משרדי סניגוריה הציבוריים ועבודה סוציאלית משפטית הם תחומים מתפתחים משלימים. שיתוף פעולה בין עו"ס ועורכי דין העובדים במשרדי הגנה פליליים תורם רבות ללקוח ולעסק המשפטי. לרוב, לנאשמים במשפט פלילי יש לא מאט בעיות, אשר גם אם לא קשורים בצורה ישירה למעצר, מוחמרות בגינו. עניינים כמו שימוש לרעה בסמים, מגורים לא יציבים, מצב סוציו-אקונומי מוגבל ומחלות נפשיות ופיזיות תורמים להתנהגות פלילית ומגבילים את האופציות הפתוחות המשא ומתן להקלות בפסק הדין. בעיות אלו עלולות להמשך גם אחרי המשפט ויכולות לסבך את תהליך המאסר ו/או השחרור. השילוב של עו"ס ועורכי דין מצוידים בצורה הטובה ביותר להתמודד עם אוכלוסיות הללו.
ברמת המשפט, ע"וס עובדים ביחד עם הסניגורים לעזור עם התיק המשפטי ולעזור ללקוח. קיימים מודלים ל"נציגות משפטית הוליסטית" שכוללים תרומה רבה מעו"ס.
לאחר המשפט, הנאשם נשלח למאסר, לעיתים רחוק מביתו, והקשיים בתקשורת טלפונית וההוצאות הרבות לצורכי ביקורים עלולים לגרום לנתק בין הכלוא למשפחה וחברים. לעיתים, רק עורך דין לערעורים הוא היחיד עם מערכת יחסים איתו, והיחיד התומך בו. גם בשלב הזה, העו"ס יכולים לתרום בצורה דומה. תפקידם יכולים להיות: 1)לעזור עם תהליך ייצוג משפטי דרך חקירה, בקשות להקלה וייעוץ 2) לתת תמיכה מוסדית ללקוח, 3) ארגון, תמיכה והפניות לכלואים על סף שחרור.
עזרה בייצוג משפטי: החשיבות של העזרה של עו"ס בראיון, הערכה, תגובות למצוקה, טיפול קצר מועד, משא ומתן והפניות בשלב של המשפט הוא מוכר. במשרד לערעורים, תפקיד קריטי הוא לסקור את היעילות של הייצוג המשפטי. עורך הדין של הנאשם בזמן המשפט צריך להדגיש ללקוחו את החשיבות של mitigation (המתקת העונש). במידה והלקוח לא קיבל מידע מספק בנושא הזה (בעיקר במשפט שדינו מוות), זה יכול להיחשב כ-'עזרה לא יעילה' של עורך הדין, ויהיה מקום לעירור. על מנת להביא טענה כזאת, עורך הדין לערעורים חייב להשיג, לבחון ולהעריך איזה מידע אודות המתקת העונש קיבל הנאשם, והאם הוצג בצורה שהשפיעה לרעה על תוצאות של פסק הדין. עורכי דין רבים משתמשים בשירותי עו"סים לעזר בעריכת הטענה, מכיוון שיש להם נגישות למידע הזה. גם במשפטים שאין דינם מוות מסתכלים בצורה יסודית על הליך המשפטי, והעו"ס הוא המומחה העיקרי שיכול להשיג ולערוך את האינפורמציה במקרים בהם רוצים להגיש ערעור בבית משפט לערעורים.
תקשורת בין עו"ד ללקוחות ובני המשפחה: לעיתים ללקוח שהורשע או לבני משפחתו יהיו תחושות שליליות לגבי ההליך המשפטי ועורכי הדין, או יהיו ציפיות לא ריאליות לגבי האפשרויות לערעור ו/או חרדה לגבי הערעור. בנוסף, הפרופורציה הגבוהה של מחלות נפשיות בין מורשעים בפשע—שעלולה להחמיר בזמן מאסר—מקשים על התקשורת (בין עורך הדין ללקוח). העו"ס יכול לעבוד איתו ועם בני משפחתו כדי לעבוד על תחושותיו ולהכין אותם למעורבות מתמשכת בהליך הערעור, ולאופציה הריאלית שהערעור ייכשל.
תמיכה מוסדית (Institutional Advocacy): אנשים הכלואים בבתי הסוהר נחשפים לתנאים לא אנושיים, אלימות פיזית ומינית, טיפול רפואי או פסיכיאטרי לקוי בחסר, חוסר נגישות למשאבים לגאלים, דתיים ו/או תוכניות שיקום. על מנת לפצות על הליקויים הללו, צריך נציג אשר מכיר ויכול לפנות לצוות בית הסוהר. הלקוח יפנה בדרך כלל לעורך הדין לערעור, אך העורך דין לבדו לא תמיד ירגיש בנוח או יכול לענות לצרכים הקשורים לבתי הסוהר. קיימים משרדים לזכויות האסורים, אך הם לא יכולים לענות לכל מקרה ומקרה. עו"ס עקשן, המיומן בניווט דרך הביורוקרטיה, יכול להועיל במקרים רבים. הוא מתקשר עם הלקוח ועם צוות בית הסוהר, ובגלל שהוא נשקף כבעל "מקצוע עוזר" ולא חלק מתהליך הערעור, הוא יכול השיג מידע ועזרה במקום הצורך. הוא יכול לתקשר עם רופא בית הסוהר, שירגיש יותר בנוח איתו מאשר עם עורך דין, להשיג עבורו מידע ולבחון את האפשרויות העומדות לפני הלקוח.
עו"ס יכול לעזור גם בשמירת הקשר בין העצור למשפחתו—חלק חיוני בשיקום במהלך ואחרי המאסר. היכולת לשמור על קשר עם בני משפחתה, ובמיוחד עם ילדים קטינים כאשר ההורה השני/האפוטרופוס לא רוצה או יכול לסדר ביקורים, מאוד קשה. עו"ס יכול לעזור לארגן ביקורים ולדאוג שגם ההורה הכלוא יהיה חלק מחיי ילדו.
עזרה בזמן שחרור Reentry Advocacy and Assistance: יש חשיבות רבה לארגון השחרור והכניסה מחדש לחיים אזרחיים. יש הסכמה שהסידורים לקראת הכניסה מחדש צריכים להתחיל במהלך תקופתו בכלא; גם מהסיבה שבתקופה הזאת חייו מאורגנים ומסודרים, ואין פיתויים מהרחוב, ובנוסף, ניתן להשיג תפסי זיהוי קריטיים כדי שיוכל להשיג עבודה, ולמנוע עיקובים לקראת השחרור. למרות החשיבות, נותני השירות בקהילה רק נרתמים לקראת מועד השחרור או לאחוריו. לכן, עו"ס שעובד עם עורכי הדין של האסור יכול להתחיל בתהליך במהלך תקופת המאסר ולהמשיך איתו עד שהוא נכנס ומתישב בקהילה. במקרים בהם יש סיכוי לשחרור על תנאי (parole) העו"ס יכול להציג את השגותיו של האסיר במהלך תקופתו בכלא, ולהכין עבורו מקום בקהילה לקראת השחרור (דבר זה יכול לעזור לוועדה להחליט על שחרורו). הוא יכול להתחיל לדון עם הלקוח על ארגון של חייו לאחר השחרור, ועל הצורך בלקיחת אחריות והחלטות, ולבדוק מה יהיו צרכיו לאחר השחרור. הבעיות שהיו לפני הכליאה—מקום מגורים, אפשרויות מועטות לתעסוקה, קושי לקבל הלוואות, פיתויי הסמים, חוסר נגישות לטיפול רפואי ונפשי—עלולים להחריף לאחר השחרור. עו"ס יכול לזהות את הבעיות הללו, להפנות אותו לגורמים מתאימים ולעזור בפרוצדורה ובביורוקרטיה.
לקוחות שאינם אזרחי ארה"ב בדרך כלל יעברו גירוש אוטומטי בעקבות העובדה שהורשעו בפסק דין. עו"ס יכול לעזור בתהליך הזה. לעיתים קרובות, לאחר השחרור מהכלא, הלקוח מושהה בשמירה מתאם ההגירה עד שמשיגים את הניירת לצורך הגירוש. העו"ס יכול להשיג את הדרכון שלו, וליצור קשר עם השגרירות על מנת לזרז את התהליך. הוא יכול גם למצוא ארגוני עזרה בארץ המוצא שיכולים לעזור ללקוח בשובו לארצו. בנוסף, הוא יכול לייצור קשר עם בני המשפחה בארץ המוצא, במידה ויש, ולהודיע להם מתי ישוב אליהם.
העו"ס יכול לתת תמיכה לכל אורך התהליכים של שחרור ושילוב מחדש בחיים אזרחיים. כל שינוי החיים, אפילו חיוביים, גורמים ללחץ, וחשוב ללמוד איך להתמודד עם הלחץ מבלי לחזור לפשע או לסמים. במחקר שנערך בניו יורק, בשלושים ימים הראשונים לאחר שחרורם, האנשים שעברו נסיגה היו אלה שלא היה תמיכה משפחתית, חברתית ולא הגיעו לתוכניות טיפול בסמים. התמיכה שנותנים משרד סניגור לערעורים והעו"ס יעזרו למנוע השנות הרגלים רעים והידרדרות חזרה לפשע.