מערכת הבריאות ועבודה סוציאלית - סיכום מחברת

חזרה לכלל החומרים

---

תודה למיטל כהן

---

מערכת הבריאות ועבודה סוציאלית

גורמי מצבי בריאות של אוכלוסיה

3 גורמים פסיכוסוציאליים הקובעים מצבי בריאות:

1. אנשים

2. מצבים

3. מערכות חברתיות

אנשים-

גורמים גנטיים- מחלות גנטיות, תורשתיות.

גורמים משפחתיים- המשפחה אליה האדם נולד. כולל: חסך חברתי, חסך סביבתי (איכות מקום המגורים, המזון וביגוד) חסך פסיכולוגי.

סביבה פיזית- זיהום אור, זיהום מים, זיהום סביבתי.

סביבה פסיכולוגית וחברתית- חוסר בטחון בעבודה, אפליה וכדו'.

התנהגות אישית- כיצד האדם משתמש במערכת הבריאות. השוני נובע מאינפורמציה שונה על המערכת ופעולתה ודפוסי שימוש בשירותי הבריאות במשפחה.

מצבים- גורמים פסיכולוגיים וחברתיים שמהווים גורם לחץ (stress) שעלולים לפגוע במצב הבריאותי.

עוני- אנשים עניים פחות מודעים ויש להם חוסר באינפורמציה לשמירת הבריאות ואינם יודעים להשתמש בשרותי הבריאות. יש מתאם חיובי בין עוני לבעיות בריאת. פער בנגישת ובמתן שירותים בין הפריפריה למרכז. אוכלוסיה עניה מעדיפה להתאשפז בבי"ח בכדי לקבל שירותים משניים.

הגירה- בעיות בריאות כתוצאה ממשבר הסתגלותי של המעבר לסביבה זרה.

משבר משפחתי

אבל- אנשים שאיבדו בני זוג או בנים מתים תקופה קצרה לאחר האובדן או התפרצות של מחלות גופניות ופסיכיאטריות.

דחייה- חוויות רבות של דחייה גורמים לנטייה לתחלואה.

מערכות חברתיות-

כוללות בתוכן 3 מערכות:

1. מערכת שירותי בריאות.
2. מערכת פוליטית.
3. מערכת כלכלית.

מערכת שירותי הבריאות-

גורמים שקובעים איזה סוג של מערכת שירותי בריאות תהיה לחברה (מרכיבי המערכת):

1. מאורעות היסטוריים- אירועים שהשפיעו בישראל: 1921 נוסדה מערכת שירותי הבריאות כללית ע"מ לתת מענה רפואי לפועלים העבריים. הקמת המדינה ומשרד הבריאות. תחיקת חוק ביטוח בריאות ממלכתי ב1996.
2. רמה כלכלית- ככל שמדינה עשירה יותר, יש סבירות גבוהה שמערכת שירותי הבריאות שלה תהיה טובה ויעילה יותר, ותוחלת החיים גבוהה יותר.
3. קווי מדיניות שנקבעים ע"י הגורמים הפוליטיים-השלכות לדרך בה נקבל את שירותי הבריאות שבחוק (סל התרופות).
4. גורמים תרבותיים- בקהילה היהודית נושא הבריאות הוא בעל חשיבות רבה. אספקטים תרבותיים של שימוש בתרופות וצריכת שירותי בריאות.
5. תמיכה כלכלית- כמה ומאין מגיע הכסף?! הכסף לבי"ח מגיע מתשלומי הממשלה ותשלומי קופ"ח המבטחות.
6. כוח אדם- ככל שכח האדם מקצועי יותר, כך השירותים שניתנים יהיו טובים יותר.בבי"ח ישנם 52 מקצועות (צוות סיעודי, צוות מנהל ומשק, צוות רפואי ופרא-רפואי וכו').
7. מתקנים (מכשור)-יש בישראל שיפור ורוב קופ"ח בנו לעצמם מתקנים חדישים ואיכותיים. משפר את המצב הבריאותי.
8. דפוסי מתן השירות- איך ניתן השירות הרפואי? בישראל השירות בתחומים השונים ניתן דרך רופא המשפחה.

מערכת פוליטית-

מערכת זו קובעת את קווי המדיניות שיתוו את מערכת שירותי הבריאות (סל תרופות).

מעכת כלכלית-

מאין מגיע הכסף ולאן הוא הולך?

חוק ביטוח בריאות ממלכתי (1995)

זהו חוק סוציאלי ממדרגה ראשונה.

לפני החוק, גבית הכסף נעשה ע"י קופת החולים, דרך תלוש המשכורת ולפי ההכנסה. אחד מבני המשפחה שילם עבור כל בני משפחתו.

בעיות שהיו לפני החוק:

1. לא היה כיסוי לכל האוכלוסייה אלא רק לכ-93%.
2. גרעון ענק לקופ"ח הכללית של ההסתדרות- כיסוי הקופה היה מאוד גבוה, האדם קיבל את כל השירותים הרפואיים הקיימים.
3. קיום של קופ"ח קטנות שקיבלו רק עשירים, ילדים ואנשים בריאים.
4. מעבר של מערכת הבריאות מאידיאולוגיה סוציאלית לאידיאולוגיה כלכלית- משום המעורבות הפוליטית החזקה שפגעה בראיון הבסיסי של "תן לפי יכולתך וקבל לפי צרכיך".

לאחר חקיקת החוק:

נוצרה אחידות מוחלטת בין האזרחים, וודאות מוחלטת לגבי מתן שירותים מסוימים (מה שהופך את החוק לסוציאלי). וכן, ישנה זכות בחירה לאיזו קופ"ח להשתייך. התשלום בהתאם לשכר. בפועל משלמים יותר ומקבלים פחות מבעבר. בנוסף לחוק הבסיס, ישנם התשלומים הנוספים של פוליסות ביטוח שמציעות קופות החולים השונות.

הטיפול הקבוצתי במערכת הבריאות

בשנים האחרונות, הטיפול הקבוצתי במערכת הבריאות צובר תאוצה משום:

1. יעילות הטיפול.
2. איכות הטיפול.

הבסיס התיאורטי לטיפול הקבוצתי הוא עפ"י גישתו של ארווין יאלום.

אלמנטים טיפוליים בשימוש בעבודה קבוצתית:

1. הפחת תקווה- נוכחות של אנשים נוספים הסובלים מאותה בעיה ואולי אף מתמודדים עמה יותר טוב, יש בה מעיין הפחת תקווה.
2. אוניברסליות- תחושת ההקלה הנוצרת ממפגש עם אנשים נוספים כמהו.
3. חלוקת אינפורמציה- מתן אינפורמציה ע"י איש מוסמך בד"כ מפריכה תפיסות מוטעות ומפחיתה חרדות. חלוקת האינפורמציה יעילה יותר בקבוצה. (הפריה הדדית).
4. אלטרואיזם- חולים רבים הם בעלי דימוי עצמי פגוע ולרוב נעזרים ותלויים באחרים. בקבוצה ניתנת להם הזדמנות להיות אלטרואיסטים ולעזור לאחרים, דבר הנותן להם כח.
5. חוויה מתקנת של חווית המשפחה הראשונית- השייכות לקבוצה מעניקה לחולה משפחתיות וחוויה מתקנת שאולי אף פעם לא הייתה להם.
6. תקשורת וסוציאליזציה- במסגרת הדינאמיקה הקבוצתית ניתנת האפשרות לפיתוח כישורים בינאישיים.
7. חיקוי התנהגות- ע"י צפיה בהתנהגות אחרים. מחלחל באופן טבעי. (מה שמבדילך בין סעיף זה לקודם)
8. למידה בינאישית- הפידבקים, הקשים והחיוביים, שהאדם מקבל מחברי הקבוצה. אינו יכול להיעשות ע"י המטפל.
9. לכידות קבוצתית- תחושת השייכות לקבוצת חברים שמה שקורה בה מאוד חשוב. מעלה את המוטיבציה לפעול למען עצמם.
10. קטרזיס, וינטלציה- אפשרות לפרוק כל מה שניתן לפרוק. ( רגשות, תחושות ומחשבות).
11. חיפוש משמעות לחיים (אקזיסטנציאליות) – אפשרות למציאת משמעות לחיים גם ברגעים מאוד קשים. עצם השייכות לקבוצה מסייע למציאת משמעות. כמו גם יצירת הקשרים בין החברים.

מערכות תמיכה חברתיות

מערכת תומכת- כל המשאבים שאנו מקבלים מאנשים אחרים באמצעות קשרים שאנו יוצרים.

שימוש של העו"ס במערכת תמיכה חברתית במספר דרכים:

1. אנחנו כמערכת תמיכה.
2. עזרה ביצירת מערכת תמיכה.
3. עזרה בשימוש במערכות הקימות שאינן בשימוש.

מחקר שמטרתו לבדוק כיצד אנשים מתפקדים במסגרת בריאותית וחברתית-

המחקר מראה בעקביות שאנשים שיש להם מערכת תומכת שורדים טוב יותר מאנשים שאין להם מערכות אלו. תוחלת חייהם גבוהה יותר והם מתפקדים טוב יותר. היעדר תמיכה חברתית הוא גורם המנבא תמותה יותר מכל גורם אחר שהוא.

מרכיבי המערכת התומכת:

• קיום בני זוג.
• משפחה.
• מקום עבודה.
• חברות בארגונים בלתי/פורמאליים.

4 סוגי תוכן למערכת תומכת:

1. תמיכה אמוציונלית- אהבה, הערכה, אמון וכו'..

2. תמיכה פרקטית- עזרה קונקרטית אינסטרומנטלית, משפיעה על התמודדות במצבי משבר.

3. תמיכה אינפורמטיבית- מידע, הצעות, כישורי חיים וכו'..

4. תמיכה הערכתית- פידבקים (איזון חוזר) לגבי כל מה שהאדם עושה. כולל פידבק חיובי ושלילי.

- כל סוגי התמיכה קשורים אחד בשני ואינם עומדים בפני עצמם. אך יש לזכור, שישנם סוגים שונים של אנשים, ולכל אדם יש צורך בתמיכה זו או אחרת. ככל שיש יותר מכל סוג- מצבו של האדם טוב יותר.

מבנה המערכת התומכת:

כל ארבעת סוגי התכנים מתרחשים במסגרת מבנה כלשהו.

המקלעת החברתית- רשת הקשרים החברתיים של הפרט מהמסגרות השונות. המקלעת החברתית בנויה על כמות, מקור ותכיפות הקשרים. ככל שהמקלעת החברתית גדולה וצפופה יותר, יש לה יכולות יותר גדולה לספק לפרט את הדרוש לו בעיתות מצוקה ומשבר.

תהליך- יכולת הפרט לפתח, לגייס ולשמור על הקשרים החברתיים שיש לו.

שני סוגים של מערכות תמיכה:

1. מערכת תמיכה א-פורמלית- משפחה, עבודה, חברים ועוד...
2. מערכת תמיכה פורמלית- שירותי הרווחה.

 

ההבדלים בין המערכות:

 

- בשנים האחרונות ישנה מגמה של הקמת ארגוני עזרה חצי פורמליים, מעין ארגונים לעזרה עצמית, כאשר הבסיס לכך הוא תיאוריות מערכות התמיכה החברתיות. האירגונים הללו משלימים את השירותים הניתנים ע"י המחלקות לשירותים חברתיים.

המשפחה וחשיבותה במערכת הבריאות

הגדרת המשפחה כיום- שני אנשים ויותר המקיימים ביניהם קשר עם מחויבות הדדיות

הגדרת המשפחה על פי בורגס ולוק (מתוך הלקסיקון הסוציולוגי)- קבוצה של בני אדם המאוחדים בקשרי נישואין, קשרי דם, או אימוץ. הם מהווים יחידה משקית אחת, פועלים בצוותים, וקשורים ביניהם מבחינת תפקידיהם כבעל ואישה, אב ואם, אח ואחות וכויו"ב... ויוצרים תרבות משותפת.

מאפייני המשפחה:

1. מבנה המשפחה- מתייחס לגודל (אב ואם / שתי אבות/ שתי אמהות/ חד הוריות).
2. פונקציות/תפקידים חברתיים- הקמת משפחה, גידול ילדים, טיפול בבעיות בריאות של חברי המשפחה, חינוך הילדים וכד'
3. צורות של אינטראקציות- איך משפחה פותרת בעיות וכו'. מטרת ההתערבות במשפחות בשירותי הרווחה היא לשפר את דפוסי האינטראקציה במשפחה.
4. מקורות- אישיותיים, חברתיים וכלכליים.
5. היסטוריה משפחתית- שכול, עליה, שנאה וכו'.
6. מעגל חיים- הקמת משפחה, ילדים, צעירים, זקנים וכו'.
7. פרטים שונים- המשפחה מורכבת מאנשים אינדיבידואלים שלכל אחד סיפור חיים מיוחד.

- מינושין (78')- ההתייחסות למשפחה כמערכת הביאה אותו לדבר על בעיות פסיכוסומאטיות- המחלה מתפתחת כתוצאה מתכונות בעייתיות במשפחה.

מאפיני המשפחה הפסיכוסומטית:

1. סביכות- גבולות לא ברורים.
2. הגנת יתר- משפחה מגוננת מדי, הורים שלא מאפשרים לילד ללמוד ולהסתגל לבד.
3. נוקשות- תפקידים ברורים וגבולות נוקשים מאוד.
4. העדר פתרון לקונפליקטים- מוסר יכולת להתמודד עם קשיים.

מחלות פסיכוסומטיות- מחלות שאינן מוסברות ע"י מחולל פיזי. מתפתח במשפחות הנ"ל.

משפחות אנרגטיות (עפ"י פרת')- משפחות שמתמודדות היטב במצבי מחלה.

מאפיני משפחה אנרגטית:

1. אינטראקציות משפחתיות מגוונות- קשרים שונים בין בני המשפחה השונים, שלא בנויים על קואליציות שמתנגדות זו לזו.
2. קשים בקהילה- תמיכה חברתית.
3. משפחה מעודדת אוטונומיה- משפחה שאינה לוקה בהגהת יתר.
4. פתרון בעות באון יצירתי.
5. יכלות להסתגל לשינוי תפקידים בתוך המשפחה.

מוטיבים רגשיים (והתנהגותיים) אופייניים למחלה גופנית או נכות.

• הכחשה מול קבלה.
• ייאוש מול תקווה- ניתן להיעזר בקבוצות תמיכה.
• סודיות מול פתיחות- יש משפחות המנסות להסתיר מידע מהחולה.
• אשמה מול מחילה- אשנשים המרגישים כי הם לא עושים מספיק כדי להיות בריאים ולהמנע מהמחלה.
• עול מול הקלה.
• בדידות מול חיבור.
• סבילות מול פעילות.
• פחד מול אומץ- הפחד להתמודד או האומץ של אדם נוטה למות להיפרד מבני משפחתו.
• אובדן מול חידוש- בכל מחלה יש אובדן כלשהו. האתגר הוא להפוך אותו לחידוש.

מוטיבים אלו נידונים בשיחות הטיפוליות. מטרת הטיפול הוא להמעיט במוטיבים מן הטור הימני ולהקנות במקומם את המוטיבים מהטור השמאלי.

את ההתמודדות עם מוטיבים אלו עושה האדם בתוך משפחתו. 

תרומת העו"ס במערכת הבריאות

שירות זה הוא משני ונובע מההכרה הגדולה בטיפול הבריאות הנפשית במקביל לטיפול הפיזי.

הטיפול הוא עפ"י המודל הפסיכוסוציאלי.

עקרונות המודל:

1. תפיסה מערכתית- מחלה ובריאות הם תואשה של שילוב גורמים רבים.
2. סביבה חברתית ופיזית- משפיעות על הבראשיות.
3. מצב הבריאות כמצב דינאמי- הוא נמצא בשינוי מתמיד המחפש איזון בין הגורמים הביופסיכוסוציאליים.

השלכות לגבי הטיפול עפ"י מודל זה:

1. הערכה רפואית- חייבת להכיל את כל הגורמים ע"מ להעריך בצורה מקצועית נכונה.
2. גישה של צוות רב מקצועי- לצורך אבחון וטיפול.
3. חשיבות ליחסי רופא-חולה או חולה-איש מקצוע.

תוצאות מחקר שנעשה מראה:

א. הפחתת חרדה לפני ניתוח משפר את איכות ומהירות ההחלמה.

ב. ניתן לשפר מערכות תמיכה משפחתיות תוך כדי אשפוז.

ג. התערבויות קבוצתיות משפרות איכות חיים, מפחיתות סימפטומים של מחלות וטיפולים.

ד. חינוך לבריאות תוך כדי צוות רב מקצועי- מפחית תחלואה טרום ותוך מחלה.

ה. שיפור דרכי התמודדות והגברת תפיסת השליטה. ככל שאדם חש שהוא שולט כל הוא מתמודד טוב יותר עם המצב אליו נקלע.

ו. הבנה שטיפול אינו בעיה אלא גורם תומך

בסוגיות של מתן אינפורמציה לחולה ומשפחתו, כיצד, היכן ומתי במיוחד במסירת בסורה מרה בד"כ תהיה התערבות של עו"ס.

חוק זכויות החולה (1997)

החוק מגדיר את חובות המטפלים כלפי החולה. הוא קובע כי לאדם יש זכות לקבל טיפול מקצועי בצורה מכבדת, אישית ואמינה. החוק מחייב הסכמה מודעת של החולה לכל התערבות שהיא (מחייב את הרופא למתון הסברים). עד גיל 18 החתימה (ההסכמה) תהיה של הורה או אפוטרופוס שיכול להיות ממונה בין השאר ע"י העו"ס. מגיל 18 ע"י האדם עצמו במידה והוא צלול ומודע.

סעיפים נוספים בחוק:

זכות החולה לחוות דעת נוספת.

החולה זכאי לקבל צילום של התיק הרפואי שלו לאחר שחרורו מאשפוז.

החוק בא להגן על הרופא מפני תביעות מאחר ויש לו הסכמת החולה בחתימה.