חזרה למאמרים של מין ומיניות
חזרה לאתר הראשי

---

Hicks, K.M. (2005). The "New View" approach to women's sexual problems. Medscape. www.medscape.com/viewprogram/4705_pnt, 1-35

---

תפקוד מיני נורמטיבי:

במשך 40 השנים האחרונות התבססו הסטנדרטים הקליניים לתפקוד מיני נורמטיבי על מחקרם של מסטרס וג'ונסון משנת 1966. הם צפו וחקרו את ההתנהגות המינית בתנאי מעבדה והמודל שפיתחו ( Human Sexual Response Model- HSRMׂ) הוא המודל התיאורטי המוביל והמנחה ומקובל באיגוד הפסיכיאטרים בארצות הברית ובDSM.

הHSRM מזהה את ההתנהגות הסקסואלית הנורמטיבית כרצף של התרחשויות גופניות שניתנות לחלוקה ל4 שלבים עיקריים:

1. גירוי- EXCITEMENT
2. רמה -PLATEAU
3. אורגזמה
4. Resolution

השלבים מקוטלגים על פי שינויים בצורת הנשימה, בקצב פעימות הלב, לחץ שרירי ושינויים מיניים אורגאניים שונים. על פי מודל זה, תפקוד מיני נורמטיבי כולל מעבר עדין בכל 4 השלבים. ואולם, על הניסיון לבנות על מודל זה טענות על התנהגות מינית נורמטיבית אצל נשים היו מספר ביקורות:

1. היתה בעיה בבחירת הנבדקים למחקר. כיון שנדרשו למצוא נבדקים שיסכימו לקיים יחסים אל מול הבזקי המצלמה השתמשו מסטרס וג'ונסון בתחילה בנערות ונערי ליווי ובהמשך באנשים שתוארו כאנשים שמגיעים בקלות למצבים אורגזמיים. בנוסף, הנבדקים לא היוו מדגם מייצג של האוכלוסיה במובן המיני או הסוציואקונומי. מסטרס וג'ונסון דגמו בעיקר אוכלוסייה לבנה, שעיקרה מהמעמד הבינוני או בינוני ומעלה.
2. החוקרים השפיעו על מהלך המחקר בכך שסיפקו לנבדקים גירוי ואימון מיוחד לפני כניסתם למעבדה ואף במהלך המחקר עצמו.

כמו כן נטען שלא נדגמה אוכלוסיה רחבה מספיק על מנת להגדיר נורמות מקובלות לתפקוד מיני.

ציפיות אישיות בנוגע לתדירות הפעילות המינית וטבעה מגיעים מנורמות תרבותיות ונראה שבמקרה של התנהגות מינית אצל נשים, התסריטים המיניים השתנו. נשים מצופות לנהוג בדומה לגברים במצבים של גירוי ואורגזמה. גנון וסימסון טבעו את המושג "תסריט מיני"

(( Sexual ScripT על מנת לתאר את המסר המיני המשוגר לפרטים ע"י התרבות והחברה בה הם חיים לגבי ערכים מיניים. דוגמאות לערכים מיניים יכולות להיות למשל, שעל הנשים להיות בתולות עד לנישואיהן, הציפייה לתשוקה מינית גבוהה בקרב גברים.

הציפיות התרבותיות מנחות היום את הנשים האמריקניות להיראות "סקסיות" אבל לא להיות מיניות. בדגש של חשיבותה של הנאה אצל נשים והסיפוק. מנגד גורמות הציפיות גם לנזקים כגון הפרעות בדימוי גוף, חוסר ביטחון של נשים מסויימות לקיים מגע מיני, אמביוולנטיות בנוגע לקיום מגע מיני לשם הנאה והתכחשות למיניות הגופנית והתפקודית. רופאים ינהגו בתבונה אם ידאגו שלא להמעיט בערך השפעתם של המסרים המיניים המבלבלים שמשדרת התרבות כלפי נשים.

מודל החליפין הבינאישי של סיפוק מיני (IEMSS ) מספק סימוכין אמפיריים לחשיבות ההקשר של היחסים הבינאישיים אצל נשים על מנת להגיע לסיפוק מיני. לורנס וביירס סיכמו שסיפוק מיני מבוסס על 4 גורמים:

1.האיזון בין רווח והפסד במערכת היחסים הזוגית

2.איך הרווחים וההפסדים מסתדרים עם הציפיות. (האם הם עולים על הציפיות או נמוכים מהם, האם הם נחשבים סבירים על פי הציפיות)

3. האיכות הנתפסת של הרווחים וההפסדים בין הפרטנרים

4. הסיפוק של בני הזוג ממערכת היחסים ביניהם- גורם זה נתפס כמשמעותי ביותר מבין הגורמים לסיפוק מיני.

טיפול מיני בין השנים 1970-1998:

הטיפול המיני פרח החל משנות ה-60 המאוחרות וה-70 בעקבות מחקרם של מסטרס וג'ונסון ומודל הטיפול הזוגי שהם פיתחו.

תקופה זו אופיינה בשינויים סוציופוליטיים משמעותיים בארצות הברית וכללה את "מהפכת הסקס המודרנית". המצאת הגלולה בשנות ה60 המוקדמות והמאבקים לשיוויון זכויות לנשים תרמה לקבלת ההנאה ממין אצל נשים כדבר לגיטימי, בשונה ממה שנחשב כמקובל קודם לכן.

מודל הטיפול הזוגי כלל טיפול קצר טווח לשני בני הזוג וכמה אלמנטים שנחשבו שונים בצורה רדיקלית מן האסטרטגיות הטיפוליות שהיו נהוגות קודם לכן. הטיפול כלל אלמנטים של קבוצות לזוגות , והתמקד בטענה שתפקוד מיני לקוי מבוסס ברוב המקרים על סיבות פסיכולוגיות ולא פיזיולוגיות כפי שנהוג היה לחשוב. כמו כן נטען שניתן להגיע להישגים בטיפול מיני באמצעות טיפול התנהגותי מהיר יותר מאשר באמצעות פסיכותרפיה אינדיוודואלית.

כאשר התפתח הטיפול הזוגי הוא כלל פורמט של 8-10 שבועות שהורכבו מסשנים טיפוליים (קוגניטיבי, התנהגותי ופסיכודינמי) . עם תרגולים התנהגותיים לבית, שנועדו להתגבר על פערים בידע בתחום המיני וטכניקות מיניות לא יעילות. תרגולים לדוגמא בנושא של הרגעות, של עונג הדדי . המשתתפים קיבלו לביתם קלטות וספרים להעשרה בנושאים שונים. כמו כן היו קבוצות לנשים שאינן מצליחות להגיע לאורגזמה ביחסים.

באותו הזמן החל הטיפול הזוגי לקבל מקום של כבוד גם בעולם הפסיכולוגיה והפסיכיאטריה. הלן קפלן הקימה בבית חולים בניו יורק, את המרכז ללימוד מיניות האדם. היא התייחסה לגורמים פסיכודינמיים, רגשיים, פסיכולוגיים במהלך הטיפולים שערכה. כתוצאה מעבודתה התווסף גם שלב ה"תשוקה" למודל הHSRM של מסטרס וג'ונסון ב-1977. במהלך שנות ה70 וה-80 פרסמו כמה מחקרים גדולים הבודקים אלמנטים שונים במחקרם של מסטרס וג'ונסון. המסקנות היו שאנשים רבים הסובלים מבעיות בתפקוד המיני יוכלו לבפיק תועלת מטיפול קצר וישיר. המטפל המיני ג'ון ברנקרופט ביקר את השיטה ואמר כי היא מבוססת יותר מדי על נתונים ופתרונות פיזיים ויש כישלון בזיהוי ובהתייחסות להטרוגניות של הבעיות . כמו כן אמר שקשה להגדיר מדדי הצלחה לטיפול מיני כיון שההפרעה המינית הספציפית מהווה בדרך כלל רק אספקט מסויים במערכת היחסים הזוגית והטיפול יכול להצליח בפתרון הבעיה המינית אך להיכשל במציאת פתרון כולל לבעיות במערכת היחסים הזוגית. הטיפול על פי ברנקפורט צריך להיות ביופסיכוסוצאלי, הוליסטי המתייחס לכלל האספקטים הבעייתיים במערכת יחסים זוגית.

הכנסת השימוש בתרופות לבעיות בתפקוד המיני אצל גברים:

בשנות ה80 הוחל לפרסם מאמרים בנושא טיפול תרופתי לבעיות בתפקוד המיני של גברים. במיוחד לטיפול באימפוטנציה. אורולוגים הוכרו כמומחים לטיפול בתפקוד מיני באמצע שנות ה90. לאחר שאושרה תרופת הסילדנפיל הסטה תשומת הלב הציבורית מן הטיפול הפסיכולוגי לכיוון הטיפול התרופתי . קליניקות רבות לטיפול בתפקוד המיני נסגרו וכן מסלולי הסמכה לטיפול והתפרסמו כתבי עת חדשים שעסקו בעיקר בפן הטיפול התרופתי ביולוגי לליקויים בתפקוד מיני. רופאים החלו לרשום סילדנפיל (ויאגרה) למטופלים בכמויות גדולות גם לגברים צעירים שאין להם הסטוריה של ליקויים בתפקוד ואשר מקווים שהתרופה תשפר את ביצועיהם..

חברה שעוקבת אחר מרשמים מצאה כי מבין צורכי הויאגרה נמצא רוב של צעירים בגילאי 18-45 אשר סביר שבו לא יהיו יותר מדי בעיות בתפקוד ומכאן הסיקו כי רובם אינם זקוקים לויאגרה כתרופה...

אברהם מורגנטיילר כתב על זה ספר: "מיתוס הויאגרה- השפעתה המשפיעה על אהבה ומערכות יחסים" משנתקל במטופלים רבים אשר ציפו שהויאגרה תפתור את בעיותיהם במערכות היחסים.

בעיות בתפקוד מיני אצל נשים - שכלול ההגדרות במערכת הרפואית:

בשנת 1998 אורגן כנס בנושא בעיות בתפקוד מיני של נשים. המטרה היתה להגיע לקונצנזוס לגבי הגדרת בעיות בתפקוד המיני אצל נשים. המשתתפים ערכו שינויים מסויימים בספרים וב.DSM הם חילקו את הבעיות בתפקוד המיני אצל נשים ל4 קטגוריות:

1. הפרעות בחשק המיני,
2. בעיות בעוררות מינית
3. הפרעות אורגזמיות.
4. חוויות של כאב ביחסי מין

והוסיפו קריטריון נוסף של מצוקה אישית: כל מצב שלעיל יוגדר כהפרעה רק אם האישה חווה מצוקה כתוצאה מקיומו. ההגדרה החדשה פורסמה בכתב העת של האורולוגיה שהדגיש יותר את סמכותם של האורולוגים בטיפול בבעיות תפקוד אצל נשים. כמו כן נוצר צורך לשכלל את המושגים הרפואיים שהשתמשו בהם ולסגל אותם לשפה המקובלת.

המוטיבציה למציאת תרופות לטיפול לתפקוד המיני אצל נשים החלה לאחר אישור הויאגרה ע"י איגוד התרופות האמריקני.

גולדשטיין צפה בשלב מוקדם יותר שהטיפול בבעיות תפקוד מיני אצל נשים יצור פיצוץ בשדה האורולוגיה הנשית. מחקרים ניסו לבדוק אם הויאגרה יכולה להועיל לבעיות בתפקוד מיני אצל נשים ומצאו כי לא ניתן להוכיח זאת. כיום ישנן מספר חברות החוקרות תרופות הורמונליות לטיפול בבעיות תפקוד מיני של נשים. ישנה השערה כי שוק התרופות לנשים יכול להגיע ל3 ביליון דולר. מחקרים שנעשו לאחרונה ניסו סוגי טיפול שונים כגון :כדורים, קרמים, מדבקות, ג'לים ספריים בשביל טיפול בטסטוסטרון.

טיפול בטסטוסטרון לטיפול בעוררות מינית אצל נשים:

בכנס נוסף שנערך ב2001 נבדק נושא המחסור באנדרוגן אצל נשים. המטרה היתה להגיע לקונצנזוס בהגדרה. ההגדרה שנבחרה לבסוף היתה " דפוס של סמפטומים שמופיע בנוכחות מחסור בהורמונים טסטוסטרון ואסטרוגן". אחד הסימפטומים הוא ירידה בחשק המיני.לבסוף אושרה תרופה בנקראת אינטרינזה , המגיעה בתור מדבקה ומטפלת בנושא העוררות המינית אצל נשים.

נשארו שאלות רציניות לגבי יעילותו ובטיחותו של טיפול כזה אולם ישנם רופאים הרושמים תרופות מסוג זה לטיפול בירידה בחשק המיני לרוב אצל נשים לאחר גיל המעבר.

מדוע המחקר אינו תקף לדעת כותבי המאמר ולא רצוי להשתמש בטיפול?

1. מדובר בקבוצת מחקר קטנה, ולכן אי אפשר להכליל על כל הקבוצה.
2. נשים רבות שהיה אפשרי שיטופלו כך לא נכללו במחקר.
3. כדי לוודא תוצאות של מחקר כזה יש צורך להשתמש ביומן מיני. דיווח של הנאה ממין אצל מי שהשתמש בטיפול מול מי שנתנו לו תרופת דמה. התוצאות היו שלא היה הבדל גדול.
4. הרעיון וההגדרה של חוסר תשוקה הוא בעייתי וניתן לוויכוח. הקריטריונים להגדרה הם שרירותיים. במחקר שנעשה לפי פרמטרים מסוימים נמצא של 43% מהנשים יש דיספונקציונליות במין. אך לא שאלו, לכמה מהן יש בעיה עם העניין, ואם הן מגדירות זאת כדיספונקציה.
5. קשה לבחון רמות של טסטוסטרון בגוף. הן משתנות במשך היום וקש להכריע מה גורם לחסר. גם מחזור חודשי משפיע על הכמויות והערכים של המדידה.
6. אין מחקר ארוך טווח בנושא. ייתכן ויש תופעות לוואי לטווח רחוק. ה-fda לא ממליצים על הטיפול בגלל שאין מספיק ידע בנושא.

אבחון בעיות מין של נשים

מרכזי בריאות, אתרים ברשת, ממשיכים בחינוך הפומבי אודות מיניות וארגונים מקצועיים המתמקדים בבעיות מין של נשים הפכו שכיחים. יש כיום שמות ידועים ומהימנים של אבחונים בספרות המקצועית לבעיות מין בקרב נשים כמו: בעיה בתשוקה המינית, בעיה בסלידה מינית, בעיה באורגזמה, חסך באנדרוגן (הורמון גברי), תרופות שמשפיעות על מצב הרוח (פסיכו-טרופיות) הגורמות לבעיות בקיום יחסים, בעיית התעוררות מינית, ובעיה של התעוררות יתר. אלו הם מושגים ומונחים שמשתמשים בהם יותר היום, אך השכיחות האמיתית של בעיות אלו עוד לא קיבלה מספיק ביסוס מחקרי.

תוצאות מסקר מקיף שנעשה בארה"ב ב 1994: הסקר התמקד בסוציולוגיה, אך הייתה בו שאלה אחת בנוגע לבעיות מיניות אצל נשים, שנותחה שוב ב 1999: 1500 נשים נתבקשו להשיב בכן או לא לשאלה: האם חווית אחת מ-7 בעיות למשך חודשיים או יותר בשנה האחרונה. בעיות אלו כללו: חסר בתשוקה למין, חרדה בנוגע לביצוע מיני, קושי בלובריקציה (העדר רטיבות). במידה ואישה ענתה כן על אחת השאלות היא הוגדרה כבעלת דיספונקציה מינית. המחקר הראה של- 43% מהנשים יש בעיה מינית. משתמשים בנתון זה בספרות וביחסי ציבור של חברות תרופות כדי להראות שהבעיה רווחת בכל העולם. אך ביקורת רבה הועלתה בנוגע לשימוש השגוי בנתון זה.

בסקר מ 1993, של 2632 נשים שבוצע ע"י חוקרי המין ברני זילברג וקרול אליסון. נתנו למשתתפות רשימה של 23 מצבים מיניים העוסקים בקשיים מיניים. 3 הבעיות שסומנו הכי הרבה: עייפות מדי מלקיים יחסים, עסוקות מדי, ופחות חשק מיני ממה שהיו רוצות שיהיה להן. 28% - קשור לתגובות הפיזיות שלהן או של בן הזוג. הבעיות הגדולות שדווחו: אם בן/בת הזוג נראו לא מגורים או שדעתם מוסחת בזמן סקס, אם לבן הזוג יש קושי בשמירה על זקפה, אם היא עצמה גמרה מהר מידי, אם חוותה כאב כלשהו בזמן קיום יחסים, אם חוותה עווית בלתי רצונית בואגינה כך שהחדירה לואגינה נהייתה קשה או בלתי אפשרית. בעיות אלו השפיעו על האווירה ועל הביצוע של מפגשים מיניים, הופכים אותם למוזרים, מתוחים ומאכזבים.

לאומן ועמיתיו ניסו להעריך את השכיחות של בעיות מיניות בקרב 13,882 נשים ו 13,618 גברים מ- 29 מדינות. הם השתמשו בסקר בינלאומי של Pfizer global study of sexual attitudes and behaviors. הסקר בודק מימדים שונים במיניות ובמערכות יחסים של גברים ונשים בגילאים 40-80.

מצאו שהעדר חשק למין וחוסר יכולת להגיע לאורגזמה היו הבעיות השכיחות ביותר שדיווחו עליהן נשים. שכיחות התופעה בטווח שבין 18% עד 43%. גם במחקר מ 1994, וגם במחקר נוסף מ 2004: בעיות במין קשורות לבריאות פיזית לקויה וחוויות שליליות בקשרים מיניים ומצב נפשי כללי. מחקר בינלאומי נוסף מצא שחוסר יכולת לגמור אצל נשים קשורה לבריאות לקויה, מצב כלכלי קשה, דיכאון, וראיה פסימית בנוגע לעתיד של מערכת היחסים. הבעיה היחידה שקשורה לזקנה היא יובש וגינאלי.

סקר – אילו בעיות הכי שכיחות אצל נשים בקליניקה שלך? מעט או העדר עניין בפעילות מינית/ חוסר יכולת להירגע / פחד או דחייה מאינטימיות מינית/ בן זוג בוחר זמנים לא נוחים / לפרטנר יש הרגלים מיניים שונים משלך / לפרטנר יש בעיות מיניות /לא מספיק משחק מקדים לפני חדירה/ לא מספיק עדינות אחרי מין / לא מצליחה לגמור מיחסי מין / לא מצליחה לגמור מגירוי חיצוני של הדגדגן / חשה כאב בזמן קיום יחסים / יובש וגינאלי למרות שיש ריגוש / הרגשה שרק לעיתים רחוקות מסופקת / מצבים אחרים שפוגעים ביכולת ליהנות – לדוגמא, תרופות נגד דיכאון.

מבט חדש על בעיות מין אצל נשים

המאמר נועד לעזור לחוקרים, מחנכים וקלינאים להתמודד עם המדיקליזציה הגוברת של המיניות בתקשורת. מציעים מודל רב מימדי לתפקוד מיני שמעריך את הניסיון של האישה בצורה הכי מדויקת שאפשר ועוזר למטפל להגיע לתוצאות טובות יותר. בין אם בהיבט הרפואי או הפסיכו-סקסואלי.

התייחסות למיניות האישה בצורה רחבה שכוללת רקע תרבותי, כלכלי, ומתייחס לגורמים נוספים במערכת היחסים כבעלת תפקיד מרכזי בתפקוד ובבעיות המיניות. התייחסות לקונפליקטים המיניים של האישה ואל האמביוולנטיות בהרגשתה אל המיניות שלה בקונטקסט של ההתנסות שלה בחברה בה היא חיה. הגישה התרפויטית מתחילה מנקודת המבט של המטופלת. התיאור שלה את הבעיה והניסיון למקם את הבעיה בתוך קונטקסט. להימנע מלהתבונן בסימפטומים בלבד. הכללה של מבט פסיכולוגי ורפואי. וגם סוציולוגי.

The new view nomenculture considers

אנו לא מגדירים מהו תפקוד מיני נורמאלי במונחים של התעוררות, תשוקה, אורגזמה וכו'... ודיספונקציה כסטייה מהנורמה. אנו מכירים בכך שיתכן שאישה לא תהיה מרוצה מכל אספקט פיזי, נפשי או הקשור למערכת היחסים שלה בחוויה המינית. הגורמים אותם אנו בודקים הם רבים: חברתיים, מערכות יחסים, אישיים, פיזיים. הקלינאי הטוב ייקח הכול בחשבון ויבצע ראיון היסטוריה מינית כפי שנציין בהמשך.

4 קטגוריות לבעיות מיניות אצל נשים:

A. בעיות מין עקב רקע סוציו-תרבותי, פוליטי או כלכלי.

1. בורות וחרדה עקב העדר ידע וחינוך מיני, העדר גישה לשירותי בריאות או מגבלה סוציאלית אחרת.

א. העדר אוצר מילים כדי לתאר חוויה סובייקטיבית או פיזית.

ב. העדר מידע על הביולוגיה של האדם ושלבים משתנים בחיים.

ג. העדר ידע על תפקידים מגדריים ועל האופן בו הם משפיעים על צפיות מיניות, התנהגות מינית ואמונות.

ד. גישה לא מספקת למידע ושירותים של אמצעי מניעה והפלות,הימנעות ממחלות מין וטיפול, טראומה מינית ואלימות במשפחה.

2. הימנעות או חרדה ממין בגלל חוסר היכולת לעמוד בנורמות חבריות אידיאליות (מציאותיות או לא).

א. מתח או בושה מהגוף שלך, מהמשיכה המינית שלך או מהתגובות המיניות שלך.

ב. בלבול או בושה עקב אוריינטציה או זהות מינית, או בגלל פנטזיות ותשוקות.

ג. קשיים בגלל קונפליקט בין נורמות מיניות של תרבות המוצא שלך, לבין התרבות הדומיננטית.

ד. חוסר חשק או עניין, עייפות או העדר זמן בגלל מחויבויות בעבודה או במשפחה.

B. בעיות מיניות בגלל פרטנר או מערכת היחסים

1. הימנעות, חוסר חשק מיני בעקבות בגידה, או בגלל שאתה לא מחבב את בן הזוג, או פחד ממנו, בן זוג מנצל את כוחו העודף והלא שוויוני בקשר. או תבניות תקשורת שליליות בקשר.

2. סתירה בתשוקה לפעילות מינית או העדפה של פעילות מינית מגוונת.

3. בורות או עכבה בנוגע לאופן בו מתקשרים את המין, את ההתחלה, את הדרך, הקצב של האקט המיני.

4. חוסר בחשק מיני והעדר הדדיות כתוצאה מקונפליקט בנוגע לענייני יום יום – כסף, ניהול זמן, קרובי משפחה, או כתוצאה מטראומה – בעיות פוריות או מוות של ילד במשפחה.

5. עכבה בהתעוררות המינית אן בספונטאניות בגלל מצב בריאותי של בן הזוג או בעיות מיניות שלו.

C. בעיות מיניות בגלל מצב פסיכולוגי.

1. סלידה מינית, חוסר אמון או עכבה בעונג המיני בגלל:

א. חווית עבר של התעללות פיזית, נפשית או מינית.

ב. בעיות אישיות של התקשרות, דחייה, שיתוף פעולה.

ג. דיכאון או חרדה.

D. בעיות מיניות בגלל מצב רפואי.

כאב או העדר תגובה פיזית בזמן מין למרות מצב זוגי תומך ובטוח, ידע מספק על מיניות, וגישה מינית חיובית. בעיות אלו נובעות מ:

1. בעיות רפואיות מקומיות או מערכתיות שמשפיעות על הנוירולוגיה, נוירווסקולריה (הובלת נוזלים בגוף), במחזוריות, בהפרשת הורמונים וכו'...
2. הריון, מחלות מין...
3. תופעות לוואי של סמים, תרופות או טיפולים רפואיים.
4. מצבים לטרוגניים ?? latrogenic

מצבים ובעיות אלו לאורך חייה של האישה קשורים זה בזה, ומשפיעים על מצבה כיום ועל תפקודה או בעיות בתפקודה. כולל גם:

1. השלה ההתפתחותי בו היא נמצאת.
2. ילדות וחוויות של גיל ההתבגרות:
1. דתיות/רוחניות – אמונות ופרקטיקה.
2. יחסי כוחות מגדריים. תפיסה מגדרית.
3. מודל מיני הורי .
4. חוויות קודמות (חיוביות ושליליות) של אינטימיות, אהבה, משיכה ופעילות מינית.

סקר – כמה ניסיון מקצועי יש לך כדי להכין אותך לטיפול בבעיות מיניות של נשים?

כלום/ מינימאלי/מספק/משהו משהו... הקף את התשובה הנכונה.

תפקיד הקלינאי בטיפול בבעיות מין של נשים

הלו"ז הצפוף, השגרה, הדרישות של קליניקה מודרנית מקשות על פיתוח סביבה שמאפשרת למטופל להעלות נושאים רגישים בביקור רגיל במשרד. קלינאים בלי ידע מספק על מיניות, או שלא ביררו עם עצמם את ערכיהם המיניים או השקפותיהם, יכולים להגיב למטופלים בבושה רבה, כאשר יש סתירה עם ערכיהם האישיים, סימני הפתעה או שוק או רגשנות.

לפי סקרים, מטופלים מעוניינים שהרופאים שלהם יזמו שיחות על חיי המין שלהם בנוסף למצבם הרפואי.קרדיולוג מדווח שמטופלים רבים רצו לספר על ההיסטוריה המינית שלהם, ושהרגישו בנוח מול רופא. כיום מלמדים יותר במרפאות ובאקדמיה כיצד לערוך ראיון נכון, וזהו אתגר גדול לבסס שיטה, הדרכה ופרקטיקה בתחום. כיום יש רק מעט ידע ונתונים בתחום. במאמר מ 2003, נמצא שבבתי ספר לרפואה נלמדים בין 3-10 שעות של חינוך מיני.

כדי להקשיב לבעיות מיניות של אחרים כמו שצריך, עליך להרגיש בנוח עם המיניות שלך. נדרשת אינטרוספקציה על החיים שלך והחוויות המיניות שלך. חשוב להבין מה היא מידת הסובלנות שלך כלפי צורות מיניות אחרות.

סקר – האם אתה מגדיר את עצמך במרגיש בנוח לשמוע ולדון בהתנהגויות מיניות שהמטופלים שלך מתארים? מה אם הם מתבגרים?! כן, מרגיש בנוח / רוב הזמן סבבה, חלק מההתנהגויות גורמות לי אי נוחות / לא נוח לי כ"כ / אני מרגיש אי נוחות בנושא הזה / לא מרגיש נוח בכלל.

התפקיד של הקלינאי בטיפול בבעיות מיניות אצל נשים

מעטים (ביניהם רופאים ואחיות) מקבלים חינוך מיני מקיף, שתפקידו לקדם בריאות מינית. חינוך כזה הוא תואם גיל, רגיש תרבות, ומותאם לבשלות של השומע. הוא עוסק בהתפתחות מינית, רבייה, יחסים עם האחר, חיבה, אינטימיות, דימוי גוף, ותפקידים מגדריים. חינוך מיני, מטרתו לעזור לאנשים לרכוש נקודת מבט חיובית על מיניות. קלינאים מעודדים להיכנס לאתר הרשמי למידע ולמידה על מיניות בארה"ב. כמו כן צעד ראשון למי שרוצה לעסוק בתחום הטיפול המיני, זה להשתתף בסמינר בנושא הערכה מחודשת של הגישה המינית. למי שרוצה עוד מידע www.aasect.org הגישה האידיאלית לטיפול בבעיות מין היא ע"י צוות אינטגרטיבי הכולל אחיות, יועצי מין, עו"סים עם מומחיות רפואית ומחנכים מיניים. חשוב להכיר את התחום של התעללות מינית ואלימות במשפחה. חשוב להשתמש בשאלונים בראיון של מטופל. מקור טוב לשאלונים כאלה: William maurice's sexual medicine in primary care. מנחה מה לשאול, ובמיוחד, מה לא לשאול בביקור ראשוני. כולל סימולציות של אינטייק. מטרתו, לעזור באבחון נכון של בעיות מיניות, ולהציע טיפול נכון, או הפנייה לגורם אחר שיכול לעזור. עוד טקסט שיכול לעזור: sexuality and chronic illness: a comprehensive approach. מתאר אבחון והערכה וטיפול של בעיות מיניות אצל פונים עם בעיות ספציפיות, מבחינה רפואית ונפשית. עוזר למטפלים ומטופלים לדבר בנוחות על נושאים מיניים.

בהערכה הסופית, על הקלינאי העסוק לנקוט בגישה שיתופית בטיפול בבעיות המיניות של נשים. המורכבות של בעיה פיזי ונפשית מצריכה התערבות משולבת.

סקר – האם השתתפת בסמינר להערכה מינית מחודשת? כן/ לא אבל אני בדרך.../לא נראה לי נחוץ.

המלצות ספציפיות לקלינאים – כיצד לגשת לבעיות מיניות אצל נשים

איש הטיפול יהיה נכס עבור המטופלות אם ימלא אחר ההמלצות הבאות:

1. היה בקיא ביסודות התפקוד המיני. תחשוב מה נחשב בעיניך מיניות בריאה. שוב, תשתתף בסמינר. החשיפה והדיונים בסמינר כזה מהווים חווית למידה רצינית. מגביר את רמת הנוחות של המטפל בנוגע לנושאים מיניים, ויעזור לו לדבר עם מטופלים בחופשיות. אפשרות אחרת – שאתה תעביר סמינר כזה לחבריו בעבודהJ

2. אל תהיה שיפוטי. אם תכיר את ערכיך ועמדותיך, תוכל להימנע משיפוטיות. תלמד את העובדה שהמיניות של כל אדם מורכבת מתסריטים שכל תרבות מכוננת. תהיה ניטראלי ואובייקטיבי בנוגע לכל הנשים, כולל אלו עם אוריינטציות מיניות, אתניות ותרבותיות שונות משלך.
3. תשומת לב רבה הושקעה בעשור האחרון בשיפור התקשורת וההקשבה בין מטפל למטופל בקרב רופאים ושאר מטפלים. בטיפול מיני, ההקשבה לסיפור של האישה, מהפרספקטיבה שלה, היא נקודת ההתחלה החשובה ביותר. הרחב את ההגדרה של סיפוק מיני כדי שיכלול יותר מאורגזמה. מה פירוש המילה סיפוק עבור כל מטופלת שמגיעה לשיחה עם בעיה מינית? מהן ציפיות המטופלת כשהיא רוצה מיניות מספקת יותר? חשבו על האופן בו מוגדרות הקטגוריות של בעיות מיניות כפי שציינו קודם ונסו לחשוב מה רלוונטי למטופלת הזו כשמתכננים תוכנית התערבות. הדפיסו טבלה (שתופיע בהמשך) של אבחון וטיפול.
4. השתתף בסדנאות להכרת מציאויות סוציו-פוליטיות ומיניות שונות של נשים. מה הוא העונג המקובל באותה תרבות? מהו דימוי הגוף האידיאלי? מה מוגדר כהתעללות מינית? כאלימות? כהטרדה – מינית/ פיזית/ נפשית. מהו העול הכלכלי של האישה, תבניות העסקה, דפוסי חיים ומהם תפקידיה בחברה. במאמר הם ממליצים לשלב קורסים במדעי ההתנהגות ובסוציולוגיה לרופאים ומטפלים. זהו בסיס ידע חיוני. מעודד התייחסות למטופל כאינדיבידואל, ולא רק כסימפטום.
5. הדגש את הכוח והחשיבות של אנרגיה מינית חיובית. שיהיה לך מאגר ספרות רציני בקליניקה, שפונה למגוון רחב של התנהגויות מיניות וסגנונות. נכתב רבות על ראיה הוליסטית ופתרונות קונסטרוקטיביים לבעיות מיניות. תן למטופלים שלך לקרוא ולהרחיב את הידע שלהם. (הם ממליצים על שמות של ספרים. לא ציינתי את שמותיהם כאן.)
6. למד אודות הדגדגן! מבנה ותפקוד... חשוב לקלינאי ולמטופל. (בהמשך תמונות). עדיין רבים לא מבינים את המבנה שלו. ספרי אנטומיה רבים כוללים רק את המבנה החיצוני של הדגדגן ולא את הפנימי. יש ספרים בהם תיקנו את העוול. הסיבים העצביים הפנימיים של הדגדגן מתחלקים לשני ענפים שמחוברים באגן. חלק מהסיבים מגיעים לוואגינה וסביר שיש ויברציות בכמה אזורים בהם נמצאים הסיבים. זה תורם ומשפיע על האופן בו נחווה גירוי ואגינאלי. לאחרונה השתמשו בMRI כדי לראות את המבנה הפנימי של אנטומיית הדגדגן.

Figure 1. A cross section of the nonerect. www.womenshealthspecialists.org.

תרשים מס' 1 : דגדגן שאינו בזיקפה.

Figure 2. A cross section of the clitoris during sexual arousal. www.womenshealthspecialists.org.

תרשים מס' 2 : דגדגן בזמן גירוי מיני.

8. ארגן קורס מיני לציבור. ייתכן שאנשי מקצוע אחרים יגיבו בצורה אמביוולנטית ליוזמה זו, אולי בגלל תסכוליהם המיניים, אמונותיהם הדתיות או המוסר השמרני ששלהם. או אולי פחד מדיון ציבורי במיניות. למרות שיש תמיכה בשיעורי חינוך מיני בבתי הספר, יש חשש מפרסום שלילי בנושא מטעם המתנגדים לעניין.למרות שהקורסים שאתה מציע אינם חלק מהחינוך הציבורי והם על בסיס התנדבותי. קורסים מסוג זה מעבירים את המסר שיש להתייחס לנושא ברצינות, יותר ממה שהיה בעבר.
9. עמוד על ההבדל בין האפשרויות העומדות בפני נשים לעומת זכויותיהן הבסיסיות. אפשרויות בחירה הן קריטיות עבור בריאות האישה. בסטינג רפואי, אפשר לפספס את נושא הבחירה החופשית של האישה כגורם שמשפיע על בריאותה ושלומה. חשוב על השאלות הבאות לפני שאתה מציע תרופה או טיפול מיני חדשני לאישה:

- האם לקחת היסטוריה מינית מפורטת של המטופלת?

- האם דנת עם המטופלת אודות ההקשר הסוציו-פוליטי שלה וגורמים במערכת היחסים שלה

- שיכולים להיות השורש לבעיה המינית שלה? אולי צריך להפנותה לטיפול פסיכולוגי?

- האם יש לך בקליניקה ספרות או וידיאו שאתה יכול להלוות למטופלים?

- האם אתה משוכנע שהבעיה של המטופל היא פיזית?

- האם יש לך רשימה של קריטריונים שצריכים להיות לפני שאתה רושם תרופה או הליך טיפולי כלשהו, במיוחד אם מדובר בדבר חדש שעוד אין הרבה ידע אודות השימוש בו?

- איזה בדיקות מעבדה או מבחנים פיזיים הכרחיים לביצוע לפני שרושמים תרופה כלשהיא?

- מהם הסיכונים והיתרונות שחייבים שקיפות מלאה לפני שמציעים טיפול או תרופה לאדם?

- האם אתה סבור שהמטופל מסוגל לבחור בחירה שקולה ומודעת?

9. כל הזמן תתעדכן בידע ופתח הליכים בקליניקה שמאפשרים סודיות ואתיקה. אתה מתעסק בתחום מאד רגיש. אסור לחשוף את החומר הטיפולי, מבלי טופס ויתור סודיות, ההיסטוריה הרפואית – מותרת לקריאה רק לאנשי מקצוע. גיליונות הערכה על התקדמות המטופל, סודיות מירבית.

10. הזמן רופאים, מחנכי מין וכו'... להציג ולהרצות במקום עבודתך. המלץ על הוספת תוכניות כאלה במקום עבודתך.

11. פתח רשת של מומחים באזור מגוריך. מומחה טוב יודע מהן המגבלות שלו ומפנה לאחרים שמומחים בתחום בו יש בעיה.

12. פרסם במשרדך הצהרה של זכויות מיניות שאומצה ע"י הארגון העולמי למיניות ב 1999 בכנס שנערך בהונג קונג. המסר שתעביר למטופליך כשיקראו את ההצהרה הוא שאתה מודע לנושאים מיניים ואפשר לדבר איתך על הנושא.

13. תמוך במאמצים לחינוך ומידע אודות מין של המועצה בארה"ב, ושל עוד ארגונים רבים אחרים.

14. קלינאים רבים שואלים "האם את פעילה מינית?", התשובה לכך היא כן או לא, אך היא לא מספקת מידע בנוגע לסוג הפעילות. האם יש שימוש בדגדגן, באנוס או בואגינה. היה מוכן לשאול שאלות מפורטות לפני שתחווה דעה על הבעיות המיניות שיש לאותו אדם.ותקבע התערבות מתאימה.

שאלון היסטוריה מינית

להעביר למטופל שאלון היסטוריה מינית יעזור מאד למטפל המתחיל. השאלות הבאות מדגישות את הגישה של הכותבים לאופן בו הדבר צריך להתבצע. חשוב להבהיר למטופלת שהיא רשאית להשיב רק על מה שהיא רוצה ורק עד לרמת העומק שהיא רוצה.

1. האם את מגדירה עצמך כמסוגלת למצוא את המילים כדי לתאר נושאים מיניים?
2. איזה מילים מושגים ביטויים היית רוצה ללמוד?
3. האם היית רוצה שיהיה לך יותר ידע על הביולוגיה המינית של האדם? האם תרצי לדעת על:

מניעת הריון

הריון

לידה

משיכה מינית, תשוקה, התעוררות מינית, אורגזמה.

"סקס"

מין אוראלי

תכיפות של פעילות מינית

אחרים...

4. איזה חינוך מיני קיבלת?
5. האם החינוך הזה היה מספק? ממצה?
6. על אילו נושאים היית רוצה לדעת יותר?
7. האם את יודעת איך גילאים שונים, או תקופות שונות בחיים משפיעות על המיניות?
8. האם חשבת על האופן בו גברים ונשים עוברים סוציאליזציה במחשבה על מין?
9. האם את חווה אי נוחות או אי הסכמה עם המסרים שלמדת מהתרבות שלך והמקום בו גדלת לבין התרבות בה את נמצאת עכשיו? אם כן, בבקשה תפרטי.
10. איזה מסרים קיבלת מהדת שלך?
11. האם את מרגישה שלמה או בנוח עם הגוף שלך והתפקוד שלו?
12. האם את נהנית מפעילות מינית?
13. האם את פעילה מינית?
14. האם את מרגישה מסופקת?
15. מיהו או הם הפרטנרים שלך? לא צריך שמות, מספיק תיאורים. האם מדובר בבעל, חבר, מאהב, כמה זמן ביחד?
16. מה את מרגישה בקשר לפרטנר שלך? אתם מחבבים אחד את השני? האם את מפחדת לפעמים? איך אתם מתקשרים אודות המין?
17. תתארי את הקשר שלכם ביחס ל...

רמת משיכה דומה.

העדפות משותפות לפעילות מינית.

היכולת לתקשר העדפות לעיצוב חיי המין.

18. האם את חווה משהו מהדברים הבאים?

העדר תשוקה מינית

העדר התעוררות מינית

העדר אורגזמה

19. האם את מרגישה בנוח עם עירום ומגע פיזי?
20. האם את חשה חרדה או קושי עם מין בגלל:

התעללות רגשית בעבר

התעללות פיזית בעבר

בעיות באינטימיות

דחייה או פחד מדחייה.

21. האם את או הפרטנר שלך סובלים מחוסר עניין מיני בגלל אחד מהדברים הבאים?

כסף

לו"ז

ילדים/ הטיפול בהם

הורים/ הטיפול בהם

קרובי משפחה

חוויות טראומטיות

מצב בריאותי

22. האם הנטייה/זהות המינית שלך היא?

הטרוסקסואלית?

לסבית?

דו- מינית?

טרנסקסואלית?

23. האם את חשה בנוח עם הפנטזיות שלך? לא לשאול את התוכן שלהן.
24. האם את מאוננת?

אם כן, איך?

אם כן, האם את גומרת? תמיד? לפעמים? אף פעם לא?

אם לא, האם היית רוצה ללמוד עוד על עינוג עצמי?

25. האם את חווה כאב במגע מיני? אם כן, תארי איזה.
26. האם את חווה העדר תגובה בזמן פעילות מינית?
27. האם כאב או העדר תגובה קשורים ללחץ או מתח נפשי?
28. האם כאב או העדר תגובה קשורים למצב פיזי או בעיה בריאותית?
29. האם כאב או העדר תגובה קשורים לאחד מהדברים הבאים?

הריון

תוצאות של לידה

זיהום שמועבר במין.

ניתוח באגן

תופעות לוואי של סמים

אחרי מילוי השאלון, יכול רופא לבצע בדיקה גופנית, נוירולוגית וכו'...

גישה מנקודת מבט חדשה לדיאגנוסטיקה ואסטרטגיות טיפוליות למטפל

הטבלה הבאה מדגישה את סוגי ההמלצות שמטפל יכול לתת על סמך תיאור הבעיה המינית ע"י המטופלת,

התשובות הניתנות לשאלות המטפל ואבחונו של המטפל את המטופלת.

מקרה 1- עם שימוש בשיטת ה"נקודת מבט החדשה" : (the new view)

אישה נשואה בת 32 מסלבדור, מהגרת חוקית, עובדת 40 שעות בניקוי בתים, מטפלת בשני ילדיה ובאימו המזדקנת של בעלה, ועושה את כל מלאכות הבית והבישול. היא פונה אל רופא המשפחה שלה לגבי בעיה המדאיגה אותה הנוגעת למין. היא מדווחת כי בחודשים האחרונים לא הייתה מעוניינת בקיום יחסי מין והיא מודאגת מכך שבעלה יחפש יחסי מין במקום אחר. מידע היסטורי משפחתי מגלה כי אימה נפטרה בעודה צעירה. אחיה הבכור גידל אותה והיא שימשה כמשרתת בביתו.היא מעולם לא עברה התעללות מינית אבל חשה שהיא מקבלת יחס לא טוב ומזניח מצד אחיה וגיסתה. חקירה מעמיקה מגלה כי תקשורת בנושאים מיניים ונושאים אחרים בינה ובין בעלה היא מינימלית ושהוא אינו מראה אכפתיות.למרות זאת היא רואה בו מפרנס ואבא טוב. היא אינה מעוניינת בבני זוג אחרים או בגרושים. היא מדווחת כי על אף שבעבר הייתה מגיעה לגירוי מיני, מעולם לא חוותה אורגזמה. היא לוקחת אמצעי מניעה אוראלים (אני מניחה שבשפת פשוטי העם הכוונה ל-גלולות) ותוהה אם הם הגורם לחוסר החשק שלה. היא לא מרגישה בדיכאון על אף שלפעמים היא עייפה במשך ימים רבים, אך היא תוהה אם בעלה בדיכאון. מטופלת זו היא טיפוסית לנשים המטופלות במרפאה של...בלה בלה בלה. בסיווג של ה- די.אס.אם (לא כותב לי באנגלית) בחלק המדבר על בעיות מיניות אצל נשים, מטופלת זו יכולה להימצא כסובלת מהפרעה בתשוקה מינית, גירוי וחוסר תיפקוד אורגזמי. אמצעי מניעה אוראלים ודיכאון עלולים להשפיע לרעה על מצבים אלו.

1.נתונים, סוציו אקונומים ופוליטים:

-למטופלת עצמה חסרה אינפורמציה על תיפקוד מיני.

-מבחינה תרבותית, היא מאמינה שהיא צריכה להיות נגישה לבעלה בין אם היא מעוניינת בכך או לא.

-היא חונכה שישנה חלוקת תפקידים ברורה בין המינים.

-היא עובדת קשה ולעיתים קרובות עייפה מאוד. מבחינה כלכלית היא אינה יכולה להפחית בשעות עבודה.

2.בעיות מיניות הקשורות בבן הזוג ומערכת היחסים:

-היא מודעת לכך שאינה מאושרת ולחוסר התקשורת והבעת רגש במערכת היחסים ולכך שבעלה אינו עוזר בבית כלל.

-היא אינה מזהה קשר בין הבעיות הנ"ל לבין חוסר החשק המיני שלה.

-היא אינה מזהה את חוסר השוויון במערכת היחסים ביניהם.

-היא דואגת להשלכות שיכולות להיות בעקבות זה שאינה מקיימת יחסי מין עם בעלה.

-ייתכן כי בן זוגה בדיכאון,דבר המחמיר את הבעיה

3.בעיות מיניות הנגרמות עקב עניינים פסיכולוגיים:

-היא חוששת מאיבוד נאמנותו של הבעל במידה ולא תספק את צרכיו.

-הכעס הבלתי מודע שלה עלול לפגום בעניינה ביחסי מין.

-יתכן שלה עצמה יש דיכאון שאינה מודעת והמשך של הדינמיקה הנוכחית עלולה להוביל לדיכאון קליני.

4.נתונים רפואיים:

-אמצעי המניעה האוראליים עלולים לתרום לחוסר העניין ביחסי מין ולדיכאון.

אסטרטגיית טיפול:

אישה זו מתמודדת עם אתגרים רבים אשר עלולים להשפיע בצורה שלילית על תפקודה המיני. מצבה הכלכלי בלבד, אינו מאפשר לה כמה מהטיפולים הקיימים. לדוגמה, ייתכן כי טיפול מיני או טיפול פסיכולוגי אינם מכוסים ע"י הביטוח הרפואי שלה, אם יש לה בכלל. כמעט 60% מהאוכלוסייה ההיספנית בארה"ב הייתה ללא ביטוח רפואי לתקופה מסוימת בשנים שבין 2001-2002. יש לברר עימה על יכולות הקריאה שלה, בתקווה שתוכל לקרוא ספרים ע"מ להעניק לה ידע מיני בסיסי(במאמר יש את השמות המדויקים של הספרים). היות ואינה יכולה לקצץ בשעות עבודתה, ייתכן ולא תוכל להשתתף באופן קבוע בקבוצות תמיכה או טיפול פסיכולוגי, אבל ניתן להמליץ לה להצטרף לקבוצת תמיכה מקומית אשר מתעסקת בעניינה ובה תוכל לעבוד על סוגיות אישיות דבר אשר יסייע לה להגיע למודעות לגבי קשייה האישיים אשר עלולים להשפיע על מערכת היחסים עם בעלה. היא כנראה לא תכיר קבוצות מעין אלו ולכן מומלץ שלמטפל שלה תהיה רשימה מוכנה מראש של מקומות באזור מגוריה, אליהם היא יכולה לפנות. אם היא הולכת למרכז לבריאות קהילתי, ייתכן שלמרכז יש תוכניות על מיניות למבוגרים, אם כן יש לעודד אותה להשתתף בתוכנית זו. הפיתרון האידיאלי הוא טיפול תואם מבחינה תרבותית לזוגות בנושא מערכות יחסים. על המטפל לשאול אותה אב בעלה יהיה מוכן ומסוגל להשתתף בטיפול מסוג זה. במינימום, יש צורך בארגון קהילתי עם אווירת קבוצת תמיכה. יש לבדוק האם סובלת מדיכאון, ואם כן יש להתאים לה תוכנית טיפול. יש לברר עימה האם זה אפשרי, ומציאותי עבורה לנסות אמצעי מניעה אחר מלבד הגלולה, ע"מ לבדוק אם זה ישפיע על תפקודה המיני.

מקרה 2- אישה צעירה שלא מצליחה להגיע לאורגזמה ביחסי מין

מליסה, בת 21 בוגרת קולג', ממשפחה ליברלית חושבת שיש לה בעיה בגלל שהיא "לא מצליחה לגמור ביחסי מין רגילים" למרות שהיא מגיעה לאורגזמה בדרכים אחרות כגון מין אוראלי אוננות וכד'. היא יוצאת עם בן זוג קבוע כבר שנה ומקווה שהוא ה"אחד" אך הוא איננו מסופק ואינו יכול לספק אותה. היא חוששת שזה יפריע למערכת היחסים הארוכה שלהם ויהרוס אותה.

6.הקטגוריה הראשונה בשיטת הטיפול החדשה המוצעת במאמר היא :" בעיות במיניות עקב גורמים סוציו-תרבותיים, פוליטיים או כלכליים". מה מבין האפשרויות הבאות הוא החשוב ביותר במקרה הנ"ל?

א. העדר אוצר מילים המתאר חוויות פיזיות או סובייקטיביות

ב. היעדר מידע על הביולוגיה של הגוף ושינויים בו עקב שלבי החחים.

ג. היעדר מידע על תפקידי מין והשפעתם על אמונות , ציפיות והתנהגויות במיניות

ד. ב+ ג

ה. אף תשובה

הסבר:

האישה מתארת את בעייתה באופן ברור, עם זאת, חסר לה מידע על ביולוגיה. היא מאמינה שבגלל שיחסי מין אינם מביאים אותה לאורגזמה משהו לא בסדר אצלה. נראה גם שחסר לה מידע על השפעתם של תפקידי מגדר על הציפיות האמונות וההתנהגויות ביחסים מיניים. היא חוששת שבן זוגה יעזוב אותה בגלל שהיא לא מגיעה לאורגזמה ביחסי מין. הזוג הצעיר מאמין שיום שקשר מתמשך חייב להתבסס על סיפוק הנובע מיחסי מין. הם כנראה לא יכולים לדבר באופן יעיל על יחסיהם המיניים.

דיון:

על המטופלת ללמוד שנשים רבות אינן מגיעות לאורגזמה דרך יחסי מין ואין בכך שום בעיה. בן הזוג צריך לדעת שאין זה מעיד על כשלון שלו. על המטפל לשאול את המטופלת האם היא חשה לחץ מצד בן זוגה? האם היא רואה את עצמה אדם הגיוני ואסרטיבי?

האם היא יכולה להיות אסרטיבית והגיונית בסיטואציה המינית? האם היא חשה בושה? האם היא חושבת שחוסר היכולת להגיע לאורגזמה ביחסי מין זהו "דפקט" שלה?

השאלות האלה חשובות, מאחר ובאמצעותן אולי יוכל המטפל לעזור לה להכיר את העובדות ולחוש יותר אסרטיביות ופחות בושה ולחץ.

המטפל יכול גם להפנות אותה לקריאת חומר שישלים לה את המידע החסר לה בנושא שגורם לה לתחושות הנ"ל.

מקרה 3- אשה בגיל המעבר החשה כאבים ביחסי מין.

אליס, בת 45, החלה לחוש לאחרונה כאבים בזמן יחסי המין. לא היו לה כאבים בעבר אך היא נהנתה ממין רק מידי פעם. היא תוהה אם זהו גיל המעבר מאחר ויש לה הבזקי חום למרות שהיא עדיין מקבלת מחזור באופן סדיר. היא מכחישה שיש לה בעיה עם סיכה (lubrication ) אך היא מציינת שהכאבים מתחזקים כאשר בעלה חודר לפני שהיא מוכנה.

בדיקה עמוקה יותר הראתה שבעלה היה מובטל במשך שנה ושתה באופן מוגזם. הם רבו על נושא השתיה שלו וכשהיה חוזר מהפאב שיכור היה מכריח אותה לקיים יחסי מין בניגוד לרצונה. היא מכחישה שעברה "התעללות" אך מודה שהוא קורא לה שמנה ומכוערת כאשר הוא שיכור.

7. מה בשיטת הטיפול החדשה רלוונטי למקרה זה?

א. גורמים סוציו-תרבותיים, פוליטיים וכלכליים

ב. בעיות במיניות המיוחסות לבן הזוג וליחסים

ג. בעיות במיניות הנגרמות בגלל גורמים פסיכולוגיים

ד. ב+ ג

ה.כל התשובות נכונות

הסבר:

המטופלת אינה מכירה צורות של אלימות מינית שאינן פיזיות כגון התעללות רגשית או פסיכולוגית. היא סובלת את ההשלכות הפוגעות של בעיותיו האישיות של בעלה בשל חוסר תעסוקה הגורם בודאי לייאוש, תסכול וחרדה. כזוג הם אינם מתמודדים עם המציאות של מצבם הנוכחי באופן בריא. הם אינם מסוגלים לתקשר בכנות ולכן יש להם קושי לעבוד על יחס של כבוד לצרכים של כל אחד מהם.

8. איזו מבין הפעולות הבאות תהיה נכונה למטפל במקרה הנ"ל?

א. לבקש מהמטופלת לתאר קטע מיני מהתקופה האחרונה ולדון ברגשות ובתחושות הפיזיות שלה בזמן יחסי המין.

ב. לשאול אותה מה היא חושבת שהיא מוכנה לעשות לגבי המצב?

ג. להציע לה להתבונן בהיסטוריה שלה עם חוויות הנאה מוגבלות ולראות כיצד זה תורם לבעיה הנוכחית. זה יכול להיות זמן טוב עבורה לבחון את החיים המיניים שלה יותר לעומק. יש להפנות אותה למטפל.

ה. כל התשובות נכונות

הסבר:

המטפל צריך לבקש מהמטופלת לתאר סיטואציה של יחסי מין עם בעלה מהזמן האחרון שלב אחרי שלב תוך שימת לב לרגשות שלה תוך כדי, לאינטראקציה בין בני הזוג

ולגורמים שמונעים ממנה התעוררות מינית (arousal) וגורמים לכאב. לאחר מכן על המטפל לעשות עימה סיעור מוחין כיצד היא רואה את עצמה מתמודדת עם הסיטואציה ולהציע לה ייעוץ עם עדיפות לייעוץ זוגי המשתף את בעלה.

המטפל צריך גם להציע לה לבחון את ההסטוריה שלה בחוויה מוגבלת של הנאה ולראות כיצד זה רלוונטי לסיטואציה הנוכחית. עליה לקחת זמן ולבחון את חייה המיניים יותר לעומק. המטפל צריך להפנות אותה לטיפול אצל מטפל מומחה בעל ניסיון בטיפול הנשים שחוו יחסים מתעללים.

מקרה 4- זוג לסביות שאחת מהן חוותה גילוי עריות (incest) חמור

רובין, בת 40, נמצאת במערכת יחסים לסבית במשך שנה. שותפתה טרי שעברה פסיכותרפיה עקב גילוי עריות חמור שעברה. טרי, אינה רוצה להיות פעילה מינית מאחר וזה מציף בה את כל התחושות מגילוי העריות שעברה. בעבר היה להן קשר מיני בתדירות נדירה אך מספק. בתחומים אחרים הן מאוד מתאימות טרי ורובין הולכת לאותו מטפל. רובין מתוסכלת בגלל הנושא המיני ותוהה אם יש משהו שיכול לעזור.

9.מה מהפעולות הטיפוליות הבאות יתאים למצב?

א. לקרוא לשתיהן לדון יחד בבעיותיהן.

ב.להציע ייעוץ עבור רובין

ג. להפנות אותן לטיפול זוגי

ד. להציע לרובין להגיד לטרי לקבוע פגישה עם המטפל הנוכחי

הסבר:

זהו מקרה שכיח. הזוג הזה צריך להתחיל לדבר יחד על המצב, תוך חקירת הרגשות שלהן ולדון בהשלכות של השינוי לגבי כל אחת. מתוך הדיון הנ"ל יעלו רעיונות כיצד לפשר ולהעצים את האינטימיות. חדר הטיפולים איננו המקום הנכון. הן צריכות להיות מטופלות אצל מטפל זוגי בעל ניסיון עם לסביות שעברו גילוי עריות חמור (ולא פסיכולוג רגיל!). הפניה טובה היא תפקידו של המטפל הפרטני במקרה כזה.

מקרה 5 (ואחרון)- מנהלת עסוקה בעלת חשק מיני נמוך

קריסטל, בת 35, נשואה, מהנדסת תוכנה בחברה תחרותית במיוחד. היא עובדת 12 שעות ביום ולדבריה אין לה זמן לתרגולים או מנוחה. בעלה גם הוא מהנדס. ב-8 החודשים האחרונים היא ניסתה להיכנס להריון. היא ובעלה קבעו זמנים לקיום יחסי מין, בימים 13-15 של המחזור החודשי, ללא הצלחה. היא רואה את המין כעבודה ורק רוצה "לגמור עם זה" (במובן הפשוט של הביטוי...). כשהם נישאו, לפני 5 שנים, חיי המין שלה היו מוצלחים ולא היתה לה בעיה עם ענין במין או בהגעה לאורגזמה. היא שמעה שטסטוסטרון יגביר את החשק המיני שלה ובקשה מרשם.

10.מה על המטפל לעשות?

א. טיפולי פוריות

ב. בדיקות מעבדה לרמת ההורמונים

ג.להציע לה להיכנס לתכנית תירגול

ד.ב+ ג

ה. אף תשובה

הסבר:

הזוג צריך לשלב מין לצורך הריון ומין לצורך אינטימיות. הם צריכים לדבר על סדרי העדיפויות שלהם בחיים ולהבין שנסיון להיכנס להריון הוא אמנם חשוב ובעל עדיפות גבוהה אך מין קבוע מראש מביא להשלכות שליליות על האינטימיות. טסטוסטרון אינו מאושר לטיפול בבעיות בחשק המיני ואן מידע לגבי השפעתו על פוריות או הריון כך שזה איננו פתרון טוב לבעיה. על המטפל להבהיר לזוג שזו אינה הבעיה של קריסטל בלבד, טיפול זוגי יכול להועיל למרות שעם עבודה משותפת ביניהם הוא לא הכרחי. טיפולי פוריות יהיו נכונים לאחר כמה חודשים.

(כל הזכויות שמורות לאפרת תורג'מן וכרמית בריל, כן כן זה אנחנו!!!גם אנחנו בשוק מהעניין הזה!!!שלוש שנים לא קראנו מילה באנגלית וריבנר שבר לנו ת'רצף! בהצלחה ענקית בעתיד לכל מסיימי שנה ג'.באמת שהיה טוב.)

תם ונשלם