מבוא לסוציאולוגיה/אדם וסביבתו - תקציר מחברת - 2008

חזרה לאתר

---

30.1.08

מבוא לסוציולוגיה-פרופ' ליאת קוליק

בחינה אמריקאית- 80% מההרצאות 20% מהבבליוגרפיה. 

סוציולוגיה-תורת החברה. לוגיה-תורה. סוציו-חברה. המטרה העיקרית של הסוציולוגיה-להסביר את השפעת הכלל, החברה על הפרט. הסוציולוגיה היא מדע העוסק באדם. כל התנהגות בחיים שלנו ניתן להסביר מנקודת ראות סוציולוגית.

פיזור אחריות-כשיש בעיה שמנסים לפתור והיא מוצגת בפני קהל רחב, יש פחות הענותת בקרב הקהל לפתור את הבעיה ככל שהקהל יותר גדול.

הרבה מההתנהגויות שלנו מושפעות מנורמות חברתיות.

קונפורמיות-שינוי התנהגות בהתאם לנורמה של הכלל. בתופעות כאלה ברור לנו שלחברה יש השפעה עלינו.

בחירת בן זוג-על פניו זוהי תופעה אישית. יש גישה בסוציולוגיה לגבי בחירת בן זוג-גישת ההומוגמיה-דמיון. החברה מנתבת אותנו במי מותר לנו להתאהב. ההתאהבות עבור רובנו היא בכלל לא תופעה אישית. למשל: בחירת בן זוג לפי רמת דתיות, בחירת בן זוג לפי עדה, לפי רמת השכלה, לפי גיל.

כשיש הפרה של הנורמה של ההומוגמיה לדוגמה בגיל, ניתן לומר על הפרת הנורמה בהסבר שיטתי סוציולוגי: אנשים מבוססים מרשים לעצמם להפר את הנורמה, כי הם לא מכבדים אותה, הם לא חוששים מסנקציות חברתיות. יש להם אשראי חברתי ניכר, הכרה חברתית מאוד חזקה. עוד קבוצה שמפרה את הנורמה-אנשים שוליים, שאין להם אשראי חברתי גבוה. לא משנה להם אם הם לא יהיו נורמטיבים כי הם גם ככה נכשלו במעמדם בחברה. זה מלמד אותנו שגם כשיש הפרה של הנורמה, ניתן למצוא לכך הסבר חברתי.

התאבדות-גם זו נראית תופעה מאוד אישית. כשאדם מחליט להתאבד זה נראה החלטה אישית שלו. הסוציולוג הראשון שדיבר על תופעות ההתאבדות מבחינה חברתית-דרקהיים, טען שניתן להסביר את ההתאבדות ע"י דברים חברתיים ולא אישיים. בעת מחקרו במאה ה-19 הוא שם לב שרווקים נוטים להתאבד יותר מנשואים. בנוסף, בעת שלום אנשים נוטים להתאבד יותר מאשר במלחמה. אזרחים נוטים להתאבד יותר מאשר חיילים. בנוסף הוא מצא השפעה דתית מאוד חזקה-הפרוטסטנטים נוטים להתאבד הכי הרבה, אחריהם הקתולים והכי מעט נוטים להתאבד היהודים.

הוא מצא שבספרד ובאיטליה תופעת ההתאבדות תהיה קטנה יותר מאשר בצרפת הפרוטסטנטית.

דרקהיים שאל את עצמו האם ניתן להסביר את התופעה עפ"י דפוסים חברתיים?

לכידות חברתית-ככל שהאדם מרגיש יותר בלכידות עם החברה, כך הנטייה שלו להתאבד תפתחת. אם מנסים לבחון את ההסבר בכל אחד מהממצאים ניתן להסביר זאת בכל אחד מההקשרים. רווקים מתאבדים יותר מנשואים כי תחושת הלכידות המשפחתית חסרה להם.

דרקהיים זיהה כמה סוגי התאבדויות:

התאבדות אגואיסטית-כשאין לכידות אדם מתאבד. ההתאבדות שמצפצפת על הנורמות החברתיות.

התאבדות אלטרואיסטית-בשביל האחר. אנשים שמרגישים מאוד מלוכדים עם החברה, יתפטרו בגלל החברה. כמו בהודו אלמנות היו צריכות לקפוץ למדורה כי אין מקום לאלמנות בחברה.

התאבדות אנומית-חוסר נורמות. זה יכול לקרות מבחינה חברתית בשני מצבים: שפל כלכלי או ערכי, מצב של חוסר בהירות חברתית, המצב השני-גאות חברתית, אנשים שמאבדים את המשמעות לחיייהם כמו אומנים ששמו קץ לחייהם אחרי שנגעו בפסגה. בשני המצבים אדם מאבד את הכיוון.  

מיקום הסוציולוגיה במפת המדעים:

הסוציולוגיה הוזכרה לראשונה ב-1896. במאה ה-20 היתה התנופה העיקרית למדע הסוציולוגיה. כבר בראשית הדרך הסוציולוגים החשיבו עצמם כמדע אך היו להם מס' בעיות לעומת מדעים מדויקים:

1. המושגים בסוציולוגיה הם מושגים מופשטים כשקשה לנו לראות אותם כמו דמוקרטיה.
2. בסוציולוגיה חלק גדול מהמושגים שמשתמשים בהם, משתמשים בהם גם אנשים מן השורה. כמו למשל: תת-תרבות- בחייי היומיום מדובר על דבר נחות. בסוציולוגיה-חלק מתרבות האם. תת תרבות בחברה הישראלית על בסיס דתי.  
   מוסד-בחיי היומיום. בסוציולוגיה-קובץ נורמות שמגדיר צורת ביטוי בתחום מסוים. משפחה-נורמות לגבי מס' בני זוג במשפחה, מאיפה ניתן לבחור את בן הזוג.
3. למדע יש 3 מטרות: תאור, הסבר וניבוי. לסוציולוג לעומת איש מדעי הטבע קשה יותר לנבא מכיוון שקשה מאוד לנבא באופן מוחלט איך תופעה חברתית תראה או תתרחש. טבע האדם הוא מאוד מורכב וקשה מאוד לניבוי.

 

פילוסופיה (אם המדעים):

1. מדעים לא אמפיריים:דרך של הסקה לוגית כמו מתמטיקה.

2. מדעים אמפיריים: דרך בחינה ע"י איסוף נתונים. מדעים מדויקים, מדעי הרוח, מדעי החברה. 

מדעי החברה: עבודה סוציאלית, מדעי המדינה, כלכלה, סוציולוגיה, קרימינולוגיה, פסיכולוגיה.

פרדיגמה-תפיסת העולם של החוקר על החברה.

בסוציולוגיה שתי פרדיגמות:

1. פרדיגמה פוזיטביסטית-החוקר מאמין שלתופעות שהוא חוקר יש מהות אמיתית שניתן לצפות בה. מטרת החוקר היא למצוא את אותה מהות. לדוגמה: חוקר שיחקור את נושא הסטייה החברתית עפ"י פרדיגמה זו לסטייה זו יש מהות מוצקה, פיזית שניתן לצפות בה. מבנה הגולגולת של הפושעים שונה מכאלה שהם לא פושעים. הפוזיטביסטים מתמקדים במהויות. כחוקר צריך לנסות להבין אותה.
2. פרדיגמה קונסטרוקוציוניסטית-כחוקר אין לחפש משהו מהותי אלא להבין את ההבניה החברתית של התופעה. לפי פרדיגמה זו אין דבר כזה מציאות אובייקטיבית. חוקר כזה שינסה לחקור סטייה חברתית ינסה להבין למה בחברות מסויומות התנהגות מסוימת מתויגת כעבריינית ובחברות אחרות לא. הוא ינסה להבין את הפירוש של האדם לסטייה. הסטייה החברתית היא עניין יחסי, היא בעיני המסתכל. היא נקבעת לפי תפיסות חברתיות ואין מציאות מוחלטת. למשל: אסטטיקה בחברות שונות, גבולות העריות.

6.2.08

תאוריה-מסגרת מושגית שיוצרת סדר בין משתנים מסוימים.

שלושת הגישות העיקריות בסוציולוגיה לניתוח תופעות חברתיות/ תאוריות גדולות:

1. גישה פונקציונלית סטרוקטורלית-גישה פוזיטביסטית. אבי הגישה ובר. מסתכלת על החברה כמערכת שיש בה סדר, לכידות וסולידריות. כמו למשל גוף האדם בו יש איברים שקשורים זה לזה ופועלים בשילוב זה עם זה כך התפיסה-בחברה יש כל מיני מוסדות חברתיים שעובדים באופן סולידרי כדי לאפשר לחברה לתפקד. מה שמאפיין את התאוריה זה סדר. לפי הגישה הזו סטייה חברתית היא רצויה מכיוון שהיא מגדירה מה הנורמה, זה מארגן גבולות וגם כי היא זוכה לעונש.
2. גישת הקונפליקט החברתי- דוגמה לפרדיגמה הקונסטרוקציוניסטית. לתאורטיקנים בגישה זו יש תפיסה שונה לגמרי לגבי החברה. הם טוענים שבחברה יש מאבקי כוח ואינטרסים. דוגמה לעיסוק בגישה זו: חקר השסע הדתי, קונפליקט בין גברים לנשים. הגישה טוענת שהקונפליקט הוא דבר שלילי אבל זו המציאות שאנו חיים בה.  
   שתי הגישות הנ"ל הן גישות מאקרו.
3. גישה האינטראקציה הסימבולית- דוגמה לפרדיגמה של קונסטרוקציוניזם. גישת מיקרו. התמקדות במציאות היומיומית. האינטראקציות בין בני האדם הן בין סימבולי כמו שפה דיבור, שפת גוף. מבדילים בין סימן-אות טבעי מהטבע, סמל-אות שאנחנו כבני אדם מעניקים לו משמעות מופשטת. החוקר לא מנסה לחפש את הפונקציות אלא את הסימבולים. הסימבוליקה היא תלוית הקשר. המשמעות משתנה בין הקשר להקשר ובכך עוסקים החוקרים בגישה זו.

בגדול הגישות שואלות את עצמן מה טיבה של החברה. כל אחת מהגישות נותנות הסבר אחר.

הניסיון שלנו ליצור סדר הוא איזשהו ניסיון שמציע המדע בעזרת תאוריות, פרדיגמות.

יש תחומים מסוימים שהם סמי-מדעיים כמו גרפולוגיה.  

תאוריות ביניים

(ההבדל בין הדרגים הוא רמת ההפשטה)

תאורית החליפין החברתי (נגזרת מהאינטראקציה הסימבולית)-טוענת שבכל אינטראקציה חברתית מתרחשים חליפין בין בני אדם. לפעמים החליפין הוא סמוי.

תאורמה (תאוריה קטנה)

גישת המשאבים-נגזרת מתאורית החליפין. גישה ידועה מאוד בסוציולוגיה נכתבה בשנות ה-60. מנתחת יחסי כוח במשפחה בין בני זוג מנקודת ראות של חליפין. הגישה טוענת שבכל בני זוג יש יחסי כוח.  מי שיש לו שליטה על משאבים יש לו שליטה גם בבית. הגדרת הכוח היא לפי קבלת החלטות, מי שאומר את המילה האחרונה. בשנות ה-60 כשהתאוריה הוצגה חקרו החוקרים את המשאבים כסף, סטטוס והשכלה. בשנים אלה הגברים היו אלה ששלטו על המשאבים האלה. נשים נכנסו לעולם העבודה לראשונה במלחמת העולם השנייה.  

סוציאליזציה

בתרגום לעברית חברות או שחבור  או תרבות.

בבסיס תהליך הסוציאליזציה עומדת למידה חברתית. במהלך התהליך אנחנו הופכים לבני תרבות. כשאנו מנסים לצפות בתהליכי סוציאליזציה, חלקו העיקרי של התהליך מתרחש בשנות החיים הראשונות, בילדות המוקדמת. אך זה לא נכון לטעון ששם התהליך מסתיים. בכל מקום בו אנחנו מחליפים סטטוס חברתי או תפקיד אנחנו צריכים ללמוד. התהליך אף פעם לא מסתיים.

מי שמסייע בידינו לעבור את התהליך הם סוכני חברות. הם יכולים להיות אנשים שונים או ספרים, תקשורת.

למה תופעת הסוציאליזציה מתרחשת אצל בני אדם? איזה סגולות יש בבני האדם שמאפשר זאת?

גם אצל בעלי חיים מתרחש תהליך כזה אבל הוא לא דומה באופי שלו ובעומק שלו.

לנו כבני אדם יש מס' סגולות שמאפשרות זאת. חלק מהזכויות הן לא ייחודיות רק לאנשים כמו קופים ודולפינים.

1. העדר אינסטינקטים-בני האדם לא מתוכנתים להתנהגות מסוימת. כמו ציפורים שיודעות לבנות את הקינים שלהם בלי ללמוד זאת לפני כן. בני האדם נולדים עם רפלקסים-תגובה קצרת טווח שלא עוברת דרך המוח. תינוק נולד עם רפלקס היניקה. היום בקרב החוקרים מקובל לחשוב שבני האדם נולדים ללא אינסטינקטים. פרויד טוען שהאדם נולד עם שני אינסטינקטים בסיסיים-החיים והמוות. גישות אינסטינקטואליות להסברת התנהגות אנושית היו מקובלת בעבר. כיום זה לא מקובל. אצל בני האדם קשה לזהות דפוסי התנהגות מתוכנתים. אותו זן של יצורים מתנהג בדיוק באותה צורה. אופן סיפוק הדחף משתנה מאדם לאדם.

13.2.08

החוקרים הגיעו למסקנה שהגישה האינסטינקטואלית לא נכונה כי:

1. חוזק של הסבר מדעי-בתחילת הדרך במאה ה-19 החוקרים הצביעו על עשרה אינסטינקטים. אלא במהלך ההתפתחות הרשימה הלכה ותפחה. כל התנהגות חוקר מסוים זיהה בה אינסטינקט. החשיבה המדעית אוהבת דרך חשיבה חסכונית. קשה להסביר התנהגות עם מודל כ"כ מורכב.
2. התנהגויות שבמאה ה-19 נחשבו להתנהגויות אנטרופולגיות, מחקרים שנעשו בשבטים מסוימים הוכיחו שאותן התנהגות שחשבו שהן אינסטינקטואליות, הן לא כאלה. כמו אהבת אם. בשבטים מסוימים אמהות נוטשות את ילדיהן אחרי הלידה והילדים היו עוברים לטיפול אנשי השבט.
3. הסבר מעגלי-הגישות  לא היו סיבתיות, לא איכותיות מבחינת המדען שרוצה להסביר התנהגות. לא היו קשרים סיבתיים. לא ידעו להסביר מה קדם למה.
4. גם התנהגויות אצל בע"ח שנחשבו לאינסטינקטים במהלך המחקר נתברר שהן קשורות בלמידה.

2. הצורך בחברות- הצורך בהשתייכות. הצרכים החברתיים שלנו כבני אדם הם מאוד מפותחים. פירמידת הצרכים של מאסלו מדברת על הצרכים החברתיים. נידוי או חרם ממחישים כמה הצורך החברתי הוא חשוב. כמה קשה לבני אדם להיות ללא מגע חברתי. מאסלו מסביר את הצורך החברתי-תלוי איפה אנחנו נמצאים על סולם הצרכים. אם נמצאים במצב של חסך פיזי אז הצורך החברתי פחות יעניין אותנו. מאסלו כתב את התזה שלו לאחר מלחה"ע השניה. הוא דיבר על כך שיש משהו נוסף לאדם-הצורך בהגשמה עצמית. זה מתבטא בכך שאנו נולדים עם איזה שהיא נטייה לממש את הפוטנציאל שטמון בנו. הצורך בהגשמה עצמית מתפצל:צורך באסטטיקה..זהו צורך שמתרבה ככל שאדם עסוק איתו.

3. תקופת התלות הגדולה- אנו כבני אדם מאופיינים תקופה מאוד גדולה בחיינו בהורינו. לשאר היצורים החיים יש תקופה מאוד קצרה יחסית של תלות להוריהם. התלות האינטנסיבית מאפשרת ומעודדת תהליך למידה.
4. היכולת לחשוב בצורה מופשטת, בסמלים-אנחנו מתקשרים באמצעות השפה שהיא מערכת סמלים מורכבת. לכן תהליך ההעברה והלמידה מדור לדור מתאפשרת.

 

איך מתרחש תהליך הסוציאליזציה?

1. תהליך של השפעה חברתית-הטענה הבסיסית היא שיש בסביבה החברתית והפיזית שלנו סוכני חברות שונים שמשפיעים עלינו ובצורה כזו תכני הסוציאליזציה מונחלים. השפעה חברתית-סוג של שינוי ועיצוב התנהגות. כדי שנבין את אותו תהליך צריך לשאול איך הוא מתרחש? אנו יכולים היום לטעון שהשפעה חברתית מתרחשת באמצעות בסיסי כוח. אנחנו מזהים אצל סוכני החברות בסיסי כוח שבאמצעותם מתרחש תהליך הסוציאליזציה. בסיסי הכוח הם למעשה הפוטנציאל להשפיע.

לאנשים מסוימים יש פוטנציאל להשפיע עלינו. יודעים לזהות היום שבעה בסיסי כוח: (בזמן אמת ניתן לראות השפעה של מס' בסיסי כוח. לא כל בסיס כוח גורם לאותה השפעה חברתית)

1. שכר-בסיס כוח שנעים לנו איתו. אנחנו מקבלים תגמולים. כדי שסוכן החברות יצליח בהפעלת בסיס הכוח צריך שיתקיימו כל מיני מאפיינים ואחד מהם-שהוא יהיה רלוונטי לאדם המושפע. אנחנו לא יכולים להשפיע באותו סל של תגמולים על כולם. חשוב מאוד שהשכר לא יהפוך לשגרה. אדם מתרגל אליו ומבקש יותר. יש לשכר עלויות מאוד גדולות-זה גורם לעייפות (אדם שרגיל לתשומת לב, זה מאוד מעייף את האדם שנותן את תשומת הלב).
2. עונש-גם איום בענישה עושה את העבודה אם משתמשים בו בצורה נכונה. אם אנו מתייחסים לענישה בהשוואה לתגמול, ניתן להסתכל עליהם באיזשהו רצף, המקל והגזר. אנחנו לא אוהבים להיות במצב של איום, של חברות מדכא. זה קורה בד"כ בהקשרים טוטאליים כמו בצבא בפנימיות צבאיות. הסוכן המושפע ינתק את הקשר ברגע שיתאפשר לו. הענישה צריכה להיות רלוונטית.

הסכמה (התרצות)-הוגדר ע"י קלמן. בתהליכים של השפעה חברתית כשאנחנו מפעילים אנשים ע"י פחד מעונש או ע"י תגמול יכול להיות שאנו נשפיע עליהם אלא שההשפעה בעקבות בסיס כוח של עונש או תגמול היא השפעה מאוד שטחית כי ברגע שהתגמול או העונש ייעלמו גם ההשפעה תיעלם.

3. זיקה-אדם שיש לו איזשהו מאפיין שהופך אותו לאטרקטיבי בעיני האחר כך שהאדם האחר מפתח זיקה כלפיו. דוגמה טובה לכך היא כריזמה. כריזמה היא כוח שיש לאנשים מסוימים שגורם לאנשים אחרים להיסחף אחריו. ניתן למנות דוגמאות נוספות לבסיס זה כמו יופי. בד"כ אנשים אוהבים אנשים אסטטיים יותר מאנשים שלא. זה מוסבר ע"י הצורך לאסטתיקה של מאסלו. לאו דוקא מדובר באנשים, זה יכול להיות חפצים, נופים וכו'. מהו משך הקיום של בסיס כח זה? אחת הסוציולוגיות דפנה יזראלי אמרה "נשים רבות אינן חכמות כי הן מנסות להנציח את משאב היופי" למעשה זהו משאב חמקמק והן מנסות להנציח אותו במקום לטפח דברים אחרים. אהרונסון בדק מה קורה לאנשים מוכשרים שמאבדים את הזיקה שלהם ובדק את זה במחקר מעבדה (ניסיון לבדוק את הדברים בצורה יותר נקיה, מניפולציה, סימולציה במעבדה כדי להגיע למסקנות). הוא נתן לנבדקים לצפות בסטודנט שצריך לייצג את שאר הסטודנטים בחידון האוניברסיטה. הוא הצטייר כמישהו שסוחף אחריו, מישהו חזק ובעל השפעה. בנקודה מסוימת הסטודנט מעד, הוא שפך כוס קפה על הנבדקים. אנו יודעים שאצל אנשים שצפו במניפולציה האטרקטיביות שלו עלתה כי הוא הפך להיות יותר אנושי, גם לו יכולות להיות תקלות.

כוח הזיקה הוא בעל השפעה אבל לא לתמיד. כאשר סוכן ההשפעה מועד לפעמים האטרקטיביות שלו עולה ובמקרים אחרים בהם אנשים ממש מעדו (כמו קצב), כוח ההשפעה פוחת. יש מגישונים שכוחם יורד כי קם מגישון אחר יותר פופולרי ממנו.

4. סמכות-תפקיד חברתי לגיטימי שיש לאדם והוא מקנה לו פוטנציאל השפעה. הדינמיקה של הסמכות להשפיע היא מעצם התפקיד הלגיטימי של בעל הסמכות. לדוג': רב, שוטר, ראש שבט, מנהל, מפקד. לכל הקשר חברתי יש בעלי תפקידים שהוא הגדיר לעצמו. האם בסיס הסמכות נבדל מבסיס העונש? הלא אדם שיש לו סמכות יש לו יכולת ענישה. התשובה לכך היא שאדם שמשתמש בענישה יכול לפעמים להיות חסר סמכות לחלוטין כמו עבריין. הבעיה היא האם כשלאדם מסוים יש סמכות הוא יכול להשפיע עלינו גם בלי איום מעונש? ניתן לזהות מצבים חברתיים שיש שימוש נקי רק בסמכות. התאוריה הפונקציונליסטית טוענת שהחברה מחולקת לסמכויות מרצונם של האנשים לסדר. כלומר, אנשים ייענו לסמכות מכוח טבעי לקיים סדר תקין.

יש מצבים מסוימים בהם אנו נענים לסמכות ולא עומד ברקע איום מעונש כמו רב, נשיא מדינה.

5. מומחיות ומידע-(מפרידים אותם לשני בסיסים נפרדים אבל המרצה דיברה על שניהם יחד). יש להם בסיס משותף כי שניהם קשורים לידע. מומחיות-ידע שאדם רכש בעקבות השכלה וניסיון. כשיש גם ידע וגם ניסיון זה כמובן הכי טוב. זה מה שקשור בנו. מאפיין שלנו חלק מהרפרטואר שלנו. כשמדברים על מידע מדברים על אינפורמציה שנרכש בעקבות חשיפה למצב מסוים. זהו בסיס כוח מצבי.

לדוגמה: עדים בבתי משפט. ישנם עדים מומחים שנשענים על המומחיות שלהם. לעומתם יש עדי ראייה. בסיס הכוח שלהם הוא מצבי ומהעובדה שהם נכחו במצב מסוים ורכשו את האינפורמציה הרלוונטית. כשאדם שהוא מומחה משתמש בבסיס הכוח שלו, הוא לא מאבד את בסיס הכוח שלו. הוא עדיין יישאר מומחה. לא כך כשבסיס הכוח הוא אינפורמציה. כאשר הוא מוסר את האינפורמציה הוא מאבד את הכוח.

אפקט הגלישה-הרבה פעמים אנשים שמאוד מומחים בתחום מסוים, בגלל המומחיות שלהם הם באיזה שהוא אופן מצליחים להשפיע עלינו בתחומים שאינם נוגעים לתחום  מומחיותם.

6. חולשה-לאנשים חלשים יש הרבה כוח. זה בסיס שאנו לא אוהבים להשתמש בו כי הוא סטיגמטי ומניפולטיבי. יש הרבה שרגישים לחולשה של אחר לדוגמה אנשים שבוכים. לפעמים מסר של חולשה יכול להביא אותם לצמיחה. לא כל חולשה היא מניפולטיבית. החולשה יכולה ליצור גם דחייה כתגובה הפוכה.

2. למידה חברתית

20.2.08

ניתוח מחלת השפעת מבחינה חברתית

השפעת השנה פקדה אותנו מאוחר באופן יחסי לשנים אחרונות וניתן לתת לכך כמה הסברים:

1. הסברים ביולוגיים-אנשים לא חוסנו מפני שפעת.
2. הסברים פיזיולוגיים-סטרס נפשי, חולשה גופנית.
3. הסבר סוציולוגי-בגלל השביתות במערכת ההשכלה הגבוהה ובתי הספר התיכוניים. הטענה שכשיש קהלים כאלה גדולים נמצאים במקומות צפופים יש יותר הסתברות שיעבירו את המחלה הלאה. בגלל השביתה לא היו הקהלים האלה יחד ולכן זה ההסבר הסוציולוגי לכך.

 

כוח חברתי-הפוטנציאל להשפיע. אלה שיש להם פוטנציאל חברתי יש להם אי אלו בסיסי כוח שבאמצעותו הם יכולים להשפיע. לא כל פוטנציאל להשפיע מסתיים תמיד בהשפעה חברתית כמו במצבים שבהם בסיס הכוח לא מתאים להפעלת הסביבה. לדוגמה: בסביבה מסוימת, אנשים מונעים ע"י בסיס חכמה. אדם עם בסיס כוח יופי לא יתאים למקום כזה.

בסיס הכוח חולשה הוא בסיס בעייתי כי יש בו מניפולציה. אנשים נמנעים מלהשתמש בו כי זה נראה מניפולטיבי. לפעמים כשמפעילים בסיס זה נוצר אפקט של רחמים.

בסיסים מסוימים במידה ונשתמש בהם יותר מדי הם בשלב מסוים ייגמרו ואולי כשיהיה צריך אותם למשהו חשוב יותר לא יהיה.

הרבה פעמים אנו לא עושים שימוש בבסיסי הכוח כי הם מאבדים את הרלוונטיות שלהם.

הרבה פעמים איום בעונש הופך להיות בסיס כוח לא רלוונטי כשלא מקיימים את האיום. הרבה פעמים כשמשתמשים באיומים ולא מממשים את האיום בפעם הבאה זה הרבה יותר קשה להשתמש באיום שוב.

פרנץ ורייבן הציגו את חמשת בסיסי הכוח תגמול, עונש, זיקה, סמכות ומומחיות.

בסיס המידע מידע הוסיף החוקר קרוגנלסקי.

27.2.08

אחת הטיפולוגיות (טיפוס) של השפעות חברתיות היא של קלמן. הוא מזהה שלושה טיפוסים של טיפולוגיות:

1. הסכמה-התרצות-הכוונה להשפעה שטחית. מה שמפעיל אותה הוא בסיס של שכר או כפייה. המוטיבציה של אדם לעשות את הפעולה או לאמץ התנהגות מסוימת היא מוטיבציה מאוד הדוניסטית. קלמן מכנה זאת הסכמה והתרצות מכיוון שהאדם מסכים. הפעלת ההשפעה יקרה לסוכן השינוי מכיוון שהיא כרוכה בנתינה כשמדובר בתגמול. גם כשמדובר בעונש, מה שמאפיין את ההשפעה שהיא דורשת נוכחות של דורש ההשפעה או של שליחו. יחד עם זאת זה סוג של השפעה יעילה. ענישה גורמת להשפעה חברתית מאוד חזקה. לעיתים קרובות אנשים יעשו את דברו של סוכן ההפעלה בשל חשש מעונש או איום מעונש מאשר רצון לקבל תגמול.
2. הזדהות- בסיס הכוח הרלוונטי הוא זיקה. בשל הרצון להידמות או בשל הזיקה שהוא מרגיש כלפי סוכן החברות אנו צופים בסוג זה של השפעה. אם ננסה בצורה יותר ספציפית לתת לכך השפעה, הדבר הבולט היותר לעין הוא אותם כוכבי נוער. להשפעת ההזדהות עוד כמה מאפיינים חשובים: סוכן ההשפעה לא תמיד מודע להשפעה שלו על מישהו. כמו למשל אליל נוער שלא מודע בכלל לקיומו של מעריץ כלשהו. בניגוד להסכמה או התרצות שיש משהו מאוד מוחשי, הרי שבהזדהות סוכן ההשפעה בכלל לא מודע לקיומנו.
3. הפנמה- חלומו של כל סוכן השפעה. כאשר ההשפעה מתרחשת, היא הופכת לחלק מהותי מהאדם המושפע, ללא קשר לסוכן ההשפעה. יש לה אורך טווח ארוך ביותר מכל סוגי ההשפעה. המסר, הרעיון הופך לחלק מאיתנו. בדיקת המסר של סוכן ההשפעה לאור המציאות הוא שלב חיוני כדי שיתרחש תהליך ההפנמה. אם ניווכח לדעת שקיום המסר מביא אותנו לרווחה אישי, אנו מאמצים את המסר. לדוגמה: עצה מרופא לשיפור הבריאות. לפי הטיפולוגיה של קלמן, בסיס הכוח שמפעיל הפנמה זה מומחיות. לגישתו של קלמן תהליך ההפנמה הוא דו שלבי. רואים שמשהו טוב ואז מפנימים אותו. התהליך מתרחש כאשר בוחנים את המסר לאור המציאות. אבל לא רק בסיס כוח מומחיות מפעיל הפנמה. לפעמים גם שכר או עונש יכולים להביא להפנמה. למשל: צחצוח שיניים. בתחילת הדרך ההורים השתמשו בענישה או בתגמול כדי לגרום לילדים לצחצח שיניים אבל בהמשך כשילדים ראו שהם מרגישים כך יותר טוב הם הפנימו את זה.

 

למידה חברתית

משקפיים אחרות לראות את תהליך הסוציאליזציה. מהי למידה? למידה היא תהליך של שינוי התנהגות או עמדות שאינו נובע מתהליך של בשילה טבעית, תהליך התפתחות טבעי.

בתהליכים של למידה חברתית אנו מזהים כמה סוגים של למידה חברתית:

1. התניה קלאסית-פבלוב. הנושא לחקירה היה הכלב. הניסיון היה לבדוק את מערכת העיכול של הכלב. דרך כך הוא גילה את ההתניה הקלאסית. יש צמידות בין גירוי לתגובה. דוגמאות ללמידה קלאסית: אמונות תפלות, תחושות ואמוציות שאנו מפתחים כלפי ארועים, שירים, שמות.
2. התניה אופרנטית-סקינר. ההבדל הבסיסי הוא שבהתניה הקלאסית תהליכי הלמידה הם תהליכים פאסיביים. הלמידה האופרנטית היא למידה שכדי שהיא תתרחש אנו צריכים לעשות פעולה לכן היא נקראה אופרנטית. מילות המפתח:

חיזוק חיובי-גירוי שהופעתו מגביר את שכיחות התגובה הרצויה.

חיזוק שלילי-גירוי שהפסקתו מגביר את הופעתה של התגובה הרצויה.

עונש- משמש להכחדה. מתן גירוי כואב על מנת להפסיק תגובה מסוימת.

לשבויים ניתן לגרום לנדב מידע בשתי שיטות. חיזוק חיובי-כשינדבו מידע יתנו להם אוכל. חיזוק שלילי-בכל פעם שהם ינדבו מידע יפסיקו להם את העינויים.

3. למידה של חיקוי, באמצעות מודל-חלק גדול מתהליכי הלמידה מתרחשים בדרך זו. זוהי למידה בלתי אמצעית וחשובה לתהליכי סוציאליזציה. הלמידה דרך חיקוי אנו לא צריכים נוכחות של מודל מסוים. אנו צופים בו ומתנהגים כמוהו.

 

ניתוח סיטואציה:

פיתוח עמדות שליליות כלפי שתיית אלכוהול.

1.התניה קלאסית-אבא מרביץ לילד מביא להרגשה שלילית. במהלך תהליך הילדות בכל פעם שהאב היכה את הילד היה לו בקבוק ביד. לכן מאוחר יותר בכל פעם שהוא יראה בקבוק אלכוהול במהלך חייו תהיה לו הרגשה שלילית.

2. התניה אופרנטית-

חיזוק שלילי-הילד נמצא במציאות חברתית שבאופן כללי נוהגים לגעור בו. בכל פעם שהילד יביע עמדה שלילית כלפי שתיית אלכוהול, יפסיקו לגעור בו.

3.למידה דרך חיקוי-אם ילד גדל בסביבה חברתית בה אנשים שהוא העריץ הביעו עמדות שליליות כלפי שתיית אלכוהול, יש לצפות שיתרחש תהליך של למידה.  

סוגיות שונות שקשורות לתהליכי סוציאליזציה

סוציאליזציה לתפקידי מין-כל חברה בעזרת אמצעים פורמליים ולא פורמליים, מלמדת אותנו בשיטות שונות מהם התפקידים הגבריים ומהם התפקידים הנשיים. מטבע הלשון השכיח בעברית לדבר על נושא זה הוא מגדר. אם מנסים לחשוב על הבדלים בין המינים, בחלקם הגדול הם הבדלים תרבותיים. לא בכל התרבויות גברים ונשים מבצעים אותם תפקידים.

מגדר-מזכירה את הצליל gender. המילה הגדרה. הגדרה תרבותית של מה זה להיות גברי ומה להיות נשי. דבר נוסף-גדר. התרבות שמה גדר בין תפקידים גבריים לתפקידים נשיים.

קיים תהליך של סוציאליזציה מקדימה לתפקידי מין. היום הורים יודעים את מין הילד עוד לפני שהוא נולד. תהליכי הסוציאליזציה מתרחשים בעת שלבי הינקות המוקדמת. הורים מתקשרים אחרת בין תינוקת לתינוק. למרות שיש יותר מודעות שספרי הלימוד צריכים להיות מוטי מגדר, עדיין יש הפרדה מגדרית שמתבטאים בכל מערכת החינוך.

הסוציאליזציה לעולם העבודה- אנחנו יודעים שב-40 השנים האחרונות חלה מהפכה בנושא כניסת נשים לשוק העבודה. חלק גדול מהנשים בכלל לא היו בשוק העבודה. נקודת המפנה העיקרית היתה מלה"ע השנייה בה היה מחסור בידיים עובדות ואז נשים נכנסו לעולם העבודה כדי למלא את תפקיד הגברים. לאחר המלחמה כשרצו להחזיר את הנשים הביתה הן לא הסכימו.

היו מס' תהליכים נוספים בחברה המערבית שהביאו לשינו:

1. רכישת השכלה-בכל העולם המערבי נשים רוכשות השכלה. היום בחברה הישראלית נשים שמצויות בשוק העבודה, רמת ההשכלה שלהן גבוהה יותר מרמת הגברים. נשים שרוחשות הון אנושי, נראה אותן בשוק העבודה ושומרות על רצף תעסוקתי כמו הגברים. 
2. טכנולוגיה רפואית-גלולה!!!! איפשרה לנשים לשלוט על ההריון והלידות.
3. עבודה מהבית-חלק מההסבר לכך הוא המהפכה הטכנולוגית. המחשוב והטכנולוגיה שמאפשר את זה.
4. גורמים ערכיים-אם בעבר הלא רחוק נשים מיצו את עצמן בגלל האמהות, כיום נשים רוצות לעבוד לא רק כאמצעי לפרנסה אלא גם כאמצעי לממש את עצמן.

 

תמונת מצב בישראל לגבי נוכחות נשים בשוק העבודה: אם נסתכל על נשים לאורך כל מעגל החיים, שיעור הנשים מכלל הנשים הפוטנציאליות הוא 50%. אם ניקח קבוצת גיל ריאלי 24-55 (לוקחים בחשבון את הזמן לעשות תואר ראשון) שיעור הנוכחות בעבודה מגיע ל-80% (לעומת 84% גברים).

5.3.08

דגם של שני מפרנסים-דגם של משק בית שבראשו עומד יותר ממפרנס אחד.

בחברה ישראלית אין הומוגניות לגבי דפוס של שני מפרנסים. יש הבדלים בשכיחות הדפוס בהבדל בין המגזרים השונים. הססטיסטיקה אומרת ששיעור הנשים שמשתתפות בשוק העבודה הוא רק 19%. אחד ההבדלים הבולטים הוא בקרב המגזר החרדי. יש לאורך השנים עליה בשכיחותם של משקי הבית שבראשותם עומדת אישה. סיבות לתופעה יכולות להיות: עלייה בשיעור הגירושין, עלייה מחבר העמים בה עלו משפחות לא שלמות בראשן אישה, העולם החרדי פתח שעריו לתעסוקת נשים ויש יותר עידוד להכשרת מקצוע בעולם החרדי. זה נובע גם מהרצון של המגזר החרדי להכשיר אנשים מהמגזר החרדי שייתנו שירותים.

החברה הישראלית לא הומוגנית מבחינת דגמים של שני מפרנסים:

נתונים סטטיסטיים לגבי עדות:

משפחות בהן שני בני הזוג הם אשכנזים-שכיחות בני הזוג ששניהם יפרנסו היא הגבוהה.

משפחות בהן שני בני הזוג מעדות המזרח-שכיחות של שני מפרנסים היא 50%.

משפחות מעורבות-שכיחות ששני בני הזוג עובדים היא גבוהה ממשפחות מעדות אשכנז. 

התפלגות המינים מבחינה מקצועית:

בחברה הישראלית לפני כ- 40 שנה היתה הפרדה מוחלטת בין מקצועות גבריים למקצועות נשיים. מצב שנקרא סגרגציה מקצועית. היו מקצועות ורודים שהרוב בהם היה נשים.

בשנים האחרונות חל תהליך של דה-סגרגציה מקצועית. חל ביטול ההפרדה המקצועית בין המינים. מקצועות רבים הפכו להיות מקצועות שמכונים יוניסקס: רפואה, משפטים, ענפי התקשורת למיניהם.

התהליך אינו דו סיטרי. לא היתה כניסה של גברים למקצועות נשיים. תהליך הדה-סגרגציה הוא מעט מזויף כי הוא לא קיים בצורה מוחלטת. עם התהליך הזה יש תהליך של רה-סגרגציה מקצועית כלומר, מגדור מחדש של עולם העבודה. נשים לא נכנסו בצורה שווה לכל המקצועות הגבריים ועדיין אין חלוקה שווה. לדוגמה: במקצועות הרפואה בד"כ גברים נכנסים למקצועות הרפואה היותר יוקרתיים כמו כירורגיה לעומת נשים שנכנסות למקצועות רפואה פחות יוקרתיים.

סיבות לתופעה:

-סנדרה בם מדברת על אנדרוצמטריזם (הגבר במרכז). לטענתה עולם העבודה ממוגדר לפי עדשות מגדריות. בצמתים החברתיים העיקריים עומדים גברים. בנוסף נשים גם כשהן פרופציונאליות הן משקיעות כפול מהזמן בבית מאשר הגברים.

נשים מאמצות לעצמן אסטרטגיות התמודדות עם המצב למשל בבחירת מקצוע שאינו תובעני כדי להיות יותר פנוי לחיי המשפחה. אסטרטגיה נוספת מכונה "אש קטנה" בה הנשים שומרות את הקריירה על "אש קטנה", עד שהילדים יגדלו.

אסטרטגיה נוספת-ויתור על הזדמנויות מקצועיות (הויתור גדול יותר אצל נשים מאשר אצל גברים).

כשמנסים לראות האם במדינת ישראל חל שינוי בשיעור המפרנסים, 55% מהגברים הם המפרנסים העיקריים. בקרב 10% ממשקי הבית בחברה הישראלית, הנשים הם המפרנסות העיקריות.

חברה פאמיליסטית-חברה ששמה במרכז את המשפחה.

בישראל אין כמעט בני זוג שלא רוצים להביא לעולם ילדים במודע.

האם תפקיד הגבר שינה את פניו?

אנו יודעים שכיום יותר מבעבר יש שינוי בתפקיד הגברים בכל מה שקשור למשק הבית. גם כשאבות מעורבים בגידול הילדים, הם לא מעורבים בכל תחומי הגידול. הגברים יותר מבעבר מעורבים בתחום הרגשי אבל פחות בתחומים האינסטרומנטלים.

יש שינוי בחזות החיצונית של הגבר מטרוסקסואל-גבר עירוני שמקפיד על המראה החיצוני, אסטטיקה. יש תפיסה חדשה שאומרת שהגבר צריך לחזור לאחור, גבר רטרוסקסואל.

גבר יכול להיכנס לתחום הבית הרבה בזכות התפיסה של האישה ועד כמה היא מסכימה לכך ומאפשרת את זה. 

תקשורת בין אישית

נשים וגברים מתקשרים בצורה אחרת עד כדי כך שחוקרים מדברים על genderleut.

למה יש הבדלים:

-הבדלים פיזיים-קיימים הבדלים בין גברים לנשים בישיבה או באנטונציה.

-הבדלים אבולוציוניים-ניתן להסביר את ההבדל בקול בין נשים לגברים. בראשית ההיסטוריה נשים היו יותר חלשות ונשים כדי להזעיק עזרה היו צריכות להרים את הקול. קשה מאוד לצעוק בקול בס ולכן במהלך האבולוציה נשים פיתחו קול דק כדי שיעזור להן בכך.

-הסבר סוציאליזציה-גברים ונשים מתקשרים בצורה אחרת מכיוון שכל אחד מהמינים חונך למלא דרך התקשורת את תפקידי המין. בתהליך הסוציאליזציה מלמדים נשים למלא תפקיד נשי, להיות יותר רכות ועדינות לעומת גברים שצריכים להיות יותר עצמאיים, יותר עניניים, פחות מתחשבים.

נשים וגברים מנהלים שיח אחר. נשים שואלות יותר מגברים, הגברים יותר דומיננטיים ויותר בשליטה ולכן שאלה יכולה להעיד על חולשה. נשים משתמשות יותר מגברים בשאלות נספחות (שאלה שבאה אחריה הגד כמו-"קר כאן בחדר, נכון?"). זה יותר מתחשב. כנראה שנשים גם זקוקות יותר לאישור וכנראה שנשים אמורות לטפח את הפן החברתי, דואגות שהקשר יתפתח. נשים גם יותר דרמטיות בשיח שלהן. השימוש שלהן הוא במילות האדרה.   

שיעור השלמה בסוציולוגיה- 5.3 

המשך הבדלים בין נשים לגברים...

יש גם הבדלים בצבעים בין גברים לנשים, נשים משתמשות בצבעי ביניים (חום אגוז, ורוד פוקסיה) גברים משתמשים בצבעים מוגדרים יותר (כהה,בהיר, שחור,לבן)- ההסבר לכך הוא שלנשים יש שפה עשירה יותר, והסבר נוסף הוא שנשים עוסקות יותר באופנה ביום-יום, והן מפתחות יותר מודעות.

נשים משתמשות בשפה מעודנת יותר מאשר השפה הגברית, כתוצאה מהסוציאליזציה. יכול להיותץ שלפעמים גברים משתמשים בשיח נשי, ונשים משתמשות בשיח גברי לצורך מסוים.

נשים יותר נוהגות להתנצל בשפה שלהן, מאשר גברים, הנטייה היא יותר לרצות, נסיון לא לפגוע באחר.

השפה של נשים היא יותר תקנית ונכונה, מאשר השפה של גברים- יכול להיות שזה גם סוציאליזציה וגם ביולוגיה. ההסבר לתופעה שנשים מדברות תקנית יותר היא שנשים קוראות יותר, נשים עוסקות בתפקידים חינוכיים, והן מגדלות ילדים. טיעון נוסף להבדל זה הוא שהמגדר משמש ריבוד בחברה, בפוזיציה הגבוהה נמצאים הגברים, ונשים במהלך השנים מנסות להחליף את הגברים או להיכנס לתפקידים אלה, וכאשר נשים רוצות להיכנס למקומות עבודה, הן מנסות לשפר את יכולתן, ומבליטות את כל הדברים שבשליטתן, כמו לוק יוקרתי, התנהגות מיוחדת, ולכן התקינות נובעת מכך שהן מנסות לרכוש להן  מעמד גבוה יותר, מזה של גברים וזה יביא לכך שיהיה להם יותר כח ודריסת רגל.

גם בפסיכומטרי יש הבדלים בין נשים לגברים, נשים טובות יותר  בקטע המילולי, וגברים טובים יותר בראייה מרחבית.

הבדל נוסף בין נשים וגברים הוא בתקשורת לא מילולית, כמו שפת גוף, דוגמא לכך היא השימוש בחיוך, נשים משתמשות יותר בחיוך גם כאשר אין קשר בין החיוך לבין המצב נפשי , לעומת גברים שלא עושים זאת. ההסבר לכך הוא שהן רוצות לרצות, וגם צורך לנטרל- כלים רכים- זה שדר של דגל לבן.

יש גם הבדל בהתנהלות במרחב, הליכה של נשים היא יותר מעודנת מאשר של גברים, זה נובע ממבנה הגוף שהוא יותר עדין מאשר של גברים, היום ההבדלים הביולוגיים בין המינים הצטמצמו, אך עדיין גברים יותר גדולים מנשים.

יש גם הבדל בשיח, השיח של גברים הוא שיח היררכי, והשיח של הנשים הוא יותר אינטואיטבי-סולידרי, מעצם הגישה החברתית. 

נקודות סיכום שקשורות לסוציולוגיה:

יש אבחנה בין כמה סוגים של סוציאליזציה, אחת האבחנות הבסיסיות היא בין סוציאליזציה ראשונית- סוציאליזציה בסיסית למיומנויות חיים (אכילה, הליכה,דיבור) לבין סוציאליזציה משנית- סוציאליזציה להקשר חברתי מסוים, בפן מסוים של החיים לדוג'- סוציאליזציה מגדרית.

בכל חיינו אנחנו נכנסים למקומות חדשים, סיטואציות חדשות, אנחנו משתמשים בסוציאליזציה משנית, והיא אף פעם לא מסתיימת.

סוציאליזציה לא פורמלית- יש  נתח גדול של סוציאליזציה לא פורמלית שמתרחשת הרבה בחיים, למשל סוציאליזציה לנישואים, לא מלמדים אותנו איך אנשים נשואים צריכים להתנהג. למשל מגורים ביחד לפני החתונה-קוהבטציה- יש על זה מחקר שאומר שזה תהליך שאין לו בהכרח תוצאות חיוביות, ההסתגלות לנישואים לזוגות קוהבטנטים היא פחות טובה. ההסבר לכך הוא שכשהזוגיות היא ראשונית, זוהי חוויה ראשונית, ובני הזוג מתייחסים אליה בצורה אחרת, אדם שמגיע אחרי תהליך קוהבטציה ממושכת הוא פחות סובלני, פחות סלחני ויש כבר התנסות קודמת. יש גם יתרונות במערכת קוהבטנטית- מערכת חלוקת התפקידים בבית יותר גמישה, החיים הקוהבטנטים הם יותר שוויוניים,  מכיוון שבדרך כלל לזוגות קוהבטנטים אין ילדים, וזה יותר קל,  וכשיש מעבר להורות יש חלוקה יותר מגדרית ומסודרת של תפקידים.

סוציאליזציה פורמלית- מסגרות פורמליות שאנחנו נמצאים בהן, כמו מסרות חינוכיות, צבא, פנימיות.

סוציאליזציה מתמשכת- אנחנו כל הזמן חיים לפי סוציאליזציה מתמשכת , לדוג' הקפדת זמני ארוחות לילדים ע"י ההורים יוצרת דפוס אישיות קפדנית, סוציאליזציה לרכישת שפה, לבני נוער,הורות.

סוציאליזציה מחדש- מצבים שהאדם צריך לזנוח את כל מה שלמד, ולפתח דפוסים של סוציאליזציה למקום החדש. לדוג' סוציאליזציה לארגונים טוטליים-כוללניים, גופמן הגדיר את זה בתור ארגונים כאלה שמתאפיינים בסגירות הפרדה בין הסגל לחוסים, כל הפעילות היום-יומית מתנהלת תחת קורת גג אחת. מה שמאפיין ארגונים כאלה זה מנגנונים טקסיים וממוסדים, כמו השפלה, חשיפה, זה אסטרטגיות מהירות כדי להביא את האדם לתהליך מהיר של סוציאליזציה מחודשת. דוג'- בתי כלא,צבא, מוסד לחולי נפש. יש הרבה מוסדות שאנחנו חלק מהם ויש להם אלמנטים טוטאליים.

במצבים אלה אנשים עוברים סוציאליזציה מחודשת, כי בד"כ הסטטוסים הקודמים של האדם מתבטלים, והוא צריך לרכוש סטטוסים חדשים. לדוג' אסירים- שאין לך שום עדיפות של אסיר אחר וכך גם בצבא.

התהליך של סוציאליזציה מחדש מתפצל לשני תהליכים:

1. דה- סוציאליזציה- ביטול הסוציאליזציה הקודמת.
2. רה-סוציאליזציה- לימוד הסוציאליזציה מחדש.

 

מה תפקיד הסוציאליזציה?

זה תלוי בתפיסתו של החוקר, כל אחד מסתכל על זה בצורה שונה, תלוי מאיזה גישה הוא בא.

חוקר מהגישה הפונקציונליסטית- יטען שסוציאליזציה עושה סדר, ושהיא חיונית לחברה, כך גם חלוקת התפקידים המגדרית, היא מכינה אותנו לקראת מעברי חיים.

חוקר מגישת הקונפליקט החברתי- למשל הגישות הפמיניסטיות שרואות בגישת הקונפליקט, הם באים מנקודת הנחה שסוציאליזציה מגדרית היא שלילית, היא יוצרת הפרדה, פער, אי שוויון. הגישה אומרת שצריכה להיות חלוקת תפקידים אך לא לפי מין.

חוקר מתוך הגישה של האינטראקציה הסימבולית, לא יעסוק בפונקציה של סוציאליזציה, העניין שלו יהיה במגעים היום-יומיים הבודדים, הוא יתמקד בסימבולים, הבדלים סימבולים בין גברים ונשים, ינסה לפרש מציאות בתהליך המיקרו תוך ניסיון לתת משמעות ולא סיבה. 
 
 

12.3.08

תרבות

נושא התרבות קשור לתהליך הסוציאליזציה.

הגדרת התרבות-מכלול נורמות ערכים, אוריינטציות בסיסיות וסמלים בחברה מסוימת.

אנתרופולוג בשם טיילור בתחילת המאה ה-20 בדק כמאה הגדרות לתרבות. התרבות זה כל מה שלא ברא הטבע והוא מעשה ידיו של האדם. תרבות היא גם המורשת החברתית המועברת מדור לדור.

בהיסטוריה של התרבות האנושית החוקרים טוענים שהיקום בן 15 מיליארד. כדור הארץ הוא בן 4.5 מיליארד שנים. הניצנים הראשונים של התרבות היו לפני 2 מיליון שנים.

אנתרופולוגיה-תורת האדם. האנתרופולוגים מצאו לפני 2 מיליון שנים כלי אבן וזה מסמן את ראשיתה של התרבות מכיוון שזה אמצעי תרבותי לעשות פעולה כלשהיא. התרבות למעשה עוזרת לאדם להסתגל לסביבה. מה שמבדיל את האדם מיצורים אחרים היא העובדה שהם מצליחים לרתום את התרבות על מנת להסתגל טוב יותר לסביבה. הייחוד של האדם הוא שבנוסף לביולוגיה הוא משתמש גם בתרבות. יצורים אחרים שאינם בני אדם משתמשים להסתגלות בעזרת החושים (חוש הריח אצל בע"ח רבים). חוש הריח מאפשר לבעלי חיים לתפקד ולהסתגל בלילה. באזורים קרים רק בע"ח שבנויים מבחינה ביולוגית לשרוד בתנאים כאלה, יחיו שם. לאדם לעומת זאת אין היכולת הביולוגית לחיות באזורים קרים אבל הוא יכול לתפור בגדים, לבנות מחסה, חימום וכו'. המוח של היצור האנושי המודרני הפסיק להתפתח לפני 100 אלף שנה. אבל בכל שלב בתרבות האנושית מפתחים טכנולוגיות שונות וחלק מזה היא בגלל האינטליגנציה הגבוהה.

מאפיינים לתרבות האנושית:

1. אם אין תרבות לא יכולים לטעון שמתקיימת חברה. כדי שתתפתח תרבות צריכה שתהיה חברה. בקרב בע"ח יכולה להתפתח מערכת יחסים בלי תרבות.
2. התרבות היא לא מולדת ולא מועברת בתורשה. אנחנו נולדים לתוך תרבות ואנחנו יוצרים תרבות. התרבות נטמעת בתוכנו ואנו מושפעים כבר מרגע היוולדנו מהתרבות ובאופן סימולטני אנו משפיעים על התרבות. יש אנשים שההשפעה שלהם על התרבות היא יותר גדולה: מנהיגים, שחקנים, מדענים. יונג מדבר על תת-מודע קולקטיבי. לפי יונג יש דפוסים מאוד בסיסיים שמועברים בתת מודע האנושי.
3. התרבות היא משותפת. כדי שנוכל לקרוא לאותה מסכת של ערכים, נורמות ומרכיבי התרבות בשם תרבות, היא חייבת להיות משותפת לבני חברה מסוימת. מאפיינים לתרבות הישראלית: ימי זיכרון,
4. התרבות היא מערכת של סמלים. מבדילים בין סמל לסימן. סימן הוא אות טבעי מהטבע כמו מים שיורדים מהשמים-זה סימן שיורד גשם. סמל זה דבר שבא במקום. הענקת משמעות לאותות. חלקה הגדול של התרבות היא סמלית. מחוות הגוף הן גם סמלים.
5. התרבות היא מסכת משולבת. אי אפשר לנתח מרכיב אחד מבלי להבין את האחר. דבר אחד קשור בשני.

 

כדי לארגן את מרכיבי התרבות בצורה לוגית האנתרופולוגים משתמשים בפירמידה או בבצל. בשתי הצורות קיים נושא ההיררכיה ונושא השלבים. האנתרופולוגיה הבסיסית התפתחה דרך תצפיות.

                                                                                         

1. אוריינטציות בסיסיות-השכבה מתחת לפני השטח. לכל תרבות יש תפיסות בסיסיות לגבי סוגיות מרכזיות שהחברה צריכה להתמודד איתן ושהיא עוסקת בהן. לאדם אין נרות באוריינטיוצ אלה. הן חלק מחייו. אוריינטציה שמאפיינת את התרבות המערבית היא שהאדם מעל הטבע. יש ניסיון לשלוט על הטבע. האדם המודרני מנסה לייבש ביצות ולהוריד גשם. אוריינטציה נוספת-במזרח הרחוק-האדם חי בשת"פ עם הטבע.  
   חוקרים שמנסים להסביר את התוקפנות האנושית אומרים שהתרבות המודרנית פשעה המון. אחד הפשעים הגדולים-שהאדם המודרני התערב בטבע. בכך הוא הרס את היצירה הכי יפה של היקום ובכך הוא הדרדר גם מבחינה מוסרית.  
   בכל תרבות יש את האוריינטציה לגבי הזמן. יש תרבויות שהאורינטציה היא של זמן עבר. מה שהיה הוא שיהיה. כמו בתרבויות מסורתיות. בתרבות המודרנית האוריינטציה היא כלפי העתיד. החברה מנותבת לפי תכניות עתידיות. יש אוריינצטית הווה כמו התרבות הרומית שהמוטו הוא לאכול ולשתות כי מחר תמות.... 
   זמן הוא מושג בעל המון היבטים.  
   האנתרופולוגים טוענים שתרבויות נבדלות זו מזו בטבע האדם (פרה-דיספוזיציה). האם טבע האדם רע ביסודו או טוב.  
   אוריינטציה נוספת-מה דפוס האישיות הדומיננטי. התפיסה שכל תרבות יוצאת לה דפוס אישיות דומיננטי. איך צריך להיראות האדם האידיאלי שצריך להיות השכיח. האם הדפוס צריך להיות מאוד הישגי ואינדיוידואליסטי כמו בתרבות המערבית או דפוס קולקטיביסטי קהילתי.  
   האוריינטציות הן לא משהו שמתייחס להאם זה טוב או לא אלא תפיסות לגבי סוגיות שונות שבני החברה מאמינים בהם. בד"כ מדובר במסכת אחת משולבת.
2. ערכים-יש לשלב זה נראות יותר גדולה מאוריינטציות אבל לא כולנו במודעות מלאה לגבי הערכים המאפיינים את התרבות שלנו. אנחנו מגדירים ערכים כאמות מידה שמגדירים תרבותית מה נכון ומה לא נכון לגבי בני התרבות המסוימת.

דוגמות לערכים: חומריות, שיוויון זכויות, ערך החיים.

3. נורמות-נגזרת של הערכים ומתבססים על הערכים. זהו תרגום של הערכים או כללי התנהגות שמבטאים את יישום הערכים בחברה. אם הערך הוא קנה מידה מופשט, הנורמות הן התרגום ההתנהגותי של הערכים.  
   אם האוריינטציה הבסיסית היא של זמן עבר, אחד הערכים הוא והדרת פני זקן. מהערך הזה אנחנו יכולים לגזור אין סוף של נורמות-סוציאליזציה לדור הצעיר לקום באוטובוס לקשישים, מדיניות ציבורית שדואגת לקשישים שלה.  
   נורמות זה נושא מאוד מורכב. מספרם בתרבות מסוימת הוא אינסופי. כל תחום בהתנהגות היומיומית מנותב ע"י נורמות. הנורמות הן לא מקשה אחת. יש תחומים בחיים שהתרבות יצרה עבורם מערכת נורמטיבית מאוד מסודרת ואנו מכנים את המערכות האלה בשם מוסדות חברתיים. הכוונה לקובץ נורמות שמסדיר התנהגות בתחום חיים מסוים. כמו המוסד החינוכי. בכל תרבות יש מוסד נורמטיבי לגבי איך צריך לחנך את הדור הצעיר.

19.3.08

בחברה שלנו יש נורמות לגבי כל דבר. הנורמות יוצרות סדר וציפיות בחברה. הסוציולוגים מבדילים בין שני סוגי נורמות:

מורס (mores)-הכוונה לנורמות מוסר. נורמות מאוד בסיסיות שאם לא מכבדים אותן הסדר החברתי משובש.

פולקווס (folkways)-הכוונה למנהגי עם ויותר מזה. נורמות שהן חשובות אבל לא הכי חשובות. למשל: צורת לבוש, קודים של תקשורת, מנהגים וחגים שונים. 
כל חברה יצרה לעצמה מנגנוני פיקוח להגנה על הנורמות.  
פיטר ברגר מדבר על מעגלי פיקוח ואמצעי פיקוח חברתיים: *הפעלת כוח פיזי כאמצעי הרתעה קיים גם אם הוא לא מופעל באופן סדיר. *הפעלת כוח כלכלי-בארגוני עבודה יש לכוח הזה המון נראות. אם נחסיר ימי עבודה זה יקוזז מהמשכורת. *הפעלת כוח בלתי פורמלי-לעג, רכילות, חרם, נידוי. הרכילות היא סנקציה כ"כ חזקה עד כדי כך שהיא ממוסדת. כוח ההרתעה של הסנקציות האלה הוא מאוד חזק.  
הטענה של פיטר ברגר היא שהשילוב בין הסנקציות האלה יוצר מעגלי פיקוח ואדם שצריך למלא אותן נמצא בבית סוהר חברתי.

1. החוק-המעגל הרחוק ביותר. בד"כ החוק משתמש באמצי פיקוח פיזיים וכלכליים.
2. מעגל של מידות טובות ומוסר. לטענתו זה מעגל פיקוח מאוד חזק. אם נפר את המידות הטובות בחברה נקבל סנקציות. מדובר גם בהיבטים מוסריים.
3. מעגל של האתיקה המקצועית. מדובר באיגודים מקצועיים. גם אנשי מקצוע מפקחים זה על זה.
4. המעגל האינטימי-המעגל ההדוק ולפעמים הכואב ביותר. האנשים האינטימיים שמפקחים עלינו-חברים, בני משפחה. לטענתו יש פוטנציאל מאוד גדול למעגל הפיקוח הזה. במעגל הזה אנחנו נמצאים בלי מסיכות. מכיוון שכך אנחנו יותר פגיעים. בנוסף, האנשים הם יותר חשובים לנו ולכן הפגיעה שלהם בנו היא מאוד קשה.

הטענה של פיטר ברגר היא שבמקביל למעגלים שהחברה כופה עלינו, החברה יצרה גם מעגלים של השתחררות. כמו למשל: בכל חברה יש חג שמותר לעשות בו כמעט הכל כמו פורים. זה מעיד על צורך להתפרק. ניתן לזהות פונקציה גלויה לעין של הפעילות החברתית המסוימת-המטרה של פורים היא לחגוג ארוע שאנו כעם חווינו בעבר הרחוק. בנוסף יש פונקציה סמויה-לטנטית-הפונקציה של הפורקן.  
 

4. תקשורת-התקשורת הבינאישית היא רובד מאוד גלוי של התרבות. אנחנו יודעים שהיא מתחלקת לשתיים:

1. שפה-כולה תרבות, שונה מתרבות לתרבות. הלשון היא דוגמה להשפעה הבולטת של התרבות על התקשורת הבינאישית. הלשון היא מערכת של צלילים עם כללים מסוימים ביניהם שהתרבות מעניקה להם משמעות. כשמבצעים מעבר בין תרבותי אחת המשימות הראשונות היא ללמוד את השפה.

בעולם יש 5,000 שפות. אנחנו כבני אדם יכולים להפיק כמאה צלילים. באף שפה אין מאה צלילים. מס' הצלילים המקסימלי שיש בשפה הוא 80 עפ"י הבלשנים. אם התרבות לא מחייבת לבטא אותם אנו מכחידים אותם.

השפה השכיחה ביותר בעולם היא סינית. השפה השנייה הרשמית בעולם היא אנגלית. 10% משתמשת בה כשפה ראשונית. אפשר להתשמש באנגלית בכל מקום בגלל הכוח הכלכלי והפוליטי שיש לארה"ב. השפה השלישית היא ספרדית-6% מאוכלוסית העולם.

בשפות מסוימות יש מילים שאין בשפות אחרות. יש מילים שבשפות מסוימות יש להן עומק שונה.

השאלה האנטרופולוגית שנשאלת: מה גורם למה? למה תרבויות שונות יוצרות שונות לשונית כ"כ גדולה? למה בתרבויות מסוימות המשמעות החויתית של המילה היא שונה? האטרופולוגים מעמידים לבדיקה שתי תזות:

1. השוני הקיים בין תרבות לתרבות במילים הקיימות ובמשמעויות הוא המציאות. עצם העובדה שאנשים חיים במציאות שונה כמו למשל אנשים שחיים במציאות שבה יש הרבה שלג השפה יצרה לעצמה הרבה ביטויים ששייכים לשלג.
2. השוני הקיים בין שפה לשפה הוא שהשפה היא זו שיוצרת את המציאות. כלומר, השפה יצרה לעצמה שונות לשונית ומכיוון שאנו רואים במציאות דברים שאנו לא רואים בשפה אחרת. השפה היא סוג של משקפיים שאנו מרכיבים ודרכה אנו רואים את המציאות. השפה העברית לא מגדירה המון סוגים של שלג.אם נגדיר בשפה את הצורות של השלג, אנחנו גם נראה אותן. המציאות קיימת והיא אותה מציאות, אנחנו רואים אותה דרך משקפיים אחרות.

הגישות הן לא חזקות באותה מידה. הגישה המקובלת היא שהמציאות היא זאת שמעצבת את השפה אבל ברגע שהשפה עוצבה היא משמשת דרך להבנות את המציאות.

2. תקשורת שאינה מילולית-חלקה תלוית תרבות וחלקה אינה תלוית תרבות. אנחנו יודעים שחלק מהתקשורת הלא מילולית מתבצעת באמצעות הבעות הפנים שלנו. 
   לחוקרי התקשורת עדויות מחקריות לגבי כך: בשנות השלושים כשחוקרים אנטרופולוגים ניגשו למקומות נידחים, הראו להם תמונות של אנשים מהמערב והם זיהו אותו. בנוסף, העובדה שעוורים מלידה מביעים את רגשותיהם כמו אנשים שאינם עיוורים.

מינון הבעת הרגשות שונה מתרבות לתרבות. יש תרבויות שמעודדות הבעת רגשות וההיפך.

עוד חלקים מסוימים מהתקשורת שאינה מילולית-תקשורת בעיניים. בתרבויות מסוימות אנשים נוהגים להשפיל את עיניהם בפני גורמי סמכות. בתרבות המערבית יש נורמה שלגברים מותר להישיר מבט באינטראקציה חברתית לעומת נשים.

הנושא של הארטיפקטים-עזרים מלאכותיים שהם מסר תקשורתי שאנו נושאים על גופינו. כל תרבות קובעת את הערכים האלה. כמו טבעת נישואין שהוא מרכיב אקסוסומטי שמלמד על הסטטוס של האדם. גם המרחב הבינאישי הוא תלוי תרבות.

הול הגדיר מרחב בינאישי כמרחב נייד ולא קבוע שהגוף הוא מרכזו.

מרחב בינאישי הוא לא טריטוריה. הול טוען שהמרחבים משתנים בהתאם לתחום האינטראקציה. הנפח של המרחב הוא תלוי תרבות. במזרח התיכון המרחבים האלה הם די מצומצים. המרחב הבינאישי הוא מסר תקשורתי. אם אנחנו צופים באנשים שמתקשרים איתנו זה מלמד על סוג הקשר שהם רוצים איתנו.

נושא מחוות  הגוף (גסטות) הוא תלוי תרבות. כן ולא או רגע. כמעט כל הגסטות הן תלויות תרבות.

26.3.08

תתי לשונות-אנו טוענים שבתרבות מסוימת יש לשון אחת אבל אם חושבים על החברה הישראלית אנו יכולים לראות שיש תתי לשונות. 
במסגרת תתי הלשונות בתרבות מסוימת ניתן לזהות את תתי הלשונות הבאים:

1. דיאלקט-תת לשון תלוית אזור גיאוגרפי. בתרבויות שונות מתפתחים דיאלקטים שונים שתלויים באזורים גאוגרפיים. יש הבדל בין דיאלקט למבטא. המבטא עוסק בהגייה. יכול להיות מצב שלאנשים יש דיאלקט אחד אבל מבטאים שונים.
2. סוציולקט-תת לשון שמאפיינת קבוצה חברתית מסוימת. בחברה הישראלית יש המון סוציולקטים: קיבוצניקים, צבא. מאפייני הסוציולקט מתבטאים במילים מסוימות ששייכות רק לתת הלשון הספציפית. היבט אחר-מילים מסוימות מקבלות משמעות שונה בסוציולקטים אחרים (כמו בחברה החרדית גדולים וקטנים-פיפי וקקי).
3. גנדרלקט-אנו יכולים למצוא הבדלים בין השיח הגברי לנשי. נשים נוטות יותר להתשמש בשאלות נספחות, נשים נוטות להשתמש בשפה מהוססת.
4. אתנולקט-תת לשון שהיא תלוית קבוצה אתנית. בקרב התימנים ניתן להבחין באתנולקט שונה.
5. אידאלקט-דיבור שמאפיין אדם מסוים. דיבור אישי.
6. דיגלוסיה-קבוצה שמשתמשת בשתי שפות כמו ערביי ישראל, חרדים במאה שערים.
7. מישלב-דיבור שהוא תלוי נסיבות. כל הקשר חברתי יוצר את המשלב שלו. למשל: משלב ביהמ"ש כמו כבוד השופט, עמיתי המלומד. יש משלב של חדשות: והרי עיקר החדשות. משלב אבל: בהקשרים מסוימים משלבי האבל הם שונים. אצל הדתיים והחילוניים מתנהגים בצורה שונה. משלב של ספרי בישול, משלב ספורט, משלב הרצאה. למשלב יש פונקציה מאחדת. זה דיבור שהוא תלוי נסיבות והוא מטשטש את ההבדלים הלשוניים שבאים ממקום אחר. הרבה פעמים אנו לא מדברים בשפה שמתאימה למשלב. הרבה פעמים החברה משגרת כלפינו סנקציות כשאנו לא מתאימים את המשלב להקשר המסוים.
8. אנטילשון-סלנג- אנטילשון הוא סוג של לשון אנטי מוסדית. בישראל יש לקסיקון שנקרא "שוטרים וגנבים". מס' דברים שמאפיינים אנטי לשון: שפה שבאה כנגד, המטרה שלה לבלבל את הממסד. למשל: חבורות של פושעים מסוימים מכנים את הממסד בהמון סוגים של שמות כדי לבלבל את האויב. מה שעוד מאפיין את האנטי לשון-עושר לשוני כי אם הממסד ילמד את השפה זה לא ישמש אותם.

היבט נוסף של האנטילשון הוא הקללות. הבלשנים טוענים שיש כמה מאפיינים לקללות בעברית: יש הרבה קללות מין, הפרשות גוף, חיות. טוענים שבעברית לא משתמשים בקללה חזיר. אם כבר משתמשים בחיות משתמשים בחמור. בעברית יש הרבה פעמים שימוש בקללות שמחוברות לאמא.

סלנג-תופעה לשונית שמאפיינת ציבורים מסוימים. יש סלנג לבני נוער, לחיילים. סלנג זו שפה לא תקינה (בניגוד לסוציולקט) והוא לא בהכרח אנטי. זו שפה שבאה להגדיר גבולות וליצור תחושה של ביחד. בתרבות הישראלית המון קטגוריות לסלנג. סוג מסוים של סלנג-הגדרה של מילה חדשה. מקור אחר לסנלג-ייחוס משמעות אחרת מהמשמעות המילונית של המילה כמו: מורעל, מת עליה, זה מטריף אותי. מקור נוסף לסלנג-מילה שבמילון יש לה משמעות נייטרלית ובסנלג משמעות שלילית-למרוח, על הפנים.

יש דינמיקה מאוד מעניינת לסלנג שהוא מחלחל לכלל הציבור. לפעמים הוא הופך לסמל סטטוס לשדר איזה מסר. כמו אנשים מבוגרים שמדברים בסלנג כדי להגיד אנחנו עם הצעירים, גזעי.

השינוי בסלנג משקף את השינוי באתוס הישראלי. בחלק הרוחני של התרבות הישראלית. יש הרבה מילים שפעם היו שכיחות בסלנג הישראלי והן נעלמו. פעם אמרו חברמן כשהערכים היו קולקטיביסטיים היום-שאקל?

יש הרבה מילים בסלנג הישראלי שמבטאות אוזלת יד כמו לשבת על הגדר, אני לא בקטע.

גם חדירה של מילים מתרבויות אחרות היא סוג של סלנג.

5. מוסדות חברתיים- רובד שיש בו נראות. מוסד חברתי הוא קובץ נורמות שמסדיר את החיים שתחום חיים שיש בו חשיבות חברתית. נורמות הן אחד הביטויים היותר גלויים של הערכים. הנורמות הן הוראות התנהגות יומיומיות. יש לנו מגוון נורמות בכל תחומי החיים שלנו. בתחומי חיים מאוד מרכזיים בחברה יצרה קובץ נורמות מסודר.  
   מוסד המשפחה-אנחנו מבדילים בין משפחה לבין מוסד המשפחה. מוסד המשפחה הוא קובץ נורמות. עפ"י רוב זה שונה מחברה לחברה. לעומת זאת המשפחה הכוונה לקב' חברתית מסוימת וההגדרה של מהי משפחה משתנה מחברה לחברה ובאותה תרבות מתקופה לתקופה. 
   היום מקובל להגדיר משפחה כיחידה חברתית של מינ' שני אנשים שמזהים את עצמם כמשפחה ויש ביניהם קשר זוגי או קשר דם או קשר אימוץ. ההגדרה היא מאוד רחבה.  
   המשפחה כקבוצה חברתית-החברה הישראלית מזוהה כחחברה פמיליסטית. המשפחה היא יחידה חברתית חשובה בכל חברה עד כדי כך שהיא עשויה להגדיר את אופיה של החברה.  
   בישראל למרות השינוי בחיי המשפחה, עדיין החברה נחשבת לחברה פמיליסטית. יש לכך כמה אינדיקטורים: רוב בני האדם רוצים לחיות באיזושהי תקשורת זוגית, שיעור הגירושים אינו משתווה לשיעור הגירושים בארצות מערביות אחרות, הרצון לילדים.  
   סיבה לפמיליסטיות:  ההיסטוריה של השואה, המשפחה שימשה כמקור לתמיכה בקרב יהודי הגולה, הבעיה הדמוגרפית מביאה לעידוד ילודה בחברה הישראלית. 
   בחברה הישראלית כמו בחלק גדול מהחברות המערביות יש הרבה דפוסים של משפחות חדשות. יש אינסוף של דגמים של משפחות חדשות: זוגות שגרים בקוהובטציה, ידועים בציבור, חד-מיניות, חד-הוריות, מעורבות (ילדים שיש לכל אחד מבני הזוג מנישואים אחרים עקב נישואי שרשרת).  
   יתמות יזומה-הקפאת זרע מביאה ליתמות יזומה. האם האלמנה מביאה לעולם ילד מהפרייה בידיעה שהילד יהיה יתום מלידה.  
   מוסד המשפחה הוא לא קבוצה חברתית אלא מערכת נורמטיבית שקיימת בכל חברה ומשתנה מחברה לחברה.  
   נורמות במשפחה:  
   א. גודל המשפחה-יש משפחה גרעינית שיכולה להיות בני זוג וילדים. מקסימום שני דורות שגרים תחת קורת גג אחת. יש נורמה אחרת-משפחה מורחבת-מס' דורות גרים תחת קורת גג אחת. ניתן לזהות את זה במשפחה הערבית, אצל עולי חבר העמים.  
   ב. אופי בחירת בן הזוג-הבחירה מונחית ע"י נורמות והיא לא אקראית. מאיפה מותר לבחור את בן הזוג. 
   אנדוגמיה-מקבוצת הפנים-קבוצה שמושתת על בסיס דתי, עדתי, השכלתי וכו'.  
   אקסוגמיה-אנשים בוחרים את בני הזוג מחוץ לקבוצת ההשתייכות שלהם. אם אנחנו רוצים להדגים נורמה של אקסוגמיה נושא גילוי העריות משמש זאת. זוהי נורמה שמאפיינת כמעט את כל החברות האנושיות. זהו טאבו כ"כ מושרש ואוניברסלי כנראה שהסיבה לכך היא מצרף של גורמים. ניתן להסביר זאת באופן אינסטינקטואלי, באופן ביולוגי (גן פגום), גנטיקה ואבולוציה, באופן פסיכולוגי(המונוטוניות פוגעת במשיכה המינית, תסביך אדיפוס, הימנעות מצד ההורים מאיזשהו חחש שהאקט המיני ייתפס כאקט תוקפני-זה השורש של זה). אם היה מתקיים גילוי עריות היה נוצר מצב של שיבוש בסדר הקיים. לא היו יודעים מי נגד מי. זה גם אחד ההסברים שמסביר למה צורת מגורים של קומונה לא הצליחה.  
   אנחנו יכולים לזהות הפרה בוטה של הנורמה. היא קיימת אבל לא נורמטיבית. יש פעמים שהיתה הפרה נורמטיבית כמו בעולם העתיק בו הפרה נורמטיבית של גילוי עריות. 
   ברוב המקרים הבחירה היא מהאנדוגמיה.

מי מכוון את הבחירה-מבחינים בין וריאציות שונות לנורמה. יש בחירה חופשית  ורומנטית. בחברה שלנו הבחירה היא חופשית. גם במסגרת הבחירה הרומנטית אנשים בוחרים בהומוגמיה-אנשים שדומים להם. יש נורמה ע"י שידוך בעיקר אצל מגזרים מסורתיים.  
נישואי הכוון-הדור הסמכותי יותר מכוון את בני הזוג. בן הזוג יכול להגיד לא.  
ג. מספר בני הזוג בנישואין-אנו מכירים כמה נורמות. נורמה אחת שדומיננטית בכל החברות האנושיות-מונוגמיה. נורמה נוספת היא של פוליגמיה שמתפצלת לשתיים-פוליגניה (ריבוי נשים) ופוליאנדריה (ריבוי גברים). 
במהלך כל ההיסטוריה היו 17 חברות שהיתה בהם פוליאנדריה. בחברות שיש בהם פוליגמיה אנחנו נראה בצדן של הדפוסים האלה גם דפוסים מונוגמיים וזה מעיד בד"כ על מעמד נמוך יותר.  
האם העובדה שחברות מסוימות מנתבות אותנו למונוגמיה אומר שטבע האדם מונוגמי? לא! 
במשפחה הערבית הקלאסית יש פוליגניה. כשקהילה מקיימת פוליגניה מדובר על קהילה בה הכוח בידי הגברים. לאישה מעמד נמוך והיא משמשמת ככוח עבודה. גבר שנושא כמה נשים צריך לקנות את האישה מאביה בעזרת סוג מסוים של תשלום שנקרא מוהר. האישה וילדיה הם כוח עבודה. העבודה היא עבודה פיסית חקלאית. לכן כשגבר קונה אישה הוא צריך הרבה כסף אבל ככל שהוא מרבה נשים הוא מרבה נכסים.

כדי שיקרה מצב של פוליאנדריה צריך שיהיה ריבוי גברים לעומת נשים. המצב של ריבוי נשים לעומת גברים הוא מצב נדיר. בכל החברות תוחלת החיים של גברים נמוכה מתוחלת החיים של הנשים. אנו יודעים שתמותת התינוקות הגברים גדולה מתמותת התינוקות הנשים.  יכול להיווצר מצב כזה כי בחברות מסוימות החליטו להמית נשים, כאשר הגבר לא נוכח פיזית בבית. מדובר בחברות פשוטות שבהם הגברים יוצאים למסעות ארוכים של שייט וצייד. הנשים בחברות האלה צריכות להישאר הרבה זמן עם ילדיהם ולנהל את משק הבית לבד. לכן הן צריכות מס' גברים. במקרים כאלה בד"כ יש פוליאנדריה של אחים.

9.4.08

סטטוס ומבנה חברתי

יש קשר בין אינטראקציה למבנה חברתי. המבנה החברתי מכתיב איך צריך לנהל את האינטראקציות החברתיות.

סטטוס-עמדת האדם בהקשר חברתי מסוים. למשל: בהקשר המשפחתי, אנשים שהם בני משפחה ממלאים סטטוסים חברתיים שונים כמו אם שיש לה סטטוס שונה מילד.

אוסף סטטוסים=מערך סטטוסים.

מאפייני הסטטוס החברתי:

1. החברה תציג עבור הססטוס מערכת של זכויות או חובות.
2. לסטטוסים שונים יש מאפיינים שונים של יוקרה.

תפקיד- התנהגות המצופית מבעל הסטטוס. הפן הדינמי של הסטטוס.  
 
 
 

מאפייני הסטטוס:

-שיוכיים-סטטוס שיש לנו אותו מכיוון שאנו נולדים להקשר חברתי מסוים או מאיזשהו תהליך התפתחות טבעי. יש סטטוסים שיוכיים שניתנים לשינוי כמו דת ומעמד חברתי וכאלה שלא ניתנים לשינוי.

-הישגיים-נרכשים תוך כדי הגעה להישג מסוים.

מיון אחר לסטטוס:

-סטטוס בולט-סטטוס שמשפיע על יתר הסטטוסים במערך הסטטוס שלנו. יש לו כ"כ הרבה חשיבות. למשל: נכה זה סטטוס בולט במיוחד כשהנכות חזקה אצל האדם. אנשים עם נכויות, הנכות משפיעה על יתר הסטטוסים. יש סטטוסים שכל חברה מעמידה כסטטוס בולט-המגדר והגיל.

-סטטוס עצמאי-אין לו השפעה על מערך הסטטוסים והוא קיים בפני עצמו. למשל: נוסע באוטבוס, קונה בסופר.

מיון אחר לסטטוס:

-סטטוס דיפוזי-סטטוס שכדי לקיים אותו נלווית אליו מערכת נורמטיבית ענפה. אמא נחשב לסטטוס דיפוזי. יש המון תפקידים שהיא צריכה למלא.

-סטטוס ספציפי- המערכת הנורמטיבית המפעילה אותו היא מאוד מצומצמת. נוסע באוטובוס זה סטטוס צפציפי.

קטגוריה חברתית-אנשים שיש להם סטטוס חברתי מסוים. הנשים במדינת ישראל הם קטגוריה חברתית, הנכים במדינת ישראל הם קטגוריה חברתית.

יחידה סטטית-אנשים שהם קבוצה שלא מקנה להם סטטוס. כמו אנשים בעלי מידה 42, בעלי צבע עיניים ירוק.

קבוצה חברתית-ציבור של אנשים שיש להם מס' מאפיינים המבדילים אותם מקטגוריה חברתית: מטרה משותפת, תחושת זהות, אינטראקציה, מבנה.

אנחנו כבני אדם יותר קל לנו לקיים אינטראקציה חברתית כשאנו יודעים את הסטטוס של האנשים שעומדים מולנו: גיל, מין, צבע עור. לא תמיד לסטטוסים יש נראות והחברה בחרה להקל עלינו ע"י מושג שנקרא סימלי סטטוס-סמלים שמלמדים את החברה או הציבור על הסטטוס שאין לו בהכרח נראות כמו כיפה, כיסוי ראש, טבעת נישואין, שפה.

הרבה פעמים אנשים עושים מניפולציה בסמלי סטטוס כמו סטטוס חברתי גבוה.

במובן הזה ניתן לראות כמה המציאות החברתית היא שקרית. זו רק תדמית שמאחוריה אין דבר.

דימויי סטטוס-כל חברה כדי להקל על האינטראקציה החברתית יוצרת דימויים שיוצרים את הסטראוטיפ. כמו אמא-דימויי הסטטוס שלה הם אישה, צעירה. סא"ל-גבר, מבוגר, שמן.

התפקיד והסטטוס הם אבני היסוד של המבנה החברתי ויש להם פונקציה מארגנת. הם מייצבים את היחסים החברתיים. עם זאת בהרבה מקרים הסטטוסים והתפקידים החברתיים הם מקור למתח ביננו לבין עצמנו או למתח חברתי.

כשדנים בנושא מתחים וקונפליקטים מזהים שני סוגי מתחים:

1. קונפליקט סטטוסים-האדם שבאים איתו באינטראקציה הוא בעל שני סטטוסים ומכניסים אותנו לדילמה לאיזה סטטוס להתייחס יותר. למשל: בן מסוים שלומד בכיתה שהמורה היא אמא שלו.
2. מערך סטטוס לא מאוזן-מצב שנוצר כשאדם מחזיק באופן סימולטני במס' סטטוסים שיש הבדלים של יוקרה ביניהם. כמו נשיא פושע. ניתן לפתור מצבי סטטוסים לא מאוזנים ע"י הבלטת הסטטוס הבולט היוקרתי, צמצום הפעילות לקרב קבוצת האנשים שמתאפיינת בסטטוס הנמוך (רופא כהה עור יהיה רק רופא לאנשים כהי עור).