Back to all Material

---

סיכום מצגת

·              שירותי רווחה רצוניים/ התערבות: שירות על בסיס רצוני. אין פה כפייה, תלוי ברצון של הפונה (מועדוניות, ייעוץ פרטני/זוגי וכו)

·              התערבות סמכותית: פיקוח חברתי, כפיית התערבות נגד רצונם או רצון המשפחה (אימוץ, מינוי אפוטרופוס וכו)

זיקת עו"ס ומשפט:

1.            נורמות התנהגות כלליות של עו"ס- סודיות, חסיון, כללי התנהגות.

2.            הסדרה חקיקתית של עו"ס מול אוכלוסיות נזקקות (קטינים, מפגרים, קשישים, חוסים וכו)

3.            חקיקות בתחום האחריות והטיפול של עו"ס (זכויות בביטוח לאומי וכו)

מערכת החקיקה והשפיטה:

1.            רשות מחוקקת: סמכויות חקיקה. סמכות להכריע בסוגיות חברתיות מרכזיות לקבוע הסדרים כלליים (ממשלה, ח"כ, ועדות כנסת)

2.            רשות מבצעת: בעיקר הממשלה. סמכות ליישם הסדרים כלליים וחקיקות משניות

3.            רשות שופטת: סמכות להכריע בסכסוכים עליון בג"צ

מחוזי

משפחה- תעבורה- שלום- נוער/ תביעות קטנות

חוק יסוד: כבוד האדם וחירותו

מטרה: זכויות היסוד של האדם בישראל מגיע מההכרה בערך האדם וביותו בין חורין.

·              שמירה על החיים, הגוף והכבוד

·              שמירה על הקניין

·              הגנה על החיים, הגוף והכבוד- כל אדם זכאי לזה.

·              חירות אישית, אין לוקחים או מגבילים את חירותו של האדם במאסר, מעצר או בהסגרה

·              כל אדם חופשי לצאת מישראל

·              כל אזרח ישראלי רשאי להיכנס לישראל

·              כל אדם רשאי לפרטיות וצנעה

·              אין להיכנס לשטח של אדם בלא הסכמתו

·              אין לערוך חיפוש ברשות היחיד, גופו חפציו וכו

·              אין פוגעים בכתביו, רישומיו או סוד שיחו.

חוק לענייני משפחה/בית משפט לענייני משפחה:

בעבר ענייני המשפחה היו מפוזרים בין כל בתי המשפט, וכיום הם תחת אותה סמכות. נישואין וגירושים דנים גם בבתי דין, אפשר גם מזונות אם יש הסכם של 2 ההורים.

·              תביעות בענייני המעמד האישי

·              תביעות הקשורות לעיזבונות וסכסוכים משפחתיים.

·              תביעות בענייני מזונות

·              תביעות בענייני אבהות או אימהות

·              תביעות בענייני החזרת ילד חטוף (חוץ משכזה קשור לחוק אמנת האג)

·              חוקים (בחוקים אפשר לדון בבתי משפט אחרים):

·              חוק הנישואים

·              חוק הכשרות המשפטית ואפוטרופסות

·              תביעות לפי חוק קביעת גיל

·              חוק הירושה

·              חוק למניעת אלימות במשפחה

·              חוק אימוץ ילדים

בית משפט שלום לנוער:

·              קטינים בני 12-18 שעברו על החוק והוגש נגדם כתב אישום

·              קטינים נזקקים.

חוק שירותי הסעד:

יתרונות:

·              אפשרות לבקש סיוע

·              הזכות לקבל תשובה

·              הזכות לערער

חסרונות:

·              העדר סכות לסעד

·              העדר מידע לגבי מגוון הסיוע והטיפולים האפשריים

·              מימון השירות

·              אחריות מקומית

מתוך ינאי- החוק אינו מקנה זכות לקבלת שירות רווחה אישי, הוא אינו מגדיר מה כולל בשירות הזה, מי אחראי ומי ממן.

סעד: תמיכה כלכלית, כספית

שירותי רווחה: סיוע קצת אחר, לרוב טיפולי/סיעודי/תמיכתי.

חוקים אלו יצרו הבחנה בין סיוע כלכלי-כספי שהיה באחריות ביטוח לאומי, ובין אספקת רווחה אישיים שנותרו באחריות לשכות הרווחה המקומית.

חוק העובדים הסוציאליים:

החוק הגדיר את תחום העבודה הסוציאלית כמקצוע, הגדיר מי יכול להיות עו"ס ויצר סטטוס מקצועי. קבע חוקים לגבי העברת מידע, חובת סודיות וחסיון, וצר מנגנונים של רישום ופיקוח.

מטרת החוק: להסדיר את העיסוק במקצוע על מנת-

·              לקדם את רווחת הפרט ביחד עם שמירה על כבוד האדם ושוויון.

·              שמירה על רמה מקצועית והתנהגות הולמת של העובדים הסוציאליים.

- אדם אינו יכול לעסוק במקצוע אלא אם כן הוכשר להיות עו"ס (באקדמיה/מוסד המוכר על ידי משרד הרווחה)

- אדם חייב להיות רשום בפנקס העו"ס. אם יש לעו"ס הגבלות ומגבלות עבודה- רשאי לעבוד רק על פי הגבלות אלו.

- לכל מטופל הזכות לפרטיות:

·              אוטונומיה על גופו ורכושו

·              זכות על מידע- מותר לאדם לבחון את המידע הנצבר אודותיו, כל עוד זה לא נוגע באדם אחר, או רישומיו האישיים של העו"ס. מותר לעו"ס לא למסור מידע אם הוא חושש שזה יפגע במטופל או באדם אחר.

·              סודיות.

חובת הסודיות עו"ס ממנוה על החוק:

חובת הסודיות הוא שונה מעו"ס רגיל. ההתערבות היא מכוח החוק כדי להבטיח את שלום הנזקק. אמנם עדיין קיים חובת הסודיות, אך יש הוראות ספציפיות בחוקים השונים.

חסיון:

לכל מטופל הזכות לחסיון. העו"ס אינו חייב למסור מידע על המטופל שלו, אלא אם כן המטופל ויתר על החיסיון או שבית המשפט החליט שהמידע הוא עניין הכרחי. גם לאחר סיום עבודתו כעו"ס, אין הוא למסור מידע.

התערבות סמכותית- פיקוח חברתי:

·              יוזם תהליכים

·              פיקוח על מוסדות

·              חוות דעת על עו"ס

·              ביצוע הוצאה לפועל של בתי משפט (סידור במוסד/משפחה אומנת לקטין נזקק, קשיש, מבוגר חוסה וכו)

·              פעילות במסגרת וועדות וגופים שהוסמכו בחוק- ועדות אבחון, חוק החולה הנוטה למות וכו

חוק הכשרות המשפטית ואפוטרופוס:

- הורים הם האפוטרופוסים הטבעיים לקטין. זה כולל את החובה והזכות לדאוג לצרכיו. חינוך, לימוד, הכשרות לעבודה, שמירת נכסיו. בנוסף יש להם את הרשות והזכות להחזיק בקטין, לקבוע איפה הוא גר ולייצגו. הם חייבים לנהוג לטובת הקטין.

- הקטין חייב לציית להוריו.

- בכל הקשור לאפוטרופוסיות- חייבים ההורים לפעול תוך הסכמה. בעניינים דחופים יכול הורה אחד להחליט.

- הורים פרודים- יכולים להחליט איזה אחד מהם יהיה האפוטרופוס הראשי. מהם הזכויות של ההורה השני וכו- דרך בית משפט.

- אם הורים לא מסכימים בניהם, או לא מכבדים את החלטת בית המשפט/ ההסכם, הבית משפט יכול להתערב ולהחליט.

- יכול הקטין לבקש להיות הורה מסוים, אך עד גול 6 יהיה אצל אמו אלא אם כן יש סיבה שלא.

- יכול בית המשפט בשעת הצורך לשלול מהורה את זכויותיו כאפוטרופוס.

- יכול בית המשפט למנות אפוטרופוס נוסף אם הוא מרגיש שההורה אינו יכול להתמודד, אינו כשיר וכו.

- צרכי הקטין כוללים את צרכיו הפיזיים, חומריים ונפשיים.

חוק העונשין:

- הורה לילד מתחת ל-14 שלא מילא את תפקידו (מזון, לינה, לבוש וכו) דינו- 3 שנות מאסר, אלא אם כן הוכח שאין בידו לספק את הדברים האלה.

- הורה המוסר את ילדו (מתחת לגיל 14), או מאשר מסירה לאדם שאינו אפוטרופוס, והוא מתנער מאחריות שלו- דינו מאסר של שנתיים.

חוק הנוער טיפול והשגחה:

הגדרת קטין נזקק-

·              אין מישהו שאחראי עליו.

·              האדם האחראי עליו אינו מסוגל לטפל/ להשגיח עליו או שהוא מזניח את הקטין

·              עבר עבירה פלילית

·              נמצא משוטט, מבקש נדבות או עובד שלא כחוק

·              נמצא בקרבת השפעה רעה, או חי במקום המשמש כמקום עבירה על החוק

·              הוא נפגע/ יכול להיפגע גופנית או נפשית

·              נולד כשהוא סובל מתסמונת חסר בסם

דרכי טיפול: במקרה ופקיד הסעד סבור שהקטין הוא נזקק, ושצריך התערבות בית משפט כי האחראי עליו לא מאשר/ הקטין לא מציית, רשאי הוא לפנות לבית משפט והשתמש באחד מדרכי הטיפול-

1.            לתת הוראות לגבי חינוך, לימודים ושיקום נפשי

2.            לתת לקטין "ידיד" שיכול לייעץ גם לאדם האחראי על הקטין

3.            למנות פקיד סעד שישגיח עליו

4.            להוציא את הקטין משמרתו של האחראי עליו ולמסור אותו לפקיד סעד שיקבע לאן הוא ילך (מעון, מעון נעול וכו) פתרון זה קורה רק אם אין ברירה אחרת, המקום הטבעי של הילד הוא בביתו עם הוריו.

- לאחר שפקיד הסעד החליט שקטין נזקק והגיש בקשה לבית משפט, עליו להציע גם דרכי טיפול והשגחה. בית המשפט ישמע את ההצעות, ואת טענותיהם והצעותיהם של בעלי הדין והקטין (אלא אם כן הוחלט אחרת)

- במקרה חירום- ראשי הפקיד סעד להוציא קטין מהבית אם הוא חושש לחייו מסיבה כלשהיא, כל עוד שתוך שבוע אחרי ההוצאה תוגש בקשה רשמית לבית משפט.

אימוץ:

- יהיה על ידי צו בית משפט אם נוכח בית המשפט שזה לטובת הקטין.

- רק זוג יכול לאמץ אלא אם כן הורה אחד כבר אימץ אותו, או שהורי המאומץ נפטרו והמאמץ הוא קרוב משפחה רווק.

- צריך המאמץ להיות לפחות 18 שנה יותר גדול מהמאומץ.

- צריך תקופת מבחן על חצי שנה לפני חתימת צו האימוץ.

- אם המאומץ כבר בן 9 (או יחסית בוגר) לא ייתן בית המשפט צו אימוץ בלי הילד יגיד שהוא רוצה. אך יכול בית המשפט להקשיב לפקיד סעד והמאמץ, בלי לגלות את דבר האימוץ לילד אם-

1.            המאומץ אינו יודע שההורה המאמץ הם לא הוריו האמתיים

2.            כל הסימנים מראים שילד רוצה להמשיך את הקשר עם המאמץ

3.            לטובת הילד העדיף לא לספר לו על האימוץ.

- בית המשפט לא ייתן צו אימוץ אלא אם כן יש אישור של הורי הילד שהוא יאמץ, או שהקטין הוכרז כבר אימוץ.

בר אימוץ:

חייב שיתקיימו 2 תנאים בו זמנית-

1.            לא מספיק להוכיח שבעתיד הקרוב לא יוכלו ההורים להקנות בית יציב וחם בשביל הקטין.

2.            חייב בית המשפט להשתכנע שאכן זאת הדרך הנכונה.

אם ההורה לא מסכים להגדיר את ילדו כבר אימוץ- יכול הבית משפט להכריזו כבר אימוץ אם:

·              אין דרך למצוא, לשמוע את דעתו או לזהות את ההורה

·              אב הילד שלא היה נשוי לאמו- אינו מכיר בו כבנו או אינו רוצה שהוא יגור אצלו

·              הורה מת/ פסול לדין/ נשלל ממנו זכויות כאפוטרופוס

·              ההורה הפקיר/ לא היה בקשר עם הילד 6 חודשים ללא סיבה מוצדקת/ לא טיפל בילד 6 חודשים ברציפות

·              ההורה לא הסכים לקבל את הילד חזרה לביתו אחרי שלא היה 6 חודשים (שהתחלו לפני גיל 6)

·              ההורה אינו מסוגל לטפל בילד מכל מיני סיבות, ולא נראה שמצב זה ישתנה למרות עזרה כלכלית וסיעודית

·              המניע לסירוב לתת את ההסכמה לאימוץ הוא בלתי מוסרי/ מטרה בלתי חוקית

- אם הוכרז הילד כבר אימוץ ועוד לא התמנה לו אפוטרופוס חדש- פקיד הסעד אחראי על הילד.

- אימוץ יוצר בין המאמץ למאומץ את החובות והזכויות הקיימות בין הורים לילדיהם

- מותר לבית משפט לבטל צו אימוץ אם מתגלה דברים שלא היו ידועים בזמן המשפט- אם זה לטובת הקטין.

חוק הנוער- שפיטה, ענישה ודרכי טיפול

- ילד מתחת לגיל 12 אינו אחראי למעשיו, ולכן אי אפשר להגיש נגדו כתב אישום ואסור לחקור אותו באזהרה. אם ילד מתחת לגיל 12 קיים עבירה, הוא יפונה לפקיד סעד כקטין נזקק

- במקרה של ילד מעל 12 שנחקר במשטרה, מעבירים אותו לטיפול בשירות מבחן לנוער שהוא גוף של משרד הרווחה. אם הגיע הילד לשירות מבחן, הוא עובר אבחון, בוחרים לו סוג טיפול (פרטני וקבוצתי), ולפעמים יוציאו אותו לתקופה מהבית. השירות יגיש דוח ביניים לבית מפשט, ודוח סופי עם המלצות לעונש. המטרה היא תהליך שיקומי.

החלטות בית המשפט לנוער- יכול לנקוט מאחת מ3 האופציות:

1.            הרשעה

2.            פטור+ צו אזהרה, וזה ירשם ברשום פלילי

3.            דרכי טיפול- בית משפט קובע שהקטין ביצע את העברה אבל במקום להיענש-

·              קנס

·              תרומה

·              פעילות לתועלת הציבור- התנדבו למספר שעות

·              מעון

·              פיקוח של שירות מבחן

·              כל דבר הנראית לבית משפט כדרך טיפול הולם

- אפשר להטיל מאסר בפועל רק מגיל 14

- התיישנות על עברות של קטינים היא שנה (אצל מבוגרים 3-10 שנים)