מושגים בסוציולוגיה

Back to materials website

---

תודה לעמי ישראל, הדר ברזני, חלי יוסף

---

דף מושגים - מבוא לסוציולוגיה/אדם וסביבתו

1. קונפורמיות חברתית – שינוי בהתנהגות עקב לחץ חברתי.
2. פוזיטיביזם – הבנת העולם באמצעות מדע.
3. הומוגמיה – החברה מנתבת אותנו למי להתאהב על פי עיקרון של דימיון.
4. התאבדות אגואיסטית- אנשים שלא אכפת להם מהשלכות של אובדנם.
5. התאבדות אלטרואיסטית- התאבדות לטובת החברה (מחבלים, הודו-אלמנות).
6. התאבדות אנומית- פירושה התאבדות עקב הפרה בסדר החברתי (עקב שפל כלכלי).
7. דרקהיים- חקר שיעורי התאבדות (נשים פחות מגברים, נשואים פחות מרווקים, פרוטסטנטים יותר מקתולים ואלה יותר מיהודים, בזמן שלום יותר מאשר במלחמה). התאבדות מוסברת על ידיו במושגים של סולידריות חברית, מי שלא נמצא בלכידות חברתית יתאבד יותר.
8. הדבקה חברתית – התנהגות שאנו רוצים לתת לה ביטוי אך חוששים מסנקציות, מספיק שאדם אחד יתנהג כך, אנו נזדהה איתו וניתן ביטוי להתנהגות בעצמנו. (חצייה באדום).
9. פרדיגמה- תפיסת עולם של החוקר.
10. הפרדיגמה הסטורקטורלית-פונקציונלית – החברה היא מערכת מורכבת שחלקיה פעלים יחדיו לקידום סולידריות ויציבות. חיינו מודרכים ע"י מבנה חברתי (דפוסים יציבים של התנהגות חברתית) והמבנה החברתי תורם לפעולתה התקינה של החברה. כל פעילות חברתית היא פונקציה במטרה להביא למצב תקין של החברה. קונט, דרקנהיים, ספנסר. ביקורת: דפוסים חברתיים משתנים ממקום למקום (הפרדיגמה טוענת שהחברה מסודרת ויציבה) וכן, מטשטשת אפליות בחברה. לפרדיגמה צביון שמרני. תאוריה – מערכות חברתיות (כל מבנה מורכב מתת מערכות וכולם בשיתוף פעולה).
11. דיס פונקציות חברתיות – השפעות בלתי רצויות של דפוס חברתי על פעילות החברה.
12. פרדיגמת הקונפליקט החברתי – החברה היא זירה של אי שיווין שמביא לשינוי וקונפליקט. חוקרים את הקשר שבין גורמים כמו מעמד, גזע, אתניות וכו' להקצאה בלתי שיווניות של כסף, עוצמה פוליטית חינוך וכו'. המבנה החברתי מיטיב עם אנשים מסוימים ומקפח אחרים. בעלי היתרונות חותרים לשמור על זכותם, והמקופחים מנסים להגדיל את חלקם. ביקורת: התמקדות באי שיווין מטשטש תרומה של ערכים משותפים או תלות הדדית. והחתירה של אנשי הפרדיגמה להגשמת מטרות פוליטיות גורעת מיכולתה להיות "אובייקטיבית". תאוריה- פמניזם.
13. פרדיגמת האינטראקציה הסימבולית – רואה את החברה כתוצר של אינטראקציה יום-יומית בין יחידים. החברה מתהווה במהלך האינטראקציות בנינו. באמצעות מתן פשר אנו מגדירים את זהותנו, זכויותינו וחובותינו לזולת. תהליך זה משתנה מאדם לאדם. מקס ובר. ביקורת: התמקדות יום-יומית עלולה להסתיר דפוסים חברתיים גדולים, ולהסיח דעה מהשפעות רחבות של התרבות או מגורמים של מעמד, גזע וג'נדר. תאוריה – תאורית החליפין (יחסים משתנים ע"פ מה שאתה נותן ולוקח).
14. גישת מאקרו – התמקדות בדפוסים חברתיים רחבים המאפיינים חברה כולה (סטרוקטורלית-פונקציונאלית והקונפליקט).
15. גישת מיקרו – התמקדות באינטראקציה החברתית במצבים מוגדרים (האינטראקציה הסימבולית).
16. סוציאליזציה- ההתנסות החברתית המתמדת שבאמצעותה אנו מפתחים את הפוטנציאל האנושי הגלום בנו ולומדים את דפוסי התרבות שלנו. זהו תהליך מורכב שנמשך לכל אורך חייו של האדם, ובמהותו הוא תהליך למידה.
17. סוכני חיברות- גורם שתורם לתהליך הסוציאליזציה. לא חייב להיות אדם, יכול להיות גם אמצעי תקשורת.
18. חיברות ראשונית- כשרך הנולד רוכש את המיומנויות החברתיות הבסיסיות, לדוגמא: הרגלי ניקיון, שפה וכו'.
19. חיברות משנית- מיומנויות חדשות שאנו לומדים כשנתקלים בסיטואציה חדשה. תהליך החיברות הוא לשני הכיוונים: סוכני החיברות גם מושפעים מהחיברות!
20. קבוצה ראשונית- כשעצם הקשר הוא יסוד הקבוצה. לדוגמא: במשפחה.
21. קבוצה משנית- פעילות הגומלין היא לצורך מטרה חיצונית.
22. קבוצת השווים – קבוצה חברתית שחבריה בני אותו גיל ואותה עמדה חברתית ושותפים לאותם אינטרסים.
23. קוהורטה – קטגוריה של אנשים בעלי אפיון משותף, בדרך כלל הגיל.
24. אינסטינקט- דפוס אוטומטי מולד.
25. ריוון (RAVEN)- המציא את מושגי הכוח: שכר, עונש, מומחיות, סמכות, זיקה.
26. כוח חברתי- הפוטנציאל להשפיע על מישהו.
27. קלמן- הבחין בין 3 סוגים של השפעה חברתית: הסכמה הזדהות הפנמה.
28. למידת חיקוי- למידה דרך מודל. אנחנו צופים במישהו ומחקים אותו מבלי שהתגובה תמצא במערך התגובות שלנו.
29. פיטר ברגר- בכל חברה יש מנגנוני פיקוח חברתיים שמקיפים את האדם. ככל שהמעגל יותר קרוב כך הסנקציות שיופעלו יהיו גדולות יותר. כמו כן, יש שסתומי ביטחון ממוסדים (שתייה בפורים).
30. סוציאליזציה מקדימה – מתרחש טרם הכניסה לסטטוס החדש (הכנה לצבא, הכנה לפרישה, הורים יודעים את מין הילד ומשדרים ע"י צבע החדר, צבע בגדים, משחקים תכונות מתאימות למין, ילדים ששואפים להתקבל לקב' ומחקים את סגנונה).
31. דה סגרגציה מקצועית- נשים נכנסות לתפקידים שבעבר היו סוגרות בפניהם. יש פחות הבדלים במקצועות "נשיים" ל"גבריים".
32. רה סגרגציה מקצועית- נעשית חלוקה מחודשת בתוך המקצוע עצמו. לא נמצא הרבה נשים שהן עו"ד פלילי, או רופאות כירורגיות.
33. גופמן- טען שבחברה שלנו יש ארגונים טוטאליים 5 סוגים (חסרי ישע, סכנה לחברה, סכנה בפוטנציאל לחברה, קידום מטרה טכנית או השגת מטרה ערכית).
34. דה סוציאליזציה – ביטול הסוציאליזציה שהכרת.
35. רה סוציאליזציה - חברות מחדש– שינוי יסודי של אישיות ע"י פיקוח סביבתי מכוון. יכולה להתקיים גם במעבר מארץ לארץ.
36. אומה – ישות פוליטית עם גבולות מוגדרים.
37. חברה – אינטראקציה מאורגנת של אנשים בגבולות האומה או גבולות אחרים.
38. תרבות- מסכת מורכבת של ערכים, נורמות, אמונות, התנהגויות משותפות שעוברות מדור לדור ומהווים את אורח חייו של עם. (אורח חיים משותף)
39. תרבות בלתי חומרית – עולם ערטילאי של רעיונות שנבראו ע"י אנשים הנמנים בחברה (אלטרואיזם, תורת הזן).
40. תרבות חומרית – חפצים גשמיים שנוצרו ע"י אנשים הנמנים עם החברה (תותח, כפתור)
41. תרבות אידיאלית – הדפוסים החברתיים המתבקשים מן הערכים והנורמות.
42. תרבות ממשית – הדפוסים החברתיים הממשיים העונים בקירוב על ציפיות החברה.
43. תרבות גבוהה – דפוסי תרבות המאפיינים רק אליטה חברתית.
44. תרבות פופולארית – דפוסי תרבות הרווחים באוכלוסייה הרחבה.
45. תת תרבות – דפוסים חברתיים המייחדים מגזר מסוים של אוכלוסיית החברה. כל אדם משתייך בעת ובעונה אחת למס' רב של תתי תרבויות.
46. רב תרבותיות – תוכנית חינוכית המכירה ברב-גוניות תרבותית ומקדמת שוויון בין כל המסורות התרבותיות (בהקשר של ארה"ב).
47. אירוצנטריות – דומיננטיות של דפוסי התנהגות אירופאים.
48. אפרוצנטריות – דומיננטיות של דפוסי התנהגות אפריקאים. (זוכה לתמיכה רבה).
49. תרבות נגד – דפוסי תרבות העומדים בניגוד גמור לאלה המקובלים בחברה (היפים).
50. אינטגרציה תרבותית – זיקה הדוקה בין מרכיביה השונים של מערכת תרבותית.
51. השהייה תרבותית- השתנות בלתי אחידה של מרכיבי התרבות השונים העלולים לגרום להתפוררות המערכת התרבותית ולמתח חברתי. לדוגמא: מחינת הטכנולוגיה אנחנו יכולים ליצור בני אדם, אבל מבחינה ערכית אנחנו לא מוכנים לזה עדין.
52. אתנוצנטריות – שיפוט של תרבות אחרת באמות המידה של התרבות שלך.
53. יחסיות תרבותית – שיפוט של כל תרבות על פי אמות המידה שלה עצמה.
54. אוניברסליזמים תרבותיים – מרכיבים הקיימים בכל תרבות ידועה (משפחה, קבורה)
55. שינוי תרבותי – תרבות שלא משתנה לא שורדת. קצב השינוי משתנה מתרבות לתרבות. שינוי בעזרת – חידושים, דיפוזיה, פחת תרבות וכפייה תרבותית.
56. פחת תרבותי – מרכיבים תרבותיים הפכו לא רלוונטיים (אגרות שנה טובה).
57. זמן מכירה- אנו מוכרים את זמנינו כדי לקבל משהו.
58. זמן חברתי- ליצור קשרים חברתיים.
59. זמן אינטרוספקציה- הפסקה במהלך היום לחשבון נפש.
60. זמן מבוזבז- זמן שאין בו כל תועלת לדוגמא: המתנה לאוטובוס, המתנה לתור וכו'.
61. זמן מילוט- זמן המלטות מלחצי החיים.
62. פרידמן ורוזנהיים- קרדיולוגים שתבעו את המושג טייפ A (תחרותי) וטייפ B (רגוע).
63. טוניס- תבע את המושגים גימנשפט וגיזלשפט, הנוגעים בבחירת יחסים בין אישיים (חם מול קר).
64. גימנשפט- יחסים של תמיכה, רגש, סולידרית, עזרה ועוד. מועדפים בתרבות.
65. גיזלשפט- יחסים אנסטרומנטלים שנועדו למטרה מסוימת. יחסים קרים.
66. ערכים – אמות מידה המוגדרות ע"י התרבות ומשמשות כהנחיות כלליות בחיינו החברתיים. אין בהם הנחיה ספציפית כיצד להתנהג "והדרת פני זקן". הם קובעים כיצד הדברים צריכים להיות והם עומדים בבסיס אמונות.
67. אמונות –טענות ממשיות שאנשים רואים כאמיתיות או שקריות. (בניגוד לערכים שהם אמות מידה מופשטות).
68. נורמות – כללים וציפיות שהחברה מנחה באמצעותם את ההתנהגות של חבריה. תרגום של ערכים.
69. סאמנר - ייסד את המושגים פולקוויז ומורס, הנוגעים לנורמות בחברה.
70. פולקוויז (FOLKWAYS)- מנהגים עממיים, חברתיים המשמשים לצורך אינטראקציה חברתית. הפרתם לא תגרום לסנקציה חמורה.
71. מורס (MORES)- כוללות נורמות חיוניות לקיומו של אורח חיים. אי קיום שלהם תגרום סנקציה חמורה.
72. פיקוח חברתי – אמצעים שונים בעזרתם החברה מעודדת ציות לנורמות (שכר – מחמאות עונש- אכיפת חוק, שאט נפש).
73. סוציוביולוגיה – פרדיגמה תיאורטית החוקרת דרכים בהם תכונותינו הביולוגיות משפיעות על דרכי יצירת התרבות.
74. משפחה – מוסד חברתי המאגד יחידים לקבוצות שיתופיות לשם הולדת ילדים וגידולם.
75. שארות – קשר חברתי, המבוסס על קרבת דם, נישואין או אימוץ המאגד אנשים למשפחות.
76. יחידה משפחתית - קבוצה חברתית של שני אנשים או יותר הקשורים קרבת דם, נישואין או אימוץ וחיים בדרך כלל יחד.
77. תרבות פמליסטית- שמה במרכז את המשפחה. ככל שערכי המשפחה יותר מקובלים בחברה והחברה תמלא יותר פונקציות עבור חברי המשפחה, היא תהיה יותר פמליסטית.
78. אנדוגמיה- ניתן לבחור את הבן זוג ממערך ההשתייכות שלי (חרדים עם חרדים).
79. אקסוגמיה- מנחה את למצוא את הבן זוג מקבוצה אחרת (איסור בני מש', קיבוצניקים).
80. מונוגמיה – 2 בני זוג.
81. פוליגמיה – הרבה בני זוג בנישואים.
82. ביגמיה- גבר שנשוי לשתי נשים.
83. פוליגניה- גבר שנשוי ליותר משתי נשים
84. פוליאנדריה- אישה שנשואה לכמה גברים.
85. מגורים פטרילוקלים- לגור ליד הצד של האבא.
86. מגורים מטרילוקלים- לגור ליד הצד של האמא.
87. מגורים ניאולוקלים- בני הזוג עוברים לגור במקום חדש.
88. מוהר – הגבר "משלם" על שלקח את הבת, נותן פיצוי.
89. נדוניה- הורי הכלה נותנים לזוג הצעיר.
90. שיטת ייחוס – שיטה על פיה הנמנים עם החברה עוקבים אחר קשרי השארות שלהם לאורך הדורות
91. שיטת ייחוס פטריליניאלית – שיטה שעוקבת אחרי קשרי שארות על פי אילן היוחסין הגברי בלבד.
92. שיטת ייחוס מטריליניאלית - שיטה שעוקבת אחרי קשרי שארות על פי אילן היוחסין הנשי בלבד.
93. שיטת ייחוס דו קווית – שיטה שעוקבת אחרי קשרי שארות על פי אילן יוסי גברי ונשי.
94. לשון- מערכת של צלילים שיש לה סמליות שהתרבות מקנה לה משמעות.
95. שפה- מפתח לעולם התרבות, סמלים צלילים ודקדוק שהתרבות נתנה לה סמליות.
96. דיאלקט- ניב. שתלוי במקום גיאוגרפי. נובע משפה שהתרחבה על מרחב גיאוגרפי גדול, והן מקרבה לתרבות אחרת (ספרדית של ספרד, מול הספרדית של דרום אמריקה).
97. סוציולקט- תת לשון שמאפיינת קטגוריה חברתית מסוימת, סוג של דיאלקט חברתי (צבא, קיבוצניקים). מתבטא החיתוך דיבור שונה, קצב שונה ומשמעות שונה למילים.
98. אתנולקט- תת לשון השייכת לקבוצה אתנית מסוימת (ה-ח' וה-ע' של התימנים).
99. ג'נדרלקט- שפה תלוית מגדר. (לנשים שפה נימוסית יותר,שואלת שאלות. לגברים שפה הומוריסטית יותר).
100. אידאלקט- תופעה לשונית שמלמדת על צורת דיבור אישית (שמעון פרס).
101. אנטי לשון- קיימת במגזרים שהם אנטי ממסדיים כדי שאנשי הממסד לא יבינו. הרבה מילים למונח אחד, וחילוף מהיר של מילים (גנבים, אסירים).
102. דיגלוסיה- קהילה שמדברת בשתי שפות (חרדים שמדברים יידיש ועברית).
103. סלנג- שפה של נוער, שמייצרת סולידריות בקרבם. יכולה להתבטא בשיבוש של מילה, הכלאה של שתי מילים, קיצורים ויצירת מילים חדשות.
104. משלב- שפה שהיא תלוית הקשר. שיח שמשמש אותנו לקונטקסט חברתי מסוים (משלב אקדמי/חדשות/בית משפט וכו').
105. הול- חקר את המרחב הבין אישי, ועל פיו יש 4 סוגים של מרחב אישי (אינטימי, אישי, חברתי וציבורי).
106. מרחב האינטימי- שמור לאנשים שאנחנו רוצים קשר אינטימי איתם. 0-0.5
107. מרחב אישי - אנשים עם קשר אישי אך לא אינטימי 0.5-1.5
108. מרחב חברתי- אנשים שיש לנו איתם קשר חברתי לא מחייב מגע. 1.5-3.5
109. מרחב ציבורי- אנשים כמו אנשי ציבור שומרים מרחב כזה (ביטחון, דיסטנס) 3.5-והלאה.
110. טקס – התנהגות ריטואלית שיש לה משמעות לבני תרבות מסוימת, טקסים מורכים מסדרה של נורמות .
111. טקסי הכנסה- כשאדם עובר מסטטוס אחד לאחר, התנהגות סמלית לשינוי הסטטוס (בר מצווה)
112. טקסי חיזוק- אמור להעלות את המורל באוכלוסיה מסוימת, בד"כ אחרי משבר.
113. טקס השפלה- לדוגמא טקס החליצה.
114. טקס מורל- כשגורם עליון מכנס את האוכלוסייה במטרה לעודד אותה. לדוגמא קצין עם חיילים.
115. טקס הזדהות- טקס שמתקיים כדי ליצור הזדהות עם ארגום מסוים. לדוגמא: יום העצמאות, יום הזיכרון.
116. טקס הפרת קונפליקט – ליישב קונפליקט והפיג מתח.
117. סמל – כל דבר המייצג משמעות מסוימת מוכרת לאנשים הנמנים עם אותה תרבות. הקיום האנושי היה חסר משמעות ללא סמלים.
118. אינטראקציה אינסטרומנטאלית – תועלתנית, למען מטרה מסוימת.
119. אינטראקציה אקספרסיבית – מבוססת על רגש.
120. אינטראקציה אוניברסאלית – כולם שווים ואין הבדל.
121. אינטראקציה פרטיקולארית – יחד שונה ומיוחד לאדם ספציפי. (חברה יוצרת מנגנונים נגד).
122. אינטראקציה דיפוזית – האדם במכלול, הוליסטי, מסתכלים על כל תכונות האדם.
123. אינטראקציה ספציפית – מתייחסים למאפיין יחודי של האדם שרלוונטי לאינטראקציה.
124. אינטראקציה הישגית – מתייחסת למה שהאדם השיג.
125. אינטראקציה שיוכית – מתייחסת לאדם מתוך סטטוס מולד.
126. מבנה חברתי – מתווה קווי מתאר להתנהגות והופך את חיי היום-יום למובנים וניתנים לניבוי. אחד ממרכיביו העיקריים הוא הסטטוס.
127. סטטוס – עמדה של האדם בהקשר חברתי. לכל מעמד יש חובות וזכויות הנקבעות ע"י הנורמות ורמת יוקרה מסוימת.
128. יחידה סטטיסטית- מאפיין סתמי שלא נחשב סטטוס כי אין לו חובות וזכויות או רמת יוקרה.
129. מערך סטאטוסים – כל הסטאטוסים שהאדם ממלא בזמן נתון, הוא דינמי ומשתנה.
130. קטגוריה חברתית- מקבץ אנשים בעלי סטטוס חברתי מסוים.
131. סטטוס שיוכי – עמדה חיובית המוקנית לאדם מלידה או ניתנת לו מבחירתו במהלך חיוו
132. סטאטוס הישגי- סטאטוס שהושג במאמץ לדוגמא- מקצוע מכובד וכו.
133. סטטוס בולט – סטטוס בעל חשיבות מיוחדת לקביעת הזהות החברתית, עשוי לעצב את חייו של האדם.
134. סטטוס עצמאי – סטטוס שפחות בולט בהשפעה עלינו
135. סטטוס ספציפי – סטטוס שמערך זכויות וחובות שקשורות אליו מצומצם.
136. סטטוס דיפוזי – מערך זכויות וחובות נרחב מאוד.
137. תפקיד – ציפיות התנהגות מבעל סטאטוס, הצד הביצועי של הסטאטוס.
138. מערך תפקידים – מס' תפקידים הצמודים לסטטוס אחד.
139. קונפליקט תפקידי – אי התאמה בין תפקידים הנובעים משני סטטוסים או יותר. (אם עובדת)
140. מתח תפקידי – אי התאמה בין תפקידים שונים הנובעים מאותו סטטוס. (כנס ופגישה)
141. נטישת תפקידים – אנשים מנתקים עצמם מתפקידים חשובים. (נזירות קשה להתאים)
142. הבניה חברתית של המציאות – תהליך יצירתי באמצעותו אנשים מעצבים את המציאות ע"י אינטראקציה חברתית, אנשים שונים רואים את האירועים בצורה שונה. (פרדיגמת אינטראקציה סימבולית)
143. התיאורמה של תומאס – מצבים שאנו מגדירים כממשיים הופכים ממשיים בתוצאותיהם. גם אם המציאות נזילה וניתנת לעיצוב, ניתן להטביע בה תוצאות מוצקות. (הגדיר עצמו "גבר" ונתפס בעיני אחרים כ"גבר").
144. אתנומתודולוגיה – חקר האופן בו אנשים מפרשים את חייהם היום-יומיים. (גרנפינקל – כדי לעשות זאת צריך להפר במכוון את כללי המשחק, והתבונן בתגובות אנשים לכך).
145. ניתוח דרמטורגי – ניתוח אינטראקציה חברתית כהצגת תיאטרון – גופמן. (העברת מידע לאנשים, במה = התאמת ההצגה לתנאי הסביבה, תפאורה = להגביר רושם המופע ולעורר תגובות).
146. קבוצה- מקבץ של אנשים להם 4 מאפיינים: 1. אינטרס משותף. 2. פעילות גומלין. 3. זהות 4. המשכיות ומבנה.
147. קהל- התכנסות של אנשים לצורך מטרה מסוימת. (קהל מול יחידה סטטיסטית- קהל מתכנס, ויש לו אינטרס משותף והוא לא חייב להיות בעל מאפיין מסוים)
148. קהל קונבנציונאלי- קהל שבא לצורך מסוים ומתפרק. לדוגמא: קהל בהצגה.
149. קהל הבעתי- קהל שמתכנס כדי להביע הבעה לדוגמא: קהל בעצרת.
150. קהל אקראי- מתכנס ללא תכנון מראש.
151. אספסוף – קהל שהפך להיות אלים.