חזרה לאתר הראשי
שרון א, נוער בפלילים-שפיטה דרכי טיפול וענישה. בהוצאת המכון למחקרי משפט וכלכלה בע"מ.
נתונים פסיכוסוציאלים – פרק יב של שרון
-לנתונים
האישיים של הנאשם יש השלכות על התנהגותו
וסיכוי שיקומו – ויותר כך כשמדובר בקטין.
קצין מבחן מארגן את נותן בין השאר נתונים
כמו מצב נפשי, גופני, שכלי, והתנהגותי –
זה נותן לבית משפט תמונה כדי לתת פסק דין
הכי הולם.
תסקיר ק. מבחן לנוער
חובת קבלת תקציר
בית משפט שהרשיע, רשאי לבקש תסקיר בכתב מק. מבחן, שכולל פרטים כמו: עברו של הנאשם, מצב משפחתי, עם פרטים על הוריו, בן זוג, ילדיו, אחים ואחיות, מצב כלכתי, מצב בריאותי של הנאשם ושל בני משפחתו, ונסיבות פרטיות מיוחדות. ק. מבחן רשאי להוסיף המלצה על טיב העונש והערכת יכולת שיקום.
-חובה על הבית משפט לקבל תסקיר עם הוא רוצה להעמיד את הנאשם בפיקוחו של הקצין מבחן או צו שירות לתועלת הציבור. חובה לקבל תסקיר לפני מאסר בפועל אף שמדובר במשהו לפני גיל 21
(יש יוצאי דופן, כמובן, אבל למה שכותב המאמר יפרט לנו?)
אם אין תסקיר
–במיוחד במקרים של קטינים – התיק מתבטל
בערעורים או שזה חוזר לצורך השלמת התהליך
שכולל גם קבלת תסקיר וגזר דין חדש. בנוער,
תסקיר זה לא רשות אלא חובה. מחבר המאמר השתעמם
והסביר שהוא לא מסכים עם זה כי בלאו הכי
התסקירים לא נעשים האופן יסודי בגלל מחסור
בכוח אדם, ואז יוצא תסקיר שטחי שרק בא כדי
לצאת ידי חובה. קורה שהמשפט נתקע לפרק זמן
לא מוגדר בגלל תסקיר שלא נכתב על ידי ק.
מבחן שלא קיים. פתרון, אומנם דבילי, זה שעושים
הפסקה קטנה במשפט וקורים לקץ מבחן שתדבר
עם הילד כמה דקות ואז מזה יוצא תקציר שאמור
לשקף משהו. יעני, עבודה חפיפניקית.
החוק אומר
שבית המשפט לא יכול להסתפק בתחקור הוריו
של הנער הנאשם, אלא שצריכים גם תקציר
מק. מבחן – אז יוצא אופציה אבסורדית – או
לחכות מיליון שנה ולאבד את השווווונג, או
להסתפק בתקציר חפיפניקית. שוב, מחבר המאמר
מוסיף מילים מיותרות, יעני, את דעתו -שעדיף
בלי תסקיר בכלל כי זה סתם מיותר – שופט
נוער טוב יוכל לברר לבד, ואם לא, רק אז ישלח
ק. במבחן לערוך תסקיר. אבסורד: בבית משפט
לתעבורה, נער לא צריך תסקיר כלל ובבית משפט
לנוער, אם הוא לא ישתף פעולה, הק. מבחן תתן
תסקיר חלקי
תסקיר קצין מבחן לנוער - בימ"ש רשאי לדרוש תסקיר שיכלול את הפרטים הבאים: עברו של הנאשם, מצבו המשפחתי עם פרטים מלאים ככל האפשר,מצבו הכלכלי, מצב בריאותו ובריאות בני משפחתו, הנסיבות שהביאו אותו לידי עבירה, המלצה על טיב העונש שיש לו סיכוי להשיב את הנאשם למוטב.
לגבי קטינים בימ"ש חייב להורות על הגשת תסקיר, כלומר לא ניתן להכריע בעניינו של קטין כל עוד אין תסקיר. לפעמים יש לבימ"ש ברירה בין דחיית מועד ההחלטה עד שיוגש תסקיר או ע"י מתן הוראה לקצין המבחן התורן, לשוחח עם הקטין בהפסקה ולהגיש את התרשמותו בכתב. בפועל זה משמש הרבה פעמים כתחליף שלא ממלא אחר כוונת המחוקק ולא עונה על צרכי הקטין, במיוחד במקרים של מיעוטים ותושבי האוטונומיה.
קצין המבחן חייב למסור את התסקיר עד 8 ימים לפני המועד הנקבע לדיון, כדי שיהיה אפשר להפיק עותקים וכדי שבימ"ש יוכל לעיין בדברים. יש חשיבות טיפולית, חינוכית ועניינית להתחיל לטפל בעניינו של הקטין מוקדם ככל האפשר, אפילו כבר בשלב ששרות המבחן מקבל הודעה מהמשטרה שקיים יסוד להעמיד את הקטין לדין, כדי שיהיה זמן להכין את התסקיר ושהדיון יסתיים בהקדם.
ישנה הוראה פנימית בנוגע לכך שאם הקטין מכחיש את ביצוע העבירה, קצין המבחן לא צריך לערוך חקירה ולהכין תסקיר, וזאת בכדי לייעל את עבודתם של קציני המבחן וגם כי ההכחשה מונעת התייחסות למעורבות של הקטין בעבירה.
קצין המבחן צריך לערות חקירה פסיכו – סוציאלית לגבי הנאשם ולהגיש אותה לבימ"ש בצרוף המלצותיו וחוות דעתו. בימ"ש רשאי לצוות על עריכת חקירות אחרות שנראות לו רלוונטיות לגבי קביעת העונש.
( גם בימ"ש לנוער רשאי לכך) ההוראה בחוק הינה כללית ולא מפרטת בעניין החקירות הללו.
כל בימ"ש ( גם בימ"ש נוער) רשאי גם לצוות על בדיקת הנאשם ע"י רופא או מומחה אחר, בדבר מצבו של הקטין, כשירותו, נזקקותו לטיפול מסויים ויכולת הסתגלותו לשינויים במצבו.
הסתכלות: בימ"ש לנוער שסבור כי טובת הקטין דורשת זאת, רשאי להורות שהקטין יוחזק במעון לצרכי הסתכלות לתקופה שלא תעלה על 90 יום. עיקר השימוש באמצעי זה בשלב של אחרי הכרעת הדין, במקרים הבאים: בסוף החקירה, קצין המבחן לא מגיע להכרעה חד משמעית ולמסקנה ברורה, אותה יגיש לבימ"ש, כשאין שיתוף פעולה מצד הקטין ומשפחתו ואין תמונה מלאה ואמינה לגבי מצבו, התמונה שהתקבלה מראה שלקטין יש בעיות חריפות וצריך לערות בדיקות נוספות במסגרת ניטרלית, המסקנה שהקטין זקוק למסגרת מחוץ למשפחתו ויש התלבטות לגבי סוג המסגרת.
התסקיר נמסר לבימ"ש, לתובע ולסנגור. אין למסור עותקים לבעלי הדין, אלא אם הורה בימ"ש אחרת.
יש זכות לעיין בחומר בתוך תיק בימ"ש ואין אפשרות לאסור גילוי של חלק מהחומר. הורה של קטין אינו "בעל דין" וגם לא סנגור, אבל הוא רשאי לפעול כ"בא כוח" של הקטין ולכן זכאי לפנות בבקשה לקבל עותקים.
רוב המידע בתסקיר מבוסס על עובדות ונתונים שנמסרים ע"י הקטין והוריו ואין הצדקה להסתיר אותם.
ק. המבחן יכול להשתמש בסמכותו להציע לבימ"ש לצוות על אי גילויי של התסקיר, תוך נימוק הסכנות והנזק שעלולים להיגרם תוך גילוי המידע.
במקרים של נפגעי עבירות מין, הנזק הנפשי הוא חמור ובלתי הפיך ובהקשר הזה החוק תוקן וההוראה להגשת תסקיר מופנית לעובד ציבור, שהוא עובד מדינה או עובד רשות מקומית שמונה במיוחד ע"י שר העבודה והרווחה. עריכת תסקיר כזה מחייבת את שת"פ של הנפגע ובימ"ש לא יכול לכפות עליו את העניין. לגבי קטינים, יש לקבל את הסכמת האפוטרופוס לעריכת התסקיר.
החוק מבחין בין 2 תקופות גיל: עד גיל 14 ומגיל 14.
ילד ( עד גיל 14), שמעורב בעבירת מוסר, נחקר ע"י חוקר נוער מיוחד לצורך ההליך הפלילי, שמתמנה מקרב קציני המבחן לנוער והוא מומחה לנושא. התנאי היחידי שאותו קצין לא יערוך במקביל חקירה ויכין תסקיר בעניינו של הנאשם בביצוע אותה עבירה.
תסקיר שהוכן ע"י עובד ציבור אינו חסוי וחובה למסור אותו לבעלי הדין, הם רשאים לשאול שאלות לשם הבהרה. בימ"ש רשאי לצוות שלא למסור לנאשם את התסקיר או חלק ממנו, שכן התסקיר מכיל מידע אישי על הנפגע, תוצאות ביצוע העבירה והשלכותיה על מצבו והתנהגותו של הנפגע ועל מנת להגן עליו.
הפרת התנאים של גילוי תסקיר או מידע מתוכו, או בניגוד להחלטת בימ"ש צפויה לעונש 6 חודשי מאסר!