חזרה לאתר הראשי
כגן-זנדברג ח' (1995). על מעמדו של שירות המבחן בהליך הפלילי, משפטים, כה, 435-458
על מעמדו
של שירות המבחן בהליך הפלילי
– חיה כהן זנדברג
המאמר עוסק בתרומתו של שירות המבחן להליך פלילי.
הסתייעותו של בית המשפט בתסקיר מבחן – יותר ויותר מסתייעים בתי משפט בתסקיר מבחן בבואם לגזור דינו של הנאשם שהורשע. המאמר מתאר מספר פרשיות שבהם בית המשפט הסתייע בתסקיר מבחן:
- בעניין של יונית לוי – (גרושה שהסתבכה עם עולם הסמים) נטל שירות מבחן חלק פעיל עוד קודם לשלב גזירת הדין, בשלב המעצר עד תום ההליכים.
- בעניין של אופנובנק – (הורשע ב ביצוע 22 מעשי שוד) – הביא התסקיר המבחן בצירוף גורמים נוספים, להפחתה ניכרת בעונש המאסר שנגזר על המערער
- בעניין ליאת לוין – (ביצע שוד חמור עם שותף , איימה על הגבר עם אקדח צעצוע) – הביא התסקיר לצעד חריג של שחרור המערערת ממאסרה לתקופת ניסיון.
חשיבותו שיתופו של שירות מבחן בהליך הפלילי נובעת – מן הצורך לעשות לשיקומו של העבריין שהוא אחד השיקולים החשובים במכלול דרכי הענישה ומטרותיה.
תנאי לכך שבית המשפט יוכל לעשות לשיקומו של העבריין הוא שיובא בפניו המידע בדבר נסיבות הסוציו אקונומיות של העבריין ובדבר המניעים שהביאו את העבריין לביצוע העבירה. כמו כן עשוי בית משפט למצוא סיוע בהמלצתו ובחוות דעתו של איש מקצוע, שתחום מומחיותו הוא שיקום העבריין. מידע זה וחוות דעת זו ניתנים לבית משפט, בדרך כלל, על ידי שירות המבחן.
שירות המבחן והמומחיות בתחום השיקומי – קציני המבחן כולם בעלי השכלה במדעי החברה , והתמחותם היא בנושא ענישת עבריינים ושיקומם. המחוקק רואה את קציני המבחן כמומחים לפן השיקומי של הענישה. עם חקיקת פקודת העמדת עבריינים במבחן, 1944, הועיד המחוקק לקציני המבחן את התפקיד של השגחה ופיקוח על מי שניתן לגביו צו מבחן, צו שהוא אמצעי הבא במקום עונש. משהוסיף המחוקק לחוק העונשין את האמצעי הענישתי של שירות לתועלת הציבור, בחר להטיל על שירות המבחן את התפקיד של פיקוח על מי שניתן לגביו צו שירות. משקבע המחוקק את האפשרות להטיל על העבריין , בצו , מבחן שבמסגרתו יעבור טיפול במשתמשים בסמים, קבע כתנאי למתן צו מבחן כי "קיימת תכנית מפורטת בתסקיר מבחן לעניין סוג הטיפול, מהותו ומשכו". בנוסף הוטלו על השירות תפקידים שביצועם אינו קשור ישירות לבית המשפט אלא בגורמים אחרים. גם בתפקידים אלו בולט ההיבט השיקומי שביסוד פעולתו של שירות המבחן.
תסקיר המבחן(בתסקיר 2 חלקים: מידע והמלצה) - במידה והורשע האדם, רשאי בית המשפט, לפני שיגזור את דינו, לדרוש תסקיר בכתב של קצין מבחן על כל אלה:
- עברו של הנאשם
- מצב משפחתי הכולל פרטים מלאים ככל האפשר
- גב כלכלי
- מצב בריאותו של הנאשם ומשפחתו
- נסיבות פרטיות מיוחדות – אם ישנן שהביאוהו לידי עבירה
- בתסקיר רשאי קצין מבחן להמליץ לפני בית משפט על העונש שיש בו, לדעתו, סיכוי להחזיר נאשם למוטב
יש חובה לקבל תסקיר מבחן בטרם הטלת מאסר בפועל רק לגבי נאשמים שביום ביצוע העבירות לא מלאו להם 21 שנה.
הלכה למעשה תפקידו לא מתמצה בהגשת תסקיר בכתב , נהוג הוא שקצין המבחן מתייצב לדיון בעניינו של הנאשם לצדם של התובע והסנגור, והוא יכול לטעון טענות ולהשמיע הערות. כך גם בערעור. יש גם בתי משפט מסתייעים בשירות המבחן שלא בשלב גזירת הדין.
אין חובה של בית
המשפט לאמץ את התסקיר. שירות מבחן בהמלצתו
שוקל רק, או בעיקר, שיקולים שיקומיים, אולם
בית המשפט מצווה לשקול שיקולים עונשיים
נוספים, כגון שיקולי הרתעה, מניעה ותגמול.
שקלולם של שיקולים אלה הוא שיוצר את גזר
הדין הסופי, ולא המלצת שירות המבחן כשהיא
לבדה.
בית המשפט נוהג להסתמך על המידע שבתסקיר כעניין שבשגרה ולא רק לשיקולי שיקום אלא שיקולים נוספים כגון שיקולי תגמול.
המידע המופיע בתסקיר המבחן מבוסס ברובו על עדויות שמיעה. המידע מקורו בחקירה של קצין המבחן שעיקרה היא ראיון עם הנאשם. הוא פונה למשפחתו של נאשם, אל מוסדות הלימוד, אל מעבידים, מורים ורופאים, רשות הצבא והכול בשאלות על מצב סוציאו אקונומי של הנאשם. עקב כך התסקיר רובו מבוסס על עדויות שמיעה , העניק המחוקק לתביעה ולהגנה שתי זכויות הנוגעות לתסקיר:
- זכות העיון
- זכות טיעון
העניין העבר תהפוכות, תחילה לא הייתה חובה זכות העיון וזכות הטיעון לא לתביעה ולא להגנה, אך בית המשפט היה רשאי (כלומר לא חובה) להורות על כך. כיום יש חובה למסור לתובע ולסנגורו של הנאשם את התסקיר ובית המשפט ישמע כל טענה לכתוב בהם. אולם, רשאי בית המשפט שהעותק יימסר גם לנאשם, אך ייתכן מצב כי מטעמים מיוחדים על פי ההצעה של קצין המבחן או על פי בית המשפט יחליט שאין לגלות את תוכנם , כולו או מקצתו, לבעלי הדין.
מהעיון הנ"ל אנו רואים שתי גישות:
גישה אחת שוללת כל אפשרות לעיון בתסקיר המבחן וכן באפשרות לטיעון כנגד האמור בתסקיר.
גישה שנייה מעניקה לצדדים זכות עיון וטיעון מוחלטת. ובתווך כאמור יש גישות ביניים שונות. (בתחילת הדברים התקבלה גישה הנוטה לגישה הראשונה אך לבסוף התקבלה גישה הקרובה יותר לכיוון הגישה השנייה).
מהימנות המידע הכלול בתסקיר – טעמה של הגישה לפיה יש להעניק לצדדים זכות עיון וזכות טיעון מוחלטת באשר האמור בתסקיר , ברור כיוון שהדברים הם על בסיס של עדות שמיעה ולא עברו בכור היתוך של חקירה נגדית ואין ערובה למהימנותו ואין זה הוגן שבית משפט יגזור דינו של נאשם על סמך מידע כגון זה. על אף הנאמר נדחתה גישתם של חברי כנסת (קושניר ומרידור) לדגלו בכך שזכות העיון תהיה מוחלטת.
הנזק בעיונו של הנאשם בתסקיר מבחן – יסוד גישה זו עומד חשש מפני פגיעה שתיגרם עקב גילוי התסקיר. בתסקיר יכול להיות מידע אישי עליו הנאשם אינו יודע. מידע זה עלול לפגוע בו ובשיקומו. בנוסף עלול להיפגע מדיאגנוזה הטיפולית המופיעה בתסקיר. שנית, פרטיותם של אנשים אחרים עלולה להיפגע מעיונו של הנאשם בתסקיר (לדוגמא מידע על אשפוז אחיו בבית חולים לחולי נפש, אם יתגלה ללא הסכמת האח יכול לפגוע בפרטיותו. שלישית, אינטרס הציבור עלול להינזק. ייתכן כי הנאשם ינצל לרעה את האמור בתסקיר, וייתכן שמי שיש בידו מידע על הנאשם יסרב למסרו לקצין המבחן. הנאשם עלול לתמרן את האמור בתסקיר לתועלתו שלו. הוא עלול להפעיל לחץ פסול על מי שמסר לקצין מבחן את המידע המופיע בתסקיר (ולכן אדם זה אם ידע שהמידע יימסר לנאשם יסרב למסורו לקצין מבחן). רביעית , פעולתם של קציני מבחן עלולה להינזק אם יוכל הנאשם לעיין בתסקיר, אם ידע שהמידע יפגע בנאשם או במוסרי מידע , עשוי שלא לכלול אותו בתסקיר. ואז בעצם מתבטל למעשה הרעיון שביסודו של תסקיר מבחן, שהוא הבאת כל המידע הנוגע לעניין בפני בית המשפט.
הצורך באיזון – המחוקק ביקש לאזן את הדברים והעניק זכות עיון בתסקיר וזכות טיעון באשר לאמור בו לתביעה ולבא כוח הנאשם. ובנוסף העניק רשות לנאשם , לפי שיקולי בית משפט לעיין בתסקיר. לדעת המחבר איזון זה הוא ראוי.
קצין מבחן ופיק סעד- דמות קרובה לדמותו של קצין מבחן הוא פיק סעד , המסייע לבית משפט בהליכים אזרחיים שונים בהם דרוש לבית משפט מידע , שניתן לכנותו מידע סוציו אקונומי, ביחס למי מן המעורבים במשפט. בתסקיר שלו גם הוא עשוי להכיל עובדות שיסודן בעדות שמיעה. אולם התסקיר של פקיד הסעד יימסר לבעלי דין ובית המשפט ישמע כל טענה שלהם , אלא אם ציווה בית המשפט אחרת, מטעמים מיוחדים. משהובע ההתנגדות לקבילותן של עדויות שמיעה , יש להוכיחן כפי שיש להוכיח כל עובדה אחרת. בעל הדין גם זכאי לחקור את פקיד הסעד או את המקור שממנו מתקבל המידע. וכן זכאי להביא ראיות עצמאיות בנוגע למידע זה. פירוש זה אינו מקובל ביחס לתסקיר. אם מי מהצדדים חולק על האמור בתסקיר, נהוג כי ישמיע את ההערות במהלך הדיון וקצין מבחן יגיב אך אינו נחקר בחקירה נגדית וגם לא מקורות המידע שלו. בנוסף אין גם הצדדים מביאים ראיות בנוגע המידע בתסקיר אך יתכן כי מידע זה יופיע בעדויות השונות (פסיכולוגית או פסיכיאטרית) בעניינו של הנאשם.
קצין מבחן ועד מומחה – עד מומחה הוא עד בעל ידע בתחום "שבמדע, שבמחקר, שבאמנות או שבידיעה מקצועית. חוות דעתו מסייעת לבית משפט אך הוא אינו כבול לחוות הדעת. העד נדרש לשתף את בית המשפט בתהליך שהוביל אותו למסקנות אותן מביא בחוות דעת. לעיתים יש בדבריו מידע שהוא בבחינת עדות שמיעה. לעולם נתונה לבעל דין הזכות לחלוק על העובדות האמורות, להביא ראיות סותרות ויכול לערוך חקירה נגדית של עד מומחה.
עוד חשוב להזכיר לעניינו את המומחה מטעם בית המשפט ואת המומחה המוסכם. בהליך אזרחי, כאשר מתמנה מומחה מטעם בית משפט רשאי כל בעל דין לבקש ממומחה הבהרות לגבי חוות דעתו, וכל בעל דין רשאי לחקרו. כאשר המומחה הוא מומחה מוסכם, אין בעל הדין רשאים להביא עדות נוספת אלא ברשות בית המשפט. עדות מומחה לא מחייבת את בית המשפט. אין כל מגבלה על זכות עיון של בעל הדין בחוות דעתו של עד מומחה.
בדומה לעד מומחה ניתן לומר כי קצין מבחן הוא עד מומחה בעל ידע בתחום "שבידיעה מקצועית", הוא תחום ענישה הפלילית ושיקום. יחסו של בית משפט אל ההמלצה המופיעה בתסקיר המבחן דומה ליחסו לחוות דעתו של עד מומחה:
- שניהם אינם מחייבים את בית משפט
- בשניהם בית משפט מצפה להיות שותף לתהליך המוביל להסקת המסקנות מן העובדות.
אולם יחסו אל המידע המופיע בתסקיר שונה מיחסו אל מידע בחוות דעתו של מומחה.
ההצדקה של ההיקף הנוכחי של זכות העיון ושל זכות הטיעון ביחס לתסקיר מבחן נגזרת ממעמדו המיוחד של שירות המבחן בהליך הפלילי.
מעמדו של שירות מבחן – ב 3 דברים מיוחד שירות מבחן ושילובם מעניק לשירות מעמד מיוחד בהליך משפטי.
- חובת האמון שחבים קציני מבחן לבית משפט (משמשים כ"קציני בית משפט"). הקצינים משתדלים לוודא את אמינות המידע הכלול בתסקיר ומציינים מי המקור של המידע. למעשה מעטים הם המקרים בהם חולקים הצדדים על מהימנות המידע.
- המקור העיקרי למידע הוא הנאשם עצמו, והנאשם ושיקומו הם העומדים בראש מעיינים של קציני מבחן.
- קצין מבחן בשונה בפקיד סעד ועד מומחה – אינו מהווה חלק אינטגרלי מההליך המשפטי, אלא מצטרף אליו רק לקראת סיומו, בשלב גזירת העונש. השפעותיו ותחומיו מצומצמים לתחום גדור זה.
קצין מבחן הוא גורם עצמאי , המופיע על במת המשפט , על מנת לתת מידע, הערכה והמלצה , בדבר האמצעים שיש לנקוט כדי להחזיר את העבריין למוטב. אין הוא עד או מומחה במובן הרגיל של המילה. הוא עובד ציבור.
האמון הרב והמעמד המיוחד שרכש לעצמו הם המעניקים למידע הכלול בתסקיר המבחן את הערובה שדרושה לאמינותו. באמון ובמעמד המיוחד יש כדי להבהיר מדוע אין זה נהוג לחקור את קציני המבחן בחקירה נגדית על האמור בתסקירו (החקירה תפגע במעמדו ותהפוך אותו לעד ועשויה לפגוע ברגש האחריות שחש קצין המבחן ביחס להבטחת אמינותו של התסקיר). פגיעה במעמדו של הגוף הזה תביא עמה פגיעה בפעולתו.