חזרה למאמרים של ילדים בסיכון
Back to Website

---

גל, ט., ווינדמן, ו. (2002). ילדים נפגעי עבירה בישראל: ריבוי קשיים, מיעוט מענים. בטחון סוציאלי,63, 210-235.

---

ילדים נפגעי עבירה \ טלי גל וורד וינדמן 

פגיעותם הכפולה של ילדים נפגעי עבירה:

ילדים נפגעים מעבירה שחוו בצורה כפולה, לעומת מבוגרים:

• העבירה עצמה שפוגעת בהם.
• העובדה שהם ילדים, תמימים ולעתים חסרי ישע ואין ידם משגת לעשות דבר בנוגע לחוויה שעברו.

העובדה שהם ילדים מגבירה את חומרת מצבם ואת הסיכון בו הם נמצאים, עקב: העדר ניסיון, תמימות, מוגבלות ביכולתם להתגונן. הנ"ל הופכים את הילד למטרה נוחה לניצול במיוחד כאשר מבצע העברה הוא דמות לה הילד רוחש אמון, אדם האחראי עליו.

מגבלה בחשיפת התעללויות \ עבירות כלפי ילדים:

• בעקבות המורכבות בחשיפת העבירה הילד ירגיש בושה, אשמה או פחד, שעלולים למנוע ממנו לחשוף את דבר העבירה. 
• היעדר אדם מבוגר לחלוק עמו את המעשה.
• תמימות, כך עושים כולם, העבירה היא דבר נורמאלי שכל בני האדם עושים.
• פעוטות, מוגבלים בשפתם.
• הדחקת הפגיעה או תירוצה וסליחה על המעשה.

פגיעות הילדים עקב גילם הרך ותלותם במבוגרים האחראים עליהם:

קל מאוד לפגוע בילדים מפאת מוגבלותם בהגנה על עצמם מול אדם מבוגר, התגברות על הפגיעה קשה עוד יותר עבור ילדים היות והיא עלולה לפגוע בהתפתחותם הנפשית התקינה (ניסיון חיים מצומצם, כוחות נפשיים פחותים). טראומה קשה ביותר איתה ילדים נפגעי עבירה נדרשים להתמודד היא פגיעה שנעשית ע"י אדם קרוב או אחראי על הילד. על הילד להתמודד עם הפגיעה עצמה ובנוסף עם השינוי הגדול שהתרחש בחייו: פרידה מאדם קרוב, געגועים ואהבה אל מבצע העבירה, אובדן תמיכתם של מבוגרים אחרים, אשר נדרשים בעצמם להתמודד עם הפגיעה בילד ולנקוט עמדה לטובת ולעתים אף נגד הילד!

פגיעות הילדים עקב היותם נפגעי עבירה:

התמודדות עם הליך פלילי קשה וכואב המתמקד בנאשם ומתעלם כמעט לחלוטין מצורכיהם ורצונם של הילדים. ההתמודדות עצמה מול הליך משפטי גורמת ל"קורבנות משנית", טראומה נוספת לילד.

הקורבנות המשנית של כלל נפגעי העבירה בישראל נובעת מקשיים אלו:

1. חוסר ידע- לרוב הנפגעים אין ידע בסיסי בדבר ההליך המשפטי והגורמים המשתתפים בו או מנהלים אותו, שום מידע ביחס לזכויות המגיעות להם או ביחס לתפקידם בהליך, אין להם שום ליווי משפטי או סנגור (אין להם הכנה לקראת הצפוי להם). חוסר ידע זה מוביל להגברת המתח והחרדה בקרב הנפגעים.
2. אי מסירת עדכונים שוטפים בנוגע להליך- לרוב הנפגעים לא מקבלים מידע בנוגע להתרחשות ההליך המשפטי הנוגע לפגיעה בהם. אף אחד לא מיידע את הנפגע בדבר מציאת חפותו או אי חפותו או עונשו של הנאשם במעשה, על הנפגע במקביל לניסיונותיו להתגבר על הטראומה שעבר, לאתר את האדם העוסק במשפט של עושה העברה ולדלות ממנו פרטים בנדון. נפגע עבירה השייך לאוכלוסייה חלשה (ילד, מוגבל, מפגר, עולה חדש) לא יוכל בכוחות עצמו להגיע למידע הזה ולא ידעו כיצד מתפתח ההליך המשפטי.  

חשיבות קבלת המידע היא רבה:

• העדר ידע הוא סיבה לחרדה בקרב הנפגע, אם ההליך מוכר לנפגע הוא ישתתף בו בפחות חרדה ופחד.
• תחושת השליטה על החיים, שאבדה עקב הפגיעה, שבה אל הנפגע.
• הידיעה עוזרת להיערך בהתאם ( לדוגמא כאשר האשם משוחרר זמנית וגר בקרבת הנפגע).

 

3. העדר מעמד- נפגעי עבירה בישראל חסרי מעמד משפטי, המשפט נעשה בין הנאשם למדינה, כאשר לנפגע אין שום סטאטוס בהליך המשפטי. לנפגע אין שום דרך לשלוט על ההחלטות המתקבלות במשפט למרות שמדובר כאן בחייו, שלומו וביטחונו. הוא מגיש תלונה ונותן עדות במשפט וזהו, אין ביכולתו לעשות מעבר לכך שום דבר.
4. חוסר רגישות- נפגעי עבירה מקבלים לרוב מנציגי הרשויות יחס חשדני, מאשים, חסר סבלנות שאינו תומך או מרגיע כפי שציפו.
5. איבוד זמן וכסף- ההליך המשפטי נמשך זמן רב, על הנפגע לתת עדות על שהתרחש ואפילו מספר עדויות וכל זה ללא תיאום עמו מראש, אלא לפי צורכי בית המשפט. חוסר התיאום גורר אובדן כסף, זמן ואפילו יכול להוביל לפיטורין .
6. פגיעה בפרטיות ובביטחון- כל פרטיו האישיים של הנפגע כתובים בתיק, כלומר לנאשם יש גישה אליהם, גורר חשיפה להטרדות והפחדות מצד הפוגע או נציגיו. כתוצאה מכך בטחונו של הנפגע מתערער. בנוסף סיפורו האישי, הכולל לעתים פרטים אישיים על הנפגע, חשוף לכל ואף לאמצעי התקשורת. גורם לחדירה לפרטיות הנפגע, סובייקטיבית או לא, אשר עלולה להביא לקושי בהתמודדות עם הפגיעה וקושי להשתתף בהליך המשפטי.  

 

• חלק מהקשיים שתוארו עד כה ניתנים לפתרון או לייעול כלשהו, אך המדינה לא רואה בנפגעי עבירה (בתוכם ילדים) אוכלוסייה בעלת קשיים ייחודיים המצדיקים סיוע מקצועי בטראומה הראשונית ובקשיים שמלווים את ההליכים המשפטיים הכרוכים בעבירה שנעשתה. השירותים הקיימים וניתנים לאותם נפגעים הם שירותים וולונטריים שאינם מטעם הממשלה ומתמודדים עם קשיי מימון. בנוסף קיימים שירותי הרווחה והסעד, שירותי הבריאות ובריאות הנפש, אך אין הם מספקים והם כרוכים בעמידה בתורות, העדר התמחות או התמקדות בצורך הייחודי של הנפגע. 

 
 
 
 

מאפייני הקורבנות המשנית של ילדים נפגעי עבירה:

• מערכת המשפט והחוק אינה ידידותית לילדים, הנאלצים לבלות שעות רבות במבנים שאינם מותאמים לילדים ולבוא במגע עם גורמים שאינם עוסקים בטיפול בילדים ואינם רגישים לצרכיהם.
• על הילדים לחזור שוב ושוב על העדויות שנתנו, דבר הנותן לילד הרגשה של אשם או חשוד.
• ההליך המשפטי ארוך ונגרר לאורך זמן רב, לכל אורכו על הילד להיעדר משגרת חייו (בי"ס, חוגים) במפתיע ללא התרעה מראש, דבר הגורם ללחץ ומתח לילד ולבני משפחתו.
• ההליך הארוך, לעתים לא מתואם עם העובדה שהילד החלים והתגבר על שעבר עליו. משך הזמן הרב שההליך לוקח גורם לילד לחזור שוב על דברים שאין ברצונו לחזור ולהיזכר בהם, העוד אין לו מידע או שליטה על המצב יכול לגרום לנזק נפשי לילד. 
• תמונה שגויה בקשר להליך המשפטי, הלקוחה מסרט או סדרת טלביזיה, עלולה להביא לחרדה מוגברת מהעתיד לקרות בבית המשפט.
• בתי המשפט בישראל אינם מותאמים עבור ילדים, על הילד לחכות לתורו להעיד ככל העדים במשפט. בזמן ההמתנה הילד חשוף לפושעים, קלות בכי או קללות, עלול לראות את הנאשם או משפחתו כל אלה עלולים להשפיע על עדותו ועל מצבו הנפשי.
• העדות עצמה מול הנאשם במקום רשמי תוך חקירה נוקבת ואגרסיבית עלולה להשיב לילד את הטראומה בשנית ולגרום להחמרת המשבר.

ילדים נפגעי עבירה כמושא הגנה של החוק בישראל:

החוק בישראל הכיר בצורך המיוחד של קטינים נפגעי עבירה בהגנות נרחבות, לכן התקבלו חוקים שמטרתם הקלה על ילדים נפגעי עבירה ועדים בהתמודדות עם העבירה שנעשתה בהם.

לדוגמא, החוק לתיקון דיני הראיות: ילד מתחת לגיל 14 לא יעיד בדבר עבירות אלימות או התעללות בתוך המשפחה או בדבר עבירות מין, אלא באישורו של חוקר ילדים. בנוסף החוק הזה קובע כי ילד יכול להעיד נגד הוריו ללא נוכחותם אלא מול הסנגור שלהם. ניתן על פי חוק זה להפסיק את עדות הילד ברגע שנראה כי נתינת העדות עושה לו נזק נפשי. החוק הזה בא לטובת הילד הקורבן ואף מתיר עדות של חוקר הילדים המקום עדות הילד הקורבן במקרים מסוימים.

המכנה המשותף של כל ההוראות להגנה על נפגעי עבירה הקיימות בחוק הוא, ההנחה העומדת בבסיסן שנפגע העבירה זקוק להגנה של החוק, אך הוא אינו בעל זכויות ומעמד בהליך הפלילי המתנהל בעינינו. לנפגע העבירה אין מעמד או העדפה בבית המשפט, אלא הגנה ע"י החוק. יש שיראו בהגנה זו של החוק "העצמת הקורבנות" של הנפגע, אך אין כאן העצמה של הקורבן. לאחרונה מתחזקת ההכרה בזכויות הקורבנות, זכויות שלאו דווקא קשורות בהגנה עליהם, אלא נובעות ממהות המשפט שבעצם סובב סביבם ועל כוחם של נפגעי העבירה להשפיע על ההחלטות בהליך המשפטי.    

חקיקה חדשה: מעבר מהגנה בלבד לזכויות נוספות והשלכותיה על ילדים

חוק זכויות נפגעי עבירה מעגן במרוכז את כל זכויות נפגעי העבירה בישראל. תחת חוק זה זוכה הנפגע להיות חלק מההליך הפלילי ומתוקף כך זכאי לזכויות. הזכויות שמקבל הנפגע מקנות לו הקלה בהתמודדות עם ההליך (חשוף לדיונים, יכול להביע עמדה בהם, זכאי לפרטיות והגנה משפטית), שבעתיד אולי תגרום לאחוזי דיווח גבוהים יותר בקרב נפגעי עבירה שחששו לדווח עד כה. עליית אחוז הדיווח תוביל לייעול דרכי האכיפה בחוק והרתעת מבצעי העבירה. על חוק זה ביקורת מצד הגורם המואשם בהליך, היות והוא זכאי להליך הוגן, הזכויות שניתנות לנפגע עלולות לפגוע בזכות זו של הנאשם. 

דרכי ההקלה על ילדים נפגעי עבירה באמצעות הזכויות המעוגנות בחוק:

• הזכות למידע- הילד יקבל כל מידע רלוונטי לגבי ההליך המשפטי בכל שלב במשפט, בנוסף הוא זכאי לקבל מידע על שירותי הסיוע הקיימים.
• הזכות להביע עמדה- הילד יכול להביע דעה בשלבים שונים של המשפט, מה שמקנה לו תחושת שליטה במתרחש בהליך תחושה שאף יכולה לעזור לו בשיקומו. היות והילד יכול להיות קטין ולא בוגר דיו, תהיה לו זכות השתתפות מלאה אבל עמדתו אולי לא תשמע, בכפוף לחוק ולאמנה לזכויות הילד. זכות זו מעוררת ויכוח בנוגע לפגיעה בנאשם, מעורבות נפגע העבירה במשפט עלולה לפגוע בזכויותיו ולהטות את הדין נגדו. יש לציין שהחוק לא משאיר פתח לפגיעה זו היות ואין הוא נותן וטו לעדות של נפגע העבירה ופועל באופן הוגן ומאוזן לשם שמירה על זכויות הנאשם והנפגע.
• זכות להישמע בעניין העונש של הנאשם- כל נפגע עבירה, גם אם הוא ילד, זכאי להעביר הצהרה למשטרה בנוגע לכל הנזקים שנגרמו לו בעקבות הפגיעה שעבר, על מנת שהצהרה זו תובא בפני בית המשפט בשלב הטיעונים לעונש. זכות זו מאפשרת לנפגע להביא את סיפורו בפני בית המשפט,   את תחושת הסבל והכאב שנגרמו לו. כל אלה עשויים לחזק את הרגשת ההשתתפות של הילד בהליך המשפטי, שביעות רצונו מהמשפט ותרומה לשיקומו. ישנם מקרים בהם הבעת הדעה בקשר לעונש של המואשם עלולה להזיק לילד, להחמיר אצלו את רגשות האשם. לכן, זכות זו היא רשות אין בה חובת מסירת עדות, נוסח הצהרת הנפגע כולל רק נזקים של הנפגע ולא הבעת עמדה בנוגע לעונש הראוי, אם ההורה הוא האפוטרופוס של הילד הנפגע ונמצא מצדד לו יוכל לתת את העדות במקום הילד.
• מפגש הילד עם הנאשם- מפגש זה טעון מאוד ובעל השלכות נפשיות על הילד, ובנוסף מקשה על מתן העדות של הילד ועלול לשבשה. לכן זכאי נפגע עברה לקבל חסינות מפני הנאשם ומקורביו ע"י מניעת מגע או קשר לא רלוונטי עמם (ניתן לביצוע ע"י חדרי המתנה נפרדים, שבישראל לא קיימים).
• מזעור הקורבנות המשנית- מתן הזכויות תוך התחשבות מלאה בצורכי הנפגע, הגנה על כבודו ופרטיותו (מלווה לפי בחירתו, פרטיו האישיים יופיעו בתיק החקירה בלבד, לא ייחקר בנוגע לעבר מיני ).

 
 

התאמות מיוחדות לקטינים נפגעי עבירה:     

מתן הזכויות לנפגע עבירה קטין יהיה בהתאם לנסיבות העניין, גיל הילד, מידת בגרותו, עקרונות אמנת האו"ם בדבר זכויות הילד. כאשר עקרונות האמנה הם החשובים ביותר, זהו החוק הראשון בו כלולה האמנה ומשמעותיה רבות ורחבות- הילד וזכותו לכבוד במעלה ראשונה . טרם נקבעו קווים מנחים להתאמת עקרונות האמנה בחוק ומהותן, אבל להלן דוגמאות:

• הזכות לשוויון- הענקת יחס שווה ולא מפלה, נגישות להליכים ולמידע ובמידה והילד בעל צרכים מיוחדים יש להקנות לו יחס מיוחד שיאפשר התמודדות עם ההליך הפלילי.
• טובת הילד- הגנה על הילד, שמירה על פרטיותו, מסירת עדות בתנאים הנוחים לו, זירוז ההליכים, מזעור נזק נפשי שעלול להיגרם לו- כל אלה תוך שמירה על זכויות הנאשם!
• הזכות לחיים, להישרדות והתפתחות- עצם הפגיעה שוללת זכות זו, אך ההליכים הפליליים בעקבותיה עלולים לשלול אף הם זכות זו. לכן יש למזער את הטראומה שעלולה לנבוע מההליך.
• עקרון ההשתתפות- לקטינים נפגעי עבירה "נקודת פתיחה" נחותה: היותם קטינים מאופיינת בהמעטת משקל עמדותיהם, היותם נפגעי העבירה שם אותם כ"אורחים" ולא כשותפים מלאים בהליך. הבעת דעת הילד באופן חופשי בכל עניין הנוגע לו, וזכותו שיינתן משקל לדעתו, בהתאם לגילו ומידת בגרותו- שיתופו ומעורבותו בהליכים.

 

העדר פתרון מלא לבעיית הקורבנות המשנית:    

למרות שיש עיגון בחוק בנוגע לזכויות קטינים לא קיים שום חוק המחייב סיוע משפטי וטיפולי לנפגעים, זאת בעיקר ממניעים כלכליים. לא קיימים די משאבים שיאפשרו לילדים נפגעי עבירה הגעה לשיקום מלא.  

פתרון מוצע : מרכזי סיוע ייחודיים לילדים נפגעי עבירה

המטרה היא הקמת גוף ידידותי לילדים שיאגד את כל הגורמים להם זקוקים ילדים נפגעי עבירה כדי להשתקם וכדי לעבור את מתן העדות והמעורבות בהליך המשפטי על הצד הטוב ביותר. פעילות של גוף כזה תקל על הילד ותאחד את פעילות הרשויות השונות. הילד ירגיש נוח יותר לאורך ההליך המשפטי ועדותו תהיה יעילה יותר במשפט.

דגם לגוף כזה קיים כבר עשרים שנה בארה"ב ה-  C.A.C., מרכז זה מצוי ב-400 מקומות שונים ברחבי ארה"ב ונחשב לדגם הרצו לטיפול בילדים נפגעי עבירה בעיקר אלה שנפלו קורבן לפגיעה מינית ולאלימות במשפחה. רוב השירותים להם הילד נפגע העבירה זקוק קיימים בתוך המרכז ופועלים תוך התחשבות מלאה בנוחיות וטובת הילד. חקירת הילד נעשית ע"י חוקר ילדים מוסמך בתוך חדר ראיונות ידידותי לילדים בתוכו נמצאת טלביזיה במעגל סגור שבו בעת צופים כל הגורמים הרלוונטיים ( המשטרה, הפרקליט, פקיד הסעד, הפסיכולוג וכו' ) בחקירה ויכולים להעיר הערות ולבקש מהחוקר לשאול שאלות מסוימות. אך הילד עצמו חשוף לחקירה של חוקר הילדים בלבד! אופן חקירה כזה חוסך: אובדן התיק שעובר מיד ליד, הטרדה של הילד הנחקר שוב ושוב ונבחן ע"י גורמים שונים, כל הגורמים מתרשמים מהילד באופן ישיר ויכולים להגיע בו ברגע להחלטה בקשר למהימנות התיק, המייעל את ההליך וחוסך זמן יקר ותשאולים מרובים. כל המרכז מעוצב ומאובזר לפי צורכי הילדים. נעשות ישיבות עם כל הגורמים והרשויות המעורבים, דבר המונע "נפילה בין הכיסאות" ואי תיאום בין הרשויות. הילד והמבוגר המלווה מקבלים תמיכה משפטית צמודה, מתודרכים לגבי ההליכים ואף מקבלים סיור מקדים בבית המשפט ומשחק תפקידים כל זה לשם מזעור הטראומה הכרוכה במתן עדות הילד במשפט. ליווי כזה ניתן כיום בישראל במסגרת פעילות "המעצה לשלום הילד", אך אין הוא מעוגן בחוק ונעשה ע"י מתנדבים.           

המאי 2002 החל לפעול בישראל מרכז מהסוג המתואר, מרכז ההגנה לילדים ונוער, הנמצא בירושלים ומיועד לספק שירותי חקירה ואבחון כוללניים והתערבות טיפולית ראשונית לקטינים נפגעי עבירות מין, אלימות והזנחה קשה. בעתיד מתוכננים מרכזים נוספים כגון זה .

מרכזים כאלו נותנים מענה ל: בעיית ריבוי הגורמים המטפלים, משך הזמן הרב והמגע של הילד עם גורמים לא מיומנים לעבודה עם ילדים. אך יש לציין כי דגם זה הפועל בישראל נותן מענה לקשיים הראשוניים ולא מלווה את הילד במתן העדות או בחשיפתו בבית משפט, אלא נותן אבחון חקירה וטיפול מיידיים ולא מענה אורך טווח.  

סיכום:

ילדים נפגעי עבירה הם אוכלוסייה מגוונת: ילדים דוברי שפות שונות, בעלי צרכים מיוחדים, ילדים החיים בעוני, נטושים, מוזנחים, בני נוער ופעוטות. המשותף להם הוא שכולם נפגעי עבירה פלילית ועליהם להתמודד עם הפגיעה עצמה ועם השלכותיה המשפטיות, המובילות ל"קורבנות משנית". החוק לזכויות נפגעי עבירה בישראל שהובא לעיל, מיטיב עם מקומו של נפגע העבירה בהליך הפלילי, אך לא נותן מענה מושלם לקורבנות המשנית ממנה סובלים נפגעי עבירה בכלל וילדים נפגעי עבירה בפרט. בחוק יש פתח לרפורמה רחבה המכירה בצורכי הנפגעים ומחזקת את מעמדם. תחת מגמה זו יש לשנות את גישת הרשויות כלפי אותם ילדים נפגעי עבירה במקום להביא את הילדים אל הרשויות, על הרשויות לבוא לקראת ילדים אלו ולהבטיח להם את הזכויות המגיעות להם. זוהי חובתה של המדינה!!!

---

View My Stats