראה לנו מה הנורמות ומראה לפרט בחברה באיזה סוג של ענישה זוכים הסוטים החברתיים.
גישת הקונפליקט החברתי- שייכת לגישה הקונסטרוקציניסטית. החברה היא מערכת של מאבקים סביב כח, אינטרסים, מעמדות,חלוקת משאבים ועוד.
גישת האינטראקציה הסימבולית- שייכת לגישה הקונסטרוקציניסטית. גישת מיקרו המנתחת תופעות לפי האינטראקציה היומיומית. הקשרים בין הפרטים בחברה הם בחלופה של סמלים. בודקת מה המשמעות של המגעים בין בני האדם.

תיאורית ביניים

תיאורית החליפין החברתי- תיאורית ביניים של האינטראקציה הסימבולית.לפי גישה זו, בכל אינטראקציה חברתית בין אנשים מתקיים סוג של חליפין.

תיאורמה

גישת המשאבים -תיאוריה קטנה הנובעת מגישת האינטראקציה הסימבולית- מנתחת יחסי כח בין בני הזוג מנק' מבט של חליפין. לפי גישה זו, לבן הזוג שיש יותר משאבים יש יותר כח בקבלת החלטות.

סוציאליזציה (חיברות)

בבסיס תהליך החיברות עומדת למידה חברתית שבמהלכה האדם הופך להיות בן-תרבות. רובו הגדול של תהליך החיברות קורה בילדות המוקדמת, אך גם בהמשך החיים אנו עוברים תהליכי חיברות ותהליך זה הוא אין סופי. בכל פעם שאנו משנים סטטוס, נעבור תהליכי חיברות.

סוכני חיברות- מי שמסייע לאדם בתהליך החיברות. הורים, מורים, תקשורת ההמונים, מידע כתוב.

הגישה האינסטינקטואלית- בני האדם מונעים מתוך אינסטינקטים. אינסטינקט מוגדר כדפוס התנהגות מתוכנת המשותף לזן מסוים- כל הזן יפעל באותו אופן בדיוק. (לדוגמא אינסטינקט בניית הקן אצל ציפורים).

הגישה האינסטינקטואלית לא נחשבת כנכונה כיום מסיבות שונות:

חוזק של הסבר מדעי- במהלך השנים נמצאו 450 אינסטינקטים וזה בעייתי לחקור כל"כ הרבה משתנים.
חקר שבטים מרוחקים- חקר של שבטים מרוחקים העלה שדברים שנחשבו כאינסטינקטים בחברה המערבית לא התרחשו בשבטים אלו. לדוגמא, האינסטינקט האמהי- אהבת אם נחשבה כאינסטינקט אך בשבטים אלו נצפו אמהות רבות שנוטשות את ילדיהן. ממצא זה סותר את הגישה כי אינסטינקט אמור להיות זהה לכל הזן.
הסבר לא מדעי- לא ניתן לראות אינסטינקטים בעין והתיאוריה התבססה על הסקה מתוך התנהגות נצפית. כלומר, ההסבר היה מעגלי: אינסטינקט הוסבר ע"י התנהגות והתנהגות הוסברה ע"י אינסטינקט- לא יודעים מה קדם למה. הסבר מעגלי הוא לא מדעי.
גם התנהגויות אצל בע"ח שנחשבו לאינסטינקטים במהלך המחקר נתברר שהן קשורות בלמידה

איזה סגולות יש באדם המאפשר לו לעבור תהליכי חיברות?

להבדיל מחיות, בני אדם לא פועלים מתוך אינסטינקטים. בני האדם לא מתוכנתים ולא פועלים באופן זהה בכדי לספק את הצרכים. הם מחויבים בלמידה.
הצורך בחיברות והשתייכות- הצרכים החברתיים שלנו מאוד מפותחים. מאסלו דיבר על הצרכים שלנו בהשתייכות כמאוד בסיסיים.
תקופת תלות גדולה- בני האדם מאופיינים בכך שתקופת התלות שלנו בהורים היא הארוכה ביותר לעומת שאר בעלי החיים. עובדה זו מאפשרת תהליך חיברות ארוך.
יכולת החשיבה המופשטת, היכולת לחשוב בסמלים מורכבים. (שפה)- יכולת התקשורת הגבוהה מאפשרת לנו להעביר תהליכי חיברות מדור לדור.

ניתן להסתכל על תהליך החיברות כתהליך השפעה חברתית או תהליך למידה חברתית.

השפעה חברתית- שינוי ועיצוב התנהגות. יש בחברה סוכני חיברות שונים המשפיעים על הפרט ומנחילים את תכני החיברות. בתהליך ההשפעה החברתית אנו מזהים בסיסי כח (=מקורות השפעה) שבאמצעותם מתבצע תהליך החיברות.

הסוציולוגיה מגדירה 7 בסיסי כח:

שכר- קבלת תגמולים נעימים. השכר צריך להיות רלוונטי לאדם המושפע. חסרון: דורש מסוכן החיברות משאבים רבים.
עונש- חיזוק שאינו נעים. הענישה צריכה להיות רלוונטית למושפע.
זיקה- אדם שיש לו איזשהו מאפיין שהופך אותו לאטרקטיבי בעיני האחר כך שהאדם האחר מפתח זיקה כלפיו. דוגמה לכך היא כריזמה: כוח שיש לאנשים מסוימים שגורם לאנשים אחרים להיסחף אחריו. דוגמא נוספת היא יופי.בד"כ אנשים אוהבים אנשים אסטטיים יותר מאנשים שלא.
סמכות- תפקיד חברתי לגיטימי שיש לאדם והוא מקנה לו פוטנציאל השפעה. לדוג': רב, שוטר, מנהל, מפקד.האם בסיס הסמכות נבדל מבסיס העונש? הלא אדם שיש לו סמכות יש לו יכולת ענישה. התשובה לכך היא שאדם שמשתמש בענישה יכול לפעמים להיות חסר סמכות לחלוטין כמו עבריין. השאלה היא האם כשלאדם מסוים יש סמכות הוא יכול להשפיע עלינו גם בלי איום מעונש? ניתן לזהות מצבים חברתיים שיש שימוש נקי רק בסמכות. התאוריה הפונקציונליסטית טוענת שהחברה מחולקת לסמכויות מרצונם של האנשים לסדר. כלומר, אנשים ייענו לסמכות מכוח טבעי לקיים סדר תקין
מומחיות- ידע שאדם רכש בעקבות השכלה וניסיון. אפקט הגלישה-הרבה פעמים אנשים שמאוד מומחים בתחום מסוים,מצליחים להשפיע עלינו בתחומים שאינם נוגעים לתחום מומחיותם.
מידע- אינפורמציה שנרכשה בעקבות חשיפה למצב מסוים. זהו בסיס כוח מצבי.

לדוגמה: עדי ראייה בבימ"ש. בסיס הכוח שלהם הוא מצבי ומהעובדה שהם נכחו במצב מסוים ורכשו את האינפורמציה הרלוונטית.

חולשה-לאנשים חלשים יש הרבה כח. יש הרבה שרגישים לחולשה של אחר לדוגמה אנשים שבוכים. לפעמים מסר של חולשה יכול להביא אותם לצמיחה. לא כל חולשה היא מניפולטיבית. החולשה יכולה ליצור גם דחייה כתגובה הפוכה.

סוגי השפעה חברתית

טיפולוגיה- לקיחת תופעה וחלוקתה לטיפוסים

קלמן מדבר על 3 טיפוסים של השפעות חברתיות:

הסכמה או התרצות - הרצון לקבל שכר או להמנע מעונש. אדם מתרצה/ מסכים לעשות פעולה מסוימת מתוך מניעים הדוניסטים. זוהי מוטיבציה שטחית ולכן גם ההשפעה שטחית, בדרך כלל ההשפעה תעלם כאשר התגמול או העונש יגמרו. גם מבחינת סוכן השינוי, דפוס זה נחשב "יקר" כי הוא צריך לתת כל הזמן תגמולים ולהיות כל הזמן נוכח, משגיח.
הזדהות- מתרחשת בתהליך זיקה. שהאדם חש זיקה ורצון להדמות לסוכן ההשפעה, הוא יאמץ את דעותיו וגישותיו.במקרים אלו, סוכן ההשפעה לא תמיד מודע לקיומנו. . (למשל הערצה של מפורסמים).
הפנמה- חלומו של כל סוכן השפעה... לסוג השפעה זה יש את הקיום הארוך ביותר, כאשר סוכן ההשפעה מביא אותנו לידי הפנמה, הערך הופך להיות כחלק מאיתנו ומפסיק להיות קשור לסוכן ההשפעה. האדם צריך לעבור שלב של בדיקת המציאות לעומת המסר של סוכן ההשפעה. אם נגיע למסקנה שהמסר עוזר לנו ומיטיב איתנו, אנחנו נפנים את המסר ונאמץ אותו.בסיס הכח שעומד מאחורי הפנמה הוא מומחיות. התהליך הוא דו שלבי:הצגת מסר ואז בחינת המסר לאור המציאות.

למידה חברתית

לפי תיאוריה זו, כל תהליך החיברות הוא כתוצאה מתהליך למידה- שינוי התנהגות או עמדות שאינו נובע מתהליכים של בשילה.

סוגי למידה: התניה קלאסית, התניה אופרנטית, למידה מתוך מודל.

דוגמא לתהליך חיברות לפי סוגי הלמידה:

פיתוח עמדות שליליות כלפי שתיית אלכוהול.

התניה קלאסית-אבא מרביץ לילד מביא להרגשה שלילית. במהלך תהליך הילדות בכל פעם שהאב היכה את הילד היה לו בקבוק ביד. לכן מאוחר יותר בכל פעם שהוא יראה בקבוק אלכוהול במהלך חייו תהיה לו הרגשה שלילית.
התניה אופרנטית-חיזוק שלילי-הילד נמצא במציאות חברתית שבאופן כללי נוהגים לגעור בו. בכל פעם שהילד יביע עמדה שלילית כלפי שתיית אלכוהול, יפסיקו לגעור בו.
למידה דרך חיקוי-אם ילד גדל בסביבה חברתית בה אנשים שהוא העריץ הביעו עמדות שליליות כלפי שתיית אלכוהול, יש לצפות שיתרחש תהליך של למידה.

סוגיות שקשורות לתהליך הסוציאליזציה:

1. סוציאליזציה לתפקידי מין- כל חברה דואגת שחבריה יעברו תהליך של חיברות לתפקידי המגדר. היא עושה זאת באמצעים פורמאליים ולא פורמאליים. תהליכי החיברות למגדר מתרחשים עוד לפני לידת הילד (חדר ורוד לבנות וכחול לבנים) ולאחר מכן בגילאי הילדות המוקדמים. בעבר הלא רחוק, עולם העבודה היה מחולק באופן נוקשה יחסית לפי מגדר. רוב הנשים כלל לא היו בעולם העבודה. השינוי חל בעת מלה"ע ה-2 כשהיה מחסור בידיים עובדות. החברה המערבית עברה תהליכים שונים שהביאו לשינוי בתפקידי המינים בעולם העבודה: תהליכים ערכיים, טכנולוגים, אידיאולוגים. בנוסף, תהליך רכישת ההשכלה כולל כעת גם את הנשים.

2. סוציאליזיציה לעולם העבודה והבית

סגרגציה מקצועית- חלוקה מגדרית מובהקת של "מקצועות נשיים" ו"מקצועות גבריים". כיום חל תהליך של דה-סגרגציה מקצועית- כניסה של נשים לשוק העבודה גרמה לכך שמקצועות שונים הפכו להיות בי-מיניים. התהליך הוא חד סטרי- אין מעבר של גברים למקצועות נשיים.

רה-סגרגציה מקצועית- מגדור מחדש של עולם העבודה: הנשים עדין לא נכנסו לכל שוק העבודה, ולא מגיעות לדרגים ולעמדות הבכירות שאליהם מגיעים הגברים.

כיצד ניתן להסביר זאת?

אנדרוצנטריזם- תפיסת הגבר במרכז. עולם העבודה מאורגן ע"י תפיסה שהגבר צריך להיות במרכז ומוגדר לפי עדשות גבריות (סנדרה בם).

אסטרטגיות שנשים מאמצות בכדי לנהל בו זמנית קריירה ומשק בית:

שמירת הקריירה "על אש קטנה" עד ליציאת הילדים מהבית.

ויתור על הזדמנויות מקצועיות.
ניתוב הקריירה למקצועות "נוחים".

תמונת מצב בישראל לגבי נוכחות נשים בשוק העבודה: אם נסתכל על נשים לאורך כל מעגל החיים, שיעור הנשים מכלל הנשים הפוטנציאליות הוא 50%. אם ניקח קבוצת גיל ריאלי 24-55 שיעור הנוכחות בעבודה מגיע ל-80% (לעומת 84% גברים).

האם תפקיד הגבר שינה את פניו?

בשנים האחרונות חל שינוי בתפקידים המסורתיים של הגבר בכל מה שקשור לתפקידיו במשק הבית ולמראהו חיצוני- הגבר המטרו-סקסואל.

3. סוציאליזציה לתקשורת בינאישית

גברים ונשים מתקשרים בצורה שונה:

הישיבה של גברים ונשים במרחב,שונה. זה נובע מהסברים ביולוגים לפיהם הגבר גדול יותר ולכן תופס מקום יותר.
הקול של הגברים והנשים שונה. ההסבר לכך הוא אבולוציוני: נשים היו חלשות יותר ולכן היו צריכות לעיתים קרובות יותר להזעיק עזרה- לפיכך, התפתח להן קול דק יותר.
השפה של נשים היא יותר תקנית ונכונה, מאשר השפה של גברים. ההסבר לתופעה זו הוא שנשים קוראות יותר, עוסקות בתפקידים חינוכיים, והן מגדלות ילדים
הסבר של סוציאליזציה: כל אחד מהמינים מתקשר בצורה שונה מכיוון שחונכו למלא את תפקידי המין שלהם. הגברים מחונכים להיות יותר עצמאיים, עניינים ופחות מתחשבים. הנשים חונכו להיות טיפוליות יותר, רגשיות ונעימות יותר.יש שיח נשי ושיח גברי אופייני. בשיח הנשי יש יותר שאלות, שאלות נספחות (קר כאן,נכון?) שאלת שאילות כאלו מאפשרות לנשים למלא את תפקידן החברתי של דאגה לחברה, דיאלוג, התחשבות. השיח הגברי הוא ענייני יותר ותכליתי וזה משרת את תפקיד הגבר להביא משאבים.

יש אבחנה בין כמה סוגים של חיברות:

אבחנה בין חיברות ראשונית- חיברות בסיסית למיומנויות חיים (אכילה, הליכה,דיבור) לבין חיברות משנית- חיברותת להקשר חברתי מסוים, בפן מסוים של החיים לדוג'- חיברות מגדרית.

חיברות פורמאלית- יש תהליכים רבים של סוציאליזציה לא פורמאלית . למשל חיברות לנישואים, לא מלמדים אותנו איך אנשים נשואים צריכים להתנהג.

חיברות פורמאלית- מסגרות פורמאליות שאנחנו נמצאים בהן, כמו מסרות חינוכיות, צבא, פנימיות.

חיברות מתמשכת- אנחנו כל הזמן חיים לפי סוציאליזציה מתמשכת , לדוג' הקפדת זמני ארוחות לילדים ע"י ההורים יוצרת דפוס אישיות קפדנית.

חיברות מחדש- מצבים שהאדם צריך לזנוח את כל מה שלמד, ולפתח דפוסים של סוציאליזציה למקום החדש. לדוג' סוציאליזציה לארגונים טוטליים-כוללניים. לארגונים אלו יש את המאפיינים הבאים:הפרדה בין הסגל לחוסים, כל הפעילות היום-יומית מתנהלת תחת קורת גג אחת, מנגנונים טקסיים וממוסדים, כמו השפלה, חשיפה. אסטרטגיות מהירות כדי להביא את האדם לתהליך מהיר של סוציאליזציה מחודשת. דוג'- בתי כלא,צבא, מוסד לחולי נפש.

התהליך של סוציאליזציה מחדש מתפצל לשני תהליכים:

דה- סוציאליזציה- ביטול הסוציאליזציה הקודמת.
רה-סוציאליזציה- לימוד הסוציאליזציה מחדש.

מה תפקיד הסוציאליזציה?

תלוי בתפיסתו של החוקר ומאיזה גישה הוא בא.

הגישה הפונקציונליסטית- תטען שסוציאליזציה עושה סדר, ושהיא חיונית לחברה. כך גם חלוקת התפקידים המגדרית, היא מכינה אותנו לקראת מעברי חיים.

גישת הקונפליקט החברתי- באים מנקודת הנחה שסוציאליזציה מגדרית היא שלילית, היא יוצרת הפרדה, פער, אי שוויון. הגישה אומרת שצריכה להיות חלוקת תפקידים אך לא לפי מין.

גישת האינטראקציה הסימבולית- לא תעסוק בפונקציה של סוציאליזציה, אלא במגעים היום-יומיים הבודדים. התמקדות בהבדלים סימבולים בין גברים ונשים, ופירוש מציאות בתהליך המיקרו תוך ניסיון לתת משמעות ולא סיבה.

תרבות

במהלך תהליך החיברות האדם רוכש מרכיבים שונים של התרבות.

תרבות-מערכת של ערכים, נורמות, אמונות, סמלים, מנהגים שמשותפים לחברה מסוימת. התרבות היא כל מה שלא ברא הטבע והוא מעשה ידיו של האדם. מורשת חברתית שמועברת מדור לדור.

ניצני התרבות החלו לפני 2 מיליון שנים. התרבות עוזרת לאדם להסתגל לסביבה. היצור האנושי, לעומת בע"ח אחרים, רותם את התרבות ע"מ להסתגל לסביבה. לדוגמא,בעלי החיים וגם האדם מסתגלים לסביבה בעזרת החושים, אך רק בני האדם מסתגלים באמצעות התרבות. לדוגמא, באזורים קרים רק בע"ח עם פרווה יכולים לשרוד לעומת זאת, האדם יכול להשתמש בטכנולוגיה הקיימת בתרבות שלו ולפתח אמצעים בכדי שיוכל לחיות גם בקור (חימום, מכסה, ביגוד).

מאפיינים בסיסים לתרבות

התרבות לא מולדת ואינה מועברת בתורשה. התרבות היא נלמדת ונטמעת בתוכנו.
התרבות היא משותפת. כדי שנוכל לקרוא למסכת של ערכים, נורמות ומרכיבים אחרים "תרבות" היא חייבת להיות משותפת לחברה מסוימת.
אם אין תרבות- אין חברה, והפוך. כדי שהחברה תשרוד, חייבת להתפתח תרבות.
התרבות היא מערכת של סמלים. חלק גדול מהתרבות היא סמלית. הסמל הגדול ביותר בתרבות הוא השפה. אנו מבדילים בין סימן לסמל: סימן הוא אות מהטבע וסמל הוא הענקת משמעות לאותות.
התרבות היא מסכת משולבת של מרכיבים. המרכיבים בתרבות משולבים זה בזה ואין אפשרות לנתח חלקים ממנה מבלי לנתח מרכיבים אחרים (לדוגמא, אי אפשר לנתח את הנורמות בתרבות ללא לנתח את הערכים).

ניתן להבין את מרכיבי התרבות בשתי צורות גיאומטריות: בצל ופירמידה. שני המבנים מורכבים משכבות.

נדגים את מרכיבי התרבות בצורת הפירמידה:

- השכבה התחתונה בפירמידה היא מתחת לפני הקרקע, היא הבסיס לכל שאר המרכיבים בתרבות.

1. אוריינטציות בסיסיות- תפיסות ואמונות של החברה לגבי סוגיות מרכזיות שהחברה צריכה להתמודד איתן . לאוריינטציות הבסיסיות אין נראות, הן סמויות מהעין ולכן הן נמצאות "מתחת לקרקע".

דוגמאות:

היחס לטבע:הטבע מעל האדם או האדם מעל הטבע.
היחס לזמן: התמקדות בעבר מאפיין חברות מסורתיות. התמקדות בזמן עתיד מאפיין חברות מודרניות. דוגמא להתמקדות בזמן הווה-החברה הרומית "אכול ושתה כי מחר תמות".

- דפוס האישיות האידיאלי- תפיסת התרבות לגבי דפוס האישיות הרצוי של הפרט:דפוס הישגי/ תחרותי, אישיות קולקטיבית וכד'....

בדר"כ יש התאמה בין האוריינטציות. לדוגמא אמונה שהטבע מעל האדם משתלבת ביחד עם תפיסת זמן עבר ואישיות קולקטיבית.

2. ערכים- הערכים מגדירים מה נכון ומה לא נכון בתרבות מסוימת. שכבת הערכים נמצאת בחלקה מתחת לפני הקרקע כי לא כל הערכים נראים. דוגמאות לערכים: שוויון זכויות, ערך החיים, נהנתנות.

3. נורמות-נגזרות מהערכים, יישום הערכים בפועל. יש תחומים שהתרבות יצרה עבורם מערכת נורמטיבית מסודרת מאוד- "מוסדות חברתיים": מוסד החינוך, המוסד הפוליטי, מוסד המשפחה.

שני סוגים של נורמות:

נורמות מורס- נורמות מוסר. נורמות בסיסיות שהפרתן תגרום לשיבוש הסדר החברתי. הפרת נורמות אלו תגרור סנקציות חריפות. נורמות מורס משתנות בהתאם להקשר החברתי. לדוגמא, בחברה החרדית אישה שלא תלך עם כיסוי ראש, תפר נורמת מוסר.

נורמות פולקוויס- מנהגי עם. נורמות חשובות אך לא החשובות ביותר בחברה: מנהגי לבוש, דרכי תקשורת, מנהגי אכילה וסוגי אוכל.

בכדי לשמור על הנורמות כל חברה יצרה לעצמה מערכת פיקוח חברתי הגורמת לחבריה לשמור על הנורמות שלה.

הסוציולוג פיטר ברגר מדבר על אמצעי הפיקוח הבאים:

סנקציות של הפעלת כח פיזי- כל החברות משתמשות בכלי זה. בחברות טוטאליות יש שימוש רב בכח פיזי ובחברות הדמוקרטיות השימוש בכח פיזי, הוא יותר מתון ומרומז.
סנקציות כלכליות- בארגונים כלכליים (מקום עבודה) הפיקוח הכלכלי ברור מאוד (ניקוי תשלום על החסרת ימי עבודה) אך גם במוסדות חברתיים אחרים יש סנקציות כלכליות. לדוגמא, באוניברסיטה צריך לשלם קנס על איחור בהחזרת ספר והורים מענישים ילדים בביטול דמי הכיס.
סנקציות לא פורמאליות- חרם, לעג, רכילות, נידוי.

מעגלי פיקוח חברתיים (ברגר).

האדם מוקף במעגלים המפקחים עליו בביצוע הנורמות.

- מערכת החוק- משתמשת באמצעי פיקוח פיזיים וכלכליים.

- מידות טובות/ מוסר- הסנקציות יהיו לדוגמא בכך שלא נוזמן להשתתף שוב בחברה בה הפרנו את הנורמות.

- אתיקה מקצועית- אנשי מקצוע ואיגודים מקצועיים המפקחים זה על זה.

- אינטימי- הפיקוח ההדוק ביותר והכואב ביותר. האנשים האינטימיים (משפחה וחברים) המפקחים עלינו. הפיקוח נעשה באמצעים בלתי פורמאליים.

תקשורת- התקשורת מתחלקת לתקשורת מילולית ולא מילולית.

תקשורת לא מילולית- שפת הגוף, הבעות הפנים, תקשורת עיניים (מתי מיישרים עיניים),ארטיפקטים (אביזרים מלאכותיים שמעבירים מסר תקשורתי כמו טבעת נישואין) . חלק ממרכיבים אלו תלויי תרבות וחלקם אינם תלויי תרבות. לדוגמא, הבעות פנים אינן תלויות תרבות.

מרחב בין אישי- מרחב אישי מוגדר כמרחב נייד ולא קבוע שגופנו הוא מרכזו (הול).

שפה -חלק מרכזי בתקשורת והיא כולה תלוית תרבות. הלשון היא אוסף של צלילים שהתרבות מעניקה להם משמעות. כיום יש בעולם 5,000 שפות. מס' הצלילים המקסימאלי הקיים בשפה הוא 80 צלילים. בשפה העברית יש 40 צלילים.

יש מילים מסוימות שקיימות רק בשפה מסוימת או שפות שיש בהן מילים רבות לתיאור תופעה מסוימת. מדוע?

המציאות היא שיוצרת את השפה. לדוגמא, חברה שחיה במציאות בה יורד הרבה שלג תפתח הרבה מילים המתארות שלג.
השפה יוצרת את המציאות.השפה מגדירה את המציאות. השפה היא סוג של משקפיים שבאמצעותם רואה התרבות את המציאות הזהה לכולם אך בוחרת מה להגדיר. התרבות מועברת מדור לדור ובני התרבות לומדים לא לראות תופעות שלא מוגדרות בשפה.

הגישה המקובלת להבנת השפה היא שילוב בין שתי הגישות הנ"ל: המציאות היא שמכתיבה את בניית השפה בשלב הראשון ומאוחר יותר המציאות נראית דרך משקפי השפה.

תתי לשונות-אמנם השפה היא אחידה בכל תרבות, אך היא מורכבת מתתי לשונות. במסגרת תתי הלשונות בתרבות מסוימת ניתן לזהות את תתי הלשונות הבאים:

דיאלקט-תת לשון תלוית אזור גיאוגרפי. יש הבדל בין דיאלקט למבטא. המבטא עוסק בהגייה. יכול להיות מצב שלאנשים יש דיאלקט אחד אבל מבטאים שונים.
סוציולקט-תת לשון שמאפיינת קבוצה חברתית מסוימת. בחברה הישראלית יש המון סוציולקטים: קיבוצניקים, צבא. מאפייני הסוציולקט מתבטאים במילים מסוימות ששייכות רק לתת הלשון הספציפית. מילים מסוימות מקבלות משמעות שונה בסוציולקטים שונים.
גנדרלקט-אנו יכולים למצוא הבדלים בין השיח הגברי לנשי. נשים נוטות יותר להתשמש בשאלות נספחות ובשפה מהוססת.
אתנולקט-תת לשון שהיא תלוית קבוצה אתנית. בקרב התימנים ניתן להבחין באתנולקט שונה.
אידאלקט-דיבור שמאפיין אדם מסוים. דיבור אישי.
דיגלוסיה-קבוצה שמשתמשת בשתי שפות כמו ערביי ישראל, חרדים במאה שערים.
מישלב-דיבור שהוא תלוי נסיבות. כל הקשר חברתי יוצר את המשלב שלו. למשל: משלב ביהמ"ש כמו כבוד השופט, עמיתי המלומד. יש משלב של חדשות: והרי עיקר החדשות. משלב ספרי בישול, משלב ספורט, משלב הרצאה. למשלב יש פונקציה מאחדת. זה דיבור שהוא תלוי נסיבות והוא מטשטש את ההבדלים הלשוניים שבאים ממקום אחר. כשאנו לא מדברים בשפה שמתאימה למשלב,החברה משגרת כלפינו סנקציות כשאנו לא מתאימים את המשלב להקשר המסוים.
אנטילשון לשון אנטי מוסדית. זוהי שפה שבאה כנגד, המטרה שלה לבלבל את הממסד. למשל: חבורות של פושעים מסוימים מכנים את הממסד בהמון סוגים של שמות כדי לבלבל את האויב. מאפיין נוסף הוא -עושר לשוני כי אם הממסד ילמד את השפה זה לא ישמש אותם.

היבט נוסף של האנטילשון הוא הקללות. הבלשנים טוענים שיש כמה מאפיינים לקללות בעברית: יש הרבה קללות מין, הפרשות גוף, חיות. טוענים שבעברית לא משתמשים בקללה חזיר. אם כבר משתמשים בחיות משתמשים בחמור. בעברית יש הרבה פעמים שימוש בקללות שמחוברות לאמא.

סלנג-תופעה לשונית שמאפיינת ציבורים מסוימים. יש סלנג לבני נוער, לחיילים. סלנג זו שפה לא תקינה (בניגוד לסוציולקט) והוא לא בהכרח אנטי. זו שפה שבאה להגדיר גבולות וליצור תחושה של ביחד. בתרבות הישראלית המון קטגוריות לסלנג. סוגי סלנג:

הגדרה של מילה חדשה.

ייחוס משמעות אחרת מהמשמעות המילונית של המילה כמו: מורעל, מת עליה, זה מטריף אותי.
מילה שבמילון יש לה משמעות נייטרלית ובסנלג משמעות שלילית-למרוח, על הפנים.

יש דינמיקה מאוד מעניינת לסלנג שהוא מחלחל לכלל הציבור. לפעמים הוא הופך לסמל סטטוס לשדר איזה מסר. כמו אנשים מבוגרים שמדברים בסלנג כדי להגיד אנחנו עם הצעירים, גזעי.

השינוי בסלנג משקף את השינוי באתוס הישראלי. יש הרבה מילים שפעם היו שכיחות בסלנג הישראלי והן נעלמו. פעם אמרו חברמן כשהערכים היו קולקטיביסטיים היום-שאקל.

יש הרבה מילים בסלנג הישראלי שמבטאות אוזלת יד כמו לשבת על הגדר, אני לא בקטע.

גם חדירה של מילים מתרבויות אחרות היא סוג של סלנג.

5. מוסדות חברתיים- קובץ נורמות שמסביר את החיים בתחום חיים שיש בו חשיבות חברתית. בתחומי חיים מאוד מרכזיים, החברה יצרה קובץ נורמות מסודר.

מוסד המשפחה

אנו מבדילים בין "משפחה" ו"מוסד המשפחה".

משפחה- קבוצה חברתית מסוימת אשר הגדרתה משתנה בין חברה לחברה ובאותה תרבות, בין תקופה לתקופה.החברה הישראלית היא חברה פמליסטית- שמה דגש על חיי המשפחה וחשיבותה. למרות שבעידן שלנו אנו עוברים תהליכים מואצים של מערביות, עדין החברה היא פמליסטית. רוב בני התרבות רוצים לחיות בזוגיות,שיעור הגירושין נמוך יחסית לעולם המערב ויש אחוז מאוד גדול שמטופל בטיפולי פוריות. יש מס' סיבות לכך שהחברה הישראלית היא פמליסטית:

העובדה שהעם היהודי היה שנים רבות עם נרדף בגולה
השואה- גרמה לניצולים להקים משפחות גדולות.
הבעיה הדמוגרפית- יש החברה מעודדת הגברת הילודה
הדת- מצוות פרו ורבו.

מוסד המשפחה- קובץ נורמות המסדירים את חיי המשפחה ומובדלים בין חברה לחברה . אנחנו לא מדברים על קבוצה מסוימת ("מש' כהן") אלא על אותה מערכת נורמטיבית שמסדירה את חיי המשפחה בכל חברה. הנורמות קיימות בכל חברה ומשתנות מאחת לשנייה. הנורמות יכולות להיות: מה מס' בני הזוג המותר בנישואין, מה הנורמה לגבי מס' הדורות שחיים תחת קורת גג אחת, איך מתנהל טקס הנישואין וכד'.

נורמות:

1. גודל המשפחה- האם המשפחה מוגדרת כמשפחה גרעינית- 2 דורות שגרים תחת קורת גג אחת (בני זוג+ילדים). או המשפחה מוגדרת באופן רחב יותר.

2. בחירת בן הזוג

א. מי בוחר לפרט את בן הזוג?

בחברה המודרנית, בחירת בן זוג היא כביכול חופשית. בפועל הבחירה היא לא לגמרי חופשית. אנו

מרשים לעצמנו להתאהב באנשים ששיכים לקבוצה החברתית שלנו. יש חברות אחרות בהן בחירת בן הזוג היא באמצעות שידוך.

ב. מאיפה מותר לבחור בן זוג?

הנורמה מגדירה מאיפה מותר לבחור בן זוג: מקבוצת הפנים או מקבוצת החוץ.

- נורמה של הנדוגמיה- נישואי פנים:מותר לבחור את בן הזוג מתוך הקבוצה שלך: עדתי, דתי, לאומי.

-נורמה של אקסוגמיה- נישואי חוץ: מותר לבחור בן זוג מחוץ לקבוצת ההשתייכות שלנו.

כל חברה מגדירה לעצמה את קבוצת העריות( הקבוצה שאסור להיות איתה בקשרי מין) בצורה אחרת. יש טאבו חברתי בכל התרבויות לגבי גילוי עריות, אך בכל חברה העריות מוגדרות אחרת.

האיסור על גילוי עריות הוא מסיבות שונות:

הסבר אינסטינקטואלי- יש בנו אינסטינקט האוסר על גילוי עריות וניתן לראות זאת גם אצל חיות מפותחות.
הסבר ביולוגי/אבולוציוני- חשש מפגמים גנטיים שיגרמו לתינוקות שייולדו כתוצאה מגילוי עריות.
הסברים פסיכולוגים/ פרוידיאנים- על בסיס תסביך אדיפוס /אלקטרה, פרויד מסביר את האיסור על גילוי עריות מהצד של הילדים כלפי הוריהם. מתוך פחד מסנקציות, הילדים מדכאים את היצר שלהם למשיכה מינית כלפי ההורים. מצד ההורים, הימנעות מגילוי עריות הוא מתוך חשש שהיחסים המינים יחשבו כתקיפה מאיימת על הילדים.
הסבר אנתרופולוגי- אם היתה נורמה של גילוי עריות היה שיבוש קשה של הסדר החברתי הקיים. לא היה ברור מי האבא של מי ומי אח של מי וכד'.

ניתן לחלק לשני סוגים את המקרים בהם הטאבו על העריות לא נשמר:

סטייה חברתית- אנשים שסוטים מהנורמה החברתית וזוכים בסנקציות שליליות.
סטייה נורמטיבית- חברות מסוימות שבהן גילוי העריות הוא נורמטיבי.

מס' בני הזוג בנישואין- אנו מכירים מס' נורמות. הנורמה הדומיננטית ברוב החברות האנושיות היא נורמה של מונוגמיה.

נורמה נוספת היא פוליגמיה- ריבוי בני זוג בנישואין. הפוליגמיה מתפצלת לשני סוגים:

פוליגניה- ריבוי נשים לגבר אחד. המשפחה הערבית הקלאסית התנהלה בצורה זו. בדרך כלל מדובר בחברות בהן הכח נמצא בידי הגברים, האישה במעמד נמוך והיא וילדיה משמשים ככח עבודה. הגבר קונה את אשתו מאביה בכסף שנקרא מוהר.
פוליאנדריה- ריבוי גברים לאישה אחת. בכל רצף ההיסטוריה היו מעט מאוד חברות כאלו. בכדי שיקרה מצב של פוליאנדריה צריך להיות מצב שבו יש יותר גברים מנשים בחברה. זהו מצב נדיר כי תוחלת החיים של הגברים קצרה יותר ותינוקות ממין זכר שורדים פחות מתינוקות נקבות.

מתי ייוצר מצב של ריבוי גברים?

* מצב בו מסיבה מסוימת, החליטו להמית נשים מסיבה היסטורית מסוימת. לדוגמא- בחברה ענייה מאוד שנמצאת במשבר עמוק קיבלו החלטה שהורגים תינוקות נקבות וכך יוצרים חברה עם יותר גברים.

* חברה בה יש היעדרות ממושכת מאוד של הגברים (תקופת צייד לדוגמא) ונוצר מצב בו האישה צריכה לנהל את משק הבית לבד ואז מאוד מתאים שיהיו מס' גברים בבית שיוכלו לנהל את המשק במקרה של היעדרות של אחד הגברים.

סטטוס ומבנה חברתי

סטטוס- מקום של אדם, עמדה בהקשר חברתי מסוים. לסטטוס חברתי יש מאפיינים מסוימים שהופכים אותו לכזה:

החברה מציגה עבור הסטטוס מערכת של זכויות וחובות.
לסטטוס יש מאפיין של יוקרה.

ניתן למיין סטטוסים למס' חלוקות :

סטטוס שיוכי- סטטוס שנולדנו לתוכו או שקיבלנו אותו מתוך תהליך טבעי של התפתחות. (עדה, צבע עור, גיל). ישנם סטטוסים שיוכים שלא ניתנים לשינוי (מין, עדה, צבע עור) וסטטוסים שניתנים לשינוי (מעמד חברתי, דת)

מול:

סטטוס הישגי- סטטוס שרוכשים תוך כדי ביצוע או הגעה להישג מסוים.

סטטוס בולט- משפיע על יתר הסטטוסים במערך הסטטוסים שלנו (לדוגמא: נכות, ססטוס עדתי ומגדר בחלק מהארצות)

מול:

סטטוס עצמאי- קיים בפני עצמו ולא משפיע על מערכת הסטטוסים. בדרך כלל אלו סטטוסים נזילים,ארעיים וזמניים (קונה בסופר, נוסע באוטובוס).

סטטוס דיפוזי- סטטוס שבשביל לקיים אותו נלוות אליו מערכת נורמות ענפה. (אמא- צריכה למלא תפקידים במגוון מישורים , יש לה זכויות וחובות וכד')

מול:

סטטוס ספציפי- המערכת הנורמטיבית המפעילה אותו היא מאוד מצומצמת. (נוסע באוטובוס).

כל הסטטוסים נמצאים על רצף בין סוגי הקצוות הנ"ל.
לא כל סטטוס בולט הוא סטטוס דיפוזי.

אנחנו מבדילים בין מס' סוגים של קבוצות:

קטגוריה חברתית- אנשים שיש להם סטטוס חברתי מסוים. לדוגמא, הגברים במדינת ישראל, יוצאי אתיופיה בישראל, הנכים בישראל ועוד.

יחידה סטטיסטית- ציבור מסוים בעל מאפיין משותף, שלא מקנה להם סטטוס. (כל האנשים בעלי העיניים הירוקות בישראל, כל האנשים עם מידת נעלים 45)

ניתן לעבור מיחידה סטטיסטית לקטגוריה חברתית, במידה והקבוצה תתארגן ותשכנע שיש להתייחס התייחסות מיוחדת למאפיין המשותף שלהם (לדוגמא, התארגנות של נכים למען קהילה נגישה, אמהות חד הוריות שנלחמות על מתן זכויות מיוחדות להן)

גם תהליך הפוך הוא הגיוני: מעבר מקטגוריה חברתית ליחידה סטטיסטית. לדוגמא- "הקיבוצניקים"- בעבר היו קטגוריה חברתית מובהקת וכיום לא בטוח שיש להם עוד הרבה מאפיינים משותפים.

קבוצה חברתית- ציבור של אנשים שיש להם מס' מאפיינים ייחודים שמבדילים אותם מקטגוריה חברתית: מטרה משותפת,זהות, אינטראקציה ומבנה.

קל לנו יותר לקיים אינטראקציה חברתית כשאנו יודעים את הסטטוס החברתי של האנשים מולנו.יש הרבה סטטוסים ללא נראות חיצונית ולכן התרבות דאגה לנו לסמלי סטטוס.

סמלי סטטוס-סמלים שמלמדים את החברה והציבור על הסטטוס שלנו (כיפה, טבעת נישואין, השפה שאנו משתמשים בה.) יש אנשים שמאמצים לעצמם סמלי סטטוס חיצונים של סטטוס מסוים למרות שאינם שייכים לסטטוס שכזה (לדוגמא: ללבוש בגדים יוקרתיים מאוד בכדי להחשב ממעמד חברתי גבוה).

דימויי סטטוס- סטטוסים מסוימים שנלווים לסטטוס בסיסי.(לדוג' פרופ' לכירורגיה- "צריך" להיות בגיל העמידה, מתנחל "צריך" ללבוש סנדלים ולהיות דתי).

התפקיד והסטטוס מארגנים את המבנה החברתי ומסדירים אותו. הרבה מתחים וקונפליקטים יכולים לנבוע מכך שאנו אוחזים בסטטוסים חברתיים שונים:

קונפליקט סטטוסים- כשהאדם איתו אנו באים באינטראקציה הוא בעל שני סטטוסים שמכניסים אותנו לדילמה לפי איזה סטטוס להתייחס יותר או לפי איזה מערכת נורמות לפעול. (לדוגמא בן שלומד בכיתה בו אמו היא המורה)
מערך סטטוס לא מאוזן- מצב שנוצר כשאדם מחזיק באופן בו זמני במס' סטטוסים שיש הבדל ביניהם ( רופא בכיר שחור, אישה שמגיעה לתפקיד מאוד בכיר בקרירה). אסטרטגיות לפתרון מערך סטטוס לא מאוזן:

להבליט את הסטטוס הבולט היוקרתי. (האישה הבכירה תבליט מאוד את היכולות המקצועיות שלה ובצורה כזו הסביבה תתן יותר דגש למקצועיות שלה).

צמצום הפעילות לקרב קבוצת האנשים מהסטטוס הנמוך של האדם (לדוגמא: רופא מבני מיעוטים יטפל רק במגזר שלו).