חזרה למאמרים של מין ומיניות
חזרה לאתר הראשי

---

Rosenbaum, T.Y. (2002). Physical therapy treatment of vulvodynia. NVA News, 8, 1, 6-8

---

Physical Therapy Treatment of Vulvodynia\ Rosenbaum

בעבר, אישה אשר התלוננה על כאב בזמן חדירה ולא הציגה סימנים פיזיים מובהקים של אינפקציה או מחלה, קיבלה את האבחנה של ",DYSPAREUNIA"(לא יודעת את התרגום למילה ).

המשמעות של DYSPAREUNIA היא :"כאב בזמן חדירה".

DYSPAREUNIA מוגדרת בDSM כ:"הפרעת כאב בסקס ( SEXUAL PAIN DISORDER).

בשנים האחרונות, הקהילה הרפואית נעשתה יותר מעורבת בהערכה וטיפול של DYSPAREUNIA , הוצע שבעיית כאב בזמן סקס תקוטלג מחדש כ: "מצב כאב שמפריע בזמן פעילות מינית".

DYSPAREUNIA הוא משני ל-VULODYNIA ,לדוגמא: בדרך כלל האישה חווה הגבלות נוספות המשפיעות על איכות חייה. בנוסף לקשיים שיש לה בהכנסת טמפון או בבדיקה גניקולוגית, היא עשויה לא להצליח לשבת במשך זמן רב(זה עלול להשפיע על התפקוד שלה בעבודה).

לרוב, DYSPAREUNIA קשורה למצב קיים כמו VULVODYNIA או VULVAR VESTIBULITIS , ועשויה להתקיים בו זמנית עם סינדרום הכאב המקושר לVULVODYNIA כמו: INTERSTITIAL CYSTITIS וכאבים כרוניים באזור היריכיים.

בנוסף, ישנם עוד מצבים רפואיים או אנטומיים שגורמים לכאב כרוני ומגבילים את תזוזות השרירים, שעשויים להשפיע על היכולות להתמודד בצורה נוחה עם פעילות מינית.

ברור שדרושה גישה של צוות לטיפול ב DYSPAREUNIA.

המודל המסורתי הבין תחומי המופיע בספרות המקצועית כולל בין היתר: אורולוג, גניקולוג, מומחה לכאב או מטפל זוגי\ מיני.

למרות שה- PELVIC FLOOR BIOFEEDBACK\הוא כלי המצוי בידי הפיזיוטרפיסט והוכיח יעילות, הספרות מדווחת רק על תרומה מועטה שיכולה להיות ע"י UROGYNECOLOGOCAL PHYSICAL THERAPY המשתמש במודלים שונים .(כנראה הכוונה היא לפיזיוטרפיסטית המינית שריבנר דיבר עליה בשיעור).המחקרים האחרונים אשר מעריכים רטרוספקטיבית את היעילות של טיפול פיסיולוגי בבעיית כאב בסקס הראו שיותר מ51% מהמטופלים דיווחו על הפחתה מוחלטת או משמעותית מאוד של כאב ו20% דיווחו על שיפור בינוני.

אבל אין עדיין מחקרים מבוקרים המתעדים את היעילות של טיפול פיזיולוגי בטיפול בבעיית הvulvar PAIN SYNDROMES .

העובדה שאין פרוטוקולים מתועדים של טיפול פיזיולוגי כנראה נובעת מהעובדה שהפיזיולוגים המיניים מוכשרים להתייחס לכל מטופלת בצורה שמתאימה לה וששום טיפול אשר מצליח אצל מטופלת אחת בהכרח יצליח אצל מטופלת אחרת.

לאחר ההערכה, הפיזיולוג המיני בונה טיפול המתאים לכל מטופלת באופן אישי. ההערכה כוללת בין היתר: היסטוריה יסודית של המטופלת, בדיקת היציבה, כוח ותזוזה, שלמות\אחידות של הרקמה וכוח הסבל, הערכת תפקוד ולבסוף הענקת תכנית טיפול אינדוודואלית המשלבת תרגילים והסבר על הטכניקות.

היסטוריה:

לקיחת היסטוריה מעמיקה של המטופלת מאפשר למטופלת לתאר את הסימפטומים ולדון איתה על הקשיים העיקריים.

השאלות הנשאלות צריכות להתייחס לטענות העיקריות של המטופלת: ההיסטוריה הרפואית, הגניקולוגית והמינית. ועל הפעילויות היומיומיות שלה הכוללות: עבודה, בית , התעמלות שיגרתית, דיאטות ותרופות.

הפיזיוטרפיסט צריך לשאול גם על תפקוד השתן כפי שמטופלים לעיתים מציגים תדירות השתן, דחיפות ואפילו חוסר עיקביות.

שאלות על היסטוריה מינית נשאלות לצורך הערכה של תפקוד מיני כללי וזיהוי בעיות בתחומים של תשוקה, התעללות ואורגזמות.

ישנם כמה שאלות אשר הן סטנדרטיות אך חלק מהשאלות שונה ממטופלת למטופלת ולעיתים המטופלת עצמה מוצאת את החוויה כמעוררת תובנות, מגלה דפוסים וקישורים שהיא מעולם לא הבחינה בהם קודם.

ההיסטוריה הנלקחת מאפשרת גם למטופלת אפשרות שהסימפטומים הvulvovaginal שלה ילקחו ברצינות, אפשרי שבפעם הראשונה בחייה.

הערכה:

הבחינה הפיזית בטיפול צריכה לעזור להעריך את היציבה של הפונה, הניידות, הכוח , התנועות והנשימה שלה במטרה להגיע להערכה כיצד היא משתמשת בגופה.

תשומת הלב של המטפל צריכה להיות ממוקדת באזור הירכיים.

במטרה להעריך אזורים הדוקים ולהפחית ניידות, חשוב שהמטפל ישים את ידיו על אזורים שונים בגוף כולל: בית החזה, סרעפת, צלעות ואזור אגן הירכיים.

המעיים( בטן ואזור אגן הירכיים) צריכים להיבדק כדי לבדוק אזורים הדוקים או HYPOMOBILE מה שנקרא TORSION (עיוות), בעיה של יישור או תנוחה.

עמוד השדרה, SECRUM (לא מצאתי תרגום למילה הזו), ואזור אגן הירכיים נבדקים כדי למצוא אזורים של מעט מדי או הרבה מדי תנועתיות או חוסר איזון.

שרירים, במיוחד באזור אגן הירכיים, בטן ורגליים, נבחנים באורכם, כוחם והימצאותם של נקודות טריגר.

נקודות טריגר הן נקודות HYPERIRRITABLE , בדרך כלל בתוך השריר, אשר כואבות בזמן דחיסה ויכולות לגרור כאב לאזורים אחרים.

לרוב נק' אלו נמצאות בשרירים הפנימיים של הואגינה, אזור אגן הירכיים התחתון, ירכיים ובעכוז.

חלק חשוב בבדיקה של המטפל הוא אזור הנרתיק ורצפת אגן הירכיים. הנרתיק נבחן כדי למצוא אזורים של אדמומיות, פריחה ובצקות . המטפל נוגע באזור כדי למצוא נק' רגישות או עדינות.

המטפל נוגע בואגינה על מנת למצוא נק' עדינות, במקרה של אישה אחרי לידה או אחרי ניתוח, אזורים עדינים שנגרמו ע"י צלקת נבחנים גם הם.

הזמן והמהלך של הבדיקה הכללית נקבעים לפי היסטוריית הפונה . ברוב המקרים, בדיקה כללית עם אצבע אחת נעשת כבר בפגישה הראשונה, אלא אם כן האישה מעולם לא החדירה טמפון או קיימה חדירה ביחסי מין והיא מרגישה חרדה לגבי הבדיקה, ובמקרה כזה המטפל יעבוד עם המטופלת על כך שבעתיד הוא ישתמש באצבע.

הבדיקה הכללית מאפשרת למטפל להעריך את השרירים באזור רצפת אגן הירכיים: המתיחות, טווח התנועה וכוח השריר.

על מנת שהבדיקה תהיה מהימנה, יש לבדוק את כוח השריר באמצעות טכנולוגיית EMG ביופידבק.

בדיקה זו גם מאפשרת למטפל להבחין בנק' טריגר בשריר, היושר של איברי אגן הירכיים והנוכחות של שלפוחית השתן, הרחם ופתולוגיות באזור הרקטום.

אם ההיסטוריה מרמזת על כך, והמטופלת מתלוננת על כאבים אנאליים בדיקה אנאלית מלאה צריכה להתבצע בנוסף.

הטיפול:

חשוב שהפיזיוטרפיסט המיני יקשיב למטרות המטופל בזמן תכנון הטיפול.

דיון על מטרות אלו הוא חיוני כשמחליטים על סוג הטיפול.

לדוגמא: הטיפול המתאים למטופל הסובל מVESTIBULITIS לרוב יהיה חדירה ללא כאב, ואילו מטופלת הסובלת מכאב מתמשך בנרתיק תחפש להקל על הכאב.

למרות שחלק מהפיזיוטרפיסטים רואים עצמם כ"הילרים" ואת המטופלת כפאסיבית, הדרך הטובה ביותר לעבוד היא בשיתוף פעולה.

בהתבסס על ההערכה, המטפל נותן למטופלת תרגילים לבית , שעשויים לכלול: מתיחות, הכנסת אצבע לואגינה, לקיחת ויטמין E עבור הנרתיק או אמבטיה עם שמנים מסוימים(תה ללא שמנים).

שמן הנוגע ישירות בנרתיק ובמעבר עשוי להוריד את הרגישות ולהפוך את המגע באזור ליותר נסבל.

מחקרים של תורת חקר הרקמות קבעו שיש התרבות מהירה של תאי MAST (תאים שמגיבים לדלקות) ושל רצפטורים של כאב ברקמת הנרתיק אצל מטופלות הסובלות מVESTIBULITIS (לדעתי הכוונה למטופלות הסובלות מכאב בזמן חדירה).

מגע קל פלוס תוספת הדרגתית של תחושות אחרות כגון ויבראציות קלות, מספקות אינטגרציה חושית ומפחיתות את הרגישות למישוש ע"י הודעה "עקיפה" למערכת העצבים.

נפוץ שהמטופלת מקבלת תרגילי נשימה ורגיעה לבית. חלק מהמטופלות הסובלות מבעיה בשלפוחית השתן מקבלות הוראה מהמטפל ללכת עם סוג של חיתול ולנסות להשתין כמה שפחות(להתאפק).

מטופלות אשר מראות קושי לעבור את הבדיקה, מקבלות לשיעורי בית להכניס אצבע או מרחיב לנרתיק.

כמובן שהמטפל מכיר למטופלת את המרחיב ומסביר לה על השימוש בו והמטופלת ממשיכה לעבוד עם המרחיבים בבית עד שהמרחיב הגדול ביותר יכול להיכנס פנימה ללא כאב.

במקרים רבים, הטיפול לא מתמקד רק בהפחתת הכאב אלא גם בהרגעת החרדה מכל מה שקשור לחדירה, ניתן לעשות זאת בשיטת הידיים על ("HANDS ON) ומעורב בכך זיהוי אנטומי, הדרכה בהרגעת השרירים והכנסה של מרחיבים.

תרגילים תרפוייטים:

התרגילים לבית אשר מומלצים ע"י המטפל כוללים לרוב: נשימות עמוקות, התמתחויות ותרגילי חיזוק, בייחוד של הגב ואגן הירכיים.

התרגילים האלו מיועדים להעניק איזון אופטימלי, יציבות, חוזק ותנועתיות, בייחוד באזורים של הגב התחתון ואגן הירכיים.

מטופלות גם מודרכות כיצד לבצע תרגילים של אזור אגן הירכיים התחתון בצורה נכונה ובהתאמה לצרכים הספציפיים שלהן שמבוססים על האם השרירים חלשים, לא יציבים, מתוחים מדי או לא מתוחים מספיק.

טכניקת "ידיים על":

טיפול בעזרת ידיים מאוד יעיל בשיפור תנועות השרירים וחיבור הרקמות, תנועתיות של רצועות צמודות ומעיים וסיפוק רוגע. פיזיולוגים מיניים נוטים להיות אקלקטיים ולהשתמש גם בטכניקות מרפואה אלטרנטיבית כמו רפלקסולוגיה. לעומת זאת, טיפול ידני בסיסי בטיפול בכאב בנרתיק צריך לכלול מניפולציית מעיים והודעות פנימיות וחיצניות לנק' הטריגר.

MYOFASCIAL היא טכניקה מאוד יעילה שמספקת לחץ נסבל לMYOFASCIAL.

מניפולציית מעיים היא טכניקה שפותחה לפני יותר מ20 שנה ע"י צרפתי בשם ג'ן פייר בארל.

זו גישה תרפוייטית לגילוי לחץ פתולוגי על הרקמות ומסביב לאיברים, וע"י כך לקדם ולאפשר פעילות של האיברים.

תרפיה בנק' הטריגר היא טכניקת עבודה בגוף שכוללת לחץ מקומי על רקמות של שרירים עדינים במטרה להפחית כאב וחודסר תפקוד.

ציוד\מודלים:

הכלי החשוב ביותר להערכה וטיפול הוא ה-EMG ביופידבק- מודד פעילות של שרירים.

מודלים אחרים הזמינים עבור המטפלים כוללים יישום של חום\ קור, אולטראסאונד וגירויים חשמליים.

אולטראסאונד, מתודה של חום המופעלת על השריר, המפרק והרקמות, היא אפקטיבית לטיפול ברקמות דביקות וזהו כלי טוב עבור אישה שהכאבים בזמן חדירה הם משניים לתיקון מקיף של קרום הבתולין.

TENS- (transcutaneous electricak nerve stimulationׂ)כלי לגירוי אלקטרוני של העצב, נמצא יעיל למטרה של הפחתת כאב כפי שההגירוי החשמלי של השריר נועד להעריך את חוזק השריר.

גירוי אלקטורוני נמצא יעיל גם להפחתה בסימפטומים של דחיפות בשתן ע"י הרגעת שלפוחית השתן.