חזרה לאתר הראשי
שרון א, נוער בפלילים-שפיטה דרכי טיפול וענישה. בהוצאת המכון למחקרי משפט וכלכלה בע"מ
נוער בפלילים - פרק ב / אלי שרון
סוכם ע"י עינת פריינדליךפקודת העבריינים הצעירים (1937) קובעת כי כל בימ"ש הדן באשמות נגד קטינים יהיה בימ"ש לעבריינים צעירים, כלומר אין ערכאת שיפוט נפרדת לנוער.
שופט נוער משמש ככזה בהסכמת שר המשפטים לתקופה מסוימת. תפקיד של שופט נוער אינו מותנה בהכשרה מסוימת, או בכישורים מסוימים, אבל בגלל שמעורבות בתהליך החלטות שמשליכות על הקטין ומשפיעות עליו ועל משפחתו, יש תשומת לב לניסיון העיוני והמעשי של השופט בעבודה עם ילדים ובני נוער. תפקידו של השופט מחייב מעורבות חברתית וקהילתית, קשר עם הרשויות הממלכתיות והמקומיות וכן עבודה מול ארגונים ציבוריים והתנדבותיים. ההכשרה והניסיון מקנים לשופט הנוער יכולת לשקול מקרים של קטינים שהועמדו לדין.
מינוי שופט נוער נעשה לתקופה מוגבלת וידועה מראש, בד"כ לשנתיים. יש מספר שופטים שנתמנו מראש לכהן כשופטי נוער דרך קבע והם מתמחים בנושא זה.
שופט נוער זמני של בימ"ש מחוזי דן קטינים שהועמדו לדין בפני בימ"ש מחוזי לנוער, שופט נוער זמני של בימ"ש השלום דן קטינים במקרים דחופים בלבד.
שופטי הנוער הקבועים מודעים למבנה מערכות מסגרות טיפוליות שעוסקות בקטינים ומקפידים להתעדכן ולקבל מידע שוטף.
למרות שאין מסגרת פורמאלית של בימ"ש לנוער, מקיימים שופטי הנוער מסגרת אחת נפרדת לצורך תאום מדיניות, ליבון בעיות והחלפת דעות. בראש המסגרת עומד שופט ראשי מיוחד, אבל אין לו סמכות לגבי כל שופטי הנוער באזורי שיפוט אחרים.
כיום מכהן בתפקיד שופט בימ"ש מחוזי שנתמנה כשופט נוער לשנתיים.
בית משפט לנוער – אם בימ"ש שלום א מחוזי יושב שופט נוער ודן בענייניו של קטין.
בית משפט שלום לנוער – דן בעבירות שעונשן קנס או מאסר לתקופה שלא תעלה על 7 שנים.
מטרת בימ"ש להעניק טיפול לקטין על מנת לשקמו ולכן עבירות המבוצעות בידי קטינים, מתייחסים אליהם בדרגת חומרה אחרת.
סמכויות ענישה:
בימ"ש לתעבורה – זהו בימ"ש שלום שבו מכהנים שופטי תעבורה וסמכויותיהם מוגבלות. קטין שביצע עבירת תנועה עומד לדין כבגיר ובלבד שיידון בפני שופט נוער.
מאחר ורוב עבירות התעבורה אינן בעלות אופי פלילי מובהק אין צורך לקיים את התהליך בבימ"ש לנוער. היו שטענו כי תיקי התעבורה מעמיסים של בימ"ש ואז חוק הנוער תוקן ועבירות אלו הוצאו מתחולתו:
- קטין שעבר עבירה תוך שימוש ברכב מנועי, יידון בבימ"ש לתעבורה אם היה לו רישיון נהיגה, או שמבחינת גילו רשאי לרישיון נהיגה.
- קטין יידון בפני בימ"ש לנוער אם לא היה לו רישיון נהיגה ,או אם נהג בשכרות או תחת השפעת סם כלשהוא.
ברירת קנס: דין קטין כדין בגיר. תינתן לקטין ברירה לשלם את הקנס במקום להיפשט על העבירה.
ברירת משפט: בעבירות תעבורה בנסיבות לא מחמירות, קטין יכול, כמו בגיר, לשלם קנס תוך יום ואז זה יהיה כאילו הוא הודה באשמה, או להודיע לבימ"ש על רצונו להיפשט על העבירה.
בימ"ש לעניינים מקומיים: דן בעניינים מוניציפאליים מסוימים,מוקם ע"י שר המשפטים לאחר התייעצות עם הרשות המקומית הנוגעת בדבר.סמכויות בימ"ש כזה מוגבלות לעניינים מוגדרים והוא לא משמש כבימ"ש שלום. קטין שמתייצב בעניינו בבימ"ש לעניינים מקומיים, דינו כבגיר וחוק הנוער לא יחול עליו.
בימ"ש מחוזי לנוער – כמוהו כבימ"ש מחוזי שאינו לנוער, דן בכל עניין פלילי שאינו בסמכות של בימ"ש שלום.כמעט כל העבירות, כולל פשעים חמורים נמצאות בתחום שיפוטו של בימ"ש שלום לנוער, ורק עבירות של רצח ובטחון המדינה נותרו בסמכותו הבלעדית של בימ"ש מחוזי.
ההחלטה היכן יוגש כתב אישם בגין עבירה שבוצעה ע"י קטין נתונה לשיקול דעתו של פקיד המחוז ולא ניתן לערער על החלטתו. ( הזכות לפנות לבג" עדיין קיימת).
הרכב של בימ"ש מחוזי חייב להיות של 3 שופטים וזאת בעבירות שהעונש הקבוע עליהן בחוק הוא מוות או מאסר של 10 שנים או יותר וכן כל עניין שנשיא בימ"ש או סגנו הורו שידונו בו 3 שופטים.
בית משפט השלום דן בהרכב של שופט אחד ( אלא אם הורה אחרת).
מקום מושבו של בימ"ש ואזור שיפוטו נקבעים ע"י צו של שר המשפטים. שופטי בימ"ש שלום לנוער מתמנים למחוז מסוים, אבל בפועל כל אחד מהם מכהן במס' בתי משפט לפי סדר ותוכנית שנקבעים ע"י נשיא בימ"ש לנוער.
הפרדת בימ"ש לנוער – אין מערכת מיוחדת של בימ"ש לנוער, שופטי הנוער הזמניים שומעים את משפטי הנוער באותם אולמות של המשפטים הרגילים. המחוקק מצווה על הפרדת המשפטים של הקטינים משל הבגירים כדי למנוע מגע של הקטין עם העבריינים הבגירים. למעשה רק בת"א קיים בית משפט מיוחד כזה, כותב המאמר מביע ביקורת על כך שהרעיון בסופו של דבר לא יצא אל הפועל כראוי ולמעשה העניין נעשה בפרהסיה ונוצרו התקהלויות רבות סביב המבנה.
כיום המבנה עבר למקום אחר, חדש ומפואר, וגם במבנים החדשים של שאר בתי המשפט מקפידים על כניסה נפרדת ואולם מתאים לנוער.
כל משפט חייב להתנהל באולם, השופט יושב על דוכן גבוה ליצירת אווירה של יראת כבוד. ההתייצבות של הקטין מול השופט לכשעצמה , מהווה השפעה טיפולית והרתעתית. השופט עוטה גלימה והתובע לבוש מדי משפט או מדי משטרה, כל פניה תעשה בעמידה ואין תנועה באולם בזמן המשפט.
כשהמחוקק מגדיר עבירה הוא קובע את העונש המקסימאלי עבורה. לבימ"ש יש שיקול דעת בגזירת העונש לפי נסיבות המקרה. ככל שהסיכוי לשיקומו של העבריין רב יותר וככל שהעבריין צעיר יותר – הכף תיטה לחסד.
העיקרון המנחה של בימ"ש לנער הוא התאמה למצבו של הקטין ולצרכי הטיפול בו וזה מתבטא גם בתגובה העונשית. אם הקטין פורק כל עול בימ"ש יטיל עליו עונש ממשי של מאסר כדי להגן על שלום הציבור ולהמחיש לקטין את חומרת התנהגותו ותוצאות מעשיו.
בימ"ש פועל אינדיווידואלית ותמיד התגובה תהיה מותאמת לאופי הקטין, ליחסיו עם הוריו והסביבה. השיקול של אחידות העונש תופס מקום זעיר ושולי בלבד.אמצעי נפוץ הוא דחיית מתן ההחלטה בענייניו של קטין לתקופות מסוימות כדי לתת לקטין הזדמנות למלא אחר צו בימ"ש ולנסות לתת הזדמנות לשינוי בהתנהגות.
לבימ"ש לנוער יש שיקול דעת כמעט בלתי מוגבל וקשת תגובות רחבה – מסמכות לפטור את הקטין מכל צו ועד הטלת העונש המרבי הקבוע בחוק. שיקול הדעת שייך לשופט הנוער, מתוך התאמה למצבו של הקטין והתייחסות לתסקיר מופרט ומעמיק מקצין המבחן שטיפל בקטין.