חזרה למאמרים של מין ומיניות
חזרה לאתר הראשי

---

Basson, R. (2002). A model of women's sexual arousal. Journal of Sex and Marital Therapy, 28, 1-10

---

במאמר מופיעים מושגים רבים, והרי החשובים ביניהם:

Genital congestion- גודש כלי דם באזור איבר המין, בדומה לזקפה אצל גבר. זוהי עוררות מינית ברמה הפיזית, שניתן למדוד אותה באופן אובייקטיבי.

Subjective arousal- תחושה סובייקטיבית ברמה הרגשית-מנטלית של עוררות מינית.

FSAD = Female Sexual Arousal Disorder- ליקויים בעוררות המינית אצל נשים

מודל של עוררות מינית אצל נשים- R. Basson

מודל זה לעוררות מינית אצל נשים מראה את המורכבות הרגשית הסוביקטיבית בעוררות מינית, הנובעת מאומדן מודע של הגרויים המיניים ושל הקונטקסט שלהם, בנוכחות משוב קוגניטיבי חיובי ואפקטיבי. משוב מאברי המין מגדיל את העוררות המינית ברמות משתנות.

יכול להיווצר גודש באזור אברי המין גם כשאין עוררות מינית ברמה הרגשית. במקרה כזה יש הכחשה של העוררות הפיזית או שלא מפרשים אותה ככזו. גודש באזור אברי המין יכול ליצור תגובות של אנהדוניה anhedonia (=חוסר יכולת לחוות הנאה) או של דיספוריה dysphoria (חרדה, חוסר מנוחה). המודל במאמר זה מתאר ליקויים שונים בעוררות המינית, ואפשרויות שונות לטיפול.

המושג עוררות מינית מרמז על כך שהמיינד ער מבחינה מינית, מכוון על גירויים מיניים, ושהוא עיבד אותם ואת הקונטקסט שלהם. כל זה מאפשר תחושה סובייקטיבית של עוררות Subjective arousal מהנה, שבה המיינד בפוקוס הן על הגרוי והן על חוויית העוררות.

במהלך עוררות מינית נוצרים בגוף שינויים המכינים אותו לחוויה מינית. ההנחה המסורתית היא שהשינויים הפיזיים, בעיקר אלו שבאברי המין, מעידים על כך שהמיינד העריך באופן מודע את הגירויים והקונטקסט שלהם כמיניים. מחקרים פסיכופיזיולוגים בנשים עם ליקויים בעוררות מראים שיכול להיות עיבוד של גירויים ארוטיים כמעט ללא תחושות מיניות מודעות. העיבוד במערכת הלימבית יוצר שינוי בשדר בין הנוירוטראנסמיטורים בחוט השדרה, ומעודד הצטברות כלי דם באזור האגן. האישה יכולה לומר שלא רק שהגירוי לא עורר אותה, אלא אף יצר אצלה דחייה.

כשמדדו באופן אובייקטיבי גודש באברי המין בתגובה לגרוי ויזואלי ע"י פלסמוגרף וגינלי, מצאו שאין מתאם חזק בין הגודש הגניטלי לבין תחושה סובייקטיבית של עוררות, או לבין תחושות באברי המין. לכן אנחנו צריכים מודל של עוררות מינית אצל נשים, שישקף את המורכבות של החוויה הסובייקטיבית.

מודל של עוררות מינית אצל נשים

מודל זה יתאר את התוצאות של עיבוד שני אספקטים בגרוי מיני.

1. האופי המיני של גירוי תת הכרתי מעובד במערכת הלימבית ומתורגם תוך שניות לגודש באזור אברי המין.
2. באופן סימולטני לכך נוצרת הערכה קוגניטיבית של הקונטקסט המקיף את הגירוי המיני, שתקבע אם תיווצר תחושה סובייקטיבית של עוררות. חוויה מודעת זו גדלה אם האישה מודעת לגירוי הגניטלי. מצב זה של תחושה סובייקטיבית של עוררות עובר הערכה קוגניטיבית מחודשת (האם להיות מינית עכשיו? האם זה הולם את הסיטואציה? האם זה בטוח?).

העוררות הגניטלית והעוררות הסובייקטיבית נחוות או כחיוביות ומהנות או כשליליות ומעוררות אשמה, בושה, מבוכה או פחד. מעניין לראות שכאשר גברים מתארים עוררות מינית הם מתמקדים בעיקר בריגוש המיני שלהם. נשים לעומתם מתעכבות גם על תחושות אחרות, שליליות וחיוביות, בנוסף לריגוש המיני. משוב רגשי וקוגניטיבי מווסת את העיבוד במערכת הלימבית, ואת תחושת העוררות הסוביקטיבית. הוא משפיע על החלטת האישה אם להשאר ממוקדת בגירוי המיני.

השליטה של מערכת העצבים האוטונומית על העוררות הגניטלית

העוררות הגניטלית מערבת את המערכת הסימפתטית(SNS) והפראסימפתטית שבמערכת העצבים האוטונומית. פעילות מוגברת ב SNS כוללת עלייה בקצב הלב, לחץ הדם, וקצב הנשימה. כל אלו נוכחים בזמן עוררות מינית.

עליית פעילות המערכת הסימפתטית מלווה בטווח רגשות הכולל פחד והתרגשות מהידיעה שמשהו נעים עומד לקרות. פעילות המערכת הסימפתטית מקושרת גם לעוררות מינית.

משוב גניטלי

הצרות כלי הדם באברי המין אצל נשים מגבירה או מגבה את הסטימולציה המינית, כמו אצל גברים. אבל לעומת גברים, נשים לא בהכרח יבחינו בה, או יבחינו בה בקושי, היא לא בהכרח תפורש כמשהו מיני, או למרות שתפורש כמינית לא תהווה מקור הנאה. יכולה להיווצר תגובת חרדה (דיספוריה) לגודש באברי המין.

בניגוד לגברים, לא כ"כ שכיח למצוא נשים בריאות מבחינה מינית, החשות פעימות, רטטים, ותחושה של דחיפות לקיים מגע מיני. תגובות פיזיולוגיות באברי גוף שונים, וביניהם החזה, מאפשר לנשים להגביר בעקיפין את הסטימולציה מינית.

המתאם הדל בין תחושה סובייקטיבית של עוררות לבין גודש אובייקטיבי באברי המין מצדיק דיון. חשוב לציין שיש הרבה דרכים בהן נשים חשות תחושות באברי המין, וגם אצל אותה אישה התחושות יכולות להיות שונות בזמנים שונים. כמה חוקרים מציעים שבמצב של עוררות נמוכה, נשים מדרגות את התחושות הסובייקטיביות של העוררות בעיקר ע"פ הקונטקסט, וע"פ אופי הסטימולציה החיצונית. עם העלייה בעוררות – המשוב הגניטלי תורם יותר לתחושה הסובייקטיבית של העוררות.

לכן בניגוד לזקפה אצל גברים, עוררות פיזית גניטלית בנשים לא מובילה למשוב מודע חזק (לא מוביל לתחושה מודעת ברורה). יתר על כן אפשר להבין את הקורלציה הדלה בין עוררות פיזית גניטלית לבין תחושת עוררות סובייקטיבית, בכך שנשים מחליטות על העוררות הסובייקטיבית ע"י כך שהן מעריכות את הסיטואציה כולה. בניסוי במעבדה הישוו איך אישה מגיבה לסרטים ארוטיים שנעשו ע"י נשים בניגוד לאלו שנעשו ע"י גברים. מצאו שבתגובה לסרטים שעשו נשים נמצאה יותר עוררות סובייקטיבית, אבל הגודש הגניטלי היה שווה בשני המקרים. נעשו מחקרים נוספים עם גירויים מיניים מגוונים (כמו סרטים, קטעים כתובים וכו). לא ברור עד כמה הממצאים מניסויי המעבדה הם רלוונטיים לנשים בסֵטִינְְג המיני שלהן. שם הגירויים הויזואליים פחות רלוונטיים מהגירויים המיניים הקשורים לקרבה רגשית עם הפרטנר.

האם גרוי מיני נקלט ומעובד אצל נשים עם FSAD?

מחקרים שונים מראים שבתנאי מעבדה גוברת זרימת הדם בנרתיק בתגובה מיידית לסטימולציה ארוטית, אצל נשים עם FSAD. עם זאת לא מופיעה אצלן עוררות סובייקטיבית, והן אינן מודעות להגברת זרימת הדם בנרתיק. אצל אחוזים מעטים לא רק שלא מופיעה עוררות מינית כתגובה לגרוי אלא שהוא יוצר תחושה של חוסר הנאה. נשים עם FSAD מדווחות על תגובה דיספורית מסוג זה באינטראקציות מיניות. הגרוי המיני נקלט, המערכת הגניטלית הגיבה לו, אבל הסיטואציה לא קיבלה פירוש כמעוררת מינית. כך בטיפול נשים אומרות "אני לא מרגישה שום דבר". רק חלק מההסבר לכך טמון בקושי לחוש את הגודש הגניטלי. סטימולציה ידנית, אורלית, ונרתיקית מהווה גרוי מגבה ברמה שנייה, ולכן בעקיפין מאפשר מודעות לגודש גניטלי. נשים עם FSAD מדווחות שגרויים אלו לא מהווים גיבוי, שסטימולציה ישירה של איבר המין שלהן כשהוא גדוש, לא יוצרת עוררות סובייקטיבית. במילים אחרות: התחושה של גירוי ישיר באיבר המין כשהוא במצב גדוש, אינה מפורשת כהתרגשות מינית. האם נשים עם FSAD באמת "לא מרגישות שום דבר"? היתכן שחוויה שאורכה דקות ארוכות יכולה להיות נעדרת רגש, תחושה פיזית, וקוגניציה, כשהאישה בהכרה מלאה? יתכן שהאישה לא מגיבה כפי שהייתה בעבר, או כפי שהיא אמורה לדעתה להגיב. חשוב לנתח את כל המחשבות, התחושות הפיזיות והרגשות שנחווים, כדי להבין את ההפרעה הזו בעוררות המינית.

למה נשים עם FSAD לא מפרשות במודע את הגירוי והקונטקסט שלו כריגוש מיני?

חוויה מינית שלילית יכולה ליצור אצל נשים "תכנות מחדש", שבו הן יתפסו גירויים מיניים באופן שלא יאפשר יותר היווצרות ריגוש מיני. עבור נשים אחרות הבעיה הינה יותר רחבה, הן למדו לא לחוש כל רגש כדרך התמודדות עם אובדן וטראומות בילדות.

כדי לאפשר חוויה של עוררות סובייקטיבית (שאיתו מגיעות גם תחושות גניטליות), העוררות הסובייקטיבית חייבת להיתפס כחיובית מבחינה רגשית וקוגניטיבית. לחלק מהנשים עם FSAD יש תחושות של חוסר יכולת, בושה, אשמה, או חרדה. מבחינה קוגניטיבית יכולות להיות הסחות דעת, ובהן כאלו הנוגעות למראה חיצוני, ביצועים, ותחושת הביטחון בסיטואציה.

האם יתכן ריגוש מיני ללא הנאה אצל נשים עם FSAD?

איך גירוי מיני שאפשר לשאת אותו (אין נוכחות של מחשבות שליליות או של רגשות שליליים), והוא נתפס במודע כמיני, לא מתורגם להנאה מינית? האם הממצא שבופרופיון, (תרופה המשמשת לטיפול בדיכאון) מעלה את העוצמה של העוררות הסובייקטיבית, מצביע על כך שחלק מה- FSAD קשור למערכת הדופמין עונג/ תגמול? האם FSAD הוא אנהדוניה (חוסר יכולת לחוות הנאה) סלקטיבית? חשוב לציין שבד"כ לא עלתה רמת ההנאה המינית אצל נשים שטופלו בתרופת "סילדנפיל" שמשפיעה באופן פיזי על הנרתיק. לכן לחלק מהנשים הסובלות מבעיות בעוררות המינית, אין רק נתק מתחושות גניטליות (זה לא שהן פשוט לא מודעות למה שקורה באזור אבר המין), אלא קיים חוסר בהנאה, גם אם התחושה באזור גוברת כתוצאה מטיפול תרופתי.

תתי קבוצות של FSAD

בגלל שחסרה לנו הבנה של הקשר או הנתק בין עוררות/ ריגוש מיני לבין התרחשויות גניטליות, אנו רואים מספר מוצרים (תרופתיים ולא תרופתיים), להגברת גודש הדם באיבר המין. יתכן מאד שזהו אינו התחום שעליו כדאי להתמקד, אלא כשמדובר במקרים של מחסור באסטרוגן או נזק עצבי, שלא מאפשרים גודש גניטלי. זוהי תת קבוצה של FSAD שנקראה בעבר – FSAD גניטלי.

ישנן חמש תת קבוצות של FSAD:

1. בעיית עוררות כללית Generalized arousal disorder- חוסר בריגוש מנטלי, העדר פעימות pulsing באזור, העדר הנאה מגירוי גניטלי. בנוסף חסרה עוררות אובייקטיבית (=אין גודש בכלי הדם באזור). לא ברור כמה סובלות מתופעה זו: מבין הנשים שהסכימו להיבדק במעבדה, מספר הסובלות מתופעה זו נמוך.
2. בעיית עוררות גניטלית Genital arousal disorder- יש ריגוש מנטלי ללא העדות האובייקטיבית של גודש גניטלי.
3. העדר עוררות Missed arousal- נשים שלא חשות בגודש גניטלי כשהוא מתרחש, אין עוררות סובייקטיבית בתגובה לעוררות גניטלית אובייקטיבית.
4. עוררות דיספורית (חרדתית) Dysphoric arousal- כוללת תת קבוצה של נשים שחוות את התחושה של גודש גניטלי כלא נעים. בד"כ אין עוררות סובייקטיבית בתגובה לעוררות גניטלית אובייקטיבית.
5. עוררות אנהדונית (קושי לחוש הנאה) Anhedonic arousal- כוללת נשים שבמודע מפרשות הן את הגירוי החיצוני והן את הגודש הגניטלי כמיני אבל לא מפיקות ממנו שום הנאה.

טבלה 1

אפיו של הנתק בין המיינד לבין תגובה גניטלית אצל נשים

בניגוד לסיטואציות במעבדה, בחיים האמיתיים נשים בעלות בריאות מינית אינן מתמקדות ע"פ רוב בגירויים ויזואליים (העיניים יכולות להיות סגורות) אלא יותר על ההנאה הרגשית והפיזית מהגירוי. החלק הרגשי בריגוש המיני הוא זה שמעניק משמעות מלאה לתחושות גניטליות ולתחושות פיזיות אחרות. עם זאת נשים יכולות לחוות עונג פנים גניטלי גם בהעדר מחשבות או פנטזיות מיניות. הן יכולות למשל לגרות את עצמן ולהגיע לתחושות פיזיות אינטנסיביות מעוררות הנאה, בלי לקשר אותן לפנטזיה מינית או זיכרון מיני. ללא החלק הרגשי בעוררות המינית, התחושות הגניטליות הן רק תחושות גניטליות מעוררות הנאה, הן לא מקושרות למיניות. הערה נפוצה מאישה בריאה תהיה- "זה לא מיני, זה רק עוזר לי להרדם". האם הנתק הזה יכול לגדול עם הניסיון?

הרבה פעמים יש הפרעה ברצף של לקלוט> לפרש> להרשות> להיות מסוגלת לשאת> להנות. (טבלה 2) למשל כאישה מתמקדת במשהו אחר, הפרטנר שלה (בלי קונטקסט רלוונטי לפחות בעיני האישה) יכול לגעת באזורים מיניים כמו החזה ואיבר המין. תגובה של תחושות מיניות אינן רצויות כי בעיניה הקונטקסט שגוי. דוגמא אחרת: אי התאמה בין צרכים של שני הפרטנרים להגיע לעוררות גבוהה ואורגזמה. הגבר אולי צריך להגדיל את הריגוש שלו ע"י כך שהוא מגרה את האזור הגניטלי של האישה, כך העוררות שלו עולה עד שמגיע לאורגזמה. היא לא נדחת מכך, אולי אף נהנית מהריגוש שלו, אבל היא לא מרשה לעצמה לחוות עוררות אינטנסיבית. יכול להיות שהיא חוותה עוררות אינטנסיבית מספר פעמים, או שאין לה כוחות רגשיים או פיזיים לכך, או שאין לה צורך נפשי כדי להגיע לאורגזמה בעצמה. היא מאפשרת לתגובות הפיזיולוגיות להתהוות מעצמן, היא לא חושבת בכוונה על נושאים לא מיניים או פורשת, אבל היא במתכוון לא נוכחת. דוגמא יותר קיצונית ל"תכנות מחדש" – אישה שנוצלה מינית.

טבלה 2- תהליך עוררות מיני

תסמונת עוררות גניטלית שאינה במקומה המהווה הפרעה

The syndrome of intrusive inappropriate genital arousal

תסמונת שלא כל כך מבינים אותה, המאופיינת במקרים חוזרים של גודש גניטלי בהעדר קונטקסט מיני. תסמונת זו מדמה התקף באזורי החישה הגניטליים, התחושה הגניטלית יכולה להחוות כמו התקף אפילפטי חלקי. תסמונת זו מדגימה שגודש גניטלי יכול להיות לא מיני לחלוטין. ניתן לראות בתסמונת הזו ביטוי קיצוני לנתק גניטלי, כשגרסאות מתונות יותר שלו הן נורמטיביות לנשים רבות.

מסקנות

תת הקבוצה הנפוצה ביותר מבין ה- FSAD היא נשים שאומרות שלמרות שהן יכולות להנות מהקרבה והחיבה באינטראקציה מינית עם פרטנר, אין להן עוררות סובייקטיבית, או שהיא מינימלית. הן לא מרגישות תחושות גניטליות גם אם יש גירוי ישיר, אפילו כשמתהווים גודש ורטיבות באזור. תרופות המעוררות גודש גניטלי לא משנות את העוררות הסובייקטיבית. במקום זה היא צריכה פירוש שונה לסיטואציה- היא צריכה לפרש את הקונטקסט החיצוני כמעורר מינית, ולפרש את הגודש הגניטלי כמעורר מינית. במילים אחרות היא צריכה להתמודד עם התגובה הפיזית באופן שונה, ולפרש אותה באופן שונה. אז התגובה הגניטלית תתמוך בגירוי, ולא תהייה סימן לא רלוונטי לכך שמערכת העצבים האוטונומית הגיבה לגירוי בעל משמעות מינית, אבל הוא לא תורגם לתחושת עוררות מינית סובייקטיבית. ובא לציון גואל!

מודל של עוררות מינית אצל נשים