חזרה למאמרים של עו"ס ומשפט
חזרה לאתר הראשי

---

Pierce C.T. et al (2001), Social Work and Law: A model for implementing social services in a law office, Journal of Gerontological Social Work, 34(3), 61

---

Pierce C.T. et al (2001), Social Work and Law: A Model for Implementing Social Services in a Law Office
עו"ס ומשפט – מודל להכנסת שירותים חברתיים במשרד עורכי דין/ פירס , גלסון-וין, מילר
 

עובדים סוציאלים עבדו לצד עורכי דין בסנגוריה הציבורית ,בשיטור ,בשירותי משפחה ובשירותים החברתיים. רואים שיתופי פעולה גם בגישור בתהליך גירושין, משמורות ותכנון מגורים לקשישים. הייתה הצעה שעובדים סוציאלים היו חלק אינטגראלי מתפקדים שקיימים בבית משפט. לעורכי דין אין את הרצון או היכולת להתייחס לבעיות פסיכו חברתיות של הלקוחות, אך עובדים סוציאלים יכולים לעזור במתן עזרה בראיון, לבחון את הצרכים הפסיכו סוציאלים ולהפנות את הלקוח לפי הצורך.

אלברט בספרו "משפט ופרקטיקה בעבודה סוציאלית" מציע מספר מודלים לשיתוף פעולה מקצועי בין עובדים סוציאלים לעורכי דין. מודלים אלה נכונים גם למגזר הציבורי וגם למגזר הפרטי. בשניהם מטרת שיתוף הפעולה היא לשפר את איכות החיים של הלקוח. הם יכולים להפנות אחד לשני לפי הצורך, כך גם עורך דין יוכל להפנות להמשך טיפול לעובד סוציאלי לגבי כל הצרכים הסוציאלים לדוגמא צורך חדש שעלה במציאת בית אבות.

לדוגמא : מרי הבת 77 פונה לעורך דין להתייעצות בנושא בעלה הסובל מאלצהיימר, עורך דין מפנה אותה לעובד סוציאלי שמסביר את האפשרויות של מתן עזרה. בנוסף העו"ס מסביר שהוא מחוייב על ידי קוד האתי לשמור על סודיות וכנ"ל לגבי העורך דין. מרי הביעה דאגה סביב התנהגות בעלה לאורך התפתחות האלצהיימר. בתחילת המחלה בעלה לא זכר היכן השאיר את המפתחות ושכח שמות של חברים. עם הזמן בעלה נהיה יותר רוגזן, אמר הערות לא קשורות ובילה לילות שלמים בסיבובים בבית. כשמרי לא יכלה עוד לטפל בבעלה היא פנתה לבית אבות אך לא סמכה על הטיפול שהם מעניקים לבעלה. היא מרגישה אשמה שהפקידו אותו בבית אבות ולאור זאת אינה אוכלת ואינה ישנה. העו"ס שואל את מרי האם היא הייתה הולכת למפגשי עבודה עם הצוות בבית אבות . ענתה שהייתה הולכת אך לא בצורה סדירה ועברו כ6 חודשים מהפעם האחרונה. העו"ס מציע שמרי תגיע לאותם מפגשים ותשתף בדאגותיה. מרי מדברת על קשיים בביקור בבית אבות , היא שם לפחות פעמיים ביום אם לא יותר. היא דואגת שאם לא תבקר אף אחד לא יטפל בבעלה. העו"ס שואל אותה לגבי חברים ומשפחה באזור. היא מתארת מספר חברים וקרובי משפחה באזור ועו"ס מציע לפזר אחריות בין החברים וקרובי משפחה. בנוסף העו"ס הפנה את מרי לקבוצת תמיכה של בני זוג המטפלים בבן זוג חולה. בנוסף הוא הפנה אותה לארגון האלצהיימר המקומי בו תוכל לקבל אינפורמציה לגבי המחלה וכיצד לתקשר יותר טוב עם בעלה. העו"ס הפנה את תשומת ליבה על כך שהיא צריכה גם לטפל בעצמה.

מטרת המאמר הזה היא להציג מודל במגזר הפרטי בו העו"ס המתמחה בתחום הקשישים עובד יחד עם עורך דין כקבוצה, לפתור בעיות פסיכו סוציאליות המשפיעות על פתרון בעיות משפטיות. בעיות פסיכו סוציאליות כוללות בין השאר לחצים על המטפל , המחיר הפיזי והרגשי בידיעה שבן הזוג החולה באלצהיימר צריך השמה בבית אבות מתאים, מה שמצריך סיוע כספי. המתח הפיזי והרגשי ואפשרות קיום דיכאון חוסם את יכולתו של הלקוח להתקדם בהחלטות הנעשות בתהליך משפטי.

המאמר ידון ביתרונות וחסרונות של המודל ויציע תיאור משרה עבור העו"ס.

הלקוח שמקבל שירותים חברתיים במשרד עורכי דין עשוי לקבל הפניה לעובד סוציאלי על ידי העורך דין אך הפניות גם יכולות להגיע מגורמים אחרים בקהילה ואף חברים. תהליך בו העו"ס והלקוח נפגשים כוללים גם מפגשים עם עורך דין לדיון סביב בעיות משפטיות או כספיות סביב טיפול ארוך טווח בזקנים. פונים המגיעים למשרד עורכי דין המתמחה בתחום הזקנה בבקשה לקבל עזרה בתשלומים לבית אבות או אפוטרופוסות או תכנון צוואה כנראה סובלים ממספר רב של לחצים. המתחים יכולים להיות אובדן בן משפחה צפוי, רגשות אשמה סביב המצב המתפתח סביב טיפול בבן זוג וכו'. מתחים אלו וודאי משפיעים על המצב האישי והסביבתי של המטפל.

העו"ד יכיר לפונה את העו"ס ויסביר לפונה את תפקידו של העו"ס בצוות. שלב זה קורה בדר"כ לאחר סיום מיפוי הצרכים המשפטיים.

לדוגמא: העו"ד יכול להציג את העו"ס למרי ויגיד "מרי, זה העו"סית שלנו ג'יסיקה , יש הרבה יותר עניינים עם שהות בעלך בבית אבות מעבר לעניין הכספי והמשפטי. אנו חושבים שהרבה פעמים היא שואלת את השאלות הנכונות שמצליחות לברר צרכים שאחרים מתקשים לעלות עליהם". בפגישה ראשונה העו"ס יסביר על עניין הסודיות ושהסודיות תישמר אלא אם כן מישהו נימצא בסכנה ואם משהו מצריך התייעצות משפטית היא תשאל את הלקוח לפני הפנייה לעו"ד. כל הפונה יקבלו Mca – "אבחון רב מימדי" על מנת למפות את צורכיהם במשאבי הקהילה. טעות נפוצה היא שהפונה שהוא צריך לטפל לבד בחוסה. חלק מהאבחון מפנה לעזרה מצד חברים ומשפחה. העו"ס יכול להתחיל במיפוי מערכת התמיכה של הפונה (שאלה נפוצה – "למי אתה פונה כשאתה צריך עזרה?"). יש תופעה של פונה לסגת ממוקדי תמיכה ברגע שהוא הופך להיות המטפל בבן זוגו וזאת בגלל פחד מסטיגמות. אפשר לקיים מסגרות תמיכה ע"י טיפול פרטני או קבוצתי בו הקבוצה מתמקדת באנשים אחרים במצבים דומים. גם פה יש את מחסום הסטיגמה. דאגה אחרת היא דאגה של תשלום לאותם שירותי התמיכה. חשוב מאוד שהעו"ס ישקף לפונה שדאגותיו הן נורמליות אך הוא כבר עזר לאנשים במצבים דומים. אפשר גם לעלות את רעיון התשלום הדיפרנציאלי לשרותי התמיכה כלומר שאנשים שונים ישלמו סכום שונה בהתאם ליכולתם. יש גם פונים שהביטוח שלהם מכסה להם חלק מההוצאות. 

ל MCA(כלי הערכה של הפונה) יש גם התייחסות לרגשות של הפונה. יש רשימה שהפונה יכול לבחור מתוכה רגשות שהשכיחים ביניהם כוללים : כעס, רגשות אשמה ותסכול. התנהגויות התמודדות כוללים בין השאר: אכילת יתר או אכילה לא סדירה, אלכוהול וסמים. רמת הנוחות בה הפונה מביע רגשות וצורת הבעתן הם עוד מימד שנבדק. "רשימת הרגשות" היא כלי התחלתי לתחילת דיון ועיבוד רגשותיו של הפונה.

פונים שמגיעים למשרד עו"ד המתמחה בתחום הקשישים מטפל בקשיש בביתו או במסגרת חוץ ביתית. אם הפונה הוא גם מבוגר , נכה או שגם צריך מסגרת סיעודית יש כלי בשם GCA המודד את צרכיו של המטפל כשהוא עצמו עוזר לבן זוגו הקשיש. מבחן זה כולל שאלות סביב השירותים שמוצעים בביתם מול שירותים נוספים שהם זקוקים להם. לאור מבחן זה מופנים הפונים לשירותים כמו תחבורה, משלוחי אוכל לביתם או מסגרות תזונה אחרות, שירותים סביב פעילות יום יומית, התחברות למוקד חירום, תיקונים בבית, פעילויות חברתיות, עזרה רפואית או פסיכיאטרית וסומך. שירותים אחרים מנסים להבטיח לפונים מגורים בביתם כעצמאים ככל שזה אפשרי.

לאחר שאלון זה העו"ס והפונה עובדים ביחד על תוכנית שהפונה ירגיש שעונה על צרכיו. תוכנית זו כוללת מטרות. בניית המטרות מתרחשת בשלב הראשון של התהליך המשותף של בניית התוכנית הטיפולית. מידי פעם יש לבחון את המטרות ולראות האם הן עונות על צרכי הפונה. מטרות יכולות להיות קצרות או ארוכות טווח. חשוב להדגיש לפונים את ההיגיון מאחורי בניית תוכנית טיפול שלא רק מבטיחה לפונה עזרה אלא גם משפרת את תנאי חייהם.

מעקב אחרי המקרה נעשה בשני דרכים -אם מדובר בכניסה לבית אבות העו"ס עוקב אחרי הפונה ובן זוגו במהלך תקופת הפניה לבית אבות ולביטוחים. יש מימד של עבודה מול גורמים אחרים ומימד של טיפול פרטני בפונים בשלב זה. (שימו לב – המאמר לא כ"כ ברור בפסקה הזאת)

התפקיד של עו"ס במסגרות כאלה של טיפול משפטי בקשישים כולל העלאת מודעות הציבור לבעיות משפטים וחברתיות של הקשישים. לכן מן המצופה לעו"ס העובד במשרדים של עו"ד להציג את הנושאים בבתי אבות, בכנסים של אנשי משפט ובמפגשים קהילתיים המשלבים בעיות חברתיות ומשפטיות.

עורכי דין רבים המתמחים בתחום הקשישים עובדים לרוב מתוך חברה קטנה או משרד פרטי, העו"ס הוא העובד האחר היחידי שגם עובד שם במשרה מלאה – לאור זאת, העו"ס מתבקש לעשות עבודות משרדיות – ומתוך כך לומד העו"ס כישורי עבודה נוספים שיעזרו לו בניהול התיקים שבאחריותו. 

שיפור איכות חיי הלקוח עוזר לו להתמודד עם מצבי לחץ של תהליכים משפטיים, תהליכי פרידה שיש בעזיבת בן זוג למסגרת חוץ ביתית (יעני – בית אבות), איסוף מידע עבור ביצוע צוואה, ותהליכים אחרים סביב חיי הקשישים בהם מעורבים לראש ולראשונה עורכי דין. במצבים כאלה, המתחים התוך-משפחתיים גוברים ומפריעים גם הם למהלך התקין של התמודדויות. עו"ס יוכל לסייע עם הפגת מתחים. 
 

בקיצור, העו"ס במשרד העו"ד מאשפר לשרת את לקוחות ע"י הרגעה והכלה כחלק מתהליך התארגנות לקראת תהליכים משפטיים, הפגת מתחים, גישורים, והפניות לקבוצות תמיכה ומשעבי קהילה אחרים, כחלק מתהליכים לגאלים, וכו', וכו' וכו'... 
 

לסיכום, המודל שהוצג לעיל מצריך הסבר נוסף, אך מאמר זה מציע מודל התחלתי לשיתוף עו"ס ועו"ד במיוחד בתחום הקשיש, בו יש הליכים לאגלים כמו צוואות, טיפול ארוך טווח סיעודי, אך גם הליכים אלא יוכלו להיעזר גם בעו"ס כדי. שילוב בין  עו"ס ועו"ד נותן שרות הוליסטי יותר.