סטיה חברתית -הספר

גוד, אריק, (2001) על הסטייה; הסוציולוגיה של שימוש בסמים, מיניות חריגה, עבריינות, מחלות נפש ועוד. תל-אביב, הוצאת האוניברסיטה הפתוחה,

---

חזרה לכלל החומרים

---

פרק 2- חמש הגדרות פשטניות ומטעות של הסטייה

1.אמות מידה מוחלטות – על פי תפיסה מוחלטת סטייה היא עובדה אובייקטיבית ואינה פרי שיפוט חברתי שרירותי, לדוגמא מתנגדי ההפלות טוענים כי הפלה היא רצח ולא משנה מהם הנסיבות, הומוסקסואלים הם תועבה בעיני אלוהים.

איננו קובעים מהי סטייה על פי השקפתנו המוסריות הפרטיות. יש להשתמש בעמדה יחסית, רלטיביסטית. על פי הגישה היחסית סטייה אינה תופעה רעה ושלילית מעצם טבעה. הראיה היא שמה שנחשב בעיני הפרט כטוב עשוי להיחשב בעיני אחרים סטייה.

2.אבנורמליות פסיכולוגית – הפרעה נפשית אינה קטגוריה סוציולוגית הכרחית לסטייה. ישנם אנשים המוגדרים כסוטים והם נורמאלים, (סוטי מין).

3.על פי מידת הנזק שהיא גורמת – מרצה באוניברסיטה היה פושט את בגדיו במהלך הרצאה לתלמידיו, מלחמות גרמו לאובדן חיים של יותר מ- 1000 מליון בני אדם במאה העשרים, התעשייה מרעילה דרך קבע את המים שאנו שותים ואת האוויר שאנו נושמים.

4.ההגדרה הסטטיסטית – סטייה יכולה להתקיים בסתר, או יכולה להתקיים בצורה גלויה. ישנם אנשים אשר עושים מעשים שאינם שכיחים כמו צבירת אוסף מיוחד התקלחות 3 פעמים ביום.

5.התנהגות עבריינית – מחלת נפש אינה עברה פלילית, מוזרות אינה פשע.

שתי הגדרות מועילות (אם כי לוקות בחסר) של סטייה – ההגדרה הנורמטיבית – מתקיימות שתי הנחות – 1. הסוציולוג יודע היטב מהן הנורמות. 2. סטייה כרוכה בהפרה חד משמעית של נורמות אלה. כלומר, סטייה יכולה להתקיים בסתר. התנהגות, אמונה או תכונה שאיש אינו יודע על אודותיה פרט למפר הנורמה יכולות להיות סוטות כמו התנהגות , אמונה או תכונה שאנשים אחרים עדים להן ושופטים אותן. סוציולוג הרואה כל דבר ומסוגל לסווג כל התנהגות לסוטות וקונפורמיות, ההגדרה הנורמטיבית גורסת בשונה מן ההגדרה האבסולוטיסטית כי התנהגות סוטה מפרה את הנורמות של התרבות שבה הם מתרחשת או מתקיימת. אי התאמה בין המעשה, האמונה או התכונה לבין הנורמות של החברה בתקופה נתונה, מאפשרת לקבוע מראש האם מעשה התנהגות או תכונה מסוימים מפירים נורמה ובכך אין צורך להתבונן בהתנהגות וקיימת אפשרות מוקדמת לדעת האם ההתנהגות היא סוטה.

חסרונות של ההגדרה הנורמטיבית:

1. היא ממעיטה בחשיבות של היוצאים מן הכלל, שכן בכל תרבות יש תת תרבות ולא כולם שותפים לתרבות המקובלת ו”הזרם המרכזי” של החברה, שכן לזרם המרכזי של החברה יש לא פעם הגדרות שונות וחלופיות.

2. אינה מתחשבת די הצורך בנסיבות מיוחדות, לדוגמא נהיגה במהירות העולה על המותר, כשהנהג מסיע פצוע לבית החולים.

3. ההגדרה הנורמטיבית מתעלמת מן ההבדל בין הפרות של נורמות הגורמות לקהל הצופים להוקיע ולהעניש את המבצע ובין כאלה שאינם מעוררות תשומת לב (פקיד בנק המתנהג על פי האות הכתובה ומתנהג כביורוקרט כנגד עבריין השודד אותו פקיד בנק באיומי נשק.)

הגדרה תגובתית – מקבלת את ההנחה שסטייה היא יחסית. היסוד של הגדרה זו הוא גילויים ממשיים של תגובה שלילית להתנהגות אמונות או לתכונות. שני תנאים להתפתחות סטייה: 1. שאנשים אחרים יראו או ישמעו על ההתנהגות תכונה או אמונה 2. שאנשים אלו יגנו את המבצעים ובעלי התכונה או יענישו אותם. מה שקובע מבחינתו של הסוציולוג החברתי הוא התגובה ולא המעשה. ההגדרה התגובתית מבטאת חוסר הסכמה חברתית כנגד אנשים מוגדרים שהתנהגותם, תכונותיהם או אמונותיהם נחשפו. אדם שביצע מעשה בחדרי חדרים לא יוגדר כסוטה, שכן התנהגותו לא התגלתה ואילו הומוסקסואל אשר הודה בהיותו הומו, רק לפי תגובת הסובבים אותו יהיה אפשר לדעת האם התנהגותו היא סטייה ולא על פי היותו הומוסקסואל. כל עוד אין תגובה של קהל צופים אין אפשרות לדעת אם מתקיימת סטייה. מה שיוצר את הסטייה הוא הגינוי עצמו, אין דבר המהווה סטייה מראש ובאופן כללי. כשאין גינוי- אין סטייה.

חסרונות של ההגדרה התגובתית –

1. מתעלמת מהתנהגות ומתכונות נסתרות שהיו מגונות אילו נודעו לקהילה. אדם אשר עשה פשע ולא נתגלה מקיים לפי התפיסה הגדרה הדומה לאזרח מן השורה.

2. ההגדרה מתעלמת ממצבים בהם ההתנהגות, התכונות או הדעות נסתרות והיו יכולות לעורר תגובה שלילית גם כאשר המבצע או בעל התכונות יודע שהקהילה כולה הייתה מגנה אותו.

3. ההגדרה התגובתית כופרת שתהליך התגובה ניתן במידה מסוימת לחיזוי.

ניסיון לישב את הדילמה – אריקסון תומך בפשרה בין הגישה התגובתית הקשה לבין ההגדרה התגובתית הרכה. כלומר, סטייה יכולה להתקיים כקטגוריה כללית של התנהגות ללא תיוג של ממש.

ארווינג גופמן ממחיש את הקושי בגישה התגובתית על ידי שני מושגים: 1. מוכתמים– אלה שכבר תויגו כסוטים. עודף משקל או פנים מעוותות למשל הם תכונות מכתימות אופייניות. 2. מוכתמים בכוח– הם אלה שיש מידע מכתים סמוי על אודות עצמם מידע שאינו ידוע ברבים אך עלול להתגלות בכל רגע. אנשים הם סוטים בכוח משום שאם יתגלה סודם יש סיכוי רב שיתויגו כסוטים יגונו ויוקעו.

קנת פלאמר סבור שראוי להבחין בין סטייה חברתית – אשר מורכבת ממעשים וממצבים המוכרים ברבים מראש ובאופן כללי, כסטייה. (במובן זה הומוסקסואליות מעשי שוד נכות נפשית וגופנית הם סטייה.) לבין סטייה מצבית – אשר אינה קיימת כקטגוריה כללית ומופשטת ומתבטאת במקרים ממשיים ומוחשיים של ענישה וגינוי, הודאה בעובדה שהומוסקסואליות היא סטייה חברתית אינה הודאה בכך שהיא סטייה מצבית.

אופיים ומיקומם של גילויי הסטייה – סטייה יכולה להתקיים בכל מקום להתבצע על ידי כל אדם ולאפיין של אחד, מדענים גונבים ממצאי מחקר, רוקחים מזייפים מרשמי תרופות.

סטייה ופשיעה חלוקת עבודה כללית – קרימינולוגים נוטה להתמקד בסוגי סטייה קשים כאלה שעלולים להוביל למעצר ולעונש היא אימצה את האטיולוגיה חקר הסיבתיות לפשיעה.

סטייה ויחסיות – ההגדרה הנורמטיבית וההגדרה התגובתית מבוססת על רעיון היחסיות (רליטביסטיות). שתיהן טוענות כי סטייה היא יחסית ומשתנה על פי המקום והזמן. הריגת אנשים היא אסורה ברוב התרבויות (רצח), אך מאפשרות לרוב להרוג חברים מתרבויות אחרות. גילוי עריות נחשב לטאבו, אבל הגדרת המשפחה ועליהם חל הטאבו משתנה מחברה לחברה.

פרק 3

מהו הדבר הטעון הסבר

כאשר אנשים עושים מעשים שאנו מסכימים איתם היא אינה מעוררת בנו הרבה תמיהות. התנהגות שאיננו מסכימים לה היא בעבורנו בעיה אינטלקטואלית מציקה הרבה יותר.

הפוזיטיביסטים – מנסים להסביר את ההתנהגויות והאמונות עצמן, מדוע אנשים עושים מעשים מסוימים או מאמצים אמונות מסוימות. במשפחה הערבית מתקיים חשיבות רבה לכבוד האישה והמשפחה במצבים שמתקיים חילול שם האישה הנרצחת על ידי משפחתה... על פי הגישה הפוזיטיביסטית הדבר הטעון הסבר הוא מה גורם לאישה להתנהג כמו שהתנהגה ליטול על עצמה סיכון רב כל כך ולהפר את הכללים המושרשים כה עמוק, מדוע הם עושים את זה? מזכירה במידה רבה את כיוון מחקר של האטיולוגיה, לפי גישה זאת הומוסקסואליות היא נטייה מינית ואינה משתנה תרבותי ואינה יחסית למקום ולזמן אינה משתנה מחברה לחברה. קרימינולוגים פוזיטיבים רואים בתופעת הסטייה כתהליך של יותר מהבניה חברתית בלבד. לתופעת הסטייה גרעין התנהגותי הניתן לזיהוי. לדעתם, מתקיים תפיסה אסנציאליסטית, כלומר “בעלת מהות”, בעלת ממשות אובייקטיבית, ניתנת לתצפית ולאיתור. הסוציולוגים האסנציאליסטים מכירים בהשפעת החברה על היווצרות סטיות אך ההבדל הוא בדגש על הגורמים המשפעים להתהוות הסטייה.

הגישה הפוזיטיבית מתבססת על האקסיומות הבאות:

1. הסוציולוג יכול וחייב להתבונן בעולם החברתי ובתחום הסטייה והפשיעה בעין אובייקטיבית. הפוזיטיבים מאמינים כי יש לחקור את העולם החברתי באובייקטיביות שאינה נופלת ממחקרו של פיזיקאי.

2. תופעות חברתיות בכלל וסטייה ופשיעה בפרט הן ממשיות מבחינה אובייקטיבית. כלומר המעשים עצמם הם אלו שהופכים את המעשים לסטייה או לפשיעה.

3. תופעות בעולם החברתי בכלל ובעולם הסטייה והפשיעה בפרט נגרמות זו על ידי זו. כלומר, קשורות זו לזו בקשר ממשי של סיבה ותוצאה, דבר משפיע על דבר וכן ההתנהגות האנושית נקבעת עקב כוחות המצויים מחוץ לשליטתנו.

4. מטרתו הסופית של כל מאמץ מדעי הוא הסבר.

עוד שתי התייחסויות של הפוזיטיביסטים: 1. סטייה אינה כל כך יחסית ומתקיימת מידה רבה של אחידות בנורמות ובחוקים שהחברות ממציאות כדי להגן על עצמן. 2. אכיפת הנורמות והחוקים היא רציונאלית ואינה בעייתית, אנשים נמדדים על פי מעשיהם ולא על פי הקטגוריות שהם נמנים עמן.

הקונסטרוקציוניסטים– מנסים להסביר את התגובות למעשים לאמונות ולתכונות ולאנשים המבצעים את המעשים. ... כבוד האישה במשפחה הערבית מקבל חשיבות רבה לאחר הפרת צניעות האישה. הגישה מחפשת הסברים לסיבה שהעונש הוא כה קשה ואכזרי? מדוע מענישים את האישה עם היא רק חשודה? מדוע במשפחות ערביות מסוימות הורגים את בנותיהם הסוררות ואילו באחרות לא? מדוע מענישים אותה גם המעשה היה בניגוד לרצונה?

משימת הקונסטרוקציוניסטים מורכבת מארבעה שלבים:

1. כיצד מגבשים החברים בחברה מערכת סיווג בעולם העצום של התנהגויות ושל תכונות? יצירת קטגוריה והבנייתה. לדוגמא בשנות ה- 70 לא הייתה קיימת כלל קטגוריה התנהגות בשם “הטרדה מינית”.

2. כיצד הופכת בתודעתנו התנהגות מסוימת לשלילית, מהו התהליך שגורם לשיפוט מוסרי על קטגוריה שלמה של תכונות אמונות או התנהגויות? מדוע בחברה מסוימת התנהגות הומוסקסואלית מקבל גינוי נרחב ואילו בחברה אחרת יוצר חוברה לנהוג בצורה זאת.

3. אילו מקרים ממשיים אנו מכניסים לתוך קטגוריות אלו? כיצד נהפכים בתודעתנו מעשים אמונות או תכונות מסוימות למקרים פרטים של קטגוריה כללית נתונה? איך קורה שסוג מסוים של גרימת מוות מסווג כמעשה גבורה וסוג אחר כגילוי של פחדנות?

4. כיצד נהפך אדם מסוים לסוטה? ישנם מקומות שעבריינים צעירים אינם נתקלים בכל דחייה חברתית ואילו במקומות אחרים הם נתפסים כ”עושי צרות”. מדוע שתיין אחד נחשב לאלכוהוליסט ואילו האחר לשתיין בלבד?

ביקורת קונסטרוקציוניסטית כנגד הפוזיטיביזם–

1. הפוזיטיבים מתעלמים מן הממד המכריע של החוויה הסובייקטיבית. המשמעות של מגע מיני בין שני גברים בבתי כלא שונה שוני רב מזו של תת תרבות ההומוסקסואלית מחוץ לבתי הכלא.

2. מתקיימת ספקנות כלפי הדטרמיניזם, שכן לא ניתן לקבוע במדויק שגורם אחד הוא סיבה או תוצאה של גורם אחר.

3. ספקות לגבי שאלת האובייקטיביות. איש מאיתנו אינו משוחרר מהטיות אישיות. חקירת זווית מחקר מסוימת גורמת להתעלמות מזוויות אחרות ובמעוט חשיבותם.

מושגים מרכזיים של הקונסטרוקציוניזם:

1. הבניה חברתית של משמעויות והגדרות מוסריות– הגדרות הטוב והרע מתגבשות במרוצת הזמן במסגרת הקשרים חברתיים ותרבותיים מוגדרים. תהליך של הבניה חברתית: בשנות ה- 30 התחילו לראות את צריכת המריחואנה כסטייה אשר התרופפה בשנות ה- 70 בשנות ה- 80- שוב התחזקה ובשנות ה-90 שוב התקיימה התרופפות מסוימת.

2. יחסיות– האם ניאוף הוא סטייה? האם קיום יחסי מין עם אשת רעהו היא סטייה גם במצב של אורגיה? התשובות הן יחסיות והמשמעות היא יחסית ולאנשים אשר מעריכים אותו. רצח יהודים עשוי ליצור גינוי בקרב יהודים ואילו שבחים בקרב ערבים מסוימים.

3. פיקוח חברתי- בכל חברה וגם באלו אשר התנהגותן פרועה ביותר, מתקיימים כללים ונורמות אשר מכתיבים את כללי ההתנהגות. מתקיים פיקוח חברתי בלתי פורמאלי שהוא למעשה פיקוח חברתי, הנעשה באמצעות מגעים אישיים הפועלים בשם עצמם ללא תפקיד רשמי. פיקוח חברתי פורמאלי כולל סוכני מערכת אכיפת החוק כגון, משטרה, בתי משפט ומוסדות ענישה. מתקיים גם פיקוח חברתי פורמאלי למחצה, שהוא פיקוח חברתי בירוקראטי שאינו כרוך בענישה ובאכיפה פלילית לדוגמא עו”ס, פסיכיאטרים וכדומה.

4. פוליטיקה וסטייה– הגדרת סטיות מושפעות מתהליכים פוליטיים. ישנם ארגונים הפועלים על פי ערכים מסוימים המעוניינים למסד את האמונות שלהם בחוק כמו הפיכת הפלות לעברה פלילית.

5. נסיבות אקראיות– זהו גם מושג חשוב המבטאת התהוותה של הסטייה. ישנם מצבים בהם התנהגות של אדם תוביל לסובלנות ואילו התנהגות של אדם דומה במקום אחר תובל לאשפוז. הדברים המשפעים הם: אופי החברה, מצב סוציואקונומי של ההורים ומאפיינים מסייעים- אשר למעשה לא אמורים להשפיע אך למעשה משפיעים. כמו סטטוס, עוצמה ונסיבות אקראיות– מאפיינים חברתיים כמו מין וגזע.

גישת מיקרו לעומת גישה מקרו – ההבחנה בין מקרו למיקרו היא אינה תלויה לחלוטין בהבחנה בין הפוזיטיביסטים לקונסטרוקציוניסטים- לדוגמא התיאוריה המרקסיסטית דנה בהבדלים בין חברות קפיטליסטיות לחברות סוציאליסטיות והיא מתייחסת לגישת מקרו. ואילו תיאוריות ברמת המיקרו מתמקדות בפרט הבודד כיחידת הניתוח העיקרית והמכרעת. לדוגמא: הבדלים ביולוגים או גנטיים. קונסטרוקציוניסטים רבים מאמצים גישת מיקרו ואילו תיאורית התיוג או גישת האינטראקציוניסטית היא גם גישת מיקרו.

פרק 4- הסברים להתנהגות סוטה: תיאוריות פוזיטיביסטיות

התיאוריה המתוחכמת ובעלת היוקרה האקדמאית הראשונה בתחום ההתנהגות הסוטה הייתה “אסכולת הרצון החופשי” או האסכולה הקלאסית בקרימינולוגיה, אשר ראתה את ההפרות של כללים, נורמות וחוקים, כפרי של רצון חופשי. חישוב רציונאלי של מאזן ההנאה, לעומת הסבל ולא כפי שחשבו עד אז ככניעה לפיתוי שדים. תפיסה זאת יצרה תפיסה, שכדי שאנשים יהיו קונפורמיים צריך שהסבל הנגרם מהפרות נורמות יהיה גדול יותר מן ההנאה הנובעת מהם. האסכולה התעלמה מפערים ברורים בחלוקת העושר והעוצמה, הגורמים לסוגים מסוימים של פשעים להיות שכיחים יותר במעמדות מסוימות מאשר באחרות. גורם הנאה לאדם אחד, עלול לגרום סבל לאדם אחר (אדם הנהנה מיחסי מין עם בני מינו, הומו, לא ייהנה עם יחסי מין עם בני הזוג השני).

לאחר זמן אסכולת הרצון החופשי שבה והופיע בגרסה מתוחכמת יותר: “אסכולת הבחירה הרציונאלית והגישה הכלכלית הטהורה”. בניגוד לאסכולה הקלאסית, אינה מתיימרת לחול על כל הפשעים אלה בעיקר על פשעים כלכליים.

האסכולה הפוזיטיבית (כלומר מדעי, ודאי)– שלטה בחשיבה המדעית במחצית המאה ה19, והכירה אך ורק במידע שנאסף בשיטות מדעיות חמורות ועומד בקריטריונים של מדע אמפירי שיטתי, ניתן להפרכה, כללי ומסביר. האסכולה במאה 19 טענה, כי התנהגות סוטה ועבריינית נובעת מסוג של מחלה או ליקוי ביולוגי. כל המפרים את החוקים מכיוון שהם אינם מבינים אותם. טענת לומברוזו: הפושעים הם תוצאה של נסיגה לשלב אבולוציוני פרימיטיבי, אשר קיבלת תמיכה במחצית השנייה של המאה ה19. לאחר מכן התפתחות הפסיכולוגיה הביהביוריסטית ותהליכי למידה, וחזרה בשנות ה- 60 של המאה 20 שוב לתיאוריה כי כל הגורמים טבועים מלידה.

התפוררות הארגון החברתי ואסכולת שיקגו– בניגוד לאסכולה הפוזיטיבית אשר יחסה את הסטייה לאדם או לפרט, אסכולה זו ייחסה אותם למבנה החברתי, התרחבות הערים. יוצר מצב של צורך לחיות עם אנשים זרים, ריחוק חברתי והתפוררות ההרמוניה חברתית. מנגנון המעודד התנהגות קונפורמית הוא מחירי הקרקע, שכן אזור בעלי מחיר נמוך נחשב למקום בלתי מושך היוצר אזורי מעבר שכן אין התושבים מפתחים זיקה רגשית אם מקום מגוריהם הטרוגני מבחינה חברתית, גזעית ואתנית. כלומר, הסטייה משתנה בשיטתיות על פי מיקום הפיזי והגיאוגרפי, תפיסה אשר דוגלת באקולוגיה חברתית, המושפעת ממרחב פיזי ותלות חברתית. הגישה התעלמה ולא הבחינה כי שכונות עוני רבות מצטיינות בחברה מגובשת ומאורגנת למדי, ובכך קיימו הטיה לערכי המעמד הבינוני. גם התקיימה הטענה כי קשה לעיתים לקבוע מה גרם למה.

היווצרותה של אנשי אסכולת שיקאגו החדשה, אשר קיימו התמקדות חדה יותר בממד העוצמה. החלטותיהם של הניצבים בראש סולם העוצמה משפיע על חיי הקהילה. כביש מהיר שיחצה קהילה לשניים ויהרוס קרים בין החצאים, הם קיימו גורמים החסרים בתיאוריה הישנה – הקשר בין פשיעה (סטייה) להתפוררות חברתית יכול להיות דו כיווני: האזורים העירוניים אינם בהכרח יציבים כלכלית, כך שהשפעה פוליטית וכלכלית מחוץ לקהילה ולשכונות הגובלות בה עשויים להשפיע על ארגונה החברתי. אסכולת שיקגו תרמה שתי תרומות עיקריות – 1. דגש על תצפית קרובה ממקור ראשון. 2. יצירת אמפתיה, מכיוון שהאמינו שהתנהגות סוטה אינה נובעת מליקויים ביולוגים אלא מהתפוררות שכונתית, שכן כל אחד יכול ליפול קורבן לתהפוכות אקולוגיות. יחד עם זאת התיאוריה אינה תורמת דבר להבנת פשעי הצווארון הלבן .

תיאורית האנומיה או המתח – על פי דירקהיים, הפרעה בסדר החברתי (חיובי או שלילי) יכולה לגרום לשיעור ההתאבדויות לעלות. ואילו מרטון טען כי התנהגות סוטה אינה נובעת מהתרופפות השפעתן של הנורמות החברתיות, אלא מתוך ציות לנורמות החברתיות. הוא ציין מספר מטרות אשר מצריכות ציות לנורמות חברתית: קונפורמיות– צורת הסתגלות, אימוץ ערכי ההצלחה של החברה ואמצעים מוסדיים לגיטימיים המקובלים להשגת מטרות. חדשנות– שיטה המאמצת את מטרת החברה של הצלחה חומרית, אך אינה בוחרת להשיגה בדרך לגיטימית כמו במעילה, כיוס, שוד ופריצה. ריטואליזם– סוג של קונפורמיות יתר. ויתור על ההצלחה כמטרה ושמירה על הדרך של עשיית דברים. לדוגמא: בירוקרט הדואג למלא את כל ההוראות והתקנות מבלי לזכור את מטרתם. נסגנות– שלילת המטרות והאמצעים גם יחד. הם זרים גמורים שלא לוקחים חלק. לדוגמא אוטיסטים, אלכוהוליסטים, מכורים לסמים. מרדנות – שלא כמו הנסגן שאינו מקיים שום ערך, המרדן יוצר ערך ההפוך לערכי החברה, כמו האנשים אשר יוצרים מהפכות.

2 ביקורות על התיאוריה: 1. הטייה של המעמד הבינוני – הומוסקסואלית היא צורת סטייה שאינה מושפעת במידה רבה מן המעמד החברתי לפיכך היא סותרת את התיאוריה של מרטון שסטייה נובעת בראש ובראשונה מתסכול סטטוס. 2. אי רלוונטיות של האנומיה למרבית צורות הסטייה – מרטון טוען כי אנומיה אינה מסבירה כל כל סוגי הסטייה (ואינו מפרט אלו כן). אנומיה אינה הסבר כללי אלא תיאור כללי לתופעת הסטייה והיא מקבלת חיזוק רק על ידי “חדשנות”. מרטון טוען כי סטייה היא הפרה של ציפיות מוסדיות ולא רק הפרה של נורמות. אם אדם הפר נורמה מסוימת, למשל העתקה בבחינה, ולא התקיים עונש או גינוי- המעשה חדל להיות סטייה.

אלברט כהן: תסכול סטאטוס – מקבל את תיאורית האנומיה של מרטון- 1. בעוד שמרטון רואה את הסטייה נובעת בראש ובראשונה מהשאיפה להצלחה חומרית, לדעת כהן ההתנהגות נובעת בעיקר מהשאיפה לסטאטוס (יוקרה חברתית). 2. על פי התפיסה של מרטון, צורת ההסתגלות הטובה ביותר היא תועלתנית ביסודה, ואילו כהן רואה צורות הסתגלות לא תועלתניות לתסכול וסטאטוס: פגיעה, גניבה וההצטרפות לחברות רחוב וכנופיות. 3. תפיסתו של מרטון לא כללה מנגנון קבוצתי או אינטראקציוניסטי ואילו כהן טוען כי פתרון לבעיות סטאטוס נוצר רק בחברת אחרים המתמודדים עם אותם בעיות היוצרות תת תרבות עבריינית.

התיאוריה של כהן מעוררת שתי בעיות1.הוא מפריז בהשפעת המעמד הבינוני על נערי בני המעמד הנמוך. 2. תפיסה שגויה לחלוטין של התרבות העבריינית של המעמד הנמוך כהרסנית ולא תועלתנית.

קלואד ואוהלין: הזדמנות בלתי לגיטימיות – התיאוריה הסכימה עם מרטון שהחברה מעודדת את בני המעמדות הנמוכים לשאוף להצלחה חומרית, ואילו סיכוי ההשגה של האמצעים הללו באמצעים לגיטימיות קטנים יותר משל המעמדות הגבוהים, העלולים לגרום ליותר מתח ותסכול המגבים את ההתנהגות הסוטה. ההזדמנויות לעשות זאת אינן מתחלקות באופן שוויוני, הן מצויות בשפע בשכונות מסוימות ונדירות באחרות. הסוג הראשון של כנופיית נוער הוא תת תרבות של פשיעה, הכנופיה מתמחה בפשיעה לצורך רווח כספי. לעומת זאת צעירים החיים בשכונות שאין בהן ארגוני פשע ודמויות של פושעים מקצועיים מעין אלה אינם יכולים לעשות חיל בחיי פשע. אין להם די הזדמנויות בלתי לגיטימיות לעשות זאת. כאן עשוי לצמוח סוג שני של תת תרבות או כנופיה האמורה לספק את הצורך בהצלחה, אשר קיימת בהם היווצרת תת תרבות של קונפליקט, כנופיית קונפליקט. סוג שלישי של תת תרבות או כנופיה המציעה פיתרון לשאיפות חסומות היא זו המכונה בפני קלוארד ואוהלין תת תרבות נסגנית או כנופיה נסגנית, תת התרבות הנסגנית מתמקדת בכנופיה המשתמשת בסמים הם נסוגים לממלכה חסרת התביעות של השפעת הסם. ביקורת על התיאוריה– 1. אין כמעט ממצאים התומכים במבנה ההזדמנות הבלתי לגיטימיות כהסבר לעבריינות. התיאוריה גורסת שהתנהגות עבריינית נובעת משאיפות כלכליות שאינן יכולות להתממש, אך מתברר שבד”כ שאיפות של נערים עבריינים נמוכות יותר משל לא עבריינים. 2. ההנחה שהכנופיות העברייניות בארה”ב מתמחות בסוג מסוים כלשהו של פעילות. רובן המכריע של הכנופיות אינן מתמחות בתחום מסוים כפי שהתיאוריה מניחה שכן. כנופיה לרוב פעולת במגוון פעולות פשיעה האחת עוסקת בסמים כמוקד וגם בגנבה אך למעשה כולם משתמשות בסמים וגונבות.

תיאורית האנומיה לאחר 1990 –התחברות דיפרנציאלית: תיאורית למידה (אדווין סאתרלנד)– על פי התיאוריה הזאת התנהגות עבריינית והתנהגות סוטה נרכשת בלמידה. חייבת להילמד פנים מול פנים בדרך של אינטרקציה ישירה בין אנשים קרובים זה לזה שאינה שונה בהרבה מן האופן שאנשים לומדים לדבר או לצחצח שיניים. התיאוריה אינה אומרת שאדם חייב להתחבר עם פושעים של ממש על מנת להפוך לפורע חוק, כל הדרוש הוא חשיפת יתר להגדרות התומכות במעשים עבריינים. הביקורת לגישה זאת – לא כל התנהגות נלמדת מאחרים לפחות לא באופן ישיר וישנם התנהגויות אשר אדם מבצע אותם על ידי לימוד של פעולות אלה בעצמו כמו אוננות. נטבח מסוים הוא “העברה התרבותית” וולטר מילר– האדם לומד את הערכים והנורמות על ידי ידידיו הקרובים בקבוצת השווים בשנות הנעורים וההתבגרות, ומתחיל בכך בחיק המשפחה מיום הלידה. התיאוריה של מילר מתייחסת בעיקר למעמד הנמוך. ביקורת– מתבגרים בני המעמד הנמוך והמעמד של פועלים אינם נוטים לעסוק בפעילות בלתי חוקית וסוטה יותר מחבריהם בני המעמד הבינוני, על פי התיאוריה של מילר על כל בני המעמד הנמוך להיות עבריינים.

תיאורית הפיקוח החברתי - ביקורת ותחליף לתיאורית האנומיה ולתיאורית תת תרבות או תיאורית הלמידה. ע”פ תיאוריה זו דווקא אלו שכשלונם הטריד אותם יותר מאחרים, כלומר, אלו שסבלו מהמתח הנמוך ביותר היו בעלי אחוז הפשיעה הגבוה ביותר. תיאורית הפיקוח החברתי הופכת את השאלה אילו תהליכים מעודדים התנהגות סוטה לשאלה מדוע הם אינם עושים זאת? התיאוריה רואה אנשים כנמנעים מלבצע מעשי סטייה ופשע רק עקב הקשרים החזקים הכובלים אותם למוסדות החברתיים הקונבנציונאליים. כשיש לאדם אינטרס להיות קונפורמי הוא יימנע מלהפר את החוק כדי לא לסכן אינטרס זה, התיאוריה טוענת כי אמנם ישנה פשיעה גם במסגרות ממוסדות סגורות כמו סטודנטים ובעלי משפחות אך ההבדלים בפשיעה הם משמעותיים מאוד.

תיאוריה כללית של פשיעה: תיאורית השליטה העצמית (גוטפרדסון והירשי) – סינתזה בין תיאוריות המדגישות גורמים הפועלים בסביבה המיידית והקרובה לבין אלו הפועלות מתוך גורמי רקע- גורמים רחוקים המשפעים על הנטייה לבצע פשעים וסטיות. מקור הסטייה נובע מחברות לקויה בלתי עקבית של הורים בתקופת הילדות המוקדמת. הורים שאינם מפקחים על ההתנהגות, ההתנהגות מקיימת סיפוק מידי וקל של רצונות. כאן הבלמים החברתיים של תיאורית הפיקוח מקבלים חשיבות משנית לעומת הבלמים הפנימיים המתקבלים בתקופת הילדות. נסיבות חיים כגון חיי נישואים ומסגרת חברתית נתפסות כגורם בלתי רלוונטי, ואין צורך בלימוד פשעים שכן הוא דבר אוטומטי. יחד עם זאת התיאוריה מדגישה שהיעדר שליטה עצמית מגביר את הנטייה לפשיעה ולא ממש יוצר פשעים. התיאוריה תואמת את התיאוריה הקלאסית. תיאורית הלמידה טוענת כי היעדר יכולת שליטה עצמית הוא אחד ממרכבי היסוד של תהליכי למידת הסטייה.

פרק 5- תיאוריות קונסטרוקציוניסטיות של סטייה

התיאוריות מתמקדות בכללים ובאכיפתם. מהם הכללים, כיצד הם נאכפים ומהן התוצאות של אכיפתם. כאן מתעניינים בחברה או בקבוצות החברתיות היוצרות את הכללים ואוכפות אותם. תיאורית הקונפליקט והתיאוריה הפמיניסטית מנסות להסביר כמימד משני גם את ההתנהגות הסוטה עצמה אך בראש ובראשונה ביצירת הכללים ואכיפתם.

הפונקציונליזם (מועילה)- מי מרוויח מן התופעה? מדוע התופעה מתרחשת? פונקציות מעידות על אינטרסים. חוק מסוים מיטיב עם אליטה שלטת. המסקנה היא שאליטה זו היא שיזמה את חקיקתו. אם מנהג מסוים נשמר לאורך זמן, אין ספק שהוא ממלא פונקציה כלשהי בעבור חברי אותה חברה. יש להבחין בין “פונקציונליזם” לבין “חשיבה פונקציונליסטית” הפונקציונליזם מתייחס לכלל החברה ואילו החשיבה הפונקציונליסטית לעומת זאת מחפשת אנשים, קטגוריות קבוצות או מגזרים חברתיים. אמיל דירקהיים טען כי לא קיימת חברה המשוחררת לחלוטין מפשיעה וכי הטלת עונשים על פשעים מחזקת את הגבולות המוסריים של מרבית החברות. הוא האמין כי הפשיעה טומנת את זרעי השינוי החברתי. קינגסלי דיוויס טען שהזנות ממלאת פונקציה חיובית בחברה: היא מאפשרת למספר קטן של נשים לספק את צורכיהם של גברים רבים והיא המוצא הנוח ביותר לדחפיהם המיניים של הדוחים פיזית והפרוורטים החיים בקרבנו. תרומת פונקציונליזם– 1. הוא הדגיש את מורכבותם של הקשרים בין התנהגות מקובלת לסטייה. 2. הוא שם קץ לזיהוי אוטומטי של סטייה עם פתולוגיה. 3. הוא הדגיש את ההכרה בערכה של הסטייה. היא תיארה את הקשר בין הטוב והרע כקשר מורכב ולא פשוט, רציף ולא דיכוטומי. הגישה החשובה הראשונה שגרסה שסטייה אינה נובעת בהכרח מנסיבות בלתי רצויות או בלתי נורמאליות ושתוצאותיה אינן בהכרח שליליות. סטייה היא למעשה חלק בלתי נפרד מתפקודה הנורמאלי של כל חברה. ביקורת: הגישה מבוססת על ההנחה המוטעית שקיימת אחדות והומוגניות של אינטרסים בין קבוצות וקטגוריות שונות בחברה (גישת הקונפליקט והפמיניזם ראו את החברה כמגוונת והטרוגנית יותר).

תיאורית התיוג/הגישה האינטראקציוניסטית– תפיסת התיוג צמחה מתפיסה כללית יותר, “האינטראקציוניזם הסימבולי”, אשר טענה כי: 1. אנשים פועלים על בסיס המשמעות שהם מיחסים לדברים. 2. משמעות זאת צומחת באמצעות אינטראקציה עם אחרים. 3. המשמעות משתנה ללא הרף על סמך פרשנות. הם טוענים כי בני אדם אינם רובוטים. הם רואים את העולם ומגיבים עליו בדרך פעילה ויצירתית. תיאורית התיוג: המבשרים –טננבאום טען שסיבת המפתח להסלמה מסטיות קלות לחמורות היא העונש שהוטל על המבצע. ואילו אדווין למרט הבחין בין סטייה ראשונית לבין סטייה משנית. סטייה ראשונית היא למעשה ביצוע ההתנהגות הסוטה על כל צורותיה, והיא פוליגנטית כלומר נובעת ממגוון רחב של גורמים. ואילו סטייה משנית היא למעשה מתרחשת כאשר מבצע ההתנהגות הסוטה מתמודד עם התגובות החברתיות לסטיותיו הראשוניות. הוא מתחיל לראות את עצמו באור מסוים, לאמץ תפקידים מסוימים ולהתרועע עם אנשים מסוימים. הטבעת הסטיגמה מאלצת את המבצע להפוך לסוטה ולאמץ סטייה משנית.

נקודות עיקריות של התיאוריה– תומכי תיאורית התיוג מכונים לעיתים “אנשי אסכולת שיקגו החדשים”. החוקר חייב להתקרב לתופעה הנחקרת כמה שיותר וכי שיטות העבודה של האנתרופולוגיה ואתנוגרפיה הן אבני הפינה של הגישה האינטראקציוניסטית.

1.קהלי צופים- תהליך התיוג מתבצע על ידי פרט או מספר פרטים המתבוננים בנושא. הוא אשר קובע אם מעשי האדם הם סטייה ובמידה ואין תיוג אין סטייה.

2.תיוג וסטיגמה– בשלב ראשון הוא מתייג פעילות כסטייה ואילו בשלב השני הוא מתייג אדם. גם אם אנשים הואשמו באשמת שווא הם עדין מוגדרים כסוטים. סטייה חברתית – מציינת סוגים של התנהגות המעוררים גינוי בחוגים רחבים (ניאוף ,גילוי עריות) סטייה מצבית – בוחנת רק מקרים של גינוי התנהגות תכונות ואנשים בנסיבות מסוימות וממשיות (לא כל מי ששותה הוא אלכוהוליסט ומגונה). זהות מוכתמת בכוח– אדם שיש ברשותו מידע מכתים על התנהגותו תכונותיו שאינו ידוע לאחרים ואילו זהות מוכתמת– זהו אדם אשר זהות ההתנהגות הסוטה שלו אשר צפוי לו בגילויה גינויים סטיגמה ותיוג.

3.רפלקסיביות– התבוננות בעצמנו מבעד לעיניהם של אחרים. צורת ההסתכלות של האנשים על האדם משפיעה על התנהגותו. “תיוג עקיף או סימבולי” עצם המחשבה שהחברה רואה את האדם בצורה מתויגת.

4.העולם הפנימי של הסטייה– יצירת הסתכלות כפי שהאדם עצמו חי ומבין את התנהגותו שלו. 5.אופיין הדביק של תוויות או נבואה המגשימה את עצמה– אדם המתויג לסטייה נדחף לרבות להתנהגות סטייה אחרות וכלולות ושונות מן הקטגוריות.

תיאורית הקונפליקט, תיאורית קבוצת האינטרס או תיאורית הקונפליקט הפלורליסטית – מרבית בני האדם מסכימים לגבי הערכים העיקריים בחברה נתונה. אי הסכמה גורמת לשיבוש, לאי סדר ולהפרת שיווי המשקל ומעוררת צורך חברתי לתקן את הנזק. גישת הקונסנזוס מבוססת על שלושה עקרונות– 1. מרבית בני האדם מסכימים לגבי הערכים הבסיסיים והחשובים ביותר. קיים “מצפון קולקטיבי”. 2. בחברות מתועשות מתקדמות קיימת תלות הדדית בין בני החברה. 3. קיימת נטייה לחשוב שהחיים החברתיים הם הרמוניים והחברות מגובשות ויציבות פחות או יותר. מצדדי גישת הקונפליקט אינם מוצאים בחברה בת זמננו מידה רבה של קונסנזוס, הרמוניה או גיבוש, כי אם בקבוצות בעלות אינטרסים וערכים מנוגדים ומתנגשים, היוצרים צדדים של מנצחים ומפסידים. מוסדות חברתיים אשר אינם מיטיבים עם כלל החברה חיים על חשבון קבוצות אחרות. מועיל לעשירים ומזיק לחלשים. הזנות אינה מועילה לכלל החברה אלא בעיקר לגברים. על פי התיאוריה, מתקיים מאבק מתמיד בין קבוצות מתחרות. השאלות הנשאלות הן: כיצד נחקקים חוקים? אלו קבוצות מצליחות לקדם באמצעות חוקים את האינטרסים שלהן ואת השקפת עולמן? ומי מרוויח מחקיקת החוקים? חוקים הם תוצאה של מאבקי כוחות. תיאורית הקונפליקט דוחה את הראיה של הקונסנזוס כי החוק הוא השתקפות התודעה החברתית של החברה, וכי הוא משרת חלק רחב בין החברה, (אלא מיעוט בעל כוח). תיאורית הקונפליקט עוסקת גם בסיבות אשר גורמות לאנשים לעסוק בסוג מסוים של התנהגות בלתי חוקית. המרקסיסטים רואים בכלכלה את החזות לקונפליקט ואילו האחרים רואים בהשפעות שונות של עוצמה ואינטרסים של יוקרה וכלכלה.

פמיניזם – לפני דור, ראיית העולם לקתה בשתי הטיות הקשורות זו לזו: אירוצנטריות– תפיסה שהעולם סובב סביב החברה והתרבות האירופית כלומר סביב העולם המערבי. אנדרוצנטריות– הטיה המציבה במרכז את הגבר, הרואה את הגבר במרכז היקום ואת האישה בתפקיד שולי. פמיניזם – מדגישה את העובדה כי נשים מופלות לרעה על בסיס מיני. גברים הם בדרך כלל בעמדה שלטת ונשים בעמדה נשלטת. על פי הפמיניזם, האויב הוא פטריארכיה– מוסדות שליטה גבריים.

שלוש נקודות עיקריות בתיאורי הנשים במחקרי הסטייה שקדמו לשנות ה- 60:

1. נשים מלאו תפקידים חסרי חשיבות במגזר החברתי.

2. תיאור סטייתן של הנשים מתואר כסטייה ייחודית. האישה המרעילה את בעלה למוות היא בעלת מחלות נפש ושותפה לזנות.

3. הייתה התעלמות מתפקידן של נשים כקורבנות סטייה ופשיעה.

הפמיניזם מצריך את הסוציולוגיה לסדר את התיאוריות שלהם מחדש. התיאוריות חייבות להתחשב בכך שנשים הם אובייקט אשר לרוב מופנה כלפיו הסטייה וכן הוא מקיים אחוז נמוך ביותר של פשעים מסוימים כגון אונס אלימות. היא מעלה שאלות כמו האם מערכת האכיפה מענישה יותר עברייניות מאשר עבריינים? האם הפיקוח החברתי הבלתי פורמאלי מעניש ביתר חומרה סטיות של נשים (גניבה מחנויות, מחלות נפש וזנות) ? האם המערכת הפורמאלית והבלתי פורמאלית מתייחסת בסלחנות לגברים הפוגעים בנשים (אנסים בעלים המכים את נשותיהם, מבצעי הטרדה מינית)?

הפוזיטיביסטים

הקונסטרוקציוניזם

שואלת על החברה: מדוע החברה מגנה את ההתנהגות/אמונות/תכונות מסוימות? מדוע קיימים כללים מסוימים, כיצד הם פועלים ומה השלכותיהם, אכיפה. מורכבת הארבעה שלבים:

1.כיצד יוצרים קטגוריות של סיווג? (הבנייה)

2. איך קטגוריה הופכת לשלילית? (גינוי)

3. כיצד משייכים מעשה מסוים לקטגוריה מסוימת?

4. כיצד אדם נהפך לסוטה? הסבר למעבר מסטייה לסוטה.

התיאוריה יכולה לחקור שני תחומים שהפוזטיבים לא יכולים: האשמות שווא ותכונות. התיאוריה מדגישה את היחסיות של הסטייה. מדגישה הבדלים בין תת-קבוצות בתוך אותה חברה. הבניה נעשית ע”י יזמים מוסריים בעלי עוצמה וסטטוס גבוהים, וכאשר המעשים שמוגדרים כסוטים נעשים ע”י אנשים בעלי עוצמה וסטטוס נמוכים. סטייה חברתית- מעוררת גינוי בחוגים נרחבים. סטייה מצבית- גינוי התנהגות/תכונות/אנשים בנסיבות מסוימות וממשיות, אין קונסנזוס רחב. מושגים: נורמות- משקפות את מה שטוב ורצוי בעיני החברה, הן מטרה בפני עצמה ולא באו להגן על החברה. פיקוח חברתי- מאמצים להבטיח קונפורמיות לנורמה. פיקוח חברתי פנימי פועל ע”י חברות, הוא בלתי פורמלי. פיקוח חברתי חיצוני הוא כפוי, פורמלי. פיקוח פורמלי למחצה- לדוגמה עו”ס. מרבית הפיקוח החברתי הוא בלתי פורמלי. התיוג כסוטה מושפע ממאפיינים מסייעים, ככל שהעצמה והסטטוס נמוכים יותר הסיכוי לתיוג גבוהה יותר.