חזרה למאמרי עו"ס ומשפט
חזרה לארת
ינאי א. ואח' (2001) הועדה של עבריין וקרבן : דרך לגישור ולטיפול בפשיעה בקהילה. חברה ורווחה, כא (1), 27-51
סיכום מקוצר
תודה לעירית ניזר

הועדה של עבריין וקרבן : דרך לגישור ולטיפול בפשיעה בקהילה

דרכי השיפוט והענישה בתחום הפלילי כמעט לא השתנו במאות השנים האחרונות : עבירה מוגדרת כנגד המדינה, המדינה תובעת את העבריין דרך בית משפט.ןמי שנמצא אשם מוטל עליו עונש.
הניסיון מורה כי הענישה השגרתית הנ “ל אינה מונעת פשיעה חוזרת ואפילו יוצרת תחושה קשה אצל העבריין של ניכור, אוזלת יד. אלו מבהירים לו שמקומו בשולי החברה.

אם ייכלא- הכליאה יוצרת השלכות קשות בבית הסוהר ובקהילה כשיחזור אליה בתום ריצוי עונשו.
כאשר מדובר בעבריין צעיר מקובל לעתים להימנע מהליך פלילי ולהסתפק באזהרה(בעבירה לא אלימה ואין נזק לרכוש) או התראה (גניבה או גרימת נזק לרכוש בפעם הראשונה ( על ידי המשטרה.כאשר יש נזק חמור\אלימות קשה\תקיפה מינית\סחר בסמים...- הטיפול מועבר למערכת המשפט.
החברה היא ששופטת את עברייניה- לנפגע אין קול או מעמד בהליך המשפטי (כשמוסדרת עסקת טיעון הנפגע אפילו לא מעיד).
וכך נותרים העבריין והקורבן מחוץ להליך המשפטי, הם לא יפגשו ולא יתעמתו, הנפגע גם אם ירצה, לא יוכל לחוות את המפגש עם מי שפגע בו.

ישנם נפגעים המעדיפים לא לפגוש את מי שפגע בהם וישנם המבקשים “להישיר מבט לעיניו “ כחלק מהתגברות על הטראומה - לברר מדוע ולמה פגע בהם, לתאר להם את האירוע הקשה והסבל בעטיו- ובכך לסייע לעבריין להבין איזה נזק וכאב הוא גרם.
במקרה כזה נכון לקיים הועדה!

אלטרנטיבות ליישוב סכסוכים :

קריסטי גורס שמערכת המשפט הפקיעה לחלוטין את הקונפליקט מהנפגע והעבריין, והפכה אותו לקונפליקט בין המדינה לעבריין.

קיימות דרכים שונות ליישוב סכסוכים.
גישת יישוב סכסוכים נפוצה היום בקונפליקטים במשפחה,בשכונה, בעסקים ... וחדרה גם לתחום של יישוב סכסוכים פליליים ובכך מצאה אלטרנטיבה להליך המשפטי.

יש הטוענים שבסיס מחשבה זו מצוי בחברות המסורתיות שהתייחסותן לפשע נשענה על 3 עקרונות:

  1. העבריין אינו מנותק ממשפחתו : המשפחה אחראית על החינוך והגידול וערבה להתנהגות נאותה
  2. בירור יגמר רק כאשר העבריין יקבל מחילה ויפצה את הנפגע. משפחת העבריין צריכה לשמור על האיזון שבין פיצוי הנפגע לשיקום העבריין.
  3. הרחקה ממערכת המשפט ואכיפת החוק. רק נציגי המשפחות המעורבות עוסקים בשיקום העבריין ובפיצוי הנפגע.
הועדה יכולה ללבוש צורות שונות:

המאמר מדבר על הועדה במובן של גישור.

בשנות ה – 70 בארה “ב היתה יוזמה משותפת של משרד המשפטים,גורמי אכיפת החוק ולארגונים הקהילתיים להקים “מרכזי צדק שכונתיים “ לשם טיפול מקומי בכל קונפליקט המתעורר בקהילה על יד תיווך, בירור ופישור.במקרה הצורך הוחזר הטיפול לבית המשפט.המרכזים הוקמו בחסות המשטרה, הפרקליטות ובית המשפט בכל רחבי ארה “ב וכמה מהם זכו להערכה.

המרכזים עוררו כמה סוגיות :

באחד מששת המרכזים שנחקרו דנו בעבירות פליליות ובית המשפט המקומי אפילו העביר לו תיקים במחשבה שדיון במסגרת אינטימית –שכונתית מתאימה ורגישה יותר במקרים מסוימים.

מסקנות מהשיטה: א.חשוב שבהתחלה יעסקו המרכזים בעבירות קלות יחסית (הפרות סדר...)
ב. סגל הבוררים יהיו אנשי ציבור ודמויות מקובלות בקהילה. ניהול הבירורים היה באחריות בעלי מקצוע שונים (סטודנטים למשפטים, בוררים מקצועיים...)- הכוונה היתה להציע לבעלי הדין לפתור קונפליקט בהנחיה מתאימה,רגועה ואוהדת.

ניסיונות מוקדמים של הועדה נעשו ותועדו בניו זילאנד, ארה “ב, קנדה,דרו “א וגרמניה.

אוסטרליה עשתה ניסיונות ראשונים של הפגשת העבריין עם הקורבן בשנות ה – 80 והיו לכך הצלחות מרשימות במניעת עבריינות נוער חוזרת.בשנת 1993 נחקק חוק באוסטרליה שיש לקיים הועדה במקרים מסוימים ובמקרים אלו אין מקום לשיקול דעתם של הרשויות. בשנת1997 )גם באוסטרליה) נחקק “חוק העבריינים הצעירים “ המחייב הפגשת עבריין וקורבן אם : 1 העבירה בחזקת “חטא “ או “עוון “ (עבירות קלות מ “פשע “) 2 לא היה שימוש באלימות בזמן העבירה 3 הנזק נמוך 4 העבריין קיבל יעוץ משפטי והודה בעבירה 5 אין עבירות קודמות 6 ישנה נכונות לפגוש את הנפגע.

אלטרנטיבה של הועדה וגישור- “צדק מאחה “:

ההבדל בין הועדה (שמטרתה גישור) לבין משפט רגיל :

בין העקרונות של הרבים הועדה:


המונח “גישור “- מהווה אלטרנטיבה בתהליך של עשיית צדק.

'אגלש' 1977- מבחין בין 3 גישות של צדק :

  1. 'צדק – מעניש (נוקם)' – התמקדות בהענשת העבריין
  2. 'צדק – משקם' – התמקדות בטיפול ושיקום של העבריין
  3. 'צדק – מאחה' – שאיפה להפגיש את העבריין והקורבן לשם דיון עד שיושג פיוס
1+2 – התמקדות בעבריין, הנפגע פטור מהשתתפות

3 – מתמקד בהבנת ההשפעה המזיקה של המעשה כהזדמנות לחרטה ותיקון

זר (1990): חקר את עקרונות 'הצדק המאחה' בתוכניות פיוס-פיצוי בין נפגע לעבריין:
'צדק מעניש' ו'צדק מאחה' הן 2 עדשות לראיית הצדק:
צדק מעניש=העבריינות כשבירת חוקים והצדק כהוכחת אשמה וענישה
צדק מאחה=העבריינות כפגיעה באנשים ובמערכות יחסים ולכן יש צורך בלהסדיר את היחסים מחדש + הצדק הוא תהליך של ששני הצדדים פועלים לחיפוש פיתרון לקונפליקט.

“ואן נס “ בהתבססו על תוכניות של P.R.O.V לפישור בין קורבן לעבריין המציעות מפגש ביניהם בעזרת מגשר מיומן לשם מציאת נוסחה משלהם להשגת צדק ופיתרון הדדי לקונפליקט.
התוכנית מעצימה את הצדדים השותפים,על ידי תהליך של דיאלוג ללא כפיה להגיע לתוצאה כלשהי.המושג פיוס שנוי במחלוקת כי הוא באופן אוטומטי מציב את הנפגע במקום של סלחן וזה לא תמיד מתאים. ההודעה במהותו תהליך של פיוס וחיפוש דרך לשלום + מפגש אנושי לא רשמי למרות ובגלל נזק וכאב.

“אומברייט “: ההועדה והגישור מבוססים על עקרונות “צדק מאחה “ ומאפשרים תהליך שבו מרגישים העבריינים אחריות להתנהגותם והקורבנות משיגים מידה של השלמה וסגירות.

“רייט “ :ההתמקדות בהרשעה וענישה הוא מעשה דורסני. התהליך המשפטי מכוון לחריצת דין.

“שרמן וסטראנג “: מע' המשפט המסורתית משפילה ויוצרת “בושה סטיגמטית “ לעבריין וכך מרחיקה את העבריין במקום לקרבו לקהילה.הגשת העבריין והקורבן לעומת זאת יוצא מנק' מבט של “צדק מאחה “ – ריפוי יחסים ולא הקצנתם.

“ברטוויט “- טובע את המושג “כלימה משלבת “ = בושה המאפיינת את מי שהבין ששגה, מתחרט ורוצה להימנע בעתיד ממעשהו. “כלימה משלבת “ אמורה לנסות לקשר מחדש את העבריין עם הקהילה, ותפקידה לחזק את השייכות, ההזדהות ואת הקשר המוסרי בין העבריין לקהילה. עוד הוא מוסיף ששיטת “הצדק המאחה “ של זר היא אפקטיבית יותר מדרכי הלחימה המסורתיות בפשע, השיטה זולה ושומרת על עקרונות החופש והדמוקרטיה. השיטה מבטיחה שותפות בעשיית הצדק- במיוחד לנפגע, מחזיר תחושת ביטחון כבוד והעצמה.

“ברטוויט “ מתמקד בעבירה וחומרתה, אין עיסוק באישיות של העבריין. העבירה היא מעשה פלילי ויש לאפשר לעבריין להכיר במעשה ולהיות שותף לעשיית צדק.
היתרון בולט בעבירות פליליות של נוער. ממצאים ראשוניים מראים על יותר התעוררות של בושה בהליך הועדה מאשר בהליך משפטי.נהגים בשכרות מדווחים על השפלה בדיון המשפטי וחרטה בגישור + רצון להימנע מהעבירה בעתיד.

הניסיון בישראל:הועדה וגישור בשירות המבחן לנוער בבאר שבע:

החל בשנות ה-90 כאשר קצינת המבחן המחוזית ראתה את הפוטנציאל הטיפולי הגדול הגלום בהועדה.ההועדה מתבצעת באחריות קציני מבחן שהוכשרו לכך.ההועדה מכונה גישור למרות שלא תמיד זו התוצאה.להועדה 3 שלבים : הכנת העבריין, הכנת הנפגע ותהליך ההועדה(המסתיים לעתים בגישור).

כל נער המופנה לשירות המבחן בבאר שבע עקב ביצוע עבירה, נחשב מועמד מתאים להועדה, אלא אם הוכח במהלך האינטייק כי הוא אינו מתאים לכך. בשלב האינטייק מתייחס קצין המבחן יחד עם העבריין לנפגע ולנזק שנגרם. תשובות הנער הן הבסיס להחלטה בדבר התאמתו להועדה.
קצין המבחן מעורר את מודעתו של הנער לקיום הנפגע ולאחריותו כלפיוהבדיקה תהא קשורה גם לעברו של הילד והתמודדותו בעבר עם אתגרים. הנער יצטרך לנסות לדמיין את הנפגע וכל מה שעבר עליו ועובר עליו מאז הפגיעה.

בסוף התהליך קצין המבחן בודק את יחסו העכשווי של הנער לנפגע ולעבירה ושואל אותו אם הוא רוצה 'לעשות' משהו בנידון – מכתב,תרומה,או הועדה לשם גישור הכולל פיוס רגשי ו\או חומרי(או כל דבר אחר שיעלה בהועדה).
קצין המבחן יכין את הנער להועדה ואם הנער מתלבט יעודדוהו באומרם שההועדה יכולה לעזור בסגירת התיק ולבוא במקום משפט. הנער ירגיש שיש לו חופש בחירה מסוים,הוא הרי רוצה שהתיק ייסגר או שתוצאות הגישור יהיו העונש המומלץ בבית משפט.

יש הכנה פרטנית ויש הכנה קבוציתי: בהכנה פרטנית נוצר קשר בין אישי טיפולי ובהכנה קבוצתית יש דירבון הדדי לחשיבה שונה\אלטרנטיבית לביצוע פשע.

להליך ישנה גם השפעה משפחתית- הגיבוי, הסיוע, השייכות.

רק כאשר הנער מסכים להועדה מתחילה הבדיקה עם הנפגע לגבי מוכנותו לפגוש את מי שפגע בו. את הקשר הראשוני עם הנפגע יוצר קצין המבחן על די מכתב הנפגע גם צריך כמובן להסכים להועדה. במידה ומתלבט יוזמן לשיחה עם קצין המבחן במקום שנוח לו.

מטרות הפגישה הראשונית :

  1. פרטי התלונה במשטרה, שמיעת סיפורו של הנפגע – הכרת עולמו הפנימי דרך האירוע ויחסו לעבירה ולעבריין (יבדק גם אם נפגע כבר בעבר כי זה יכול להשפיע על תגובתו הנוכחית!).
  2. מה היו ציפיותיו מהפניה למשטרה – זא' מה הוא צריך שיקרה עמ' לחזור לשקט נפשי.
  3. מניעיו להסכים להועדה – מתוך נקמה או מתוך רצון להידברות ופיוס.
  4. הסבר מהו תהליך ההועדה
  5. קבלת החלטה יחד עם הקצין ( לעתים הקצין לא יציע הועדה בעקבות השיחה!).
הועדה לא תתאים כאשר הנפגע מעורער בנפשו או טעון מדי (הגנתי) או קטין ללא ליווי הוריו או שקצין המבחן מתרשם מחוסר יכולת לדיאלוג, הקשבה, להתמודד בצורה מאוזנת וכו'.

תהליך ההועדה ותפקידו של קצין המבחן לנוער :

הנפגע יבחר את מקום וזמן המפגש.

למודל כמה שלבים בסיסיים:

  1. בתחילתו הקצין מציג את העקרונות המנחים בהועדה:
בכל שלב תיבדק הנכונות להמשיך – המגשר ער לאפשרות שתהיה חזרה או ביטול של התהליך.

  1. הנפגע ידבר ראשון.המגשר יפנה אליו בשאלות המתייחסות לאירוע ולמה שעבר, השאלות יבדקו גם אם היתה לו תרומה על ידי התנהגות או הזנחה חשוב לבדוק האם היתה היכרות קודמת עם העבריין.
  2. לאחר מכן יפנו לנער העבריין באותן שאלות. כאן יתעוררו פערים בתגובות, הגרסאות השונות עולות לסדר היום. הקצין יתמקד בנק' ההסכמה והמחלוקת ללא נקיטת צד.
  3. בשלב הבא מבררים 2 שאלות מרכזיות : מה אני יכול/רוצה לעשות לפיתרון הבעיה? ומה אני רוצה שהאחר יעשה?
    הדיון יכול להיות בנפרד או ביחד - תלוי ברצונם. הרעיון הוא סביב התשובות להתחיל משא ומתן כיצד לתרגם את הנזק והפגיעה לפיצוי רגשי וחומרי.
    כמובן שיעלו כעס, דחיה ובושה- זה טבעי והכרחי לכל הועדה שסופה גישור!
  4. סיום השלב הוא בגיבוש הסכם עם תוכנית אופרטיבית (=פעולה) שמקובלת ומחייבת את 2 הצדדים, ינוסח הסכם בעזרת הקצין והצדדים יחתמו. הקצין יוסיף דרכי מעקב ובקרה לביצוע.
  5. ההסכם ומסמכים המאשרים את ביצועו יועברו עם ההמלצה שמכין הקצין למשטרה או לבית משפט בתסקיר שמהווה המלצה לגזר דין.
תיאור מקרה :

נער בן 14 התפתה לעזור למבוגר(שלא הכיר קודם) לגנוב אופנוע תמורת 500 ₪,האופנוע נגנב והוחבא במקום סמוך עמ' לקחתו בלילה.כאשר באו לקחתו חיכה להם בעל האופנוע ,אדם בן +30 בעל חברה לציוד רפואי, שהחליט לחפש את האופנוע בכל מקום אפשרי ולחכות לגנבים! המבוגר נעלם והנער קפא במקום והחל לבכות.בעל האופנוע אחז בו עד שהשוטרים באו.הנער ובעל האופנוע נפגשו בשנית כעבור 7 חודשים במשרדו של קצין המבחן בנוחכות אם הנער. הנפגע סיפר את סיפורו-כך הנער למד להכיר אותו, את יושרו, הגינותו ואמונתו בזכויותיו ואת משמעות העבירה והנזק שנגרם לו.אח'כ סיפר הנער את סיפורו. אימו סיפרה על עגמת הנפש שלה ואכזבתה מבנה,הקורבן ראה את הרקע המשפחתי של הנער, קשיי ההורים בחינוך והקשיב לבקשת סליחתם והתחשבותם.בהועדה נחשפו הפערים בחיי הצדדים מבחינה חברתית,כלכלית, נסיבות חיים, תפיסת עולם ומעמד חוקי בעקבות העבירה.הושג הסכם לשלם לנפגע 2000 ₪ ב 7 תשלומים. בגמר התשלום הנפגע דיווח כי מבחינתו הענין סגור. המשטרה קיבלה את המלצות שירות המבחן לנוער והתיק נסגר. מיום ביצוע העבירה עד כתיבת המאמר חלפו שנתיים שבמהלכן לא נפתח לנער תיק נוסף. תועלת ההועדה היתה רבה.

הניסיון באוסטרליה :

ההועדה היא בעצם קצה של תהליך רגיש ומורכב. ישנה מטרה לזרז את הזמן בין ביצוע העבירה להועדה. ככל שההועדה יותר רחוקה מביצוע העבירה היא פחות “טריה “ ולתהליך פחות משמעות.

שלבים שקודמים להועדה : בחירת מלווה לעבריין על ידו, לרוב מדובר במבוגר שאחראי לו +בני משפחה+יועץ משפטי +נכבד ציבור המתאר את המסורת והנהגים בסביבת הנער (+מתורגמן) וקצין מבחן אם הנער במבחן או שבעברו שירות לתועלת הציבור. הנפגע מוזמן להביא עמו אדם נוסף שילווה אותו כל זמן ההועדה ויכול לייצגו אם אינו ערוך לכך בעצמו.

מטעם הרשויות ישתתף מנחה, קצין חקירות מטעם המשטרה וחוקר נוער שבדק את העבירה ורוצה להיות נוכח.

לפי המודל האוסטרלי 9 שלבים :

  1. המנחה מבקש שכל אחד יציג את עצמו + הקשר שלו לענין
  2. העבריין מתאר את האירוע. במידה ומחסיר הרבה פרטים המנחה יעזור להשלימם (ביחד!) – יצירת תמונה שלמה ומשקפת של האירוע
  3. המנחה מציע לנפגע לתאר את הפגיעה וההשפעה עך חייו
  4. משפחת העבריין אומרת את גירסתה
  5. הנפגע יאמר את ציפיותיו מההועדה . העבריין ומשפחתו מתכנסים ביחידות עמ' לדון בקבלת הצעת הנפגע או העלאת הצעה משלהם.
  6. הגבה לדברי הנפגע עי' העבריין ומשפחתו + גיבוש תוכנית פעולה מחייבת + הסיכום בכתב ומשמעותו הסכם גישור.
  7. הקבוצה בוחרת אדם שאחראי לדווח על ביצוע הפעולה. אם התוכנית לא מבוצעת נקבעת פגישה נוספת.
  8. המנחה יכול לכנס בכל עת אך הועדה בקשר לעבירה מסוימת חייבת להסתיים בתוך כשבוע.
  9. בסוף הגישור כלם מוזמנים לארוחה קלה או שתיית קפה !!!
המודל האוסטרלי שונה מהמודל הבאר שבעי :

באוס' העבריין ראשון בגרסתו, יש לבדוק מה המשמעות של הדבר. באוס' המלווים פעילים בהועדה. המלווים הם הבודקים אם תוכנית הפעולה בוצעה. שלב 9 נועד לשבור את המתח ולבטא פיוס, פשרה והתחלה חדשה. באוס' הליך ההועדה מעוגן בחוק, אלטרנטיבה להליך הפלילי הרגיל. מדובר בתחליף זול,מועיל,מכובד ואנושי יותר מהדיון המסורתי בבית משפט.

לסיכום :

מכיוון שהתפיסה המשפטית המסורתית היא שהענין הוא בין העבריין והמדינה המדינה לקחה על עצמה את החריות לענישה. כך נשאר העבריין מחוץ להליך המשפטי, בשולי הדרך. ויתור על הועדה הוא פיספוס טיפולי ושיקומי. מדובר בתהליך שיכול לעזור לחברה כולה. הפגשת הצדדים היא ביטוי לראיית העבירה כקונפליקט,השייך לצדדים (משפחתם וסביבתם) ולא בהכרח למדינה.מכאן זכותם להחליט על הפיתרון הרצוי. מדובר בתפיסה בעלת ערכים טיפוליים, חברתיים וחינוכיים- מה שאין בהליך המשפטי.

הנפגע – זכות לייצוג עצמי, ביטוי לצרכיו והגנה על האינטרסים שלו, מכיר בעבריין באופן אנושי ורק לו הזכות לקבוע לגבי ההחלטות לעשיית צדק.

העבריין – יכול לשנות את מצבו, מפסיביות בהליך המשפטי לאקטיביות בענין תיקון מעשיו.יכול להסביר עצמו. יכול לבקש ואף לקבל לעתים מחילה.

החברה – חוסכת כסף, (אין משפטים ארוכים , אחזקת בתי כלא...),הזדמנות לבירור נורמות ומשמעות החוק בחברה.

הועדה מסתיימת טוב כאשר קרו 3 דברים :

  1. האינטרסים - הליגיטימים של שני הצדדים נשמרו
  2. היעילות – נבחרו צעדים מעשיים ברי ביצוע
  3. היחסים – נשמרה מע' היחסים הקיימת עם שאיפה לשיפור
חוץ מאי דיון באופיו של העבריין נהוגים עוד ערכים :

  1. העבריין מתייחס לנפגע כאדם
  2. הנפגע מתייחס לעבריין כאדם
  3. העבריין מודה בעבירה ונוטל עליה אחריות
  4. הנפגע זוכה להתייחסות הולמת
מתוך הנ “ל יתפקד הקצין עמ' לשמור על הנ “ל – כמגשר, נייטרלי, מקדם התהליך ומונע פגיעה הדדית.

הגשר מאפשר ושומר על אווירה שיכולה לפתור קונפליקטים. חשוב שימנע מלהשפיע על התכנים ומרכיבי ההסכם, שלא לפגוע ברצון לפתור באופן חופשי את הקונפליקט.

דבר נוסף – הקטנת הקרימינליזציה- הפללת העבריין. ההתייחסות לעבירה ולא לעבריין, שומר על כבודו והוא המציע דרכי פיצוי.שיתוף משפחתו ויצירת “חזית משפחתית “ גם היא חוויה נחוצה לשילובו מחדש.

גופים משפטיים ועו “ד לעתים מתנגדים להועדה, בעיקר כי אין להם תפקיד בו. המשטרה ושופטים רואים בהועדה אלטרנטיבה יעילה ומועילה בתחומי טיפול מסוימים.

הועדה לא תמיד הפיתרון –כשאין הודאה למעשה, כשמדובר בעבירה חמורה ,כשהעבריין בעל עבר פלילי עשיר, כשאין בושה או שלעבריין הפרעת אישיות.

במאמר יש טבלה : אפקט של משפט ואפקט של גישור לאחר הועדה- אצל עבריינים ונפגעים:

השינוי : לאחר משפט (%) לאחר הועדה (%)

אצל העבריין :

*שיפור בהתייחסות למשטרה 18 47

*שיפור בהתייחסות למע' המשפט 26 42

*תחושה שכיפר על מעשיו 40 77

*תחושה שפיצה על הנזק שגרם לחברה 42 77

*בושה על מעשיו הקודמים 66 79

אצל הנפגע :

*תחושה של קבלת פיצוי הולם 8 83

*הקלה בעקבות התנצלות כנה של העבריין 14 74

*חשש מפגיעה חוזרת 19 6

*תחושה של עידכון בהליכים 14 74

*השתתפות בהליכים 3 86

*משך ההליך(בממוצע) 18 71


Locations of visitors to this page