חזרה לאתר הראשי
פרספקטיבות על מיניות
Crooks, R. & Baur, K. (2005). Perspectives on sexuality. In Our Sexuality, Chap. 1, 1-21הנושאים בפרק
מחלוקות וגיוון במיניות האנושי. למה יוצרים מנסים להביא גישה כוללת למיניות שלנו?
גיוון בארה"ב. אילו גורמים תורמים לגיוון ולדמיון בעמדות ובהתנהגויות המיניות בארה"ב?
אוריינטציה פסיכו סוציאלית. למה יוצרים מדגישים פרספקטיבה פסיכו סוציאלית לגבי המיניות שלנו?
הירושה התרבותית שלנו: יחסי מין כדי להתרבות ותפקידי מין מקובעים. איזו חשיבות יש לתמות היסטוריות על יחסי מין בהקשר של רביה ועל תפקידי מין נשיים וגבריים כיום?
פרספקטיבות חוצות תרבויות בנוגע ליחסי מין כדי להתרבות ותמות על תפקידי מין. איך יחסי מין ע"מ להתרבות ותפקידי מין מתגלים במזרח התיכון ובסין?
מיניות בעולם המערבי: נקודת ראות היסטורית. איך הירושה באשר ליחסי מין עבור רביה ותפקידים מגדריים התפתחה בעולם המערבי? איזו התפתחות מדעית מרכזית סיעה להפריד בין הנאה מינית לרבייה?
המדיה והמיניות. איך התקשורת הציבורית משקפת ומשפיעה על נורמות מיניות? מה האלמנטים הייחודיים למיניות באינטרנט בהשוואה לאמצעי תקשורת אחרים?
מיניות: כאשר האישי הוא פוליטי. איך משהו אישי כמו מיניות יכול להיות "פוליטי"?
הלוואי והייתי
לומדת את הקורס הזה, וקוראת את הספר הזה
כשהייתי צעירה יותר. זה היה יכול למנוע
ממני צער מיותר. הוא היה יכול לסייע לי להיות
פחות מבולבלת בנוגע למיניות ובטוחה בעצמי
בקבלת החלטות שהיו לטובתי (כתבי המחבר)
רוב הסטודנטים לוקחים את הקורס הזה לפחות בחלקו כדי לשפר את ההבנה וההתפתחות האישיים שלהם. אנחנו מקווים שהספר והשיעור על מיניות אנושית יסיעו לך בכך. הספר מהווה כלי להבהיר את נקודת הראות שלך על מיניות אנושית. אנו מציגים מערך רחב של מידע על עמדות, רעיונות והתנהגויות. אבל המומחה הסופי לגבי המיניות שלך הוא אתה, ואנו מעודדים אותך להעריך את כל המידע שאנו מציגים במסגרת ההכרה והניסיון שלך. אנו מברכים את בואך לספר זה ולשיעור על מיניות.
מחלוקות וגיוון במיניות האנושית
ניתן להעריך שכל
נושא שנוי במחלוקת מעורר טווח רחב של תגובות.
מעט נושאים יוצרים כ"כ הרבה תשומת לב
ומעוררים כזו הנאה ומצוקה כמו האפשרויות
הרבות לביטוי ושליטה במיניות האנושית.
בכל כיתה שמתחילים את נושא המיניות, וכמעט
בכל קבוצה אחרת, בנושא זה- עמדות כלפי מיניות
נעות בין מאד ליברליות למאוד שמרניות. סטודנטים
בשיעורי מיניות מיצגים שונות בגיל, ברקע
האתני והדתי, ובניסיונות החיים ובניסיונות
המיניים. לכמה היו פגישות מיניות עם שותף
אחד או יותר, לכמה יש שותף לאורך זמן ונישואים,לאחרים
לא הייתה התנסות מינית עם אדם אחר. הרבה
אנשים מתייחסים למיניות רק עם בני המין
השני, אחרים מחפשים קשר מיני עם בני מינם,
וישנם המקימים יחסים מיניים עם שני המינים.
למעשה אין שום אוניברסאליות בעמדות המיניות,
ההתנסויות, או ההתייחסויות. כשאנו מודעים
לכך, ניסינו להביא פילוסופיה כוללת בספר.
בתקווה שמשהו מהדברים הבאים ידבר לכל המגוון
של קוראינו.
גיוון בארה"ב
יחידים מהרבה קבוצות דתיות ואתניות מתגוררים בארה"ב. התוצאה היא טווח רחב של ערכים מיניים והתנהגויות מיניות . לאורך הטקסט נפגוש הרבה דוגמאות של השונות הקיימת בקרב תת תרבויות בחברה. בבחינת הדוגמאות, נבחין כי באותה קבוצה אתנית, מעמד סוציו-אקונומי והשכלה הם מכריעים בהשפעתם על עמדות והתנהגויות מיניות. לעיתים קרובות המעמד הנמוך והמעמד הבינוני שונים, אותו דבר לגבי אנשים ברמות השכלה שונות. לדוגמא אנשים משכילים מאוננים לעיתים תכופות יותר מאנשים חסרי השכלה. שינוי נוסף שנוגע לשייכות לקבוצה הוא מין אוראלי- גניטאלי, שנפוץ יותר בקרב תלמידי מכללות צעירים לבנים ופחות נפוץ בקרב אמריקאים אפריקנים ואנשים פחות משכילים.
זה צריך להדאיג שהבדלים בין קבוצות מוכללים, אין אמיתות אוניברסאליות, אפילו בתוך קבוצות, ישנה שונות רבה. לדוגמא, אמריקאים אסייתים כוללים את הצאצאים של העובדים הסינים שהובאו לארה"ב במאה ה19 לבנות פסי-רכבת. הם כוללים פליטים שהגיעו לארה"ב ממלחמות ויאטנם וקוריאה, יחידים שבאו מהונג קונג ויפן והרבה ארצות אסיאניות אחרות כדי ללמוד, לפתוח עסק, או להישאר מסיבות אחרות.האוכלוסייה ההיספאנית מגיעה מ22 מדינות שונות וכמה מהם מחשיבים את עצמם שונים תרבותית מהקבוצות הלטיניות האחרות. אולם כאשר מחקרים מסתכלים על דפוסים בקבוצות, מבחינים בכמה הבדלים. לדוג' אמריקאים אסיאנים ככלל נוטים פחות לקיים יחסי מין לפני הנישואין לעומת אמריקאים ממוצא היספאני, אפריקני או אירופאי. התרבות ההיספאנית ככלל מעודדת לעיתים קרובות חקירה מינית אצל , אך מעניקה חשיבות לצניעות לפני הנישואין אצל נשים.
הרמה של אימוץ התרבות הזרה- החלפת האמונות המסורתיות ודפוסי ההתנהגות עם אלו של תת תרבות דומיננטית- מייצרת גם היא הבדלים בתוך תת תרבויות. מהגרים חדשים יותר קרובים לערכי מדינות המוצא שלהם אך הרבה יחידים שהוריהם גרו באמריקה הצפונית לכמה דורות נטמעו היטב. סרטים כמו "החתונה היוונית שלי" ו"חתונת המונסון" מתארים את הקונפליקט שיכול להתעורר במשפחות, כאשר הדור הצעיר נהיה יותר אמריקאי .
בניגוד לכך, כמה קבוצות עם שורשים עמוקים, כמו: הוואיים, אפריקנים אמריקאים וילידים אמריקאים עוברים תהליך של תחייה אתנית. הם מנסים לחדש אספקטים של תרבותם, במטרה שאילו יעברו לדור החדש. הרבה צעירים לטיניים מאמצים את התרבות הלטינית לתוך המיניסטרים האמריקאי. הם בנו זהות רב תרבותית חזקה. גל חדש של מוזיקה פופולארית שמקורה לטיני, משקפת את חייהם הרב תרבותיים.
הגורם שמטשטש הבדלים בין קבוצות אתניות היא העובדה שחלק משמעותי של האוכלוסייה בארה"ב (שגדל בהתמדה) הוא מעורב גזעית. כלומר שהרבה אנשים מקורם משתי קבוצות גזע או יותר. גזע ואתניות הם לעיתים נדירות בעלי סיווג פשטני. אנשים מכל העולם חברו ברמות שונות של ערבוב, במיוחד בארה"ב. אין שום דרך להסתכל על אדם ולהחליט על הרקע הגזעי המדויק שלהם. המיזוג של מוצאים נוטה לעלות במשך הזמן בארה"ב בגלל העלייה בפגישות של צעירים ממוצא שונה. לכמעט 25% מהמתבגרים יש פרטנרים מקבוצה אתנית שונה.
התנהגות ועמדות מיניות משתנות לעיתים אפילו בתוך אותה קבוצה דתית. לדוג' למרות שהאפיפיור (יוחנן פאולוס ה2) דבק בנקודת הראות הקתולית המסורתית שמגנה כל פעילות מינית שאין לה פוטנציאל להביא להולדה, ההשקפה של אמריקאים קתולים כוללת את כל המגוון בנושאים כמו מניעת הריון, הפלה והומוסקסואליות. בדומה לכך, ליהודים אורתודוקסים יש עמדה שמרנית בנוגע למין ותפקידי מגדר יותר מאשר יהודים רפורמים. לדוג' יהודים אורתודוקסים מאמינים באיסור לקיים יחסי מין במהלך המחזור, בעוד שרפורמים מתייחסים להעדפה אישית. נוצרים פונדמנטליסטים שמפרשים את התנ"ך כפשוטו שונים מאד בראיה שלהם את המיניות מנוצרים אחרים. לדוג' פונדמנטליסטים מאמינים שקיום יחסי מין לפני החתונה הם חטא , בעוד שנוצרים ליברלים יותר מדגישים את חשיבות האיכות והאכפתיות בקשר.
הדמיון וההבדלים
האלו באמונות המיניות ובהתנהגות הם חלק
מהאוריינטציה הפסיכו סוציאלית של הספר.
אוריינטציה פסיכו סוציאלית
לספר יש אוריינטציה פסיכו סוציאלית, שמשקפת את ראייתנו שגורמים פסיכולוגים (רגשות, עמדות, מניעים) והתניה חברתית )התהליך שבאמצעותו אנו לומדים את הציפיות והנורמות של הקבוצה התרבותית שלנו) הם בעלי השפעה מכרעת על עמדות מיניות, ערכים והתנהגויות. ברור שגם הצד הביולוגי של המין משחק תפקיד חשוב במיניות האנושית. לאורך הטקסט נתייחס לכמה פרטים שבסיסם ביולוגי. כמה דוגמאות כוללות את התפקיד של ההורמונים ומערכת העצבים, תיאוריות על התפקיד של בחירה גנטית במשך אלפי שנים של התפתחות אנושית וההשפעה של שינויים גנטים מסוימים על האדם.
אנו
עלולים להיות לא מודעים לכך, אך העמדות
המיניות שלנו וההתנהגויות מעוצבות באופן
כללי ע"י החברה שלנו, וע"י קבוצות חברתיות
מסוימות אליהן אנו שיכים. הדרכים העדינות
באמצעותן אנו לומדים את ציפיות החברה שלנו
בנוגע למיניות גורמים לנו להעריך שההתנהגות
והרגשות שלנו מולדים. אולם, בחינה של המיניות
בתקופות היסטוריות אחרות ובחברות אחרות
(או אפילו בקבוצות שונות מבחינת גיל או
מצב סוציו אקונומי בחברה שלנו). חושפת טווח
רחב של התנהגויות מקובלות. מה שאנו רואים
כטבעי הוא יחסי. לכל החברות יש חוקים שמסדירים
את ההתנהלות של התנהגות מינית. "כל תרבות
מעצבת, בונה ומכריחה את ההתפתחות וההבעה
של מיניות אצל כל חבריה". ידע על השפעת
התרבות על ניסיון היחיד יכול להקל על ההבנה
וקבלת ההחלטות בנוגע למיניות. לכן יהיה
דגש מרכזי על המיניות שלנו על בסיס האספקטים
הפסיכו סוציאליים של המיניות.
המורשת התרבותית שלנו: יחסי מין להולדה ותפקידי מין ברורים
ההשפעה הפסיכו סוציאלית של המיניות מודגשת ע"י 2 תמות שקשורות למיניות: הרעיון שהולדה היא הסיבה הלגיטימית היחידה לפעילות מינית והאמונה בהבדלים ברורים בין תפקידי הגברים לנשים.התמות האלו מהוות חלק משמעותי מהדפוסים והקונפליקטים שקשורים למיניות, והם קיימים לאורך זמן בהרבה תרבויות.
בקטעים הבאים
נחשוף את האלמנטים האלו בתרבות המערבית,
במזרח התיכון ובסין.
מין להולדה
באמריקה הצפונית שכיח הרעיון שהולדה היא הסיבה הלגיטימית היחידה לפעילות מינית. לכן בחברה זו סקס ויחסי מין הם לעיתים קרובות נראות מילים נרדפות. וכל דבר ששונה מהפין והנרתיק הוא לא "סקס". בפרשה של קלינטון- לווינסקי, קלינטון הצהיר בתחילה שהוא "לא קיים יחסי מין עם האישה הזו". טענתו הייתה נכונה, אם מחשיבים כמין רק יחסי מין ולא נשיקה, מין אוראלי וליטוף אברי המין. צורת החשיבה הזו די נפוצה, למעשה במחקר שנערך בקרב תלמידי קולג'' 60% לא מחשיבים מין אוראלי כיחסי מין.
כמובן שמגע בין פין לנרתיק יכול להוות חלק
מהביטוי המיני ההטרו-סקסואלי, אבל דגש מוגזם
על כך יכול להוביל לתוצאות שליליות. זה
מנציח את הרעיון שתגובה מינית ואורגזמה
צפויים להתרחש במהלך חדירה. כזו התמקדות
צרה גורמת לחצים עצומים על הביצוע, אצל
גברים ונשים כאחד, ויכולה ליצור ציפיות
לא ריאליות מההזדווגות עצמה. הראיה של מין
לרבייה יכולה להתבטא גם בהפחתת צורות אחרות
של התנהגות מינית. כמה התנהגויות כמו: נשיקות,
ליטופים, וגירוי ביד או בפה של אברי המין,
לעיתים קרובות מורדים לדרגה משנית של "משחק
מקדים" (שבד"כ כולל כל פעילות שלפני
יחסי המין) , ורומזים שאחריהם צריך לבוא
ה"סקס האמיתי" . יותר מכך, פעילות מינית
בין בני זוג מאותו מין לא מתאימה למודל
של מין להולדה. זה פוגע גם בהתנהגויות מיניות
אחרות כמו אוננות, פנטזיה מינית וחדירה
אנאלית.- שהוגדרו בזמנים שונים בתרבותנו
ובתרבויות אחרות כלא מוסריות, כרוכות בחטא
או לא חוקיות, כיוון שהן מספקות הנאה בלי
רביה. אנו מציגים אותם בספר כאפשרויות מיניות
עבור אלו שבוחרים בהם.
תפקידי המגדר הנשיים והגבריים במיניות
התמה השנייה שחקרנו היא האבחנה הברורה בין תפקידי מין נשיים וגבריים. המורשת הזו מבוססת על הרבה יותר מאשר הבדלים ביולוגים בין גברים ונשים (שיוצרים מאפיינים מגדריים ונטיות לכל מין). הסוציאליזציה מעצבת ומקצינה את הנטיות הביולוגיות שלנו. מצב של תפקידי מין ברורים יכול לצמצם את הטווח המלא של הפוטנציאל האנושי ויכול ליצור השפעה שלילית על המיניות. לדוג': לימוד התנהגות "נכונה" לגבר ולאישה עשויה להוביל לרעיון שהגבר חייב תמיד ליזום פעילות מינית בעוד שהאישה חייבת או לקבוע גבולות או להיענות, ההתנהגות הזו נותנת אחריות עצומה על הגבר ומגבילה באופן חמור סיכוייה של האישה לגלות את צרכיה האישיים. ברוב התרבויות נשים מתמודדות עם יותר מגבלות וסנקציות נגד המיניות שלהן מאשר גברים. בארה"ב המילה זונה נשארה באופן פרדוכסלי האשמה כלפי נקבות. סקר חדש מצא שהעניין הזה שכיח בקרב בני עשרה בימינו: 90% מהבנים ו92% מהבנות טענו שבנות מקבלות שם רע אם הן מקימות יחסי מין. בניגוד לכך רק 40% מהבנים ו43% מהבנות אמרו שבנים מקבלים שם רע מאותה סיבה.
אנו מקווים שהדיון שלנו בתפקידי מין סייע לך להבין טוב יותר את האתגרים שהם מיצגים.
פרספקטיבות חוצות תרבויות בנוגע ליחסי מין למטרות הולדה ותמות על תפקידי מין
לפני שנחקור את תפיסת המין לצורך הולדה ותפקידי מין יותר לעומק בתרבות המערבית, בואו נראה איך האמונות האלו מתגלות ב2 תרבויות אחרות: המזרח התיכון ואסיה. כפי שאנו רואים בלוח אחד רוב האנשים בעולם אומרים שמין חשוב בחייהם.
איור 1 – אחוזי הגברים והנשים שאמרו שמין מאד/ בצורה קיצונית/באופן בינוני חשוב בחייהם.
גרף 1: המחקר של פליצר על עמדות והתנהגות מינית :כמה הסקס חשוב במכלול של חייך?
המחקר סקר יותר מ26,000 אנשים ב28 מדינות.
המזרח התיכון האיסלמי
האיסלם היא הדת שגדלה הכי מהר בעולם. האיסלם שולט במזרח התיכון, וכן מיוצג בחלקים שונים של העולם: חמישית מאוכלוסיית העולם היא מוסלמית. מאמיני האיסלם דבקים בנביא מוחמד, שכתביו בקוראן. מוחמד התנגד ליחסי מין לפני הנישואין, אך העריך יחסי מין בתוך הנישואין כדבר הכי טוב בחיי האדם, שמהנה את הגבר ואת האישה כאחד. הוא מעודד את הבעל להיות "איטי ומשתהה". נשים נחשבות מיניות מיסודן: חתנו של מוחמד הצהיר: "האל הגדול יצר תשוקה מינית ב10 חלקים: אז הוא נתן 9 לנשים ו1 לגברים". הקוראן מצווה על צניעות בציבור אצל נשים וגברים ע"י לבישת בגדים רחבים המכסים את הגוף. אישה בשמלה איסלמית מתוארת כ"פנינה בתוך צדף".
לפני התפתחות האיסלם, פוליגמיה (גבר אחד בעל נשים רבות באותו זמן) הייתה התנהגות נפוצה. כאשר מלחמות הובילו למספר לא פרופורציונאלי של נשים בהשוואה לגברים, הפוליגמיה סיפקה בעלים לאלמנות ויתומות. הקוראן לא אסר לאחר מכן פוליגמיה. הוא התיר לאיש לשאת 4 נשים, וקבע שהבעל יהיה הוגן לכל אחת מהן.
הרבה מההגבלות החמורות שקשורות למיניות והעונשים במדינות איסלמיות אינם נובעים מלימוד הקוראן אלא ממסורת תרבותית או מהופעה של כתות דתיות. באופן דומה, פעולות של כמה קיצונים נוצריים בארה"ב אינה מייצגת את עיקרי הנצרות (כמו שהודגם ע"י פאול היל, שלפני ביצוע ההוצאה להורג שלו על רציחת רופא שביצע הפלות טען "אני מצפה לשכר גדול בשמים"). כמה מוסלמים טוענים שחייב למול בנות, אך הקוראן אינו דורש זאת.בנוסף, בכמה אזורים קימת סנקציה של "רצח על כבוד המשפחה" – אישה שביישה את בעלה ע"י קיום יחסי מין מחוץ לנישואין ניתן לרגום אותה או לשרוף אותה למוות. ענישה על אי לבישת רעלה בציבור, שהתרחשה כאשר הטליבן שלט באפגניסטן, גם היא אינה נלמדת מהקוראן.
סין
בסין יש היסטוריה עשירה של ספרות ואמנות ארוטית. מדריכי המין הידועים המוקדמים ביותר בעולם, נוצרו בסין כ2500 שנה לפני הספירה , ומתארים טכניקות מיניות ומגוון גדול של תנוחות ביחסי מין. בסין העתיקה, "טאואיזם"(פילוסופיה סינית) עודדה פעילות פינית- מין אוראלי, מגע להנאה, וחדירה לא רק לרבייה אלא גם כדי להשיג גדילה רוחנית והרמוניה. החיבור המיני בין גבר לאישה במהלך יחסי מין נתפס כמחבר את האנרגיות המנוגדות של יין (נקבה) ויאנג (זכר), ובכך משווה את התמהיל של השניים בכל אדם. גברים עודדו לפלוט זרע לעיתים נדירות כדי לשמור את האנרגיה של יאנג, האורגזמה אצל האישה עזרה ליצור יותר אנרגיה יינית ולכן הייתה רצויה.
העמדות הליברליות של הטאואיזם הוחלפו ע"י יחס מחמיר יותר בנוגע למיניות שהופיע במהלך הרנסנס של הקונפוציוניזם בסביבות ה1000 לספירה. הביטוי המיני הסיני נשאר די שמרני היום.
אחרי ניצחון הקומוניסטים ב1949, הממשלה ניסתה להוציא את ההתנהגות המינית המערבית ה"מנוונת" ע"י שהוציאו מהחוק פורנוגרפיה וירו בבתי בושת. מין מחוץ לנישואין נחשב פשע בורגני, ויותר מפעם אחת בשבוע הוערך כבזבוז לא פרודוקטיבי של אנרגיה. כתוצאה מהחוקים והעמדות האלו, סין ביערה את כל מחלות המין המדבקות.
בידודה של סין הקומוניסטית מהעולם המערבי, נחשף גם במעורבות המאוחרת שלה במחקרי מיניות. הדיון הלאומי הראשון בסין על סקסולוגיה נערך ב1992. רק בשנים האחרונות ישנו חינוך מיני בבתי הספר בסין. רק 50% מהבנות הכפריות ו35% מהבנות העירוניות בעלות ידע מדויק על הווסת. רופאים טוענים כי ידע מיני בלתי מספק הוא הגורם הראשון לליקויים מיניים, ששכיחים אצל נשים יותר. הרבה גברים לא יודעים שלנשים יש דגדגן. רוב הנשים הנשואות רואות את הילודה כסיבה ליחסי מין, וברגע שיש להם ילדים, הן לא מעוניינות בכך יותר. רוב הנשים רואות את קיום יחסי המין כשירות לבעל, ולא כמשהו שהן נהנות ממנו. למרות ש8% מהסטודנטים מדווחים שהם הומוסקסואלים, ההומוסקסואלים "נשארים בארון".
בשנים האחרונות נראים שינויים בעמדות ובהתנהגות המינית בסין. יש יותר תוכן מיני בסרטים, בטלוויזיה ובפרסומות. אחוז הגירושין עלה מ5% ב1981 ל12% ב1996 , וכעת שיעור הגירושין באזורים עירוניים עולה ל25% מהזוגות הנשואים. השיעור של יחסי מין לפני הנישואין ומחוץ לנישואין גדול מבעבר. מחקר גילה כי 68% מהסטודנטים חושבים שמין לפני הנישואין "בסדר מוסרית", למרות זאת המתבגרים והבוגרים הצעירים פחות פעילים מינית מאשר בארה"ב. 23% מהגברים ו12% מהנשים דיווחו על ניסיון מיני. הסטטיסטיקות בארה"ב על אנשים צעירים גבוהות הרבה יותר- בגיל 19 61% מהגברים ו60% מהנשים התנסו ביחסי מין. בקרב הסטודנטים הסינים שקיימו יחסי מין, רק מחצית השתמשו באמצעי מניעה. לצערנו, חלק מהשינויים בהתנהגות הובילו לעליה בהידבקות במחלות מין, כולל איידס. העלייה הזו בעיתית במיוחד כי מעט רופאים אומנו לטפל במחלות אלו, ובגלל שהסטיגמה החברתית על חולי איידס היא קיצונית.
מיניות בעולם
המערבי: נקודת מבט היסטורית
איך נקודת המבט הדתית שלך משפיעה על לקיחת
ההחלטות בנוגע למיניות?
מסורות יהודיות ונוצריות
כאשר התרבות העברית יוסדה, תפקידי המין היו קבועים. ספר משלי כותב את תפקידי האישה הטובה. היא חייבת להנחות את המשרתים, לטפל במשפחתה, לטפל בחשבונות אחזקת הבית, ולציית לבעלה. לידת ילדים (בעיקר בנים) הייתה הכרחית. ההיסטוריה העברית של הכנעה בעקבות רדיפות ועבדות גרמה ליהודים לשמור על קיום האומה ע"י " פרו ורבו ומילאו את הארץ". למרות זאת מין בנישואין נתפס כיותר מאשר הצורך להתרבות. "לדעת" פרטנר מיני, בתוך הנישואין, הוכר בתנ"ך ובמסורת כחוויה רגשית ופיזית עמוקה. שיר השירים כולל שירת אהבה חושית. מובאה קטנה, מדברי הארוס לכלתו:
" מה יפו דודיך אחותי כלה, מה טובו דדיך מיין וריח שמנייך מכל בשמים
נפת תיטופנה שפתותיך כלה, דבש וחלב תחת לשונך "
והכלה:
"אני לדודי ועלי תשוקתו. לכה דודי נצא השדה נלינה בכפרים... שם אתן את דודי לך"
הערכת ההנאה של הגילוי המיני בשורות אלו היא חלק מהמסורת היהודית. זווית ראיה זו טושטשה ע"י לימוד הנצרות. כדי להבין מדוע זה קרה, עלינו לזכור שהנצרות התפתחה במהלך השנים האחרונות של האימפריה הרומית. זו הייתה תקופה של חוסר יציבות שהרבה פולחנים אקזוטיים הובאו מיוון, פרס ומחלקים נוספים של האימפריה כדי לספק בידור ושעשוע מיני. הנוצרים הראשונים הפרידו את עצמם מכך ע"י שחיברו מין עם חטא.
אנו יודעים מעט על השקפתו של ישו בנוגע
למיניות, אבל הרעיונות של אהבה וסבלנות
היו יסוד תורתו.אך Paul of Tarsus, מחסידי הנצרות
היה בעל השפעה מכריעה על הכנסייה בתחילתה,
והרבה מכתביו משולבים בברית החדשה. פאול
הדגיש את חשיבות ההתגברות על "תשוקת
הבשר" כולל כעס, אגואיזם, שנאה ויחסי
מין ללא נישואין. כדי לרשת את מלכות שמים.
הוא חיבר רוחניות עם פרישות ממין וראה את
הפרישות/רווקות
במצב שנמנעים מיחסי מין, כנעלה מהנישואין.
לכן מין שהכרחי לרבייה , נתפס כנחוץ, אך
כאקט מושמץ ע"י הדת.
פרישות ((celibacy-
הוגדרה בהיסטוריה כמצב של להיות בלתי נשוי,
ומוגדרת כעת כלא להיות
מעורב ביחסי מין.
הנצרות על פי ישו מדגישה אהבה, חמלה וסליחה. סקילה הייתה העונש הכתוב לאישה
שהתמסרה לזנות, אבל ישו נזף באדם שהביא אותה אליו למשפט, "אתה אם אין חטא , בקרבך, תוכל לרגום אותה ראשון" . בסופו של דבר האיש עזב בלי לזרוק שום אבן. ישו
אמר לאישה "גם אותך אני מגנה, לכי ואל תחטאי עוד"
יחסי מין כחטא
האבות המאוחרים יותר של הכנסייה הרחיבו את התמה של מין כחטא. הבישוף אוגוסטין הצהיר שהתשוקה היא החטא המקורי של אדם וחווה. כתביו ביססו את הרעיון שיחסי מין יכולים להתרחש רק בתוך הנישואין ורק למטרות הולדה. אגוסטין האמין שנחיתות נשית היא אינהרנטית לבריאת האל, מה שהוביל לכך שכל תנוחה שונה ממצב שבו הגבר למעלה אינה טבעית.
למרות שרעיונות
השתנו מאזור לאזור במשך אלף שנים, וגם ממקום
למקום בתוך אירופה היו שינויים, הרעיון
שמין הוא חטא התמיד לאורך ימי הביניים (התקופה
מנפילת האימפריה הרומית המזרחית, 476 לספירה
ועד התחלת הרנסנס בערך ב1400 ). התיאולוג
Tomas Aquinas הגדיר מחדש את הרעיון הזה. הוא
טען שאברי המין האנושיים נוצרו לרבייה
וכל שימוש אחר בהם כמו באקטים הומוסקסואלים,
מין אנאלי, מין אוראלי או מין עם חיות הוא
נגד רצון האל, אפיקורסות ו"פשע נגד הטבע".
כמרים מקומיים הסתמכו על כתב יד שנקרא "
penitentials" (חרטות), קטלוג של חטאים עם סיגופים
מתאימים, להוביל את המאמינים לחזרה בתשובה.
הימנעות משפיכת זרע לתוך הנרתיק כדרך למנוע
הריון נתפסה כחטא הכי חמור, ויכלה להוביל
לעונש של צום עם לחם ומים למשך שנים. "אקטים
לא טבעיים" כמו מין אוראלי או אנאלי גם
נחשבו כחטא חמור ונשאו עונשים חמורים יותר
מרצח. כמובן שיחסים הומוסקסואלים מונעים
אפשרות של רביה ונחשבו בין האקטים הלא טבעיים.
הומוסקסואלים בתקופת Aquinas לא יכלו למצוא
מחסה או סובלנות בשום מקום בעולם המערבי.
חווה מול מריה
ההדגשה של מין למטרת רביה ביי הביניים חוזקה ע"י 2 דמויות מנוגדות של נשים. כל דמות בעלת השפעה משלה על מיקום הנשים בחברה. הדמות הראשונה היא מריה הבתולה והשנייה היא חווה כמפתה רשעית. בתחילה למריה הייתה חשיבות משנית בכנסיה המערבית. מעמדה עלה והיא נהייתה יותר חשובה כאשר הצלבנים חזרו מקונסטנטינופוליס, והביאו למערב תפיסה של מריה כמגנה רחומה ורבת חסד והתמקדות מרוממת בהתמסרות דתית.
המנהג של "אהבת האצילות", שהתפתח בזמן הזה שיקף דימוי של האישה בתקופה זו כטהורה וכבלתי ניתנת להשגה . היה שכיח שאביר צעיר מתאהב באישה נשואה בדרגה גבוהה יותר. אחרי מרדף ארוך , הוא התקדם אך אהבתו נותרה בלתי ממומשת בגלל שבסופו של דבר לא ניתן היה להפר את נדרי הנישואין שלה. הפרדיגמה הזו תפסה את הדמיון בימי הביניים, וטרובדורים (משוררים וזמרים) הציגו בלדות של "אהבת אצילות" ברחבי החצרות באירופה.
הדמות האחרת של
ימי הביניים סיפקה ניגוד למריה הקדושה
הרחמנית, הבלתי מושגת: חווה כמפתה בגן עדן.
הדימוי הזה חוזק ע"י הכנסייה, ושיקף את
הדגש החזק על חטא חווה, ובכך הגביר את האנטגוניזם
נגד נשים. האנטגוניזם הזה הגיע לשיאו בציד
המכשפות שהתחיל בסוף המאה ה15- כאשר הרנסנס
היה "בתהליך יצור"- ונמשך קרוב ל200
שנה. כישוף נחשב כתאוות בשר, ורוב "המכשפות"
הואשמו כעוסקות באורגיות מיניות עם השטן.
באופן אירוני, במקביל לכך שהמלכה אליזבט
הראשונה הביאה את אנגליה לשיאים חדשים
חדשים, מעריכים שכ50,000 נשים הוצאו להורג
כמכשפות באירופה במהלך שלטונה ואחריו.
שינוי – מיניות חיובית
ההשקפה הנפוצה על יחסי מין לא פרודוקטיביים כחטא השתנתה ע"י הפרוטסטנטים של המאה ה16. מרטין לוטר וגם ג'ון קלווין הכירו בערך יחסי המין בנישואין. לפי קלווין מין בנישואין מותר אם הוא נובע מ"תשוקה ללידת ילדים או למנוע ניאוף או להקל על הדאגות והעצבות של עניני הבית, או כדי לחבב אחד את השני". הפוריטנים, שמושמצים לעיתים קרובות כבעלי דעה מגבילה בנוגע למין, גם כן העריכו חוויות מיניות בתוך הנישואים. אדם אחד גורש מבוסטון כאשר בין שאר העברות "הוא התכחש... לאחוות הנישואין כלפי אשתו בתקופה של שנתיים"
ההארה של המאה ה18 הייתה בחלקה תוצאה טבעית של רציונאליזם מדעי חדש.בתקופה זו הרעיונות שיקפו עובדות שיכלו לצפות בהם באופן אובייקטיבי, יותר מאשר אמונות סובייקטיביות ואמונות טפלות. נשים נהנו מכבוד גובר, לפחות לתקופה קצרה. כמה נשים, כמו Wollstonecraft Mary באנגליה, הוכרו אודות לאינטליגנציה שלהן, תבונתן והתלהבותן. הספר של Wollstonecraft "ההצדקה של זכויות הנשים" התקיף את המנהג הנפוץ של נתינת בובות לילדות קטנות במקום ספרי לימוד. Wollstonecraft טענה שסיפוק מיני חשוב לנשים כמו לגברים ושמין לפני הנישואין ומחוץ לנישואין אינו חטא.
התקופה הוויקטוריאנית
לרוע המזל ההשקפות המתקדמות האלו לא שלטו זמן רב. התקופה הוויקטוריאנית, שלקחה את שמה ממלכת אנגליה ששלטה מ1837 במשך 60 שנה, הביאה שינוי חד. המין של האדם הגדיר את התפקידים המגדריים לגמרי. מיניות נשית קוטבה בין הדמויות של מריה וזונה. נשים וויקטוריאניות מהמעמדות העליונים והבינוניים באירופה ובארה"ב הוערכו על העדינות שלהן וההתנהגות "כמו לידי" וכתוצאה מכך נאלצו להשתמש באמצעים "מגבילים" כמו מחוכים, חישוקים ורפידות. הדעה הרווחת על מיניות נשית משתקפת באמרה המצוטטת מאד של William Acton שכתב: "רוב הנשים אינן מוטרדות מרגשות מיניים משום סוג". תפקידי הנשים התמקדו בלמלא את הצרכים הרוחניים של משפחתם ולספק בית נוח לבעליהן שיוכל להימלט אליו אחרי שעבד כל היום. העדינות הצפויה והתפקידים המצומצמים שלהן הסתכמו במיעוט לצד אידיאליזציה. עולם הנשים היה נפרד לחלוטין מזה של הגברים. כתוצאה מכך, חברויות אינטנסיביות מלאות תשוקה לעיתים התפתחו בין הנשים לחברותיהן, שסיפקו את התמיכה והנוחות שלעיתים קרובות חסרו בנישואין.
באופן כללי וויקטוראינים עודדו ריסון עצמי בכל תחומי החיים, והציפייה מגברים וויקטוריאניים הייתה לציית לנימוס הקפדן של התקופה. גברים וויקטוריאניים לעיתים קרובות הניחו את המוסריות בצד במרדף אחר ידידות מינית, בגלל שההפרדה החברתית בין עולם הבעלים לנשותיהם יצרה מרחק רגשי (ופיזי) בהרבה מהנישואים הוויקטוריאניים. הזנות פרחה בתקופה זו, כיוון שגברים חיפשו את הידידות המינית שהם לא יכלו לקבל אצל נשותיהם. גברים וויקטוריאניים יכלו לעשן, לשתות ולצחוק עם נשים שהפכו זונות כתוצאה ממצוקה כלכלית, בעוד שנשותיהם דבקו בחובת הנימוס והדיכוי מיני.
למרות הרעיונות הנפוצים על הנשים הוויקטוריאניות הלא מיניות, Celia Mosher , פיזיקאית שנולדה ב1863, החליטה לשאול את הנשים עצמן על המיניות שלהן. היא ערכה את המחקר היחיד הידוע על מיניות נשית בתקופה זו. לאורך 30 שנה, 47 נשים נשואות ענו על שאלון שלה. האינפורמציה שנאספה מהמחקר חשפה תמונה שונה על מיניות נשים מזו שתוארה בד"כ (ואולי אפילו הומלצה) ע"י "מומחים" בתקופה זו. Mosher מצאה שרוב הנשים חוו תשוקה מינית, נהנו מיחסי מין, וחוו אורגזמה.
התרבות
האמריקאית במאה ה19 הייתה מלאה בניגודים
מיניים. המיניות הנשית קוטבה בין הדימויים
המנוגדים של מריה ושל זונה, והגברים נלכדו
בין האידיאל של טוהר לבין הנאה חופשית מחוויה
מינית. האמונות על תפקידי הגבר והאישה בנושא
המיניות היו קיצוניות יותר בקרב גברים
ונשים אפריקנים אמריקאים שהיו עבדים. יותר
מכך, המיתוסים על הדיכוי בנוגע לגברים ונשים
אפריקנים היוו סיבה להצדקת העבדות, כפי
שנראה בקטע "מיניות וגיוון". לצערנו
צל של המיתוסים האלו מתקיים ומשחק תפקיד
במתיחות הגזעית בזמננו.
מיניות וגיוון
תקיפת העבדות במיניות ובתפקידי הנשים
גילוי קיצוני של תפקידי המגדר והמיניות נתפס כשיך לחיי העבדים שחורים בארה"ב. סטריאוטיפים על מיניות של שחורים סיפקה הצדקה למוסד העבדות ולכוח הלבנים. תגובות אתנוצנטריות של האירופאים בפגישה הראשונה שלהם עם האפריקנים קבעה את המצב של השמצה על המיניות של השחורים במהלך העבדות. האירופאים הגיבו למנהגים האפריקנים עם תיעוב ופחד, והשוואת הרגליהם המיניים לאילו של קופים. דה- הומניזם של השחורים כ"עובדי אלילים", בהמיים ושטופי תאווה מינית נתנה להרבה בעלי עבדים לבנים רציונאל לניצול ולשליטה שלהם. הדיכוטומיה של מריה/זונה הוגזמה באופן דרסטי בנוגע לשפחות. הדימוי השולט לגבי נשיות שחורה הייתה ""Jezebel מפתה בוגדנית עם תאבון מיני שאינו יודע שובעה. עבור בעלי העבדים הדימוי הצדיק את סיטואצית החיים של נשים שחורות שמוכרחות לסבול. נשים משועבדות היו חסרות בגדים לכסות את גופן. לעבדים לא הייתה שום זכות על גופם. במהלך מכירת עבדים הם הוצגו עירומים כדי שהקונים הפוטנציאלים יוכלו לבחון את גופם מרוב, כולל את אברי המין, כאילו הם היו בקר. ההיגיון הלא רציונאלי ששום אישה שמכבדת את עצמה לא תרשה לעצמה להשתתף בכזו תצוגה, גרמה ללבנים לייחס לנשים השחורות טבע מופקר. בעלי העבדים דיברו בפומבי על יכולת ההולדה של השפחות, וניהלו את ה"רביה" שלהם, מאלצים אותם להזדווג עם רבים, ולתגבר בכך את הסטריאוטיפ של ""Jezebel. אנשים לבנים (כולל כמה חילי union שאנסו שפחות כשוד וכעונש לערים) יכלו להצדיק בכך, ולהימנע מאחריות להתעללות המינית ולניצול של הנשים השחורות, ויכלו "באופן הגיוני" לקיים יחסי מין ללא ההגבלות המוסריות של המיניות אצל נשותיהם. הסטריאוטיפ של ה"ממי" סיפק לבעלי העבדים משקל נגד ל""Jezebel והציג חינוך טוב של המיניות הנשית השחורה. "ממי" הייתה צריכה להיות נאמנה, צייתנית ולא מינית. היא בישלה, ניקתה וטיפלה בילדים הלבנים, ולעיתים קרובות אפילו הניקה את התינוקות. העבודה שלה אפשרה לנשים הלבנות לשמור על המראה של אישה ענוגה.
הגבר
שהתאים ל""Jezebel , נתפס כמאוד מיני, ויתכן
שגם מהמר אלים. הלבנים החשיבו אותו כחיה
בעלת כוח וניצלו את יכולתו לעבודה ולהולדה
(מתוך תפיסה שאיבר מינו אגדי, גדול משל הלבנים).
מצד אחד בעלי העבדים היו תלויים כלכלית
בכוח הפיזי של הגברים השחורים ובאון המיני
שלהם. מצד שני הם פחדו מתכונות אלו. האיום
המזויף של פיתוי מיני כלפי נשים לבנות והגיון
גזעני גרמו להם להשתמש "באמצעים ההכרחיים"
לשלוט בגברים השחורים ולהרגיע את חוסר
הביטחון של בעלי העבדים שהסטריאוטיפים
שלהם יצרו אותו.. במהלך העבדות, גברים שחורים
הוכו, קיבלו מלקות, סורסו ונעשה בהם לינץ'.
עם האמנציפציה, לעבדים המשוחררים הייתה
הזדמנות לעצב את חייהם, אבל הלינץ' בגברים
שחורים והחטיפה של נשים שחורות המשיכו
להיות אמצעי לשמור על שליטה חברתית שכמובן
תרמה לנורמות של העליונות של הלבנים.
האירועים ההיסטוריים
והמחלוקות סביבם שנדונו בחלק הקודם הראו
שמין להולדה ונושאים שקשורים לתפקידי מין
הם ירושה מהתנ"ך העברי והנוצרי, מאגוסטין
ותומאס אקווינס, מהתקופה הווקטורינית ומהעבדות.
הירושה הזו עדיין איתנו, נמצאת בקונפליקטים
המורכבים בין הערכים של הנאה אישית, מעשיות,
ומסורת בעולם המערבי של המאה ועשרים.
המאה ה20
זיגמונד פרויד (1856- 1939) הוביל לשינויים בראיית המיניות במאה עשרים בראשון מבין כמה ספרים, פשר החלומות. האמונה של פרויד שהמיניות מולדת אצל האישה כמו אצל הגבר עזרה להרחיב את הרעיונות הויקטוריאניים באשר למיניות. הרופא Eavelock Ellis (1859- 1939), בספרו בחיים ובמין(ON LIFE AND SEXׁ) הזכיר את "זכויות האהבה של אישה", ובשבע הכרכים של "מחקרים בפסיכולוגיה של המין" התייחס לכל מנהג מיני- כולל אוננות והומוסקסואליות, שקודם נחשבו "פרוורסיות" – כבריאים כל עוד אף אחד לא נפגע. Theodore Van de Velde הדגיש את חשיבות ההנאה המינית במדריכי הנישואין הפופולאריים שלו.
במקביל לכך שהרעיונות על התפקיד ה"מתאים" של המיניות הנשית השתנו, תנועה המקדמת את זכות ההצבעה לנשים התחילה בסוף המאה ה19. המטרה שלה הייתה לתת לנשים זכות הצבעה, והיא נבעה מכמה התפתחויות שקשורות לכך, כמו תנועה המעודדת הימנעות משתית משקאות אלכוהוליים, ביטול העבדות, והדרישה שנשים יורשו ללמוד באוניברסיטה ולהחזיק ברכוש. המעבר במאה העשרים של התיקון ה19 בחוקה האמריקאית העניק לנשים את הזכות להצביע , אך לא הוביל לתקופה חדשה של שוויון.
אולם, כתוצאה מאירועים היסטוריים וטכנולוגיה מתפתחת נוצרו פרספקטיבות ואפשרויות חדשות בנושא שלך מיניות. המעורבות של ארה"ב במלחמ"ע הראשונה יצרה אפשרות לעליה בשוויון ובגמישות של תפקידי המגדר, כאשר אלפי נשים עזבו את התפקיד המסורתי של עקרת הבית ועברו לעבוד במשרות מכניסות לראשונה בחייהן.הגברים האמריקאים נחשפו למיניות האירופאית הפתוחה יותר. כאשר החיילים חזרו ממלחמ"ע הראשונה, הנרי פורד יצר באופן המוני מכוניות, וסיפק בכך עצמאות ופרטיות לחקירה מינית של אנשים צעירים. הופעת הסרטים טמנה בחובה סמלים רומאנטיים ומיניים כדי לבדר את ההמון.
ה" flapper" – אישה הצעירה, עירונית, רווקה, מהמעמד הבינוני- התנגדה לאידיאלים של הריסון הוויקטוריאנים, והחליפה אותן בשמלות צמודות ושופעות חיות, ובריקודים הצמודים של שנות ה20. שינוי הקודים המיניים התבטא בעיקר בשכיחות של האפשרות להתנשק ולהתגפף (מגע מיני ללא חדירה) בקרב אנשים צעירים לא נשואים שחרגו מהסטנדרטים הוויקטוריאניים, אך נשים נמנעו מלקיים יחסי מין לפני החתונה, כדי לא לסכן את שמן הטוב.
עם "השפל הגדול" של שנות ה30 הייתה חזרה להתנהגות מרוסנת. בניגוד לכך, הקושי של התקופה הוביל גם לחוקים חדשים שקבעו את זכותן של נשים לגישה חוקית למידע ואמצעים למניעת הריון.
לפני התפתחות
הפניצילין בשנות ה40 , לא היה שום טיפול אפקטיבי
למחלות שמועברות ביחסי מין ומסכנות חיים.
כאשר הפניצילין נהיה מצוי, פחד אחד שהיה
קשור לקיום יחסי מין נהיה שכיח פחות. במהלך
מלחמ"ע השנייה, עקרות הבית שוב תפסו את
מקומם של הגברים שלחמו מעבר לים ופגשו במוסריות
המינית האירופאית.
אחרי מלחמת
העולם השנייה
אחרי מלחמ"ע הראשונה מגורים בפרברים היו האידיאל והמטרה למשפחות מהמעמד הבינוני, שהתפרנסו ע"י האב-המפרנס. הנשים החזירו את מקומות העבודה לגברים והקדישו את עצמן לביתן, לילדיהן, ולבעליהן. הפסיכולוגיה הפופולארית של התקופה טענה שנשים שעובדות מחוץ לבית הן נוירוטיות וסובלות מ"קנאת פין". האידיאל של תעשיית האופנה עשה רה- פמניזם לנשים עם בגדים שמדגישים את אזור החזה, מותן צר וחצאיות שופעות.במהלך החזרה לתפקידי המגדר המסורתיים שארעה לאחר המלחמה, הספרים של אלפרד קינזי ועמיתיו "התנהגות מינית של גבר" ו"התנהגות מינית של האישה" היו רבי מכר למרות (ואולי בגלל) שמומחים רפואיים, כמרים פוליטיקאים והעיתונות הוקיעו את עבודתו. המידע של קינזי על העניין והתגובה המינית הנשית גרם להלם גם למומחים וגם לציבור.הסטטיסטיקות המפתיעות על מין בין בני אותו מין , אוננות, ואקטים חדשים בחדר המיטות תרמו לעליה בקבלת התנהגויות מיניות מגוונות.
בשנות ה50, הטלוויזיה
הדגישה את הקונפורמיות החברתית בפרברים
וקומדיות המצבים בה תארו זוגות נשואים
במיטות נפרדות , אך במקביל היא הכניסה לבתים
האמריקאים באותו זמן את הגיליון הראשון
של "פליבוי", שהדגיש את המין כבילוי.
אמצעי התקשורת הזה מייצג את הדיכוטומיה
שהייתה קיימת בשנות ה50.
זמנים משתנים
רק בשנות ה60- אחרי הסערה שנבעה מ: הנישואים אחרי המלחמה, העלייה החדה בקצב הילודה (baby boom ) והאכזבה הרווחת מהתוצאות של הפיכת הנשים לביתיות- החלה שוב תנועה חדשה לשוויון בתפקידי המינים. בשנות ה60 ולאורך שנות ה70 הפמיניזם והמהפכה המינית התעמתו עם הנורמות של העשורים הקודמים. הגלולה למניעת הריון שנכנסה בשנות ה60, ומאוחר יותר ההתקן התוך רחמי IUD- הכדור לבוקר שאחרי וקוטלי הזרע נתנו לנשים ביטחון בהנאה המינית עם הפחתה רצינית בפחד להיכנס להריון. ב1965 מניעת הריון הייתה מותרת לזוגות נשואים בכל המדינות בארה"ב, וב1972 הותר בכל המדינות גם לרווקים. הקבלה הנרחבת של מונעי ההיריון האלו, ובעקבות כך האפשרות להפלה חוקית ב1973 , אפשרה למיניות להיות דבר נפרד מהרבייה כפי שלא היה מעולם בתרבויות המערביות. העולם השתנה ג"כ והרבה אנשים נעשו מוטרדים מהמחיר הכלכלי והאקולוגי של לידת ילדים= מחירים שלא נשקלו בעולם של הפרה- תעשייתי.
הספרים של Msters & Jonson "התגובה המינית של האדם" ו"אי ההתאמה המינית של האדם" הבהירו את היכולת של האישה להגיע לאורגזמה והפכו את הטיפול המיני לדבר לגיטימי. הופיעו ספרים לעזרה עצמית בתחום המיני, כמו "הגוף שלנו" "עצמנו" ו"בשבילך: ההגשמה של המיניות הנשית" . הספרים האלו הדגישו את המודעות העצמית של האישה למיניותה, בעוד ש"ההנאה ממין" הדגיש התנהגות מינית מגוונת לזוגות.
באווירה שנעשתה סובלנית יותר ויותר בשנות ה60 וה70, העמדות התחילו להשתנות באשר לטאבו שהתקיים זמן רב- הומוסקסואליות. הומואים ולסביות החלו להצהיר בפתיחות על האוריינטציה המינית שלהם ולטעון שעניין אישי כזה אינו צריך להשפיע על זכויותיהם וחובותיהם כאזרחים. בשנת 1973 איגוד הפסיכיאטרים האמריקאי הוציא את ההומוסקסואליות מהקטגוריות הדיאגנוסטיות של ההפרעות הנפשיות (DSM) . בשנות ה80 המוקדמות אובחן האיידס לראשונה.מה שנקרא "מגיפת הגיי" הגביר את הדעה הציבורית השלילית וגם החיובית כלפי הומוסקסואליות.
האלימות הגוברת כלפי הומוסקסואלים מציגה את האמונות הקיצוניות של אנשים מסוימים. עבור האחרים, הומוסקסואליות נשארה שעיר לעזאזל של חוליי החברה, כפי שהודגם ע"י פרשנותו של הכומר Jerry Fallwel לגורם ההתקפה ב11 בספטמבר : "עובדי האלילים, נשים שעושות הפלה, הפמיניסטיות, ההומואים והלסביות... כל אלו שניסו לחלן את אמריקה , אני מצביע עליכם ואומר ' אתם עזרתם לזה לקרות'".
בניגוד לכך המדיה, במיוחד הטלוויזיה, משקפת שינוי חיובי בעמדות כלפי הומוסקסואליות. בעיקר כתוצאה מהאקטיביות של ההומוסקסואלים ,באמצע שנות ה90 הטלוויזיה התחילה לשתף הומואים ולסביות בתוכניותיה. דמויות של הומואים ולסביות הופיעו בתוכניות כמו ER , סקס והעיר הגדולה, חברים ועוד. הופעת הבכורה של Ellen DeGeneres בEllen היה משמעותי בעונה ב1997. בעקבותיה של Ellen סדרות אחרות, כמו Will and Grace כללו סיפורים של הומואים ולסביות ודמויות מרכזיות שקל לחבב אותם בעלי גוף חטוב. השימוש בארוטיות לסבית נעשתה לראשונה ע"י Dior בפרסומת בשנת 2000 ומהר מאד נעשתה די נפוצה. סדרת הכבלים "Queer & Folk " בולטת בגלל התוכן המיני הגלוי שלה. התרחשות נוספת שארעה בסתיו 2003 בסידרת הטלוויזיה "הכול יחסי" ההורים של אחת הדמויות שניהם גברים הומוסקסואלים.
שינויים בהצגה
של הומוסקסואליות בתקשורת מדגימים עד כמה
המדיה בו זמנית משקפת ומשפיעה על התנהגויות,
עמדות ומידע מיני. מה המדיה אומרת לנו על
מיניות? הקטע הבא יענה על כך.
המדיה והמיניות
התופעה שאנו קוראים
לה תקשורת המונים קיימת זמן קצר בחיי האנושות.
ספרים מודפסים, מגזינים ועיתונים, רדיו
וסרטים היו קיימים לפני הטלוויזיה הראשונה
בשחור לבן בשנות ה40 המאוחרות. ההתרחבות
הנמשכת של המדיה מאז- מסכי טלוויזיה גדולים
וצבעוניים, VCR ו DVD , רשתות כבלים ולווין.
וכמובן טכנולוגית המחשבים והאינטרנט- מציפה
אותנו עם הזדמנויות להיחשף למדיה. המדיה
הופכת למינית במשך הזמן.לדוגמא לפני 50 שנה
הסרטים בהווליווד לא היו יוצאים לציבור
אלא אם הבעל והאישה היו במיטות נפרדות.
הטלוויזיה
לטלוויזיה כנראה יש את ההשפעות המשמעותיות ביותר על עמדות מיניות, בגלל הזמן הרב שאנשים מבלים בצפייה בה. כאשר היינו בגיל 18 צפינו בטלוויזיה בממוצע 20,000 שעות , מספיק זמן כדי שיהיה לה השפעה ברמה מסוימת על המיניות. לפעמים הדרך בה נושאים מיניים מוצגים בטלוויזיה יכולה לקדם ידע רב יותר, סובלנות ושינוי חברתי חיובי, כמו ההצגה של ההומוסקסואליות.
חדשות הטלוויזיה פנו לתחום חדש בכמה עניינים מיניים בשנות ה90. ההצהרה של אניטה היל שהמועמד לביהמ"ש העליון Clarance Thomas הטריד אותה מינית הביאה את הנושא הזה לתשומת הלב הציבורית. כתוצאה מכך המדיניות בכמה מקומות עבודה בנוגע להטרדה מינית יושמה בכל רחבי ארה"ב. במקרה אחר, הסקנדל של קלינטון ולווינסקי עורר מחלקות עצומות, כולל מה ההגדרה של יחסי מין, איך אישה אמורה להגיב לבגידה, והאם מילים כמו פין ומין אוראלי צריכים להיות בחדשות הערב.
תוכניות חינוכיות ויעוץ בטלוויזיה יכולים להוות מדריך קונסטרוקטיבי. לדוגמא ב"loveline " המנחים דנים ונותנים למתבגרים עצות בנוגע לעניינים של יחסים ומיניות. Berman & Berman זו תוכנית שמונחית ע"י פסיכולוג ואחות פסיכיאטרית ומעניקה חינוך מיני לנשים. בנוסף, תוכניות על התעללות בילדים, אונס, ועניינים של טראנס- ג'נדרים עוזרים להפחית את הסטיגמה שקשורה לנושאים אלו. למרות שהתוכניות בשעות היום רודפות אחרי סנסציות שקשורות למין, עם נושאים כמו "הריון של רקדניות", "קרובי משפחה מאוהבים", תוכניות דיבור אחרות עוזרות לשבור טאבואים תרבותים וחושפות את השונות העצומה בביטויים המיניים האנושיים. התוכנית של Phil Donahue ו Oprah מספקות פורום לאנשים כדי ללמוד ולדון בהרבה אספקטים של המיניות האנושית.
מידע על הפגיעה בבריאות הפוטנציאלית והתוצאות הרגשיות של יחסי מין גדל בתוכניות. לדוגמא
ב 2002 , מכל התוכניות שתארו או דיברו על חדירה , 26% התייחסו לסיכונים ולאחריות ביחסי מין, כפליים ממה שהיה ב1998. תוכניות פופולאריות למתבגרים הן בעלות שיעור גדול עוד יותר של תוכן הנוגע למין בטוח. ארגון שנקרא "פרויקט המדיה" עובד עם תעשיית הטלוויזיה במטרה לכלול מידע ראלי בנוגע למיניות ואחריות בתוכניות שלהם. כמה מהביצועים של הפרויקט כוללים אפיזודות בfelicity על אונס בדייט, מין בטוח ושימוש בקונדום, כולל סצנה שמראה את הדרך הנכונה לשימוש בקונדום. פרויקט המדיה נותן חסות גם לפרסי ה"SHINE " השנתיים (בריאות מינית בבידור) כדי לעודד תוכניות טלוויזיה שמציגות נכון עניינים של בריאות מינית.
מצד שני כמה מבקרים מגנים את רמתם וטבעם של תכנים מיניים בטלוויזיה. אופרות סבון ותוכניות דיבור היו התוכניות הראשונות שהדגישו תוכן מיני גלוי יותר. בערך 30 מיליון מבוגרים בארה"ב מדווחים שהם רואים אופרות סבון שבהן מתרחשים 6 עד 10 אקטים מיניים בשעה, והן כוללות בד"כ פרשיית אוהבים שמבוססת על ניאוף, נקמה, וניצול. תוכניות הרשת הסטנדרטיות , גם הן מלאות ברמזים מיניים ובהתייחסויות מיניות גלויות, כמו אישה ב "the practice " שטענה שהיא נתנה את "המציצה הכי טובה שידועה ". בערך 64% מהתוכניות בפריים טיים מכילות תוכן מיני. 85% מהתוכניות שמיועדות למתבגרים כוללות התייחסות מינית. רוב ההתלוצצויות המיניות מתרחשות ביו אנשים רווקים, רק 14% מכל התוכן המיני בפריים טיים הוא בין אנשים שנשואים זה לזה. הכבלים מציעים תוכניות עם תוכן מיני גלוי הרבה יותר מהרשת, כמו שרואים ב"סקס והעיר הגדולה", שבה 4 נשים מטפלות בגבר שמדבר עם כל אחת מהן על זיוף אורגזמה , אכזבה מגודל הפין ,שפיכה מוקדמת, ופין לא מהול. תוכניות הריאליטי "REAL WORLD" , "TEMPTATION ISLAND" ודומיהן מלאות בתמות מיניות. הווידיאו
והDVD מציעים סרטים עם רמות שונות של גלויים מיניים עבור הצרכנים שצופים בהם בפרטיות בביתם.
הקליפים מגשרים בין הטלוויזיה לתעשיית
המוזיקה. בתחילה הם עוצבו כפרסומות לדיסקים.
הם הגיעו לעולם הבידור ב1981 , וכרגע מעל 50%
מהקליפים מכילים תוכן מיני (תלוי בסוג המוזיקה),
לעיתים זה מעורב במראה של כפיה מינית. בהרבה
מהקליפים הסירוב הראשוני של האישה הוא
רק מסווה. היא באמת מתכוונת כן, וההתנגדות
הראשונית שלה מוכרעת בקלות ע"י התעוררות
מהירה. כמה קליפים מראים אהבה, עדינות, וכבוד
ביחסי גברים- נשים , אך רובם מבטאים תשוקה
מינית, כוח, אימפולסיביות ותוקפנות, שמעוררים
את השאלה איך המסרים האלו מתפרשים ע"י
אנשים צעירים שלומדים על יחסים בריאים.
המאמר מציג את
ההתפתחות של שבירת הטאבואים בטלוויזיה
בטבלה: ב1952- הריון ראשון, ב1972- הפלה (בפריים
טיים), ב1974- סצינת אונס, ב1975- זוג ראשון משני
גזעים שונים, 1978- דמות טראנס-ג'נדרית ראשונה,
1997- קומדיית מצבים ראשונה עם הומוסקסואלים
וכו'.
פרסום
פרסום נמצא בכל
הצורות של המדיה וגם כשלעצמו, כמו בשלטים
שנמצאים בכל מקום. ביטויים מינים בפרסום,
לעיתים בוטים אך בד"כ סמויים, מעוצבים
במטרה למשוך את תשומת הלב לפרסומת ולמכור
מוצרים. הפרסומות מתבססות על ההבטחה השקרית
שאהבה או סקס או שניהם יגיעו עם הרכישה
של תכשיר יופי מסוים, סוג של משקה, בגד, מערכת
שמע או רכב. רוב הפרסומות הופכות את המין
לטריוויאלי ומחזקים את הרעיון שרק צעירים,
בעלי גוף יפה ראויים לתשומת לב, עם יוצא
מהכלל : הפרסומות שמיועדות לאוכלוסיה גדולה
של צרכנים- אילו שנולדו אחר מלחמ"ע השנייה.
לפעמים הפרסומות עוזרות לשבור טבואים.
לדוגמא הפרסומת של המועמד לנשיאות, בוב
דול לוויאגרה עזרה להביא לדיון הציבורי
את הנושא של בעיות בזקפה.
האם אתה יכול לחשוב על פרסומת שעזרה בעיצוב
מחדש של סטריאוטיפים מיניים.
שימוש במין כדי למכור בד"כ מצליח: מכירות
הג'ינס הוכפלו בעקבות הפרסומת של 1980 עם
Brooke Shields הצעיר שמבטיח ששום דבר לא יעצור
בינך ובין הג'ינס של CK שלה. מין בפרסומות
אפקטיבי יותר כאשר המוצר קשור באופן הגיוני
למין, כמו בושם, לבני נשים, משקאות ורכבים.
כאשר הדימויים המיניים בפרסומת לא קשורים
לטבע המוצר (לדוגמא: מכסחת דשא), המין יכול
למשוך יותר תשומת לב מאשר המוצר.מחקרים
חשפו שתוכן מיני חזק בתוכניות טלוויזיה
מסיח את הדעת של הצופים מהמוצרים שפורסמו
כתשדירים בתוכניות אלו. בבדיקה אקראית:
צופים בתוכניות ניטרליות זכרו טוב יותר
את המוצרים שפורסמו בתוכנית ממה שזכרו
צופים שראו תוכניות עם תוכן מיני. החוקרים
האמינו שהמידע שלהם עשוי להניא מפרסמים
מלתת חסות לתוכניות שמכוונות לנושאים של
מין.
שאלה לחשיבה ביקורתית:
האם אתה חושב
שהמחקרים האלו נכונים? האם מפרסמים ימנעו
מתוכניות מאד מיניות כדי שהצופים ישימו
לב פרסומות שלהם? למה או למה לא?
כתבי עת
היום כתבי עת
כמו "פליבוי" כוללים תמונות ערום ,
שלוקחים את הביקיני משעווה (?) לקיצוניות
חדשה. כתבי עת לגברים כמו "Details ", "Maxim
" ו "Men's Health " כותבים מאמרים "איך
ל..." כמו "להיות טוב מהאקס שלה",
"להשיג הרבה אורגזמות" או סיפורי זוועה
על הגדלת הפין. כתבי העת של הנשים מכילים
מאמרים על מין כמו " הפנטזיות המיניות
שלו- סיוט הלילה הגרוע ביותר שלך" , כתבי
עת של מתבגרים כמו Seventeen ו YM , מלמדים את
כמעט 4 מליון המנויים שלהם איך לעשות את
עצמם רזים יותר, יפים יותר, וסקסיים יותר
עם "היופי הגברי הממגנט" ועם ה"עיצוב
מחדש:איך להפוך מככה ככה לסופר-סקסית".
רומאנים עם גברים עם חשופי חזה על העטיפות
שלהם וסצנות מיניות שמובעות בלשון נקייה
הם שכיחים. בתחילת הצהובונים – בעמודים
הראשונים ישנו ניסיון לגרות אותנו עם נושאים
כמו: "שוטרים חוקרים את החיים הפורנוגרפים
של אבא". אמצעי תקשורת חדשים- טלוויזיה,
רדיו ועיתונים- לעיתים קרובות נותנים זכות
קדימה להרפתקאות מיניות כושלות של פוליטיקאים
ואנשי תקשורת לפני עניינים מקומיים קריטיים
ונושאים ומאורעות לאומיים ובין לאומיים.
בניגוד לכך, כתבי עת לעזרה עצמית או בעלי
אוריינטציה בריאותית לעיתים קרובות מכילים
מידע מדויק ושימושי על נושאים של מין ויחסים.
האינטרנט
המידע המדויק ביותר על מיניות עד היום בארה"ב, הבריאות הלאומית והסקר על החיים החברתיים (NHSLSׂ), מסיק כי העמדות וההתנהגות שלנו מושפעים באופן דרמטי ע"י אנשים בקבוצות החברתיות שלנו. המחקר הזה נערך לפני 1990 ולפני ההתרחבות של התקשורת הווירטואלית. עכשיו אנשים מקבוצות חברתיות שונות לחלוטין- מבחינת גיל, גזע, דת, אתניות, מצב כלכלי- יכולים לדבר על מה שהם בוחרים, בפרטיות של הרשת שחובקת עולם. בשנת 2005 היו 1.2 ביליון אנשים שהשתמשו באינטרנט ברחבי העולם. המיניות נוכחת בהרבה צורות באינטרנט. למעשה הרבה מההמצאות הטכנולוגיות של האינטרנט וההצלחות המסחריות קודמו ע"י תעשיית המין. האינטרנט הוא סופרמרקט מיני אינטרקטיבי: הרבה משתמשים מחפשים את האתרים שמציעים את התוכן המיני הכי גלוי. הסחר המיני שופע "חשפני רשת" ושיחות מיניות, תמונות וניהול וועידה בווידיאו של אקטים- חיים. כמה משתמשים בחדרי צ'אט לדבר על הפנטזיות הפראיות ביותר בביטחון של אנונימיות מוחלטת, אחרים משתמשים באינטרנט כדי ליצור קשר ולנצל מינית אנשים צעירים. כמה מהאנשים הנשואים משתמשים באינטרנט כדי לנהל רומנים מחוץ לנישואים און ליין.
מצד שני האינטרנט מציע מקור דינאמי למידע לעזרה עצמית, ונע מאתרים לסרטן השד, למחקרים עדכניים בנושא איידס, לטיפים לטראנסקסואלים. "DEAR ABBY" מהווה סוג של אתר לשאלות ותשובות בנושא מין, והרבה אתרים מספקים חינוך מיני מקיף. האינטרנט נהיה שרות דייטים ענק , שמאפשר לאנשים לנהל שיחות מקוונות ולהחליט אם הם רוצים להיפגש.
האפשרויות המועילות
וההרסניות שהמרחב הווירטואלי מציע אינו
מוגבל (בדיוק כמו הפוטנציאל של טבע האדם).
במחקרים שאספו מידע און ליין מהמשתתפים
שבחרו להשיב על השאלונים נמצאו כמה ממצאים
חזקים על הדפוסים הבעייתיים של השימוש
באינטרנט. 75% מהמשתתפים שמרו בסוד את הזמן
שהם השתמשו באינטרנט למטרות מין. כמעט 9%
מהמשתתפים בזבזו לפחות 11 שעות בשבוע על
שימוש באינטרנט , מה שגרם לבעיות בחייהם.
חוץ מזה החוקרים הסיקו שרוב האנשים משתמשים
באתרי מין כפעילות פנאי נעימה.
מיניות: כאשר האישי הוא פוליטי
האישי והפוליטי (חוקים, מדיניות ונורמות) מתמזגים כאשר הם קשורים למיניות. הפרספקטיבות ההיסטוריות , חוצות התרבויות, והתוך תרבותיות שבחנו בפרק הזה מראים את ההשפעה של נורמות חברתיות על המיניות ויכולות לעזור לנו להעריך את העמדה המיוחדת בה אנו כרגע מוצאים את עצמנו. אנחנו יכולים היום להגדיר את המיניות שלנו על בסיס בחירות אישיות, מה שהיה קשה הרבה יותר לעבריים הקדמונים, לנוצרים הראשונים, לאירופאים בימי הביניים, לאירופאים הויקטוריאניים ולצפון אמריקאים של המאה ה19 , וכן להרבה חברות לא מערביות בימינו. עם ההבנה הגדלה והקבלה של השונות במיניות האנושית שהתפתחה במהלך המאה ה20 , יש לנו הרבה יותר הבנה ואחריות היום. למרות שיש מי שיטען שסובלנות רבה לשונות יוצרת יותר בעיות מאשר היא פותרת, אנחנו מסכימים בכלליות לכך ש" בריאות מינית של יחיד או חברה מועשרת עם ההבנה, הסובלנות והרחמים לשונות של זהויות מיניות וביטויים מיניים שהם חלק מהמצב האנושי"
ועדיין, השינויים
במאה האחרונה השאירו אותנו עם הרבה בעיות
לא פתורות. כתוצאה מכך, במאה 21 אנחנו נתמודד
עם המחלוקות על מדיניות חברתית,חוקים ואתניות
כמעט בכל תחום שקשור למיניות האנושית, הרבה
מאילו נשמעים ונקבעים בביהמ"ש העליון
האמריקאי. כמו שראינו לאורך הפרק , נורמות
חברתיות לפעמים הופכים לחוקים, והם יכולים
לתמוך או להתנגש עם זכות היחיד לפרטיות
ובחירה חופשית. כמה דוגמאות למחלוקות שקשורות
למיניות שימשכו במאה 21 כוללים:
- האם רצוי שזוגות מאותו מין יינשאו באופן חוקי?
- האם רצוי שהביטוח הרפואי יידרש לכסות את ההוצאות של מניעת הריון?
- האם רצוי שנשים אחרי הפסקת הווסת יורשו לנצל את טכנולוגית ההפריה כדי להיכנס להריון?
- האם יש למנוע או להגביל הפסקת הריון באיזה דרך?
- האם רצוי שמתבגרים יוכלו להשיג אמצעי מניעה ללא הסכמת הוריהם?
- האם הסטאטוס של אדם כחולה איידס צריך להירשם ברשומות ציבוריות?
- האם זנות צריכה להיות חוקית?
שאלה לחשיבה ביקורתית:
איך המחלוקות
העכשוויות האלו קשורות לירושות שלנו
בנוגע למין למטרות התרבות ולתפקידי מין
קבועים?
סיכום
מחלוקות וגיוון
במיניות האנושי כמה נושאים שמושכים תשומת
לב ומעוררים מחלוקות סביב נושאים שקשורים
למיניות.
שונות בארה"ב
ווריאציות באימוץ התרבות, אורתודוקסיות
דתית ומצב סוציואקונומי שיוצרים שינוי
בתוך קבוצות אתניות בארה"ב.
אוריינטציה פסיכו-סוציאלית הספר מדגיש את תפקידם של גורמים פסיכו- סוציאליים וסביבה חברתית בעיצוב המיניות האנושית.
הירושה התרבותית
שלנו: יחסי מין כדי להתרבות ותפקידי מין
מקובעים הספר חושף את ההשפעות של שתי
תמות שקשורות למיניות : מין מוגבל להולדה
– רביה, ותפקידי מין לא גמישים.
פרספקטיבות חוצות תרבויות בנוגע ליחסי מין כדי להתרבות ותמות על תפקידי מין .
- כדי להבין את החשיבות של הסביבה החברתית , אנחנו יכולים להשוות עמדות מיניות והתנהגויות בתרבויות אחרות.
- מאמיני האיסלם חושבים שההנאה ממין חשובה לאישה ולגבר המיניות של האישה נתפסת ככוחנית, ובכמה ארצות איסלמיות במזרח התיכון הרעלה, מילת נשים, והפרדה של המינים עד החתונה נחשבים הכרחיים לעצור את מיניות האישה.
- בסין העתיקה פעילות מינית נחשבה אמצעי להשגת התפתחות רוחנית.
- הממשלה הקומוניסטית בסין ניסתה לנתק את אנשיה מהעמדות וההתנהגות המינית במערב, והנורמות המיניות שלה היו שמרניות.
מיניות בעולם המערבי: נקודת ראות היסטורית.
- העבריים העתיקים הדגישו את החשיבות של לידת ילדים, וגם העניקו חשיבות למין בתוך הנישואין.
- ההבדלים בתפקידי המינים בין נשים לגברים היוו חלק בסיסי מהתרבות העברית העתיקה. התפקידים הכי חשבים של האישה היו אחזקת הבית ולידת ילדים, בעיקר בנים.
- כותבים נוצריים כמו Paul of Tarsus , Augustine , ו Thomas Aquinas תרמו לראיה של מין כחטא, והוא הוצדק רק במערכת נישואין כשמטרתו הולדה.
- הדימויים המנוגדים לאישה התפתחו בימי הביניים : האישה הטהורה והבלתי ניתנת להשגה על בסיס מה שמייצגת הבתולה מריה בתרבות ועל בסיס האהבה האצילית. המפתה הרשעית מיוצגת על ידי חווה וע"י נשים שנרדפות כמכשפות.
- המנהיגים של הרפורמציה במאה ה16 עודדו את הדרישה שהכמרים יישארו רווקים ואת ההכרה שניסיון מיני הוא אספקט חשוב של הנישואין.
- הנשים נתפסו כלא מיניות בתקופה הוויקטוריאנית, והחיים של הגבר והאישה הוויקטוריאניים ה"נכונים" היו ברובם בנפרד זה מזה. גברים לעיתים קרובות ביקרו אצל זונות בשביל ידידות כמו גם יחסי מין.
- התיאורייה של פרויד, מחקרים והפמיניזם שינו את הרעיון הוויקטוריאני שנשים הם א-מיניות.
- המעורבות של ארה"ב במלחמ"ע הראשונה והשנייה חשפה את החיילים למיניות הפתוחה יותר באירופה , והכניסה את הנשים באופן זמני למקומות העבודה.
- ההתקדמות הטכנולוגית במניעת הריון במאה ה20 אישפרה לאנשים להפריד מין מהולדה ברמה שלא הייתה אפשרית קודם.
- שינויים משמעותיים בהבנת ההומוסקסואליות התחילו ב1960 .
המדיה והמיניות.
- תקשורת ההמונים כפי שאנו מכירים אותה קיימת זמן קצר יחסית לניסיון האנושי הרחב.
- ההתפשטות של תקשורת ההמונים- רדיו, טלוויזיה, VCR , DVD ואינטרנט- מציגים מערך גדול של מידע על מין ומידע מוטעה שבמקרה הכי פחות גרוע מדגיש את השונות במיניות האנושית.
- הכמות והרמה של הגילויים המיניים בתקשורת הפופולארית ממשיכים לעלות.
- ההשפעה של האינטרנט על עמדות מיניות, ידע והתנהגות היא בעלת תרומה אך עשויה להיות בעיתית במקביל.
מיניות: כאשר האישי הוא פוליטי.
* השינויים המדעיים, הפסיכולוגים והחברתיים במאה ה20 הובילו ליכולת הגדלה של צעירים בני זמנינו לקבל החלטות אישיות שקשורות למיניות.
* חוקים, מדיניות חברתית ונורמות שקשורות למיניות ממזגים את הנושא האישי הזה עם "מדיניות".
תם ונשלם J!!!