חזרה לאתר הראשי

---

תודה למעיין ארפה

---

יסודות בע”ס- מחברת התשס”ט

הקבוצה של ד”ר ענת בן פורת

הגורם הראשון להגיע לטיפול הוא בסיס של מצוקה. האדם מגיע כדי להפיג את המצוקה שבאה לידי ביטוי באי נוחות רגשית, חרדה והאדם מרגיש שאין לו את המשאבים להתמודד לבד. לחלק מהמטופלים יש ציפייה מהמטפל שיהיה לו פתרון מאגי, יש כמיהה שהמטפל יהיה מושיע. אנחנו צריכים לגרום להם להבין שהישועה תבוא מהם. הטיפול יכול להציע הקלה, פרספקטיבה מעמיקה להבנה של מדוע הדברים קורים כפי שהם קורים ואיך ניתן להתמודד איתם בדרכים שהפונה עדיין לא חשב עליהם.

מטרת הטיפול היא לסייע למטופל, קודם כל להכיר במציאות חייו ולהתמודד איתה.

סיבה נוספת להגעת אנשים לטיפול- הפונה מצפה לכמיהה להד- כמיהה אנושית שיש לכל אחד, ציפייה להיות מובן על ידי האחר, לראות שהוא באמת מעוניין בנו גם אם זה לא תואם את העמדות שלו. אם אין לי מי שיהדהד אותי מבחוץ, אני לא אדע להדהד את עצמי מבפנים.

אנשים מצפים באמצעות הטיפול להבין את עצמם יותר ותפקיד המטפל לחבר אותם לעצמם.

אנשים באים לברר על אפשרויות ריאליות להגשים את הרצונות והצרכים שלהם- יש מטופלים שיש להם צורך לסיפוק מיידי תוך שהוא מתעלם מאחרים. אנו כמטפלים לא משמשים כספקי צרכים בפועל. חשוב להבין שאנוט תחנת ביניים בחיים שלהם, איך אנו עוזרים להתחזק לרכוש מיומנויות ואיך הם לומדים לספק את הצרכים שלהם בעצמם.

דו”חות אני, אתה: 7 העתקים לדו”ח. לשלוח לענת במייל ביום ראשון שלפני השיעור.

מפגש ראשון עם הפונה:

המגע הכראשוני עם הפונה מתחיל כבר בשיחת הטלפון. הוא מתחיל לקבל רושם מקצועי עלי. בפגישה הראשונה יש מס' מטרות:

1. יצירת קשר שיאפשר לפונה להיפתח- לפתח אמון: מה התנאים הפיזיים המירביים במקום שאנו נמצאים בו? שמירה על פרטיות, אין הפרעות, אווירה, איך מקבלים את הפונה כשהוא מגיע? קבלת פנים חמה אך מקצועית. במהלך הפגישה צריך ליצור אוירה של אמפתיה, הקשבה, היעדר שיפוטיות. שימוש בעולם מושגים ותוכן של המטופל. להציג את עצמינו, למה פנית?/ היפנו אותך כי..., לתת לו לספר את הסיפור בהרחבה, פרופיל על הבעיה, לפנות להיסטוריה. החלטה: האם הפונה מתאים לשירות או שצריך להפנותו למקום אחר? בסוף השיחה, מתן משוב לפונה, שיקוף, האם נראה לך שנוכל להיפגש על בסיס קבוע?
2. איתור הבעיה
3. הגעה להסכם או חוזה ראשוני עם הפונה- שעות, ימים, זמן הפגישה, לא לאחר, להודיע אם לא מגיעים, סודיות- יש לנו חובת סודיות למעט מקרים שאנו צריכים להתייעץ, כסטודנטית אני צריכה להתייעץ. אני נמצאת עד סוף יוני.

מאמרים: בנימין, פרק 3. רוזנהיים 73-116

אמפתיה- היכולת להיכנס לנעליים של הפונה, להבין את העולם שלו מנקודת המבט שלו מבלי שהמטפל יאבד את העצמיות שלו.

על מנת לחוש אמפתיה זה מצריך לעשות תהליך של התחברות למטופל ולנסות לדמיין מה עובר עליו בתנאי החיים שלו, בבעיה שהוא חווה כרגע. זה מצריך יכולת לדמיין, ולעשות השלכות. הצורך להיות מובנים הוא גדול מאוד, יש לזה כוח גדול. יש הבדל בין אמפתיה להזדהות. בהזדהות אין הפרדה בין המטפל למטופל והמטפל שוקע במצוקות של המטופל ומתלכד יחד איתו.

קבלה- מתן כבוד למטופל, קשור ליכולת של המטפל להיות נכון ומסוגל לכבד את התחושות של מטופל, העמדות שלו, דרכי ההסתכלות שלו. לאו דווקא בגלל מה שהוא אלא למרות מה שהוא- הבעיה של קבלה מתחילה כשקשה לנו עם העמדות של המטופל.

אמון- אחד האלמנטים הבסיסיים ביותר לקיומה של הברית הטיפולית. לאמון מס' מרכיבים:

1. תחושה של המטופל שפיו וליבו של המטפל שווים הם.
2. חיסיון, סודיות לנאמנות של המטופל למטפל. היכולת של המטופל להאמין שהמטפל לעולם לא יפגע. מרכיב האמון משתנה לאורך הטיפול.
3. חייב להיות אמון של המטפל ושל המטופל ביכולת שלו לשינוי.

להיות ליווי- לתת תחושה של חום ואנושיות ומסר למטופל שאתה לא לבד. Being- המטפל מציע את עצמו בחדר כהרחבה של המטופל, מוסיף את המחשבות שלו, ההקשבה, הרגשות שלו, אנו מציעים את מה שאנו רואים בתוך החדר, היכולת להכיל את הרגשות שלו עד שהוא יוכל לעשות את זה בעצמו. Doing- עשייה בשבילו, מתן עצות.

וודס והוליס- פרקים 12,13- הערכה פסיכו סוציאלית:

אבחנה, דיאגנוסטיקה שעושים על מנת להגיע לתמונה מדויקת לגבי העולם הפנימי והחיצוני של המטופל. מעריכים את הבעיה של הפונה, הכוחות, החולשות, את הסביבה שבה הוא חי ומערכות היחסים שיש לו בסביבה.

לפעמים כשאנשים מעורבים בתוך בעיה הם מעט עיוורים לנקודות מסוימות ולכן חשובה ההתבוננות המקצועית של העובד מבחוץ. הרבה פעמים אנשים נוטים לראות יותר תרומתם של אנשים אחרים לבעיה שלהם פחות מאשר את תרומת עצמם לבעיה.

בהערכה אנו מנסים להבין מה הבעיה, אילו גורמים תורמים לבעיה ומה ניתן לשנות?

מערכת הבעיה- התלונות של הפונה, הבעיות שהוא מציג והסימפטומים שהוא מבטא. כעו”סים חשוב שנעשה אבחנה בין מצב ובעיה ושננסח את הבעיה במונחים פסיכוסוציאליים.

מערכת הפונה- תפקוד ביופיזי, בעיה פיזית עם ביטוי רגשי, אישיות הפונה. באישיות בודקים הגנות, יחסי אגו, כוחות אגו, מוטיבציה לטיפול.

מערכת המשפחה והסביבה- בסביבה אפשר להתייחס לסביבה ממוצעת סבירה מתקבלת על הדעת, טובה דיה. האם הסביבה היא בטווח ההתנסויות הנורמלי, הבריא? משפחה ויחסים אישיים- האם המשפחה מספקת הזדמנויות ליחסים קרובים?

היסטוריה מוקדמת- התייחסות לעבר, אבני דרך בהתפתחות, קשר עם הורים, טראומה, אירועים משמעותיים.

הערכה פסיכו סוציאלית- למה המטופל הופנה? מה המטרה?

הברית הטיפולית:

ההסכמה של המטפל והמטופל לעבוד ביחד כדי לממש את המטרות של הטיפול ואיכות הברית היא תוצאה של מדית ההסכמה בין הפונה למטפל על המטרות והמשימות של הקשר והיא נתמכת על ידי איכות הקשר. בברית הטיפולית אפשר למנות מספר אספקטים:

1. המסגרת הטיפולית- ההסכמה על הזמן שבו נפגשים, המקום, הסודיות.
2. הקשר שנוצר- מגע חיובי, אישי שנוצר בין העובד לפונה שכולל אמון, קבלה, אמפתיה, ביטחון.
3. ההסכמה על המטרות הטיפוליות- דיאלוג שיבהיר את מטרות הטיפול.
4. תפקידים שכל אחד לוקח על עצמו- החלק הבוגר של הפונה מתגייס לקחת אחריות על הטיפול, לבוא לפגישות, לספר על הבעיות שלו, לעבוד על שינוי וגם המטפל חייב לקחת אחריות על הטיפול ולעשות כל מה שהוא יכול על מנת לסייע לפונה להתגבר על מכשולים שבדרך.

האזנה

האזנה בטיפול, צריך לרצות להאזין, לכוון את עצמי להיות קשובה והלאמין שזה לא רק יעזור לי להבין יותר טוב את הפונה, אלא לקרב אותו אלינו. לא כדאי להתייחס להאזנה כהפסקה בין ההערות, השיקופים ולהתמקד עם מי שמולנו במה שהוא אומר ולא לחשוב על הדבר הבא שאני הולך להגיד. דורש ריכוז, מאמץ. דורש מאיתנו להיות מסוגלים להיות בשקט, עם עצמינו ועם הפונה ולהיות קשובים למה שהוא אומר לי.

מאזינים לעובדות, שמים לב לטון שבו הדברים נאמרים, הדרך שבה מגיב. אנו שואלים את עצמינו איך מה שהפונה אומר מתקשר למה שאנו יודעים, מה אנו מבינים עליו. אנו צריכים להאזין למה שנאמר וגם למה שלא דובר.

אברהם בנימין- פרק 5- שאילת שאלות:

יש גישה המצדדת בכך שאין צורך בשאלות כלל והפונה יבא את מה שהוא רוצה לדבר עליו.

השאלה תבהיר עוד נדבך בחוויית המטופל וכאשר אני שואלת שאלה, אני מבינה ובוחנת את חשיבותה. שאלה טיפולית נועדה להרחיבו להעמיק את המידע על המציאות הנפשית של המטופל ומאוד חשוב להכיר בזה שלשאלה שאנו שואלים אין תמיד תשובה סטטית.

עודף שאלות הוא מסוכן משום שגורם לפגישה להפוך למבנה שבו יש אדם אקטיבי (שואל ומכוון), מה שהופך את הצד השני לפאסיבי- המסר שמועבר הוא שהאחריות והסמכות נמצאת אצל המטפל.

הנחיות לשאלות:

1. שאלה טיפולית טובה מאפשרת למטופל לענות תשובה חופשית באופן חופשי.
2. יש להימנע משאלות מבלבלות או חסרות משמעות. צריך שיהיה משמעותי עבורו.
3. אם יש אפשרות יש להימנע מהרבה שאלות קטנות ולשאול באופן יותר רחב- מאפשר למטופל להביא את מה שמעסיק אותו.
4. שאלות לצורך הבהרה
5. שאלות על מנת לקבל מידע נוסף
6. להימנע משאלות האשמה
7. להימנע משאלות מנחות- תשובה בגוף השאלה
8. עדיף שאלה שלא נשמעת כשאלה- שאלה עקיפה. מביע התעניינות ומותירות למטופל מגרש רחב יותר.
9. שאלה פתוחה היא שאלה שמזמינה הרחבה של היריעה, מזמינה לספר על המחשבות, הרגשות. מאפשרת יותר חופש. שאלה סגורה מסתפקת בתשובה עובדתית, יבשה. יכולה לעזור כשהמטופל חרד.

טכניקות של ראיון (וודס והוליס):

1. תמיכתיות-

1. אמפתיה- כמו שדובר בשיעורים קודמים

2. עידוד- מבטאים ביטחון ביכולת הפונה להכיר בהישגיו ולהנות מהצלחותיו. המטרה היא להפחית חרדה ולהגביר ביטחון. הערכה להצלחותיו. עידוד ריאלי לפונה.
3. תמיכה לא מילולית- ביטויים לא מילוליים של הקשבה לדברי הפונה: הבעות פנים, שפת גוף.
4. איוורור/ וונטילציה- מאפשרים לפונה לתת ביטוי חופשי לרגשות מתוך אווירה של קבלת הרגשות (מה הרגשת? מה זה עורר בך?)

2. מעצבות- לעצב שינוי, תמיד מבוססות על התמיכתיות

1. שיקוף תוכן- פארא פראזה. חזרה על עיקרי דבריו ומחשבותיו של הפונה. המטרה היא להדגיש את ההיבטים החשובים בשיחה.
2. שיקוף רגשות- אנו משמשים מראה למטופל ומבטאים מה קלטנו לגבי רגשותיו. מסייעים למטופל להבין את ההתנהגות ולהיות מודע לרגשותיו.
3. פירוש- מנסה לקשר בין דבריו של הפונה ובין הרגשות שמסתתרות מאחורי המילים.

3. עבודה עם סביבת הפונה-

1. תיווך- קשר בין הפונה לסביבה.
2. אספקה- מתן שירותים הקיימים בשירות לפונה בהתאם למדיניות השירות.