חזרה לאתר

היבטים פסיכולוגיים וחברתיים של הזקנה - מחברת - סמסטר א 2009

---

ליאת איילון

זקנה 1 20/10/09

מעל גיל 85 ל 50% מהזקנים יש סיכוי לאלצהיימר. בגילאים מבוגרים כשזה פורץ התהליך הרבה יותר הדרגתי.

באשר לאינטליגנציה, אם מדברים על cristalized – שמסתמכת יותר על דברים נלמדים, זה בסך הכל נשאר יציב. לעומת זאת הפלואידית, יכולות שהם יותר מולדות ופחות למדות, כן יורדות.

יכולת למידה כן הולכת ויורדת עם הגיל החל מ 30.

---

זקנה 2 27/10

המשך השאלון

יכולת למידה לא יורדת לאורך זמן אצל קשישים.

אישיות לא משתנה ואולי אפילו ההיפך – יש תכונות שמוקצנות

זכרון – בזקנה נורמלית אין ירידה. בפתולוגית – כן.

דכאון – אין יותר אצל זקנים.

סכנה מוגברת לאיידס – כן, כי יש פחות מודעות, יש יחסי מין ויש יותר תרומות דם.

אלכוהוליזם – יש פחות. כי לא מגיעים עם זה לזקנה, וגם יכולת הגוף לספוג את זה קטנה.

בעיות שינה יש יותר בזקנה

התאבדויות יש יותר. גברים לבנים בגיל 65 ומעלה היא קבוצת הסיכון הגבוהה ביותר לזה. הם מצליחים הרבה יותר כשהם מנסים, כי יש להם אמצעים יותר יעילים.

23% מהמתאבדים הם בני 85 ומעלה

יש בכלל יותר התנהגויות פגיעה עצמית, במיוחד הרעבה עצמית, לא לקחת תרופות או לקבל טיפול רפואי.

שאלות ההגדרה העצמית וכמה תופסים את הלגיטימיות של התנהגויות כאלה כפתולוגיות זה מסובך.

במבוגרים כנראה דכאון מופיע גם פחות בצורה רגשית/קוגניטיבית ויותר סומטית.

לחץ דם עולה. יכולת ויסות חום פחותה.במיוחד אם יש סכרת.

יש ירידה בצפיפות העצם אצל כולם, לכן יותר שברים וכו. גובה יורד (המרחק בין החוליות יורד), כח פיזי יורד.

פעילות כליות וכבד יורדת.

עצירות לא יורדת רשמית (תלוי אורח חיים, כי לא עושים ספורט, אוכלים אוכל שונה וכו')

חמשת החושים יורדים.

יש יותר בעיות כרוניות מאקוטיות

באשר לסיכון מחלה/מוות אחרי פרישה – יש מחקרים שכן מראים על זה (התשובה בשאלון – אין קשר)

זקנים פחות חרדים מהמוות מצעירים

אחוז זקנים באוכלוסיה – בארץ זה 10% ובארהב 12%. כיום יש פירמידה יפה של אוכלוסיה, ב 2050 התפלגות הגילאים אמור להיות די קבוע (ואצלנו המצב עוד יחסית טוב, יש ילודה גבוהה)

יש מדינות שכבר עכשיו הפירמידה הפוכה – גרמניה, יפן. יש ילודה שלילית.

רק 4% מהאוכלוסיה המבוגרת חיים בבתי אבות

המשפחה המודרנית לא מטפלת ישירות בקשיש, אלא יותר כמין מתאמת טיפול – גם הטיפול הפיזי וגם הרגשי אמורים לבוא מבחוץ.

דווקא בחברות מסורתיות אנשים מדווחים על יותר בדידות, כנראה כי בהן יש יותר ציפיות לזקנים שיטפלו בהם, כי כך היה נהוג. אבל הערכים של החברה השתנו בינתיים.

לנשים תוחלת חיים גבוהה יותר. בישראל גברים חיים קצת יותר ביחס לנשים לעומת מקומות אחרים.

כושים חיים פחות, אבל אלה שהגיעו לזקנה ממש – 85 ומעלה – הם החזקים שבחזקים... עם תוחלת חיים גבוהה מאלה של הלבנים בגילם. בכלל, ה cntrenarians – אנשים מעל גיל 100, הם במצב ממש טוב לעומת אנשים צעירים מהם ב 20 שנים ומעלה.

נהגים זקנים הם עדיין בסדר רשמית. מ 85 ומעלה יש אחוז פגיעות נכבד בתאונות דרכים. סיבות התאונה משתנות: פחות מהירות, יותר בעיות תפיסה.

יעילות בעבודה: רשמית דומה לגיל צעיר, אבל מאד תלוי איך אתה מודד את זה.

קבעון בדעות? רשמית אין.

שעמום: רשמית אין הבדל לפי גיל. אבל זה תלוי בכל מיני דברים.

חשיפה לפשע – כראה אין יותר בזקנה (נשאלת השאלה מה עם פשעים מצד מטפלים, וכמה יש יכולת דיווח)

אנשים לא נהיים דתיים יותר עם הגיל.

רוב המבוגרים לא דומים זה לזה

פחד מפשע – בשנות ה 90 בארהב – אין הבדל. לדעתה בארץ יש הבדל גדול.

מבוגרים צריכים לעשות הסתגלויות הרבה יותר מצעירים – במקום מגורים וכו'. הם לרוב כן מסתגלים עם זה.

התנדבות – הגיל הכי גבוה – 40 בערך. זקנים לא מתנדבים המון.

ניתוק מהחברה לזקנים זה לא טוב להם.

פסיכוגריאטר = פסיכיאטר גריאטרי

התעללות בזקנים מתרחשת בעיקר בידי הקרובים להם.

סבים עדיין מטפלים בילדים.

רוב הזקנים חושבים שבריאותם טובה.

לנשים יש הרגלי בריאות יותר טובים מגברים לאורך כל חייהם

גיל 65 נקבע על ידי ביסמרק כגיל פרישה, במאה ה 19 בגרמניה, מתוך הנחה שאנשים בערך מתים אז. זה די שרירותי.

מה זה גיל?

כרונולוגי – לפי שנים

ביולוגי – לפי תאים שלא מתחדשים

תפקודי – לפי יכולת

פסיכולוגי – יכולת מנטלית, אישיות

חלוקה סטנדרטית

65-74 – זקן צעיר

75-84 – זקן זקן

85 ומעלה – זקן מאד זאן

יחס התלות – מספר התלויים חלקי מספר הנסמכים (65+,15-/15-65)

יחס התלות הולך לעלות מאד

---

שעור 3 – זקנה – 4.11.09 – תאוריות חברתיות של זקנה

התאוריות מחולקות לפי שנים:

לפני 1961

תפקיד – ROLE

פעילות – ACTIVITY

מודרניזציה – MODERNIZATION

60-70

התנתקות –

המשכיות – continuity

80

אינטרקציה סימבולית – SIMBOLIC INTERACTION

חלוקה על בסיס גיל – AGESTRATIFICATION

חליפין חברתיים – SOCIAL EXCHANGE

כלכלה פוליטית של הזקנה – POLITICAL ECONOMY OF AGING

לאורך החיים – LIFE COURSE

תת תרבות של זקנה

90 והלאה

פנומונולגיה חברתית – social phenomenally

תאוריות פמניסטיות – FEMENIST

צדק חברתי – SOCIAL JUSTICE

תאוריית המודרניזציה - התפקיד והרמה של הקשישים בחברה הם ביחס הפוך לרמת המודרניזציה בחברה. ככל שהחברה יותר מודרנית מעמד הקשישים פחות טוב. הסיבות לכך:

1. יש יותר מבוגרים בחברה בגלל תוחלת החיים שעלתה.
2. בחברות יותר מודרניות מוסד המשפחה מתפורר. במשפ' מסורתית יש יותר מקום למבוגר. בחברה מודרנית הצעירים עוברים ומשאירים מאחור את המבוגר. יש יותר התייחסות למשפ' הגרעינית.
3. התפתחות טכנולוגית גורמת לקשיש להיות מאחור כי אין לו את הידע לכך.

הביקורת על כך:

1. בני המאה הם כן יחודיים אך בפועל הם לא.
2. יש יותר קשישים ובפועל הם כוח אך זה לא כך.

תאוריית התפקיד – הזקנה נתפסת כבעיה פרטית של האדם ולא של החברה. היא בעיתית כי היא דורשת מאנשים מבוגרים להסתגל לתפקידים חדשים. הבסיס הוא שהתפיסה שלנו את עצמנו זה על פי התפקידים שלנו שאנו ממלאים. בחברה המערבית גיל כרונולוגי משמש כבסיס לחלוקת תפקידים. גיל מבוגר דורש להסתגל לתפקיד חדש ולאובדנים. ככל שעולים בגיל התפקיד שלנו פחות מוגדר בחברה. לדוג: תפקיד אמא בגיל 30 הרבה יותר מוגדר מאשר אמא בת 70. לאמא בת 70 יש פחות מודל לחיקוי על מנת שתדע מה תפקידה. מה הציפיות שלנו מאדם בן 60 היום לעומת מה היו הציפיות בעבר ומה יהיו הציפיות שלנו בהווה לאדם בן 60 ???

תאוריית הפעילות - עבודה ופרוטוקטיביות תורמים לתחושה של הזקן. זה המשך של גיל המעבר. אנשים אקטיבים, שומרים על תפקידים. ככל שיותר פעילים זה עוזר לתחושה חיובית. הדימוי העצמי נקבע בהתאם ליכולת שלנו לשמור על עצמנו פעילים או לא. אחד החסרונות היא שהאחריות היא על הזקן, למרות שזו תארויה חברתית. לא כולם יכולים להישאר פעילים ואז מה זה אומר על האדם. ביקורת נוספת היא שהחברה לא תמיד מאפשרת לקשיש לשמור על תפקידו.

תאוריית ההתנתקות – מדברת על כך שהזקנים והחברה עוסקים בהתנתקות באורך סימולטני. גם הקשיש בוחר להתנתק (בחירת הקשיש – פאן חיובי עבורו) וגם החברה בוחרת להעביר את מוקד הכוח מהזקן לצעיר. לדוגמה: לשים את הקשיש בבית אבות.

תאוריית ההמשכיות – אנשים ממשיכים להחזיק בתפקידים דומים גם כשהם מזדקנים. הדרך בה אנשים מסתגלים לסביבה נשארה דומה לאורך השנים. אנו משתמשים באותם מנגנונים שהתשמשנו בהם לאורך החיים. אם היינו תמיד עצמאיים אנו נרצה להמשיך להיות עצמאיים ולהפך. ביקורת – ההמשכיות לאו דווקא תלויה בך. אתה רוצה להיות עצמאי אך לא יכול. גם החברה לא תמיד נותנת לנו להמשיך כמו שאנו רוצים.

הסיפוק בחיים נקבע על פי מידת הדמיון בין הפעילות הנוכחית לבין מצבנו בעבר.

התאורייה של אינטראקציה סימבולית – תאוריה שמדברת על אינטראקציה בין האדם לבין הסביבה. יש השפעות הדדיות בין הסביבה לבין האדם. גם החברה וגם האדם אמורים להסתגל לשינויים הן בחברה והן אצל הזקן בהתאם לדרישותיו. לדוגמה: נגישות, מעליות, עובדים זרים...

תאוריית תת תרבות - אנשים זקנים שומרים על הדימוי העצמי שלהם, דרך יצירה של תת תרבות של קשישים וזקנים בלבד. הם שופטים את מצבם על פי הסטנדרנט בתת החברה הזאת. נוטים להתחבר זה לזה בגלל הדימיון התרבותי והחברתי בינהם. הפרידה מהחברה הכללית נותנת להם כוח בחברה עם תת התרבות שלהם. לדוגמה: כששואלים על מצבם הבריאותי, אנשים מבוגרים לא בהכרח יגידו שמצבם גורע. הם יגידו שמצבם טוב יחסית ל..., יש להם קבוצת השוואה, קבוצת השווים להם.

סטרפיקציה/סיווג על בסיס גיל - המעמד של הזקן בחברה נקבע לא רק על פי גילו אלא גם בתקופה בה הוא חי – COHORT. הקשר בין הגיל לבין אירועים היבטוריים משמעותיים בחיים שמעצבים את האדם. לדוגמה: בני ה 80 היום הינם ניצולי שואה, עולים ולא תושבי הארץ, חוו מלחמות ועוד. בעוד 30 שנה זה יהיה תלוי אירועים אחרים.

חליפין חברתיים – המעמד החברתי נקבע על פי היחס של התרומה לחברה לבין התלות או העלות בה. לקשיש יש פחות הזדמנויות לתרום לחברה, פחות משאבים, לכן נוצרת תלות של הזקן בחברה. הם נאלצים לפרוש מהחיים הציבוריים כי הם לא מייצרים כמו הצעירים. הביקורת על התאוריה - למרות שלקשיש פחות משאבים כלכלים עדיין יש להם משאבים של זמן, ידע וניסיון שהם כן יכולים לתרום לחברה.

הבהרה משיעור קודם:

גריאטריה – תחום ברפואה המתמקד בזקנה – מתייחס אך ורק לרפואה.

גרונטולוגיה – תחומים שונים בזקנה – פסיכולוגיה, פרה-רפואי, שיניים ועוד – מקיף את כל תחומי הזקנה בכל תחומי החיים.

---

זקנה 4 11/11/09

תאורית הקונפליקט – מתמקדת בפערי כח וחוסר שוויון בחברה

מה גורם לחוסר הכח? כנראה לא הגיל לבדו, אלא גיל + משהו אחר, לדוגמא מין, מצב בריאותי וכו'.

הבא – political economy of aging

דומה לקונפליקט, וגורסת שמעמד חברתי ומצב כלכלי בחברה קובעים את הנגישות למשאבים. הבעיה בזקנה היא היחס של החברה לזקנים. יש אינטרסים לקבוצות בחברה להמשיך את אי השוויון, ובניית גופים ש'דואגים' לאוכלוסיות המיוחדות היא בעצם כלי לדיכוי ולשימור המצב הקיים.

מה בדיוק החברה מקבלת מזה? אין תשובות ברורות.

תיאוריית התפתחות לאורך החיים – שנות 80

יש גוונים להתפתחות, עליה בתפקודים מסויימים וירידה באחרים

הרבה דברים משפיעים על זה – גיל, תרבות ועוד

פנומנולוגיה חברתית – החוקר ודעותיו משפיעים על הממצאים. מה שחשוב זה לא העובדות אלא אופן הפירוש שלהם. לדוגמא, הגדרת ה'זקנה' משתנה כל הזמן.

צדק חברתי – צריך להסתכל על הזקן לא במונחי מצבו עכשיו אלא על תרומתו לאורך כל חייו. ההנחה היא שהזקן תרם כל חייו ולכן מגיע לו פיצוי.

תהליכים פיזיולוגיים

זקנה ראשונית – תהליכים נורמאליים שקורים בזקנה

זקנה שניונית – תהליכים פתולוגיים שקורים ממחלה או מגורמים אחרים

לא ממש יודעים איך ולמה זה קורה פיזיולוגית. יש כל מיני תאוריות ויש שונות בין אנשים. יש שטוענים שהגנטיקה פחות חשובה בזקנה לעומת השפעות סביבתיות שנצברו בכל החיים.

תאוריה אחת מדברת על בלאי – משתמשים בגוף והוא נשחק. Wear and tear.

אחרת מדברת על שעון ביולוגי שקובע מראש את תוחלת החיים שלך.

אחרת אומרת שהמערכת החיסונית תוקפת את עצמך בסוף, או פחות עובדת טוב.

Cellular aging theory מדברת על תאי הגוף, שמתחילים להאט את קצב השכפול שלהם ומפסיקים עם זה בסוף.

נפילות בגיל מאד מבוגר ושבירת אגן זה הרבה פעמים מנבא למוות – לרוב כי זה נגרם מסיבה פיזית אחרת שלא עלו עליה.

תאוריה אחרת – הראדיקלים החופשיים – מולקולות שבורות בתאים, שיכולות לגרום למוטציות בגוף. רק אנטי אוקסידנטים או מולקולות חפשיות אחרות מאותו סוג יכולות לעצור אותן.

מה קורה – זקנה ראשונית:

הופעה:

עור: נמתח פחות בקלות, יותר יבש, מאבד צבע, פחות הגנה משינויי טמפרטורה ופחות יכולת הבראה והספקת הדם יורדת. סביבה מאד משפיעה על זה ובמיוחד שמש וסיגריות.

שיער: אבדן פיגמנטציה, הארכת שיער פנים, אבדן שיער ראש

האף נהיה ארוך יותר, האזניים בולטות יותר, לחיים ועיניים שקועות. העצמות מתארכות.

שיניים מתכהות – אם כי כבר לא חייבים לאבד אותן היום

גובה יורד – בגלל פחות סחוס

משקל יורד – השומנים מתרכזים בבטן.

אחוז מים יורד בגוף, אחוז שומן עולה.

ניידות:

ירדיה במסת שרירים – משנות ה 30 ובמיוחד משנות ה 70

פגיעה בשיווי משקל

ירידה בחוזק עצמות

לב ריאה:

פחות חמצן,

פחות דם מוקצה לגפיים

כח הראות יורד והם פחות גמישות

הלב עובד פחות טוב

אברים פנימיים:

כליות וכבד עובדים פחות טוב (תרופות יגרמו ליותר נזק לעומת צעירים, קושי בספיגת ויטמינים)

חולשה ברצפת האגן ובשליטה בשלפוחית. גם תחושת ההתמלאות מגיעה מאוחר יותר וגם יש פחות מקום. זה קורה ב 20% מהנשים ו8% גברים

מערכת החיסון:

פחות יכולת להבדיל בין גורמים חיצוניים לפנימיים (כנראה הסיבה המרכזית בגיל זקנה לסרטן הערמונית)

מערכת הרביה:

נשים – מנפואזה באמצע שנות 40-50. פחות אסטרוגן ופרוגסטרון וגם אחרים – טסטסוטרון, הורמון גדילה ועוד. היתה תקופה שנהגו לתת הורמונים למניעת בלות, ונראה שזה עוזר (כי מי שלקח את זה היה במצב טוב מראש) עד שעשו מחקר רנדומלי שגילה סיכון לסרטן ועוד.

גברים:

טסטסטרון יורד מעט, יצירת זרע פוחתת, איכות יורדת

מערכת עצבים מרכזית:

קושי בויסות טמפרטורה

קושי בזיהוי טמפרטורה

יותר קשה להרדם ויותר ערים בלילה

איכות שינה יורדת, פחות REM

חושים:

ירידה בכולם

ראיה – קושי במיקוד לטווח קרוב, ירידה בחדות, ירידה בהסתגלות לאור/חושך, שדה ראיה קטן, ירידה בהבחנה בצבעים, העדשה מתעבה ומתקשה, גודל אישון קטן, פחות פוטורצפטורים (הנחיות פרקטיות: אור צהוב עדיף לאור לבן, צריך להיות בשדה הראיה של זקנים, לתת להם אינפורמציה מילולית, שלא יהיו עודף גירויים, לתאר להם את הסביבה)

פסיכולוגית:

זה גורם לירידה בבטחון עצמי

---

זקנה 5 18/11

ראיה – פתולוגיות

Macular degeneration – הנוירונים במקולה מפסיקים לתפקד

זה הגורם מס 1 לעוורון, ומופיע ב 10% מהזקנים.

גלאוקומה – הצטברות נוזלים ולחץ על עצב הראיה

רטינופתיה סוכרתית – תאי דם בעין נחלשים ונקרעים

קטרקט – ערפול של העדשה

שמיעה – נפגעת משנות ה 30.

בעיקר תדירויות גבוהות נפגעות. לא לצעוק עם זקנים

הכעיה היא יותר עם עיצורים ופחות עם אותיות אהו"י , הברות

כשיש אינפורמציה ממספר כיוונים קשה לאכן את מיקומה.

פתולוגיות:

בעיות הולכה של גלי הקול בתעלת השמע – או בגלל גידול או בשל שעווה.

פגיעה בעצב השמיעה

מה גורם לנזק: חשיפה לחומרים רעילים, יותר מדי רעש, תרופות מסוימות ועוד

אינדיקציות לפגיעה בשמיעה – מתחילים לדבר בקול רם, תחושות פרנואידיות – מדברים עלי מאחורי הגב....

שאלות חוזרות ונשנות, דיבור לא לעניין: בידוד חברתי, חוסר קשב, תגובה מוגזמת לדיבור חזק

לא צריך לצעוק עם זקניםכי זה תדרים גבוהים. לעמוד קרוב ומול האדם. לדבר במשפטים קצרים ולחזור עליהם שוב ושוב.

זה יכול לגרום לבידוד, דימוי עצמי נמוך, בושה, תאונות שונת, פגיעה ביכולת להתמודד עם אנשי שירות, נהיגה פחות טובה

שפה ודיבור:

מערכת הנשימה מתפקדת פחות טוב ולכן דיבור פחות טוב

אבדן שיניים יכול לפגוע בדיבור

עודף/חוסר ליחה ורוק משפיע על צלילים

מתחילות בעיות היגוי

עם הזמן משתמשים בפחות מילים ויש יותר טעויות סמנטיות- מצד שני שימוש במילים יותר נדירות (גם אם לא ארכאיות)

תהליכים פתולוגיים:

דיסאפריה – בעיות בהיגוי עקב נזק לאיזורים מוטוריים במח (בגלל גידולים, רעלים, מחלות)

אפזיה – חוסר יכולת ביטוי או הבנת מילים עקב פגיעה במרכזי שפה במח

סוגים נפוצים

ורניקה – הבנה/משמעות של שפה פלואנט

ברוקה – יצירה, בעיות היגוי, אקספרסיבית/נו-פלואנט

גלובאלית – פגיעה בשניהם

חוש טעם וריח:

אין פחות בלוטות טעם אבל כן ירידה ברגישות לטעמים ולכן העדפה לריכוזים גבוהים.

רצפטורים של ריח כן מתים וזה חלק ניכר מהטעם

לא מריחים – ולכן יש לעתים ירידה בהגיינה

חישה:

פחות תחושת חום וקור וכאב

מה באמת מאריך חיים – הגבלת קלוריות מגיל מסויים תוך שמירה ל תזונה נכונה.

זה נמצא בהרבה בע"ח וגם בבני אדם מי שחי ככה נמצא עם פחות מחלות ויותר זקן.

גם יין אדום זה בריא לכבד

בדיקה אחת מצאה אנשים אלה בריאים יותר מרצי מרתון (אבל גם הם איזה סוג של רצי מרתון מבחינת שמירה)

תפקוד קוגניטיבי בזקנה

נורמאלי

משקל המח יורד עם הגיל, יש אבדן נוירונים וטרנזמיטרים. כשזה מינימלי עושים קומפנסציה. כשלא לא.

אינטליגנציה פלואידית יורדת

מגובשת נשארת

מי שמראש היתה לו מעט אינטליגנציה, הפגיעה בה נמוכה יותר.

זכרון – יכולת שליפה מהעבר הרחוק, בעיקר אוטוביוגרפיה – נשארת. דברים כלליים יותר נשכחים יותר

יכולת שימוש במידע חדש נפגעת. קשה יותר ללמוד.

למה זה קורה

1. תאורית חוסר השימוש (אבל דווקא זוכרים דברים שלא בשימוש)
2. תאורית ההפרעה – חומר חדש מפריע לישן ולהפך

מבחינה סוביקטיבית זקנים חושבים שהם זוכרים פחות טוב מצעירים.

בכלל – תפיסה של בעיות קוגניטיביות היא מנבאת למוות בזקנים גם כששולטים על משתנים אחרים.

יכולת חשיבה מופשטת יורדת. אבל חשיבה מורכבת בתחום 'שלך' אין ירידה.

חכמת חיים עולה. זה מין שילוב של נסיון, הבנה פנימית, אינטואיציה ויכולות רגשיות.

יצירתיות: השיא הוא תלוי מקצוע. יש כאלה שבגיל 20 (מתמטיקה) ויש בגיל 40-50

תהליכים קוגניטיביים פתולוגיים

השאלון הכי פופולרי לבדיקת תפקוד קוגניטיבי – MMSE- mini mental status exam. יש עוד כלים שמסייעים לאבחן אלצהיימר (הדמנציה הכי פופולרית)

Mild cognitive impairement

26-30

הקריטיריון לזה לא כל כך ברור. האדם מדווח על ירידה בתפקוד – ולפעמים זה מספיק לאבחנה. כל שנה כ 10% מהמאובחנים עוברים לרמה הבאה. זה השלב שהכי כדאי לתת בו תרופות.

Alzheimers disease

20-25

Moderate AD

10-19

Severe AD

0-9

דמנציה: שורת תפקודים שנפגעים – זכרון, אישיות, התנהגות ותפקוד יומיומי

יש דמנציה הפיכה (בעצם לא דמנציה, אולי זה דכאון, סמים, הפרעת נפש, פגיעות ראש, בלוטת התריס, התיבשות וכו') ולא הפיכה.

אלצהיימר היא הדמנציה הבלתי הפיכה הכי נפוצה. אבל יש גם כזו שקשורה לשבצים, הנטינגטון, פרקינסון ועוד.

אפשר לאבחן אלצהיימר בוודאות רק אחרי המוות. זה בעצם שחלקים גדולים מהמח הולכים ומתים. תלוי איפה זה קורה – מתרחשים כל מיני סימפטומים

אלצהיימר מאד הדרגתית.

קריטריונים:

1. פגיעה בזכרון
2. פגיעה באחת או יותר מ

1. שפה

2. יכולת תכנון הבניה פתרון בעיות
3. אפרקסיה – קשיים בפעולות מוטוריות פשוטות
4. אגנוזיה – חוסר יכולת לזהות דברים פשוטים
5. שינויי רגש והתנהגות – בעיקר בשלבים המאוחרים. אלה סימפטומים נוירו-פסיכיאטריים, דומים להפרעות נפשיות אבל ממקור ביולוגי. דכאון, אפתיה, רגזות, אלימות ועוד

---

זקנה 6

25/11/09

קיירגיבינג – טיפול בלתי פורמאלי בידי בני משפחה

יש לנו חברה שמאמינה ב aging in place. רק 4% מהזקנים מגיעים למוסדות וזה מעט. לכן בני המשפחה הם ספקי רוב השירותים. זה לא מוכר ולא מתוקצב בארץ – יש מקומות בהם בני משפחה מתוגמלים על זה.

פרישה מעבודה יוצרת שינוי גדול בחיים – הרבה פחות אינטראקציות חברתיות ויתר זמן כאשר המשפחה לא ממש פנויה.

מצד שני זה די מיתוס. אנשים היום זקנים רבע מחייהם, גרים בבית, ורוב המעמסה נופלת על המשפחה.

מה מניע אנשים לעשות זאת

נורמות

מחויבות

חוסר ברירה

ערכים

מודל חינוכי – גם כדי שלא יזניחו אותנו

רצון בירושה

הכרת תודה

אהבה

סוציולוגית יש שתי תיאוריות:

1. תחליפיות – המשפחה היא סוג של ארגון עם תפקידים, כאשר מישהו לא יכול למלא תפקיד, מחליפים אותו.
2. חליפין – זה משתלם, כל אחד נותן משהו ומקבל משהו.

אלמנים יתחתנו שוב בסבירות גבוה עם נשים צעירות מהן. נשים לא. ואם כן אז הם יטפלו שוב בגבר מבוגר כנראה.

בת זוג היא המטפלת הכי ארוכת טווח וטובה כנראה.

אחרי זה הילדים

6% מקבלים קצבת סיעוד – זה מיעוט שלא עובר את סף ההכנסה

כ 70% מהזקנים בארץ חיים מ 2700 שח בחודש. כנראה המשפחה משלימה את השאר.

גיל המטפל הממוצע באנשים שמקבלים קצבת סיעוד – 62. זקנים מטפלים בזקנים

במה עוזרים – כל מיני

ניידות

צרכים אישיים

סיוע מחוץ לבית

עזרה עם רשויות

ועוד ועוד ועדו

על מי נופל הנטל? יש שני מודלים:

1. לרוב בן או בת אחת לוקחים את רוב המעמסה. אם יש מישהו רווק או לא עובדת או משהו כזה אז הוא מטפל
2. מודל של חלוקת העומס במשפחה ושיתוף פעולה. כל אחד בדברים אחרים לדוגמא. זה הכרחי לדעת המרצה, וצריך לסייע למשפחה להגיע למצב כזה.

היפוך תפקידים – מונח שמתאר את זה שהילדים הופכים להיות סוג של הורים להורים. מגדלים/מטפלים בהם. אבל יש הבדלים – בגידול ילדים אתה מצפה לכל מיני קשיים, ומצפה שהם יעלמו עם הזמן. טיפול בהורים הוא הפוך. אתה לא מעוניין בזה הרבה פעמים, וזה רק הולך ונהיה גרוע.

יש נטייה להתחיל להתייחס לזקנים כאל תינוקות וגם להפסיק לראות את הכוחות והיכולות שלהם. זה כמובן לא טוב.

מטפלים במשפחה הם לרוב נשים. בין שנות ה60 וה 70 אחוז הנשים הללו שגם עובדות הפך משליש לשני שליש. אז היום לך תדע.

כ 12-20% מהמטפלים הם בני זוג של הזקן, ואם לא אז לעתים קרובות של מישהו אחר שגם בו מטפלים, או הורים וכו'.

בעיות שזה יוצר למטפל

לחץ

דכאון

הזנחה עצמית

אבדן חיי חברה

פגיעה ביחסים במשפחה

חרדה מדעיכת הגוף – היכולת להשלים עם זקנת ההורים תלויה ביכולת להשלים עם זקנתנו שלנו....

בעיות בריאות

נזק כלכלי

מחיר הטיפול תלוי מאד גם במצב הזקן וצרכיו, וגם ביחסים שהיו קודם לכן בין המטפל לזקן

זה כמו מין קריירה לא צפויה שכזאת

לפי תורת המערכות, ההזדקנות והתלות הפתאומית של זקנים היא אירוע מפתיע למערכת המשפחתית.

למה? כי יש איזה הכחשה שפועלת. ההורה הוא סוג של עמוד תווך, שאם יעלם, החוסן הפסיכולוגי שלנו יפגע.

חוץ מזה, אין תאריך קבוע או לוז להפיכה למוגבל. כשזה הדרגתי לא שמים לב לזה. כשזה פתאומי זה פתאומי.

הזקן גם לעתים משדר שהעסקים כרגיל. לא מספר. ואז מגיע משבר וזה מפתיע מאד.

דפוסים התמודדות במשפחה:

1. פעילות יתר – התמכרות לקשיש – הקרבה טוטאלית
2. המנעלות פעילה – התרחקות פיזית, להגיד לאחרים לעשות דברים, אולי לסדר מטפל חלופי וזהו
3. דפוס שנע בין הקצוות
4. דפוס קונסטרוקטיבי – יש דיון עם הזקן ומצליחים להגיע לאיזה איזון.

---

זקנה 8 9/12

זקנה מלאה באבדנים – רשת חברתית, תעסוקה, בריאות , בן זוג,

אין התמחות של פסיכולוגים לזקנה, ומעט מאד פסיכולוגים שעוסקים בזה.

רק עבודה סוציאלית מתעסקת בגרונטולוגיה, ומקצועות לימוד אחרים אינם מוכרים כפרופסיה.

למה פסיכולוגים לא מתעסקים בזקנים?

1. כי מתיחסים לזה כמשהו טבעי ומתבקש
2. זה לא פופולרי באוכלוסיה הכללית
3. טיפול פסיכולוגי זה דבר שנהיה יותר מקובל בדורות האחרונים, ופחות בזקנים של היום
4. המצב הכלכלי של הזקנים רע. לממן טיפול זה יקר.

לפי המודל הביורפואי, בריאות היא העדר חולי

משנות ה 80 זה החל להשתנות.

מודל חדש של ה ICF הינו תפקודי: בריאות היא יכולת תפקוד, ויכולת להסתגל למציאות המשתנה בזקנה.

זה לא שבריאות גופנית לא חשובה; אבל היא לא הכל.

בזקנה יש גם קרבה גדולה יותר לנוכחות מוות.

מחקרים בארץ מראים שהרבה יותר קשה לזקנים אובדנים של בני זוג מאשר המחשבה על אפשרות מותם שלהם.

קובלר רוס – התמודדות עם אבדן

הכחשה

כעס

מיקוח

דכאון

השלמה

מודל נוסף – של רובין

יש שני מסלולים להתמודדות עם אבדן של מישהו מת

1. מסלול תפקודי – יכול להיות מהר. דברים שנפגעים:

1. חרדה

2. דכאון
3. בטויים סומאטיים
4. יחסים במשפחה
5. הערכה עצמית
6. תחושת משמעות/ערכים
7. עבודה
8. משימות חיים (הקדשתן לאבל)

2. מסלול היחסים עם הנפטר – נמשך זמן רב

1. דמיון וזכרונות – ככל שיש יותר, האבל פועל יותר טוב

2. קרבה/ריחוק ביחסים
3. רגשות חיוביים/שליליים כלפי האדם ותהליך המוות שלו
4. אידיאליזציה של המת
5. האם היו קונפליקטים עם / ביחס המת, אם כן – לפעמים אשמה, בושה וכו'
6. תפיסת העצמי
7. היחסים טרם האבדן
8. הנצחה – איזה משמעות האבל נותן לאבדן

כשאין פתרון מוצלח לאבל – יש שתי בעיות:

1. סימפטומים דכאוניים
2. אבל מורכב – כמיהה לא פוסקת למת, עיסוק אובססיבי בו, כאב רב

פחד מוות

בעבר מוותהיה דבר שקורה יותר בתוך הבית וביום יום

היום למות בבית זה לא כל כך פשוט

יש גם חרדת מיתה – מתהליך הגסיסה, בארץ זה יותר חזק מחרדת מוות.

נמצא שזקנים פחות פוחדים למות ככל שהם מזדקנים.

למה?

• השלמה
• סבל
• דכאון

מי שגר בקהילה יותר חרד מהמוות לעומת ממוסד

למה?

1. במוסד יש מי שיהיה איתך, ומערכת תמיכה שעוזרת לך להתמודד עם מוות
2. רמת הסיעודיות במוסד יותר גבוהה מראש

מאפייים פסיכולוגיים של חרדת מוות

1. מי שיש לו תחושת שליטה גדולה – מפחדים יותר
2. מצב בריאותי גרוע – מחקרים חלוקים

המוות שיוצר תגובות הכי קשות בזקנה – הוא אלמנות

יש בזה סיכון גדול וסיכוי גדול. לעתים מחוסר ברירה דווקא מתחילים לחיות יותר.

מחקרים מראים שהקושי בהסתגולת מסוג שכזה – שדורשת שינויים מהותיים באופן החיים – הרבה יותר קשה לגברים.

70% מהנשים מבלות כ 10 שנים באלמנות. האלמנים של היום, רובם לא חיו מעולם לבד, ברשות עצמם. עברו מבית לבית – ותמיד טיפלו בך. יש אצלם יותר דכאון ויותר מתחתנים מחדש (גם עניין של היצע וביקוש). נשים לא תמיד רוצות עוד קשר 'טיפולי'. חוץ מזה מצופה מנשים להיות יותר נאמנות לזכר הבעל.

יש נשים שטיפלו ממושכות בגבר חולה, ובמצב כזה יוצאות מחוזקות ממותו כי הוא מאפשר להם חיים...

מלקינסון וויצטום אומרים שצריך 3 תחומי התערבות באלמנים/ות

1. התערבות במרכיב הסימפטומטי – פסיכיאטרית
2. פסיכולוגית, טיפולית
3. מערכתית, משפחתית, גיוס משאבים מהסביבה

מי הזקנים שבסיכון מוגבר לדכאון?

1. מי שחווה אבדן קרוב
2. מבודדים
3. בעלי בריאות לקויה
4. בעלי טווח מנגנוני הסתגלות מוגבל
5. אנשים שמייחסים אבדן שליטה לתהליכים שעוברים עליהם

---

זקנה 10

התעללות בקשישים

הסבר מה זה

18.4% מהזקנים בישראל חשופים לסוג של התעללות (ולרוב יותר מאחד) – אחד מחמש.

מה גורם לזה?

הרבה פעמים - עומס ולחץ על האדם המטפל

זה משהו שהרבה פעמים לא שמים אליו לב. אין מורה בבית ספר שתדע מזה.... מי שיודע זה לרוב רק המטפל המרכזי, ולרוב הוא זה שמתעלל.

יש ירידה בתפקוד הזקנים שפוגע ביכולת שלהם להתגונן מהתעללות.

כסף הוא מניע מרכזי וזרז להתעללויות בזקנים.

ככל שמצבו של הזקן יותר חמור, קל יותר להתערב – להפוך לאפוטרופוס עליו וכו'. כאלה שכן צלולים הרבה פעמים קשה להתערב אצלם.

סרט

חוקי הגנה על זקנים

יש 4 חוקים עיקריים

1. חוק הכשרות המשפטית והאפוטרופוסות

1. שלוש קבוצות שיכול להיות להם אפוטרופסות

1. קטינים
2. אנשים עם מוגבלות (הרבה פעמים ממנים להם בגיל 18)
3. זקנים (בעיקר דמנטים)

2. ביקורת מאד קשה על ההליך – זה נעשה ברמת בית חרושת – הפגיעה הכי גדולה בבן אדם, אולי חוץ ממאסר. חוץ מזה, אפוטרופסות יכולה להיות כלי להתעללות
3. במצבי קיצון קל למנות אפוטרופוסות. הבעיה היא מצבי הביניים. איפה שמים את הגבול? בדמנציה או מחלות נפש? במיוחד כשזה תהליך הדרגתי ולא ברור?
4. זה הליך משפטי, ויש בו בעיות. צריך מכתב מרופא, ותסקיר מעו"ס. אבל לא מזמינים את הרופא לבית משפט להעיד.
5. היום יש נטיה 'לתפור' אפוטרופסות. לדוגמא, לאשר לאדם לנהל חלק מכספו אבל לא את כולו. אבל זה די נדיר, ואין משהו מסודר.

2. חוק הגנה על חוסים

1. מעניק לפקיד סעד סמכות לבקש מבית משפט לכפות טיפול רפואי על אדם במקרים של: התנגדות מטעמים לא סבירים, או מוגבלות כלשהיא.

3. חוק העונשין – קטינים וחסרי ישע – חובת הדיווח למשטרה/פקיד סעד של אדם מהישוב וגם של איש מקצוע כאשר מטפל פוגע בחסר ישע או קטין. אפשרות לוועדת פטור.

1. מהו חסר ישע? מישהו שאינו מסוגל לדאוג לצרכי מחייתו, בריאותו או שלומו מסיבה כלשהיא.

2. לדעתו בסרט שהראו לנו – בסוף התהליך, האשה היתה כבר חסרת ישע
3. תכלית החוק הוא לא להתערב לאנשים סתם בחיים, אלא להפסיק התעללות בלי פגיעה נוספת באוטונומיה. גם החוק וגם הפרופסיה העוס"ית מאד בעד אוטונומיה.
4. לכן, לא חייבים תמיד ירידה קוגניטיבית. במקרים של זקנים סיעודיים, בלחץ קשה, אפשר להתייחס לאדם כחסר ישע.
5. יעל דיין רצתה להגדיר כל אשה מוכה כחסרת ישע. השדולה לנשים התנגדה. בסוף הוחלט שנשים מוכות אינן חסרות ישע אלא במקרים מיוחדים – כשהם מדוכאות נורא ובלתי מתפקדות וכו'.
6. מה שכן, יש לך חובת יידוע על האפשרויות שיש בפניה, כולל מספרי טלפון. וחייבים לתעד את זה.
7. יש מודל בכמה מדינות בארה"ב לפיו מדווחים על כולם, ואחר כך בודקים האם האדם חסר ישע או לא.

4. חוק למניעת אלימות במשפחה

ההליך הפלילי במקרים של התעללויות בקשישים הרבה פעמים לא נגמר בשום דבר, בהנחה שההתעללות נפסקת.

---

זקנה 11

מבחן – אמריקאי מחומר בעברית.

יש תת אבחון של דכאון בזקנה. גם זקנים לא פונים וגם המטפלים/שירותים לא ערוכים לזה. 70% מהמטפלים לא עבדו עם זקנים

הרבה מהאבדנים של הזקנה נתפסים כנורמאליים ויש להם סימפטומים שמשותפים עם דכאון. לכן מייחסים את זה לאבדנים ולא לדכאן.

דיכאון מזורי מופיע פחות בזקנים מבשאר האוכלוסיה

דיסטמיה – קיימת ב 20-30 אוז מהזקנים

הפרעה דו קטבית – פחות בזקנים משאר האוכלוסיה – נדיר

בגיל 80 יש שוויון באחוזי הדכאון בין המינים.

סוגי דכאון:

1. על רקע יחסים בין אישיים
2. על רקע מחלה

עוני בזקנה הוא גם לא משהו. והוא פחות סביר שישתפר עם הזמן.

עשרים אחוז מהזקנים הם מתחת לקו העוני (מחצית ההכנסה החציונית) אחרי הקצבה

מה זה להיות זקן עני

לא מקבלים מספיק תרופות

לא יכולים לנסוע למקומות

מקבצים נדבות לפעמים

קר להם בחורף

בעיות שיניים קשות

בשנת 2003 מחקר מצא שזקנים לעתים רעבים לפת לחם ( 81% לא)

ירידה בבטחון העצמי

בידוד חברתי

התעללות וניצול קיימים גם לעניים, אם לא יותר.

אריקסון – האתגר בזקנה – יאוש מול שלמות האגו

מה שמקבלים ממעבר מוצלח של זה – חכמה

זקנה מוצלחת – תהליך שבו אנשים מצליחים לשמור על בריאות ורווחה נפשית תוך הפקת תועלת מרבית מהתנאים האישיים והסביבתיים שעומדים לרשותם.

בלטרס מונה 7 עקרונות יסוד לזה

1. יש הטרוגניות בין אישית גדולה באוכלוסיה הזקנה
2. צריך להבדיל בין זקנה פתולוגית ומוצלחת
3. יש בגיל הזקנה יכולת התפתחות רזרווית
4. יש ירידה באינטליגנציה הנזילה

אסטרטגיה – אופטימיזציה סלקטיבית עם פיצוי

צריך להשתמש בכל המשאבים שיש לך.

משתמשים באלטרנטיבות שקיימות לנו, אביזרים שירותים, משפחה וכו', וזה יפצה ל אבדנים

זקנה 10

זקניצולישואה

שנים לא שמו עליהם. בעצם עד עכשיו לא ממש מוגדר מי זה ניצול שועה.

ניצול שואה מוגדר, לפי המערכת כמי שמוכר ומקבל שילומים מגרמניה.

יש הגדרות יותר מקילות – כדוגמת אנשים שהיו באירופה תחת כיבוש נאצי.

זה דור הולך ונעלם. יש כ 200 אלף ו 30 אלף מתים בשנה

היו פיצויים אישיים לניצולים מגרמניה, וגם שילומים מרוכזים למדינה, שהעבירה חלק מזה לניצולים

המדינה לא רצתה לעודד פניות אישיות כי זה היה פוגע בשילומים ובאוצר.

יש שרואים ניצולים כמאד חזקים. יש שרואים אותם כמאד פגיעים.

קבוצות:

1.

2.יש זקנים שמשווים את עצמם לאנשים שלא חוו לשואה, וחשים שעכשיו הם דומים לכולם.

3. יש זקנים עם קביעות מצבית. הפצעים שלהם עוד פתוחים. אירועי דחק ואבדן יכולים להשפיע עליהם קשה מאד

4. מזדקנים פגיעים – מאמינים שהשואה מאד פגעה בהם. מושפעים גם מדברים פחות קשים.

ניצולי שואה לא חולים יותר מאחרים

מה כן – יותר אוסטרופורוזיס שברי אגן וכו

וגם יותר סרטן – פי 3 בניצולי שועה.

יש גישה משלבת – אלטמן מחיפה – אומרת שהתמודדות עם גורמי הלחץ בזקנה תלויה בהסתגלות שהיתה להם לארועי השואה. גם כאן ממחלקים אותם ל4 קבוצות

יש זקנים שפועלים כדי להנציח, לנצח את הנאצים, להתמודד וכו'

לוחמים

קרבנות – 76% אמרו שלשואה יש השפעה קשה על זקנתם.

ניצולים