חזרה למאמרים של ש.ה. פרט ב
חזרה לאתר הראשי

---

R.D., Chessick, (Ed). The Technique and Practice of Intensive Psychotherapy. New Jersey: Jason Aronson
616.891 CHEt (432283)

---

צסיק - Chessick - העברה והעברה נגדית.

סוכם ע"י זוהר

להעברה יש היסטוריה ארוכה וישנם מאמרים רבים בנושא.במהותה, העברה היא צורה של התנגדות אשר בה המטופל מגן על עצמו כנגד זיכרון ו"פתיחת" הקונפליקטים מילדותו ע"י ניסיונו לחיות אותם שנית.

אין להבין את מושג העברה כפשוטו, אלא כקבוצה של פעולות ותופעות שמופיעות באצורה אופיינית בטיפול אינטנסיבי. גרינסון מנה מס' תכונות שמסמלות העברה, התכונה שמקיפה את כולם היא אי התאמה.

להעברה תפקיד חשוב לא רק בטיפול אלא גם באינטראקציות אישיות שונות. בד"כ אנו מדברים על העברה חיובית העברה שלילית.

העברה חיובית- עולה בתגובות בעולות גוון בולט של אהבה בכל צורותיה, סימניה ונגזרותיה.

העברה שלילית- אנו רואים כל מיני התנהגויות המבוססות על שנאה.

העברה שלילית תמיד נוכחת אך קשה לחשוף אותה לעומת העברה חיובית. הסיבות לכך:

1. המטופל לא רוצה להיות מודע להעברה של שנאה ולבטא אותה כלפי המטפל.
2. המטפל לא נהנה להיות מודע להעברה של שנאה, להתמודד איתה או להיות חשוף לה.

בכדי שטיפול חושפני יצליח חייב שיהיו גם גילויי העברה חיובית וגם שלילית.

נוירוזת העברה- סיטואציה בה המטופל בפסיכואנליזה מפתח רגשות העברה חזקים כלפי המטפל, שכל דבר אחר בחייו חשיבות פחותה. מושג זה נתקל בקשיים והגיעו להסכמה לגבי מס' הנחות יסוד:

1. נוירוזת העברה מקימה לתחייה נוירוזה ילדותית.
2. היא נוצרת מדרישות לאהבה שתוסכלו ובמקומם עולות בסיטואציה הטיפולית כפי שזו הובנתה.
3. הסימפטומים שלה אינם יציבים הם דינאמיים, משתנים ומתחלפים.
4. חשוב בנוירוזת ההעברה המכניזם של רגרסיה וחזרתיות.
5. כשהיא מופיעה נוירוזת העברה נראה למטופל כאילו הוא משתפר, מכיוון שהוא מאוד עסוק בהעברה עצמה.
6. נוירוזת ההעברה לא זהה או תואמת את טבעם של היחסים האינפנטיליים שההעברה נובעת מהם.
7. נוירוזת העברה בעצמה מעורבת בהתנגדות לטיפול.

פסיכואנליטיקאים מאמינים כי יעילות הטיפול היא בהסרת נוירוזת ההעברה שמשחרר את המטופל ע"י מתן פירוש ולא ע"י אף אספקט אחר.

נוירוזת העברה יכולה להופיע גם בטיפול פסיכותרפויטי.

התרחשות של נוירוזת העברה יכולה להיות מאוד דרמטית וקריטית לטיפול.

הופעת נוירוזת ההעברה לעיתים מעלה גם קושי ולא קר עוזרת לטיפול. היא יכולה להעלות בסיטואציות שלמטופל יש כוחות אגו חלשים או הגנות נמוכות. בסיטואציות כאלה המטופל לא יכול להפיק תועלת מנוירוזת העברה ע"י עבודה דרך בעיותיו. אם נראה, שנוירוזת העברה רצינית עומדת להתפתח בטיפול, על המטפל לברר היטב את מצב האגו של המטופל ולקבוע ע"י שימוש בפירוש האם המטופל מסוגל להפיק תועלת מפיתוח נוירוזת העברה. אם הוא יוכל להפיק תועלת מכך, יש לעשות מאמץ לשבור את נוירוזת ההעברה ע"י הפחתת תדירות המפגשים, ע"י פירוש אקטיבי, תמיכה וכדומה...

העברה פסיכוטית- זוהי סיטואציה לא רצויה שחזקה בעוצמתה כמו נוירוזת ההעברה, אך למטופל פשוט אין כלל תובנה לגבי התופעה והוא מכחיש כל אפשרות שמה שהוא חווה קשור לנוירוזת העברה.

ההעברה לעיתים הופכת לחלק מתמרוני ההתנגדות של המטופל. דבר זה מוביל לטעות טרמינולוגית, כל ביטוי של העברה יכול להיחשב כצורה של התנגדות להיזכר בדבר מה. ההבדל הוא שהעברה כתמרון של התנגדות עולה בסיטואציות ספציפיות בטיפול שמקדמות אותו ואז מתפקדת כהתנגדות לאורך שאר הטיפול.

ישנם מצבים בהם דרישות ההעברה כ"כ מכריעות שהטיפול לא יכול להמשך אם לא נעשה משהו. כאשר קורה דבר זה, זה מצביע על כך שהמטופל לא יכול לסבול טיפול חושפני, כדאי לשנות את הטיפול ליותר תמיכתי ולגישה פחות תדירה.

העברה הגנתית- כאשר המטופל יידרש לתובנה מתוך החומר המוצג, תופיע תגובת העברה חזקה, אופייני שזו תהיה העברה שלילית. הופעת גילויי ההעברה פתאומיים ודרמטיים שמופיעים ברגע אחד, באמצע או בסופו של פרק טיפולי מעלה אפשרות שהמטופל משתמש בהעברה כהגנה מפני רגשות, זיכרונות או הופעת תובנות שצריכות להיות מוכחשות נכון לאותו הזמן.

גילויי העברה של אופי- מופיעה רק כאשר יש נוירוזת העברה. גילוי העברה אלה יכולים להיחשב כחבויים בתוך דפוסי התנהגות כלליים. מה שמבדיל צורה זו של העברה מאחרות זו התגובה למטפל, שהיא חלק מתגובתו הטבעית של המטופל, מייצגת אותו וטיפוסית לו.

הבעיה הגדולה ביותר בפיתוח העברה היא אם המטפל מפסיד את מה שמתרחש. אחת הסיבות הנפוצות להיתקלות במבוי סתום או כישלון היא בגלל סיבות שונות שתלויות במטפל עצמו שבגללן אין הוא יכול לשים לב לגילויי העברה חשובים שקורים עם מטופליו.

כשלים אלה נובעים משני מקורות: תגובות העברה נגדית והבנה שגויה את המטופל שלא קשורה להעברה נגדית כמו- הבדלי תרבות וכדומה.

העברה נגדית- (עפ"י זינגר) באה לידי ביטוי כאשר המטפל נעשה חרד ע"י המטופל, כאשר הוא חושש מרגשות ורעיונות שהטיפול יעלה בו וכאשר שאיפתו להתעלם מהחרדה ומהשורשים הדינאמיים שלה הדוחקים אותו לעמדת הגנה. עמדה הגנתית זו מפריעה במלאכה הטיפולית העדינה של הבנת המטופל.

כוח נגד עוצמתי זה יכול להניע את המטפל להתנהגות עוינת כלפי מטופל שלו. העוינות שיכולה להיות גוליה או סמויה. העברה נגדית יכולה להתבטא ב-3 דרכים:

1. תגובה לא הגיונית של חביבות.
2. תגובה לא הגיונית של עוינות.
3. תגובת חרדה כלפי המטופל.

המחקר הכי מפורט על העברה נגדית נעשה ע"י ראקר. הוא מצביע על החשיבות שניתנת להעברה נגדית ב2- דברים. 1- ההשלכות המידיות עלולות לעוות או לעכב את התהליך הלא מודע של המטופל. 2- העברה נגדית אולי לא תתערב עם פיסת המטפל אך יכולה לקלק את יכולת הפירוש.

ישנן הגדרות שונות להעברה נגדית.

1. העברה נגדית מורכבת מסט של תגובות העברה של המטפל, בדרך של פנטזיות, רגשות, מחשבות והתנהגות לביטויי העברה ונוירוזת העברה של המטופל.
2. כלל התגובות של המטפל שכולל כמובן את האדם החשוב בילדותו של המטפל לכל אספקט של אישיותו של המטופל, כולל העברה של המטופל (הגדרה רשמית פסיכואנליטית כיום).

המטרה היא לא לחלוק את ההעברה הנגדית עם המטופל לאל לקבוע מראש מה מעורר את ההעברה הנגדית כדי להבין טוב יותר את המטופל. הכי חשוב להיות ער להעברה נגדית ולעשות משהו בנידון.

מבנה העברה נגדית הוא קבוע אך מושפע ממכלול הרגשות, הפנטזיות ודרכי התגובה שמפתחים אצל המטפל כתגובה להעברות ולאישיות המטופל במשך תקופה ארוכה של פסיכותרפיה.

נוירוזת העברה נגדית- מופיעה כאשר המטופל נהפך להיות לאדם הכי חשוב למטפל. היא כמעט תמיד פתולוגית ויכולה להיות מסוכנת.

סימנים המצביעים על העברה נגדית:

1. חוסר יכולת להבין דברים גשמיים שנוגעים בבעיות אישיות של המטפל.
2. רגשות מתח ודיכאון בזמן או אחרי פגישה עם מטופלים מסוימים.
3. חוסר התחשבות בקשר לארגוני הפגישה.
4. נמנום תמידי או אפילו הרדמות במהלך הפגישה.
5. יתר או חוסר התמדה בסידורי כספים וזמן.
6. ניסיונות חוזרים של רגשות חיבה כלפי מטופל ללא סיבה.
7. ניסיון להרשים מטופל או קולגה עם חשיבות המטופל.
8. דחף לתת הרצאה על המטופל.
9. טיפוח תלות, כבוד וחיבה של המטופל.
10. חדות סדיסטית ומיותרת כלפי התנהגות המטופל.
11. הרגשה שהמטופל צריך להרגיש יותר טוב בשביל המוניטין של המטפל.
12. ויכוח עם המטופל.
13. ניסיון לעזור למטופל בתכנים שמחוץ לטיפול.
14. הרגשה פתאומית של עניין בנושאים מסוימים.
15. חלומות על המטופל.
16. מגמה קומפולסיבית להקיש החוצה בנקודות מסוימות.

בניסיון לזהות העברה נגדית המטפל צריך להיות כנה עם עצמו כמו שהוא מבקש מהמטופל להיות. כשההעברה נגדית חמורה יש 3 דרכים: 1- למעט את ההתערבויות הטיפוליות. 2- לחקור ולמצוא מאין מאה הבעיה. 3- להתייעץ עם קולגה.

העברה נגדית לא צריכה להיחשב כדבר שלילי. היא נהפכת רק כאשר היא לא מזוהה או מטופלת. מאבק מקביל מתרחש במהלך הטיפול במטפל ובמטופל. אצל המטופל מאבק בין כוח התנגדות הטבוע מלידה והכוח הפסיכולוגי המניע בריאות ולניהול הקונפליקטים שלו. אצל המטפל מתחולל מאבק שמתעורר מהגירוי שמהווים אישיותו וההעברה של המטופל. מאבק מתקיים בין תשוקה להבין ולפרש את ההעברה נכונה אך גם הנטייה לא להבין ולפרש לא נכון את ההעברה כתוצאה מהעברה נגדית.

המאבקים הללו מרכזיים מאוד בקביעת תוצאות הפסיכותרפיה.