חזרה למאמרי פרט ב
חזרה לאתר הראשי

---

---

גישור בין מחקר וטיפול

שילוב בין מחקר וטיפול מתבסס על ההנחה שהעובד הסוציאלי מצוי במיקום אידיאלי לעסוק במחקר בשל מעורבותו הבלתי אמצעית בטיפול.

הקושי לגשר על הפער בין המחקר והטיפול, נובע מההכשרה ומהמיקום השונים של החוקרים והמטפלים.

בקרב מטפלים ניתן לאתר גישות שונות לתהליך הטיפולי:

גישה אינטואיטיבית מסורתית- מפגש טיפולי ייחודי ולא ניתן למדידה, מטפל משתמש באינטואיציה.

גישה שיטתית- ישנו בסיס אמפירי לטיפול שניתן ללמוד אותו ולהגדירו.

במאמר מציעים לשלב בין 2 הגישות על ידי מערך מחקר יחידני- חקירה אינטנסיבית של מערכת בודדת לאורך זמן.

לשיטה זו 6 שלבים:

שלב א'- קו הבסיס- איסוף מידע לפני ההתערבות

*התשתית לאיסוף מידע לצורך התערבות מבוססת על:

• ערכים- כבוד האדם, מתבטא על ידי שיתוף.
• ידע- תיאוריות בסיסיות על האדם,סטטיסטיקה ושיטות מחקר, מדיניות, שיטות התערבות.
• מדיניות הסוכנות- שבמסגרתה מתבצע הטיפול.

*גישה מערכתית- אנשים תלויים ומתפתחים תוך יחסי גומלין עם המערכות הנמצאות בסביבתם ועלינו להתמקד במפגש הבין- מערכתי. עיקרון האקויפינליות- ניתן להגיע למטרה בדרכים שונות.

*סקירת ספרות- נועדה לאיסוף מידע שיעזור להבין ולהגדיר את מימדי הבעיה שנועדה לטיפול. התמקדות בחומר תיאורטי ומחקרים וטיפולים קודמים שקשורים לבעיה.

*הגדרת הבעיות לטיפול- צריכה להיות קונקרטית וניתנת למדידה. מתוך מגוון בעיות צריך לעשות סדר עדיפויות ע"מ להתחיל. הגדרה כוללת הגדרה נומינלית- הממקדת את הבעיה בצורה מושגית, והגדרה אופרטיבית- המתארת את ביטויי הבעיה ואת האמצעים למדידתה. הקושי נובע מהצורך להתייחס לעולם תוכן מורכב ולאפיין אותו במספר מצומצם של משתנים שיקיפו אותו בצורה מלאה.

*הגדרת תוצאות טיפול- יש 3 סוגים:

1. תוצאות סופיות- אלו יעדי הטיפול שעם השגתן יובילו לסיום מוצלח.
2. תוצאות ביניים- נדרשות לשם המשך התערבות או כתנאי להשגת תוצאות סופיות או אינסטרומנטליות.
3. תוצאות אינסטרומנטליות- מנוסחות על בסיס תיאורטי, אמפירי או טיפולי ומתארות יעדים שהשגתם תוביל להשגת התוצאות הסופיות ללא צורך בהתערבות נוספת.

שלב ב'- תכנון ההתערבות

*הבסיס לתכנון ההתערבות היא שיטה הנשענת על המרכיבים הבאים: בסיס אידיאולוגי, גוף של ידע, איתור יחידת ההתערבות, הכוונה בהגדרת הבעיות הדורשות טיפול, ולאורם הנחיה לגבי דרכי ההתערבות, צורת השימוש ביחסים המקצועיים, קביעת התוצאות המצופות, הצעת דרכים לשימוש בזמן ובסוכנויות חברתיות, ודרכים לבדיקת יעילותה ותוקפה של ההתערבות. לכך מצטרפים גם גישת הסוכנות והמודל האישי של המטפל.

*הגדרה נומינלית של שיטות ההתערבות

*הגדרה אופרטיבית של שיטות ההתערבות- ההתערבות כוללת את כל פעילויותיו של העובד המכוונות להשגת התוצאות הרצויות. אסטרטגיות ההתערבות מוגדרות באמצעות טכניקות טיפוליות הניתנות לתיאור ולמדידה מבחינת תכיפות הטיפול ועצמתו. סוגי טכניקות עפ"י הגישה הפסיכו-סוציאלית:

1. טכניקות תמיכתיות
2. גישוש, תיאור ואוורור
3. שיקוף אדם-מצב
4. שיקוף התפתחותי
5. עבודה עם הסביבה

שלב ג'- השערות

עם סיום שלב ההערכה מתבקש העו"ס, המטפל והחוקר, להעלות השערות לגבי היחסים הצפויים בין המשתנה הבלתי תלוי- ההתערבות, לבין המשתנה התלוי- הבעיות והתוצאות. כדי שניתן יהיה לאשש או להפריך השערה באמצעות מערך מחקר יחידני, עליה להיות מנוסחת במונחים הניתנים לבדיקה.

שלב ד'- תיעוד ההתערבות ואיסוף הנתונים

*תיעוד ההתערבות- באמצעות משתנים תהליכיים ולא תהליכיים. משתני טיפול תהליכיים כוללים את השפעת ההתערבות על השגת התוצאות הטיפוליות שהוצבו ואת טיב יחסי הגומלין, המתפתחים בין המטפל למטופל. משתני טיפול לא תהליכיים כוללים מיקום הטיפול, מאפייניה הפיזיים של הסיטואציה הטיפולית וזמן הטיפול.

את התהליך הטיפולי ניתן לחלק ל-3 שלבים:

1. שלב קו הבסיס- יצירת קשר.
2. שלב ההתערבות- מיושמת שיטת ההתערבות המכוונת להשגת תוצאות.
3. שלב הפרידה.

*איסוף נתונים- איסוף נתונים מתבסס על דו"חות תהליכיים ומילוליים מפורטים שנרשמים ע"י העו"ס בסוף כל מפגש טיפולי. הטיות בלתי מודעות וסינון בזיכרון הם בלתי נמנעים בסוג דיווח זה.

במעקב אחר התהליך הטיפולי נבדוק תחילה את המגמה שהסתמנה בקו הבסיס. שלב זה חשוב משום שהוא מתפקד במערך מחקר יחידני כפי שקבוצת ביקורת פועלת במערכים קבוצתיים.

לאחר מכן נבדוק האם חל שינוי בכיוון המצופה בין תקופת קו הבסיס לתקופת ההתערבות ותוך כדי מהלך ההתערבות. לסיום נעקוב אחר השינויים שחלו בשלב הפרידה.

שלב ה'- ניתוח הנתונים והערכת ההתערבות

מטרת המחקר- להעריך את יעילות ההתערבות באמצעות בדיקת השערות על קיומו של קשר חיובי בין המשתנה הבלתי תלוי- ההתערבות, לבין המשתנים התלויים- התוצאות הטיפוליות. קשר חיובי כשלעצמו איינו מצביע על יעילות הטיפול, אלא מחייב בדיקה השוללת השפעה של הסברים אלטרנטיביים לקשר. ההשערות שנוסחו בשלב ההערכה, משמשות בסיס לניתוח הנתונים. אם הנתונים מאשרים את ההשערה, קל להסבירם. כשהנתונים אינם מאשרים את ההשערה, יש לבדוק מה מידת הביסוס הלוגי והידע שהובילו לניסוח ההשערה, או האם קיים ליקוי בשיטת איסוף הנתונים.

שלב ו'- שאלות לעתיד

*שאלות ברמה ערכית וברמת מדיניות.

*שאלות הנוגעות ליעילות הטיפול כפונקציה של חוזק ואינטגרטיביות. חוזק הטיפול נבחן באמצעות מרכיבים שונים:

1. האם הכמות מספיקה?
2. האם השיטה מאפשרת ביטוי צרכים?
3. האם הפרוטוקול הטיפולי מאפשר מעקב ברור?
4. האם כישורי המטפל מותאמים למקרה?
5. האם נערכה הכנה לכל מפגש?
6. האם נבחרו חומרים טיפוליים רלבנטיים לכל מפגש?

דיון ומסקנות

השאלה שהנחתה את כתיבת המאמר הייתה, באיזה מידה תורם השימוש במערך מחקר יחידני לפיתוחו של מקצוע הע"ס? ללא ספק מדובר בעבודה מסובכת, המצריכה מידה רבה של חשיבה קלינית ואנליטית, אך ברת ביצוע.

בדיקת הביקורת שהועלתה כנגד מערך המחקר היחידני, העלתה שהמחקר לא פגע באומנות הטיפול, אלא העשיר וקידם אותה. באמצעות מערך המחקר היחידני מגדיר העו"ס את התהליך הטיפולי על מרכיביו השונים, בודק מה ברור ומה דורש בדיקה והבהרה נוספת, מה מוסכם בינו ובין המטופל ומה נשאר עדיין בגדר כוונה. תהליך הבחינה המתמשך מחדד את רגישותו של העו"ס ומגביר את נכונותו לבקרה עצמית בונה, תוך תמיכה בשינוי המבוסס על הערכות אלה.

התוצאות מצדיקות את ההשקעה הכרוכה בביצוע מחקר זה. ההישגים הם: מודעות רבה יותר לבסיס המשותף של מקצוע הע"ס הכולל ערכים, ידע ומדיניות. הבנה של יחסים טיפוליים כיחסי גומלין בין מטפל ומטופל, הדורשים הרמוניה לגבי הגדרת בעיות והיזון מתמיד לגבי יעילות שיטת ההתערבות. מעקב ובקרה של התהליך הטיפולי מאפשר למטפל ולמטופל לקבל היזון חוזר משמעותי ומיידי ומסייע בשיפור ההתערבות.

לימוד מערך המחקר היחידני בהכשרה לע"ס, מסייע לסטודנט ליצור אינטגרציה בין חשיבה מדעית וטיפולית ולשלב בין ניסיונו בהכשרה מעשית ולימודיו האקדמיים.

פיתוח המודל ושימוש מעשי בו, מחייב גיוס של כוחות מקצועיים, שיש ביכולתם לתרום לקידום משימה משמעותית זו.

בהצלחה! J