חזרה למאמרים של מין ומיניות
חזרה לאתר הראשי

---

Contraception/ Crooks and Baur

Crooks, R. & Baur, K. (2005). Contraception. In Our Sexuality, Chap. 11, 300-334

---

פרק 11-אמצעי מניעה

נקודות מבט היסטוריות וחברתיות

הרצון של אנשים למנוע הריון מתחיל כבר מראשית ההיסטוריה המתועדת.במצרים העתיקה נשים השתמשו בגללים יבשים של קרוקודיל בסמוך לצוואר הרחם על מנת למנוע התעברות.במאה ה-16 ביוון אכילת הרחם,האשכים או הטלפיים של חמור הומלצה.באיטליה במאה ה-18,קזנובה השתמש בקונדומים עשויים מקרום של חיות.

במאה ה-17 באירופה המערבית משגל נסוג ,קונדומים,וספוג ווגינאלי היוו פתרונות למניעת התעברות.

מניעת הריון בארצות הברית

למרות שאנחנו לוקחים כמובן מעליו את מגוון הדרכים למניעת הריון כיום, המצב הנוכחי הינו יחסית חדש. במהלך ההיסטוריה באמריקה הדרכים למניעת הריון והחוקים שקמו בעקבות כך אסרו זאת.

ב1870 אנטוני קומסטוק הצליח לאסור הפצת מידע בנוגע למניעת הריון ברחבי ארה”ב על רקע היות מידע זה מגונה. חוקים אלו נודעו בבשם חוקי קומסטוק. בזמנו הצורה הלגיטימית היחידה של מניעת הריון היתה פרישות, וסיבה המקובלת היחידה ליחסי מין מלאים היתה הבאת תינוקות לעולם.

מרגרט סנגר היתה האדם המשמעותי ביותר שהביא לשינוי בלגיטימציה של מניעת הריון בארה”ב. היא הושפעה רבות מהאומללות של נשים שלא שלטו בקצב הלידות והביאו ילדים רבים לעולם בתנאי עוני מחפירים. ב1915 היא פתחה את מרפאה לא חוקית בה נשים יכלו לקבל מידע על דיאפרגמות שהביאה מאירופה. היא פרסמה מידע רב על מניעת הריון. כתוצאה מכך היא הואשמה בהפרת חוקי קומסטוק. היא ברחה לאירופה אבל חזרה מאוחר יותר על מנת להמשיך את נושא מניעת ההריון , פרויקט שמומן ע”י חברתה העשירה קתרין דקסטר מקורמק. סנדר ומקורמק רצו לפתח שיטה מהימנה על ידיה אנשים יוכלו לשלוט בפוריות שלהם. למרות זאת רק ב1960 הגיעה הגלולה הראשונה למניעת הריון לארה”ב. הדבר אפשר את החופש של האישה שגם לאישה יש את היכולת לבחור האם להרות או לא. ב1965 בית המשפט העליון בארה”ב דן בסוגיה האם לאפשר שימוש באמצעי מניעה לזוגות נשואים. פסק הדין בוסס על הזכויות לפרטיות בין זוגות נשואים. ב1972 בית המשפט העליון הרחיב את הזכות לפרטיות אף לאנשים לא נשואים לגבי מתן השימוש באמצעי מניעה. במהלך השנים חוקים המתירים זמינות של אמצעי מניעה המשיכו להשתנות. רוב המדינות הותירו את החוקים שאפשרו את השימוש ע”י מתבגרים ללא רשות הוריהם. והגדילו את הזמינות והחשיפה של אמצעי מניעה שונים (קונדומים, קוטלי זרע). למרות זאת הרבה אנשים עדין מתנגדים לפרסומות על קונדומים בטלוויזיה. המחלוקת ממשיכה בשאלה האם לאפר להורים לדעת כאשר קטינים מקבלים שירות בנושא אמצעי מניעה. כיון שישנה שאלה האם אותם קטינים היו מקימים יחסי מין מלאים במידה ולא היו נחשפים לכל המידע על אמצעי המניעה. למרות זאת מחקרים מעידים ששיעור הפעילות המינית לא גדל על אף שקונדומים זמינים יותר ומחולקים חינם בבתי ספר.

מניעת הריון כנושא בן זמננו.

בשנים האחרונות הזמינות והשימוש באמצעי מניעה מהימנים הולך וגובר בשל מס' סיבות. נשים וגברים שבוחרים לא להיות הורים יכולים להימנע מהריון לא רצוי בצורה יותר מוצלחת בעזרת אמצעי מניעה אפקטיביים יותר. האישה ההטרו סקסואלית הטיפוסית בעולם המערבי בוחרת להיות בהריון רק לתקופה קצרה מתוך כל משך חיי הפוריות שלה. למעשה 93% מכלל הנשים הפעילות מינית בארה”ב משתמשות באמצעי מניעה. הבאת ילדים באופן מתוכנן הולך וגדל. כך גם ניתן להגביל ולתכנן את גודל המשפחה בניגוד לעבר. במיוחד נשים המעוניינות לשלב בין משפחה וקרירה הופכות להיות תלוית באמצעי מניעה. למעשה מאז שהאישה הכניסה את הגלולה לחייה היא גם הכניסה את היכולת להתמקצע ואת האפשרות להינשא בגיל מאוחר יותר.

השימוש באמצעי מניעה עשוי גם לתרום לבריאות הפיזית של האם, מכיוון שבהריון ישנו סיכון בריאותי ולכן מרווחים בין ההריונות יוצרים בריאות טובה יותר לאם ולילדים באיחוד כאשר התזונה והתחזוקה הבריאותית

הינה לקויה. למעשה לעיתים נשים מונעות את לידתן של תינוקות אשר ידוע מראש שהם נושאים מחלות מסוימות. התפקיד העיקרי של מניעת הריון בקרב נשים הוביל לחקיקת חוקים והיתרים שונים המנסים להכניס את אמצעי המניעה לסל התרופות. לאחר שקמה טענה שנשים הופלו לרעה על רקע מיני (לעומת גברים שקיבלו כיסוי ביטוחי מלא) אף אמצעי המניעה לנשים הוכנסו לסל התרופות במסגרת הביטוח הרפואי, אם כי זה אינו אוניברסלי.

הגידול באוכלוסיה מהווה סיבה נוספת הגורמת לאנשים להגביל את גודל משפחתם. סיבות כגון רעב, עוני וסכנה לאיכות הסביבה גרמו לאמצעי המניעה להפוך להכרחיים ע”מ למנוע גידול באוכלוסיה.בנוסף אמצעי מניעה שונים (כגון קונדומים) מסיעים במניעת מחלת האיידס ב1994 ועידת האו”ם דנה בדרכים למניעת הבעיות הנ”ל. גורם מכריע בשליטה על גידול האוכלוסייה הוא הגברת ההזדמנויות להשכלה ומתן הזדמנויות כלכליות בקרב נשים- בכל רחבי העולם הוכח כי ככל שנשים היו בעלות השכלה גבוהה יותר כך מס' ילדיהם קטן.

ציפיות תרבותיות ומגדריות עשויות להשפיע על ההזדמנויות לשימוש באמצעי מניעה, בחברות בהן הגברים הם הדומיננטיים קשה לנשים לעשות שימוש באמצעי מניעה בניגוד לדעת בן זוגם (לדג' ביפן השימוש בגלולה הפך זמין רק ב1999 עד אז היה רק הקונדום כיוון שהיה נתון לשליטתו של הגבר).

למרות כל המכשולים הללו,כ-60% מהזוגות ברחבי העולם כיום,משתמשים באמצעי מניעה,בהשוואה לכ-10% בשנות ה-70.לעיתים קרובות,ההתנגדות לאמצעי מניעה נובעת ממניעים דתיים,וחלק מהאנשים אינם עושים בהם שימוש בשל דתם.בדתות מסויימות (נצרות קתולית,איסלם קיצוני),נאסר השימוש בקונדומים אף לשם מניעת מחלות מין כגון איידס.למרות זאת,הפער בין חוקי הדת לחיי היומיום הינו רחב.רוב הקתולים בארה”ב משתמשים בסוג כלשהו של אמצעי מניעה מלאכותי.

אחריות ובחירת אמצעי מניעה

לכל אמצעי מניעה יתרונות וחסרונות.על כן,יש לבחון בזהירות את האמצעי האופטימלי לתקופה ולסיטואציה.

בעת קידום אמצעי המניעה ניסתה לתת מרגרט סנגר את היכולת לשליטה בפוריות שלה.למרות זאת,אין הדבר אומר שהאחריות נתונה לאישה בלעדית.רצוי שאף הגבר ייקח אחריות בעניין.

נשים רבות לא מורגלות בנטילה שגרתית של אמצעי מניעה,בעיקר אם הן לא מעורבות בקשר ארוך-טווח.לכן,עדיף ששני בני הזוג ידאגו לכך על מנת להימנע מהריון לא רצוי ומההשלכות שלו עליהם.

דאגה משותפת לכך עשויה לחזק את הקשר ומהווה דרך טובה לדיון משותף בנושאים אישיים ומיניים.בדרך זו מבהירה בת הזוג כי האחריות ללקיחת אמצעי מניעה היא משותפת לשניהם.מחקרים מראים כי כיום יותר זוגות חולקים בהחלטות בעניין זה.

הצעד הראשון בחלוקת האחריות עשוי להתחיל בבקשה של אחד מבני הזוג לעשות בכך שימוש לפני קיום יחסי מין בפעם הראשונה.מחקרים מראים כי שני המינים צריכים לפתח מיומנות על מנת לדון בנושא.

נשים צריכות להשיג את אמצעי המניעה באופן יעיל וגברים צריכים להפגין אסרטיביות בהתעקשות על קיום יחסים עם אמצעי מניעה.קיום יחסים בעזרת קונדום,או קיום יחסים ללא חדירה כאלטרנטיבה יציבה או זמנית, עשויים להוות אף הם פתרונות משותפים לשם מניעת הריון.

דיון בנוגע לאמצעי המניעה היעיל ביותר,הינו דיון אשר ראוי להתבצע ע”י שני הפרטנרים.

שינוי מעודד בשימוש באמצעי מניעה התרחש בעשורים האחרונים בארה”ב.רוב האנשים משתמשים באמצעי המניעה בעת קיום יחסי מין מלאים בפעם הראשונה-ב-1990 כ-76% מהנשים וכ-66% מהגברים עשו זאת, לעומת 50% מהנשים ו-25% מהגברים ב-1980.

קיימים אמצעי מניעה מגוונים הזמינים לזוגות.למרות זאת,לא קיים אמצעי מניעה אשר הוכח כאפקטיבי ב-100% ואשר לא נושא בשום תוצאות לוואי.רצוי להכיר כל אחד על מנת להכיר ביתרונות ובחסרונות שהוא נושא כיוון שכמעט כל אדם יעשה שימוש באחד האמצעים או יותר.

אפקטיביות

מספר משתנים משפיעים על האפקטיביות של אמצעי המניעה.המניע המשפיע ביותר הוא טעויות שעושים אנשים-שימוש לא נכון,התאמה לא נכונה מבחינה בריאותית.לרוב,המשתמש הוא האשם.

מידע מועט או שגוי,אמונות שליליות,פרטנר שאינו מעורב,שכחה,החשיבה ש”פעם אחת זה לא ישנה” ,כולם מגדילים את הסיכוי להיכנס להריון.למעשה,כמחצית בכלל ההריונות הלא מתוכננים קורים דווקא בקרב נשים המשתמשות באמצעי מניעה-אך בצורה לא מספיק זהירה.נשים לא נשואות מתחת לגיל 30,הן האוכלוסייה הכי סבירה לטעויות כאלו.בנוסף,אף נשים בעלות הכנסה נמוכה,סביר יותר שיעשו טעויות בשימוש באמצעי מניעה בהשוואה לנשים בעלות הכנסה גבוהה יותר,כנראה בשל אמצעים מוגבלים לדאגה לבריאותן.

מחקרים מראים כי לנשים ולגברים אשר אינם משתמשים באמצעי מניעה,או שעושים בהם שימוש לא אפקטיבי או לא רציף,ישנם מספר מאפיינים משותפים:

-אנשים אשר חשים אשמה בכל הנוגע למין.

-יחס שלילי בכל הנוגע למיניות יפריע לעיתים קרובות ליכולת לעבד מידע בכל הקשור לאמצעי מניעה ולמיניות.סביר שאנשים אלו יבחרו באמצעי מניעה פחות אפקטיביים ויעשו בהם שימוש לא רציף.

-נשים אשר חשות חוסר נוחות בנוגע למיניותן,סביר שינקטו בגישה פאסיבית בנוגע לשימוש באמצעי מניעה ויותירו את עצמן פגיעות ותלויות בהחלטה שיקבל הפרטנר שלהן.

-נשים צעירות שלא רוצות להיתפס כזולות בעיני בן זוגן ולכן לא רוצות לעשות שימוש מוקדם באמצעי מניעה כדי שלא יחשבו שהן התכוננו למגע המיני.

על מנת לבדוק את יעילות אמצעי המניעה השונים,קיים מדרג כישלון המדרג את מספר ההריונות הלא רצויים שדווחו בקרב נשים או גברים שעשו שימוש אפקטיבי ורציף באמצעי המניעה השונים.

דירוג מאמצעי המניעה האפקטיבי ביותר ומטה:

1. קיום יחסי מין ללא חדירה.

2. אמצעי מניעה המבוססים על הורמונים.(גלולות,טבעת ווגינאלית וכדומה).

3. עיקור.(קשירת חצוצרות,עיקור צינור הזרע)

4. התקן תוך רחמי.

5. אמצעי מניעה החוסמים או קוטלים זרע.(קונדומים לגבר,קונדומים לאישה,קוטל זרע ווגינאלי וכדומה).

6. משגל נסוג.(חדירה ושפיכת זרע מחוץ לגוף).

7. ימים בטוחים.(ספירת ימים לאחר המחזור,חישוב הביוץ וכדומה).

8. חוסר שימוש באמצעי מניעה.

כיוון שתמיד קיים סיכוי להיכנס להריון,זוגות רבים משתמשים באמצעי מניעה נוסף כגיבוי. אמצעי גיבוי עשוי להקטין את הטעויות שעושים אנשים בעת שימוש באמצעי מניעה.מספר מצבים בהם רצוי להשתמש באמצעי מניעה כגיבוי:

-בעת תחילת השימוש בגלולות.

-לאחר פעם או פעמיים שלא נלקחו גלולות בזמן,או במקרה והתרחש אובדן רב של נוזלים (לאחר התקף הקאות,שלשולים וכדומה).

-בחודש הראשון בו שונה סוג הגלולות.

-בעת שימוש בתרופות כגון אנטיביוטיקה שמפחיתה את יעילות הגלולות.

-בשלושת החודשים הראשונים לאחר הכנסת התקן תוך רחמי.

-כשמתחילים להשתמש באמצעי מניעה חדש.

-כאשר רוצים להגביר את האפקטיביות של אמצעי מניעה קיים.

מהו אמצעי המניעה הנכון עבורך?

אפקטיביות אינה הגורם המשפיע היחיד על בחירה באמצעי זה או אחר.אף מניעים כמו מחיר,תופעות לוואי ונוחות השימוש מהווים גורמים מכריעים בהחלטה באיזה אמצעי להשתמש.אמצעי מכריע נוסף-האדם המשתמש באמצעי המניעה.יש לקחת בחשבון את הדאגות,הרצונות,המצב הפיזי וההעדפות האישיות לפני ההחלטה. הטבלה הבאה מסכמת את היתרונות והחסרונות של רוב אמצעי המניעה.

קיום יחסי מין ללא חדירה- אחד מאמצעי המניעה,כאמור,הוא האופציה למגע מיני אינטימי ללא חדירה ווגינאלית.בכלל זה נכללים מין אוראלי ומין אנאלי.אופציה זו עשויה לשמש גם כמשחק מקדים או כאופציה בהיעדר היכולת לקיום יחסי מין מלאים מסיבות שונות.

אמצעי מניעה מבוססי הורמונים- אחד מאמצעי המניעה הנפוצים ביותר בו משתמשות נשים.משנה את רמת ההורמונים בצורה מלאכותית.עשוי לגרום למספר אפקטים-החלשת הביוץ,שינוי הריר העוטף את צוואר הרחם כך שיחסום את הזרע מלהיכנס לרחם או שינוי מידת הפוריות של הביצית.

אמצעי המניעה מבוססי ההורמונים העיקריים:

אמצעי מניעה אוראליים (נלקחים דרך הפה):

מעל מאה מיליון נשים נוטלות גלולות.זוהי הדרך הפופולארית ביותר כיום למניעת הריון בארה”ב.ישנם ארבעה סוגים עיקריים של אמצעי מניעה אוראליים:

1.גלולה בעלת הרכב המכיל מינון קבוע (constant dose combination pill):

זמינה מראשית שנות ה-60 והנפוצה ביותר בארה”ב.כוללת בתוכה שני הורמונים:אסטרוגן סינטטי ופרוגסטין.המינון הזה נותר קבוע למרות המחזור החודשי.ישנם כ-32 סוגים שונים של גלולות מסוג זה ובכולם משתנה המינון היחסי של שני ההורמונים הללו.

2.triphasic pill- נפוצה מאז 1984.מכילה כמויות משתנות של אסטרוגן ופרוגסטרון בהתאם למחזור החודשי.גלולה זו מתוכננת להפחית את מינון ההורמונים ותופעות הלוואי כל עוד נעשה שימוש באמצעי מניעה.

3.seasonale: - סוג גלולות חדש השייך למשפחת גלולות ההרכב הקבוע.גלולה זו מכילה מינון נמוך של אסטרוגן ופרוגסטין בהשוואה ליתר הגלולות ממשפחה זו.גלולה זו נועדה להפחית את מספר הפעמים בהם מקבלת האישה מחזור חודשי מ-13 פעמים ל-4 פעמים בשנה.

4. גלולות המבוססות על פרוגסטין בלבד: בשוק מאז 1973. מכילות כשליש מכמות הפרוגסטין בהשוואה ליתר הגלולות.לא כוללת אסטרוגן.אף גלולה זו מכילה הרכב קבוע שאינו משתנה בהתאם למחזור החודשי.

(המשך – 310- 319 )

הבריאות המינית שלך: אילו אמצעי מניעה הטובים ביותר עבורך?

ענה בכן או לא לכל משפט המתייחס אליך ומתאים לבן זוגך:

1. יש לך לחץ דם גבוה או מחלות לב וכלי הדם?

2. אתה מעשן

3. יש לך פרטנר מיני חדש

4. הריון לא רצוי יהא אסון עבורך

5. יש לך זיכרון טוב

6. לך ולבן זוגך יש פרטנרים מיניים רבים

7. אתה מעדיף שיטה כמה שפחות מטרידה

8. יש לך התכווצויות שרירים/ כאבים בתקופת המחזור

9. אתה זקוק להגנה כנגד מחלות מין

10. אתה מודאג מסרטן הרחם והשחלות

11. אתה שכחן

12. אתה זקוק לשיטה מידית

13. אתה מרגיש בנוח לגעת באברי מינך ובאברי המין של בן זוגך

14. יש לך בן זוג משף פעולה

15. אתה מחבב חומר סיכה וגינאלי נוסף

16. יש לך סקס בזמנים ומקומות לא צפויים

17. אתה במערכת יחסים מונוגאמית ויש לך לפחות ילד אחד

ניקוד:

הצעות מבוססות על תשובות של כן למספרי המשפטים הבאים:

- עירוב של גלולה וזריקה חודשית המכילה הורמוני פרוגסטרון ואסטרוגן: 4,5,6,8,16

- גלולה המכילה הורמון אחד, פרוגסטרון: 1,2,5,7,16.

- קונדומים: 1,2,3,6,9,12,13,14

- זריקה למניעת הריון לשלושה חודשים: 1,2,4,7,11,16

- שיטות לחסימת צוואר הרחם: 1,2,13,14

- התקן תוך רחמי: 1,2,7,11,13,16,17

- ספוגיות וקוטלי זרע ללא מרשם : 1,2,12,13,14,15

מרשמים לאמצעי מניעה אוראליים נפוצים. במשך שנים רופאים הציעו למטופלות שלהם אשר השתמשו באמצעי מניעה אוראליים טיפוסיים שידלגו על כדורי הפלסבו (בחפיסה) וימשיכו עם הכדורים הורמונאליים של החודש שלאחר מכן.

שינוי הסתגלותי זה גורם לאישה לדלג על המחזור החודשי ולהפחית בעיות של מחזור חודשי או מאפשר לאישה למנוע מחזור חודשי באירועים מיוחדים כמו חופשה וכו' (Yim,2000).

גלולת הפרוגסטין בלבד שמשווקת מאז 1973 מכילה רק 0.35 מ”ג של פרוגסטין בערך ממוצע של שליש בגלולות משלובות ואיננה מכילה אסטרוגן. בדומה לגלולות המשולבות גם בגלולה המכילה פרוגסטין בלבד יש מינון קבוע.

worth

כיצד אמצעי אוראליים פועלים?

גלולות מעורבות ואמצעי מניעה תקופתיים בעיקר מרסנים ביוץ. האסטרוגן בגלולות אלו משפיע על ההיפותלמוס, חוסם את שיחרור הורמוני LH ו- FSH אשר מאתחלים את תהליך הביוץ. הפרוגסטין בגלולות אלו מספק אמצעי מניעה שני בהגנה ע”י שינוי ועיבוי כימי של הריר הצווארי, כך שכניסת תאי זרע לרחם מעוכבת.

פרוגסטין גורם גם לשינויים בחיזוק/ריפוד הרחם כאשר הוא מפחית את יכולת ההזרעה והפרית הביצית.

בנוסף, פרוגסטין יכול למנוע ביוץ ע”י הפרעה מתונה של ההיפותלמוס, בלוטת יותרת המוח ותיפקוד השחלה.

גלולת הפרוגסטין בלבד עובדת אחרת. רוב הנשים הנוטלות אותה ימשיכו בהפרשת ביצית מהשחלה לרחם לפחות מפעם לפעם. האפקט העיקרי של הגלולה הוא לשנות הריר הצווארי הנהיה סמיך ודביק בעקביות אשר חוסמת ביעילות את תאי הזרע. לגבי הגלולה המשולבת אמצעי המשני למניעת היריון, משפיעה באמצעות תיקון/שינוי בריפוד הרחמי שאינו מוכן לקבל את ההחדרה.

כיצד להשתמש באמצעי מניעה אוראליים?

ישנם כמה דרכים מקובלות ליטול את אמצעי המניעה האוראליים. על האישה לעקוב אחרי הוראות מהרופא שלה. בשונה מאמצעי מניעה אוראליים אחרים הנלקחים במחזוריות של 28 ימים, כדורי Seasonale”“ נלקחים כל יום למשך 3 חודשים או 84 ימים, המלווים ב- 7 ימים שבהן לא לוקחים גלולות, כשמופיע המחזור החודשי. יש נשים שכאשר אינן מקבלות את המחזור החודשי בטחונן מתערער לגבי אי היכנסותם להיריון בתקופה זו של השימוש בגלולה.

שיכחה בנטילת גלולה אחת או יותר מפחיתה באופן משמעותי את היעילות של האמצעי למניעת הריון וכך גם כאשר נוטלים את הגלולה בזמנים שונים בכל יום.

משתמשות בגלולות צריכות ליטול אותן באותו הזמן בכל יום או בקירוב לזמן נטילת הגלולות בכל יום וכך יעילות הגלולות תגדל משמעותית וזאת מהסיבה שאמצעי המניעה מחזיק בצורה מדויקת בגוף רמות של הורמון בגוף ופיספוס של גלולה אחת או יותר עלולה להפחית את רמות ההורמון ולאפשר את הביוץ (Zlidar, 2000).

מספר משמעותי של נשים שוכחות ליטול גלולות כל יום. 60% של משתמשות באמצעי מניעה אוראליים מדווחות על שיחכה בנטילת גלולה אחת או יותר כל יום. 22% שוכחות ליטול 2 גלולות ומעלה כל יום.

נשים ממעיטות בערך שכחת תדירות נטילת הגלולות. מחקר שהשתמש במעקב אלקטרוני אחר זמן ותאריך נטילת הגלולות מהקופסא, יותר מאשר דיווח עצמי מצא כי למעלה מ- 50% מהמשתמשות פספסו 3 גלולות ויותר (במחזוריות אחת) דבר אשר מפחית את מידת היעילות לאין שיעור.

על מנת לעזור למניעת פספוס נטילת הגלולות, האישה יכולה להשתמש בתיק גלולות אשר מובנה בו שעון אזעקה אשר מזכיר לה ליטול את הגלולות בכל יום באותה השעה.

אם את משתמשת באמצעי הגנה אוראלי ושוכחת ליטול גלולה, עליך לקחת את הגלולה ברגע שתיזכרי בכך ולקחת את הגלולה הבאה בזמן הרגיל. אם שכחת יותר מגלולה אחת, כדאי שתתייעצי עם רופא הנשים שלך. עליך להשתמש גם בשיטה מגבה כגון: קונדומים, קצף עד לשארית אותו מחזור (נטילת הגלולות).

היתרונות של אמצעי מניעה אוראליים

1. ניתן להשתמש בהם בזמן נפרד מזמן קיום יחסי המין, דבר אשר לדעת אנשים רבים, שומר על הספונטאניות של קיום יחסי המין.
2. השימוש בגלולה הפיך. האישה יכולה בקלות להפסיק את שימושה כאשר צרכיה השתנו.
3. אם משתמשים נכון בגלולה המשולבת (אסטרוגן-פרוגסטין) יש לה השפעה טובה, כפי שזו מצוינת בטבלא 11.1.

• היעילות שלה היא יתרון חשוב. כפי שאחת הסטודנטיות ציינה: “אני משתמשת בגלולה 11 שנים. זאת לא אחריות גדולה לקחת גלולה כל יום בהשוואה ללקיחת האחריות הנדרשת להיות בהיריון”.

4. הגלולות המשולבות מונעות כאבי מחזור ומפחיתות התכווצויות שרירים וסתיים (Mansour, 2004).
5. אמצעי מניעה אוראליים מפחיתות בדר”כ משך זמן המחזור, דבר אשר נחשב בעיני הרבה מהמשתמשות כיתרון.

כמובן שכל בעיה שקשורה לוסת: כאבי ראש, אנמיה, דם כבד- מתרחשת רק 4 פעמים בשנה אם האישה לוקחת Seasonale”“.

6. נשים שמות לב לכך כי אמצעי הגנה אוראליים מפחיתות סימפטום המתח שלפני הוסת.
7. אמצעי הגנה אוראליים יכול לעזור בהקלה על דלקת רירית הרחם ואף יכול להפחית את שכיחות מחלת חזה שפירה.
8. שימוש באמצעי הגנה אוראליים מפחיתה בחצי את הסיכון לסרטן הרחם והשחלה.

9. גורם לגדילת החזה ומפחית אקנה בקרב חלק מהנשים.

* אשה שהיתה מרוצה משיטה זו מסבירה “אני מאוד אוהבת את הגלולה שאני לוקחת. תקופות המחזור שלי קלות והתכווצויות השרירים הנוראיות שהיו לי חלפו. לא השתמשתי בדבר אחר לפני השימוש בגלולה. זו הקלה עצומה לקיים יחסי מין ולא לפחד להיכנס להיריון”.

יתרון זה מסביר בחלקו מדוע שימוש בגלולות נפוץ יותר משיטות אחרות למניעת הריון. למעשה, השימוש בגלולה נפוץ ביותר ע”י רופאות, גניקולוגיות –מיילדות.

גלולת הפרוגסטין בלבד בעלת יתרון בכך שהיא מונעת כל השפעה של אסטרוגן ומפחיתה בעיות הנובעות מפרוגסטין בשל המינון הנמוך של הפרוגסטין. תגובות מנוגדות לגלולות המעורבות יכולות להיות מופחתות ע”י מעבר לגלולות הפרוגסטין בלבד. גלולת הפרוגסטין בלבד לעיתים בשימוש בזמן הנקה כיוון שאיננה משפיעה על הלקטין.

חסרונות של אמצעי הגנה אוראליים

אחד החסרונות הגדולים ביותר של הגלולה היא שאיננה מגינה מפני איידס ומחלות מין אחרות. יש להשתמש בקונדומים ביחד עם גלולות כאשר יש צורך להגנה מפני מחלות.

כיוון שההורמונים של גלולות נגד הריון נעים במחזור הדם בכל הגוף, צורה זו של אמצעי מניעה יכול להשפיע בצורות שונות. למרות זאת, לרוב הנשים הבריאות התועלת של אמצעי המניעה אוראליים עולות על הסיכונים. אישה לאחר גיל 35, המעשנת הסיכונים עולים על התועלת. בעיות רציניות הקשורות לגלולות נראות בסיכום ע”י “ACHES” ומתארים בטבלה 11.3. אנו רואים שחלק מהבעיות קשורות לגלולה המשולבת אסטרוגן-פרוגסטין יותר מאשר השפעות אפשריות של גלולת בפרוגסטין בלבד.

טבלה 11.3

טבלת “ACHES”- תסמינים של בעיות רציניות אפשריות בשימוש של גלולות למניעת הריון

תסמין בעיה אפשרית

כאבי בטן (חמורים) מחלות בכיס המרה, כבד נפוח או קרישי דם

כאבים בחזה או קוצר נשימה קרישי דם בריאות או התקף לב

כאבי ראש (חמורים) שבץ, לחץ דם גבוה או מיגרנות

בעיות עיניים: טשטוש ראייה, הבזקי אור שבץ, לחת דם גבוה, בעיות זמניות בנימי הדם

או עיוורון באיזורים שונים

כאב חמור ברגל (בשוק או בירך) קרישי דם ברגליים

שימוש בגלולות קשור לשינויים במצבי הרוח. נשים שונות רואים את הקשר בין שימוש באמצעי מניעה אוראליים למצבי רוחן. דיכאון עלול לעלות או לרדת כתוצאה מהשפעה של הגלולות. אישה אשר חושדת כי הדיכאון שלה קשור לגלולה יכולה להשתמש באמצעי מניעה שונה למשך תקופה מסוימת כדי לבדוק אם קיימים שינויים במצב רוחה.

הרבה נשים נוטלות גלולות כדי להגדיל את הספונטאניות והעונג בקיום יחסי במין ויש הרואות שיפור בחיי המין שלהן. מחקר קטן סטודנטים באוניברסיטה מצא כי נשים המשתמשות בגלולות שלושה החודשים כפי שזו נזכרה מוקדם יותר) חווות עניין גדול יותר מנשים המשתמשות בגלולות הרצופות (לפי המחזוריות החודשית). וכן, עלייה במוטיבציה המינית וברטיבות הוגינאלית יכולה היא לעלות. שינוי בסוג הגלולה יכול לעזור.

שילוב של אמצעי מניעה אוראליים עם תרופות אחרות עלול להפחית את ההשפעה הרפואית של התרופות או שהתרופות יפחיתו את השפעת היעילות של הגלולות. חלק מהתרופות שעלולות להפריע ליעילות של אמצעי מניעה אוראליים מצוינים בטבלה 11.4

טבלה 11.4

תרופות מסוימות עלולות להפחית את היעילות של גלולות למניעת הריון. עליך לספר לכל רופא הנותן לך מרשם לתרופות שהינך נוטלת גלולות למניעת הריון. השתמשי בגיבוי של אמצעי מניעה כגון: קונדומים וקצף כאשר את משתמשת בתרופות הבאות או בתרופות הומאופתיות/צמחיות:

Barbiturates

Ampicillin

Tetracycline

Tegratol

Dilatin

Rifampin (לשחפת)

Phenylbutazone (לדלקת פרקים)

St. Johnsw Wort

למרות ההפחתה בהורמונים בגלולת הפרוגסטין בלבד אשר גורם למעט תופעות לוואי יחסית גם לה יש מספר חסרונות.

תחילה, היא חייבת להלקח בעקביות ובקביעות על מנת להיות יעילה. דימומים לא סדירים ולא צפויים (כמו: מחזור קל שבין תקופות המחזור החודשי) מתרחשים לעיתים קרובות יותר עם גלולות הפרוגסטין בלבד מאשר עם הגלולות המשולבות וכן, דימומים לא סדירים בדר”כ מצטמצמים בחודשיים שלושה כפי שקורה עם גלולות המשולבות. הריונות חוץ רחמיים, כאשר הזיגוטה מוחדרת מחוץ לרחם, הם נדירים אך נפוצים יותר בקרב המשתמשות בגלולות הפרוגסטין בלבד.

הערות נוספות לאמצעי מניעה אוראליים

נשים מגיבות בצורות שונות להורמון מסוים בשילוב של אמצעי מניעה אוראליים שונים. חלק מתופעות הלוואי כמו בחילות, אגירת נוזלים, תיאבון מוגבר, אקנה, דיכאון או דימומים לא סדירים, יכולים להיעלם ע”י שינוי סוג הגלולה.

באופן כללי, כדי להפחית את תופעות הלוואי האפשריים, רופאים נותנים מרשמים לסוג הגלולות המותאמות לאישה ובעלות עוצמת הורמון נמוכה.

אישה עם היסטוריה של תנאים מסוימים, יכולה להשתמש בשיטות שונות של אמצעי מניעה. תנאים אלה כוללים: קרישי דם, אירועי שבץ, בעיות מחזוריות בעיות לב, צהבת, סרטן השד או הרחם ודימומים וגינאליים שלא אובחנו. בנוסף, אשה שכרגע יש לה מחלה בכבד או שחושדת או יודעת שהיא בהיריון אסור שתיקח גלולות.

אישה שיש לה בעיות מיגרנות, דיכאון, לחץ דם גבוה, אפילפסיה, סכרת או טרום סכרת, אסטמה או ורידים נפוחים צריכה לשקול את הסיכונים בזהירות ולהשתמש בגלולות רק בפיקוח רפואי צמוד.

טבעת ואגינאלית ומדבקה

טבעת “Nuva” ו “Ortho Evra” הם שתי שיטות חדשות של אמצעי מניעה מבוססות על הורמון. שלא מצריכות ליטול גלולות כל יום. האסטרוגן והפרוגסטין הסינתטיים משובצים בקוטר של 2 אינץ' בטבעת וגינאלית שקופה (NuvaRing) או במדבקה בגודל של קופסת גפרורים (NuvaRing).

כיצד הטבעת והמדבקה עובדות?

ה- NuvaRing וה- NuvaRing משחררות את ההורמונים המשובצים בהן דרך הריפוד הוגינאלי או העור אל מחזור הדם. ההורמונים עובדים לאחר מכן, באותה צורה של הגלולות על מנת למנוע הריון.

כיצד להשתמש בטבעת ומדבקה

הטבעת מוכנסת לואגינה בין היום הראשון ליום החמישי של תקופת המחזור לשלושה שבועות ולאחר מכן, מוסרת למשך שבוע ומוחלפת בטבעת חדשה. הטבעת יכולה להשאר בזמן קיום יחסי המין או שניתן להסירה עד ל-3 שעות מבלי להפחית מיעילותה.

בשימוש המדבקה האישה בוחרת יום מסוים שבוע לאחר תחילת תקופת המחזור ומזהה יום זה כ”יום לשינוי המדבקה” היא מחליפה את המדבקה הישנה בחדשה באותו היום במשך 3 שבועות. לאחר מכן, יש 7 ימים הפסקה. ניתן להניח את המדבקה בעכוז, בבטן או בזרוע.

היתרונות של הטבעת והמדבקה

המינון הנמוך הממושך של שחרור ההורמון מאפשר לפחות הורמון להיות בשימוש באופן כללי. הרציפות הזו פוטרת את אי היציבות היומית של רמת ההורמון שמתרחשת עם הגלולה. יותר מכך, הטבעת והמדבקה בעלות אותן תועלות של אמצעי מניעה אוראליים.

חסרונות של הטבעת והמדבקה

חלק מהנשים חווות עליה של הפרשות וגינאלית עם הטבעת. המדבקה יכולה לגרום לגירוי בעור לחלק מהנשים, אשר ניתן לטפל בכך בדרך-כלל ע”י סיבובה למיקום קבוע. הטבעת והמדבקה אינן מתאימות לנשים השוקלות מעל 198 קילוגרמים, כיוון שהיעילות של אמצעי המניעה פוחת יותר עם משקל גוף גדול. יש להן את אותן סיכונים שקיימים באמצעי מניעה אוראליים והן אינן מספקות הגנה בפני מחלות מין.

אמצעי מניעה באמצעות זריקה

זריקה למניעת הריון לשלושה חודשים (Depo-Provera) היא אמצעי מניעה המבוסס על זריקת הורמון. זריקה זו נמצאת בשימוש ברחבי העולם יותר מ- 20 שנה ואושרה ע”י ה- FDA (אירגון המזון והתרופות של ארה”ב) ב- 1992. זריקה חודשית (המכילה הורמוני פרוגסטין ואסטרוגן) אמצעי מניעה ע”י זריקה נוסף אושר בשנת 2000.

כיצד אמצעי המניעה באמצעות הזריקה עובד?

המרכיב הפעיל בזריקה לשלשה החודשית הוא פרוגסטין אשר בולם את הפרשת החומרים לפוריות

ומונע ביוץ. הפעולות האלו גורמות לריפוד דק ברחם ומונע החדרה של ביציות מופרות. פרוגסטין גם משנה את לחות צוואר הרחם.

כיצד להשתמש באמצעי מניעה ע”י זריקה?

הזריקה לשלשה החודשים צריכה להינתן פעם ב12 שבועות. באופן אידיאלי, 5 ימים לאחר תחילת המחזור. בדרך-כלל זה לוקח 10 חודשים אחרי הפסקה של זריקה כזו כדי שאישה תוכל להיכנס להיריון.

יתרונות של אמצעי מניעה ע”י זריקה

היתרון העיקרי של אמצעי מניעה ע”י הזריקה הוא שאין צורך להשתמש באופן יומי בנטילת גלולות או להשתמש באמצעים אחרים בזמן קיום יחסי מין. כפי שאחת הסטודנטיות ביטאה זאת:”אני משתמשת בזריקה לשלושה חודשים. אני אוהבת זאת. זה מאוד יעיל ואינני יכולה לפספס אותה”.

בחלק מהתרבויות ובמצבים שונים אמצעי מניעה ע”י הזריקה מועילים לאישה אשר מעדיפה שלא להשתמש באמצעי מניעה אחר מלבד בעזרת הרופא שלה היודע על שימושה באמצעי מניעה. מכיוון שזריקה לשלושה חודשים מכילה פרוגסטין בלבד, היא מנועה מתופעות לוואי של אסטרוגן.

חסרונות של אמצעי מניעה ע”י הזריקה

אמצעי מניעה שע”י זריקה איננו מספק הגנה בפני מחלות מין. רוב תופעות הלוואי הן באי סדירות המחזור החודשי., במיוחד העדר מחזור. חלק מהנשים מדווחות על כתמי מחזור, עלייה במשקל, כאבי ראש, רגישות בחזה, סחרחורת ושינוי במצבי הרוח וכו'.

שיטות לחסימת הרחם וספוגיות

שיטות מבוססות הורמון גורמות לשינוי בגוף האישה שמונע התעברות והפריה. קבוצה נוספת של התקן אמצעי מניעה בשיטה אחרת- מניעת התחברות של הזרע לביצית. בחלק זה נראה מספר שיטות חסימה . כולל: קונדומים ו-4 התקנים לחסימת צוואר הרחם. בנוסף, אנו כוללים גם ספוגיות וגינאליות. בחלק זה כיוון שיש להן את אותו אפקט של חסימת ההתחברות של זרע לביצית וכיוון שבקרם ספוגיות, וג'לי משתמשים לעיתים קרובות עם שיטות חסימה אחרות. חוץ מקונדומים, שיטות חסימה אינן מגינות מפני מחלות מין כולל איידס.

קונדומים

קונדומים, או בשמם הנרדף גומי או אמצעי מניעה, הם כרגע אמצעי המניעה הזמניים היחידים שקיימים עבור גברים. קונדום הוא נדן שמולבש על פין זקוף. הוא עשוי מפיסת לָטֶקְס או ממֶמְבְּרָנָה של כבש. קיים סוג חדש של קונדום שעשוי מפוליאריטן והוא דק יותר, רגיש יותר לחום ונוח יותר מלָטֶקְס, אבל הסיכוי שייקרע גדול יותר (Frezieres et al., 1999). לסוגים מסוימים של קונדומים יש מאפיינים מיוחדים. הקונדום הנמכר ביותר בעולם, “Trojan's Extended Pleasure”, מצופה בחומר מאלחש מבפנים אשר עוזר בעיכוב השפיכה. לקונדומים אחרים ישנן צלעות בבסיסם שנועדו לגרות את פתח הנרתיק. חלקם עשויים מלָטֶקְס דק במיוחד כדי להגביר את הרגישות אצל המשתמש וחלקם עשויים מפוליאריטן כדי להוליך את חום הגוף בצורה טובה יותר ולשימוש על-ידי אנשים שאלרגיים ללָטֶקְס.

לקונדומים יש היסטוריה ארוכה. נדן לפין היה בשימוש ביפן כבר במאה ה-15 ובשנת 1564 אנטומיסט איטלקי, בשם Fallopius, תיאר נדן לפין שעשוי מפִּשְׁתָּן. ייצור מסחרי של קונדומים מודרניים זולים החל לאחר הפיתוח של גומי גִּפֵּר בעשור של שנת 1840 (Vinson & Epperly, 1991). קונדומים הם אחד מאמצעי המניעה הפופולאריים ביותר בקרב בוגרים בגילאי אוניברסיטה/צבא (Piccinino & Mosher, 1998). בעולם כולו, משתמשים בכל שנה בכ- 6 עד 9 מיליון קונדומים (Gardner et al., 1999).

רכישה של קונדומים אפשרית ללא מרשם בבתי-מרקחת וחנויות מצרכים, במרכזים לתכנון המשפחה, בהזמנה בדואר, במכונות ממכר אוטומטיות ובכמה אזורים, גם בבתי-ספר שמשתתפים בתוכנית ממשלתית מיוחדת (Blake et al., 2003; Guttmacher et al., 1997). העיר קמברידג' שבמסצ'וסטס יצרה תקדים על-ידי כך שדרשה מעסקים רבים – מסעדות, בתי-קולנוע, מלונות וכו' – להציב מכונות לממכר קונדומים (Ards, 2000).

רוב הקונדומים ארוזים – מגולגלים ועטופים בעטיפת פלסטיק או רדיד מתכת – ומוצעים למשתמש מסוככים או לא מסוככים, בצורות מגוונות, מרקמים וצבעים. קיים סיכוי קטן יותר לקריעת הקונדום באם הוא מסוכך וישנם גברים המדווחים על ירידה מועטה יותר של רגישות הפין בזמן מגע מיני, כאשר הקונדום מסוכך. קונדומים העשויים ממֶמְבְּרָנָת כבש יקרים יותר אבל מפריעים פחות בתחושה מאשר קונדומים העשויים מלָטֶקְס. לעומת-זאת, קונדומים העשויים ממֶמְבְּרָנָה טבעית הם בעלי נקבוביות גדולות יותר אשר יכולות לאפשר מעבר של וירוסים הקשורים למחלות מין, כולל איידס, הרפס של איברי המין וצהבת.

לחלק מהקונדומים ישנה פיטמה קטנה בקצה שנקראת קצה אוגר, ולאחרים יש תוואי צורתי או מרקמים. חלקם מיוצרים עם קוטל-זרע, Nonoxynol-9, על פני השטח החיצוני והפנימי. קונדומים בעלי קוטל-זרע לא יעילים כמו השילוב של קונדום וקוטל-זרע וגינאלי. לקונדומים יש אורך חיי מדף ממוצע של 5 שנים, למרות שלא כל האריזות מתוארכות. קונדומים לא מיועדים לאחסון במקומות חמים כמו תא-כפפות של מכונית או כיס מכנסיים אחורי, כיון שחום יכול להרוס את הלָטֶקְס.

איך הקונדום עובד

כאשר גבר משתמש בקונדום כהלכה, גם הזרע וגם הנוזל המופרש מבלוטות Cowper, שנקרא לעיתים הפרשה מקדימה, מוכלים בקצה הקונדום. בצורה זו, הקונדום משמש למעשה כמחסום מכני, המונע ביעילות כניסה של זרע לנרתיק.

איך להשתמש בקונדום

שימוש נכון ועקבי בקונדום הכרחי ליעילותו, אבל מחקרים מצאו שטעויות משתמש שכיחות בקרב תלמידי קולג'. הלבשה של קונדום לאחר מגע מיני עם חדירה אבל לפני שפיכה היא טעות די נפוצה שמגדילה את הסיכוי להריון ולמעבר של מחלות מין (Crosby et al., 2002).

רוב הקונדומים מגולגלים באריזתם. שימוש נכון כולל הלבשה של הקונדום על פין זקוף לפני שמתרחש כל מגע בין הפין לפות. זרע שנמצא בהפרשה של בלוטות Cowper או בשפיכה יכול לנוע מהשפתיים לתוך הנרתיק. לנוחות ותחושה מירביים, גבר שאינו נימול יכול למשוך אחורה את העָרְלָה לפני הלבשת הקונדום על הפין (Bolus, 1994). כאשר מדובר בקונדומים עם קצה פשוט (ללא הפטמה), יש לפתל את הקצה לפני ההלבשה של הקונדום על הפין, כפי שמתואר באיור. פעולה זו משאירה מקום בסוף הקונדום לשפיכה ומורידה את הסיכוי לקריעת הקונדום. אם קונדום נקרע או מחליק בזמן מגע מיני, יש להחדיר קוטל-זרע מסוג קצף, ג'ל או קרם לתוך הואגינה במהירות.

קונדום עלול יותר להיקרע ללא סיכוך וגינאלי ולכן אם הקונדום לא מסוכך, יש למרוח על הצד החיצוני של הקונדום ועל הפות הפרשה וגינאלית, רוק, או חומר מסכך מבוסס מים לפני החדרת הפין לנרתיק. אין להשתמש בחומרים מסככים המבוססים על שמן (כגון שמן תינוקות, וזלין, שמן עיסוי, שמן צמחי או קרם ידיים) עם מינרלים או שומנים אחרים כיון שהם פוגעים באחדות הקונדום ומעלים את הסיכוי לקרע (Sprut et al., 1998). כיון שהפין מתחיל לאבד את קשיחותו וגודלו לאחר השפיכה, חשוב להחזיק את הקונדום בבסיס הפין לפני ההוצאה מהנרתיק. אחרת, הקונדום עלול להחליק מהפין ולשפוך זרע בתוך הנרתיק.

הדרך הטובה ביותר להיפטר מהקונדום היא לזרוק אותם לזבל ולא לאסלה, כיון שהם יכולים לסתום את הצנרת.

יתרונות הקונדום

השימוש בקונדומים נעשה נפוץ יותר בשנים האחרונות, במיוחד בקרב נשים מתבגרות ולא נשואות (Bankole et al., 1999). קונדומים העשויים מלָטֶקְס או מפוליאריטן מספקים את ההגנה הטובה ביותר מפני מחלות מין מדבקות (כולל איידס) וזיהומים וגינליים (Celentano, 2004). מסיבה זו, אנשים שאינם נמצאים ביחסים מונוגאמיים נטולי מחלות צריכים להשתמש בקונדומים קוטלי-זרע גם במידה שהם משתמשים באמצעים למניעת הריון אחרים (Critelli & Suire, 1998). כפי שסטודנטית אחת תיארה:

אסטרטגיות לעידוד שימוש אצל בן/בת-הזוג נידונות בתיבת “בואו נדבר על זה”.

קונדומים ללא סיכוך ניתנים לשימוש עבור הגנה נגד זיהום בזמן מין אוראלי (מציצה). אבל, חשוב לזכור שלמרות שקונדומים מורידים מאוד את הסיכוי להדבקות במחלות מין, הם לא מבטלים לחלוטין את הסיכון.

קונדומים מוצעים למכירה ללא מרשם. לא נמצאו תופעות לוואי חריפות בעקבות השימוש בהם. אם קונדומים אינם אמצעי המניעה העיקרי, הם שימושיים כגיבוי. ישנם גברים שמעדיפים את הרגישות המועטה שהם חווים בזמן השימוש בקונדום כיון שכך הם יכולים להאריך את זמן המגע המיני לפני השפיכה. כיון שהזרע מוכל בתוך הקונדום, ישנן נשים שמעריכות את הניקיון:

חסרונות הקונדום

אם ההלבשה של הקונדום אינה מתבצעת בשיתוף, כחלק ממהלך יחסי המין, הספונטאניות יכולה להיפגע. חלק מהגברים והנשים רואים בירידת התחושה של הפין חיסרון; אחרים מאמינים ששימוש בקונדום מנוגד לסקס טוב ומסיבה זו לא ישתמשו בהם. בנוסף, חלק מהגברים מתקשים לשמור על זקפה בזמן שהם מלבישים את הקונדום. לפעמים אנשים אלרגיים לקונדומים העשויים מלָטֶקְס.

חסרונות אחרים של שימוש בקונדום קשורים ביעילותו. לקונדומים יכול להיות נקב בגודל חוד סיכה, או שהם יכולים להיקרע או להחליק מהפין. מסיבה זו, יש להימנע מקונדומים העשויים ממֶמְבְּרָנָה ומקונדומים ישנים (אם הקונדום צהוב או דביק, יש לזרוק אותו), ויש לשים לב לשימוש נכון בקונדומים (Spruyt et al., 1998).

הקונדום הנשי

בשנת 1988 זוגות במספר מדינות החלו לבחון “קונדום לאישה”, שאושר למכירה בארה”ב בשנת 1992. למרות זאת, הקונדום הנשי נמצא בשימוש באפריקה יותר מאשר בארה”ב (Tone, 2002). הקונדום הנשי עשוי מפוליאריתן או לָטֶקְס. הוא דומה לקונדום רגיל אבל מולבש בצורה פנימית על-ידי האישה. טבעת פלסטיק גמישה בקצה הסגור של הנדן מולבשת באופן רפוי על צוואר הרחם, בדומה לדיאפרגמה (נידון בפרק הבא).טבעת נוספת מכתרת את אזור השפתיים. למרות שהקונדום הנשי מותאם למתאר של הנרתיק, הפין נע באופן חופשי בתוך הנדן, אשר מצופה בחומר מסכך מבוסס סיליקון (Macaluso et al., 2003). כאשר הוא מולבש באופן נכון, הקונדום הנשי יכול להוריד באופן משמעותי את הסיכוי להדבקות בחלק ממחלות המין (Minnis & Padia, 2001; Witte et al., 2000).

הדיווחים לגבי נוחיות השימוש בקונדום הנשי הם מגוונים. רק 7% מהנשים ו- 8% מהגברים במחקרים של ה- FDA אמרו שהם לא אהבו את הקונדום הנשי (F. Stewart, 1998c). נשים במחקרים אחרים העריכו את העובדה שהן יכולות להחדיר את הקונדום לפני פעילות מינית, ללא הצורך להוציא אותו מיד לאחר השפיכה, וליהנות מיחסי מין פחות “מלוכלכים”. אחרות העריכו את האפשרות שהן יכולות להשתמש בהגנה מפני מחלות מין והריון ללא הצורך להסתמך על הגבר שישתמש בקונדום. מצד שני, נשים דיווחו על תסכול וקושי עם ההחדרה, ירידה בהנאה ובעיות עם בן הזוג שהתנגד לשיטה (Choi et al., 2003).

קוטלי זרע וגינאליים

קיימים מספר סוגים של קוטלי זרע וגינאליים: קצף, נרות, ספוגית (The sponge from Seinfeld), קרם וג'ל וסרט קוטל זרע . קצף הוא חומר לבן הדומה לקרם גילוח. הוא מגיע במיכל לחץ בעל פייה מוליכה מפלסטיק. את הקצף ניתן לקנות בבתי-מרקחת ללא מרשם. (למרות שמוצרי הגיינה נשיים מוצגים בהרבה מקרים ביחד עם סוגים שונים של קצף, הם לא קוטלי-זרע). לנרות וגינאליים יש צורה אובאלית והם מכילים את אותו הכימיקל קוטל-זרע שבקצף. הספוגית היא מוצר בצורת סופגנייה שמכיל קוטל-זרע וסופג תוך כדי הריגה את הזרע. חלק מסוגי הקרם והג'ל קוטלי הזרע מיועדים לשימוש ללא דיאפרגמה או כובע לצוואר הרחם. לעומת זאת, הם לא יעילים כקצף והרבה רופאים ממליצים שלא להשתמש בהם ללא דיאפרגמה או כובע לצוואר הרחם. VCF (Vaginal Contraceptive Film), סרט קוטל זרע, הוא פיסה בעובי דף נייר ובגודל של 2 x 2 אינץ' ששזורה בקוטל זרע. הוא ארוז בקופסא בגודל קופסת גפרורים המכילה 10-12 יחידות.

איך פועלים מוצרים קוטלי זרע

קצף, נרות, הספוגית, קרם וג'ל וסרט קוטל זרע, כולם מכילים קוטל זרע, חומר כימי שהורג את הזרע. כאשר קצף מוחדר לנרתיק בעזרת המוליך, הוא מכסה במהירות את דפנות הנרתיק ואת פתח צוואר הרחם. לנרות וגינאליים לוקח בסביבות 20 דקות להתמוסס ולכסות את הדפנות. סוג אחד של נרות – Encare – מבעבע ויוצר קצף בתוך הנרתיק; סוגים אחרים נמסים. מרגע שסרט קוטל זרע מוחדר לנרתיק, בסמוך לצוואר הרחם, הוא מתמוסס לג'ל עמיד.

איך להשתמש בקוטלי זרע וגינאליים

כל אריזה של קוטל זרע וגינאלי מגיעה עם הוראות מלאות לשימוש. חשוב להשתמש במוצר לפי ההנחיות להגנה מרבית. יש למרוח/לשים את קוטל הזרע מחדש לפני כל מגע מיני נוסף כפי שנעשה עם קוטלי זרע המיועדים לשימוש עם דיאפרגמה. הספוגית יוצאת מהכלל; היא יעילה למשך מספר פעמים חוזרות של יחסי מין. עדיף להתקלח מאשר לרחוץ באמבט לאחר קיום יחסי מין כאשר משתמשים בקוטל זרע כדי למנוע מקוטל הזרע להישטף החוצה מהנרתיק. ליעילות גבוהה ביותר של אמצעי מניעה, יש להשתמש בקוטלי זרע וקונדומים ביחד.

המשך 320-334

היתרונות של קוטלי זרע וגינאליים

משום שקוטלי זרע ו- VCF נמכרים בבתי מרקחת, השימוש בהם אינו דורש ביקור אצל רופא. אין להם תופעות לוואי מסוכנות ידועות עבור נשים, וזוגות מסוימים מקבלים בברכה את הסיכוך הנוסף שקוטלי הזרע מספקים. לנרות (פתיליות לפי הטבעת או לנרתיק) יש יתרון בכך שהם קטנים ונוחים לשימוש. ניתן לעשות שימוש ב- VCF ע”י אנשים שהם אלרגיים לקצף ולג'לים; כמו כן, בניגוד לקצף ולג'לים, VCF נמס בהדרגה וכמעט ללא הבחנה. הספוגית חזרה לשוק בשנת 1999 לאחר שהורדה מהשוק בשנת 1995 בגלל קשיי ייצור. הדמות איליין בסיינפלד אהבה את הספוגית כל כך שהיא אגרה קופסאות של ספוגית להשתמש בהם רק עבו גברים אותם החשיבה כ”ראויים לספוגית”. איליין כנראה העריכה את העובדה שהספוגית הינה קלה לשימוש, יכולה להיות מוחדרת עד ל-24 שעות לפני המגע המיני, היא יעילה למגעים מיניים חוזרים, וניתן להחזיק אותה עד 24 שעות לאחר המגע המיני.

החסרונות של קוטלי זרע וגינאליים

קוטלי זרע אינם מפחיתים את הסיכון לאיידס. למעשה, שימוש בקוטלי זרע המכילים נונוקסינול- 9 מספר פעמים רב ביום עבור אנשים בסיכון לאיידס יכול לגרות את הרקמה הוגינאלית ולהגביר את הסיכון לאיידס וזיהומים אחרים המועברים במין. לעתים, אישה או הפרטנר שלה מדווחים על גירוי של הרקמות הגניטאליות מקצף או מנרות. שינוי של מותג לעתים קרובות מקל על הקושי הזה, אבל במקרים מסוימים כל מותג שהוא גורם לאי נוחות. קוטלי זרע יכולים להגביר את כמות זיהומי השמר (זיהום הנגרם ע”י הפטריה קנדידה) וזיהומים בדרכי השתן. נרות מסוימים לא נמסים באופן מלא ולכן גורמים לתחושה חולית (מהמילה חול). כמה נשים או זוגות לא אוהבים את הסיכוך הנוסף במהלך המגע המיני או את ההפרשה לאחר המגע המיני. משום הטעם הלא נעים, שימוש בקוטלי זרע וגינאליים עלול להגביל זוגות שאוהבים לבצע מין אוראלי לאחר קיום המגע המיני (למרות שהם עדיין יכולים לעשות זאת לפני החדרת הקצף או הנרות). למוצרים אלו יש ניחוח דמוי סבון שאינו נעים לכמה מהמשתמשים. בנוסף, אנשים מסוימים חשים כי החדרה של קוטלי זרע מפריעה לספונטאניות, אף על פי שההליך לוקח רק בערך 30 שניות.

התקנים החוסמים את צוואר הרחם

המנהג של כיסוי צוואר הרחם על מנת לספק הגנה מהריון היה קיים מאות שנים. באירופה של המאה ה-18, קזנובה קידם את הרעיון של שימוש בחצי לימון שהוצא ממנו המיץ על מנת לכסות את צוואר הרחם, ונשים אירופאיות עיצבו דונג על מנת לכסות את צוואר הרחם. בשנת 1838 גינקולוג גרמני לקח טביעות שעווה של צוואר הרחם של כל אחת מהמטופלות על מנת להכין כיסוי מותאם מגומי.

הדיאפרגמה, cervical cap (כיסוי לצוואר הרחם), FemCap, ו-Lea's Shield הינן ארבע שיטות המשלבות מחסום פיזי המכסה את צוואר הרחם יחד עם קוטלי זרע וגינאליים על מנת להגן על צוואר הרחם ממגע עם הזרע. התקנים אלו מעוצבים בצורת כיפה, עם שוליים סביב הצד הפתוח. הדיאפרגמה מכסה את הקיר הוגינאלי העליון מאחורי צוואר הרחם עד למתחת לעצם החיק. הכיסוי לצוואר הרחם מתאים לצוואר הרחם בלבד. ל- FemCap ול-Lea's Shield יש שוליים המונחים על הקיר הוגינאלי המקיף את צוואר הרחם ויש להם רצועות הניתנות להסרה. בניגוד לשיטות האחרות, ה- Lea's Shieldמאפשרת זרימת נוזל חד כיוונית מצוואר הרחם לנרתיק אך מונעת מגע של זרע עם צוואר הרחם.

כיצד להשתמש בהתקנים החוסמים את צוואר הרחם?

הדיאפרגמה והכיסוי לצוואר הרחם מותאמים אישית ע”י רופא מנוסה. בניגוד לכך, ה- FemCap וה-Lea's Shield לא צריכים להיות מותאמים, אך הם דורשים מרשם בארצות הברית. הם זמינים במדפים בקנדה, גרמניה, אוסטריה ושוויץ. בכל ההתקנים החוסמים נעשה שימוש בקרם וג'לי קוטלי זרע הממוקמים בתוך כיפת הכיסוי ועל השוליים. אסור להשתמש בחומר סיכה על בסיס שמן עם דיאפרגמה או כיסוי לצוואר הרחם משום שהתקנים אלו עשויים מלטקס ומצבם יוחמר כאשר ייעשה בהם שימוש עם חומר סיכה על בסיס שמן. ( ה- FemCap וה-Lea's Shield

עשויים מסיליקון).

על מנת להחדיר כל אחד מהתקנים אלו, יש ללחוץ את צידי השוליים יחדיו עם יד אחת ולהשתמש ביד השנייה על מנת לפתוח את שפתי הפות. יש לדחוף את ההתקן אל הנרתיק, כאשר קוטל הזרע פונה למעלה. לאחר החדרת החוסם, האישה או בן זוגה צריכים לחוש את צוואר הרחם על מנת לוודא שהכיפה מכסה אותו. ההתקן יכול להיות מוחדר רגע לפני המגע המיני. יש נשים המעדיפות להחדיר את הכיפה לפני הזמן, בפרטיות, בעוד שאחרות חולקות את ההחדרה עם הפרטנר שלהן.

על כל ההתקנים החוסמים את צוואר הרחם להישאר בנרתיק לפחות 8 שעות על מנת לספק זמן לקוטל הזרע להרוג זרע בקפלי הנרתיק. אם מתרחש מגע מיני שוב לפני שחלפו 8 שעות, יש להשאיר את ההתקן במקום, וכמות נוספת של קוטל זרע מוחדרת אל הנרתיק.

על מנת להסיר את הדיאפרגמה ואת הכיסוי לצוואר הרחם, יש להניח אצבע מתחת לשוליים הקדמיות על מנת לשבור את חסימת האוויר, ואז לשלוף את ההתקן מן הנרתיק. ל- FemCapול-Lea's Shield יש לולאות גמישות להסרה. לאחר ההסרה, יש לשטוף את ההתקן עם מעט סבון ומים חמים ואז לייבש אותו. הדיאפרגמה והכיסוי לצוואר הרחם יכולים להחזיק מעמד למשך מספר שנים, אך ה- FemCap וה-Lea's Shield ניתנים לשימוש במשך שנה. על כל ההתקנים להישאר רכים, גמישים ונקיים מכל נזילה קטנה שהיא. יש לבדוק את הכיפה מעת לעת ע”י כך שנחזיק אותה באור, נמתח אותה מעט ונבדוק האם יש נזילות. יש לקחת את ההתקן לבדיקה השנתית ולבדיקת משטח צוואר הרחם כך שהרופא יוכל להעריך את ההתאמה ואת המצב שלו. הריון (כולל הפלה טבעית או הפלה מלאכותית) או שינוי במשקל של יותר מעשרה קילוגרמים עשויים להצריך דיאפרגמה שונה.

הנקודה החשובה ביותר בשימוש היעיל של התקנים החוסמים את צוואר הרחם היא שימוש עקבי. התקן פשוט לא יועיל כאשר הוא יהיה מונח במגרה בבית כאשר את נמצאת בחוף בסוף שבוע. בהתאם לסגנון החיים שלך, המקום הטוב ביותר עבור הכיפה עשוי להיות בארנק שלך, חדר השינה, חדר האמבטיה- או בכל מקום אחר שהוא נוח.

היתרונות של התקנים החוסמים את צוואר הרחם

דרך הלימוד של שימוש באחת השיטות, האישה עשויה להכיר ולהרגיש יותר בנוח עם גופה. היא גם עשויה למצוא את השיטות הללו כיעילות בקבלת החלטות ביחס להתקשרות מינית עם אחרים.

היעדר תופעות לוואי הקשורות להורמונים הוא יתרון נוסף של שיטות החוסמות את צוואר הרחם. בנוסף, השימוש בכל אחת מהשיטות יכולה לעזור להפחית את סיכון החשיפה לזיהומים וכתוצאה מהם שינויים בתא צוואר הרחם שיכולים להוביל לסרטן, ובאופן כללי עשויים לעזור בהפחתת הרגישות לחיידקים של מחלות המועברות דרך מגע מיני. אם אחד מההתקנים הינו קשה להתאמה, אחד האחרים עשוי להיות בעל ביצוע טוב יותר.

החסרונות של התקנים החוסמים את צוואר הרחם

שיעור הכישלון הגבוה יחסית והיכולת החלקית של שיטות אלה למנוע העברה של מחלטות מין הן חסרונות. ההתקן יכול להחליק במהלך המגע המיני, דבר שמפחית את ההגנה נגד הריון. יש נשים עם בעיות במבנה אגן הירכיים, כגון אובדן של טונוס בשרירים הוגינאליים ואובדן תמיכה, אינן יכולות להשתמש בדיאפרגמה ביעילות, ונשים שיש להן עיוותים בצוואר הרחם כתוצאה מציסטות,חתכים או הריון הן בדרך כלל מועמדות לא מתאימות עבור הכיסוי לצוואר הרחם.

התקנים תוך רחמיים

התקנים תוך רחמיים, המצוינים בשם (Intrauterine devices )IUD, הינם אובייקטים קטנים מפלסטיק המוחדרים אל תוך הרחם. שלושת ההתקנים הכי נפוצים הם ה- Copper-T, Progestasert T ו- Mirena. ה- Copper-T הינו פלסטיק בצורת T עם חוט נחושת הכרוך סביב הזרוע שלו ושרוולי נחושת בזרועות הצדדיים. ה- Progestasert T הינו פלסטיק בצורת T עם פרוגסטרון בתוך הפלסטיק המשוחרר בצורה איטית. Mirena, ההתקן התוך-רחמי החדש ביותר בשוק בארה”ב, הוא פוליאתילן (סוג של חומר סינתטי מבודד) בצורת T עם גליל המכיל פרוגסטרון. לכל שלושת ההתקנים יש חוטי פלסטיק מוצמדים. החוטים מעוצבים כך שהם יהיו תלויים מעט מחוץ לצוואר הרחם אל תוך הנרתיק.

כיצד פועלים ההתקנים התוך-רחמיים?

הנחושת והפרוגסטרון בהתקנים התוך-רחמיים, שניהם יעילים במניעת הפריה. נראה כי ה-

Copper-T משנה את נוזלי החצוצרות והרחם, אשר משפיעים על הזרע והביצית כך שלא מתרחשת הפריה. ל- Progestasert Tיש השפעות הדומות לאלה של שיטות מניעה הורמונאליות כמו הגלולה ו-Depo-Provera. הוא מעבה את רירית צוואר הרחם, משנה את רפידת צוואר הרחם, מחליש את התנועתיות של החצוצרות ומשבש דפוסי ביוץ.

כיצד להשתמש בהתקנים תוך-רחמיים

ההתקן התוך-רחמי מוחדר ע”י רופא מומחה המשתמש במכשירים סטריליים. רוב ההתקנים התוך רחמיים מגיעים עם מחדיר. המחדיר וההתקן התוך רחמי מוכנסים תחילה דרך האוסמיום הצוואר רחמי אל הרחם. אז המחדיר נסוג ומשאיר את ההתקן התוך רחמי במקום.

יש לעשות שימוש בהתקן תוך רחמי רק ע”י נשים אשר נמצאות ביחסים יציבים, מונוגאמיים שאין להן היסטוריה של מחלות מין או מחלה דלקתית באגן הירכיים, אשר יש להן לפחות ילד אחד או שהשלימו הולדה, שהן לפחות בנות 25, ואשר יש להן גישה זמינה לתשתיות רפואיות. האישה צריכה לעבור שיקוף עבור זיבה וקלמידיה לפני החדרת ההתקן התוך רחמי משום שההליך עשוי לגרום לחיידק הקשור למחלות מין אלו להידחף עוד יותר פנימה אל הרחם.

כאשר האישה משתמשת בהתקן תוך רחמי, היא או הפרטנר שלה צריכים לבדוק כל חודש לאחר תקופת המחזור שלה על מנת לראות שהחוט הוא באותו אורך כפי שהיה בעת ההחדרה של ההתקן. על מנת לעשות זאת, אחד מהם ניגש אל הנרתיק באמצעות אצבע ומוצא את צוואר הרחם. אם צוואר הרחם הוא רחוק מדי בנרתיק וקשה להגעה, האישה יכולה להשתופף או להישען למטה על מנת להפוך את האיזור ליותר נגיש. החוט צריך להיות מורגש באמצע צוואר הרחם, בולט מחוץ לחריץ הקטן במרכז. לעתים קרובות הוא מסתלסל ולא ניתן לחוש בו, אך בכל זמן שהאישה או הפרטנר שלה לא יכולים למצוא אותו, האישה צריכה לוודא זאת עם הרופא המומחה שלה. עליה לשים לב גם כאשר החוט נראה ארוך יותר או אם הפלסטיק בולט זה בוודאי אומר שגופה דוחה את ההתקן התוך רחמי.

יתרונות של ההתקנים התוך רחמיים

היתרון העיקרי של ההתקן התוך רחמי הוא שהוא מעניק לאישה הגנה של אמצעי מניעה בעל יעילות גבוהה עם מעט חוסר נוחות למעט בדיקה חודשית של החוט. ההתקן התוך רחמי של הנחושת מאושר לעד עשר שנים של שימוש, וההתקן המשחרר פרוגסטרון מאושר לשנה. במירנה, אשר אושרה בשנת 2000, ניתן להשתמש למשך 5 שנים. ההתקן התוך רחמי מאפשר מגע מיני שאינו מופרע. מעבר למחיר ההתחלתי של ההתקן התוך רחמי וההחדרה, אין אספקה נוספת שצריך לרכוש, עובדה שהופכת את ההתקן התוך רחמי לאמצעי המניעה שהוא הכי פחות יקר. למרות שהתקן תוך רחמי בדרך כלל מוחדר רק לאחר חודשיים עד שלושה חודשים לאחר הלידה, הוא אינו מפריע להנקה (כמו הגלולה) ברגע שהוא נמצא במקום. נשים מסוימות החוות אי נוחות ראשונית לאחר ההחדרה, מוצאות שזו חולפת לאחר חודש או חודשיים.

החסרונות של התקן תוך רחמי

אי-נוחות, התכווצויות, דימום או כאב עלולים להתרחש במהלך ההחדרה. אי הנוחות או הדימום לעתים נמשכים למשך מספר ימים ומדי פעם נמשכים לאורך זמן רב יותר. שניים עד עשרים אחוז מהמשתמשות פולטות את ההתקן תוך השנה הראשונה לאחר ההחדרה. לרוב זה מתרחש במהלך המחזור, כך שהאישה צריכה לבדוק את הטמפונים או התחבושות ההיגייניות שלה לפני זריקתם לפח. כמו כן, הפרטנר שלה עשוי לחוש בהתקן בולט מצוואר הרחם במהלך המגע המיני.

את הבעיות הרציניות המשויכות להתקן תוך רחמי ניתן לסכם בראשי התיבות PAINS

P- המחזור מאחר, אין מחזור

A- כאבי בטן

I- טמפרטורה עולה, חום, צמרמורות

N- הפרשה דוחה, הפרשה עם ריח מסריח

S- הכתמה, דימום, מחזור קשה, קרישי דם

הסיבוך הכי רציני, אך אינו סביר שיקרה, הינו מחלה דלקתית של האגן ((PID. סיכון גבוה למחלה זו נמצא כמעט בלעדית בקרב נשים המעורבות בהתנהגויות בעלות סיכון גבוה, כגון פרטנרים מרובים. מחלה זו יכולה להתרחש אם חיידקים באים במגע עם הסביבה הסטרילית של הרחם במהלך ההחדרה של ההתקן. סביר להניח כי התקן תוך רחמי יחמיר זיהום מסוג זיבה ויהפוך את הטיפול בו ליותר קשה. רוב הרופאים ממליצים על הסרה של ההתקן התוך רחמי כאשר האישה מטופלת בשל זיהום ברחם. בעיות בחצוצרה הנגרמות כתוצאה משימוש בהתקן עשויות להוות גורם התורם לאי פוריות. אם אישה נכנסת להיריון כאשר ההתקן נמצא במקום, יש סיכוי של 50% להפלה. מומלץ להסיר את ההתקן כאשר האישה נכנסת להיריון.

במקרים נדירים ההתקן פורץ דרך קיר הרחם, בדרך כלל בעת ההחדרה. הניקוב הזה יכול להתרחב חלקית דרך קיר הרחם, או שההתקן יכול ליפול לגמרי דרך הרחם אל חלל הבטן. אם נראה כי החוט של ההתקן נהפך לקצר יותר, זה עשוי להעיד על כך שההתקן מנקב, ועל האישה לגשת לטיפול רפואי דחוף.

מלבד ההתקן התוך רחמי, שיטות הורמונאליות ושיטות מניעה החוסמות את צוואר הרחם, קיימות מספר אופציות מניעה אחרות.

אמצעי מניעה לשעת חירום

עבור מניעת הריון לאחר קיום מגע מיני לא מוגן, מתן גלולות הורמונים או החדרה של התקן מסוג

Copper-T עשויים לשמש כאמצעי מניעה לשעת חירום. השימוש באמצעי מניעה לשעת חירום מנעו בערך 51,000 הפלות בשנת 2000 בארה”ב. מודעות רבה יותר ושימוש באמצעי מניעה לשעת חירום עשויים למנוע בערך 2.3 מיליון הריונות לא רצויים בכל שנה בארה”ב. אף על פי היעילות של אמצעי מניעה לשעת חירום, סקר שנערך בשנת 2002 מצא כי רק 49% מהמצביעים האמריקאים יודעים מהם אמצעי מניעה לשעת חירום.

אישה עשויה להזדקק לאמצעי מניעה לשעת חירום משום ששיטת מניעה אחרת נכשלה ( הקונדום נקרע או שהדיאפרגמה החליקה), היא הזניחה את השימוש באמצעי מניעה או שהיא הותקפה מינית. מחקר אחד מצא כי הסיבה הנפוצה ביותר לכך שאישה השתמשה באמצעי מניעה לשעת חירום היא כי הקונדום נקרע או החליק. הסיבה השנייה הנפוצה ביותר היה קיום יחסים לא מתוכננים.

השיטה השכיחה ביותר עבור אמצעי מניעה לשעת חירום היא מתן גלולות של הורמונים. הגלולות יכולות להילקח עד חמישה ימים לאחר קיום מגע מיני לא מוגן, אך הן יעילות ביותר כאשר הן נלקחות הכי מוקדם שאפשר. האופציות ההורמונאליות כוללות שני מוצרים שנוצרו ספציפית עבור אמצעי מניעה לשעת חירום- Preven (שתי מנות של שילוב בין אסטרוגן ופרוגסטין) ותוכנית ב' (שתי מנות של פרוגסטין)- ואמצעי מניעה אוראליים המשמשים כאמצעי מניעה לשעת חירום.

הטיפולים ההורמונאליים האלה עובדים ע”י כך שהם מייצרים ריר צוואר הרחם שהינו בלתי חדיר, מונעים את הביוץ, משנים את זמן משלוח הביציות של החצוצרות, ומשפיעים על רפידת הרחם. כאשר אישה משתמשת באמצעי מניעה לשעת חירום עליה להיות מודעת ולהישמר מתופעות לוואי הדומות לאלו המקושרות לשימוש בגלולות למניעת הריון. בחילות והקאות הן תופעות הלוואי הנפוצות ביותר.

כל השיטות של אמצעי מניעה לשעת חירום מפחיתות את הסיכוי להריון, אך תוכנית ב' היא האפקטיבית ביותר ויש לה הכי מעט תופעות לוואי. למשל אם 100 נשים ביצעו מין לא מוגן, 8 תיכנסנה להריון. תוכנית ב' תמנע 7 ו- Prevenימנע 6 מתוך 8 ההריונות הללו.

בשנת 1996 מנהל התרופות והמזון אישר את השימוש בגלולה לאמצעי מניעה בשעת חירום.מאז אמצעי מניעה לשעת חירום היו זמינים רק ע”י מרשם, למעט תוכנית חדשנית שהחלה בוושינגטון בשנת 1998 והורחבה לאלסקה, קליפורניה, ניו מקסיקו והוואי, אשר מאפשרת לרוקחים לתת אמצעי מניעה לשעת חירום ללא מרשם. משום שהתזמון הוא כה קריטי ליעילות של אמצעי מניעה לשעת חירום, מנהל התרופות והמזון שוקל אישור לכך שאמצעי מניעה לשעת חירום יימכרו על המדפים. קיים היגיון בכך שאמצעי מניעה לשעת חירום יהיו זמינים ללא מרשם משום שנשים יכולות “לאבחן” בצורה מדויקת את הבעיה של יחסים לא מוגנים, והמנה שיש לקחת היא זהה אצל כל הנשים. הפיכתם של אמצעי מניעה לשעת חירום לזמינים על המדפים תסלק את הנסיבות שלעתים קרובות מפריעות לגישה מיידית לאמצעי מניעה לשעת חירום. הצורך באמצעי מניעה לשעת חירום עולה לעתים קרובות בסופי שבוע בהם משרדי הרופאים הינם סגורים, והעלויות הכרוכות בביקור אצל רופא והקושי בלקיחת חופש מהעבודה או הלימודים יכולות למנוע פגישה מיידית עם רופא.

נגישות מוגבלת עשויה להוות מכשול גם כן. סקר של מרכזי בריאות בקולג'ים בארה”ב מצא כי 33% מהם לא סיפקו שירותים של אמצעי מניעה לשעת חירום. אפילו קו חם ארצי לאמצעי מניעה נכשל ב-25% מניסיונותיו להבטיח מרשם תוך 72 שעות לחוקרים אשר התקשרו לבקש עזרה. בנוסף, רק 5% מחדרי המיון בבתי חולים קתוליים מספקים גלולות לשעת חירום עבור אישה המבקשת אותן, ו-55% אינם מספקים את הגלולות תחת כל נסיבות שלא יהיו.

ההתקן התוך רחמי מסוג Copper-T יעיל במעל 99% כאמצעי מניעה לשעת חירום. הוא יכול להיות מוחדר עד חמישה ימים לאחר מגע מיני לא מוגן והוא מתאים לנשים המתכננות להשתמש בהתקן כשיטה מתמשכת של אמצעי מניעה. שיעור כשלון של פחות מאחוז אחד הופכים את ההתקן התוך רחמי מסוג Copper-T לאמצעי המניעה לשעת חירום היעיל ביותר. השימוש שלו מוגבל לנשים אשר נמצאות בסיכון נמוך ללקות במחלה דלקתית של האגן ובמחלות המועברות במגע מיני. לעומת זאת, התקן רחמי כאמצעי מניעה לשעת חירום, הוא אינו רצוי בדרך כלל עבור נשים שלא ילדו או שהן בעלות היסטוריה של הריון חוץ-רחמי.

שיטות של מודעות לפוריות

השיטות למניעת הריון שנדונו עד כה דורשות שימוש בכדורים או התקנים. לכמה מהשיטות הללו יש תופעות לוואי אצל חלק מהמשתמשים, ועשויים להיות סיכוני בריאות רציניים הקשורים לשימוש באמצעי מניעה אוראליים ובהתקן תוך רחמי. השיטות החוסמות- קונדום, קוטלי זרע וגינאליים והדיאפרגמה – יש להן פחות תופעות לוואי, אך הן דורשות מבני הזוג להשתמש בהן בכל פעם שהם מקיימים יחסי מין.

הרבה זוגות מעוניינים בשיטה למניעת הריון שאין לה תופעות לוואי, שהיא לא יקרה ושלא מפריעה לספונטאניות במהלך אינטראקציה מינית. קיימות שיטות למניעת הריון המבוססות על שינויים החלים במהלך המחזור החודשי. שיטות אלו מכונות לעתים תכנון משפחה טבעי או שיטות של מודעות לפוריות. שיטות אלה מבוססות על העובדה שגוף של אישה פורייה מגלה סימנים עדינים וגלויים של פוריות מחזורית שניתן להשתמש בהם הן על מנת למנוע והן על מנת לתכנן הריון.

ישנן ארבע שיטות שונות של מודעות לפוריות: שיטת הימים הסטנדרטיים, שיטת ריר צוואר הרחם, שיטת המקצב ושיטת מדידת החום. ניתן לעשות שימוש משולב בכל אחת מהשיטות הללו על מנת להגביר את היעילות. בערך ארבע אחוז מהנשים בארה”ב עושות שימוש בתכנון משפחה טבעי. במהלך תקופת הפוריות, זוגות המשתמשים בשיטות של מודעות לפוריות, יכולים להתנזר ממגע מיני ולעסוק בצורות אחרות של אינטימיות מינית או שיכולים להמשיך לקיים יחסים ולהשתמש בשיטות אחרות למניעת הריון.

שיטת הימים הסטנדרטיים

שיטת הימים הסטנדרטיים היא הגישה החדשה ביותר לתכנון משפחה טבעי. שיטה זו מתאימה לנשים בעלות מחזור חודשי שאורכו בין 26 ל-32 יום. זוגות נמנעים ממגע מיני לא מוגן בימים 8 עד 19 של כל מחזור חודשי. “חלון הפוריות” הזה אורך 12 יום ולוקח בחשבון הן את הימים סביב הביוץ והן את הוריאציות האפשריות בתזמון הביוץ ממחזור אחד למחזור אחר. שיטה זו נבחנה קלינית ומראה את שיעור היעילות הגבוה ביותר של שיטות לתכנון משפחה טבעי. אישה יכולה לעקוב ביומן או להשתמש בחרוזי מחזור שיעזרו לה לעקוב אחר הימים.

שיטת ריר צוואר הרחם

שיטה זו, הנקראת גם שיטת הביוץ, מבוססת על השינויים המחזוריים של ריר צוואר הרחם אשר חושפים תקופות של פוריות במחזור של האישה. על מנת להשתמש בשיטה הזו, אישה לומדת “לקרוא” את הכמויות והמרקם של ההפרשות הוגינאליות ולהחזיק טבלה יומית העוקבת אחר השינויים. אישה קוראת את הריר שלה ע”י הכנסת האצבעות לתוך הנרתיק ומבחינה בסמיכות של ההפרשות.

• לאחר הוסת יש בדרך כלל כמה “ימים יבשים” בהם אין הפרשה וגינאלית באיבר המין.
• כאשר מתחילה הפרשה צהובה או לבנה דביקה, יש להימנע מקיום יחסי מין.
• מספר ימים לאחר מכן, מופיע ריר הביוץ. הוא בהיר, חוטי, ואלסטי בסמיכות, בדומה לחלבון ביצה. הרגשה וגינאלית של רטיבות וסיכוך מתלווה להפרשה זו, אשר יש לה איזון כימי ומרקם המקל על כניסת זרע לתוך הרחם.
• בערך ארבעה ימים לאחר שריר הביוץ מתחיל ו-24 שעות לאחר שהפרשה מעורפלת מתחילה מחדש, זה נחשב בטוח להתחיל מחדש קיום של מגע מיני לא מוגן.

תקופת הפוריות כוללת בסך הכל תשעה עד חמישה עשר ימים מכל מחזור.

בערים רבות מוצעים שיעורים על שיטת ריר צוואר הרחם בבית חולים או קליניקה. לכל אישה יש דפוסי ריר שונים, ושיעורים זו הדרך הטובה ביותר ללמוד כיצד לפרש את השינויים.

שיטת היומן

עם שיטת היומן, המכונה גם שיטת המקצב, האישה מעריכה את הזמן במהלך המחזור החודשי שלה שבו היא מבייצת ופורייה. על מנת להשתמש בשיטת היומן, האישה עורכת טבלה, עדיף של שנה, של אורך המחזורים שלה. (האישה לא יכולה להשתמש באמצעי מניעה אוראליים בזמן זה משום שהם כופים מחזור שעלול להיות שונה מהמחזור של האישה).

• היום הראשון של הוסת נספר כיום ראשון. האישה סופרת את מספר הימים של המחזור החודשי שלה, כאשר היום האחרון הוא יום אחד לפני הופעת הוסת.
• על מנת לקבוע את הימים המסוכנים בהם על האישה להימנע ממין לא מוגן, האישה מפחיתה 18 ממספר הימים של המחזור הקצר ביותר שלה. לדוגמא, אם המחזור הקצר ביותר שלה היה 26 יום, יום 8 יהיה היום הראשון בעל סיכון גבוה.
• על מנת להעריך מתי ניתן לחדש מגע מיני לא מוגן, האישה מפחיתה 10 ממספר הימים במחזור הארוך ביותר שלה. לדוגמא, אם המחזור הארוך ביותר שלה הוא 32 יום, היא תהיה מסוגלת לחדש יחסי מין ביום ה-22.

שיטת מדידת החום

דרך נוספת להעריך ימים בעלי פוריות גבוהה היא דרך הטמפרטורה, כאשר עושים שימוש בשיטת מדידת החום. מייד לפני הביוץ טמפרטורת הגוף הבסיסית (טמפרטורת הגוף במצב מנוחה כאשר קמים בבוקר) יורדת מעט. לאחר הביוץ הגוף הצהוב (מבנה הצומח בתוך זקיק ריק של ביצית לאחר הביוץ ומפריש את ההורמון פרוגסטרון, כדי להכין את רירית הרחם לקליטת ביצית מופרית) משחרר יותר פרוגסטרון, הגורם לטמפרטורת הגוף לעלות מעט. משום ששינויי הטמפרטורה הללו הינם קלים ביותר, חייבים להשתמש במדחום עם דרגות הקלות לקריאה. מדחומים אלקטרוניים מיוחדים פותחו על מנת למדוד טמפרטורת חום בסיסית והם יעילים בציון זמנים פוריים במחזור.

יתרונות של שיטות המבוססות על המחזור החודשי

יתרונות עיקריים לשיטות אלה הם שלא קיימים תופעות לוואי ושיטות אלה הן בחינם או שהן לא יקרות. נשים מסוימות ובני זוגן מדווחים על נוחות גוברת והערכה לגבי מחזור גופם והתהליכים שבו. אם בני הזוג יבחרו בהתנזרות במהלך הימים הפוריים, המרווח הזה יכול להעניק זמן ומוטיבציה עבור תקשורת מינית ללא יחסי מין. ידע לגבי שינויים במחזור יכול גם לעזור לזוג לתכנן הריון. בנוסף, שיטות של מודעות לפוריות מקובלות על קבוצות דת מסוימות המתנגדות לשיטות מניעה אחרות.

חסרונות של שיטות המבוססות על המחזור החודשי

שיטות המבוססות של המחזור החודשי מגבילות את הספונטאניות של יחסי המין ושל השפיכה במהלך הזמנים הפוריים. לימוד כיצד לזהות במדויק את שינויי הריר או הטמפרטורה כרוכים בתרגול, ועם כל השיטות הללו על הזוג לשמור תיעוד מדויק של מספר מחזורים לפני שהם מתחילים להסתמך על השיטות הללו בתור אמצעי מניעה. מחויבות בולטת היא חיונית על מנת לשמור על התבוננות ורישום בטבלה. שיטות אלה הינן יותר קשות עבור נשים עם מחזור חודשי שהוא לא סדיר, ונשים מסוימות לא מסוגלות לראות דפוסי ריר וטמפרטורה בצורה ברורה. בנוסף, זיהומים וגינאליים, זרע ואמצעי מניעה בצורת קצף, ג'לי או קרם גורמים לכך שקשה יותר לפרש את הריר בצורה מדויקת.

למרות ששינויי טמפרטורה הם לעתים קרובות אינדיקאטורים טובים לביוץ, השיטה הזו עשויה להטעות. שינויים קלים בטמפרטורה יכולים להיגרם כתוצאה ממצבים רבים- זיהום או צינון, שינה לא טובה ועוד. בנוסף, משום שהזרע יכול להישאר בחיים בחצוצרות עד ל-72 שעות, ירידת הטמפרטורה לפני הביוץ אינה מתרחשת מספיק זמן מראש ולכן אי אפשר להימנע באופן בטוח ממגע מיני. אף על פי ששיטת חום הגוף היא יותר יעילה במניעת הריון לא רצוי מאשר בלי שיטה בכלל, היא עדיין די לא מהימנה.

אפילו לאחר חשבון זהיר, שיטת היומן היא גם כן לא מהימנה. הביוץ מתרחש בדרך כלל בערך 14 יום לפני הופעת הוסת; אולם, אפילו עם אישה שיש לה מחזור סדיר, זמן הביוץ והווסת עשוי להשתנות מפאת מחלה, תשישות, קיצוניות רגשית, או גורמים אחרים. לאישה שבאופן שגרתי או תקופתי יש מחזור לא סדיר, שיטת היומן היא אף פחות בטוחה ודורשת התנזרות ארוכה ממגע מיני. מחקר נוכחי מצביע על כך שמלבד שיטת הימים הסטנדרטיים, השיטות של מודעות לפריון הן באופן בולט פחות יעילות מרוב השיטות האחרות למניעת הריון.

עקור

שיטה אחרת לאמצעי מניעה הפכה לנפוצה בשנים האחרונות בגלל טכניקות כירורגיות משופרות וקבלה חברתית גוברת.עיקור היא השיטה היעילה ביותר למניעת הריון למעט הינזרות מיחסי מין, והביטחון והתמידיות של שיטה זו קורצים להרבה אנשים שלא רוצים עוד ילדים או שמעדיפים להישאר ללא ילדים. עקור היא השיטה המובילה למניעת הריון בארה”ב ובעולם. מיליון עקורים נעשים מדי שנה בסין. למרות שנעשה מחקר על דרכים להפוך את העיקור, כרגע ההליכים ההפיכתיים כרוכים בניתוח מסובך והיעילות שלהם אינה מובטחת. לכן, העקור מומלץ רק עבור אלה הרוצים שיטה קבועה למניעת הריון. משום שעקור נחשב לקבוע, על האדם או הזוג לבחון בזהירות את מצבם ואת הרגשות שלהם לפני החלטה על הליך זה.

עקור אצל האישה

בשנים האחרונות עקור של נשים הפך להליך בטוח, פשוט ולא יקר. עקור נשים הוא שיטת המניעה שנעשה בה השימוש הרחב ביותר בארה”ב. 180 מיליון נשים ברחבי העולם עוקרו. עלייה בשיעורי העקור התרחשה באפריקה מאז הכניסה של הליכים פשוטים יותר הניתנים ע”י אחיות מיומנות בתוכניות של תכנון משפחה. 50% מהנשים האפריקאיות שעוקרו לא השתמשו לפני כן בשיטה מודרנית כלשהי למניעה.

ניתן להשיג עקור ע”י מגוון טכניקות העושות שימוש בחתכים קטנים ובהרדמה מקומית או כללית. עקור של החצוצרות יכול להתרחש במספר דרכים. מתבצע חיתוך קטן אל תוך חלל הבטן וכל חצוצרה נמשכת בעדינות לחתך זה; אז החצוצרה נחתכת ונקשרת, או שמניחים עליה אטבים או טבעות. אז נותנים לחצוצרות ליפול חזרה אל מקום בתוך חלל הבטן. הליך אחר נקרא לפרוסקופיה ובו מתבצעים חתך אחד או שניים בחלל הבטן, בדרך כלל בטבור ומעט מתחת לקו שיער הערווה. מכשיר רחב לצפייה הנקרא לפרוסקופ מוחדר אל הבטן על מנת לאתר את החצוצרות. אז החצוצרות נקשרות, נחתכות, מהודקות או נצרבות על מנת לחסום מעבר של זרע וביציות. החצוצרות הקשורות או החתוכות מונעות מהזרע והביציות להיפגש בחצוצרה, ומכאן מונעות הריון. החתכים הם בדרך כלל כה קטנים כך שלשם סגירתם משתמשים בסרט דביק ולא בתפרים. לעתים החתך מתבצע דרך הגב של הקיר הוגינאלי, וההליך נקרא קולפוטומיה.

טכניקה חדשה שהיא עדיין אינה זמינה באופן רחב מציעה לנשים עקור בטוח יותר ופחות יקר. בניגוד לקשירת חצוצרות, הליך זה אינו דורש חדר ניתוח, הרדמה כללית, או זמן החלמה רב.

במהלך transcervical sterilization, הרופא מחדיר סליל זעיר הנקרא Essure, לתוך הנרתיק, דרך צוואר הרחם, אל הפתח של כל חצוצרה ברחם. כאשר הסליל משוחרר, הוא מתרחב ועוגן את עצמו במקום. ההליך אורך חצי שעה ונערך תוך שימוש בהרדמה מקומית. ה- Essure עשוי מסיבי פוליאסטר וסגסגת של ניקל וטיטניום. הסליל מקדם צמיחת רקמה אשר, לאחר 3 חודשים, חוסמת את החצוצרות ומונע מהזרע והביצית להיפגש. על האישה ובן זוגה להשתמש באמצעי מניעה אחר במהלך 3 החודשים הללו. תופעת הלוואי הנפוצה ביותר היא התכווצויות ובמקרים נדירים הסליל מסולק או מחורר את החצוצרה.

עקור משמש כמחסום לחצוצרות. הוא לא משפיע הלאה על מערכת הרבייה והמערכת המינית של האישה. עד הבלות (הפסקת הוסת) השחלות שלה ממשיכות לשחרר את הביציות. הביציות פשוט מתנוונות. רמות ההורמונים של האישה וזמן הבלות אינם משתנים. המיניות של האישה אינה משתנה פיזיולוגית, אך היא עשויה לגלות כי העניין והעוררות שלה גדלו משום שהיא כבר לא דואגת בנוגע להריון או שיטות למניעת הריון. מחקרים מצביעים כי לעקור אין השפעה מזיקה על הסיפוק המיני של האישה.

כאב או סיבוכים מסוימים יכולים להיגרם כתוצאה מעקור נשי. כאבי הגזים במהלך ההחלמה בקרב נשים אשר עברו ניתוח של קשירת חצוצרות יכולים להיות מאוד כואבים. אישה יכולה לחוות כאב במקום בו נעשה חתך, ואם החצוצרות נסגרו ע”י צריבה, רקמות אחרות בחלל אגן הירכיים עשויות להיצרב בטעות. סיבוך נוסף אפשרי הוא דימום לאחר הניתוח. על מנת להפחית למינימום את האפשרות של סיבוכים, חשוב שהאישה תבחר רופא שהוא מומחה להליכי עקור.

הפיכה של ניתוח עקור אצל אישה הוא לעתים מצליח. טכניקות כירורגיות העושות שימוש במיקרוסקופ הן בדרך כלל היעילות ביותר. כרגע לא ידוע על ניסיונות להפוך ע”י ניתוח את שיטת העקור של .Essure

עקור של גברים

באופן כללי, עקור של גברים הוא בטוח יותר, יש לו פחות סיבוכים לאחר הניתוח, הוא פחות יקר באופן בולט והוא יעיל כמו עקור לנשים. 5000,000 גברים בארה”ב עוברים ניתוח לכריתת צינור הזרע. אולם, פי 3 נשים נשואות מאשר גברים נשואים בארה”ב עברו עקור. ניתוח לכריתת צינור הזרע הוא הליך כירורגי מינורי הכרוך בחיתוך וסגירה של כל אחד מצינורות הזרע (קיים זוג צינורות), הצינור הנושא את הזרע. הניתוח נערך בדרך כלל במשרדו של הרופא. תחת הרדמה מקומית, מתבצע חתך קטן בשק האשכים, מעל האשכים. השק מורם החוצה, וחלק קטן מוסר. הקצוות החופשיים נקשרים, נהדקים או נצרבים על מנת למנוע איחוד מחדש. לאחר שההליך מתבצע גם בצד השני, החתכים נסגרים והניתוח מושלם, בדרך כלל תוך פחות מ-20 דקות. הגבר יכול לצפות לבעיות קצרות טווח לאחר הניתוח, כגון נפיחות, דלקת או חבלה במקום הניתוח, הנמשכת בין יום אחד לשבועיים. בערך 25% מהגברים מדווחים על כאב קצר המלווה את כריתת צינור הזרע. מספר גברים מקבוצה זו המשיכו לחוות אי נוחות ליותר משלושה חודשים ונזקקו למשככי כאבים או לעזרה רפואית.

הליך לכריתת צינור הזרע שפותח בסין בשנת 1974, מכונה כריתת צינור הזרע ללא ניתוח. בהליך זה צינור הזרע מורם מחוץ לפתח הנקב ונקשר. בהליך זה תופעות הלוואי מופחתות.

כריתת צינור הזרע מונעת מזרע המיוצר באשכים להיכנס לנוזל הזרע המיוצר ע”י איברי הרבייה הפנימיים. אולם, משום שמספר משמעותי של זרעים נאגרים מעבר למקום החתך, הגבר נותר פורה למשך פרק זמן מסוים לאחר הניתוח. עשויה להיות נוכחות של זרע ב-10 עד 20 שפיכות ראשונות שלאחר הניתוח, או עד למספר חודשים אחריו. על כן, יש להשתמש בשיטות יעילות חלופיות למניעת הריון עד שניתוח של נוזל הזרע מגלה כי אין נוכחות של זרע בנוזל הזרעי. רופאים רבים ממליצים כי גברים שעברו כריתת צינור הזרע יעברו שתי הערכות עוקבות שליליות לפני שיבצעו מין לא מוגן. באופן כללי, הבדיקות הללו מתרחשות 6 שבועות ו-12 שבועות לאחר הניתוח. במקרים נדירים, שני הקצוות של השק שנקטע מתאחדים שוב.

בניגוד לסירוס, כריתת צינור הזרע אינה משנה ייצור של הורמונים זכריים מהאשכים או קליטה של ההורמונים אל תוך זרם הדם. גבר שעבר כריתת צינור הזרע גם ממשיך לייצר זרע הנספג ומסולק ע”י גופו. השפיכות שלו כוללות כמעט את אותה כמות של נוזל זרע כמו זו של לפני הניתוח, משום שהזרע מהווה פחות מאחוז אחד מהשפיכה הכוללת. הריח והסמיכות האופייניים לנוזל הזרע נשארים גם הם אותו הדבר.

רוב הגברים מדווחים כי כריתת צינור הזרע לא משפיע על התפקוד המיני שלהם. חלק מדווחים על שיפור, המתרחש בדרך כלל כתוצאה מספונטאניות רבה יותר של ביטוי מיני ופחות פחת מעיבור של בנות זוגן. כמה מדווחים על הפחתה בתשוקה המינית, אשר עשויה להיות קשורה לדאגה בנוגע לגבריות שלהם.

בין אחד לשלושה גברים מתוך 1,000 אשר עברו כריתת צינור הזרע דורשים ניתוח להפיכת כריתת צינור הזרע. בערך 80% מכריתות צינור הזרע מתבצעות בקרב גברים המצויים בנישואיהם השניים הבאים בעקבות גירושין. כאשר נעשית בחירה של הגברים ומדובר במנתחים מנוסים, הסיכוי לאיחוי מחדש של שק האשכים עלה. ככל שהמרווח בין העקור להפיכה שלו הוא קטן יותר, כך התוצאה היא טובה יותר. אולם, הסיבוך העיקרי של ניתוח הפיכה לעקור הוא פוריות פחותה. לאחר ניתוח להפיכת העקור, להרבה גברים יש ספירות זרע נמוכות, ירידה בתנועתיות של הזרע, או שניהם. גורם נוסף בהפחתת הפוריות בקרב גברים שעברו ניתוח להפיכת העקור הוא שנוגדנים נגד זרע מתפתחים אצל כמה מהגברים שעברו עקור. המדד הטוב ביותר להצלחת ניתוח להפיכת עקור הוא הריון של בת הזוג. מחקרים שונים מדווחים על ממוצע שיעור הריונות של 50%

כאשר נעשה שימוש בטכניקות עכשוויות של הפיכת עקור.

שיטות מניעה שהן פחות יעילות

ישנן שיטות מניעה אחרות שהן הרבה פחות יעילות ונעשה בהן שימוש רחב יותר מאשר בשיטות שדנו בהן מקודם. אנו מציינים כמה מהשיטות הללו, חלקית משום שנעשה בהן שימוש הן כשיטות מניעת הריון ראשוניות והן כגיבוי לשיטות אחרות וחלקית משום שלאנשים יש תפיסות שגויות בנוגע ליעילות שלהן.

הנקה

הנקה של תינוק דוחה את החזרה של האישה לפוריות לאחר הלידה כאשר התינוק ניזון אך ורק מהנקה. אולם, הנקה היא לא שיטה מהימנה לגמרי למניעת הריון משום שאין דרך לדעת מתי הביוץ יחזור מחדש. במהלך ההנקה יש בדרך כלל היעדר בווסת, אך זוהי לא עדות מהימנה לחוסר יכולת להרות. כמעט 80% מנשים מיניקות מבייצות לפני תקופת הווסת הראשונה שלהן לאחר הלידה. ככל שאישה מיניקה זמן רב יותר, יש יותר סיכוי שיתרחש ביוץ.

משגל נסוג

השיטה בה הגבר מסיר את איבר מינו מנרתיק האישה ממש לפני השפיכה ידועה בתור משגל נסוג.

באופן תיאורטי, שיטת המשגל הנסוג צריכה להיות יעילה למניעת הריון. אולם, שיטה זו היא לא מאוד יעילה. זה עשוי להיות קשה עבור לשפוט בדיוק מתי עליו לסגת. הנטייה הסבירה שלו היא להישאר בתוך הנרתיק זמן רב יותר ככל שאפשר, וזה עשוי להיות זמן רב מדי. שני בני הזוג עשויים לחוות חרדה בנוגע לאם הוא ייסוג בזמן, וזה יכול להפחית את ההנאה מהמין. יתר על כן, אפילו כאשר נסוגים לפני השפיכה זה לא מגן מפני הריון. ההפרשות של בלוטת קאופר (בלוטה קטנה הנפתחת אל השופכה ומפרישה מעט נוזל צמיג בשלב הראשון של הגירוי המיני)

לפני השפיכה עשויות לשאת זרע שנשאר בשופכה משפיכות קודמות, וזרע זה יכול להפרות ביצית. בנוסף, זרע ששקע לתוך שפתי הפות לאחר הנסיגה יכול לשחות לתוך הנרתיק.

מקלחת

אף על פי שנשים מסוימות משתמשות במקלחת לאחר מגע מיני כשיטה למניעת הריון, שיטה זו היא אינה יעילה. לאחר השפיכה כמה זרעים מגיעים אל תוך הנרתיק תוך דקה או שתיים. בנוסף, תנועת המים מהמקלחת עשויה אף למעשה לעזור לזרע להגיע לפתח צוואר הרחם. יתר על כן, מקלחות לעתים קרובות הן לא מומלצות משום שהן עשויות לגרות רקמות וגינאליות.

כיוונים חדשים באמצעי מניעה

מגוון האפשרויות הזמין עבור אמצעי מניעה הורחב באופן ניכר עם הופעת הגלולה וההתקן התוך רחמי. היום, עם אמצעי מניעה הורמונאליים יש לנו אמצעי מניעה אוראליים עם מינון נמוך יותר, קפסולות תת-עוריות וזריקות. אולם יש גורמי סיכון רפואיים פוטנציאליים ואי נוחיות הקשורים לשיטות הזמינות כיום. הריונות לא רצויים מתרחשים מדי שנה בגלל כשלים באמצעי המניעה ובשל כשלים של המשתמשים. יש צורך במחקר נוסף על מנת לשפר את הבטיחות, מהימנות והנוחות של אמצעים למניעת הריון.

אולם, מחקר דורש מימון. רוב הניסיונות הקליניים של אמצעי מניעה מתרחשים במדינות זרות עם עזרה כלכלית של ארה”ב. בנוסף, כמה חברות תרופות הסירו את תוכניות המחקר שלהם לאמצעי מניעה בגלל ההוצאה הגדולה של ניסיונות קליניים נרחבים הנדרשים לשם אשור מוצר ע”י מנהל המזון והתרופות ומשום הדאגה בנוגע להוצאות של התחייבות למוצר. למעשה, מספר חברות הסירו אמצעי מניעה מהשוק בגלל שהביטוח נהפך בלתי זמין או יקר ביותר. המוצרים החדשים היחידים שסביר שיהיו זמינים בקרוב הם כמה מערכות שתלים שעברו התאמה. בהתחשב במגבלות אלה, אנו בוחנים כמה אפשרויות עתידיות הן עבור גברים והן עבור נשים.

כיוונים חדשים עבור גברים

מחקר הראה כי רוב הגברים יעשו שימוש בגלולה לגברים. כאשר דנים באפשרות של גלולה לגברים, עולה השאלה של האם הנשים יבטחו בבני זוגן שישתמשו בה בצורה מהימנה, משום שכשלון של אמצעי מניעה טומן בחובו יותר השלכות לנשים מאשר לגברים. מחקר מצא כי רוב הנשים אומרות שהן יבטחו בכך שבן זוגן יעשה שימוש בגלולה שכזו. רק 2% אמרו שהן לא תבטחנה בבן זוגן לעשות זאת. בנוסף, נשים חושבות שגלולה גברית היא רעיון טוב משום שהאחריות לאמצעי מניעה נופלת יותר מדי על נשים.

כרגע, אמצעי מניעה לגברים מוגבלים לקונדום, עקור ושיטת המשגל הנסוג. כמה מחקרים הנמצאים בתהליך מציעים כי שיטות אחרות עשויות להיות זמינות בעתיד. מאמצי מחקר אלה התרכזו במניעת ייצור, תנועתיות והבשלה של הזרע. אין פתרון קל משום שכל תרופה המכוונת למניעת ייצור זרע צריכה לעבוד לפחות 10 שבועות, כאשר זהו אורך הזמן של מעגל ייצור הזרע. בנוסף, תרופות המשפיעות על ייצור הזרע בדרך כלל פוגעות בעניין ובתפקוד מיני ועשויות להיות להן תופעות לוואי אחרות.

האפשרות המבטיחה ביותר היא שימוש בשילוב של פרוגסטין וטטוסטרון. מחקר של 5 שנים שנערך באוסטרליה עם 55 גברים, עשה שימוש בזריקות של פרוגסטין כל שלושה חודשים על מנת למנוע ייצור זרע ובהשתלות עור של טטוסטרון כל ארבעה חודשים על מנת להשיב דחף מיני. הטיפולים מנעו הריון, ופוריות הגבר הושבה לאחר שהטיפול הופסק. אולם ייקחו לפחות 10 שנים לפני שמוצר יהיה זמין באופן מסחרי, בייחוד ע”י גלולה מאשר ע”י זריקה.

מוצר המונע שחרור של ההורמון גונדוטרופין (אגוניסט LHRH) נמצא גם כן תחת מחקר כאמצעי מניעה גברי בצורת חיסון. אגוניסט LHRH נמצא כמפחית את מספר ותנועתיות הזרעים בקרב גברים אשר קיבלו זריקה יומית של החומר. גם רמות הטטוסטרון ירדו ובקרב יותר מחצי הגברים

היה חוסר יכולת להגיע לזיקפה. תופעת לוואי זו נעלמה כאשר הטיפול נפסק. אולם, טטוסטרון בשילוב עם אגוניסט LHRH הוא יעיל בשמירה על תפקוד מיני אף על פי שהוא יוצר אי- פוריות זמנית.

תרופות שעוצבו לשימושים אחרים יכולות להשפיע על ייצור זרע ועשויות להציע אפשרויות עתידיות עבור אמצעי מניעה. התרופה N-butyldeoxynojirimycin, אשר נעשה בה שימוש לטיפול בהפרעה גנטית, נמצאה כגורמת לאי פוריות בקרב עכברים מבלי שתהיה לה השפעה על רמות טטוסטרון או על התנהגות מינית. העכברים השיבו את הפוריות שלהם לאחר הפסקה של 4 שבועות של שימוש בתרופה. טיפול תרופתי אפשרי אחר הוא תרופה לסרטן, lonidamine, אשר מפחיתה ייצור רגיל של זרע.

כיוונים חדשים עבור נשים

בניגוד למוגבלות של פיתוחים נוכחים וחדשים עבור אמצעי מניעה לגברים, מערך של שיטות מניעה לנשים נמצא תחת ניסוי. החיפוש אחר גלולה למניעה אוראלית ללא שום תופעות לוואי ובעלת יעילות רבה יותר נמשך. נעשה שימוש בהשתלות מחוץ לארה”ב והן עשויות להיות זמינות שוב בארה”ב בעתיד. התקן תוך רחמי שנעשה בו שימוש בבריטניה, ה- Gynefix, עשוי מששה חוטי נחושת. הוא גמיש ויש לו פחות תופעות לוואי של דימום, כאב ואי נוחות בהשוואה להתקנים תוך רחמיים אחרים. וריאציות על הקונדום הנקבי המקורי הן תחת פיתוח. קוטלי זרע אשר מכילים גם חומרים העוצרים מעבר של מחלות מין נמצאים תחת פיתוח. פיתוח של קוטל זרע המגן נגד כל מחלות המין, כולל איידס, הוא חיוני, בעיקר משום שנשים הן בעלות פגיעות רבה יותר ללקות במחלות אלה מאשר גברים. חסונים המגרים את המערכת החיסונית לסגור את התפקודים הנחוצים לשם הריון, נמצאים גם הם תחת מחקר. שיטות נוספות של עקור דרך צוואר הרחם נמצאות בניסיונות קליניים.

מאז הופעת הגלולה, אפשרויות למניעה גדלו במידה רבה. אולם, האידיאל של אמצעי מניעה לגברים ונשים שהוא בעל מאה אחוזי יעילות, הינו הפיך, אין לו תופעות לוואי ומגן נגד זיהומים המועברים דרך מגע מיני, לא יהיה, לצערנו, זמין בעתיד הנראה לעין.