יחידות הסיוע
שליד בית המשפט: הבסיס החוקי,
העקרונות המנחים והמבנה הארגוני:
יחידות הסיוע
הוקמו ב 97. סעיף 5 לחוק בית המשפט לענייני
משפחה הוא קובע את תפקידה של יחידת הסיוע.
פרויקט יחידות
הסיוע הוא תחילתה העיקרית של שילוב עו”ס
במשפט.
מבחינה ארגונית
שייכים לבית המשפט, אך מבחינה מקצועית שייכים
למשרד הרווחה- כלומר כל עובדי יחידות הסיוע
הם עובדי משרד העבודה והרווחה.
התקנות של חוק
לענייני משפחה קובע שמס' העו”ס לא יפחת
ממספר השופטים. מלבד עו”ס ישנם פסיכולוגים
ופסיכיאטרים בעלי מומחיות בנושאי משפחה
וילדים.
כל התהליכים הטיפוליים
שנעשים ביחידות הסיוע יש עליהם חיסיון,ולבית
המשפט יגיע רק מידע לגבי התוצאות ולא התהליך. תפקידי יחידות
הסיוע ודרכי עבודתן:
ביהמ”ש מפנה
משפ' ליחידות הסיוע לצורך:
אבחון
פישור
גישור
התערבות טיפולית
היחידות עוסקות
במכלול התחומים שבהם עוסק ביהמ”ש לעניני
משפחה, פרט לאימוץ.
מטרתה של יחידת
הסיוע לתת מענים מהירים, ממוקדים וקצרי
מועד- אך היא יכולה להפנות להמשך טיפול
בקהילה.
תפקידי היחידות
מתחלקים ל2 תחומים:
הערכה ודרכי טיפול-
הערכה ראשונית של המשפחות, סיוע באמצעות
תהליכי גישור ופישור, ייעוץ ממקוד, התערבות
טיפולית קצרת מועד, מענה מקצועי ראשוני
לבירור עתיד הנישואים, ניסיון לסייע למשפחות
למזער את נזקי העימות והכוונה לגרומים
בקהילה להמשך טיפול.
ייעוץ לבתי המשפט-
זיהוי מוקדי הסכסוך, גיבוש המלצות להמשך
טיפול, ייעוץ והמלצה לבימ”ש לגבי הסכמי
משמורת והסדרי ראיה, השתתפות בדיונים לפי
בקשת בית משפט לצורך מתן חוות דעת, השתתפות
בראיון ילדים.
ישנם מקרים בהם
משפחות מופנות ליחידה במהל הדיון בבית
המשפט. בעצם בעצירת הדיון מנסים למתן או
לעצור את ההסלמה בין בני המשפחה, ליצור
הסכמה מלאה או חלקית, לקצר את התהליך המשפטי
או אף להמנע ממנו.
מתחומי ההתערבות
ביחידות הסיוע:
התובענה ליישוב
הסכסוך- השופט רשאי להפנות את הצדדים
ליח' הסיוע או לגישור בקהילה במטרה לסייע
להם ליישב את הסכסוך ולהגיע לפתרונות. בתקופה
זו הצדדים לא יכולים להגיש תביעות זה על
זה.
הם מוזמנים לשיחה ראשונית
ביח' הסיוע: אם הם מבינים שהם
לא רוצים להפרד ושיש סיכוי לשקם את מערכת
הנשואים ** מעניקה יחידת הסיוע התערבות
טיפולית ממוקדת שמטרתה לעזור להם לבחון
את יכולתם לחיות יחד. אם הם רוצים להפרד ** מנסים
לעודד אותם לפתרון מוסכם בנוגע לפירוד,
משמורת, רכוש.. במידה ותהליך הגישור
והפישור לא עובד ** הם רשאים להגיש תביעות זה
על זו.
הטיפול באלימות
במשפ' במסגרת יחידות הסיוע- קורה בעיקר
במקרים שאחד מבני הזוג הגיש בקשה לצו הגנה
ולהרחקת בן משפחה אלים מהבית.
התהליכים הטיפוליים
שעוברים הפונים ליח' הסיוע במקרה זה: א. הפחתת המתח והלחץ
מהמפגש עם המערכת המשפטית. ב. מתן מענה מידי
תוך כדי התהליך המשפטי לענינים כמו הסדרי
ראייה זמניים, פתרון מוסכם בין בני הזוג
והפניה לטיפול. ג. התייחסות מידית
לילדים במשפחות אלימות ופניה לשירותי הרווחה
המתאימים. ד. לבדוק עם הצדדים
איזה אופציות טיפוליות מתאימות להם. ה. שמיעת המתדיינים
בנפרד (שלא כמו בבית משפט) מאפשרת לכל צד
לבטא מצוקות שאינו יכול להעלות בפני הצד
השני. ו. שימוש בשפה טיפולית
מרגיעה, בשונה מהשפה המשפטית שלעיתים אינה
מובנת למשפחות.
תהליכי אבחון
והערכה באמצעות צוות בין מקצועי-
אנשי מקצוע שונים, כלומר עו”סים, פסיכולוגיים,
פסיכיאטרים, יעבדו כצוות במתן העזרה.
יתרונות עבודת הצוות:
א. מרחיבה את היקף העבודה-
משלבת בין העוסים שנק' מבטם היא מערכתית-חברתית,
לבין פסיכולוגיים ופסיכיאטרים שתפיסתם
היא דינמית-אישית.
ב. כל מקצוע מעניק את
תרומתו הייחודית מתוך ההתמחות הספציפית
שלו- בעבודת הצוות ניתן לראות את צורכי
הפונה מכמה היבטים ומאפשר להתייחס לתמונה
השלמה.
ג. מונע שחיקה- חלוקת
עבודה ושיתוף בהתמודדות עם המשפחות במצב
משברי קשה.
דרכי
העבודה בצוות הבין מקצועי:
הערכה וקביעת דרכי
טיפול בישיבת צוות
התייעצות העובד
המטפל עם איש מקצוע אחר או שיתופו במשפגשים
החלטה מקצועית,
תוך התייחסות לפרוטוקול בית המשפט, על הרכב
הצוות שיטפל בכל משפחה ספציפית.
טיפול ביחסי הורים
ילדים- ביחידות הסיוע מדגישים בתחילת
ההתדיינות המשפטית את החשיבות של הקשר
ההורי בין שני ההורים לילדיהם.
העבודה מתבצעת בעיקר
בתחומים האלה:
הדגשת המשך ההורות גם לאחר הפירוד.
שימור הקשר בין
הילד להורה הלא משמורן והתיחסות לחשיבותו
של קשר זה.
חיזוק בהורה המשמורן
שמחזיק בילד.
סיוע בחידוש קשר
בין הורה לא משמורן לילדו לאחר ניתוק הקשר.
מידע על הנזקים
שעלולים להגרם לילדים בזמן משבר ועל ההתנהגות
נכונה בזמן זה.
הדרכת הורים לגבי
צורכיהם הפיזיים, רגשיים והתפתחותיים של
ילדיהם.
סוגיות ודילמות:
בין רווחה למשפט:
לעיתים יש בעיה בציפיות של עובדי יח' הסיוע
מהמערכת המשפטית ולהפך- ציפיות גבוהות
של המערכת המשפטית מהיחידות. לכן צריך שיהיה
איזון עדין בין שתי המערכות למרות השותפות
הרבה ביניהן.
הקמת יחידות הסיוע
לוותה בחשש מצד שירותים טיפוליים בקהילה-
הם פחדו שיקחו להם את העבודה.
עובדי הסיוע הם
עובדים מיומנים בעלי רקע עשיר בטיפול-
יכול להיות שיהיה להם לעיתים קשה עם ההתערבות
קצרת המועד האינטנסיבית והם היו רוצים
לחוות עם המטופלים תהליך ארוך ומתמשך.