חזרה לאתר הראשי
שרון א, קטינים בסיכון, בהוצאת המכון למחקרי משפט וכלכלה בע"מ
קטינים בסיכון - פרק ו– אלי שרון
סוכם ע"י עינת פריינדליךפרק 6
– תסקיר
תסקיר – דו"ח הנערך ע"י עו"ס, אשר מוגש לביהמ"ש, בעניינים שונים: עניני משפחה, הליך פלילי או ע"פ חוק.
בית משפט רשאי לצוות על פקיד סעד לחקור כל עניין שעומד להכרעה בבימ"ש ולחוות את דעתו בתסקיר בכתב. ישנם מקרים כמו בנושא אימוץ ילדים וקטנים עוברי חוק, שבהם הגשת תסקיר היא חובה.
גם בהליך נזקקות ישנה חובה לתסקיר, ובימ"ש אינו יכול להורות על דרכי טיפול במקרה, ללא תסקיר שהוגש לו ע"י פקיד סעד.
התסקיר צריך להציג בפני ביהמ"ש מידע אמיתי, אובייקטיבי, מהימן ושלם על הקטין, האחראי עליו ועל סביבתו. התוכן של התסקיר תלוי במידת המעורבות של פקיד הסעד.
למעשה התסקיר מהווה סיכום על מעורבות טיפולית של שרותי הרווחה במשפחת הקטין, כולל כל הבעיות: כלכליות, נפשיות, בריאותיות והתנהגותיות של הקטין ומשפחתו.
בעיקרון, אין בעיה לציין בתסקיר מידע מפי שמועה, חייבים לפני כן לבדוק את מהימנות המידע. החוק מסמיך את פקיד הסעד לערוך חקירות ובדיקות לצורך הכנת התסקיר. אין לכלול בתסקיר עובדות לא חיוניות, שעלולות להרגיז את המשיבים. המגמה העיקרית היא לשכנע את ביהמ"ש מהן דרכי השיקום המומלצות ביותר לשיקום הקטין.
מטרת הליך הנזקקות היא כפיית דרכי טיפול בקטין. פקיד הסעד חייב לציין את הדרכים שהציע לנקוט ושהאחראי לקטין סרב להן ושביהמ"ש מתבקש לכפות עליו.
התסקיר הוא חיוני לביסוס החלטת ביהמ"ש לקביעת דרך הטיפול. אין בחוק הנוער הוראה המגבילה את מועד הגשת התסקיר, מועד זה נקבע ע"י ביהמ"ש, לפי נסיבות המקרה ומידת הדחיפות שבנקיטת דרכי טיפול.
פקיד הסעד חייב להמציא עותק מהתסקיר לבא כוח מטעם היועץ המשפטי לממשלה שמחליט להתייצב בדיון בכדי לשמור על טובת הקטין.
התסקיר אינו מוגדר כחוו"ד מומחה כי אינו ניתן במסגרת עדות בשבוע. יחד עם זאת יש בו את המאפיינים של חוו"ד מומחה: פקיד הסעד הינו עו"ס שמתמחה בתחומו, התסקיר מכיל עובדות, הערכות ,מסקנות מקצועיות והמלצות שעשויות להשפיע על החלטת ביהמ"ש.
התסקיר הופך לחוו"ד כאשר פקיד הסעד נקרא לביהמ"ש בכדי להחקר עליו.
לפקיד הסעד יש מעמד מוגדר ומוכר בחוק הנוער וזה מקנה לו סמכויות בתחומים רבים. מצופה ממנו לחוות דעה בתחומים שיש לו בהם הסמכה פורמלית וגם בתחומים שיש לו בהם ידע וניסיון במסגרת עבודתו המעשית.
ע"פ חוק הנוער, פקיד הסעד צריך ומוסמך לחקור, לדרוש, לאסוף מידע ועדויות שמיעה. את עדויות השמיעה הוא ראשי לכלול בתסקיר, אבל הן אינן קבילות כראיה בהליך משפטי רגיל.
פקיד הסעד צריך להתייחס לעדויות אלה ולהסיק מהן מסקנות לפי מיטב ניסיונו ולהציג אותן בבימ"ש, שרשאי בכל שלב של הדיון להחליט לחקור את פקיד הסעד , כולל בנוגע להערכותיו המקצועיות והשיקולים שהובילו אותו למסקנות שהסיק.
בית המשפט לא מסתפק בעצם הגשת התסקיר, אלא יש צורך בחקירה יסודית במהלך הדיון המשפטי, כדי שיהיה לו מספיק חומר שיאפשר לו להחליט מה דרוש לטובת הקטין.
מאחר והתסקיר מכיל מידע רב על נושאים פרטיים ואישיים, פרסום שלו עלול לגרום נזק חמור. המחוקק אוסר כל פרסום מזיק לגבי הקטין וחלה חובה על פקידי הסעד לשמור את כל הידיעות בסוד, אלא אם כן הדבר דרוש לשם ביצוע חוק הנוער או חוק אחר. יחד עם זאת זכות המשיבים לדעת את תוכן התסקיר כדי שיוכלו להפריך עובדות או להסבירן. לא ל מה שמותר ורצוי לגלות לאחראי על הקטין ניתן לגלות לקטין עצמו, בכדי לא לפגוע בו. ביהמ"ש רשאי להורות שלא לגלות את תוכן התסקיר למשיב אם יש טעם מוצדק לכך, כמו לדוגמא קטין מאומץ שאינו יודע זאת , עיסוק לא מוסרי של אם הקטין, מחלה חשוכת מרפא של אחד ההורים וכד'.
פקיד הסעד חייב לפרט בתסקיר את כל הידוע לו ואינו רשאי לבחור רק מה שנראה לו, גם הוא סביר שהכללת המידע בתסקיר תגרום נזק או שיש לכך השלכות על הקטין או על משפחתו. פקיד הסעד יכול לצרף לתסקיר בקשה שבה יפרט מידע מיוחד שכזה והנימוקים הרלוונטים למניעת גילויו.
הדיון בביהמ"ש הוא בדלתיים סגורות, אבל המשיבים ( האפוטרופסים, והאחראים על הקטין), רשאים לקבל עותק ממנו בכל עת, גם אחרי זמן רב.
ביהמ"ש חייב לשמוע כל טענה של המשיבים בנוגע לכתוב בתסקיר , פרט לחלקים החסויים.
ההורים יכולים להתנגד לדרך הטיפול המוצעת , להשלים פרטים חסרים וגם להציג חוו"ד סותרת של מומחים מטעמם. חשוב לתת להורים הזדמנות להשיב לראיות ולטענות.
התסקיר מהווה עדות לגבי עובדות בשטח וגם ייצוג של קטינים של קטינים בבימ"ש.
יש לתסקיר משקל מיוחד בעיני ביהמ"ש והוא נועד לסייע לביהמ"ש לגבש עמדה כיצד לנהוג בעניינו של קטין.
התסקיר הינו בגדר המלצה וביהמ"ש אינו חייב לקבל את ההמלצה, יש בתסקיר בכדי להנחות את ביהמ"ש.
לתסקיר יש משקל רב ויחד עם זאת חשוב לזכור שמדובר בכלי עזר, והוא משמש כמו כל דו"ח אחר.
ביהמ"ש מחליט על דרך הטיפול הטובה והיעילה ביותר, על סמך המידע שקיבל בתסקיר ולאחר שהקטין, האחראי על הקטין ופקיד הסעד הזדמנו לטעון את טענותיהם.